כשבנקים רוצים לגבות כסף בהוצל”פ תמיד הם שולחים את האזהרה מההוצל”פ לכתובת פיקטיבית או כתובת של הורים או בני משפחה כדי להפעיל לחץ ובושה. כך עשה עו”ד עופר חן גובה החובות של בנק לאומי.
אלא מאי? במקרה שלפנינו עו”ד עופר חן שלח את ההמצאה לחייב מיכאל ציגנקוב שלא יודע עברית בכלל לכתובת פיקטיבית ברמת השרון, בזמן שהאיש מיכאל ציגנקוב בכלל הומלס. לאחר מכן נכנס ל 20 שנים לכלא. תיק 50832-09-22.
בתמונה: עו”ד עופר חן הסוחר מוונציה ניזון מריביות נשך אסטרונומיות ומפברק כתובות פיקטיביות
פרקטיקה של עו”ד גובי חובות בהוצל”פ: שולחים לכתובת פיקטיבית
האיש מיכאל ציגנקוב הגיע אל הרשמת דנה ביאלר ואמר לה שמתוך 23 שנים בישראל, 3 שנים היה הומלס ו 20 שנים היה בכלא, לא יודע עברית ולא יודע בכלל איפה זה רמת השרון. לטענתו השתמשו בתעודת הזהות שלו וזייפו אותה, ואין לו מושג מי עשה זאת כי היה בכלא.
עופר חן (“השיילוק”) טען שהכתובת ברמת השרון היא הכתובת שבמשרד הפנים – אבל ברור שהאיש לא גר שם כי הוא גר בשב”ס. עו”ד עופר חן (“השיילוק”) בעצמו שלח התראות ב 2008 לשב”ס, אבל ידוע שקציני הכלא זורקים מכתבים לפח, וגם אם הוא קיבל משהו ב 2008 – אז הוא ידע אפס עברית ולא הייה יכול להתגונן.
החוב עמד ב 2008 על 28,002 ש”ח. הרשמת לא אומרת על כמה עומד החוב כיום. להערכתנו על 2,500,000 ש”ח…..
התקבלה התנגדות לחוב קצוב אחרי 14 שנים
ההתנגדות לחוב הקצוב התקבלה למרות שחלפו 14 שנים, והתיק נקבע להוכחות. איך זה יוכח? הרשמת בעצמה לא יודעת: “בנסיבות אלה, ובשים לב להלכה לפיה אין בית המשפט שואל עצמו כיצד יוכיח מבקש את טענותיו ודי אם יש בטענותיו בשלב דיוני זה כדי להוות הגנה פוטנציאלית מפני התביעה הרי שדין ההתנגדות להתקבל ואין לומר כבר כעת כי הגנתו של המבקש הנה הגנת בדים. עם זאת, בשים לב לאי הצגת איזו אסמכתא כתמיכה בטענות המבקש אשר לגניבת תעודת הזהות שלו, יותר מכך – בשים לב שלא נטען כי אסמכתאות אלה קיימות או שהמבקש פנה לאיזו מרשויות המדינה בעניין, הרי שלכאורה איזון טענות הצדדים יתבטא בחיוב הפקדת ערובה”.
אבל…. “המבקש העיד בפני כי “ב- 23 שנים הייתי סך הכל 3 שנים בחוץ, אני לא יודע איפה רמת גן לדוגמא”, כי במועד מסירת האזהרה היה דר רחוב, המבקש השתחרר לא מכבר מבית האסורים ולא טען דבר לאופן התפרנסותו ומיוצג על ידי הסיוע המשפטי. בנסיבות, המשקל של אי פנייה לרשויות בעניינה של תעודת הזהות הנו קטן. על כן בשים לב לדברים אלה אני קובעת כי בנסיבות הספציפיות המתקיימות בענייננו תתקבל ההתנגדות ללא תנאי”.
את הבנק ייצג עופר חן. את הרוסי ייצגה אירנה גינר.
להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 27/12/2022
מיכאל ציגנקוב אסיר לשעבר שנתבע לשלם חוב בבנק: ״לא פתחתי חשבון״
בתמונה: רשמת דנה ביאלר
בנק לאומי תבע מהאיש בהוצאה לפועל לשלם יתרת חוב בחשבון ברמת השרון. הנתבע טען כי מעולם לא היה בעיר וכי תעודת הזהות שלו זויפה. בית המשפט קיבל את ההתנגדות
הרשמת הבכירה דנה ביאלר קיבלה לאחרונה התנגדות של אדם לתביעה על סכום של 28,002 שהגיש בנק לאומי נגדו בהוצל״פ ב-2008. הבנק טען כי בחשבון הבנק על שם האיש בסניף רמת השרון נותרה יתרת חובה.
האיש מיכאל צינגקוב טען כי באותה תקופה תעודת הזהות שלו נגנבה או אבדה וכי זמן קצר לאחר מכן נכנס לכלא ל-12 שנה. כשיצא גילה שמישהו עשה שימוש בתעודה וצבר על שמו חובות. הרשמת קבעה שדי בטענות אלה כדי לאפשר לאיש להתגונן וההליך ינוהל לגופו.
ההליכים החלו לפני 14 שנה כשבנק לאומי הגיש את התביעה ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה. רק בספטמבר 2022 האיש הגיש התנגדות והתיק הועבר לבית משפט השלום.
הנתבע טען כי לא פתח חשבון בנק בסניף רמת השרון והוא אף אינו יודע איפה זה רמת השרון. הוא הבהיר כי שהה במאסר בין השנים 2009-2021 והוסיף כי זמן מה לפני שנעצר תעודת הזהות שלו אבדה או נגנבה ולאחר מכן זויפה.
זאת ועוד, הכתובת הרשומה במשרד הפנים ברמת השרון אליה הומצאו מסמכי פתיחת התיק בהוצאה לפועל אינה הכתובת בה התגורר, ובתקופה הרלוונטית הוא היה דר רחוב.
עוד טען האיש, כי בשל תקופת מאסרו הממושכת נודע לו על קיום תיק ההוצאה לפועל רק לאחר שחרורו. במועד זה נודע לו על כ-24 תיקי הוצאה לפועל נוספים המתנהלים כנגדו והוא פנה ללשכה לסיוע משפטי. חלק מהתיקים האמורים נסגרו ונותרו כעת כ-11 תיקים.
הבנק טען כי חשבון הבנק נפתח על ידי האיש באמצעות הצגת תעודת הזהות שלו, וקיימת חזקה שפקיד הבנק זיהה אותו. הוא הוסיף שטענת האיש כי תעודת הזהות שלו נגנבה/אבדה לא גובתה בכל אסמכתא והוא גם לא הגיש תלונה.
עוד טען הבנק כי במהלך שהיית האיש במאסר נשלחו מסמכים שונים למחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר כך שלא ייתכן שהנתבע לא ידע על ההליכים נגדו.
הנתבע השיב כי אינו זוכר שנמסרו לו מסמכים בזמן שהייתו בכלא וכי הדבר היה לפני שנים רבות.
מיכאל צינגקוב שאל: איפה זה רמת השרון?
הרשמת הבכירה דנה ביאלר מבית משפט השלום בחיפה הבהירה כי בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל על התנגדות לתביעה על סכום קצוב להיות מוגשת בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
עם זאת, הרשמת מצאה כי יש בטענות האיש טעמים המצדיקים הארכת מועד להגשת ההתנגדות. היא הבהירה כי מאחר שהאיש טען שתעודת הזהות שלו זויפה וכי מעולם לא התגורר ברמת השרון, לא ניתן לראות באישור המסירה למען ברמת השרון כאילו האזהרה נמסרה לו. הרשמת גם קיבלה את טענת האיש כי אינו זוכר שנמסרו לו מסמכים בכלא.
לגופו של עניין הרשמת קיבלה את ההתנגדות. היא הבהירה שבשלב בו הדיון נמצא, בקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע שטענות הנתבע הן נכונות אלא רק האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים לנתבע הגנה, ולו דחוקה.
מכיוון שמדובר במי שבמועד מסירת האזהרה היה דר רחוב, והוא השתחרר מבית הסוהר ומיוצג על ידי הסיוע המשפטי ההתנגדות התקבלה ללא צורך בהפקדת ערובה.
הרשמת הורתה לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית וקבעה מועדים לדיוני הוכחות בתביעה.
להלן ההחלטה:
| בית משפט השלום חיפה |
50832-09-22
16/12/2022 |
| בפני הרשמת: דנה ביאלר | |
| – נגד – | |
|---|---|
| המשיב: מיכאל ציגנקוב | המבקש: בנק לאומי לישראל בעמ |
| החלטה | |
בפניי בקשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. התביעה הוגשה על סך 28,002 ₪ וההתנגדות על מלוא הסכום הנתבע, אך שלא במועד הקבוע בדין.
דיון בהתנגדות התקיים ביום 12.12.22 במסגרתו נחקר המבקש ולאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
הרקע וטענות הצדדים
- תחילתו של הליך זה בהגשת תביעה על סכום קצוב על סך 28,002 ₪ ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה, תיק מספר 16-09043-08-5 (להלן – “תיק ההוצל”פ”), ביום 12.05.2008, בגין יתרת חובו של המבקש אצל המשיב בחשבון בסניף בנק ברמת השרון.
- המבקש טוען כי מעולם לא פתח חשבון בנק בסניף רמת השרון. המבקש שהה במאסר בין השנים 2009-2021. בהתנגדותו טען המבקש כי זמן מה לפני שנעצר תעודת הזהות שלו נגנבה / אבדה, לאחר מכן זויפה. הוא מעולם לא קיבל כל שירות מהמשיב ואף החתימה על טופס פתיחת החשבון אינה שלו. כמו כן נטען כי התמונה שבתעודת הזהות שצורפה על ידי המשיב אינה תמונתו.
- הכתובת הרשומה במשרד הפנים ברמת השרון אליה הומצאו מסמכים אינה כתובת בה התגורר, ובתקופה בה הומצאה ההתנגדות היה דר רחוב וללא כתובת קבועה. בהקשר לכך, טוען כי בשל האמור לא קיבל את האזהרה משנת 2008, אשר נמסרה לכתובת ברמת השרון.
- עוד טען המבקש, כי בשל תקופת מאסרו הממושכת נודע לו על קיום תיק ההוצאה לפועל רק לאחר שחרורו, ובמועד זה נודע לו על כ- 24 תיקי הוצאה לפועל נוספים המתנהלים כנגדו ופנה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לגילויו. חלק מהתיקים האמורים נסגרו ונותרו כעת כ- 11 תיקים.
- המשיב טען כי חשבון הבנק נפתח על ידי המבקש באמצעות הצגת תעודת הזהות שלו, וכי קיימת חזקה כי פקיד המשיב זיהה אותו.
- לטענתו של המבקש כי תעודת הזהות שלו נגנבה/אבדה לא הוצגה כל אסמכתא ונטען בפני כי ככל שלטענת המבקש תעודת הזהות שלו זויפה, היה עליו להגיש תלונות מתאימות לרשויות המתאימות, וכך לא נעשה.
- עוד טען המשיב כי האזהרה נמסרת לכתובת המבקש כפי שמופיעה בתמצית הרישום ממשרד הפנים (בעיר רמת השרון). לא זו אף זו – במהלך תקופת שהיית המבקש במאסר נשלחו בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי מסמכים שונים למחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר כך שדין טענות המבקש לאי ידיעה על ההליכים כנגדו להידחות. כך למשל, בשנת 2011 נמסר כתב התביעה לבית הסוהר בו שהה המבקש ואישור מסירה כמו גם תצהיר מוסר הוצג בפני בית המשפט.
- המבקש אינו קורא כותב או מבין עברית ועל כן נעזר בדיון במתורגמנית לשפה הרוסית.הבקשה להארכת מועד
- בהתאם להוראות תקנה 109י(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש”ם-1979 (להלן – “התקנות”) על התנגדות לתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז-1967 (להלן – “חוק ההוצל”פ”) להיות מוגשת בתוך שלושים ימים מיום מהמצאת האזהרה.
- ככל שלא הוגשה ההתנגדות במועד, קובעת תקנה 109(א3) לתקנות כי בית המשפט אליו הועברה בקשה להארכת מועד כאמור, יהא רשאי להאריך המועד ויראו “והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים”. בית המשפט אינו נדרש לטעם מיוחד לפי לשון התקנה.
- המשיב המציא אישור על מסירת האזהרה עוד בשנת 2008 (11.6.2008) לידי המבקש לכאורה במען ברמת השרון. אלא שהמבקש טען כי מעולם לא התגורר בכתובת זו ואף אינו יודע היכן נמצאת העיר רמת השרון.
- המשיב טען כי לאחר כניסתו של המבקש לבית הסוהר הומצאו לו מסמכים שונים הקשורים בהליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגדו בהתאם להוראות הדין. אף צורפה אסמכתא אחת כדוגמה לכך ועל כן אין לקבל את טענת המבקש כי לא ידע על ההליכים המתנהלים כנגדו.
- מצאתי כי קיימים בטענות המבקש טעמים המצדיקים הארכת מועד. משנטען על ידי המבקש כי תעודה הזהות שלו זויפה וכי מעולם לא התגורר בעיר רמת השרון כי אז לא ניתן לראות באישור המסירה של האזהרה למען ברמת השרון כאילו נמסר למבקש אלא לאדם אחר.
- אשר לטענות המשיב כי ידע המבקש על ההליכים כנגדו בשל מסירתם של מסמכים שונים לכלא בהתאם להוראות הדין, השיב המבקש בדיון כי אינו זוכר שנמסרו לו המסמכים בעת שהותו בכלא משהיה זה לפני שנים רבות. לא מצאתי לפקפק בעדות זו אשר בהצטרף לאמור בעניין ההמצאה ספק בעיני אם זה המקום להחיל את כלל הידיעה כפיש מבקש המשיב לעשות, וזאת בוודאי מקום שהמבקש אינו יודע קרוא וכתוב בעברית.
- בנסיבות אלה אני מורה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל ומורה על הארכת המועד עד הגשת ההתנגדות בפועל.אשר להתנגדות גופה
- סעיף 81א’1(ד)(2) לחוק ההוצל”פ קובע כי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. על כן, תבחן ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו בפסיקה לעניין סדר דין מקוצר.
- מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע”א 544/81 מנחם קיהל בע”מ נ’ סוכנות מכוניות לים התיכון בע”מ, פ”ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע”א 101/89 עזרא ששון נ’ בנק המזרחי טפחות בע”מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה “הגנת בדים” (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
- ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. “בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע… אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו” (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
- אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשים הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.
- המבקש טען כי תעודת הזהות שלו זויפה וזאת מבלי להציג כל אסמכתא לטענתו כגון תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בעניין זה. עם זאת טען המבקש כי מעולם לא פתח חשבון אצל המשיב בסניף הנטען וכי אינו יודע היכן מצוי סניף המשיב ברמת השרון או העיר רמת השרון בכלל.
- עוד טען כי משנפתחו כנגדו הליכי גבייה רבים ככל הנראה נעשה שימוש בתעודת הזהות אשר זויפה ליצירת חובות נוספים, חלקם בעת שהותו בבית הכלא. כאמור המבקש טען עוד כי לא קיבל את האזהרה אשר הומצאה לכתובת ברמת השרון בה לא התגורר בשום שלב בחייו, כי שהה במאסר משנת 2009 ועד שנת 2021 ולאחר שחרורו טען כי גילה לראשונה שנפתחו נגדו 24 תיקי הוצאה לפועל בגין עסקאות שביצע לכאורה בתקופת מאסרו.
- בנסיבות אלה, ובשים לב להלכה לפיה אין בית המשפט שואל עצמו כיצד יוכיח מבקש את טענותיו ודי אם יש בטענותיו בשלב דיוני זה כדי להוות הגנה פוטנציאלית מפני התביעה הרי שדין ההתנגדות להתקבל ואין לומר כבר כעת כי הגנתו של המבקש הנה הגנת בדים.
- עם זאת, בשים לב לאי הצגת איזו אסמכתא כתמיכה בטענות המבקש אשר לגניבת תעודת הזהות שלו, יותר מכך – בשים לב שלא נטען כי אסמכתאות אלה קיימות או שהמבקש פנה לאיזו מרשויות המדינה בעניין, הרי שלכאורה איזון טענות הצדדים יתבטא בחיוב הפקדת ערובה.
- אלא שהמבקש העיד בפני כי ” ב-23 שנים הייתי סך הכל 3 שנים בחוץ, אני לא יודע איפה רמת גן לדוגמא.”, כי במועד מסירת האזהרה היה דר רחוב, המבקש השתחרר לא מכבר מבית האסורים ולא טען דבר לאופן התפרנסותו ומיוצג על ידי הסיוע המשפטי. בנסיבות, המשקל של אי פנייה לרשויות בעניינה של תעודת הזהות הנו קטן. על כן בשים לב לדברים אלה אני קובעת כי בנסיבות הספציפיות המתקיימות בענייננו תתקבל ההתנגדות ללא תנאי.סוף דבר – ההתנגדות מתקבלת.הוראות להמשך ההליך
- בהתאם לתקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, על הצדדים לפעול כדלהלן:
- המשיב ימציא לבית המשפט ולנתבע לא יאוחר מיום 18.1.23 תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות משפטיות אם ישנן כאמור בתקנה 79(א)(1), וכן רשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2).לא יוגש התצהיר והמסמכים במועד או הודעה אחרת, תימחק התביעה ותיק ההוצאה לפועל ייסגר ללא התראה נוספת.
- הנתבע ימציא לבית המשפט ולמשיב בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב או לא יאוחר מיום 18.2.23 – לפי המוקדם, תצהיר כאמור בתקנה 79(א)(1), כן יצורפו אסמכתאות משפטיות אם ישנן, ורשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2) לתקנות. ככל שלא יפעל המבקש כאמור יראו את התצהיר התומך בהתנגדותו ככתב הגנתו על נספחיו ככל שישנם.
- ישיבת הוכחות תתקיים ביום 3.4.2023 שעה 10:30.
- הצדדים יהיו ערוכים לסכם טענותיהם בעל פה בתום הדיון.
- תצהירי עדות ראשית, יוגשו על ידי שני הצדדים במקביל בתוך עד ליום 18.3.23 בצירוף כלל הנספחים. על הצדדים להעביר עותק מתצהיריהם, כמו גם שאר מסמכים ו/או בקשות, ישירות לצד שכנגד במקביל להגשתם לבית המשפט. באחריות הצדדים לזמן את עדיהם לדיון.
- עד אשר לא יוגש תצהיר מטעמו לא אתיר עדותו אלא מטעמים מיוחדים. במידה שמי מהצדדים מבקש לזמן לישיבת ההוכחות עד שאינו בשליטתו, יגיש עד לא יאוחר מיום 1.3.2023 בקשה מנומקת במסגרתה יבהיר תוכן העדות הצפויה ואת הסיבה בגינה לא ניתן להגיש את העדות בתצהיר.
- המשיב (התובע) ישלם מחצית שנייה של האגרה לא יאוחר משבעה ימים לפני הדיון, שאם לא כן תישקל מחיקת התביעה.
- לשם ייעול הטיפול בתיק מוצע לצדדים למצות מו”מ ביניהם בניסיון להגיע להסכמות בטרם יישמעו ראיות הצדדים, לרבות הסכמה להסדר דיוני, לרבות מתן פסק דין בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט.
- בקשה לשנוי מועד הדיון תוגש בצירוף עמדת הצד השני ולפחות 5 מועדים מוסכמים.המזכירות תשנה את סיווגו של התיק לדיון מהיר, תואיל להמציא ההחלטה לצדדים, לזמנם בהתאם ולקבוע תז”פ בהתאם לסעיף 25 לעיל.ניתנה היום, כ”ב כסלו תשפ”ג, 16 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
PDF ההחלטה של הרשמת דנה ביאלר
דנה ביאלר קבלת התנגדות לחוב קצוב של בנק לאומי עוהד רימו הוציאו לכתובת פיקטיבית 50832-09-22