EDNA LOGO 1
EDNA LOGO 1

הפסד צורב לעו”ד רוחמה רומי קנבל יעצה לאישה לנעוץ בבעל ציפורנים עד זוב דם ולפנצ’ר גלגלים ואח”כ דרשה שלום בית ו”מדור שקט” (סילוק הגבר מהבית)- הדיינים סילקו את הקנבל’ך מאולמם

מי זאת רומי קנבל ומה מנענע אותה (חוץ מאפי נוה כמובן)?  אומרים עליה שהיא משקיעה כל כך הרבה בכנסים וערבי עיון של מחוז מרכז ודואגת להפיץ את התמונות שלה ולגלות נוכחות בכל אירוע (אפילו בטקס פתיחת שנת המשפט בשוהם!!!!!) וטוענת כי יש לה סיכוי להיות המחליפה של ראש לשכת עוה”ד אבי חימי.

בתמונה:  רומי קנבל’ך והפטרון שהעלה אותה לגדולה אפי נוה.  בזכותו לא היה לה משעמם בלילה.

אבל מאיפה צצה התולעת?  בימים של אפי נוה היא ידעה לשמור על שקט ולא התבלטה מבין 29 הפילגשות שלו.  היא קיבלה ממנו את מה שסוזי עוזסיני קיבלה, ובאותם מקומות, אבל היא טרחה לשמור מרחק ממנו בניגוד לכל האחרות שהצטלמו איתו מביטות בהנאה על הבליטה במכנס.

אבל מה היא עשתה?  ובכן היא התמחתה בסחיטת גברים בשיטות פמינאציות.  היא ידעה לקבל את התיקים הכי אבודים:  הנשים הבוגדות, הנשים האלימות, הנשים הסחטניות, ואז היא מגיעה לבית משפט ומנסה להמיס את השופטים במתק שפתיים….. מנסה להפוך את המפלצות העכברושיות שהיא מייצגת לחתולות פרסיות מיוחסות שיש להתייחס אליהן בכבוד ובהערצה, ולהמשיך ולטפח ולהזין את הגרגרניות שלהן והפרזיטיות שלהן, ולממן אותן – עד שהבעל ימות.

רומי קנבל את החליפת שאנל עשתה על חשבון גבר גרוש שקברה
רומי קנבל את החליפת שאנל עשתה על חשבון גבר גרוש שקברה

 

המפגש הסודי של העירקית המוחלשת רוחמה רומי קנבל עם המרוקאית המוחלשת רבקה מקייס

 

לא פלא שכאשר מחוז תל אביב (הצ’ילבות המתחרים שלה) הצליחו ליצר כוכב עולה בשמי עולם משפט המשפחה, ארז שני, שפיתח מומחיות לטיפול בנשים סרבניות קשר וניכור הורי, היא רצה אל “נשיאת” מחוז מרכז לדיני משפחה רבקה מקייס הארורה, ויחד איתה גיבשה “נוהל ניכור הורי” שיציג אותה כאילו היא ומקייס נותנות קונטרה לארז שני מהמחוז המתחרה על תשומת הלב.  ביזיון נוהל הניכור ההורי של אסתר חיות – חירטטה 5 עמודים המתווים,   רבקה מקייס הזמינה את רומי קנבל למפגש סודי על ניכור הורי  .

 

רבקה מקייס הזמינה את רומי קנבל למפגש סודי על ניכור הורי
רבקה מקייס הזמינה את רומי קנבל למפגש סודי על ניכור הורי

 

אלא מאי?  היא ורבקה מקייס דאגו שהנוהל יהיה כל כך מסורבל ויקר לגברים הסובלים מהניכור ההורי ע”י מיקוש הנוהל במוקשים והטמנת אין ספור עיזים:  למשל דרישה שהבעל יפקיד 10,000 ש”ח כדי לשמוע את טענותיו שהאישה לא נותנת לו לראות את הילדים, דרישה לפרט שאלון חודרני שרק ייתתן לאישה נשק לתקוף אותו בחזרה, ועוד כל מיני שגצים.  עתירה שהוגשה חיסלה את הנוהל הזה מהר מאוד.

רומי קנבל מעולם לא התבטאה בעד שוויון הורי.  מעולם לא אמרה שאבא צריך להיות שווה זכויות לאמא.  מעולם לא אמרה שעושקים את הגברים במזונות ובהוצאה לפועל ושזה חייב להיפסק.

להיפך, רומי קנבל’ך שותפה פעילה לאפרטהייד המגדי נגד גברים כי בזכות זה היא קונה לעצמה חליפות שאנל.

המירוץ לצמרת של רומי קנבל בזכות הווגינה ולא בזכות כישורים
המירוץ לצמרת של רומי קנבל בזכות הווגינה ולא בזכות כישורים

המירוץ לבחירות של רוחמה רומי קנבל – המציאה כתובת מפוברקת

 

גם כשהיו בחירות למחוז מרכז, השם שלה שורבב בסקנדל.  המשרד שלה היה ברמת השרון, שזה מחוז תל אביב, והיא גרה בירושלים.  לכן היא שכרה לחודשיים חדר פיקטיבי במשרד פיקטיבי בנתניה והצהירה באופן כוזב שזו הכתובת שלה במחוז בו היא מועמדת לבחירות.

עו”ד שלמה שחר עשה נגדה עתירה והוא הפסיד.  השופט בכר במחוזי כל כך שמחו לראות אישה פמיניסטית רצה לראשות מחוז, שהיה היו מוכן להכשיר לה את כל השקרים וכל התצהירים המזוייפים שהגישה.  השופט טען שיש “שיהוי” בעתירה למרות שהמשרד בנתניה באמת היה פיקטיבי.    עתירה: לפסול את מועמדותה של קנבל למחוז מרכז בלשכת עוה”ד ,  עו”ד ציון אמיר נגד אבי חימי ורוני קנבל תעמולת בחירות לשכת עורכי הדין.

קנבל טענה כי יש לה “סניף” בנתניה, בעוד שמדובר בחדר שכור בתוך משרד עורכי דין אחר. חוזה השכירות הוא לתקופה של פחות מ-4 חודשים, מה-13 במרץ (ימים בודדים לאחר שהכריזה על מועמדותה) ועד ה-30 ביוני (שבועיים אחרי הבחירות). דבר קיומו של הסניף בנתניה לא הוזכר באתר האינטרנט של משרדה של קנבל.  את העתירה הגישו עו”ד שלמה שחר, שהתמודד מול קנבל לראשות מחוז מרכז, וסיעת דרך חדשה בראשות ציון אמיר. העותרים ביקשו כי בית המשפט יצהיר ויורה שהחלטת ועדת הבחירות שלא לבחון את כשרות מועמדותה של קנבל, הינה החלטה פסולה הנוגדת את הוראות הדין ולכן מבוטלת.

עו”ד רומי קנבל מסרה כי היא “דוחה מכל וכל את הטענות. לעו״ד קנבל סניף בנתניה, בו היא פעילה ועובדת, במקביל לסניף בת”א. הדין קובע כי כשלעו”ד יש יותר ממקום עבודה אחד הוא רשאי לבחור כרצונו את מקום הרישום במחוז ולא חלה כל חובה להירשם, בהכרח, לפי מקום העבודה הראשי. בקשת הפסילה נטולת כל יסוד והיא נועדה אך ורק למטרות קידום תקשורתי של מבקשי הפסילה ונסיונות סרק להשגת הישגים בבית משפט במקום בקלפי”.

 

מידע אישי מפיה של רומי קנבל מי היא ומה יש לה להציע לציבור כאישה עירקית מוחלשת

 

לדברי קנבל’ך “רומי קנבל’ך ממוצא עירקי ולכן היא משתייכת ל 2 קבוצות מיעוט מוחלש, גם אישה מוחלשת וגם בת בנות המזרח מוחלשת”.

“רומי קנבל’ך היא דמות מוכרת ומרכזית בקרב קהילת עורכי הדין בישראל, היא חברה בלשכת עורכי הדין, בעלת משרד מוביל בתחום דיני המשפחה והירושה. בהשכלתה קנבל היא בוגרת תואר ראשון במשפטים (UEA) בהצטיינות יתרה על אף היותה אישה מוחלשת, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב והשלמות למאסטר במגדר מהאוניברסיטה העברית בהצטיינות. בנוסף היא נמנית על סגל ההוראה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס, מכהנת בתפקידים שסידר לה אפי נוה, כיו”ר ועדת ירושה ויו”ר ועדת הקשר בית הפרקליט, חברה פעילה בפורום משפחה של הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין ובצוות השתלמויות של פורום משפחה בלשכת עורכי הדין.

אלרואי קנבל הבעל הבועל של הקניידלכית רומי קנבל'ך
אלרואי קנבל הבעל הבועל של הקניידלכית רומי קנבל’ך

רוחמה רומי קנבל והפטריארך הפרטי אלרואי קנבל שעבדה עליו כשהתעסקה עם אפי נוה

בתמונה:  רוחמה קנבל (רומי) והזרגיג שחודר בה באופן פטריאכלי אלרואי קנבל

 

מי חודר ברוחמה רומי קנבל בלילות חוץ מאפי?

 

רוחמה קנבל, בת 49, נולדה וגדלה במושב טל שחר, נשואה לאלרואי קנבל (56), עו״ד ורו״ח, ולהם שלושה ילדים; שירה (25) ביתו של אלרואי מנישואים קודמים סטודנטית למשפטים וניהל שנה שלישית באוניברסיטת ת”א, אהוד (20) סטודנט לרפואה שנה שלישית באוניברסיטה העברית ואלון (10).  השם רוחמה לא מצא חן בעייניה.  לא אשכנזי מספיק.  היום קוראים לה רומי.

בשירותה הצבאי שירתה כקצינת ת״ש ובהמשך כמפקדת קורס קצינות ת״ש, שימשה כמנהלת לשכתו של האלוף דני יתום בתפקידו כראש אגף התכנון בתקופת מלחמת המפרץ ובתפקידו כאלוף פיקוד מרכז בימי האינתיפדה השניה.

רומי קנבל אלרואי קנבל ומשפחתם
רומי קנבל אלרואי קנבל ומשפחתם

הנה דוגמא לאחד ההפסדים של רומי קנבל

רומי קנבל הגישה הליכי סרק בשם אישה אלימה ששרטה את בעלה עד זוב דם – ל”מדור ספציפי” שזה אומר שהבעל יסולק מהבית והיא תשב שם בחינם בלי לשלם לו שכר דירה על החצי שלו.  הלקוחה של רומי קנבל “נעצה ציפורניים בגופו עד זוב דם לעיני שלושת ילדיהם, קרעה את צמיגי האופנוע שלו, הכפישה את שמו בפני המנהל שלו וקולגות לעבודה, סירבה לטיפול זוגי, מנעה מהילדים להשתתף ביום ההולדת שלו ושלחה לו ולאימו הודעות נאצה בוטות.  היא גם פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל על הוצאות חריגות אף שהוא משלם את המשכנתא ו-6,000 שקל מזונות, ללא כל התחשבות בכך שהוצא לחל”ת בעקבות הקורונה – מעשה שמעיד שפניה לא לשלום ושהמטרה היחידה שלה היא לסכל את פירוק השיתוף”.

ואת הגרושה הזונה הזו מייצגת רומי קנבל ועוד עוזרת לה לנסות לקבור את בעלה כספית ונפשית ולנתק אותו מהילדים.

הפעם הדיינים שמו ברקס לרומי קנבל, אבל אם זה היה נדון במחוז שלה אצל השופטות בראשלצ או פ”ת, אלה שכפופות לרבקה מקייס, רומי קנבל’ך היתה מצליחה במזימה.

רומי קנבל עם עדי כרמלי מי שמייצג את חברתה סוזי עוזסיני ארניה
רומי קנבל עם עדי כרמלי מי שמייצג את חברתה סוזי עוזסיני ארניה
רומי קנבל זכויות לגברים לא יהיו. לא בקדנציה שלי ולא אפגע במרכז רקמן
רומי קנבל זכויות לגברים לא יהיו. לא בקדנציה שלי ולא אפגע במרכז רקמן

להלן כתבה באתר פסק דין, 10/3/2021

האישה נדחתה: “מעוניינת בבית, לא בשלום”

מצד אחד ביקשה האישה לחזור לבעלה, ומצד שני סירבה לטיפול זוגי ופתחה נגדו תיק בהוצל”פ. נקבע שמטרתה הייתה לסכל פירוק שיתוף בדירה

בית הדין הרבני האזורי בחיפה דחה לאחרונה תביעה לשלום בית שהגישה אישה 10 חודשים אחרי שבעלה עזב את הבית, ורק אחרי שתבע פירוק שיתוף בדירה. הדיינים קבעו שהבקשה לא הוגשה בכנות אלא כדי לסכל את פירוק השיתוף כדי שהיא תוכל להמשיך לגור בדירה המשותפת. “המטרה הינה לשמור על הבית ולא לשמור על שלום הבית”, כתבו.

הבעל עזב את הבית לפני כשנתיים וטען שכבר שמונה חודשים לפני כן הוא ואשתו הפרידו חדרים. במשך כשנה הם ניהלו משא ומתן לגירושים ולאחר שנכשל הוא הגיש באמצעות עו”ד מיה רשל ארבל תביעה לפירוק השיתוף בדירה בבית המשפט למשפחה.

זמן קצר לאחר מכן הגישה האישה תביעת שלום בית בבית הדין הרבני. באמצעות עו”ד רומי קנבל שייצגה אותה היא ביקשה צו מדור ספציפי שיאפשר לה לעכב את פירוק השיתוף ולהמשיך לגור בדירה עד להכרעה בתביעתה.

בתגובה טען הבעל שהאישה כלל לא מעוניינת בשלום בית וההתנהלות שלה מעידה על כך: היא נעצה ציפורניים בגופו עד זוב דם לעיני שלושת ילדיהם, קרעה את צמיגי האופנוע שלו, הכפישה את שמו בפני המנהל שלו וקולגות לעבודה, סירבה לטיפול זוגי, מנעה מהילדים להשתתף ביום ההולדת שלו ושלחה לו ולאימו הודעות נאצה בוטות.

היא גם פתחה נגדו תיק הוצאה לפועל על הוצאות חריגות אף שהוא משלם את המשכנתא ו-6,000 שקל מזונות, ללא כל התחשבות בכך שהוצא לחל”ת בעקבות הקורונה – מעשה שמעיד שפניה לא לשלום ושהמטרה היחידה שלה היא לסכל את פירוק השיתוף.

האישה התעקשה שבעלה ממציא דברים, אם כי הודתה ששלחה לו הודעות גנאי ושרטה אותו “קצת”. היא הוסיפה שגם הוא היה אלים כלפיה וגרם לה להרגיש לא בטוחה. למרות זאת, היא מבקשת שלום בית משום שלפני הסכסוך החיים היו יפים.

ראש אבות בתי הדין, הרב מאיר שלוש, והדיינים הרב אפרים בוגרד והרב בן ציון טופיק, תהו כיצד אישה שלכאורה כל כך סובלת רוצה להמשיך בנישואים שגורמים לה פחד וחוסר ביטחון. הם הוסיפו כי עצם העובדה שבזמן שתבעה שלום בית היא תבעה מזונות בבית המשפט למשפחה ולא בבית הדין, ואף פנתה להוצאה לפועל, מעידה על חוסר תום הלב שלה.

להתנהלות הזו התווספו הודעות השנאה והסירוב לטיפול הזוגי ולכך שהילדים יחגגו עם אביהם את יום הולדתו. צוין שאת תביעת שלום הבית היא הגישה רק אחרי שהוגשה התביעה לפירוק השיתוף – כ-10 חודשים אחרי שבעלה עזב את הבית.

“הליך זה מוכר לבית הדין ונראה כי נעשה רק על מנת לסכל את פירוק השיתוף כאשר המטרה הינה לשמור על הבית ולא לשמור על שלום הבית”, כתבו. הם הוסיפו שהתרשמו כי “בקשת שלום הבית ריקה מתוכן” וממילא בחלוף שנתיים של פרידה כבר אין סיכוי לשיקום הזוגיות.

משכך התביעה נדחתה וצו המדור הספציפי שניתן לאישה במסגרתה בוטל. הדיינים המליצו לצדדים להתגרש בהקדם והורו לקבוע מועד לסידור גט. ערעור על ההחלטה הוגש לבית הדין הרבני הגדול.

לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן

הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין

ב”כ האישה: עו”ד רומי קנבל

ב”כ הבעל: עו”ד מיה רשל ארבל

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5896697,00.html

להלן פסק הדין של הרבני חיפה:

דחיית בקשה לשלום בית וביטול צו למדור ספציפי

ב”ה
בית דין רבני אזורי חיפה
1249246-1
23/12/2020
בפני הדיינים:
1. הרב אברהם מאיר שלוש – ראב”ד
2. הרב אפרים בוגרד
3. הרב בן ציון טופיק
– נגד –
המבקשת:
פלונית
עו”ד רומי קנבל
המשיב:
פלוני
עו”ד מיה רשל ארבל
החלטה

בפנינו תביעת שלום בית שהגישה האם מול תביעת גירושין שהגיש האב.

תיאור העבודות:

הצדדים נישאו כדת ביום י”ב באדר תשס”ה (21.2.05) נישואין ראשונים לצדדים ולהם שלושה ילדים משותפים הקטן כבן שמונה. מזה כשנתיים גרים הם בנפרד כאשר לדברי המבקש כבר שמונה חודשים קודם לכן גרו בחדרים נפרדים ולפיכך מבקש הוא להתגרש לאלתר. (שורה 9 ושורה 215 לפרוטוקול מיום ל’ בסיון תש”פ 22.6.20).

המבקש טען כי סבל מאלימות המשיבה כאשר נעצה בו את ציפורניה עד זוב דם בפני הילדים ואף נותרו בגופו צלקות ממעשיה. כמו כן נעצה אצבעותיה בחוזקה ברקתו ואף הכתה אותו ברקתו.

לדבריו, המשיבה קרעה את צמיגי האופנוע שברשותו, איימה עליו, והגדילה לעשות כשביזתה אותו בעת שעשה את צרכיו כמתועד בפרוטוקול. המבקש ציין גם כי המשיבה מנעה את מנוחתו בלילות למרות עבודתו כטייס המחויב בשעות שינה, איימה בגניבת מסמכי הטיסה ואף גנבה ממנו מסמכים אחרים לרבות הטלפון המסייע לו בעבודתו כטייס. (שורות 34 – 46 שם, ושורות 69 -71 לפרוטוקול מיום ז’ באלול תש”פ – 27.8.20).

לדברי המבקש בעבר הציע למשיבה לפנות לטיפול זוגי, ואף הסכים לבקשתה כי הטיפול יתחיל עמה לבדה, אך כשבקש בהמשך להצטרף לטיפול סירבה המשיבה והתנתה את שלום הבית בהעברת בעלות הבית על שמה. (שורות 47 – 50 שם).

המבקש ציין כי המשיבה חושדת בו ומעלילה עליו אודות קשרים פסולים עם נשים אחרות, ובני משפחתה אף ניסו לרקום כנגדו מזימה פסולה, ‘לתפור כנגדו תיק’ כביכול היה בקשר זוגי עם עוזרת הבית. (שורות 51 – 56 שם).

לדבריו, המשיבה גם פנתה בכתב למנהל העבודה שלו כמו גם לעובדים נוספים והכפישה אותו בטענות אלו, דבר שגרם לפגיעה בשמו הטוב. (שורה 95 שם ושורות 339-335 לפרוטוקול מיום ז’ אלול תש”פ 27.8.20 והמשיבה הודתה שם במיוחס לה).

עוד הוסיף המבקש כי המשיבה מנעה את השתתפות הילדים ביום הולדתו שנערכה לו בגיל חמישים, והודיעה לו כי הילדים לא יופיעו במסיבה. לדבריו, מזה שנתיים מאז שעזב את הבית לא דיברה עמו כלל. (שורות 53 – 54 שם).

המבקש גם ציין כי הליך יישוב הסכסוך עסק בתנאי הגירושין ודרישותיה המוגזמות של המשיבה בלבד. (שורות 69 – 71 שם).

ב”כ המבקש הוסיפה כי רק שנה (!!) לאחר שהמבקש עזב את הבית הגישה המשיבה תביעת שלום בית, כאשר בפסק הזמן שמאז עזיבת המבקש את הבית ניהלו הצדדים משא ומתן לגירושין.

לאחר שהמשא ומתן נכשל הגיש המבקש ביום י”ג באב תשע”ט (14.8.19) תביעה לפרוק שיתוף. ומשכך התעוררה המשיבה והגישה ביום ו’ בכסלו תש”פ (4.12.19) תביעה לשלום בית ומדור ספציפי וזאת אך ורק על מנת לסכל את פרוק השיתוף. (שורות 88 – 95 שם).

עוד ציינה ב”כ המבקש, כי המשיבה שלחה הודעות מכפישות בשפה בוטה ופסולה למבקש ולאימו, כמו כן גם בני משפחתה של המשיבה שלחו שלל הודעות קשות ומכפישות שצורפו בתום הדיון, הודעות פסולות ובזויות שלא יכירם מקומם בהחלטה זו. (שורות 98 – 100 שם, בקשה מיום 29.6.20).

ב”כ המבקש הדגישה גם כי המבקש נושא בתשלום המשכנתא המשותפת ואף מתאמץ בתשלום דמי המזונות בסך ששת אלפים ₪ למרות שהוא נמצא בחופשה ללא תשלום בגין מגפת הקורונה. אך כל זה לא מנע מהמשיבה לפנות להוצאה לפועל בגין הפרשי המחציות אותם התקשה האב לשלם, כאשר המשיבה אינה מגלה כל התחשבות באב, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם בקשתה לשלום בית. (שורות 80-87 שם ושורות 223 – 238 לפרוטוקול מיום ז’ אלול תש”פ 27.8.20).

מאידך, המשיבה הכחישה את כל המיוחס לה ולדבריה המבקש ממציא עליה המצאות כזב שלא היו ולא נבראו. (שורות 127 – 132 שורה 157 שורה 159 שורה 170 שורה 176 שורה 180 ושורה 183). עם זאת הודתה במקצת כי יכול להיות שהמבקש ‘נשרט’ על ידה אך זה לא נעשה במכוון (שורה 127 לפרוטוקול שם).

כמו כן הסכימה המשיבה כי שלחה הודעות גנאי לאם המבקש כמו גם הודעות גנאי ששלח אחיה למבקש עצמו, והיא מתביישת במעשה (שורות 185 – 190 שם) עוד ציינה כי ‘אינה זוכרת’ אם התנצלה על הודעות אלו. (שורה 272 לפרוטוקול מיום ז’ אלול תש”פ 27.8.20)

לדבריה, ניסתה לדבר עם המבקש לפחות בהתחלה, אך עם זאת הסכימה כי הפעם האחרונה שדברה עימו הייתה לפני כחצי שנה (!) (שורות 13-15 שם – כשנה מהיום !!).

לטענתה, המבקש נמצא בקשר עם אחרת שאף התגרשה מבעלה בשבילו וכי התפרקה כששמעה על כך. עוד ציינה כי המבקש שם באייפד שברשותו תמונות של דיילות שאינם צנועות וסיימה ‘הוא לא ריחם עלי לדקה ולא היה לו טיפת חמלה, הוא הביא אותי להתפרקות ולא ריחם עלי’ (שורות 135 – 138 ושורות 146 – 147 שם).

המשיבה הוסיפה כי המבקש היה אלים כנגדה ובאחת הפעמים הוריד את חולצתו ודקר את החולצה בסכין לעיני הילדים וכדבריה, ‘הוא נתן אווירה קשה לפני ולפני הילדים. הרגשתי שאני לא בטוחה’. ‘לקחתי את זה מאד קשה ונפלתי מרוב פחד’ (שורות 159 – 161 ושורה 165 שם).

למרות כל זאת המשיבה מבקשת שלום בית. בית הדין שאל בצדק איך מעוניינת היא להמשיך לחיות לצידו של אדם הממציא עליה סיפורי אלימות שלדבריה לא היו מעולם, ובפרט כאשר לדבריה אין לו כל חמלה עליה, ואף הביא אותה להתפרקות והרגשה שאינה בטוחה, אך המשיבה נאחזה בסב’ך וחזרה שוב ושוב על תשובתה כי בעבר החיים היו יפים. (שורה 134 ושורה 150 ושורה 154 ושורה 163 שם).

בית הדין הבהיר למשיבה כי כעת הינה סובלת וכפי שהיא עצמה מתארת, ובית הדין אינו מבין מדוע מבקשת היא להמשיך לסבול (שורות 151 – 152 ושורה 164 שם).

המשיבה גם הסכימה עם טענת המבקש כי ידעה שיש לאב יום הולדת אך לא ידעה להסביר מדוע מנעה מהילדים להשתתף בשמחת האב בשעה שמבקשת היא שלום בית. כמו כן הסכימה כי לא ראתה טעם שהמבקש יצטרף לטיפול הזוגי (שורות 192 – 198 שם).

ב”כ המשיבה הוסיפה כי המבקש חי עם אחרת ומספר כי המשיבה אינה שפויה. לדבריה, אף היא עצמה אמרה למשיבה כי המבקש אינו ראוי לה והמליצה לה להתגרש אך המשיבה כנה בבקשתה לשלום בית. (שורות 252 – 254 ושורות 260 – 274 שם).

בית הדין הבהיר למשיבה כי לאור כל האמור, לרבות הפרוד הממושך, כל יום שחולף מרחיק את הסיכוי לשלום בית, אך המשיבה התבצרה בעמדתה. (שורה 26 ושורה 266 שם).

משכך פני הדברים, הציע בית הדין כי המשיבה תנסה לשקם את הנישואין בכוחות עצמה בחודשיים הקרובים, ובמידה ותהיה פריצת דרך ותצליח לסלול מסילות ללב המבקש בית הדין עשוי אף להאריך את פסק הזמן, אך בהעדר הצלחה מוטב לה להתגרש בהסכמה (שורות 231 – 240 שם).

המשיבה סירבה לתחום זאת בזמן וטענה כי המבקש יתקרר מעצמו ויחזור הביתה. שאלת בית הדין האם כוונתה להמתין למבקש מבלי לעשות מאומה לא זכתה לתשובה ברורה. (שורות 242 – 245 שם) ומשכך נדרש בית הדין להחלטה שלפנינו.

דיון והכרעה

כאמור הצדדים גרים בנפרד מזה כשנתיים, כאשר כבר שמונה חודשים קודם לכן גרו בחדרים נפרדים.

והנה הדבר ברור, כי הבא בשערי בית הדין בתביעה לשלום בית, ומבקש את עזרת בית הדין להשבת השלום לביתו, חייב להביא את הנושא עליו הוא מבקש לדון בשלמותו. ראשו על כרעיו על קרבו וכל הכרוך בו. המפצל את תביעותיו בערכאות שונות, עשוי להיחשב כנוהג בחוסר תום לב.

עם זאת, למרות שפעמים צד אחד מגיש לבית הדין תביעת גירושין, ולבית המשפט תביעה לפרוק שיתוף, אין הדבר מלמד על חוסר תום לב בתביעת הגירושין, שהרי שתי התביעות זורמות אל מקום אחד – להפריד בין הדבקים. בזה ניתן לומר שתביעת הגירושין תידון בבית הדין שלו סמכות ייחודית לדון בגירושין, ותביעת הרכוש תידון בבית המשפט, שהרי התובע גירושין ‘מכריז מלחמה’ ובתחבולות תעשה לך מלחמה.

אולם כאשר האישה תובעת שלום בית בבית הדין הרבני, ומאידך בוחרת לדון בערכאה אחרת בתוכנו ומרכיביו של שלום בית שהם מזונות בני הבית, נראה שהדבר מלמד על חוסר כנות בתביעת השלום בית.

כיוצא בזה קבע בית הדין הגדול (תיק 4477-21-1 ותיק 21-02887447) כדלהלן:

נישואין שהגיעו לקיצם, ולא משנה באשמת מי, אין אנו עוסקים בהחייאת מתים, ואין טעם לתת הנשמה מלאכותית לנישואין שגוועו. כאשר תביעת המזונות הוגשה לבית המשפט, ובית הדין מתבקש לעסוק רק בנושא המדור, אני רואה בזה ניצול לרעה של הליכי בית הדין […] כאשר האישה שמה מבטחה בבית המשפט בנושא המזונות, אין מקום לבית הדין להסתפק ב’שיריים’ ולדון בעניין המדור בלבד.

גם בית הדין הרבני בתל אביב בפסק הדין מיום ב’ בתמוז תשס”ט (תיק מספר8801-21-1) קבע את הדברים הבאים:

האישה מבקשת מבית הדין הרבני לדון בתביעתה לשלום בית, ומבקשת סעד של מדור ספציפי, אך מאידך כופרת היא בסמכותו של בית הדין לדון בתביעת המזונות, והרי מזונות הבית בכלל שלום הבית הם, שהרי סל המשפחה סל אחד הוא, ומה שיפסק לאישה יגרע מחלקו של הבעל, ולכן פיצול תביעות כזה עלול לעורר סימני שאלה.

הן אמת, כי פעמים יתכן שבית הדין יידרש לתביעת שלום הבית והשלכותיה למרות שהוגשה תביעת מזונות בערכאה אחרת, אבל במקרים אלו יהיה מוטל על המשיבה נטל הוכחה מוגבר להוכיח כי תביעתה לשלום בית הינה תביעה כנה על מנת שבית הדין לא יזקוף לחובתה את פיצול התביעות שהינן בעלי זיקה זהה. (וכיוצא בזה כבר כתבנו בעבר בפסק דין מיום י”א באדר תשע”ב 5.3.12 תיק 13708/8 ומשם באר’ה).

בנדון דידן לא רק שהמשיבה לא הרימה את נטל ההוכחה אלא אדרבה כל דבריה ומעשיה הנזכרים מחזקים עד מאד את תביעת הגירושין שהגיש המבקש, ולכל הפחות למראית עין היה עליה להתחשב באב הנמצא בחופשה ללא תשלום הנושא במקביל בתשלום המשכנתא ומתאמץ לשאת בדמי המזונות כמיטב יכולתו, ולא לפנות להוצאה לפועל, צעד שלכל הדעות מחריף את מערכת היחסים הטעונה שבין הצדדים, ופוגע אנושות בסיכוי להשיב את הצדדים ליחסים סבירים.

אמור מעתה, כי פיצול התביעות שהגישה המשיבה, לרבות בקשתה כי ייקוב הדין את ההר בהוצאה לפועל, יש בהם כדי להצביע על חוסר תום לב בתביעה לשלום הבית.

אמנם לא רק מהטעם הפרוצדוראלי יש לדחות את התביעה, אלא גם לגופה של תביעה אין התביעה כנה, ולאמיתו של דבר נראה כי אין המשיבה מעוניינת כלל בשלום הבית.

כאמור, המשיבה עצמה הצהירה כי המבקש היה אלים כנגדה וכדבריה ‘הוא לא ריחם עלי לדקה ולא היה לו טיפת חמלה. הוא הביא אותי להתפרקות’. עוד ציינה ‘הוא הרביץ לי. הוא הוריד את החולצה שלו לקח סכין מטבח דקר את החולצה לעיני הילדים. הרגשתי שאני לא בטוחה’ (שורות 146 – 161 לפרוטוקול מיום ל’ סיון תש”פ 22.6.20).

משכך היה נראה כי אדרבה המשיבה הייתה צריכה להגיש תביעת גירושין ולא תביעת שלום בית, וכפי שציין בית הדין כי אינו מבין מדוע מתעקשת המשיבה להמשיך ולסבול כדבריה.

גם סירובה של המשיבה כי המבקש יצטרף לטיפול הזוגי כמו גם התנגדותה כי הילדים ישתתפו ביום הולדתו של אביהם מלמדת כי שלום הבית ממנה והלאה.

התנהלות המשיבה מקבלת גיבוי גם מאותם הודעות שטנה שנשלחו למבקש ואפשר שמשום כך גם לא יכלה המשיבה דברו לשלום כפי שהצהירה.

ואף שהמשיבה שלחה לאם המבקש הודעת התנצלות על דבריה, אך דעת לנבון נקל שהתנצלות זאת נשלחה לאם המבקש רק לאחר הדיון הראשון ולקראת הדיון שאחריו, ואפשר שזה בכלל ההתנצלות קשה מן החטא, מה גם שהמשיבה עצמה הסכימה כי ‘אינה זוכרת’ אם התנצלה בפני המבקש עצמו, והדבר ברור שאילו הייתה מתנצלת בפניו וודאי הייתה זוכרת זאת היטב.

וכל זאת אף מבלי להזדקק כלל לטענות הקשות המיוחסות למשיבה, טענות שאף היא עצמה הודתה במקצן, המלמדות כי חיי הנישואין הגיעו לסוף הדרך.

הן אמת כי המשיבה טענה גם על יחסים פסולים של המבקש שגרמו לעזיבתו את הבית אך המבקש הכחיש טענה זו ולדבריו רק לאחר הנתק הממושך החל לגור עם אחרת. בית הדין אפשר למשיבה לזמן עדים להוכחת טענתה כי המבקש סרך דרכיו בטרם נפרדו, אך המשיבה הודיעה כי אינה מעוניינת בהופעתם.

כאמור, הצדדים ניהלו משא ומתן שלא עלה יפה ומשכך הגיש המבקש תביעה לפרוק שיתוף, תביעה שהוגשה שמונה חודשים לאחר שעזב את הבית. משכך ורק אז התעוררה המשיבה והגישה תביעת שלום בית וצו למדור, בתום עשרה חודשים לעזיבתו את הבית.

הליך זה מוכר לבית הדין ונראה כי נעשה רק על מנת לסכל את פרוק השיתוף כאשר המטרה הינה לשמור על הבית ולא לשמור על שלום הבית.

לאור כל האמור בית הדין התרשם כי בקשת שלום הבית ריקה מתוכן, ואדרבה התנהלות המשיבה נראית כהכרזת מלחמה על המבקש, הן בחוסר ההתחשבות באב ומצבו הכלכלי, הן בסירוב השתתפות הילדים ביום הולדתו, וכלה בכתבי השטנה שנשלחו למבקש ואימו. מעשים אלו אינם עולים בקנה אחד עם בקשת שלום בית, והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות (סנהדרין כו.).

והנה תביעת שלום בית צריכה לעמוד בשני מבחנים עקרוניים מבחן הכנות ומבחן הסיכוי. פעמים הטוען לשלום בית בא בידיים שאינן נקיות בלשון המעטה, כאשר כוונתו להשיג הישגים אחרים. הוא אינו עושה זאת בכנות, אינו מוכן לעשות וויתורים למען השלום, ואף מכפיש את שכנגדו.

גם אם בסופו של דבר יעמוד מבקש שלום הבית במבחן הכנות עדיין לפניו מבחן הסיכוי, האם הטענות ההדדיות מרחיקות את הסיכוי לשלום, האם הקרע אינו ניתן לאיחוי, ועל כולם פסק הזמן הממושך של הקרע ונסיבותיו. וכפי שהתבאר גם בפסק דין בית הדין הרבני בתל אביב (תיק 1191890/14 מיום ט”ו אייר תשע”ט 20.5.19).

בנדון דידן נראה כי המבקשת נכשלה בשני המבחנים. הן במבחן הכנות והן במבחן הסיכוי לרבות האשמות הקשות וחוסר התקשורת המלא שבין הצדדים.

וכבר פסקו בית הדין הרבני הגדול (פסקי דין רבניים חלק יא עמוד 362 בהרכב הדיינים מרן הראש”ל ע. יוסף – נשיא והרבנים י. קאפח מ. אליהו זצ”ל) כי במקום שברור שאין עוד תקנה, וזוג זה לא ישובו לחיות בשלום, יש לשים קץ ולהפריד בין הזוג ואין להניח מצב זה להימשך ע”ש.

וכך גם נקבע בהחלטת בית הדין הרבני הגדול (תיק 382/נד בהרכב הרבנים הרב מרדכי אליהו הרב שלמה דיכובסקי והרב יוסף נדב):

בהיעדר סיכוי לשלום בית, אין לבית הדין ברירה אלא להטיל על שני הצדדים להתגרש. אין כאן אשמה חד צדדית, אלא קביעת עובדה שחיי הנישואין הגיעו לקיצם ואין טעם לעסוק בהחייאה מלאכותית לפגרים מתים.

פסק דין זה אינו חיוב חד צדדי שבו צד אחד נאשם, אלא תיאור של המציאות הכואבת והמסקנה הבלתי נמנעת. זכותו וחובתו של בית הדין להוציא פסק דין לגירושין כאשר כלו כל הקיצין, גם אם לא ניתן להאשים ספציפית צד זה או אחר.

ובנידון דידן מגרעות נתן. שהרי המשיבה הצהירה כי חוששת היא מהמבקש וברור הדבר כי הצהרתה לשלום בית הרי זה ‘בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו’ (ירמיהו ט-ז) ואינה מעוניינת בשלום בית כלל, בבחינת ‘בפיו ובשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני’. (ישעיהו כט-יג).

ואף גם זאת כבר האריך בזאת הגאון הרב אברהם אטלס במאמר שנדפס בשורת הדין (חלק ה עמוד קלא והלאה) תחת הכותרת – תום לב הבסיס בתביעה לשום הבית. להלן תוכן דבריו בקצרה:

בתביעה לשלום הבית שומה על בית הדין לבחון אם אין בה משום הערמה ומרמה […] לתביעה לשלום הבית עלולות להיות מגמות פסולות, והכותרת שלום בית יכולה להיות מסך עשן וכסות עיניים להסתרת הכוונה האמיתית להפיק תועלת ממונית.

יש לראות האם במבחן המציאות המעשית מוכנה אישה לחיות עם בעל שהלך לחיות עם נשים זרות אם לאו. השאלה כיצד יראה העתיד של בני הזוג אם הבעל יחזור לאשת נעוריו. אפשר לשפוט זאת בדרך של אומדן בית הדין […] כשם שמעשה זנות של אישה הופך אותה להיות שנואה ומאוסה, כך גם בעל שהלך לחיות עם אישה אחרת, נפשה של האישה סולדת מלהתקרב אליו ולחיות עמו חיי אישות. כן יש ללמוד גם מדברי ערוך השולחן (סימן קנד סעיף טז) שכתב: “דרועה זונות ממאס עליה, ואפשר שגם יש סכנה בדבר”. אמנם אין להתעלם מהמציאות כי יש נשים המוכנות לסלוח לבעל על מעשיו, אבל נראה שהן מיעוט. רוב רובן של הנשים אינן מוכנות לחיות חיי אישות עם מי שבגד בהם.

לפיכך נראה שיש אומדנא דמוכח לדחות טענת האישה שעדיין אוהבת את בעלה, שכן טענה זו מכחישה את האמת, וטענה זו עומדת בניגוד מוחלט לשכל הישר ולנורמות של חברה בעלת תרבות. האמת היא שבעל כזה שנוי על האישה תכלית המיאוס. לכן יש להתייחס בחשד לתביעת האישה כפי שהיא מעלה בבית הדין, ויש לראות בה תכסיס ותחבולה לקבל טובת הנאה.

הן אמת, שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו, אם הוא בכלל זה או לא, ויש להשתמש בדברים הנזכרים בזהירות הראויה. וראה גם מה שהעיר בזה בעטרת דבורה (חלק א סימן מא) ובפרט בנדון דידן בה טענה זאת לא הוכחה, אך מכל מקום התרשם בית הדין בנסיבות הנזכרות כי תביעת שלום הבית אינה כנה, וכי מסגרת הנישואין הגיעה לקיצה.

בנדון דידן הולמים להפליא הדברים שקבע בית הדין הגדול (פסק דין מיום ט”ז אדר תשס”ב 29.2.02 תיק 6943-51-1) כדלהלן:

השימוש בצו למדור ספציפי אינו מקובל בכל מקרה. אין לעשות שימוש בצו זה כאשר הנישואין הגיעו לקיצם והמחלוקת בין הצדדים היא על תנאי הגירושין. כאשר ברור שהצדדים הגיעו לסוף הדרך והמחלוקת איננה על ‘הנפש’ אלא על ‘הרכוש’ אין עוד מקום לצו למדור ספציפי.

ודון מינה ואוקי באתרין.

עם זאת, אין בית הדין מכשיר חלילה את מעשה המבקש שהחל חיים משותפים עם אחרת, אכן למרות הכאב שבדבר בתוך עמנו אנו חיים, ואמות המידה השמרניות שהיו נחלת הכלל בעבר, הולכות ונשחקות וחיי הפקרות מתפשטים לצערנו, ומאחר ואין עוד סיכוי לשלום בית, אין מקום להנציח מצב זה בצו למדור ספציפי.

לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן:

א. תביעת שלום הבית נדחית ויש לסגור את התיק.

ב. יש לבטל את הצו למדור ספציפי שניתן בעבר.

ג. בשלב זה, בית הדין ממליץ לצדדים להתגרש בהקדם לטובתם ושלוות נפשם.

ד. יש לקבוע מועד סדור גט.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ח’ בטבת התשפ”א (23/12/2020).

הרב אברהם מאיר שלוש – ראב”ד                הרב אפרים בוגרד                 הרב בן ציון טופיק

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה

Views: 39

2 Comments

  1. רומי קנבל
    אחת הזונות הגדולות
    אישה גועל נפששששששששש

    לא עזבה את אפי נווה מצצה לו את הדםםםםם

  2. בכנות , אני חושב שתחקירני האתר עושים עבודת קודש בחשיפת האמת. אישית הכתבות פוצעות את נפשי כי אני אבא גרוש שהמערכת דרסה ואותי לא צריך לשכנע, הכתבות מראות עד כמה קשה לגבר ובפרט לגבר גרוש להתנהל מול המערכת.

    הכתבות חושפות את מה שגבר מגלה על המערכת כאשר הוא מתגרש, אותו לא צריך לשכנע. אני כבר זקן השבט.

    אני מקווה שהאתר ימצא את הדרך אל הגברים הצעירים. הם צריכים להגיב, להיות חשופים לאמת מול הנדסת התודעה. האתר אמור להציל אותם מהשואה שמתרחשת בסדום.

    אילו שנפלו קורבן ושילמו בריאותם ואף בחייהם , אותם נזכור לעד , אבל המטרה צריכה להיות גור הגברים הצעיר.

    דור שרובן מלח הארץ וזוגיות עם נשים במציאות המערכתית , היא בהחלט סכנת נפשות והימור לא סביר שתלוי רק בטוב ליבה של בת הזוג.

    כמו שנאמר מי שהציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו ובכך אני רואה את ייעודו של האתר ומקווה שיגדיל תפוצתו ויתרבו אתרים כאילו שחושפים חדשות לבקרים, את העוולות הנוראים שנעשים לגברים ובפרט לאבות גרושים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *