לפנינו עוד מקרה הממחיש עד כמה סתומות השופטת מתעסקות בדיני משפחה, אשר נחושות בדעתן לדפוק את הגבר ולחלוב ממנו מזונות לזונות.  גם במקרה ברור שבו המשמורת משותפת או כמעט משותפת, והמשכורות שוות או דומות או כמעט דומות, ואז ברור שפשוט צריך לבטל את המזונות וכל הורה יהיה אחראי לילדים כשהם נמצאים אצלו, עדיין מתעסקות השופטות בכל מיני סיפורי אלף לילה ולילה על “צורכי הילדים”, ועל חלוקת זמני שהות עם עוד לילה או פחות עוד לילה, ועל פוטנציאל השתכרות שלא קיים…..

לפנינו תיק אצל השופטת הנאלחת עידית בן דב ג’וליאן אשר לכאורה מפחיתה מזונות לגבר במשמורת משותפת מ 2,400 ש”ח (2 ילדים) ל 200 ש”ח לילד אחד ו 800 ש”ח לילד שני, אבל…   הילד הראשון היה במשמורת 60% אצל האבא.  אז איך יוצא שהגבר חייב מזונות ולא האמא????  שימו לב גם לכל המניפולציות במספרי השכר שאצל הגבר היא מנפחת ואצל האישה היא ממזערת, ושימו לב כיצד האישה שקיבלה עודף של כ 300,000 ש”ח מזונות שאמורה להחזיר, מחזירה רק 2,400 ש”ח על 48 חודש (115,000 ש”ח) פרוס ל 12 תשלומים כשבפועל האמא אמורה להחזיר כ 300,000 ש”ח.

ואם לא די בכך, הגבר שהביס את עורכות דין פח הזבל רות דיין וולפנר ושלי יהב לא מקבל שום הוצאות למרות שניצח בגדול.  שוב, בגלל אפקט הפוסי.

התוצאה פסק דין מתיש אחרי הוכחות מתישות, עם כל מיני מספרים ונתונים מופלצים (למשל שלכל ילד יש 2,500 ש”ח של צרכים). בכל מדינה אחרת יש טבלאות פשוטות והמשכורת נגזרת מההכנסה, והמזונות זה סכום אחד כולל הכל לכל החודש.  רק בישראל יש תוספות, ומחציות, ומדור ואחזקת מדור, וחריגים וחוגים ומה לא…. והכל צובר ריבית קצוצה נגד הגבר.

רות דיין וולפנר ושלי יהב ייצגו פה אישה עשירה, שמרוויחה יותר מהגבר, ויש לה חסכונות ונכסים ובנוסף לכל היא גרה בחינם בדירה ששייכת לבעל (בלי לשלם לו דמי שכירות או דמי שימוש) ונקבע בבית המשפט העליון שלאישה הזו אין זכויות בעלות בדירה שגרה בה.  בעוד האישה נהנית משכר דירה בחינם בדירה שלא שייכת לה, וגם גבתה מדור מהגבר כל השנים, הגבר נאלץ לשכור דירה ב 5,000 ש”ח לחודש, וכאמור המשמורת משותפת.

עוה”ד מבית הזונות של וולפנר: רות דיין וולפנר ושלי יהב “אל תפריעו לנו לסחוט”

רות דיין וולפנר ושלי יהב התעקשו שלמרות הלכת בע”מ 919/15, ההלכה לא צריכה לחול, הגבר צריך להמשיך ולשלם ללקוחה שלהם מזונות ברמה של רוטשילד, ושהיא גם לא צריכה להחזיר מעל 300,000 ש”ח שגבתה בעודף שלא מגיע לה.

השופטת עידית בן דב ג’וליאן כתבה שהיא כן מחילה את הלכת בע”מ 919/15 אבל במקום לפטור את הגבר (שמרוויח פחות מהאישה), עשתה כל  מיני חישובים מניפולטיביים שהוציאו את הגבר חייב סכומים מצחיקים של 200 ש”ח בחודש לילד אחד ו 800 ש”ח בחודש לילד השני.

רק בסדום שופטת יכולה להנדס את חוקי המתמטיקה באופן כזה שהגבר תמיד יחטוף מזונות, אפילו אם הוא מרוויח פחות ואפילו אם אצלו יש הכנסה פנויה הנמוכה ב 5,000 ש”ח מהאישה בגלל שהיא גרה בחינם והוא שוכר.

לא ראנו פה כל התייחסות של עידית בן דב ג’וליאן לעובדה שהאישה חייבת לבעל כסף עבור דמי השימוש בדירה ששייכת לבעל.

השופטת הקודמת מרים קראוס מוכיחה איזה שוד מזונות השתולל בישרא-הל לפני 919/15

גם בסופו של דבר כשהיה צריך לקבוע שהאישה חייבת להחזיר מזונות לבעל, רות דיין וולפנר וענת יהב טענו שהמזונות נאכלו ועידית בן דב ג’וליאן עשתה שמיניות באוויר כדי להנדס את המספרים ככה שהאישה תחזיר כמה שפחות.

ב 12/7/2016 נתנה השופטת מרים קראוס פסק דין.  קבעה שההכנסות דומות והפוטנציאל דומה.  14,500 לאישה ו 14,000 לגבר.  הילדים היו 8 ו 10 והאישה גרה בחינם בדירה של האבא והאבא הוציא 5,100 ש”ח על שכירות…..  ילד אחד שהה עם האבא 60% מהזמן והשני 35% מהזמן.  השופטת הקודמת מרים קראוס קבעה לגבר (שהכנסתו פחותה וההכנסה החודשית הפנויה שלו עוד יותר פחותה) 2,400 ש”ח מזונות (1,200 ש”ח לכל ילד) ואם האישה תפונה מהדירה שלו אז הוא ישלם עוד 2,000 ש”ח מדור (1,000 ש”ח לכל ילד).

נו….  אם ילד אחד שוהה אצל האבא 60% מהזמן אז האבא הוא המשמורן והאישה היא המבקרת ביקורים.  האישה היתה צריכה לשלם מזונות לאבא ולא להיפך!!!!!

על זה היה המאבק משבאה לעולם הלכת בעמ 919/15.  .

עידית בן דב ג’וליאן:  יש לי מחשבוני מתמטיקה פמיניסטיים

כיום הוא מרוויח 15,300 ש”ח נטו, והכנסתו הפנויה 10,100 ש”ח.  האישה מרוויחה 17,800 ש”ח בסיס + 3,000 ש”ח תוספת שכר + 2,050 בונוס חודשי שזה 23,000 ש”ח בחודש.  שימו לב שהשופטת עידית בן דב ג’וליאן בכוונה לא סוכמת את הסכומים כדי שלאט יראו שהפער בין האישה לגבר בהכנסות פנויות הוא פי 2 לטובתה.  האבא כל הזמן במינוס והאישה כל הזמן ביתרת פלוס ויש לה גם 430,000 ש”ח בחשבון בנק….

נו….  אחת כזו צריכה לקבל 200 ש”ח מזונות בחודש לילד הראשון או 800 ש”ח לילד השני?  הסכומים האלה מדגדגים לגברת בכוס בכלל?????

איך קורה שהגבר עם 10,100 ש”ח בחודש והאישה עם 23,000 ש”ח בחודש – ועדיין הגבר צריך לשלם לאישה?  זה מראה שחוקי המתמטיקה פשוט לא חלים בסדום.  בסדום יש מחשבוני מתמטיקה פמיניסטיים אחרים לגמרי.

ומה שהכי מעצבן זה שהשופטת לא מחזירה לאבא את כל הסף שמגיע לו בחזרה…  השופטת החליטה שלפני הלכת בעמ 919/15 האישה לא אשמה שהחוק היה לטובתה בגלל שיש לה כוס, ולכן אין סיבה שתחזיר את הכסף.  השופטת כן מורה להחזיר את הכסף אבל רק באיזה תאריך מלאכותי שהמציאה, וכמובן בלי חישוב כמה הגבר היה מקבל הריביות של ההוצל”פ ועם שכר הטרחה שמקבלים בהוצל”פ, וככה דפקה עידית בן דב את הגבר בלפחות 200,000 ש”ח שמגיע לו.

וכל זה מראה איזה שוד מזונות גדול התחולל בעבר במדינת ישראל, ועדיין מתחולל לגבי ילדים מתחת לגיל 6, ועדיין מתחולל ע”י כחל מיני קומבינציות של חישובים מסולפים שהשופטות עושות לטובת נשים.

ואחר כך הפמינאציות מייללות שהגברים סתם רוצים להשתמט מחובת מזונות, כאשר ברור שהנשים הגרושות בישראל פשוט שדדו את הגברעם בחסות החוק מימים ימימה.

להלן פסק הדין: