לפנינו עוד פסק דין יפה מבית היוצר של שופט המיסים הארי קירש, אשר תפקידו לבלום את תיאבונה הבלתי מרוסן של מדינת ישראל לגזור מס מכל דבר שזז.  ע”מ 69931-03-19 ג’י.אף.איי סקיוריטיז לימיטד נ’ מנהל המע”מ.

ברוקר – מתווך פיננסי – מפגיש בין שני בנקים, אחד ישראלי ואחד זר, והוא סוגר עסקה בין 2 הבנקים. על העסקה מגיע לו עמלה מכל צד.  החוק אומר שאם הלקוח ישראלי יש לגבות מע”מ.  אם הלקוח זר לא גובים מע”מ לפי סעיף 30 (א) (5) לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו- 1975. אם העסקה היא עסקה אחת שיש בה גם לקוח ישראלי וגם לקוח זר, אז כן גובים מס כי בחוק כתוב  “מתן שירות בפועל… גם לתושב ישראל”, שמופיעה בסעיף 30 (א) (5) לחוק.

מע”מ הוציא שומה לגבות מחברת התיווך 1,600,000 ש”ח ל 6 שנים בגין השירותים לבנק הזר, בטענה שהעסקה היא עסקה אחת, ולכן השירות הוא אחד, ולכן השירות חייב בע”מ כי אם יש צד ישראלי שחייב במס אז כולם חייבים במס.

מי שטען את זה בבית המשפט היה פרקליט המיסים רועי רותם.  כיום הוא כבר לא פרקליט. הוא הפך צד והוא מוכר כישוריו לנישומים להתגונן מפני פרקליטי המיסים כעובד בחברת “שיבולת”.

העסקה היא כפולה. כל לקוח קיבל את השירות שמתאים לו

השופט הארי קירש דחה את עמדתו של רועי רותם וקבע את מה שברור מאליו.  בשירותי התיווך הבנק הישראלי קיבל את הטיפול שמתאים לצרכים שלו (כקונה או מוכר) והבנק הזר קיבל את השירותים שמתאימים לצרכים שלו (כקונה או מוכר) עד שהיה מפגש רצונות בינהם בסגירת העסקה.

אבל ברור שהתיווך לא היה אותו שירות לשניהם.  חוץ מזה ברור שבעסקת תיווך, מישהו יוזם עסקה והמתווך משרת רק אותו עד שמוצאים לו שותף לעסקה.  לכן זו לא יכולה להיות עסקה אחת.  אלו 2 עסקאות שונות שנפגשות זו עם זו בסגירה.

“לדידי כאשר האינטרסים והרצונות של שני מקבלי השירותים אינם זהים וכל אחד מהם מוכן לשלם כסף למי שיביא, ככל שניתן בתנאים השוררים בשוק, למימוש האינטרסים שלו באופן מיטבי, נמצא בסיס לומר כי בפנינו שירותים שונים ומופרדים. . אמנם ייתכן שכל צד פוטנציאלי לעסקה למכירת נכס, המוצעת באמצעות מתווך, מעוניין בהשגת התוצאה הכללית של סגירת עסקה, אולם אין משמעותו של עניין כללי זה כי צד פלוני יסכים לקשירת עסקה בכל מחיר. רק אם יימצא מחיר שישביע את רצונותיהם של שני הצדדים תיסגר עסקה ויהיה הגורם המפגיש זכאי לעמלות. ואכן, כפי ששב ומדגיש המשיב דנן, השגת תוצאה עבור צד אחד בהכרח כרוכה בהשגת תוצאה עבור הצד השני. אולם אם נביט על השירות שניתן לכל אחד מהם כסיוע בהגשמת האינטרסים המקוריים שלו, הרי השירות שניתן לצד המוכר הוא סיוע במקסום מחיר הנכס והשירות שניתן לצד הקונה הוא סיוע בצמצום מחיר הנכס”.

התוצאה היא שהבנק הזר פטור ממע”מ, וכך מורה החוק וגם ההיגיון הבריא, אבל השופט מת מפחד מהפרקליטות שתעשה לו בושות או תערער עליו ולכן הוא כתב מגילות על גבי מגילות רק כדי להסביר את עצמו ולנטרל כל זווית אפשרית של ערעור מטעם הפרקליטות.

רשות המיסים (בייצוג רועי רותם) חויבה לשלם למערערת 36,000 ש”ח הוצאות ושכר טרחה.

להלן פסק הדין: