הפרקליט רוני זלושינסקי התייצב בבית משפט עליון וניסה למנוע מנאשם את הראיות שהוא צריך לצורך הגנתו. מדובר בהתייצבות שנועדה להגן על מדיניות הפרקליטות בראשות שי ניצן למנוע מנאשמים חומרי חקירה כדי שיהיה יותר קל להרשיע. כמעט כל שופטי בית המשפט העליון בשנים האחרונות שיתפו פעולה עם מדיניות זו, ובזה אחר זה דחו כל בקשה לגילוי חומרי חקירה או לגילוי ראיות חסויות.
במקרה נדיר זה השופט גרוסקופף עופר ראה לנכון להורות לתביעה למסור יותר ממה שהיא מוכנה למסור וזה נדיר. מדוע בכלל נאשמים צריכים להגיע עד בית המשפט העליון בבקשות מסוג זה? אחר כך שופטי העליון והנשיאה אסתר חיות מייללים שהם עסוקים ומוצפים בעבודה. אילו היו נותנים לפרקליטות פעם אחת על הראש כשהיא מסתירה חומרי חקירה, היו שופטי העליון מגלים שאין להם יותר עבודה….
רוני זלושינסקי הוא חרדי בוגר ישיבה נשוי שהשריץ 4 ילדים ויצא ללמוד משפטים לפרנס את ילדיו. מכיון שלא נקלט בשוק הפרטי הלך לפרקליטות וכיום הפרקליטות משתמשת בו להפצת סרטוני וידאו לקמפיין שהפרקליטות פלורליסטית ומשקפת את כל גווני העם. לטענתו לימודים בישיבה עזרו לו כיצד להתפלפל ולהתפלמס כדי לטייח ולתפור תיקים.
בבית המשפט העליון |
לפני: | כבוד השופט ע’ גרוסקופף |
העורר: | פלוני |
נ ג ד |
המשיבה: | מדינת ישראל |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 25.11.2019 במ”ת 8902-06-19 שניתנה על ידי כבוד השופט נסר אבו טהה |
תאריך הישיבה: י”ז בכסלו התש”ף (15.12.19)
בשם העורר: | עו”ד ליאור חיימוביץ’ |
בשם המשיבה: | עו”ד רוני זלושינסקי |
החלטה |
1. לפניי ערר לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב-1982, ביחס להחלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלא לחשוף בפני העורר את תוכנו של תיק חקירה אחר, בעניין שני מעשי שוד קודמים בהם הואשם גורם המכונה על ידי הצדדים “הירדני”, וכן למנוע ממנו עיון בחומר החוסה תחת תעודת חיסיון שהוצאה על חומרים הקיימים באותו תיק (להלן: “התיק האחר”).
2. בפתח הדיון הודיע בא כוח המשיבה כי לאחר בחינה חוזרת, ולפנים משורת הדין, הוחלט להעביר לעורר את מקצת מבוקשו – תיעוד חקירתו במסגרת התיק האחר. המחלוקת בין הצדדים נותרה, אם כך, ביחס ליתר החומרים שבתיק החקירה, ולמחלוקת זו אתייחס להלן.
4. עמדת המשיבה היא כי החומר בו מדובר בתיק האחר אינו רלוונטי לתיק בעניינו של העורר, ואולם היא מותירה לשיקול דעת בית המשפט את האפשרות להעביר לידיו את החומר הגלוי הקיים בתיק האחר, ומתנגדת רק להעברת חומר החוסה תחת תעודת חיסיון. עוד הבהירה המשיבה שככל שבית המשפט יקבע כי החומר החוסה תחת תעודת החיסיון רלוונטי לעניינו של העורר, היא מבקשת שהות על מנת לבחון את האפשרות להוציא תעודת חיסיון ביחס לחומר האמור, גם בתיק הנוכחי בעניינו של העורר.
5. לאחר שעיינתי בתעודת החיסיון ושמעתי את הסברי המשיבה במעמד צד אחד, הגעתי למסקנה כי חומר החקירה בתיק האחר רלוונטי לצורך האישום הנוכחי כנגד העורר. באופן כללי אציין כי החשדות נגד העורר בקשר לתיק הנוכחי עשויות להיות קשורות למעורבותו בתיק האחר, ובאפשרות זו די על מנת לענות על דרישת הרלוונטיות הלכאורית במקרה זה. ביחס לחומר החסוי, הרי שאף הוא עשוי להיות רלוונטי, לפי התרשמותי, לצורך הדיון בתיק הנוכחי (וכפי שציין ב”כ העורר – רלוונטיות אין משמעה בהכרח כי החומר האמור מסייע להגנת העורר). על כן אני נענה לבקשת המשיבה כי תינתן לה ארכה על מנת לבחון את האפשרות להוציא תעודת חיסיון לגביו.
4. המשיבה תעביר את תיק החקירה הגלוי לידי בא כוח העורר בהקדם האפשרי. המשיבה תודיע בתוך 14 ימים האם בכוונתה להוציא תעודת חיסיון ביחס למידע החסוי בתיק האחר. ככל שיוחלט שלא להוציא תעודת חיסיון יועבר המידע האמור לידי בא כוח העורר בהקדם האפשרי. ככל שיוחלט על הוצאת תעודת חיסיון, יפעלו הצדדים בהתאם למקובל בעניינים מסוג זה.
ניתנה היום, י”ז בכסלו התש”ף (15.12.2019).