בעוד יומיים בג"ץ יכריע אם יריב לוין צודק בבחירתו למנות את השופט לשעבר אשר קולה, שזיכה את זדורוב, לשמש מדריך מלווה לחקירה שמנהל בועז בועז בלט ורינת סבן, העוזרת והיזיזה האישית שלו. הכתבת הגריאטרית טובה צימוקי מפרסמת במעריב שאוסף ההחלטות של אשר קולה בתפקידו כנציב תלונות על השופטים מעיד שהוא בחירה גרועה, שהוא שפוט של החונטה, ושדעותיו הן הדיוק כמו דעותיו של יצחק עמית.
טובה צימוקי מפרסמת שאישה שהיה לה דיון בבית משפט עליון התלוננה שפלסטינים מקבלים מלוא תשומת הלב מיצחק עמית, ואילו בתיק שלה לא מטפלים ודוחים אותו. על פניו זו תלונה מוצדקת לחלוטין. ליצחק עמית יש אובססיה להחיש ולזרז כל תיק של פלסטינים, ואת התיקים של היהודים הוא קובע לעוד שנה.
ומה החליט אשר קולה? שעצם הגשת התלונה נגד יצחק עמית היא מופרכת, שאין תשתית לטענות, שיצחק עמית נקי כפיים, ושהאישה המתלוננת היא משתלחת כי היא נוקטת בלשון משתלחת. אם ככה איזה סיכוי יש לעבודה שלו כנלווה חקירת פצ"רית? הוא הרי יגיד שכל טענה נגדה היא טענה משתלחת, שאין תשתית תלונות נגד הפצ"רית, ושהתלונות מופרכות.
אשר קולה הוא בחירה גרועה בכל זאת הוא כלבלב חונטה
עוד פעם בחירה גרועה של יריב לוין שלטא מבין במשפטים ולא מבין בביחסי אנוש. אשר קולה הוא בחירה גרועה. אפילו הרוטאה טובה צימוקי מרמסת על זה.
ובכלל מה פתאום יריב לוין מינה את אשר קולה דווקא, כאשר הוא יודע שתנאי לעבדתו כנציב תלונות על שופטים הוא שלא יהיה לו עיסוק נוסף?
במקום להתעקש על זהות ה"פרקליט המלווה" יריב לוין היה צריך לפעול אחרת, לפעול לבטל את מוסד הפרקליט המלווה, שאין בו צורך, ולהוציא את החקירה מידיו של בועז בלט. אם נדרש, היה צריך להגיש עתירה נגד המשטרה על עצם המינוי של בועז בלט שהוא בניגוד עניינם, כי היועמ"שית פעלה לטובתו כשהוא ביקש שיקדמו את הפילגש שלו רינת סבן.
ברגע האחרון אנו שומעים שיריב לוין מוכן לפשרה מסוייגת שאשר קולה יישאר פרקליו מלווה, אבל יוסיפו עוד מלווה שהוא מישהו בדימוס. בסשביל מה כל הסירבול הזה, ובשביל מה צריך פרקליט מלווה? נהאם חסרים יועמ"שים במשטרה עצמה כדי להתייעץ איתם?
נציין שבדיון שהתקיים השבוע, הציגה של גלי בהרב מיארה הציע שיועמ"ש הסייבר בפרקליוטות ישמש פרקליט מלווה. אלא שאותו יועמ"ש כפוף לגלי בהרב מיארה, והיא פסולה לא רק אישית, אלא גם מוסדית.
לכן, הכי טוב היה אם יריב לוין היה מגיש עמדה שלא ימונה בכלל פרקליט מלווה, ויפעל בכל דרך אפשרית להעלות את בועז בלט ורינת סבן על טיל, כולל קרירה לציבור למסור לטו אישית חומרים מפלילים נגד 2 הכלבים בלט וסבן תחת מעטה של הגנה מפני חשיפת שחיתויות.
למה ציון אמר לא טען נגד זכות העמידה של משמר הדמוקרטיה
העותרת היא עוד עמותת קש של אנשי קפלן ואחים לנשק הממומנת מגורמים זרים. "משמר הדמוקרטיה הישראלית" ע"ר 580687341. רק לפי השם אפשר להבין שהם מנכסים לעצמם את הדמוקרטיה, ושמבחינתם כל מה שעתה הפצ"רית יפעת תומר ירושלמי זה מאוד דמוקרטי. בא כוח העמותה הוא דורון ברקת.
שימו לב שכבר שנתיים בעמותה לא דיווחה כלום לרשם העמותות. זה דמוקרטי לכתוב שהעמותה לשמירת הדמוקרטיה שומרת סודות ולא מדווחת כבר שנתיים כל הכנסות, תקבולים, שמות פעילים, ושכר אנשי העמותה?
המחזור השנתי האחרון שמדווח הוא 600 ש"ח בשנת 2022 עם גירעון שנתי של 2,400 ש"ח. איך העמותה הזו שילמה 2,000 ש"ח אגרה?
ומי חברי העמותה? יובל רונן יועז, דורון ברקת, אילן זאב יונש, ואילה הוניגמן ליפץ. כלומר, למעט אילה הוניגמן ליפץ, כולם בעתם חברי הפירמה המשפטית ""קרניאל ושות', יועז ברקת יונש". במילים אחרות, "משמר הדמוקרטיה" זה האלטר אגו של הבוטיק למשפטים "קרניאל ושות', יועז ברקת יונש".
אילה הוניגמן לפיץ היא לא חברת עמותה, אלא חברת וועדת ביקורת, אבל מדובר בעבריינית מין שהשתגלה עם הבוס שלה עו"ד אסף רוזנברג, כשהיא היתה סגנית ראש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. התפקיד שלה היה להעמיד לדין עובדי מדינה שמתשגלים עם עובדות מדינה כפופות, וזה כשהיא ככפופה השתגלה עם הבוס שלה. העמידו ראותה לדין משמעתי ופיטרו אותה. וזאת שומרת דמוקרטיה?????
איילה הוניגמן ליפץ השתגלה ככפופה עם הבוס של אסף רוזנברג, כששניהם תובעים באגף העמדות לדין של עובדי מדינה המשגלים כפופות…. ממש דמוקרטיה למופת……
הנה תמונה מהדיון על אשר קולה. דורון ברקת עם הנימפומנית עבריינית המין איילה הוניגמן ליפץ… באה לשמור על חופש המין להשתגל בדמוקרטיה מהותית, 12/11/2025. אשר קולה לא בא לה טוב כי הוא יגביל את החירות המינית שלה, ויכניס אותה למשטר של דיקטטורת איסור נאיפות…. וואי איזה מסכנה…. אולי שווה לה להציע לאשר קולה טעימה מבחר שירותיה המינים כמו שהציע לאסף רוזנברג, סיחררה אותו וגדעה לו קריירה מבטיחה בחונטה.
אם אנחנו היו מופיעים במקום ציון אמיר (ציצי אמיר), היינו יישר מגישים בקשה למחיקת העתירה, בגלל מחדלי הדיווח לרשם העמותות. מי שטוען לשמירה על ניקיון כפיים דמוקרטי, צריך לדאוג שאצלו הכל נקי, מבחינה דמוקרטית כמובן.
הנה היו"ר של משמר הדמוקרטיה, עו"ד דורון ברקת ממשרד "קרניאל ושות', יועז ברקת יונש". שימו לב שקרניאל זה שם הנעורים של המחשושה המח"שיסטית קרן בר מנחם-קרניאל, ולכן רק בהתבסס על שם המשפחה קרניאל, אנו חוששים שקרן בר מנחם שלחה את דורון ברקת ממשרד קרניאל לעזור לפצ"רית. הבוס של משרד קרניאל הוא יובל קרניאל.
משהו מסריח לנו שם על איזה קשר משפחתי של הקרניאל והקרניאלית קרן בר מנחם.
אם מוטבת הדיון יפעת ירושלמי לא מגיעה לדיון של עצמה, למה ציצי אמיר לא ביקש למחוק את העתירה???
את הדיון בעליון הינו פותחים בטענה מקדמית על הסף, שבגלל שיפעת תומר ירושלמי לא הגיעה לדיון בעצמה, הרי שוויתרה על זכויותיה לטעןן, ולכן אם המוטבה העיקרית של העתירה לא מגיעה ולא טוענת, אחרים לא רשאים לטעון בשמה. וגם אן יעל וילנר היתה מחמיצה פנים, היינו שולחים אותה לחדש בוטוקס ומתעקשים לשאול איפה יפעת? הלו" למה יפעת תומר ירושלמי לא פה? זה הרי הדיון בעניין שלה.
קצת תיאטרליות לא היתה מזיקה לציצי אמיר, לזעוק איפה יפעת???? איפה יפעת??? למה היא לא פה???המלצה שלנו לציצי אמיר לשלם כמה גרושים לגילה אלמגור שתיתן לו שיעורים באמנות התיאטרליה.
להלן כתבה מאתר ווינט-שקרנט של טובה צימוקי "עיתונאות גריאטרית", פורסם 13/11/2025
"יש לי סמכות" מול "תקדים מסוכן": לוין והיועמ"שית לא מתפשרים; כך הגן קולה על יצחק עמית
שר המשפטים צפוי לענות לבג"ץ כי "פעל כחוק" כשמינה את הנציב אשר קולה לחקירת הפצ"רית, ומוכן להוסיף שופט "כדי לחזק את האיזון". בהרב-מיארה, מנגד, מסכימה לסיוע לפיקוח – רק בלי מעורבות של גורם פוליטי. בג"ץ דרש הבנות עד היום, אך לא חלה כל התקרבות. וגם: כך הגן קולה על נשיא העליון שבו לוין לא מכיר
לקראת החלטת בג"ץ בתיק חקירת הפצ"רית לשעבר, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, הצדדים ממשיכים להתחפר בעמדותיהם. מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה אמנם יצרה קשר עם עו"ד ציון אמיר, נציגו של שר המשפטים יריב לוין, אך ל-ynet נודע כי לא עלה דבר קונקרטי – והשר בכל מקרה לא מתכוון לוותר על מינויו של נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, למפקח על החקירה.
לפי שעה אין הסכם, חרף בקשות שופטי בג"ץ, ושר המשפטים צפוי להודיע להם – באופן חד-צדדי – כי הוא ממשיך להחזיק בעמדתו שלפיה פעל מתוקף סמכותו החוקית כשהעביר את ליווי וניהול חקירת הפצ"רית לקולה. לוין אף מוכן להוסיף שופט מחוזי מכהן או בדימוס לליווי החקירה, כדי "לחזק" את האיזון.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת למהלך, וטוענת כי אין להוציא את ליווי החקירה מגורמים הכפופים לתביעה הכללית, כפי שהיה מאז קום המדינה. לדבריה, התערבותו של שר המשפטים – בכך שמינה תובע מיוחד – מהווה תקדים מסוכן של מעורבות פוליטית בבחירת תובע לחקירה ספציפית.
היא מזהירה כי אם בג"ץ יאשר לשר המשפטים, שהוא גורם פוליטי, להתערב בחקירה כלשהי, הדבר עלול לפתוח פתח למעורבות דומה מצד פוליטיקאים בעתיד, שיוכלו להגדיר חקירות כ"מיוחדות" ולהוציאן מידי התביעה הכללית לגורמים חיצוניים. צעד כזה, לדבריה, יפגע בעקרון השוויון בפני החוק ועלול להביא ל"זיהום ההליך המשפטי" – כאשר התוצאה כבר מסומנת מראש.
עם זאת, בהרב-מיארה לא מתנגדת להידוק הפיקוח על ניהול החקירה, כל עוד הדבר לא ייעשה בידי גורם בעל זיקה פוליטית.
מנגד, לוין עומד על כך שהנציב קולה הוא שילווה את החקירה, אך מוכן להתפשר ולהוסיף לצדו נציג משפטי שאין לו קשר לפרקליטות – כולל שופט בדימוס – בתנאי שהוא ייבחר בהמלצתו. אפשרות אחרת שמציע השר היא להציג רשימת שמות של שופטים בדימוס מטעמו, ולא רשימה שתוצע על ידי שופטי בג"ץ. השר מבקש שהמלווה יהיה עובד מדינה.
שלשום הציע עורך הדין של לוין שהנציב קולה ייצא לחופשה מנציבות התלונות על השופטים בזמן שינהל את חקירת הפצ"רית, אך הנציב הבהיר כי הוא לא מוכן להצעה הזו. לעומת זאת, קולה הבהיר בהודעה שהוציא לתקשורת כי הוא מוכן שימונה לצידו אדם נוסף לנהל את החקירה. הנציב שב והבהיר כי אינו מוכן להשעות את עצמו מהנציבות בשום אופן. הוא הדגיש כי ימשיך לפעול מתוקף תפקידו הנוכחי, אך יציית לכל החלטה שתתקבל בבג"ץ.
הנציב הגן על נשיא העליון: "אמירות בוטות וקשות"
בינתיים, הנציב קולה דחה תלונה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שבו לא מכיר שר המשפטים לוין, תוך שמתח עליה ביקורת נוקבת. מדובר בתלונה על סכסוך משפטי ארוך שנים ומורכב שעניינו זכויות במקרקעין, שבירורו עלה עד לבית המשפט העליון ונדון בין השאר על ידי הרכב בראשות הנשיא עמית.
המתלוננת, שלא הייתה מיוצגת, הגישה ערעור לעליון, ולדבריה "בזמן ההמתנה לחלוף שנה עד לדיון, צפיתי וראיתי איך יותר מ-90% עתירות של ערבים מתקבלות לדיון. נוכחתי כי זמנם של שופטים הוקדש לבדוק את היחס ל'נוחבות' ושמירת זכויותיהם. ראיתי התעסקות אינסופית בעתירות של גופים וארגונים שונים נגד הממשלה והכנסת. כולם התקבלו ונדונו ואילו אני, אזרחית מהטובים שבמדינה, נדחקתי לעוד ועוד המתנה כשאני עקורה מבית וחולה מאוד. ראיתי איך אין מקום בבית משפט עליון לאזרחים כנגד רשות אם אינך ערבי או מחבל. אני הפכתי חסרת חשיבות וסבל חיי אינו חשוב לאף אחד".
עוד היא טוענת כי בעודה ממתינה לדיון, גילתה לתדהמתה כי ניתן פסק דין. לדבריה ,"במחטף ללא ידיעתי, בזמן הפגרה, מאחורי גבי, בהיחבא ובסתר מבלי שניתן לי יומי ובניגוד להחלטות בית המשפט העליון, נחטף פסק דין. השופט עמית דחה את העתירה שלי וגם קנס אותי בכ-5,000 שקלים שהופחתו מהסכום ששילמתי".
הנציב קולה אומר כי תלונתה הייתה על השתקה, מניעת סעד ושלילת צדק, על מניעת חשיפת "עבריינות מאורגנת של שופטים", על החבאת ההליך שהינו בעל "היבטים חברתיים משמעותיים" והסתרתו, ועל דחיית התובענה ללא דיון – וזאת למעשה מתוך ניגוד עניינים, שכן יש בה טרוניה כלפי הרשות השופטת עצמה על ניצול הכוח השיפוטי, ועוד.
"המתלוננת מקדישה כתיבה רבה לפירוט כל רכיבי תלונתה הנ"ל, תוך שימוש רב באמירות בוטות וקשות כלפי הנשיא", כתב קולה. "כך, למשל, היא מדמה את הנשיא למי שפעל כ'גנב', ורואה במעשיו משום 'התנהגות מלאת יוהרה והתנשאות מזלזלת המאפיינת דיקטטורים', התעמרות, הרס חייה, ומכנה אותם כ'בגידה קשה', לא פחות. המתלוננת אף משרבבת לתלונתה אמירות המשוות בינה לבין הנשיא בכל הנוגע למקום מגוריהם, ומטיחה בו האשמות כאילו הוא 'מתיר אותי הפקר למוות מצער ממחלת ריאות' ועוד כהנה וכהנה ביטויים קשים, המייחסים לנשיא כוונת מכוון זדונית להרע לה, לבזות אותה ולהתעלל בה".
הנציב קולה סיכם לאחר הבדיקה שאין ממש בתלונות. "הטענה שנזכרה ראשונה, בעניין קיפוח בקביעת הדיון והעדפת ענייניהם של ערבים, היא טענה כללית שנטענה בעלמא, באופן בלתי מבוסס לחלוטין, והיא מופרכת לגופה על פני הדברים. יתר הטענות, המופנות באופן אישי כלפי הנשיא, לא זו בלבד שאין להן ולו בדל של בסיס עובדתי או משפטי, והתימוכין שכביכול הוצגו להן אף אינם רלוונטיים, אף הן מנוסחות בלשון בוטה ומשתלחת, נטולת כל רסן ופוגענית. הנציב קבע כי לא יוכל לתת יד להגשת תלונות באופן הזה, שאין בו אלא ביזוי של מערכת השפיטה".
https://www.ynet.co.il/news/article/s17mm8gxwl
להלן עתירת משמר הדמוקרטיה נגד מינוי אשר קולה 18615-11-25
שימו לב שמתייחסים בעתירה לגברת יעל קוטיק שהיא יועמ"שית משרד המשפטים. אישה זו היתה אשת הסוד של איילת שקד.
בבית המשפט העליון בירושלים 18615-11-25
בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
נחתם: 6 בנובמבר 2025
בעניין שבין: משמר הדמוקרטיה הישראלית
ע״י ב״כ עו״ד דורון ברקת (מ.ר. 67106)
דרך אבא הלל 12 (מגדל חוגי) רמת גן 5250606
טלי: 03-6961011; פקס: 03-6961021
דוא״ל: [email protected] העותרת
– נ ג ד –
לבין: 1. שר המשפטים, ח״כ יריב לוין
2. נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה
3. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה
4. פרקליטות המדינה
5. הפרקליטות הצבאית
ע״י פרקליטות המדינה, משרד המשפטים
שד׳ וולפסון 2 קריית בן-גוריון ירושלים 9149001
טל׳: 073-3925590 ; פקס 02-6467011
דוא״ל: [email protected] המשיבים
עתירה דחופה למתן צו על-תנאי
ובקשה בהולה ביותר למתן צו ארעי, צו ביניים ולקיום דיון דחוף
בית המשפט הנכבד יתבקש להוציא מלפניו צו על-תנאי, המופנה כלפי המשיבים, והמורה להם להתייצב וליתן טעם, כמפורט להלן, ולאחר מתן תשובתם להופכו לצו מוחלט:
מדוע לא תבוטל המשיב 1, שר המשפטים, להטיל על המשיב 2, כב׳ השופט בדימוס אשר קולה, את תפקידה של המשיבה 3, היועצת המשפטית לממשלה, באשר לפרשיות הנוגעות להדלפת הסרטון מבסיס "שדה תימן" ועבירות שיבוש מהלכי משפט וחקירה שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה (להלן: החלטת העברת הסמכויות);
בד בבד, יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ארעי, ולאחר קבלת תגובת המשיבים להופכו לצו-ביניים, ולפיו יותלה תוקפה של החלטת העברת הסמכויות, עד למתן פסק דין סופי בעתירה, על כל המשתמע מכך.
והכול כפי שינומק להלן.
תמצית העתירה
1. עתירה בהולה זו מוגשת בעקבות החלטתו הבלתי חוקית של שר המשפטים, ח״כ יריב לוין, לעשות שימוש בסעיף 23א)ד) לחוק שירות המדינה )מינויים), תשי״ט-1959 וליטול את סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לליווי וקבלת החלטות בחקירת המשטרה המתנהלת בעניינה של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, אלוף יפעת תומר-ירושלמי, ובכירים נוספים בפרקליטות הצבאית )להלן: פרשת הפצ״רית); ובעקבות הודעתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, כב׳ השופט בדימוס אשר קולה, כי הוא מקבל על עצמו את התפקיד האמור, ששר המשפטים הטיל עליו באופן בלתי חוקי.
2. בשל הודעתו האמורה של המשיב 2 מהיום (6.11.2025), שבה נמסר בשמו של הנציב כי הוא כבר הספיק, במסגרת התפקיד שהוטל עליו, להוציא מכתבים "לכלל הגורמים הנוגעים בדבר ומלווים את החקירה וביקשם לשתף עמו פעולה", נדרשת פעולה ללא דיחוי מצד בית המשפט הנכבד, בדמות צו ארעי מיידי ולאחר קבלת תגובת המשיבים המרתו בצו ביניים.
3. משום כך, באופן חריג ומיוחד, מסמך זה יכלול אך את תמצית הנימוקים והעובדות הנדרשות, בעיקר לשם ביסוס ההצדקות למתן סעדים זמניים. העותרת תבקש מבית המשפט הנכבד לאפשר לה להגיש את נימוקיה המלאים של העתירה, במסגרת מסמך משלים או במסגרת עתירה מתוקנת, עד ליום ראשון 9.11.2025.
בקשה למתן צו ארעי וצו-ביניים ולקיום דיון דחוף
4. כאמור לעיל, בד בבד עם הגשת העתירה דנן לבית משפט נכבד זה, יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ארעי, ולאחר קבלת תגובת המשיבים להופכו לצו-ביניים, ולפיו:
(א) יותלה תוקפה של החלטת העברת הסמכויות העומדת במוקד העתירה דנן, עד למתן פסק דין סופי בעתירה, על כל המשתמע מכך.
(ב) יבוטל תוקפו של כל מהלך מינהלי הנובע מהחלטת העברת הסמכויות, לרבות כל הוראה שימסור או ינחה המשיב 2 במסגרת התפקיד שהמשיב 1 הטיל עליו שלא כדין.
5. הנימוקים למתן צו ארעי וצו ביניים יובאו להלן, לאחר הפרק העובדתי של העתירה.
הצדדים לעתירה
6. העותרת 1, ״משמר הדמוקרטיה הישראלית״ (ע״ר 580687341) היא עמותה ציבורית, רשומה כדין, שנתאגדה בשנת 2019 וששמה לה למטרה לפעול למען האינטרס הציבורי לטיפוח ערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, כמדינה יהודית ודמוקרטית, בתחומי שלטון החוק, המשטר והמנהל הציבורי; לפעול לשיפור נורמות השלטון והמשטר התקינות ולמיגור השחיתות השלטונית; לחזק את ערכיה הדמוקרטיים של המדינה, לפעול למען כינון חוקה ראויה, הפרדת הרשויות ואיזונים ובלמים ביניהן; לחזק את מעמדה של הרשות השופטת, עקרונות המשפט, הצדק וזכויות האדם; לעמוד על חשיבותו ומרכזיותו של עקרון השוויון בפני החוק ואכיפת עיקרון זה; להטמעת ערכי מנהל תקין ואתיקה בקרב עובדי ונבחרי ציבור; ולגיבוש וקידום חקיקה שתעגן את הערכים הללו.
7. המשיב 1 הוא שר המשפטים, ח״כ יריב לוין, שקיבל את ההחלטה העומדת במוקד העתירה דנן.
8. המשיב 2 הוא נציב תלונות הציבור על שופטים, כב׳ השופט בדימוס אשר קולה, שקיבל על עצמו את התפקיד שהטיל עליו המשיב 1 בהחלטת העברת הסמכויות.
9. המשיבה 3 היא היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, היא משמשת ראשת התביעה הכללית וכן הגורם המוסמך בהתאם לחוק לפרש את הדין עבור הרשות המבצעת.
10. המשיבה 4 היא פרקליטות המדינה, הרשות התובעת המוסמכת במדינת ישראל, הכפופה ליועצת המשפטית לממשלה, ומי שבידה הסמכות ללוות חקירות פליליות.
11. המשיבה 5 היא הפרקליטות הצבאית, שכמה מנושאי המשרה בה חשודים במסגרת פרשת הפצ״רית, ושעניינה עשוי להיות מושפע כתוצאה מהכרעת בית המשפט הנכבד בעתירה דנן.
העובדות הנדרשות
12. בעניינה של הפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר-ירושלמי, התעוררו חשדות בחשד למעורבותה בהדלפה לתקשורת של סרטון המתעד התעללות של חיילי צה״ל בכלוא פלסטיני במתקן "שדה תימן". בגין חשדות אלה התפטרה אלוף תומר-ירושלמי מתפקידה, ואף נעצרה על ידי המשטרה במסגרת החקירה המתנהלת בעניין.
מכתב ההתפטרות של אלוף יפעת תומר-ירושלמי מתפקידה מיום 31.10.2025 מצורף ומסומן נספח ע/1.
13. ביום 1.11.2025 פנה המשיב 1 אל המשיבה 3, עו״ד גלי בהרב-מיארה )שאותה הוא מסרב לכנות בתוארה, ובמשתמע מסרב להכיר בהחלטת בית המשפט הנכבד כי היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה לשאת בתפקידה ובכל סמכויותיה) במכתב שכותרתו "הודעה לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה". במכתב זה כתב שר המשפטים כי הוא "קובע" כי היועצת המשפטית מנועה מלעסוק בפרשה על הסתעפויותיה, לרבות בהליכים למינוי ממלא-מקום או מחליף לפצ"רית. שר המשפטים ציין כי המניעה האמורה מתייחסת אל היועצת המשפטית לממשלה ישירות וכן אל כל הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה.
מכתב המשיב 1 למשיבה 3 מיום 1.11.2025 מצורף ומסומן נספח ע/2.
14. ביום 2.11.2025 שלח המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), ד״ר גיל לימון, מכתב תשובה לשר המשפטים. במכתב זו נמסר כי מכתבו של שר המשפטים "נעדר כל תשתית – עובדתית או משפטית", הוא מהווה ניסיון התערבות שלא כדין בהליכי חקירה ואכיפה, וכי אין בסמכותו של שר המשפטים ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויות האכיפה הנדונות במכתב ולהעבירן לעובד מדינה אחר.
מכתב המשנה ליועצת המשפטית (משפט ציבורי-מינהלי) למשיב 1 מיום 2.11.2025 מצורף כנספח ע/3.
15. באותו יום שיגר שר המשפטים מכתב תשובה אל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה )משפט ציבורי-מינהלי), ובו הודיע כי הוא דוחה את כל האמור בו. עוד הוסיף המשיב 1 במכתבו:
"הציבור לא מקבל עוד את מנהגכם לעשות דין אחד לעצמכם ודין אחר לכל היתר. הימים שבהם הסגן מזכה את זו שממונה עליו, חלפו. אשוב על הודעתי מאתמול, לפיה עו״ד בהרב-מיארה וכלל הכפופים לייעוץ המשפטי לממשלה נדרשים לחדול באופן מיידי מכל עיסוק בכל עניין בנוגע לחקירת פרשת שדה תימן וספיחיה, ומכל מעורבות בהליכי החקירה כאמור".
מכתב המשיב 1 למשנה ליועצת המשפטית )משפט ציבורי-מינהלי) מיום 2.11.2025 מצורף כנספח ע/4.
16. ביום 4.11.2025 שיגר המשיב 1 אל ממלא-מקום נציב שירות המדינה מכתב, וזאת כביכול במסגרת מילוי חובת ההיוועצות החלה עליו מכוח סעיף 23א האמור, עם נציב שירות המדינה. המשיב 1 הודיע כי שקל בנושא, וכי פנה אל כבי השופט בדימוס אשר קולה, המשמש בתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים, ואף קיבל את הסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד.
מכתב המשיב 1 לממלא-מקום נציב שירות המדינה מיום 4.11.2025 מצורף ומסומן נספח ע/5.
17. זמן קצר לאחר מכן הודיע כב׳ השופט בדימוס אשר קולה, באמצעות דוברות משרד המשפטים, כי הוא "אינו מביע עמדה בעניין המניעות של היועצת המשפטית לממשלה ולא בעניין סמכות השר. הנציב מסכים לקבל עליו את התפקיד ככל שיוחלט להטילו עליו, בכפוף לכל דין".
הודעת המשיב 2 מיום 4.11.2025 מצורפת ומסומנת נספח ע/6.
18. בד בבד, ביום 4.11.2025 דחה בית משפט נכבד זה על הסף עתירה, שדרשה את מעצרה המיידי של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, אלוף תומר-ירושלמי. זאת, נוכח שינוי מהותי שחל בתשתית העובדתית מאז מועד הגשת העתירה, שינוי שעניינו מעצרה של אלוף תומר-ירושלמי לצורכי החקירה, שעודנה מתנהלת )בג״ץ 2903-11-25 חננו נ׳ היועצת המשפטית לממשלה (4.11.2025)).
19. עתירה נוספת שהוגשה לבית משפט נכבד זה ביום 3.11.2025, עניינה קרוב יותר לעניין העתירה דנן, והוא דרישת העותרים שם כי בית המשפט הנכבד יורה שהיועצת המשפטית לממשלה "תמשוך ידיה" מעיסוק בפרשת הפצ"רית (בג"ץ 3545-11-25 ח״כ אביחי בוארון ואח׳ נ׳ היועצת המשפטית לממשלה). ביום
4.11.2025 הורה בית המשפט הנכבד (כב׳ המשנה לנשיא נ׳ סולברג) למשיבים להגיש את תגובתם המקדמית עד ליום 6.11.2025, ואולם נכון לשעת הגשת העתירה דנן לבית המשפט, טרם הוגשה התגובה המקדמית האמורה.
20. במסגרת הכנת תגובת המשיבים לעתירה האמורה, פנה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), ד״ר גיל לימון, אל היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו״ד יעל קוטיק. ביום 6.11.2025 פירסמה דוברות משרד המשפטים את חוות הדעת של עו"ד קוטיק וסגניתה עו"ד יעל טייב בשאלת מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה מלעסוק בפרשת הפצ"רית. בחוות הדעת צוין בין היתר:
"בשלב מוקדם זה, האפשרויות החקירתיות הן רחבות מאוד, ולא ידוע אם המשטרה בהכרח תבקש לזמן לעדות את היועצת המשפטית לממשלה בעצמה או מי מטעמה, כטענת הפונים והעותרים. יחד עם זאת, חקירה משטרתית היא דינמית מטבעה, ואין לדעת מי הגורמים אשר יידרשו לעניין בעתיד, בהתאם להתפתחויות החקירתיות.
"לא מן הנמנע כי לצד בדיקת ההדלפה עצמה, תשקול המשטרה לחקור האם צוות הבדיקה ידע או העלים עין באשר לאפשרות שהפצ"רית מעורבת בהדלפה. ככל שיתברר הצורך בכיוון חקירה זה, ייתכן שיעלה צורך לחקור גם את מי שפיקח על עבודת צוות הבדיקה, ולא ניתן להפריך את האפשרות שיעלה צורך בתשאול של היועצת והגורמים מטעמה שאמורים היו לפקח על הבדיקה.
"בכדי לשקם את אמון הציבור, יש להבטיח חקירה עצמאית ואמינה שתבחן, ללא כל מראית עין של ניגוד עניינים, מה היקף הנזק של פרשה זו, והאם מעורב בה מעגל רחב יותר של גורמים נוספים. במצב דברים זה, אין זה מן הנמנע שהגורם המלווה יידרש להחליט כיצד להתייחס למעורבות של היועצת או מי מטעמה על הליכי הבדיקה של ההדלפה, והיועצת המשפטית לממשלה בעצמה אינה יכולה להיות זו שתאשר שבדיקה כזו אינה נדרשת לפי חומר הראיות.
"יודגש כי עמדה זהירה זו אינה מבטאת קביעה לגופו של אדם ואף לא רמז להטלת דופי. כל מטרתה היא למנוע מצב עתידי אפשרי, אשר במקרה שיתממש, יהיה קשה ואף בלתי אפשרי לרפאו בדיעבד."
21. בסיכום חוות דעתה קבעה היועצת המשפטית למשרד המשפטים כי "בשלב זה על היועצת המשפטית לממשלה להימנע מלהשתתף בליווי ופיקוח על החקירה המתנהלת כעת".
חוות דעת היועצת המשפטית למשרד המשפטים מיום 6.11.2025 מצורפת ומסומנת נספח ע/7.
22. העותרת רואה לציין כי היא אינה תוקפת את חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים בדבר קיומו של חשש לניגוד עניינים בשל מראית עין, וכי מסקנה זו, אף שהיא על הצד המרחיב, מובילה להחלטה כי על היועצת המשפטית לממשלה להימנע מללוות או לפקח לעת הזאת את חקירת פרשת הפצ״רית. העותרת תציין כי המרחק שבין חוות דעת זו, שעניינה מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה עצמה )וכן של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו״ד אלון אלטמן, ששימש ראש צוות הבדיקה לעניין הדלפת הסרטון) לבין עמדתו של שר המשפטים, הנוטל את סמכויותיה של היועצת וקובע כי "המניעות" קיימת ביחס לכלל גורמי מערכת אכיפת החוק, לרבות כלל אנשי ייעוץ וחקיקה ופרקליטות המדינה – הוא מרחק רב, ומכאן העתירה.
23. זמן קצר לאחר מכן שיגר המשיב 1 למשיב 2 מסמך שכותרתו "הודעה על הטלת תפקיד לפי חוק שירות המדינה )מינויים), תשי״ט-1959״. בהודעתו מסר המשיב 1 כי לאחר התייעצות עם ממלא-מקום נציב שירות המדינה, החליט שר המשפטים להטיל על נציב תלונות הציבור על שופטים, כבי השופט בדימוס אשר קולה, את מילוי תפקיד היועצת המשפטית לממשלה באשר לעניינים הבאים:
(א) בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס "שדה תימן";
(ב) בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה.
והכול – "עד שתוסר המניעה של היועצת המשפטית לממשלה לעסוק בעניין".
הודעת המשיב 1 למשיב 2 מיום 6.11.2025 מצורפת ומסומנת נספח ע/8.
24. בסמוך לאחר מכן פירסמה דוברות משרד המשפטים הודעה מטעמו של המשיב 2, כבי השופט בדימוס אשר קולה, בזו הלשון:
"הנציב קיבל על עצמו תפקיד בהתאם לכתב המינוי שנשלח אליו מטעם שר המשפטים, וזאת לאחר שנועץ ביועמ״ש המשרד אשר קבעה כי אין מניעה חוקית לכך שיקבל על עצמו תפקיד זה. הנציב הוציא מכתבים לכלל הגורמים הנוגעים בדבר ומלווים את החקירה וביקשם לשתף עמו פעולה. כפי שהודיע הנציב בעבר, בהיותו עובד ציבור יפעל בכפוף לכל דין."
הודעת המשיב 2 מיום 6.11.2025 מצורפת ומסומנת נספח ע/9.
25. הודעתו זו של נציב תלונות הציבור על שופטים, שלפיה כבר החל, במועד מסירת ההודעה, לפעול הלכה למעשה כ"פרקליט המלווה" וכגורם המשפטי המפקח על החקירה, מלמדת על מידת הבהילות והדחיפות הנדרשת ביחס להוצאת צו ארעי וצו ביניים.
מיצוי הליכים
26. ביום 4.11.2025, מיד לאחר ששר המשפטים פנה אל ממלא-מקום נציב שירות המדינה במסגרת "חובת ההיוועצות" שלו כביכול, פנתה העותרת במכתב דחוף אל שר המשפטים, אל ממלא-מקום נציב שירות המדינה, אל כבי השופט קולה ואל היועצת המשפטית לממשלה. העותרת ביקשה כי שר המשפטים ישקול מחדש את החלטתו ויחזור בו ממנה, בשל אי חוקיות כבדה שדבקה בה.
מכתב העותרת אל המשיב 1 וגורמים נוספים מיום 4.11.2025 מצורף ומסומן נספח ע/10.
27. מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נמסר כי המכתב הועבר לטיפול הגורם הרלוונטי. מיתר הנמענים לא התקבל כל מענה (מלבד אישור קבלת המכתב) עד למועד הגשת העתירה דנן.
28. בנסיבות האמורות, ומששר המשפטים החליט להשלים את האקט המינהלי ולהטיל את התפקיד על נציב תלונות הציבור על שופטים, לא נותרה בידי העותרת כל אפשרות אחרת זולת פנייה לבית משפט נכבד זה.
הטיעון המשפטי
29. כאמור לעיל, באופן חריג ומיוחד, מסמך זה יכלול אך את תמצית הנימוקים והעובדות הנדרשות, בעיקר לשם ביסוס ההצדקות למתן סעדים זמניים. העותרת תבקש מבית המשפט הנכבד לאפשר לה להגיש את נימוקיה המלאים של העתירה, במסגרת מסמך משלים או במסגרת עתירה מתוקנת, עד ליום ראשון 9.11.2025.
30. העותרת תטען כי כאמור במכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה )משפט ציבורי-מינהלי) המוזכר לעיל, אין בסמכותו של שר המשפטים, או של כל שר אחר, להתערב בהליכי חקירה ואכיפה, או ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויותיה בעניין זה. התערבות של שר המשפטים, או של כל גורם פוליטי אחר, בהליכי אכיפת החוק הפלילי, מהווה קו אדום שאותו אין לחצות. אכיפת החוק הפלילי הייתה מאז ומעולם וחייבת להישאר לעולם, ובכל מצב, חסינה מפני כל התערבות פוליטית.
31. בהקשר ציינה הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו )להלן: ועדת שמגר):
"הממשלה, לרבות שר המשפטים – המכהן בה – היא גוף פוליטי הפועל לפי מדיניות המוגדרת, בין היתר, בקווי היסוד שלה. מדיניות ממשלתית, ויהיו שורשיה ומשענה הציבורי אשר יהיו, אינה משוחררת לפי מהותה משיקולים פוליטיים או מפלגתיים".
ועוד ציינה הוועדה:
"החלטתו של היועץ המשפטי בתחום דיני העונשין היא הקובעת, ומאחר והסמכות להורות על הגשת כתב אישום היא בידיו, אין הממשלה יכולה להורות לו שיפעיל את כוחו או שלא יפעילו במקרה קונקרטי זה או אחר".
32. לשר המשפטים אין כל סמכות לקבוע כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה, בהתאם לסעיף 23א)ד) לחוק שירות המדינה )מינויים), תשי״ט-1959, מלעסוק בנושא מסוים, והסעיף האמור אף אינו מסמיך את השר לקבוע מניעות כאמור. במכתבו ליועצת המשפטית לממשלה מיום 1.11.2025 נימק השר מדוע לשיטתו היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בפרשה )ונימוקים אלה נעדרים כל תשתית משפטית או עובדתית, והם מופרכים מיסודם) אך לא טרח לנמק ולו במילה הכיצד סעיף החוק האמור, או כל דבר חקיקה אחר, מסמיך אותו להיות הגורם הקובע מניעות.
33. נציין כי בהסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה היועצת המשפטית לממשלה עם תחילת כהונתה, נכתב בסעיף 18 כי "בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים שלא הוסדר בהסדר זה, ימלא את מקומי גורם שעל זהותו אחליט בתיאום עם היועצת המשפטית למשרד המשפטים". סעיף זה מחזק את המסקנה כי אין בסמכותו ואין זה מתפקידו של שר המשפטים ליטול סמכויות מידיה של היועצת המשפטית לממשלה, אלא שיש לפעול בהתאם להסדר שאושר כדין, ולפיו היועצת המשפטית לממשלה היא זו שתחליט מיהו הגורם שימלא את תפקידה במקרה שבו היא תימצא בחשש לקיומו של ניגוד עניינים.
הסדר ניגוד עניינים של המשיבה 3 מיום 3.2.2022 מצורף ומסומן נספח ע/11.
34. בנוסף, לא יעלה על הדעת כי נבחר ציבור, מהדרג הפוליטי, יחליט מי יהיה הפרקליט המלווה בחקירה פלילית מסוימת. עצמאות הפרקליטות ביחס לניהול חקירת פליליות היא אבן יסוד, הנטועה עמוק בפסיקתו של בית משפט נכבד זה. אם שר יהיה רשאי להחליט על זהות הפרקליט המלווה חקירה פלילית מסוימת, אף אם זו תוגדר חריגה ורגישה, אזי כל אימת שמישהו שמלווה חקירה לא ימצא חן בעיניו, הוא ידאג לייצר ניגוד עניינים ולהחליפו במישהו נוח יותר.
35. כאשר קמה לפרקליט מלווה מניעה בשל ניגוד עניינים, הליווי עובר לגורם אחר שמוסמך לכך ואינו מנוע. ואולם סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים) אינו מתיר לשר המשפטים להחליט על זהותו של מי שילווה את החקירה, גם בהנחה שהיועצת המשפטית לממשלה אינה יכולה להיות מעורבת בליווי חקירת הפצ״רית בשל ניגוד עניינים.
36. סעיף זה נועד למקרים שבהם נבצר מעובד ציבור לעסוק בתפקידו ואין מישהו אחר שמוסמך לכך או להתמודד עם מצבים של ניגוד עניינים שבהם נדרשת הסמכת השר לכהונה בתפקיד מסוים. אין הנדון דומה לראיה. שכן, גורמים אחרים בפרקליטות בהחלט מוסמכים ללוות את החקירה בפרשה דנן. למעשה, הסמכות הטבעית ללוות את חקירת הפרשה היא של הפרקליטות מלכתחילה, ויש בפרקליטות גורמים שאינם מעורבים בפרשת הפצ״רית, ולכן גם ללא מעורבות היועצת, החקירה תוכל להימשך בליווי פרקליט.
37. יש לשמור על עצמאותם של גורמי האכיפה מכל משמר, ומפני שיקולים פוליטיים, ועיקרון זה אינו מתיישב בשום צורה עם האופן שבו המשיב 1 מבין את סעיף 23א לחוק המינויים, ככזה המסמיך אותו ליטול סמכויות של היועצת המשפטית לממשלה.
38. נוסף על כך, נציב תלונות הציבור על שופטים מנוע מלקבל על עצמו את התפקיד האמור, ששר המשפטים מייעד לו. סעיף 11(א)(1) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס״ב-2002, שעניינו ייחוד משרת הנציב, קובע כי נציב תלונות הציבור על שופטים וכן עובדי הנציבות "לא יהיו רשאים לעסוק בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר". מכאן כי נציב תלונות הציבור על שופטים אינו רשאי לקבל על עצמו את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לעניין מסוים, כפי שמייעד לו שר המשפטים כאמור במכתב השר אל ממלא-מקום נציב שירות המדינה.
39. לצד זאת, ספק אם נציב תלונות הציבור על שופטים נחשב כעובד מדינה, תנאי נדרש בהתאם לסעיף 23א(ד) לחוק.
40. מעבר לקושי העיוני האמור, קיים קושי של ממש שלפיו נציב תלונות הציבור על שופטים ישמש כגורם מלווה ומפקח בחקירה האמורה, שבמסגרתה מתקיימים הליכים בפני מותבים שיפוטיים – בין היתר במסגרת בקשות מעצר והארכת מעצר, הטלת תנאים מגבילים על חשודים ומעורבים בפרשה, תפיסת ראיות, הוצאת צווי חיפוש וכיוצ"ב. עצם העובדה שהגורם המפקח על החקירה (ובמידה רבה, רשאי להתוות את הנרטיב שלה ולהנחות את צוות החקירה) הוא גם הגורם האמון על בירור תלונות נגד שופטים היושבים לדין באותה חקירה, מהווה פגיעה חמורה בעקרון הפרדת הרשויות שבין גופי החקירה והתביעה לבין המערכת השיפוטית. תפקיד כפול זה מציב את נציב תלונות הציבור על שופטים עצמו בניגוד עניינים, אלא אם יוחלט "ליטול ממנו" את תפקידו כנציב ביחס לאותם מותבים שיפוטיים שיעסקו בהיבטים חקירתיים ותביעתיים של פרשת הפצ״רית.
41. זאת ועוד: בנו של נציב תלונות הציבור על שופטים, תת-אלוף נתנאל קולה, משמש בתפקיד הצנזור הצבאי, תפקיד שיש לו רלוונטיות גדולה ביחס לפרשה הנוכחית, והדבר מציב מעגל נוסף של ניגוד עניינים ביחס למהלכו של המשיב 1 להטיל על המשיב 2 את התפקיד האמור.
42. לנימוקים הראשוניים הללו, המובאים כאמור בתמצית שבתמצית ומבלי למצות נימוקים נוספים, יש להתייחס כאל נימוקים ביחס לסיכוייה של העתירה. העותרת תטען כי בהינתן נימוקים אלה, לא ניתן לקבוע כי סיכויי העתירה קלושים או מופרכים, וכי היא ניצבת על אדנים משפטיים איתנים.
43. כידוע, השיקולים למתן סעד ארעי בבית משפט נכבד זה הם שניים: סיכויי העתירה מחד גיסא, ומאזן הנוחות )או "מאזן הנזקים") מאידך גיסא, וכי בין שני שיקולים אלה מתקיימת "מקבילית כוחות", כאשר השיקול הדומיננטי הוא השיקול בדבר מאזן הנוחות.
44. השיקול בדבר קיומו של מאזן הנוחות מוביל למסקנה חד משמעית בדבר מתן סעד ארעי. היעדרו של סעד כזה בדמות צו ארעי או צו-ביניים פירושו שהמשיב 2 ישתלט, החל מנקודת הזמן המיידית, על ניהול החקירה, ואת הגלגל הזה לא ניתן יהיה להשיב לאחור. זהו מקרה מובהק שבו על בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו ולהקפיא מצב, על מנת שיהיה סיפק בידו של בית המשפט להידרש לעתירה על יסוד עמדות הצדדים.
45. נימוקי העתירה המלאים יובאו, באישורו של בית המשפט הנכבד, בעתירה מתוקנת או במסמך השלמה שיוגש ביום 9.11.2025.
סיכום
46. על-יסוד כל המקובץ לעיל, יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו על-תנאי כמבוקש ברישא של עתירה זו, ולאחר קבלת תשובת המשיבים ושמיעת טיעונים, להופכו למוחלט.
47. כן יתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ארעי ובהמשך צו-ביניים, כאמור לעיל.
48. עוד יתבקש בית המשפט לחייב את המשיבים בהוצאות העותרת ובשכ"ט עו"ד בתוספת מע״מ כחוק.
49. עתירה זו נתמכת בתצהירו של עו"ד יובל יועז, יו״ר הוועד המנהל של העותרת.
50. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר למבוקש בעתירה.
היום, 6 בנובמבר 2025
ט״ו חשון תשפ״ו
דורון ברקת,
תצהיר
אני הח״מ, יובל יועז, בעל ת.ז. שמספרה 025102765, לאחר שהוזהרתי כי אם לא אצהיר אמת אהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר/ה בזאת בכתב כלהלן:
1. הנני נותן תצהירי זה לתמיכה בעתירה המתוקנת המוגשת לבית משפט הגבוה לצדק בתיק שעניינה דרישה לביטול החלטת שר המשפטים ליטול את סמכויות היועצת המשפטית לממשלה בפרשת הפצ״רית ולהעבירן לידי נציב תלונות הציבור על שופטים.
2. הנני תושב ישראל ולמעלה מגיל 18.
3. הנני מכהן בתפקיד יו״ר הוועד המנהל של משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע״ר) ומוסמך לתת תצהירי זה בשם העמותה במסגרת ההליך.
4. הנני בקיא בעניינים מושא העתירה.
5. הנני מצהיר כי העובדות המפורטות בעתירה המוגשת ביום 6 בנובמבר 2025 לבית המשפט הנכבד, הן עובדות נכונות לפי מיטב ידיעתי.
6. הנני מצהיר כי זה שמי וזו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.
היום, 6 בנובמבר 2025
אישור
אני הח״מ, דורון ברקת, עו״ד (מ.ר. 67106) מאשר בזה כי ביום 6 בנובמבר 2025 הופיע בפני מר יובל יועז, המוכר לי באופן אישי, ת.ז. 025102765, באמצעות היוועדות חזותית )בהתאם להחלטת ועדת האתיקה הארצית את/39/20), ולאחר שווידאתי כי הוא נמצא בישראל והזהרתי אותו כי עליו לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות ההצהרה שלעיל וחתם עליה בפניי.
חתימה
תוכן עניינים
| עמי | שם הנספח | מספר |
| 12 | מכתב ההתפטרות של אלוף יפעת תומר-ירושלמי מתפקידה מיום 31.10.2025 | ע/1 |
| 15 | מכתב המשיב 1 למשיבה 3 מיום 1.11.2025 | ע/2 |
| 20 | מכתב המשנה ליועצת המשפטית )משפט ציבורי-מינהלי) למשיב 1 מיום
2.11.2025 |
ע/3 |
| 22 | מכתב המשיב 1 למשנה ליועצת המשפטית )משפט ציבורי-מינהלי) מיום
2.11.2025 |
ע/4 |
| 24 | מכתב המשיב 1 לממלא-מקום נציב שירות המדינה מיום 4.11.2025 | ע/5 |
| 27 | הודעת המשיב 2 מיום 4.11.2025 | ע/6 |
| 30 | חוות דעת היועצת המשפטית למשרד המשפטים מיום 6.11.2025 | ע/7 |
| 39 | הודעת המשיב 1 למשיב 2 מיום 6.11.2025 | ע/8 |
| 41 | הודעת המשיב 2 מיום 6.11.2025 | ע/9 |
| 43 | מכתב העותרת אל המשיב 1 וגורמים נוספים מיום 4.11.2025 | ע/10 |
| 47 | הסדר ניגוד עניינים של המשיבה 3 מיום 3.2.2022 | ע/11 |
| 52 | ייפוי כוח |
נספח ע/1
מכתב ההתפטרות של אלוף יפעת תומר-ירושלמי מתפקידה מיום 31.10.2025
מפקדת הפרקליטה הצבאית הראשית לשכת המפקדת
טל׳: 5696601־03, פקס: 076-5399702, דוא״ל: [email protected]
(31)ל:010954-3-5359 ט׳ בחשוון התשפ״ו, 31 באוקטובר 2025
הרמטכ״ל
הנדון: הודעה על סיום תפקידי כפרקליטה צבאית ראשית
בתום ארבע שנים בהן אני משמשת בתפקיד הפרקליטה הצבאית הראשית ולאחר שלושים שנות שירות בצה״ל, אני מבקשת להודיעך על החלטתי לסייס את תפקידי.
תפקיד הפרקליטה הצבאית הראשית היה גולת הכותרת של שירותי הצבאי. היתה לי הזכות לשמש בשורת תפקידים בליבת העשייה המשפטית והצבאית. שימשתי בתפקיד הפצר״ית מתוך תחושת אחריות עמוקה. ראיתי ועודני רואה זכות גדולה לעמוד בראש יחידה חזקה ועצמאית, שעמדה ותעמוד תמיד במרכז העשייה המשפטית בישראל.
בשבעה באוקטובר 2023 חוו צה״ל והמדינה כולה, טלטלה שכמותה לא ידענו. למן יומה הראשון של המלחמה, התייצבו קצינות וקציני הפרקליטות הצבאית לצד מפקדי צה״ל, בכל החזיתות, על מנת לסייע להם לממש, בהתאם לדין, את מטרות המלחמה.
זו המלחמה הארוכה והמורכבת ביותר שידע דורנו. זו גם המלחמה המשפטית ביותר שידענו. העשייה המשפטית הפכה במלחמה לחזית בפני עצמה – החזית המשפטית. היא התאפיינה בהיקף חסר תקדים של סוגיות מורכבות, רגישות, ובעלות השלכות כבדות משקל על הלחימה. הפרקליטות הצבאית תחת פיקודי, תרמה לחופש הפעולה של צה״ל, בכך שפעלה להבטיח כי פעולותיו מתנהלות בהתאם לדין.
צה״ל הוא צבא מוסרי ושומר חוק. לכן, גם במלחמה מתמשכת וכואבת חובה לברר חשדות למעשים אסורים. זו חובתנו החוקית והערכית. אין בכך להחליש או לפגוע חלילה בצה״ל. ההיפך הוא הנכון. זהו מקור עוצמה. זוהי ערובה לחוסנו של הצבא, והיא שומרת עליו ועל משרתיו מבפנים ומבחוץ.
בהתאם, ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה בנוגע לאירוע בבסיס שדה תימן היתה מחויבת המציאות. אכן, העצורים בשדה תימן הם מחבלים ופעילי טרור מהסוג הגרוע ביותר. חובה למצות איתם את הדין. אין בכך כדי לגרוע מחובתנו לחקור כאשר מתקיים יסוד סביר לחשד לביצוע מעשה אלימות כלפי עצור.
לצערי, תובנה בסיסית זו – שקיימים מעשים שאסור לעשותם גם לנקלים שבעצורים – כבר אינה משכנעת את כולם.
בשנתיים האחרונות נדרשתי לפעול להגנתה של היחידה ולהגנתם של משרתיה מפני מסע דה-לגיטימציה פסול וכוזב. קציני וקצינות הפרקליטות הצבאית מצאו עצמם נתונים למתקפות אישיות, להטחת עלבונות חריפים, ואף לאיומים של ממש. כל זאת, משום שעמדנו על משמר שלטון החוק בצה״ל-יחד עם המפקדים ולצידם.
מסע הרסני זה הגיע לשיאו בעקבות ההחלטה לחקור את פרשת שדה תימן. במקרה זה נלוו לדברי הבלע כלפי גורמי אכיפת החוק בצה״ל, מעשים חמורים וחסרי תקדים, לרבות פריצה המונית לבסיס שדה תימן ולבסיס בו שוכן בית הדין הצבאי. מסע השיסוי לווה בהסתה חמורה כאילו אנו מעדיפים מחבלים על פני לוחמינו. מסע זה נמשך עד עצם היום הזה והוא פוגע פגיעה קשה ועמוקה בצה״ל, בתדמיתו, ובחוסנם של חיילי צה״ל ומפקדיו.
כמי שעומדת בראש הפרקליטות הצבאית, ומתוך תחושת אחריות עמוקה לצה״ל, ליחידה ולפקודיי, אישרתי הוצאת חומר לתקשורת, בניסיון להדוף את התעמולה השקרית נגד גורמי אכיפת החוק בצבא. אני נושאת באחריות מלאה לכל חומר שיצא לתקשורת מתוך שורות היחידה. מאחריות זו נובעת גם החלטתי לסיים את תפקידי כפרקליטה הצבאית הראשית.
בכל תפקידיי, פעלתי לשם שמירה על שלטון החוק בצה״ל. אין ולא עמדה לנגד עיניי כל תכלית אחרת. מטרה זו עמדה ביסוד פעולותיי גם בפרשת שדה תימן.
לא כך תכננתי לסיים את שירותי הצבאי, אך אין בנסיבות הנוכחיות כדי להפחית מהגאווה העצומה ומהכרת התודה שאני חשה על הזכות שהייתה לי לשרת בארגון מופת ולהוביל את הפרקליטות הצבאית בתקופה מאתגרת זו.
תודתי שלוחה לכל פקודיי- משרתות ומשרתי הפרקליטות הצבאית – אנשים מעולים, הממלאים את תפקידם מתוך שליחות ובמסירות אין קץ.
אני מודה לחבריי למטה הכללי על החברות והשותפות לדרך.
אני מודה לך הרמטכ״ל על האופן שבו אתה מוביל את צה״ל בתקופה היסטורית, ועל המקום החשוב שאתה מייחס לשמירה על שלטון החוק בצה״ל.
בברכה,
אלופה יפעת תומר־ידושלמי הפרקליטה הצבאית הראשית
נספח ע/2
מכתב המשיב 1 למשיבה 3 מיום 1.11.2025
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
ירושלים
י' בחשוון תשפ״ו 1 בנובמבר 2025
לכבוד
עו״ד גלי בהרב מיארה
שלום רב,
הנדון: הודעה לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט-1959
מבלי לגרוע מהחלטת הממשלה מספר 3306 מיום י׳ באב תשפ״ה, 4 באוגוסט 2025, בדבר הפסקת כהונתך כיועצת המשפטית לממשלה, הריני להודיעך כדלקמן:
1. מתוקף סמכותי מכוח סעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט-1959, שעניינו הטלת תפקיד של נושא משרה המנוע מלעסוק בעניין מסוים על עובד מדינה אחר, אני קובע שהינך מנועה מלעסוק:
א. בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס "שדה תימן", אשר השמיץ את חיילי צה״ל, הוציא את דיבתם רעה בעולם ופגע קשות באינטרסים של מדינת ישראל.
ב. בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה.
ג. בנושא מינוי מ״מ או מחליף לפצ״רית שנאלצה לסיים את תפקידה.
2. המניעה האמורה מתייחסת אלייך ישירות ואל כל הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה כאחד.
3. מניעה זו נובעת ממעורבותך האישית בעניינים נשוא החקירה המתנהלת בפרשת שדה תימן ומן ההסתברות הגבוהה שלכל הפחות עדותך תידרש בעניין זה. כמו כן, מניעה זו נובעת גם ממעורבות לכאורה שלך אישית ו/או של הכפופים לך, בפעולות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים שהתנהלו בעקבות הדלפת הסרטון, לרבות במתן מענים שקריים לכאורה בתשובות שניתנו לבג״ץ:
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
א. כמי שפיקחו על הליכי בדיקת ההדלפה, שנגררה חודשים ארוכים, הטעיתם לכאורה את בג״ץ בהודעתכם מיום 16.9.2025 :
״כעת יבקשו המשיבים לעדכן כי ביום 16.9.25, לאור פעולות החקירה הרבות שנערכו במסגרת הבדיקה המקדימה וממצאיהן, כפי שאלה באים לידי ביטוי בעיקרי נימוקי ההחלטה בנוגע לבדיקה המקדימה, הוחלט, על דעת גורמי החקירה והמשנה לפרקליט המדינה, כי הללו הגיעו למיצוי וכי מבחינת תוחלת החקירה, נמצא כי אין פעולות חקירה נוספות שנכון לבצע לצורך בירור הטענות וגילוי האמת.
בשים לב לתשתית הראייתית שנאספה בבדיקה המקדימה המעמיקה, נמצא כי אין בסיס להמשך טיפול במישור הפלילי. בראש ובראשונה לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע. כמו כן, התוחלת לביסוס תשתית ראייתית מפלילה בכלי חקירה נמוכה ביותר ואין בנמצא פעולות חקירה קונקרטיות שאותן ניתן לבצע והטומנות בחובן פוטנציאל ממשי לקידום הבדיקה הפלילית".
היות שמקור העברת הסרטון התגלה באמצעי חקירה בסיסי, ברור כי הודעה זו לבג״ץ איננה אמת. לפיכך, קיים צורך חיוני בבירור מעמיק של חלקכם באי קיומה של חקירה יסודית ונמרצת, שהביאה להודעה כה רחוקה מהאמת לבג״ץ, וכן במסירת ההודעה עצמה.
ב. בתגובתכם מיום 29.12.2024 לבג״ץ כתבתם כך:
"1… מועד פרסום המידע בתקשורת מושא העתירה היה בעת שהיו מהומות קשות נגד חיילי צה"ל אשר עסקו בחקירת החיילים משדה תימן. המהומות פגעו בסדר הציבורי ואף כללו פריצה וחדירה לכאורה אל בסיסי צה״ל."
במכתב התפטרותה מיום 31.10.2025 מודה הפצ״רית היוצאת כי אכן אישרה את הוצאת החומר לתקשורת. היא תירצה זאת "בניסיון להדוף את התעמולה השקרית כנגד גורמי אכיפת החוק בצבא", אותם היא מתארת כ"דברי הבלע כלפי גורמי אכיפת החוק בצה"ל, מעשים חמורים וחסרי תקדים, לרבות פריצה המונית לבסיס שדה תימן ולבסיס בו שוכן בית הדין הצבאי."
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
עולה שאלה, לפיכך, כיצד ידעתם לכתוב בתגובה לבג״ץ את הרקע להדלפת הסרטון, עשרה חודשים לפני הודאתה של הפצ״רית שזה היה המניע להדלפה? מובן כי שאלה זו מחייבת חקירה ובירור העובדות, לרבות מולך באופן אישי.
מסיבה זו ואחרות, יש לבדוק את מעורבותך האישית בהליך הבדיקה ואת זו של הכפופים לך – האם נפגשתם עם הפצ״רית היוצאת, האם שוחחתם איתה בנושא, האם הוריתם לחקור או לתשאל אותה ואת סביבתה הקרובה או שמא נמנעתם מכך, וככלל, מה היו ידיעותיכם בפרשה? מאליו מובן שלא את ולא הכפופים לך תוכלו לעסוק בבדיקת שאלות אלה ואחרות.
ג. בדיווח האמור מיום 16.9.25 לבג״ץ, מנעתם לכאורה מבית המשפט לראות את התמונה האמיתית של הנזק העצום שגרם הסרטון למדינת ישראל וחייליה: ״13… אין מדובר בדלף של מידע בטחוני, או במסירת מידע שיש בחשיפתו כדי להביא לפגיעה בביטחון המדינה. המדובר, על פי הטענה, בהוצאת מידע מתוך חקירת מצ״ח שהתנהלה בצה״ל, לשם בירור חשד לביצוע עבירות אלימות ומין על ידי חיילי צה״ל כלפי כלוא במתקן. כפי העולה מההחלטה, בחוות דעת שנערכה במסגרת הבדיקה המקדימה על ידי גורמי ביטחון המידע בצה״ל, האמונה כאמור על ההגנה על הסוד בצה״ל, נמצא כי המידע שפורסם לא חשף מידע מסווג, או שפרסומו גרם נזק לביטחון המדינה." טענה זו, ביחס לסרטון שמציג את חיילי צה״ל לכאורה כאנסים של עציר, בעיצומה של מלחמה בשבע חזיתות, ובזמן שחטופינו מוחזקים בידי האויב, היא מופרכת בעליל.
יתרה מכך, בחרתם לכאורה להגיש תגובה זו לבג״ץ מבלי שמיציתם את האפשרויות להגשת דו״ח מקצועי, לרבות מול משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. בכך מנעתם לכאורה מבג״ץ להיחשף לאמת בדבר הנזקים העצומים בעולם שהדלפת הסרטון הדיבתי גרמה.
ד. משעלתה בבג״ץ טענת ניגוד עניינים, כנגד מינוי סגנה של הפצ״רית היוצאת כממונה על הבדיקה, כתבתם לבג״ץ ביום 19.9.2024 :
״7… אין מקום להעלאת טענות ממין זה, המטילות דופי ברשות ללא כל בסיס. חזקה על גורמי האכיפה בצה״ל כי הנושא ייבדק כנדרש".
בחרתם לגונן לכאורה על הפצ״רית לשעבר מפני בדיקה עצמאית ובלתי תלויה. למעשה חתרתם להשאיר את הבדיקה דווקא בידי מי שכפוף לה פיקודית, על כל המשתמע מכך.
גישה זו, במיוחד על ידי מי שנהגה בקיצוניות במקרים אחרים של ניגודי עניינים לכאורה )ראי למשל חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה מיום ו׳ בניסן תשפ״ה, 4 באפריל 2025, בעניין הליכי מינוי ראש השב״כ), מעלה תהיות קשות לגבי תפקודך ומניעייך בפרשה ובוודאי שמחייבת מתן תשובות והסבר במסגרת הליכי החקירה.
את זאת יש לבדוק עד תום. הפעם, לא על ידי מי שמעורבת בנושא, וגם לא על ידי איש מהכפופים לה.
4. בהתאם לחוק, הנני פועל לקיים את הליך ההיוועצות עם מ״מ נציב שירות המדינה לעניין מינוי עובד מדינה שילווה וינחה את החקירה בפרשה זו ובספיחיה, ויהיה אחראי על ההעמדה לדין ככל שתידרש כזו.
- נוכח כל האמור לעיל, הנך וכלל הכפופים לייעוץ המשפטי לממשלה נדרשים לחדול באופן מיידי מכל עיסוק בכל עניין הנוגע לחקירת פרשת שדה תימן וספיחיה, ומכל מעורבות בהליכי החקירה כאמור.
- ההחלטה כאמור במכתבי זה הכרחית ומתחייבת גם נוכח הנזק העצום שנגרם לאמון הציבור במערכות אכיפת החוק בכלל, ובאשר להליכים הנוגעים לפרשת שדה תימן בפרט, וכדי למנוע המשך פגיעה ונזק נוספים.
ברכה,
ח״כ יריב סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
העתקים:
מזכיר הממשלה, עו״ד יוסי פוקס
מפכ״ל המשטרה, רנ״צ דני לוי (באמצעות לשכת השר לביטחון לאומי) מ״מ נציב שירות המדינה, פרופ׳ דניאל הרשקוביץ
נספח ע/3
מכתב המשנה ליועצת המשפטית (משפט ציבורי-מינהלי) למשיב 1 מיום 2.11.2025
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי) יא׳ חשון התשפ״ו 2 בנובמבר 2025
לכבוד
ח״כ יריב לוין
שר המשפטים וסגן ראש הממשלה
שלום רב,
הנדון: מכתבך בנושא "הודעה לפי סעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים),תשי״ט-1959"
סימוכין: מכתבך מיום 1.11.2025
במענה למכתבך שבסימוכין, אבקש להשיבך כדלקמן:
1. מכתבך שבסימוכין נעדר כל תשתית – עובדתית או משפטית. הוא מהווה ניסיון להתערבות שלא כדין בהליכי חקירה ואכיפה.
2. אין בסמכותך לטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויות האכיפה הנדונות במכתב, מכוחו של סעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט-1959, ולהעבירן לעובד מדינה אחר. מכאן אף אין זה בסמכותך להנחות את היועצת ואת גורמי האכיפה הכפופים לה, שלא לעסוק בנושאים המצויים בתחומי סמכויותיהם ואחריותם.
3. נוכח מאפייני החקירה הנדונה וחשיבותה, היא מטופלת על ידי ראשי מערכת אכיפת החוק -היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל. החקירה מקודמת במהירות, בהתאם להמלצות גורמי החקירה והתביעה. כל ניסיון להתערבות בהליכי החקירה אך פוגע בקידומה.
בברכה, .׳
ד״ר גיל לימון, עו״ד המשנה ליועצת־ המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי)
העתק:
היועצת המשפטית לממשלה
ממלא מקום נציב שירות המדינה
פרקליט המדינה
המשנים ליועצת המשפטית לממשלה
היועצת המשפטית לנציבות שירות המדינה
שד׳ וולפסון 2, קריית הממשלה ע״ש דוד בן גוריון, ירושלים
נספח ע/4
מכתב המשיב 1 למשנה ליועצת המשפטית (משפט ציבורי-מינהלי) מיום 2.11.2025
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
ירושלים
יא׳ בחשוון תשפ״ו 2 בנובמבר 2025
לכבוד
עו״ד ד״ר גיל לימון
המשנה למשפט ציבורי מנהלי הייעוץ המשפטי לממשלה
שלום רב,
הנדון: מכתבך מהיום בנושא "הודעה לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה(מינויים), תשי״ט-1959"
קיבלתי את מכתבך שבנדון, והנני דוחה על הסף את כל הנאמר בו.
הציבור לא מקבל עוד את מנהגכם לעשות דין אחד לעצמכם ודין אחר לכל היתר. הימים שבהם הסגן מזכה את זו שממונה עליו, חלפו.
אשוב על הודעתי מאתמול, לפיה עו״ד בהרב מיארה וכלל הכפופים לייעוץ המשפטי הממשלה נדרשים לחדול באופן מיידי מכל עיסוק בכל עניין הנוגע לחקירת פרשת שדה תימן וספיחיה, ומכל מעורבות בהליכי החקירה כאמור.
בברכה,
ח״כ יריב לוין סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
העתקים:
מזכיר הממשלה, עו״ד יוסי פוקס
מפכ״ל המשטרה, רנ״צ דני לוי (באמצעות לשכת השר לביטחון לאומי) מ״מ נציב שירות המדינה, פרופי דניאל הרשקוביץ
נספח ע/5
מכתב המשיב 1 לממלא-מקום נציב שירות המדינה מיום 4.11.2025
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים ירושלים
יג׳ בחשוון תשפ״ו 4 בנובמבר 2025
לכבוד
פרופ׳ דניאל הרשקוביץ
ממלא מקום נציב שירות המדינה
שלום רב,
הנדון: הטלת תפקיד בהתאם לסעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט-1959
אבקש לפנות אליך בעניין שבנדון כדלקמן:
1. ביום י׳ בחשוון תשפ״ו, 1 בנובמבר 2025, הודעתי לעו״ד גלי בהרב מיארה על היותה מנועה מלעסוק בעניינים הבאים:
א. בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס "שדה תימן".
ב. בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה.
העתק מכתבי מצורף למכתב זה.
2. בהתאם להוראת הסעיף האמור, בטרם אטיל את התפקיד כאמור בסעיף 1 לעיל, בכל הנוגע לסמכויות היועץ המשפטי לממשלה, על עובד מדינה אחר, נדרשת התייעצות עם נציב שירות המדינה באשר לזהות עובד המדינה עליו יוטל התפקיד כאמור.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
3. אני סבור שעובד המדינה עליו יוטל התפקיד כאמור, נדרש שיענה ככל הניתן על כלל הדרישות הבאות:
א. בעל תפקיד בשירות המדינה.
ב. בעל ידע וניסיון בתחומי המשפט הפלילי.
ג. עומד בראש מערכת היכולה לסייע בידו בביצוע התפקיד.
ד. אינו כפוף לשר משרי הממשלה וכן לשום גורם בייעוץ המשפטי לממשלה ובגופים הכפופים לו.
ה. יזכה לאמון ציבורי רחב, החיוני כשמדובר בעניין כה רגיש ובעת המורכבת הזו.
4. לאחר ששקלתי את הנושא בכובד ראש, ולאחר שקיבלתי את הסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד כאמור, בכוונתי להטיל את התפקיד על נציב תלונות הציבור על שופטים, כב׳ השופט בדימוס אשר קולה, באופן שהנציבות תתן לו את כלל השירותים הנדרשים לשם ביצוע התפקיד.
5. אני סבור כי נציב תלונות הציבור על שופטים, הן כמוסד והן באופן אישי, עונה באופן המיטבי לנדרש במקרה זה. מינויו יזכה לאמון ציבורי רחב, ההכרחי בנסיבות בהן אנו מצויים.
6. אשר על כן, אודה בעד קבלת אישורך באשר לקיום ההיוועצות בהתאם לחוק.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
העתק:
מזכיר הממשלה, עו״ד יוסי פוקס
נספח ע/6
הודעת המשיב 2 מיום 4.11.2025
Yuval Yoaz <[email protected]>
Gmail
התייחסות נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, למכתב שר המשפטים לממלא מקום נציב שירות המדינה
1 message Tue, Nov 4, 2025 at 11:41 AM
משרד המשפטים
MINISTRY OF JUSTICE ISRAEL
<[email protected]> דוברות והסברה – משרד המשפטים
אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת
SPOKESPERSON'S OFFICE
י״ג חשון תשפ״ו 04 נובמבר 2025
הודעה מטעם נציב תלונות הציבור על שופטים
התייחסות נציב התלונות על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, למכתב שר המשפטים לממלא מקום נציב שירות המדינה: הנציב אינו מביע עמדה בעניין המניעות של היועצת המשפטית לממשלה ולא בעניין סמכות השר. הנציב מסכים לקבל עליו את התפקיד ככל שיוחלט להטילו עליו, בכפוף לכל דין.
בברכה,
יובל גורן
דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת 1 משרד המשפטים
073-392-4243 ,052-3112150 [email protected]
הצטרפו לערוץ הטלגרם הרשמי של משרד המשפטים > > https://t.me/justiceil
משרד המשפטים
אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת
נספח ע/7
חוות דעת היועצת המשפטית למשרד המשפטים מיום 6.11.2025
היועצת המשפטית למשרד המשפטים
THE LEGAL ADVISOR TO THE MINISTRY OF JUSTICE
ירושלים, ט״ו חשוון תשפ״ו, 06 נובמבר 2025 מסי מכתב: 027-99-2025-010524
(בתשובה נא לציין מס׳ מכתבנו)
ד״ר גיל לימון
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-מינהלי)
שלום רב,
ועתירה לבג״ץ 3545–11–25
הנדון: התייחסות לטענות בדבר ניגוד עניינים של היועצת המשפטית לממשלה – פניות ציבור
1. הועברו לטיפולי על ידך פניות ציבור שהופנו אל היועצת המשפטית לממשלה, ובהן טענות לניגוד עניינים במילוי תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לחקירת הדלפת הסרטון בפרשת שדה תימן:
א. ח״כ אביחי בוארון טען כי היועצת מצויה בניגוד עניינים ועליה למשוך את ידיה מעניין זה, עקב המעורבות הקודמת שלה במתן עדכונים לבית המשפט אודות בדיקת ההדלפה, עדכונים שנמצאו לטענתו כשקריים.
ב. עורך דינם של שניים מהנאשמים בפרשת שדה תימן, ציין כי קיימים קשרי עבודה הדוקים בין היועצת ובין הפצ״רית וכי הייתה ליועצת מעורבות ישירה בבדיקת ההדלפה, תוך התנגדות להעברת הבדיקה לגורם חיצוני. עוד נטען, על בסיס פרסומים, כי היועצת נפגשה עם הפצ״רית יום לאחר הדלפת הסרטון. לטענתו, בנסיבות אלו יש יסוד סביר להניח שהמשטרה תחייב את חקירת היועצת (גם אם לא תיערך חקירה באזהרה).
ג. בפניה נוספת של אזרח בשם טל סמו, הוצגו טענות דומות לאלו האמורות לעיל. אציין כי פניה אחרת, של עו״ד יצחק בן בשם ארגון חננו, נסובה על טענות אחרות לניגוד עניינים, שאינן קשורות לענייננו.
2. בהמשך, הועברה אלי על ידי מנהל מחלקת בג״צים עתירה שהוגשה על ידי ח״כ אביחי בוארון וארגון לביא בנושא (בג״ץ 3545-11-25 ח״כ אביחי בוארון נ׳ היועצת המשפטית לממשלה).
3. לצורך גיבוש מענה לפניות הנ״ל ולעתירה, ובהמשך לשיחות לרבות שיח ושיג מקצועי, בחנתי האם קיים חשש לניגוד עניינים בכל הנוגע לתפקידה של היועצת המשפטית לממשלה בליווי החקירה.
רקע נורמטיבי
4. בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה, בסמכות היועץ המשפטי למשרד לקבוע האם עובד משרד המשפטים מצוי במצב של ניגוד עניינים, בין אם על רקע עניין אישי או מוסדי )ראו פרק 13.6 לתקשי״ר, הנחיית היועצת המשפטית לממשלה מס׳ 1.1555). הנחיות אלה, כמו גם הפסיקה בעניין עליה נרחיב בהמשך, מסדירות את הכללים לבחינת קיומו של ניגוד עניינים, ובמידת הצורך את הפתרונות אותם ניתן ליישם )ראו בין היתר פסקאות 29-26 להנחיה 1.1555 הנזכרת, וראו גם את דו״ח הצוות לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים). בהתאם, הסדרי ניגוד העניינים של כלל עובדי משרד המשפטים ובהם היועצת המשפטית לממשלה, מטופלים על ידי הלשכה המשפטית של המשרד.
5. העקרון האוסר על עובד ציבור להימצא במצב ניגוד העניינים הוא מעקרונות היסוד של המשפט הציבורי בישראל. הוא נועד למנוע מצב שבו שיקול הדעת של עובד הציבור ייפגע עקב עניינים אחרים, והוא מסייע לשמור על אמון הציבור ברשויות המינהל, תוך הבטחת קיום ונראות של מנהל תקין. הכלל הוא מניעתי וצופה פני עתיד, ותכליתו "למנוע את הרע בטרם יארע״. ראו, בין היתר: הנחיה 1.1555 פסקה 5. וכן ראו: בג״ץ 531/79 סיעת הליכוד נ׳ מועצת עיריית פתח תקווה, פ״ד לד)2) 566 )1980), פסקה 4 לפסק דינו של כב׳ השופט )כתוארו אז) א׳ ברק); בג״ץ 3056/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ היועץ המשפטי לממשלה )ניתן ביום 25.3.2021) ; בג״ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ ממשלת ישראל )ניתן ביום 21.5.2025), פסקה 72 לפסק דינו של כב׳ הנשיא יצחק עמית; בג״ץ 6299/21 עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין נ׳ מועצה מקומית כעביה טבאש חג׳אג׳רה, ניתן ביום 8.11.2023);
6. בשים לב לכך שכללי ניגוד העניינים הם כללים מניעתיים, הטוען לניגוד עניינים אינו נדרש להוכיח שהחלטה מסוימת אכן התקבלה במשוא פנים או מתוך שיקולים זרים, אלא יש להראות, בהסתברות הנדרשת, קיומו של פוטנציאל אובייקטיבי לקיומו של ניגוד עניינים ולקבלת החלטה כאמור.
קרי, מבחן הפוטנציאל ולא מבחן התוצאה. ראו בין היתר: בג״ץ 3056/20, בג״ץ 2053/21 ; בג״ץ 1993/03. וכן ראו בעניין זה פסקה 34 לפסק דינה של כב׳ השופטת ד׳ ברק-ארז בבג״ץ -37830 08-24 מכון לואיס ברנדייס נ׳ ממשלת ישראל )ניתן ביום 12.5.2025) :
"אם כן, בהתאם לדיני ניגוד העניינים אין כל צורך להניח כי בעל משרה שלטונית יעשה את מלאכתו רמיה במעלה הדרך. הקושי מתעורר הרבה קודם לכן. י ש לשמור על מעמדם העצמאי של דיני ניגוד העניינים, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה. מנקודת מבטי, די לנו בכך שעל-פי המבחנים המבוססים בהלכה הפסוקה נוצר בענייננו מצב שבו יש אפשרות ממשית או חשש סביר לניגוד עניינים."
התשתית העובדתית
7. להלן התשתית העובדתית כפי שעולה מההליכים שהתנהלו עד כה בקשר לפרשת הדלפת סרטון פרשת שדה תימן בבג״ץ, לרבות מתוך כתבי הטענות ופסקי הדין בהליכים אלה:
א. ביום 6.8.2024, זמן קצר לאחר פרוץ חקירת פרשת שדה תימן על ידי צה״ל, פורסם בכלי התקשורת סרטון הכולל, לכאורה, תיעוד של פגיעה בעציר ביטחוני. נוכח הדלפת הסרטון, פתחו רשויות האכיפה בצה״ל בבדיקה פנימית ביחס לאירוע ההדלפה.
ב. בהמשך לכך, הוגשו עתירות )בג״ץ 33366-09-24 ובג״ץ 34183-10-24) בבקשה כי בית המשפט יורה על כך שהבדיקה הפנימית שצה״ל נדרש לבצע, לא תנוהל על ידי הפרקליטות הצבאית. בדיון בעתירות שאוחדו, מסרה המדינה כי אירוע ההדלפה נבדק על ידי צוות בראשות סגן הפצ״רית )שלא היה מעורב בחקירת פרשת שדה תימן), והודגש כי הוא עומד בקשר עם היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לטיפול בעניין. במהלך הדיון בעתירות אלה, המליץ בית המשפט כי הליך הבדיקה יהיה כפוף לפיקוח של היועצת המשפטית לממשלה. לאחר הדיון, עדכנו המשיבים כי מבלי להטיל דופי במערכת אכיפת החוק הצבאית, בדיקת הצוות בעניין זה תפוקח על ידי המשנה לפרקליט המדינה )תפקידים מיוחדים), וכי על ההחלטה ניתן יהיה להגיש ערר ליועצת המשפטית לממשלה כמקובל. לאחר מתן העדכון על מנגנון הבדיקה הנ״ל, הורה בית המשפט העליון על מחיקת ההליך, תוך פסיקת הוצאות לטובת העותרים, לאחר שמצא כי נכונותם של המשיבים לקבוע מנגנון כמתואר מקהה את הקשיים שעליהם הצביעו העותרים ביחס לאופן הבדיקה )פס״ד ניתן ביום 2.2.2025).
ג. בחלוף מספר חודשים בהם לא הושלמה עבודת הבדיקה, הוגשה עתירה נוספת )בג״ץ 74998-08-25 בחרנו בחיים (ע״ר) נ׳ היועץ המשפטי לממשלה) בבקשה כי בית המשפט יורה על העברת הטיפול בבדיקה ביחס למקור ההדלפה לגורם חיצוני לפרקליטות הצבאית, או לחילופין, יורה על השלמת בדיקת הצוות. במסגרת תגובה לעתירה מיום 16.9.2025 נמסרה החלטת צוות הבדיקה, שהושלמה ביני וביני. בהחלטה נקבע כי "בשים לב לתשתית הראייתית שנאספה בבדיקה המקדימה המעמיקה, נמצא כי אין בסיס להמשך טיפול במישור הפלילי. בראש ובראשונה, לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע. כמו כן, התוחלת לביסוס תשתית ראייתית מפלילה בכלי חקירה נמוכה ביותר ואין בנמצא פעולות חקירה קונקרטיות שאותן ניתן לבצע והטומנות בחובן פוטנציאל ממשי לקידום הבדיקה הפלילית". עוד צוין בהחלטת הצוות כי "על הבדיקה פיקח המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), עו״ד אלון אלטמן. מהלך הבדיקה, ממצאיה וההחלטה שבנדון הן על דעתו".
ד. בעוד הליך זה תלוי ועומד, הודתה הפצ״רית, במסגרת הודעה שנמסרה לרמטכ״ל ביום 31.10.25, כי היא זו שאישרה את מסירת הסרטון לתקשורת. כמו כן, התפרסם בכלי התקשורת ביום 2.11.2025, כי במסגרת אירוע שבו אבד הקשר עם הפצ״רית ואף עלה חשש לשלומה, הטלפון הסלולרי שלה – אבד.
8. לאור התפתחות האירועים הנ״ל, נעצרה הפצ״רית לחקירה, וכן נעצרו ונחקרו גורמים נוספים בפרקליטות הצבאית. ככל הידוע לנו, החקירה נסובה בשלב זה על הדלפת הסרטון ועל מכלול הצעדים שננקטו להסתרת ההדלפה. בשלב מוקדם זה, האפשרויות החקירתיות הן רחבות מאד, ולא ידוע אם המשטרה בהכרח תבקש לזמן לעדות את היועצת המשפטית לממשלה בעצמה או מי מטעמה, כטענת הפונים והעותרים. יחד עם זאת, חקירה משטרתית היא דינמית מטבעה, ואין לדעת מי הגורמים אשר יידרשו לעניין בעתיד, בהתאם להתפתחויות החקירתיות.
חשש לניגוד עניינים בהתפתחויות עתידיות של החקירה
9. במסגרת חקירה משטרתית חשובה ורגישה מעין זו, התפקיד של היועץ המשפטי לממשלה ושל פרקליטות המדינה הוא פיקוח על הליך החקירה. במסגרת זו, יש לגורם המלווה השפעה על כיווני החקירה, ועל הצורך בהשלמות חקירה ויש לו סמכות לאשר הליכי חקירה מיוחדים. הגורם המלווה עשוי לקבוע, יחד עם רשויות החקירה, האם מסתמן קיומו של בסיס לאישום פלילי, מי הגורמים הרלוונטיים למתן עדות לצורכי החקירה, גם אם אין בסיס לחשדות ביחס למעשיהם, ואילו פעולות חקירה יש לנקוט בכדי לברר זאת. לגורם המלווה יש אפוא אפשרות להשפיע באופן רחב על הנרטיב החקירתי – עליו להגדיר על פי מיטב שיפוטו המקצועי לאילו כיוונים יש לפתח את החקירה, ולאשר פעולות חקירה מיוחדות.
10. כאמור, נכון למועד זה, לא ניתן לברר עד תום את הטענות שהועלו במסגרת הפניות שהועברו אלינו, באופן שיכול להפריך אותן או לבסס אותן מבחינה עובדתית. כל עוד מתנהלת חקירה משטרתית, נראה כי לא יהיה זה נכון לערוך במקביל בירור של העובדות שעליהן נסובו הטענות. המשטרה מצויה עדיין בשלב איסוף הראיות והאינפורמציה, ולהבנתנו, ממילא אין דרך לקבוע באופן ודאי מי יוזמן לחקירה ואם תידרש עדותה של היועצת. כך או כך, לא ראינו מקום להתערב בעבודת החקירה רק בכדי להכריע בשאלת ניגוד העניינים.
11. ייאמר עם זאת, כי הפערים העובדתיים על בסיס המידע הגלוי מדברים בעד עצמם, ומהם ניתן ללמוד במידה מסוימת על כיווני החקירה שעשויים להיבחן בעתיד. הפצ״רית נטלה אחריות אישית על הדלפת הסרטון, ואולם האירועים שבהם נעלם המכשיר הסלולרי שברשותה
מותירים סימני שאלה. קיימת אפשרות שמעשה ההדלפה נותר מוסתר בקרב מעגל מצומצם של אנשים בפרקליטות הצבאית, אך לצד זאת קשה להתעלם מהחשש שמספר הגורמים המעורבים היה רחב יותר. לא מן הנמנע אפוא כי לצד בדיקת ההדלפה עצמה, תשקול המשטרה לחקור האם צוות הבדיקה ידע או העלים עין באשר לאפשרות שהפצ״רית מעורבת בהדלפה. ככל שיתבסס הצורך בכיוון חקירה זה, ייתכן שיעלה צורך לחקור גם את מי שפיקח על עבודת צוות הבדיקה, ולא ניתן להפריך את האפשרות שיעלה צורך בתשאול של היועצת והגורמים מטעמה שאמורים היו לפקח על הבדיקה.
12. אם כן, השאלה מהם כיווני החקירה המתבקשים כעת וכיצד יש לנווט את החקירה היא בעלת השפעה מכרעת על גורל התיק ועל פוטנציאל ניגוד העניינים. משעה שהיועצת המשפטית לממשלה אמונה על ליווי החקירה מראשיתה, ובכלל זה מנחה את הצדדים באשר לכיווני חקירה ולהחלטה מי הם הגורמים הרלוונטיים המעורבים אשר נדרשת חקירתם או עדותם, הרי שקיים חשש כי היא זו שתידרש להחלטה אם להרחיב את החקירה לשאלות נוספות ובאיזה היקף. בין השאלות שעשויות להיות רלוונטיות – האם בדיקת ההדלפה נערכה באמות מידה ראויות או תוך עצימת עיניים, האם הפיקוח על בדיקה זו נערך כיאות, ומה הממשק שהתקיים בין המשנה לפרקליט המדינה לבין היועצת המשפטית לממשלה. ייתכן שיימצא כי כיוון חקירה זה אינו רלוונטי, אך גם החלטה זו תהא מבוססת על ניתוח הראיות תוך הפעלת שיקול דעת של הגורם המלווה, ביחד עם גורמי חקירה המונחים על ידו.
13. מיותר לומר כי לחקירה הנדונה יש חשיבות יוצאת דופן לצורך שמירה על אמון הציבור במערכות אכיפת החוק. מדובר על סיטואציה חריגה, שבה הפצ״רית, הנמנית על גורמי אכיפת חוק הבכירים ביותר במדינה, חשודה לא רק בהדלפה, אלא ככל הנראה גם בשיבוש של הליכי הבדיקה ושל הליכי החקירה שלה עצמה. כפי שעולה מהמידע שהתפרסם אודות החקירה, אף לא מדובר באדם אחד שסטה מן השורה, אלא ברשת של מספר אנשים שכפי הנראה חשודים במעורבות בהדלפה או בשיבוש ההליכים. פעולות אלה מערערות כשלעצמן את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בכדי לשקם את אמון הציבור, יש להבטיח חקירה עצמאית ואמינה שתבחן, ללא כל מראית עין של ניגוד עניינים, מהו היקף הנזק של פרשה זו, והאם מעורב בה מעגל רחב יותר של גורמים נוספים. במצב דברים זה, אין זה מן הנמנע שהגורם המלווה יידרש להחליט כיצד להתייחס למעורבות של היועצת או מי מטעמה על הליכי הבדיקה של ההדלפה, והיועצת המשפטית לממשלה בעצמה אינה יכולה להיות זו שתאשר שבדיקה כזו אינה נדרשת לפי חומר הראיות.
14. לצד זאת נציין כי גם אם במסגרת החקירה יתברר שהחשודים הם אנשי הפרקליטות הצבאית בלבד, ושהם הונו את פרקליטות המדינה ואת היועצת המשפטית לממשלה, יהיה על רשויות החקירה לאסוף עדויות וממצאים באשר לשיח שהתקיים בין הצדדים ובמסגרתו הועבר המידע השגוי – עדויות וממצאים שיהפכו לחומר חקירה. בה בעת, הגורם המלווה יידרש לבחון את גירסאות הנחקרים, ולא מן הנמנע שאלו ינסו לצייר באופן שונה את חלקם בפרשה ויציגו טענות ביחס לפרקליטות וליועצת המשפטית לממשלה, טענות שלכל הפחות יצריכו בדיקה והתייחסות.
15. למותר להעיר כי אדם שיצטרך לתת עדות בפרשה, גם אם אינו חשוד בדבר, אינו יכול להיות חשוף למכלול של חומרי החקירה, ובוודאי אינו יכול להיות אחראי על ניהול החקירה או אפילו להשתתף בה או ללוות אותה. מעורבות כזו עלולה להפחית את המשקל הראייתי של עדותו ואולי אף לאיין אותה, שכן בהליך הפלילי היא תוצג בצדק ככזו שמשקפת את הנרטיב של התביעה והיא לא תתקבל כעדות אובייקטיבית. ניגוד עניינים יכול להתעורר אפוא בכל מקרה שבו יש לגורם המלווה מעורבות קודמת באירועים הנחקרים, ולא רק כאשר יש חשש כי החשד יופנה אליו.
יישום המבחן לקיומו של ניגוד עניינים
16. אם כך, גם אם ניתן היה לסבור כי בשלביה הכה מוקדמים, אין מניעה כי החקירה תלווה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, או גורם אחר שהייתה לו מעורבות באירועים בשלב קודם, הרי שהליווי על החקירה יהיה מוגבל ולא ניתן יהיה להתייחס למעורבות האישית של אותם גורמים. גם אן לא ידוע אם תידרש הרחבה של החקירה ביחס אליהם עם התפתחותה, מנקודת מבט צופה פני עתיד – לא ברור כיצד ניתן יהיה להתמודד עם סוגיה זו בדיעבד מבלי שיתעורר חשש לניגוד עניינים ממשי בניהול שלביה המוקדמים של החקירה. לפיכך, הדרך הנכונה והאחראית בשלב זה היא יצירת ריחוק והימנעות של הגורמים המעורבים באירועים הנחקרים.
17. מסקנה זו מתבקשת כיוון שבאופן טבעי גורם ששמו נקשר לאירועים נחקרים ולו באופן עקיף, עשוי להיות לו עניין רב להבטיח כי החקירה לא תטיל דופי במעשיו. גם אם אכן לא נפל כל דופי כאמור, הרגישות האישית היא מובהקת, והיא עלולה להגביר את החשש לניגוד עניינים.
18. נזכיר כי המבחן לקיומו של ניגוד עניינים הוא במבט צופה פני עתיד ולא בדיעבד. הכלל האוסר על ניגוד עניינים נועד למנוע את הרע בטרם יארע, ואין הכרח שהטיית שיקול הדעת תתרחש בפועל. גישה זו נועדה למנוע מראש פגיעה באמון הציבור ונועדה על מנת להבטיח עצמאות מקצועית ותקינות ההליך.
19. כאמור, מדובר בתיק שיש לו רגישות ציבורית מיוחדת, הן על רקע האופי הקשה של העבירות לכאורה בתיק שבמסגרתו נעשתה ההדלפה והרגישות של עבירות אלו ופרסומן, במישור הציבורי ואף במישור הבינלאומי, והן על רקע החשדות החריגים המופנים כעת כלפי הפצ״רית ואנשיה, חשדות שיש בהם כשלעצמם בכדי לערער את אמון הציבור במערכת המשפט בכלל, ובגורמי אכיפת החוק בפרט. על רקע זה, יש לתת משקל משמעותי לשיקול של השמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. דווקא בהליך כזה, חשוב מאוד להבטיח כי המערכת תפעל באופן אובייקטיבי, ולנטרל את החשש לניגוד עניינים בטרם ייווצר, גם אם אין ודאות בשאלה אם ייווצר. התעלמות מהרגישות הזו עלולה לגרום נזק בלתי הפיך, ונקיטת גישה זהירה ומרוסנת מגינה מראש על תקינותו של הליך רגיש זה.
20. יודגש שוב כי עמדה זהירה זו אינה מבטאת קביעה לגופו של אדם ואף לא רמז להטלת דופי. כל מטרתה היא למנוע מצב עתידי אפשרי, אשר במקרה שיתממש, יהיה קשה ואף בלתי אפשרי לרפאו בדיעבד. וממה נפשך – אם יימצא כי החשש היה לשווא ולא יתממש בפועל, לא נגרם כל נזק בעצם הזהירות שננקטה. לעומת זאת אם לא ננקטו צעדים זהירים מראש והחשש יתממש, ייגרם נזק מהותי. בנסיבות בהן עסקינן בעניין ספציפי, שאין בו כדי לפגוע בביצוע תפקידו של בעל התפקיד, ואין בהימנעותו הנקודתית כדי לרוקן תפקידו מכל תוכן, בעוד קיימת אפשרות להעברת האחריות בעניין לגורם אחר, נראה כי עדיפה הגישה הזהירה המוצעת.
21. אשר לזהות הגורמים שמעורבותם עשויה לעורר חשש לניגוד עניינים, ולו באופן פוטנציאלי -מפסק הדין בבג״ץ 33366-09-24 עולה כי: א) בשלב ראשון הוצהר כי סגן הפצ״רית והצוות בראשותו מלווים על ידי היועצת המשפטית לממשלה; ב) בהמשך נקבע שסגן הפצ״רית וצוותו יפוקחו על ידי המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) וזאת מטעם יועצת המשפטית לממשלה. לא ראינו לנכון לקבוע כי ניגוד העניינים מתמקד רק אצל המשנה לפרקליט המדינה. כפי שהוסבר בפסק הדין האמור, בשלבים מוקדמים הייתה מעורבות ישירה של היועצת המשפטית לממשלה, והיא זו שנושאת באחריות הכוללת להליך הבדיקה. נראה אפוא כי החובה להימנע ממעורבות בחקירה מופנית, בשלב זה, הן כלפי היועצת המשפטית לממשלה והן כלפי המשנה לפרקליט המדינה (ומטבע הדברים, כל מי שהיה מעורב מטעמם). ככל שישנם גורמים נוספים שהיו מעורבים בפועל, ובאופן משמעותי, בליווי הליכי הבדיקה של הצוות בראשות סגן הפצ״רית, חובת ההימנעות תחול גם עליהם ועליהם לדווח על כך לח״מ לצורך מתן חוות דעת ובמידת הצורך עריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים.
סיכום
22. בהתאם לאמור לעיל, באנו לכלל מסקנה כי בשלב זה על היועצת המשפטית לממשלה להימנע מלהשתתף בליווי ופיקוח על החקירה המתנהלת כעת, נוכח הזיקה האפשרית של החקירה להליך בדיקת ההדלפה שעל הפיקוח עליו הייתה אמונה. מסקנה דומה מתבקשת גם לגבי המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), שפיקח על הליך הבדיקה האמור מטעם היועצת המשפטית לממשלה.
23. ויודגש שוב כי אין בעמדה זהירה זו בשום אופן כל הטלת דופי או נקיטת עמדה ביחס למעורבותה של היועצת המשפטית לממשלה בהליך, אלא כל מטרתה להבטיח את עצמאות הליך החקירה, אף אם במראית פני הדברים.
24. עמדה זו תעמוד בתוקפה כל עוד אין שינוי ביחס לתשתית העובדתית המפורטת לעיל. כמובן שככל שיחולו התפתחויות או שיתבררו עובדות נוספות ניתן יהיה לשוב ולבחון את הדברים.
בברכה,
יעל קוטיק, עו״ד
היועצת המשפטית למשרד המשפטים
העתק:
לשכת היועצת המשפטית לממשלה
לשכת פרקליט המדינה
עו״ד ענר הלמן, מנהל מחלקת בג״צים
נספח ע/8
הודעת המשיב 1 למשיב 2 מיום
6.11.2025
הודעה על הטלת תפקיד
לפי חוק שירות המדמה (ממוייס), התשי״ט – 1959
בתוקף סמכותי לפי סעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט-11959, ולאחר התייעצות עם מ״מ נציב שירות המדינה, אני מטיל על נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, את מילוי תפקיד היועצת המשפטית לממשלה בקשר לעניינים הבאים:
א. בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס ״שדה תימן״;
ב. בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה.
זאת עד שתוסר המניעה של היועצת המשפטית לממשלה לעסוק בעניין.
יריב לוין
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים
נספח ע/9
הודעת המשיב 2 מיום 6.11.2025
הודעה מטעם נציב תלונות הציבור על שופטים:
שלום רב,
הנציב קיבל על עצמו תפקיד בהתאם לכתב המינוי שנשלח אליו yon□ שר הסטפטים, וזאת לאתר שנועץ ביועררש המשרד אשר קבעה כ׳ אין תניעה הוקית לכך שיקבל על עצמו תפקיד זה.
הנציב הוציא מכתבים לבלל הגורמים הנוגעים בדבר ומלווים את התקירה וביקש□ לשתף עתו פעולה.
כפי שהודיע הנציב בעבר, בהיותו עובד ציבור יפעל בכפוף לכל דין.
בברכה, יובל גורן דובר מטה הנהלה והיחידות המקצועיות
אגף דוברות הסברה ותקשורת | משרד המשפטים
נספח ע/10
מכתב העותרת אל המשיב 1
וגורמים נוספים מיום 4.11.2025
משמר הדמוקרטיה הישראלית
4 בנובמבר 2025
לכבוד
מר יריב לוין
שר המשפטים
משרד המשפטים
ירושלים
פרופי דניאל הרשקוביץ
ממלא מקום נציב שירות המדינה
נציבות שירות המדינה
ירושלים
דחוף
מבלי לפגוע בזכויות בדוא״ל
מכובדינו,
הנדון: דרישה להימנע מהחלטה להעביר את תפקיד היועמ״ש בהתאם לסעיף 23א לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט-1959
סימוכין: מכתב שר המשפטים לממלא מקום נציב שירות המדינה מיום 4.11.2025
1. בעניינה של הפרקליטה הצבאית הראשית, אלוף יפעת תומר-ירושלמי, התעוררו חשדות בחשד למעורבותה בהדלפה לתקשורת של סרטון המתעד התעללות של חיילי צה״ל בכלוא פלסטיני במתקן "שדה תימן". בגין חשדות אלה התפטרה אלוף תומר-ירושלמי מתפקידה, ואף נעצרה על ידי המשטרה במסגרת החקירה המתנהלת בעניין.
2. על רקע האמור, ביום 1.11.2025 פנה שר המשפטים אל היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה )שאותה הוא מסרב לכנות בתוארה, ובמשתמע מסרב להכיר בהחלטת בג״ץ שהורתה כי היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה לשאת בתפקידה ובכל סמכויותיה) במכתב שכותרתו "הודעה לפי סעיף 23א לחוק שירות המדינה". במכתב זה כתב שר המשפטים כי הוא "קובע" כי היועצת המשפטית מנועה מלעסוק בפרשה על הסתעפויותיה, לרבות בהליכים למינוי ממלא-מקום או מחליף לפצ"רית. שר המשפטים ציין כי המניעה האמורה מתייחסת אל היועצת המשפטית לממשלה ישירות וכן אל כל הכפופים ליועץ המשפטי לממשלה.
3. ביום 2.11.2025 שלח המשנה ליועצת המשפטית לממשלה )משפט ציבורי-מינהלי), ד״ר גיל לימון, מכתב תשובה לשר המשפטים. במכתב זו נמסר כי מכתבו של שר המשפטים "נעדר כל תשתית – עובדתית או משפטית", הוא מהווה ניסיון התערבות שלא כדין בהליכי חקירה ואכיפה, וכי אין בסמכותו של שר המשפטים ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויות האכיפה הנדונות במכתב ולהעבירן לעובד מדינה אחר.
4. באותו יום שיגר שר המשפטים מכתב תשובה אל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה )משפט ציבורי-מינהלי), ובו הודיע כי הוא דוחה את כל האמור בו.
5. היום )4.11.2025) שיגר שר המשפטים אל ממלא-מקום נציב שירות המדינה את המכתב שבסימוכין, וזאת כביכול במסגרת מילוי חובת ההיוועצות החלה עליו מכוח סעיף 23א האמור, עם נציב שירות המדינה. שר המשפטים הודיע כי שקל בנושא, וכי פנה אל כבי השופט בדימוס אשר קולה, המשמש בתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים, ואף קיבל את הסכמתו לקבל על עצמו את התפקיד.
6. השופט בדימוס קולה הודיע, באמצעות דוברות משרד המשפטים, כי הוא "אינו מביע עמדה בעניין המניעות של היועצת המשפטית לממשלה ולא בעניין סמכות השר. הנציב מסכים לקבל עליו את התפקיד ככל שיוחלט להטילו עליו, בכפוף לכל דין".
7. נבקש משר המשפטים לשקול מחדש את החלטתו ולחזור בו ממנה, בשל אי חוקיות כבדה שדבקה בה.
8. כאמור במכתבו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה )משפט ציבורי-מינהלי) המוזכר לעיל, אין בסמכותו של שר המשפטים, או של כל שר אחר, להתערב בהליכי חקירה ואכיפה, או ליטול מידי היועצת המשפטית לממשלה את סמכויותיה בעניין זה. התערבות של שר המשפטים, או של כל גורם פוליטי אחר, בהליכי אכיפת החוק הפלילי, מהווה קו אדום שאותו אין לחצות. אכיפת החוק הפלילי הייתה מאז ומעולם וחייבת להישאר לעולם, ובכל מצב, חסינה מפני כל התערבות פוליטית.
9. בהקשר ציינה הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו )להלן: ועדת שמגר):
"הממשלה, לרבות שר המשפטים – המכהן בה – היא גוף פוליטי הפועל לפי מדיניות המוגדרת, בין היתר, בקווי היסוד שלה. מדיניות ממשלתית, ויהיו שורשיה ומשענה הציבורי אשר יהיו, אינה משוחררת לפי מהותה משיקולים פוליטיים או מפלגתיים".
ועוד ציינה הוועדה:
"החלטתו של היועץ המשפטי בתחום דיני העונשין היא הקובעת, ומאחר והסמכות להורות על הגשת כתב אישום היא בידיו, אין הממשלה יכולה להורות לו שיפעיל את כוחו או שלא יפעילו במקרה קונקרטי זה או אחר".
10. לשר המשפטים אין כל סמכות לקבוע כי היועצת המשפטית לממשלה מנועה, בהתאם לסעיף 23א)ד) לחוק שירות המדינה )מינויים), תשי״ט-1959, מלעסוק בנושא מסוים, והסעיף האמור אף אינו מסמיך את השר לקבוע מניעות כאמור. במכתבו ליועצת המשפטית לממשלה מיום 1.11.2025 נימק השר מדוע לשיטתו היועצת המשפטית לממשלה מנועה מלעסוק בפרשה )ונימוקים אלה נעדרים כל תשתית משפטית או עובדתית, והם מופרכים מיסודם) אך לא טרח לנמק ולו במילה הכיצד סעיף החוק האמור, או כל דבר חקיקה אחר, מסמיך אותו להיות הגורם הקובע מניעות.
11. נוסף על כך, נציב תלונות הציבור על שופטים מנוע מלקבל על עצמו את התפקיד האמור, ששר המשפטים מייעד לו. סעיף 11)א))1) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002, שעניינו ייחוד משרת הנציב, קובע כי נציב תלונות הציבור על שופטים וכן עובדי הנציבות "לא יהיו רשאים לעסוק בכל משרה אחרת או לעסוק, במישרין או בעקיפין, בעיסוק אחר". מכאן כי נציב תלונות הציבור על שופטים אינו רשאי לקבל על עצמו את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לעניין מסוים, כפי שמייעד לו שר המשפטים כאמור במכתב השר אל ממלא-מקום נציב שירות המדינה.
12. מכל הסיבות האמורות, נבקש משר המשפטים לשקול מחדש את החלטתו ולחזור בו ממנה; וכן, נבקש מממלא-מקום נציב שירות המדינה להודיע לשר המשפטים, במסגרת חובת ההיוועצות שהשר כביכול
משמר הדמוקרטיה הישראלית
מקיים, כי עליו להימנע מהליך של "נטילת סמכות" או "הכרזה על מניעות" של היועצת המשפטית לממשלה, בהיותו של מהלך כזה נגוע באי חוקיות קשה, כמפורט לעיל.
13. נוכח האמור לעיל ונוכח סד הזמנים הדוחק, נודה על קבלת תשובתכם בהקדם האפשרי. יובהר כי מרשתנו שומרת לעצמה כל זכות בהקשר זה – לרבות הזכות לפנות לערכאות המתאימות כדי שיתנו דעתן והנחיותיהן בעניינים אלו. התעלמות ממכתבנו או קבלת ההחלטה האמורה ע״י הממשלה במתכונתה הנוכחית, ישמשו מענה מכללא לפנייתנו דנן. נבקשכם לראות במכתבנו זה פנייה אחרונה בכל הנוגע למיצוי הליכים טרם פנייה לערכאות כאמור. בנוסף – אין במכתבנו זה או במה שלא נאמר בו, כדי לפגוע בזכות כלשהי מהזכויות העומדות למרשתנו.
בכבוד רב ובברכה
העתק:
עו״ד גלי בהרב-מיארה, היועצת המשפטית לממשלה
כבי השופט (בדימוס) אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים
נספח ע/11
הסדר ניגוד עניינים של המשיבה 3 מיום 3.2.2022
עמ' 47
משרד המשפטים
תאריך: ב׳ אדר א תשפ״ב, 03 פברואר 2022
אל: מר גדעון סער, שר המשפטים
הנדון: הסדר למגיעת גיגוד עניינים בהעסקה
לאור הבאת מועמדותי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה בפני הממשלה ("תפקידי הציבורי"), בהתאם לחובתי על פי דין שלא להעדיף כל עניין זולת העניין הציבורי ולא לעסוק בכל עניין זולת העניין הציבורי בעת כהונתי במשרה זו, ובתיאום עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה, הריני מתכבדת להצהיר ולהתחייב כדלהלן:
1. החל משנת 2016 אני משמשת כיועצת במשרד עורכי דין תדמור־לוי ושות*. קודם לכן, משנת 1985 שימשתי כפרקליטה, ובתפקידי האחרון, בין השנים 2006־2015, שימשתי כפרקליטת מחוז תל אביב והמרכז (אזרחי).
2. הריני מצהירה בזאת, כי בכפוף לאישור מינויי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אפרוש מתפקידי במשרד עורכי דין תדמור-לוי ושותי, העתק הודעת סיום התקשרות יועבר לעיונה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים. רשימת הלקוחות אשר טופלו על ידי באופן אישי מאז חודש ינואר 2021 ושאהיה מנועה מלעסוק בעניינים מצורפת כנספח להסדר זה.
3 . בטרם מינויי לתפקידי הציבורי, נכון להיום, אני משמשת גם בתפקידים הבאים:
3.1. החל משנת 2021 אני חברה בוועדת ביקורת של "הבימה החדשה" שהינה תאגיד עירוני של עיריית תל־אביב;
3.2. החל משנת 2020 אני חברה בוועדת בוררות של לשכת עורכי הדין מחוז מרכז (הקמת מאגר בוררים, ובוועדה למינוי ממונה במקום עורך דין במקרים מיוחדים, סעיף 89א׳ לחוק לשכת עורכי הדין;
3.3. החל משנת 2020 אני משמשת כנציגת ציבור בוועדה על פי נוהל עבודות חוץ של חברי סגל אקדמי באוניברסיטת תל-אביב;
3.4. החל משנת 2017 אני חברה בנבחרת הדירקטורים של רשות החברות הממשלתיות;
3.5. החל משנת 2016 אני חברה בוועדה המייעצת לבטיחות גרעינית בוועדה לאנרגיה אטומית;
3.6. החל משנת 2016 אני חברה בוועדת מינויים בראשות נציב שירות המדינה (משרות עליהן לא חלה חובת מכרז);
בכפוף לאישור מינויי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אני מתחייבת לפרוש באופן מידי מתפקידים אלה, ולמסור העתק של הודעות ההתפטרות אל היועצת המשפטית למשרד המשפטים.
הייתי חברה, במשך שנה, בפורום נשים שנקרא IWF International Women's Forum.
חברותי לא חודשה בחודש ינואר האחרון.
בן הוא גמלאי של משרד ראש הממשלה משנת 1998.
6 . בני,0^^^^^מועסק בחברת ההיי-טק■^^^^^^^ בני,(^^^^^^ן מועסק בחברת ההיי-טק^^^^^
7. אחותי, עו״ד ענת בהרב קרן, משמשת כיועצת המשפטית של עיריית הרצליה.
8. גיסי,■^^^^ משמש כעורך דין מקבל שירותי משרד ובשיתוף פעולה עם משרד עורכי דין
עיני, ליטבק, לזר ושות׳ ועוסק בעיקר בתחום הפלילים ועבירות צווארון לבן ומעת לעת בעניינים
מסחריים.
.9
כלתי,
משמשת כמרפאת בעיסוק
10. עו״ד אביתר אנגלרד, המשמש כאחד הבעלים של משרד עורכי דין אלרואי, מנור, אנגלרד, מייצג את בן משפחתי.
11. אינני משמשת בתפקיד כלשהו בתאגידים שאינם ציבוריים (לרבות עמותות) ואינני בעלת עניין, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח-1968. כמו כן, אינני שותפה בגופים עסקיים כלשהם.
12. לא צפויים להיות לי מקורות הכנסה מעיסוקים נוספים פרט להכנסתי הצפויה מעבודתי בשירות המדינה. כמו כן, לי ולבן זוגי הכנסה מהשכרת דירות.
13. אני מחזיקה בניירות ערך בשיעור מזערי בחברות ציבוריות שונות הנסחרות בבורסה באמצעות תיק השקעות המוחזק בבנק מסחרי בישראל. איני בעלת עניין באף אחת מן החברות האמורות. כמו כן, אין נכסים בבעלותי או בבעלות קרובי משפחתי, שאחזקתם, מכירתם או שימוש בהם עשויים להעמיד אותי במצב של חשש לניגוד עניינים בתפקידי למיטב ידיעתי.
14. נוכח האמור לעיל, אני מתחייבת בזאת להימנע מלקבל החלטות בתוקף תפקידי הציבורי, להשתתף, או לטפל בכל צורה אחרת, במישרין או בעקיפין, בנושאים העלולים להעמידני במצב של חשש לניגוד עניינים, לרבות בנושאים הקשורים לעניינים הבאים:
14.1. בענייניי האישיים;
14.2. בענייני קרובי משפחתי (לעניין זה – ״קרבה משפחתית״ – לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ; "קרוב משפחה" ־ בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב נחורג]);
14.3 . בענייני אדם אחר שיש לי זיקה אישית, פוליטית, כלכלית או עסקית אליו, שעלולה להעמיד אותי במצב של חשש לניגוד עניינים, בשים לב למכלול הנסיבות, ובפרט לטיב הזיקה ולמהות העניין המדובר ־ ככל שיתעורר ספק בדבר קיומו של חשש לניגוד עניינים, איוועץ עם היועצת המשפטית של המשרד ואפעל בתיאום איתה;
14.4. בכל עניין מסוים של גורם מסוים בו עסקתי באופן אישי ופרטי במסגרת עיסוקיי טרם מינויי לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, בהתחשב בין היתר בחלוף הזמן ובטיב מעורבותי באותו עניין. ככל שיתעורר ספק בדבר קיומו של חשש לניגוד עניינים, איוועץ עם היועצת המשפטית של המשרד ואפעל בתיאום איתה;
14.5. בכל עניין הנוגע באופן ישיר למשרד עורכי דין תדמור־לוי ושות׳, לשותפים בו, או לעובדיו, לרבות פניות מהמשרד, זאת למשך תקופה של שנה מיום מינויי לתפקידי הציבורי. בעניינים הנוגעים ללקוחות המשרד, שטופלו על ידי באופן אישי והמפורטים בנספח להסדר זה, לא אטפל במשך שנה ממועד סיום הטיפול בעניינם;
14.6. בכל עניין שיש בו כדי להשפיע באופן ישיר על "הבימה החדשה" ועל תאגידים שבשליטתה, זאת למשך תקופה של חצי שנה מיום מינויי לתפקידי הציבורי;
14.7 . בכל עניין הנוגע לחברת וחברת ולחברות שבשליטתן;
14.8. בכל עניין הנוגע במישרין לאחותי, עו״ד ענת בהרב קרן, וכן בכל עניין הנוגע לעיריית הרצליה ולתאגידים שבשליטתה;
14.9 . בכל עניין הנוגע לגיסי, ולמשרד עורכי דין עיני, ליטבק, לזר ושות׳, לרבות פניות של המשרד. אני מתחייבת להימנע מלטפל בעניינים אשר ידוע לי כי הם נוגעים ללקוחות שגיסי מטפל בהם אלא לאחר שאיוועץ עם היועצת המשפטית של המשרד ואפעל בתיאום עמה;
14.10 . בכל עניין הנוגע למשרד עורכי דין אלרואי, מנור, אנגלרד, לרבות פניות של המשרד, וזאת במשך תקופה של חצי שנה מיום סיום ייצוגו של בן משפחתי;
14.11. ככל שאדרש לטפל בעניינו האישי של גורם אשר יש לי עמו יחסי חברות קרובה, אעדכן בכך את היועצת המשפטית של משרד המשפטים ואטפל בעניין בתיאום עמה;
יובחר כי אין באמור בסעיף זח כדי למנוע עיסוקי בנושאים כלליים אשר יהיו בתחום סמכות? אף אם יש בהם כדי להשפיע בעקיפין על הגורמים האמורים או על זכויותיהם, למעט אם יש בכך, למיטב ידיעתי, השפעה מהותית עליהם; ככל שהמדובר בהשפעה כאמור שהיא מהותית – איוועץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים ואפעל בתיאום איתה.
לעניין זה, "נושאים כלליים" הם נושאים המשפיעים או שהינם בעלי פוטנציאל השפעה או השלכה על כלל הציבור, על סקטורים רחבים ממנו או על קבוצה גדולה ובלתי מסוימת.
15. בכל מקרה בו יחול שינוי בתוכן הצהרותיי בכתב התחייבות זה, אני מתחייבת לעדכן את היועצת המשפטית של המשרד, ולפעול בתיאום איתה.
16. ידוע לי כי האחריות להימנע מניגוד עניינים מוטלת עלי. בכל מקרה בו יתעורר ספק הנוגע ליישום כתב התחייבות זה, או בכל מקרה שבו יתעורר חשש לניגוד עניינים שלא הוסדר בכתב התחייבות זה, אתייעץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים ואפעל בתיאום איתה.
17. הובהר לי כי על הסדר זה חלות הוראות חוק חופש המידע, התשנ״ח־1998, המחייבות מתן פומבי להסדר ומסירתו לכל אדם שיבקש מידע לגביו. לאור האמור, אבקש לחסות את שמותיהם של בני משפחתי.
18. בכל מקרה של חשש לניגוד עניינים שלא הוסדר בהסדר זה, ימלא את מקומי גורם שעל זהותו אחליט בתיאום עם היועצת המשפטית למשרד המשפטים.
19. ידוע לי כי מחובתי לשמור על סודיות במילוי התפקיד, ובכלל זה עלי להימנע מלמסור ללא סמכות כדין כל ידיעה שתגיע אלי בתוקף תפקידי, לאדם שלא מוסמך לקבלה, וכי אי מילוי התחייבויות על פי סעיף זה מהווה עבירה לפי סעיף 117 לחוק העונשין, התשל״ז-1977, והפרת הוראות פרק 42.5 לתקשי״ר.
20. הנני מצהירה כי הוראות חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט-1969, והוראות פרק 43.6 לתקשי״ר ידועות לי ואני מתחייבת לפעול לפיהן.
העתק(: מר ערן דוידי מנכ״ל משרד המשפטים
עו״ד לאה רקובר, היועצת המשפטית של משרד המשפטים
עו״ד גיל לימון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי)
פרופסור דניאל הרשקוביץ, נציב שירות המדינה
עו״ד עמית אייסמן, פרקליט המדינה
גב׳ סיגל פוני, חשבת משרד המשפטים
מר יוני רובין, המבקר הפנימי של משרד המשפטים
גב׳ ירדנה תורג׳מן־סרור, סמנכ״לית בכירה לניהול ההון האנושי
תיק אישי
רשימת לקומות שאהיה מוגבלת לעסוק בעניינם בהתאם לסעיף 12.5 להסדר ניגוד העניינים
ייפוי כוח
אני הח״מ
ממנה בזה את עו״ד __ (כולם יחד וכל אחד מהם לחוד) להיות באי כוחי בהליך משפטי בעניין מבלי לפגוע בכלליות המינוי הנ״ל, יהיה בא כוחי רשאי לעשות ולפעול בשמי ובמקומי בכל הפעולות הבאות, כולן ומקצתן הכול בקשר לעניין הנ״ל והנובע ממנו כדלקמן:
(1) לחתום על ולהגיש כל תביעה ותביעה שכנגד, ו/או כל בקשה, הגנה, התנגדות, בקשה למתן רשות לערער, ערעור, הודעה, טענה, תובענה או כל הליך אחר הנוגע או הנובע מההליך הנ״ל ללא יוצא מן הכלל, ומבלי לפגוע באמור גם להורות ו/או לכפור בשמי במשפטים פליליים.
(2) לחתום על ו/או לשלוח התראות נוטריוניות או אחרות, לדרוש חברות פשיטת רגל, או פירוק גוף משפטי ולעשות את כל הפעולות הקשורות והנובעות מהעניין הנ״ל.
(3) לבקש ולקבל חוות דעת רפואית מכל רופא או מוסד שבדק אותי או חוות דעת אחרת הנוגעת לעניין הנ״ל.
(4) להופיע בקשר לכל אחת מהפעולות הנ״ל בפני כל בתי המשפט, בתי דין למיניהם או מוסדות אחרים, הן ממשלתיים והן אחרים עד לדרגה אחרונה.
(5) למסור כל עניין הנובע מהעניין האמור לעיל לבוררות ולחתום על שטר בוררין כפי שבא כוחי ימצא לנכון ולמועיל.
(6) להתפשר בכל עניין הנוגע או הנובע מהעניינים האמורים לעיל לפי שיקול דעתו של בא כוחי ולחתום על פשרה כזו בביהמ״ש או מחוצה לו.
(7) לגבות את סכום התביעה או כל סכום אחר בכל עניין מהעניינים הנ״ל לרבות הוצאות בימ״ש ושכר טרחת עו״ד, לקבל בשמי כל מסמך וחפץ ולתת קבלות ושחרורים כפי שבא כוחי ימצא לנכון ולמתאים.
(8) להוציא לפועל כל פס״ד או החלטה או צו, לדרוש צווי מכירה או פקודות מאסר, לעשות כל הפעולות המותרות עפ״י חוק ההוצאה לפועל.
(9) לנקוט את כל הפעולות ולחתום על כל מסמך או כתב בלי יוצא מן הכלל אשר בא כוחי ימצא לנכון בכל עניין הנובע מהעניין הנ״ל.
(10) להופיע בשמי ולייצגני בפני רושם הקרקעות, בלשכת רישום מקרקעין, לחתום בשמי במקומי על כל בקשה, הצהרה ומסמכים אחרים למיניהם ולבצע בשמי כל עיסקה (דיספוזיציה) המוכרת ע״י החוק וליתן הצהרות, קבלות ואישורים ולקבל כל מסמך שאני רשאי לקבלו עפ״י דין.
(11) לייצגני ולהופיע בשמי בפני רשם החברות, רשם השותפויות ורשם אגודות שיתופיות, לחתום בשמי במקומי על כל בקשה או מסמך אחר בקשר לרישום גוף משפטי, לטפל ברישומו או מחיקתו של כל גוף משפטי ולטפל בכל דבר הנוגע לו ולבצע כל פעולה בקשר לאותו גוף משפטי.
(12) לטפל בשמי בכל הקשור לרישום פטנט, סימני מסחר וכן בכל זכויות אחרות במוכרות עפ״י חוק.
(13) להעביר ייפוי כוח על כל הסמכויות שבו או חלק מהן לעו״ד אחר עם זכות העברה לאחרים, לפטרם ולמנות אחרים במקומם ולנהל את ענייני הנ״ל לפי ראות עיניו ובכלל לעשות את כל הצעדים שימצא לנכון ומועיל בקשר עם המשפט או עם ענייני הנ״ל.
מאשר את מעשיו או את מעשי ממלאי המקום בתוקף ייפוי כוח זה מראש.
המילים הבאות ביחיד תכלולנה את הרבים ולהיפך.
ולראיה באתי על החתום, היום
משמר הדמוקרטיה
חתימה ————– (\ר 580687341)—–
יובל יועז. עו"ד
להלן הודעת יריב לוין לבימ"ש עליון שהוא מתעקש על אשר קולה
על התגובה הזו חתומים ציון אמיר וינון סרטל והיא כתובה באופן גרוע. הם מציעים למנות עוד מישהו, אבל שימו לב לאופן הכתיבה. מדובר ב 3 עמודים כשעמוד וחצי הראשונים הם מיחזור טענות רקע שלא תורמות שום דבר ומשעממות. מיותר.
בפסקה 10 הוא מציע מינוי עובד ציבור נוסף, ומתחיל לקשקש על ציפי לבני וגדעון סער. הוא מלקק לשופטים ומציין שהם הדגישו שהציבור משווע לשלום והסכמות, מה שלא נכון בעליל. הציבור משווע להכנעת החונטה כולל הכניעה של שופטי העליון, והציבור לא רוצה הסכמות עם החונטה.
הוא גם מיילל ובוכה, ממש, שהוא מצטער שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה לא קיבלה את הצעתו.
דעתנו שהצעתו היא הצעה פסיכית שרק תעכב עניינים, שכן ברגע שאתה מציע משהו חדש לבית משפט עליון, שלא נשאלת עליו, זה רק נותן להם פתח למשוך ולגרור, כשהם מנצלים את ההזדמנות להמציא שאלות חדשות, מי יהיה האיש החדש, איך יעבדו שניים ביחד, מי יבחר את האיש החדש, וזה סיכון שאסור לקחת.
זהו מקרה קלאסי שבו עודף מלל לא משכנע אף אחד. היה מספיק לכתוב שורה אחת "לא הגענו להסכמות". ואז, או שיאשרו את אשר קולה, או שלא. אם לא יאשרו אז יריב לוין חופשי למנות מישהו חדש, ולא צריך שום הסכמות ועוד חתול בשק.
בכלל ציון אמיר כמי שטוען מטעם הממשלה בבית משפט עליון התגלה ככישלון מוחלט. הוא ממלכתי מידי, הוא עדין נפש וחנפן מידי ופשוט לא מספק את הסחורה עבור מי ששילם לו. השופטים בעליון טומנים לו מלכודות והוא נופל בהן.
