שימו לב כיצד נציב התלונות על פרקליטים ומייצגים בערכאות דוד רוזן מטייח תלונות. במקרה זה פרקליטה כושלת וזדונית במיוחד, דיה בן אסא זיגלמן הסתירה ראיות מבית המשפט המחוזי ומהעליון. נציב הטיוחים דוד רוזן מצא את התלונה מוצדקת, אולם דאג מראש לנקות אותה מכל זדון, למרות שזדוניותה זועקת לשמיים. הפרקליטה דיה בן אסא זיגלמן העלימה ראיות של פלטי איתוראן שמהוות ראיות מזכות. היא כל כך רצתה להרשיע שכאשר הסנגור התלונן על הראיות החסרות פשוט סתמה את הפה ולא אמרה כלום. גם במענה לדוד רוזן היא שיקרה במצח נחושה. אין להתפלא. פרקליטה זו עובדת תחת שרביטה של אושרה גז, ראש פרקליטות מחוז תל אביב וכך היא מדריכה את פרקליטותיה: לשקר, להסתיר ראיות, להמציא ראיות, לבדות טענות. כך עובדת הפרקליטות בתל אביב. במדינה מתורבתת הפרקליטה הזו הייתה צריכה להתפטר מייד, אבל היא לא עשתה זאת כי הנציב העביר את הטיפול לבוס שלה מומי למברגר, שבעצמו לא סבור שיש פגם בהתנהגות הזו כי כך גם הוא עצמו נוהג.
ראו הכתבה באתר ניוז 1 שאיתר את שם הפררקליטה בעצמו ופרסם את שמה, למרות שנציב הטיוחים רוזן פרסם החלטתו בעילום שם.
| החלטה חמורה של נציב הביקורת, דוד רוזן: |
| דיה בן-אסא לא דאגה במשך עשרה חודשים למסור להגנה חומר חקירה חיוני כאשר הסניגור טען בהקשר זה בבית המשפט העליון – היא שתקה ואפשרה לנציגת פרקליטות המדינה למסור מידע חלקי, שעמד בבסיס החלטתו של העליון רוזן: מדובר ברשלנות קשה וחמורה, אך לא בזדון▪ ▪ ▪ |
| “תובעת לא גילתה חומר חקירה חיוני להגנה באופן שעלול היה להכשיל את ההגנה, כמו גם פרקליטה נכבדת מפרקליטות המדינה, ועיקר העיקרים – את בית המשפט העליון”. כך קובע (יום ב’, 10.8.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בהתייחסו לפרקליטה מפרקליטות מחוז ת”א (פלילי). בדיקת News1 בתיק בו מדובר מעלה, כי הפרקליטה היא עו”ד דיה בן-אסא.רוזן קיבל את תלונתו של עו”ד גיל גבאי, בנוגע להתנהלותה של התובעת בדיוני מעצר בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון בעניינו של בן צ’רוינסקי. גבאי טען, כי מדובר היה בראיה מרכזית שנדרשה להגנה – פלטי איתוראן שמיקמו את האופנוע של צ’רוינסקי ליד ביתו של הקורבן – ושההסתרה הייתה מכוונת. גבאי ציין, כי בעשרת החודשים שחלפו מאז הגשת כתב האישום ביולי 2019, הוא טען שוב ושוב שקיימת בעיה בפלטי האיתוראן – אך הפרקליטות לא חשפה את הראיה המתייחסת אליהם, עד שקיומו נחשף בשלב ההוכחות בתיק. הפרקליטות טענה, כי מדובר היה בתקלה בתום לב שמקורה במשטרה, ואשר נבעה מההיקף הרחב של חומר הראיות בתיק. רוזן קובע, כי מאחר שמדובר היה בראיה לטובת התביעה – הרי שלא ניתן לייחס לה זדון.לצד זאת, רוזן מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של בן-אסא ועל התוצאה: חומר חקירה חיוני לא נמסר להגנה במשך עשרה חודשים, והיא אפילו לא ידעה על קיומו. בן-אסא קיבלה את הראיה בהודעת ווטסאפ יום לפני הגשת כתב האישום, והייתה חייבת להדפיס אותה ולהעביר אותה מיידית לידי גבאי. “הסברה, כי הראיה תמצא דרכה לקלסרי ולרשימות החקירה, כטענת הפרקליטות, עם כל הכבוד והזהירות, הינה סברת כרס הטבועה ברשלנות והחוטאת להתנהלות הצריכה של מייצגי המדינה בערכאות”, מדגיש רוזן.בן-אסא לא טרחה לבדוק האם אותה ראיה מצויה בחומר החקירה שהועבר להגנה, ורק כאשר גבאי טען שהיא איננה נכללת בו – בדקה זאת בעצמה. כאשר ערער גבאי לבית המשפט העליון על מעצרו של מרשו, הוא התייחס במפורש לראיה החסרה. “נציגת המדינה בבית המשפט העליון [עו”ד דפנה שמול] טענה במהלך הדיון בערר עובדות בלתי מדויקות לעניין זה, והפרקליטה, שנכחה לצידה בדיון, החרישה במקומה, מסיבות עלומות ובלתי ברורות, ונמנעה מלהסב את תשומת לב הפרקליטה מפרקליטות המדינה, כי הראיה קיימת, עוד טרם הגשת כתב האישום, בהמשך לבקשה להשלמות חקירה שהיא עצמה הפנתה ליחידה החוקרת”.רוזן ממשיך וקובע: “שתיקתה של הפרקליטה הובילה להצגת תמונה עובדתית בלתי שלמה בפני בית המשפט העליון, על-ידי פרקליטה מפרקליטות המדינה, עו”ד שמול, שגרסה כי הסוגיה טרם קיבלה את התייחסותו של העד מטעם חברת איתורן, ובית המשפט העליון נסמך על דבריה במסגרת החלטתו לדחות את הערר. זאת, כאשר באותו שלב הייתה ברשות הפרקליטות, מזה מספר חודשים, התייחסות כתובה של קב”ט איתורן לסוגיה שהועלתה על ידך בנחישות, פעם אחר פעם, בבתי המשפט השונים. רוזן מוסיף בתשובתו לגבאי: “הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף וחומרה, משלאורך כתבי טענות ודיונים רבים, כפי שטענת, חזרה ועלתה תמיהתך, הכיצד לא נבדק פער הזמנים האמור בין פלט האיתורן לבין סרטון מצלמות האבטחה. זאת, לבלי הועיל, כאשר אין מחלוקת, כי הפרקליטהמודעת כל העת לקיומו של מזכר שנערך בעניין”.כאמור, הוא אומר שהדבר לא נעשה במזיד, אך מוסיף: “חומרת התנהלות הפרקליטה מוטעמת במיוחד אם ננסה לשער, ולו לרגע, מה היה קורה לו אותו מזכר היה פועל לרעת התביעה, ולא לטובתה. במצב דברים זה, שבהחלט היה אפשרי, כל בר דעת היה סמוך ובטוח כי הפרקליטה הסתירה במזיד, לאורך חודשים ארוכים, חומר חקירה דרמטי, המיטיב עם ההגנה. אם ארחיק בהשערה זו, הפרקליטה הייתה מסתמא מורחקת לצמיתות משורות הפרקליטות, וזעקתה, כי לא מתוך כוונה רעה פעלה, אלא מתוך רשלנות קשה וחמורה, לא הייתה נשמעת”. בשולי הדברים מציין רוזן, כי תשובתה של הפרקליטות לגבאי לא הייתה אמת: “מצאתי פגם של ממש במענה שניתן לך ביום 15.6.2020 מאת הפרקליטה, בו נרשם, כי ‘בתאריך 14.6.2020 התקבל אצל המאשימה והועבר מיד להגנה, מזכר’. זאת, כאשר אין צל צלו של ספק, כי המזכר היה בידי הפרקליטה כבר ביום 28.7.2019 – יום לפני הגשת כתב האישום – אך מסיבה עלומה נעלם וכך גם עקבותיו”. רוזן העביר את החלטתו לטיפולו האישי של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, כדי שינקוט באמצעים למניעת הישנותו של המקרה. הוא ביקש מלמברגר לעדכן אותו בתוך חודש על טיפולו בנושא. |
https://m.news1.co.il/Archive/001-D-430082-00.html?AfterBan=1
