אין גבול למעשי הנוכלות ובידוי הראיות הדיגיטליות ביחידת הסייבר של תל אביב. שוטרי יחידה זו ידועים כשקרנים מדופלמים המרמים את בתי המשפט פעם אחר פעם, מגישים מזכרים שקריים, בודים ראיות, ומבצעים שרלטנות פורנזית. הם תופשים לאנשים מחשבים וטלפונים, ואז ללא כל תיעוד וידאו הם שותלים חומר פורנזי מצוץ מהאצבע. כל אחד ואחד מהם מסוגל לשקר בלי למצמץ. הפעם הגיעה כל הרביעיה אל השופט איתי הרמלין: דרור בוזגלו, אלי לוריא, ניר שדה וירון בן צבי וניסו לעבוד עליו.
הם תפסו חשבונות בנק לאנשים אשר מבוקשים ע”י השלטונות האמריקאים בבקשת הסגרה, אולם האמריקאים מעולם לא ביקשו לבצע תפיסת נכסים לשם חילוט. לא ברור מי השופט שאותו החתימו הרביעיה על צווי התפיסה. בדרך כלל השופט עלאא מסרוואה הוא זה שחותם להם על כל מה שהם רוצים.
בדיון בבקשה לשחרר את החשבונות, השוטרים אמרו שאין להם סמכות כי יש פרקליט מלווה עמית לוין והוא בחו”ל ולכן צריך לחכות שיחזור מחו”ל. כשעמית לוין חזר מחו”ל טענו שהוא בכלל לא פרקליט מלווה, ולכן צריך להמתין לפרקליט מלווה. השופט איתי הרמלין התעצבן ו”איים” על השוטרים שאם תוך 5 ימים לא יתנו לו תשובות נורמליות מדוע החשבונות בבנק לא ישוחררו, הוא ישחרר את החשבונות בעצמו. בכל מדינה אחרת השופט היה משחרר את הכסף מייד ברגע שהבין שהשוטרים הנוכלים עבדו עליו.
להלן ההחלטה:
ה”ת (תל-אביב-יפו) 34666-05-19 – טל פריהר ואח’ נ’ מדינת ישראלשלום תל-אביב-יפו ה”ת (תל-אביב-יפו) 34666-05-19 1. טל פריהר 2. מור פריהר ע”י עו”ד ניק קאופמן נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בתל-אביב-יפו [19.06.2019] לפני כבוד השופט איתי הרמלין החלטה משלימה להחלטה מיום 4.6.2019
1. הסיטואציה המשפטית בתיק זה היא חריגה. נגד המבקש 1 ונגד אדם נוסף הוגש בארצות הברית כתב אישום בגין עבירות של קשירת קשר והלבנת הון. המבקש 1 עצור בצרפת מכוח צו שהוצא לבקשת השלטונות האמריקאים, וצפוי שארצות הברית תבקש את הסגרתו. גופי אכיפת החוק מארצות הברית פנו לרשויות החקירה הישראליות בבקשה לסיוע בחקירה. גופי החקירה הישראלים שבמסגרת החקירה זיהו שנעשו לכאורה פעולות חשודות שונות על ידי המבקש בחשבונות הבנק של המבקש 1 ואשתו המבקשת 2 בבנקים ישראלים פנו לבית המשפט בישראל וקיבלו צו לתפיסת חשבונות הבנק. זאת, אף על פי שהשלטונות האמריקאים לא ביקשו זאת. מטרתה הפורמאלית של התפיסה היא חילוט בתום המשפט מכוח חוק איסור הלבנת הון. 2. המבקשים פנו בבקשה שחשבונות הבנק ישוחררו. טענתם החשובה לענייננו היא שכיוון שצפוי שהמבקש יוסגר על ידי צרפת לארצות הברית, יש להניח כי הוא כלל לא יועמד לדין בישראל, ולא ניתן יהיה לחלט את הרכוש כרכוש של מי שהורשע במשפט פלילי בישראל. עוד טענו שאם בכוונת ישראל שלא להעמידו לדין בארץ את מבקש 1 אך להעמיד לדין בארץ את שותפו לכאורה ולא להסגירו לארצות הברית, הרי שעל גורמי אכיפת החוק לשכנע את בית המשפט כי יש ראיות המצדיקות תפיסה של הרכוש כרכוש שקשור לשותפו לכאורה של המבקש. 3. במהלך הדיון שנערך בפניי לפני כשבועיים הודיעה המשטרה כי יש פרקליט המלווה את החקירה – עו”ד עמית לוין – אך כיוון שבזמן הדיון הוא לא היה בישראל לא ניתן היה לבקש שיתייצב לדיון. לנוכח עובדה זו והואיל ונציגי המשטרה שהופיעו בפניי אינם מוסמכים להחליט בעניין העמדה לדין קבעתי בהחלטתי בתום הדיון שהתייחסות של נציג מוסמך של הפרקליטות תוגש עד ליום 11.6.2019. |
||
4. ביום 10.6.2019 הגיש נציג המשטרה בקשת ארכה לבית המשפט. בבקשתו כתב כי “בפרוטוקול שנערך בדיון נפלה טעות סופר” והצהיר כי אין פרקליט המלווה את התיק, אלא “התקיימו שיחות ופגישה עם גורמים בפרקליטות מחוז מרכז ובימים הקרובים תתקבל החלטה מצדם”. נציג המשטרה ביקש ארכה של שבועיים “על מנת לתת התייחסות למבוקש”. 5. בעקבות הגשת הבקשה הבהרתי כי בפרוטוקול לא נפלה טעות סופר, ושאולי כוונת נציג המשטרה בבקשתו היא שנציגי המשטרה בדיון מסרו מידע שגוי לבית המשפט בסוגיית מעורבות הפרקליטות בתיק. על אף התנגדות ב”כ המבקשים, והואיל ובבקשת הארכה נאמר שהחלטת הפרקליטות תתקבל “בימים הקרובים” נתתי למשיבה ארכה להגשת התייחסות הפרקליטות עד ליום 18.6.2019. 6. ביום 18.6.2019 הוגשה בקשה מאת קצין משטרה אחר להתיר למשטרה להמשיך להחזיק בתפוסים. בבקשה זו, שכללה גם התייחסות לתוכן התיק והחשדות, נאמר: “בשלב זה עדיין לא נקבע פרקליט מלווה ואנו פועלים ללא דופי על מנת לקבל ליווי בזמן הקרוב. אין באפשרותנו להתחייב בשלב זה על הגשת כתב אישום בארץ”. 7. אין הצדקה משפטית להחזקת הרכוש שנתפס בתיק זה אם אין כוונה להגיש כתב אישום בישראל נגד מבקש 1 ושותפו לכאורה ולא הוגשה בקשה אמריקאית לתפיסת הרכוש. זו הסיבה שביקשתי את התייחסות הגוף המוסמך (הפרקליטות) לשאלה אם יש כוונה להגיש בארץ כתב אישום נגד המבקש 1 או נגד שותפו על אף כתב האישום שהוגש נגדם בארצות הברית. ההתמהמהות בהגשת ההתייחסות אינה עולה בקנה אחד עם מעמדה של זכות הקניין כזכות חוקתית ועם החובה לכבד את החלטות בית המשפט. אין פלא שהתמהמהות זו יוצרת אצל המבקשים את החשש כי מדובר בהתמהמהות מכוונת בהגשת ההתייחסות שנועדה “להרוויח זמן” עד שהרשויות האמריקאיות יפנו בבקשת סיוע מישראל, שכן אין להערכת בא כוחם של המבקשים סיכוי שיועמדו לדין בישראל. 8. לפיכך, אני קובע כי אם עד ליום 24.4.2019 בשעה 12:00 לא תוגש לי התייחסות מפורשת וברורה של הפרקליטות לשאלה אם צפוי להיות מוגש בארץ כתב אישום נגד המבקש 1 או נגד שותפו לכאורה, ישוחרר כל הרכוש התפוס ביום 25.4.2019. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. המזכירות תשלח החלטה זו בפקס לצדדים ותודיע להם אותה גם טלפונית. ניתנה היום, ט”ז סיוון תשע”ט, 19 יוני 2019, בהעדר הצדדים. |
להלן PDF
דרור בוזגלו החזקת תפוסים שיקר על קיומו של פרקליט מלוה לשופט איתי הרמלין.doc