ע”א 6858/21. כשמדברים על מינויי שופטים לא ראויים בישראל הכוונה לזה שמאכלסים את מישרות השפיטה במועמדים שמגיעים מגופים שיש להן עניין והזדהות אידאולוגית עם התחום. שופטים שהיו פרקליטים ושוטרים תמיד יפסקו נגד האזרח ולטובת הפרקליטות והמשטרה. שופטות שמגיעות מארגוני הנשים או ממרכז רקמן, ויצ”ו ונעמת, בבית המשפט למשפחה תמיד יפסקו לטובת הנשים והמנוש.
כך גם בתחום המיסים. כאשר מצניחים לתיקי מיסים שופטים המגיעים מרשות המיסים, (למשל ירדנה סרוסי שהיתה גובת מיסים מרשעת ידועה ברשות המיסים) ברור שהיא תמיד תפסוק שהאזרח חייב מיסים וששומת המס היא נכונה.
כבר בשנת 2017 התפרסמו עליה כתבות שאצלה רשות המיסים תמיד זוכה. הכתבה לא הזיזה לאף אחד בזרגים הגבוהים, עד שבדצמבר 2021 אסתר חיות החליטה לנזוף בה ולאותת לה שהיא מגזימה. האיתות הזה נעשה בדרך של קבלת ערעור לפסילתה. היא צריכה להבין מזה שהיא חצתה קווים אדומים ושעליה להפסיק לעשות בושות.
לקח 4 שנים עד שזה קרה, אבל זה קרה. זה אומר שבמשך 4 שנים העליון הוצף בערעורים על סרוסי עד שהוחלט לשים לזה סוף.
ראו ע”א 6858/21 בו אסתי חיות פסלה את ירדנה סרוסי.
להלן כתבה באתר ניוז 1 נכתב ע”י איתמרה לוין, פורסם 2/12/2021
אסתי חיות פסלה את השופטת ירדנה סרוסי
ירדנה סרוסי השופטת המחוזית קבעה שגם אם יוצגו לה ראיות חדשות – לא יהיה בכך כדי לשנות את פסק דינה ● חיות: סרוסי אמרה שכלל אינה צריכה לעיין בראיות כדי לקבוע את עמדתה, ולכן יש להעביר את התיק לשופט אחר
▪ ▪ ▪
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פסלה (יום ה’, 2.12.21) את שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ירדנה סרוסי, מלדון בערעור מס לאחר שמצאה, כי היא הביעה דעה נחרצת בטרם שמעה את כל הראיות.
חברות אביוב גולד וש.א.ר.ם מתכות ערערו על שומת מע”מ בנוגע לייצוא זהב וסרוסי דחתה את ערעורן. בנובמבר אשתקד קבע בית המשפט העליון, כי התיק יוחזר לסרוסי לצורך בחינת ראיות חדשות שעל בסיסן טענו שתי החברות לאכיפה בררנית אל מול יצואנית אחרת של זהב, לא לה לא הוציא מע”מ שומה באותן נסיבות.
באפריל השנה (2021) דחתה סרוסי את בקשתן של שתי החברות להצגת ראיות אלו, באומרה: “אף אם אניח כי יש בראיות החדשות את כל מה שהמערערות מבקשות למצוא בהן, לא יהיה בצירופן כדי לשנות מפסק דיני”.
בעקבות זאת הורה ביולי השנה בית המשפט העליון להחזיר את התיק לסרוסי, כדי שתדון שוב בשאלת קבילותן של הראיות הנוספות.
בספטמבר השנה (2021) ביקשו שתי החברות מסרוסי לפסול את עצמה בעקבות דבריה בחודש אפריל על חוסר משקלן של הראיות החדשות לשיטתה. סרוסי דחתה את הבקשה בנימוק שייתכן שלאחר שתראה את הראיות הללו – דעתה תשתנה והיא לא תהסס לקבוע שבוצעה אכיפה בררנית אם תשתכנע שכך היה.
החברות ערערו על החלטה זו וחיות קיבלה את הערעור. אמנם, היא אומרת, אין פסילה אוטומטית אם אותו שופט דן שוב באותו עניין על-פי הוראת ערכאת הערעור – אלא שהפעם המצב שונה.
סרוסי הביעה “עמדה נחרצת ומנומקת שלפיה אף אם יצורפו הראיות הללו לא יהיה בהן כדי להביא לשינוי התוצאה. בנסיבות אלה ומשעה שבית המשפט הבהיר הבהר היטב כי הוא כלל אינו נדרש לעיון בראיות על-מנת לגבש את מסקנתו, אני סבורה כי עמדה נחרצת זו… מצדיקה ולו משיקולים של מראית פני הצדק, כי המותב יימנע מלהמשיך לדון בהליך ובראיות שלגביהן כבר הביע מראש דעה נחרצת“. רשות המיסים חויבה בתשלום הוצאות בסך 5,000 שקל.
את החברות ייצג עו”ד קובי קול, ואת הרשות – עו”ד אלכסנדרה הודס.
https://m.news1.co.il/Archive/001-D-447625-00.html?AfterBan=1
על מעלליה של ירדנה סרוסי קיראו בדה מרקר
כתבה של אפרת נוימן פורסם 27/12/2017
שנה וחצי אחרי שסרוסי עברה מתפקידה הבכיר ברשות המסים לכהונת שופטת המחוזי בת”א – כל פסקי הדין שנתנה בערעורי מס היו בעד הרשות ■ עורכי דין בתחום: גם ברשות מבינים שיש להם קלף מנצח בבית המשפט ■ דוברות ביהמ”ש: “החלטות השופטת ניתנות לגופם של דברים”
ירדנה סרוסי, בכירה ברשות המסים, מונתה באפריל 2016 לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כבר אז העלה המינוי תהייה בנוגע לשאלת האובייקטיביות שתוכל להיות לסרוסי כשופטת שעליה להכריע בסכסוכים שרשות המסים היא צד בהם. האם היא תוכל לעשות זאת מבלי שתהיה מוטה לטובת הגוף ששירתה במשך רוב הקריירה המקצועית שלה?
השאלה הזאת התחדדה לאור העובדה שסרוסי היתה נטועה ברשות המסים במשך יותר מ–20 שנה, נחשבה נוקשה למדי ויצרה לעצמה מוניטין של סמן קיצוני ובלתי־מתפשר בסוגיות מס. במלים אחרות, היא נחשבה ל”מורעלת” של הרשות. זאת, למשל, בניגוד לרולנד עם־שלם, שמונה לאחרונה לתפקיד סמנכ”ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות, ונחשב למי שמסוגל לראות את נקודת המבט של שני הצדדים.
“זה היה מינוי גרוע מבחינת הנישומים, וכולם הבינו את זה”, אומר עורך דין מתחום המסים. האם החששות התממשו? האם המעבר לתפקיד השופטת הביא עמו גם ראייה עגולה יותר של מצבים אצל סרוסי? משיחות עם עורכי דין בתחום המסים המופיעים בדיוני שומה ובאולם המשפט של סרוסי, עולה כי גם בכובע השופטת, סרוסי עדיין מזוהה עם רשות המסים.
בשנה וחצי שבהן מכהנת סרוסי (53) בתפקיד שופטת, היא הכריעה ב–12 תיקים מול רשות המסים שפורסמו. בכל פסקי הדין שנתנה בתיקים אלה, בלי יוצא מן הכלל, היא דחתה את ערעורי המס. בכך היא אפילו מכה את הסטטיסטיקה הכללית הנמוכה ממילא של הצלחות בערעורי המס.
ממחקר שנערך ביחס לשנים 2012 – 2014 עולה כי 72% מערעורי המס — נדחו. כך למשל, השופט אביגדור דורות — שמונה לשופט מסים באותה תקופה שבה מונתה סרוסי ושובץ בבית המשפט המחוזי בירושלים — הכריע עד כה בעשרה תיקים שבהם רשות המסים היא צד ופורסמו. בשבעה מתוכם הוא הכריע לטובת הרשות, בדומה לסטטיסטיקה הכללית.
חשוב לציין כי מספר התיקים שבהם סרוסי נתנה פסקי דין הוא קטן יחסית, ולכן בשלב זה לא ניתן להגיע למסקנה מובהקת באשר לסיכוי לדחיית ערעור מס על ידה.
מדוברות בתי המשפט נמסר כי ההחלטות של השופטת שהוגש עליהן ערעור לבית המשפט העליון — אושרו כולן על ידו. עם זאת, בדוברות לא ענו על השאלה בכמה תיקים מדובר. לפי הנתונים שבידינו, העליון אישר בשני מקרים החלטות של סרוסי שאינן פסקי דין — האחת בעניין גילוי מסמכים, והשנייה בעניין עיקול.
ימים יגידו כמה פסקי דין של סרוסי יהפוך העליון, אם כי גם בזה יש מלכוד, מכיוון שהערעור מוגבל כבר לדרך שבה פסק הדין הקודם סיכם את העובדות, ולפי הסטטיסטיקה, כ–87% מהערעורים המוגשים לבית המשפט העליון על ידי הנישומים נדחים ממילא.
מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר גם כי “הכרעות השופטת ניתנות לגופם של דברים ואינן מושפעות מכל גורם זר, לרבות עבודתה הקודמת של השופטת לפני מינויה. יצוין כי בהליכים לא מעטים שנדונו בפני השופטת התקבלה עמדת הנישומים, ורשות המסים נסוגה מבקשות שונות שביקשה לאור עמדת סרוסי כפי שהובעה בדיון, ולכן החלטות אלה לא פורסמו. מכאן שאין לומר שהשופטת פוסקת תמיד לטובת רשות המסים”.
הסטטיסטיקה לרעת המערערים
גם אם שמים בצד את ההכרעות השיפוטיות עד כה, לא ניתן להתעלם מתופעה נוספת בעייתית שעולה בעקבות המינוי של סרוסי. עורכי דין מתחום המסים טוענים כי בכירים במערכת שמולם הם מנהלים דיונים על תשלומי המס, משתמשים במינוי של סרוסי לטובתם. כלומר, גם ברשות המסים מבינים שיש להם קלף מנצח בבית המשפט, והם משתמשים בו.
“בדיון שהיה במע”מ אמר לנו אחד הבכירים ש’ירדנה נשארה ירדנה'”, אומר עורך דין מתחום המסים. “הוא הוסיף כלפי הלקוח שלי שיכול להיות שהוא צודק במחלוקת עם רשות המסים, אבל בבית המשפט בתל אביב יש 50% סיכוי שהתיק יגיע לירדנה”.
עורך הדין מכוון בדבריו לכך שכיום, חוץ מסרוסי, יש שופט מסים אחד נוסף בבית המשפט המחוזי בתל אביב — הרי קירש. השופט מגן אלטוביה, שמונה בשנה האחרונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ממשיך לקבל תיקי מס להכרעה, אבל הם יחסית מעטים ועוסקים בעיקר בסוגיות עקרוניות. אגב, קירש, אלטוביה ושמואל בורנשטין (שופט מסים במחוזי מרכז) עבדו בעבר בנציבות מס הכנסה, אך בהמשך עברו לצד השני, למשרדי עורכי דין, ומשם עשו את דרכם לבית המשפט.
ההתנהלות של הנישום מול רשות המסים נערכת כך שבשלב הראשון המפקח מוציא שומה. אם אין הסכמה על סכום המס שנקבע, עורך הדין או רואה החשבון המייצג את הלקוח מגיש השגה על השומה, ואז מתקיים דיון נוסף ברשות המסים. אם הצדדים לא מגיעים להסכם, המפקח מוציא שומה בצו, שעליה צריך להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
עורך דין נוסף אומר כי לפי התרשמותו, בדיונים אצל פקידי השומה בתל אביב ניכרת באופן מובהק נכונות פחותה להגיע לפשרות, בידיעה שהוצאת צווים תסתיים ככל הנראה בפסקי דין לטובת פקידי השומה.
עורך דין אחר, שאף הוא מרבה להופיע בדיוני שומה, מספר כי בדיון הנוסף שהיה לו אצל פקיד השומה נאמר לו: ״אני במקומך הייתי לוקח את מה שהצעתי לך. זו הצעה שלא תחזור. אם אני מוציא צו — התיק יגיע לסרוסי, ואתה תתחנן לחזור אלי״. עדויות נוספות נוקבות באמירות דומות בסגנון “אם זה יגיע לבית משפט, אתה יודע מי יושב שם”; או “אתם יכולים לקבל את ירדנה, אז כדאי לכם לגמור עם זה עכשיו”.
התפישה הקיימת, שלפיה סרוסי היא שופטת המוטה לטובת רשות המסים, הופכת לשיקול בהחלטה של נישומים אם להגיש ערעור על שומה. גם כך רובם המוחלט של הנישומים אינו יוצא למלחמה מול רשות המסים. קיימת הרתעה מובנית מעצם העובדה שאף אחד לא רוצה לרכוש אויבים במס הכנסה, ורק במקרים יוצאי דופן נישומים פונים לאפיק המשפטי. הסטטיסטיקה הרי מלכתחילה לרעת המערערים.
המלצה ממנהל הרשות, משה אשר
סרוסי, שהחלה את הקריירה המקצועית שלה לפני 25 שנה כעורכת דין בלשכה המשפטית ברשות המסים, היא בעלת ניסיון רב בתחום המסים.
היא ניהלה בעבר את המחלקה למיסוי בינלאומי בלשכה המשפטית ברשות המסים, ומילאה שורה של תפקידים נוספים בלשכה. ב–2014 היא מונתה למנהלת מיסוי מקרקעין תל אביב.
לסרוסי תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. בין הממליצים שלה לשפיטה היו מנהל רשות המסים משה אשר, פרופ’ יצחק הדרי מהפקולטה למשפטים בתל אביב ועו”ד רו”ח משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים.
שאלת האובייקטיביות עולה גם כאשר ממונה שופט חדש שהיה קודם לכן בכיר בפרקליטות, וכעת עליו לשפוט בתיקים שהפרקליטות היא צד בהם. ובכל זאת, המקרה של סרוסי נראה קיצוני יותר, מכיוון שתפקידה מוגדר כשופטת מסים, ורשות המסים היא צד ברוב המוחלט של התיקים שהיא שופטת בהם.
יתרה מכך, בניגוד לפרקליטות, רשות המסים היא גוף שגם חוקר, גם מכריע וגם גובה מס — כך שהזדהותה של סרוסי עם הרשות עשויה להיות טוטאלית יותר, מטבע הדברים. רשות המסים רואה לנגד עיניה גבייה מקסימלית של מסים, ולפי העדויות הנשמעות, התודעה הזאת ממשיכה לכוון את ההתנהלות של סרוסי — גם בכובעה כיום כשופטת.
https://www.themarker.com/law/2017-12-27/ty-article/0000017f-db80-d3ff-a7ff-fba0191f0000
קיראו גם בעדנה קרנבל כתבה קודמת על השרמוטה
בתמונה הפרקליטה שהגנה על ירדנה סרוסי בבימ”ש עליון ונכשלה – אלכסנדרה הודס, עו”ד וחרמנית אש!!!
להלן פסק הדין בו נפסלה המושחתת ירדנה סרוסי – ע”א 6858/21
איזה בושות לירדנה.
| בבית המשפט העליון |
| ע”א 6858/21 |
| לפני: | כבוד הנשיאה א’ חיות |
| המערערות: | 1. אביוב גולד בע”מ |
| 2. ש.א.ר.ם מתכות בע”מ |
| נ ג ד |
| המשיב: | רשות המיסים – אגף המכס והמע”מ |
| ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.9.2021 בע”מ 49874-08-15 שניתנה על ידי כבוד השופטת י’ סרוסי;
תגובה מטעם המשיב מיום 8.11.2021 |
| בשם המערערות: | עו”ד קובי קול |
| בשם המשיב: | עו”ד אלכסנדרה הודס |
| פסק-דין |
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י’ סרוסי) מיום 30.9.2021 בע”מ 49874-08-15 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינן של המערערות.
- המערערות הגישו ערעור מס נגד שומות תשומות שהוציא להן המשיב בקשר עם עסקאות רכישת זהב וייצואו לחו”ל, והערעור נדחה על-ידי בית המשפט קמא ביום 6.2018 (להלן: פסק הדין הראשון).
על פסק הדין הראשון הגישו המערערות ערעור לבית משפט זה (ע”א 7319/18; להלן: הערעור על פסק הדין הראשון), ובמהלכו הגישו בקשה להגיש ראיות חדשות, בין היתר, לצורך הוכחת טענה לאכיפה בררנית שלפיה חברה אחרת המייצאת זהב (להלן: החברה האחרת) פעלה בדרך דומה למערערות אך המשיב לא הוציא לה שומות כפי שעשה למערערות. ביום 29.11.2020 קבע בית משפט זה (המשנה לנשיאה ח’ מלצר והשופטים י’ אלרון וי’ וילנר) כי ההליך “יוחזר לבית המשפט המחוזי הנכבד לדיון בסוגיית הראיות החדשות שהגשתן התבקשה בשלב הערעור […] וביחס לנפקות האפשרית של הדבר לגבי [פסק הדין הראשון]”.
- ביום 24.2.2021 דחה המותב את הבקשה לצירוף הראיות וקבע כי “אף אם אניח כי יש בראיות החדשות את כל מה שהמערערות מבקשות למצוא בהן, לא יהיה בצירופן כדי לשנות מפסק דיני”. המותב קבע כי על מנת שיוכל לקבל את הטענה לאכיפה בררנית נדרש יהיה לקיים משפט לחברה האחרת במסגרת ההליך על מנת לקבוע אם הנסיבות בעניין המערערות ובעניינה אמנם זהות, וזאת לא ניתן לעשות. עוד קבע המותב כי קיימות הצדקות שונות לשומות שהוציא להן המשיב, ובהתאם כי “כל שנותר לטעון בעניין זה הוא לאכיפה חלקית (בשונה מבררנית)”. המותב הוסיף כי אף לו היה מגיע למסקנה כי הנסיבות אכן זהות, הרי שנוכח תוצאת פסק דינו המסקנה תהיה לכל היותר כי נדרש היה להוציא שומות לחברה האחרת, אך מאחר שלא עלתה כל טענה שלפיה השוני באכיפה נעשה משיקולים זרים, לא יהיה בכך כדי להועיל למערערות (להלן: ההחלטה בעניין צירוף הראיות).
- נוכח ההחלטה בעניין צירוף הראיות המשיך להתברר הערעור על פסק הדין הראשון, וביום 12.7.2021 התקבל הערעור בדעת רוב (המשנה לנשיאה מלצר והשופט אלרון) כנגד דעתה החולקת של השופטת וילנר, ונקבע כי הדיון יוחזר לבית המשפט קמא וכי “בעקבות ההחזרה ולאחר דיון מחודש בשאלה של קבלת הראיות החדשות ובירורן של אלו, במידת הצורך – בית המשפט המחוזי הנכבד ידון במכלול […] וכן בנפקויות האכיפה הבררנית, כל שימצא שהיתה כזו, על המכלול” (להלן: פסק הדין בערעור).
- בעקבות פסק הדין בערעור, ביום 20.7.2021 הורה המותב לצדדים להגיע להסדר דיוני בעניין המשך ניהול ההליך עד ליום 12.9.2021.
ביום 12.9.2021 הגישו המערערות בקשה לפסילת המותב וטענו כי נוכח ההחלטה בעניין צירוף הראיות בה קבע המותב כי לכל היותר מדובר במקרה של אכיפה חלקית ולא במקרה של אכיפה בררנית, וכי הראיות לא יועילו למערערות אף אם יוגשו – הוא מנוע מלהמשיך לדון בהליך ולברר, בין היתר, את שאלת התקיימותה של אכיפה בררנית ואת השפעת הראיות החדשות על פסק הדין הראשון.
- לאחר קבלת תגובת המשיב, אשר טען כי הבקשה הוגשה בשיהוי וכי לא הוכח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, ביום 30.9.2021 דחה המותב את הבקשה. המותב קבע, בין היתר, כי הגם ש”הגיונה של הבקשה בצידה”, שכן הוא כבר הכריע בהחלטה בעניין צירוף הראיות כי אלה לא ישנו את התוצאה, אין מניעה בכך שיידרש לסוגיה שנית לאחר התערבות ערכאת הערעור. המותב הדגיש כי החלטתו נשענה על “טענות הצדדים והנסיבות עד לאותו מועד”, אך כי אם ייווכח “לאחר חשיפת מלוא הראיות החדשות והשלמת טענות הצדדים” כי “יש מקום לקבוע כי המשיב ביצע אכיפה בררנית, לא אהסס לקבוע כך”. המותב הוסיף כי יהיה על המערערות לעבור משוכה גבוהה לשם כך, אך כי אם המערערות יוכיחו את טענתן – הוא יקבלה “בדעה נקיה וחפצה”. כמו כן ציין המותב כי בקשת הפסלות הוגשה “בשיהוי מסוים” שאף אם אין בו כדי להוביל לדחייתה, יש בו כדי “להעיד על טיב ‘חששן’ של המערערות”.
- מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרות המערערות על טענותיהן וממקדות את הערעור בשני היבטים של ההחלטה בעניין צירוף הראיות: הראשון, בדברי המותב כי אף אם יניח לטובת המערערות כי הראיות שצירופן התבקש אכן כוללות את שטוענות המערערות, הדבר לא יוביל לשינוי פסק הדין הראשון; והשני, בדברי המותב כי בענייננו התקיימה לכל היותר אכיפה חלקית ולא אכיפה בררנית. בעניין זה טוענות המערערות כי המותב היה כה בטוח במסקנה זו עד שקבע אותה באופן נחרץ ומבלי ששמע עדים וראיות. לשיטתן, במצב זה אין מקום להחזיר את ההליך לטיפולו של המותב אשר יימנע מקביעה ש”תערער לחלוטין תחת [ההחלטה בעניין צירוף הראיות] ותעמידה באור בעייתי ביותר”.
המשיב מצידו סבור כי דין הערעור להידחות. לטענתו לא די בכך שלא הוכח שדעתו של המותב “ננעלה” ביחס לתוצאת ההליך לאחר שיוגשו הראיות החדשות, אלא שדעתו של המותב כלל לא יכולה הייתה “להינעל” – שכן המותב טרם ראה את הראיות בעת מתן ההחלטה בעניין צירופן, ולפיכך מדובר בהכרעה לכאורית בלבד. לפי המשיב, לא אחת מוחזר הליך למותב שדן בו בעבר, לעתים בעקבות התערבות ערכאת הערעור, ואין בכך כדי להקים עילת פסלות. לבסוף טוען המשיב כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי, ביום האחרון לתקופה שקצב המותב להגעה להסדר דיוני, וכי יש לדחות את הערעור גם מסיבה זו.
- עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. אמנם העובדה שבית המשפט דן והכריע בהליך מסוים אינה פוסלת אותו, מניה וביה, מלשוב ולדון באותו עניין בעקבות התערבות ערכאת הערעור (ראו: ע”א 2450/21 פלוני נ’ פלוני, פסקה 9 (9.5.2021)). עם זאת, בענייננו מתקיימות נסיבות אשר מצדיקות מסקנה שונה שכן בית המשפט קמא נדרש במסגרת ההחלטה בעניין צירוף הראיות לפוטנציאל של ראיות אלה להשפיע על פסק דינו, והביע בהקשר זה עמדה נחרצת ומנומקת שלפיה אף אם יצורפו הראיות הללו לא יהיה בהן כדי להביא לשינוי התוצאה. בנסיבות אלה ומשעה שבית המשפט הבהיר הבהר היטב כי הוא כלל אינו נדרש לעיון בראיות על מנת לגבש את מסקנתו, אני סבורה כי עמדה נחרצת זו, ובלשון בית המשפט – “אף אם אניח כי יש בראיות החדשות את כל מה שהמערערות מבקשות למצוא בהן, לא יהיה בצירופן כדי לשנות מפסק דיני” – מצדיקה ולו משיקולים של מראית פני הצדק, כי המותב יימנע מלהמשיך לדון בהליך ובראיות שלגביהן כבר הביע מראש דעה נחרצת.
אשר על כן, הערעור מתקבל והמשך הדיון בהליך יועבר לטיפולו של מותב אחר. המשיב יישא בהוצאות המערערות בסך של 5,000 ש”ח.
ניתן היום, כ”ח בכסלו התשפ”ב (2.12.2021).
| ה נ ש י א ה |
PDF ע”א 6858/21 פסילת ירדנה סרוסי שופטת מיסים מושחתת
עא 6858-21 פסילת ירדנה סרוסי בעליון עי אסתר חיות כי לא רצתה לקבל ראיות 2-12-2021
One Comment
גם ירדנה כאן?
מההכרות שלי עם ירדנה אומר כך
סרוסי יותר חכמה ממרבית השופטים אם לא מכולם!
וברור שאחת השופטת היותר יפות, חשבתי לומר הכי יפה אבל אז נזכרתי בכרייף
קיצר שתי טוניסאיות שתיהן נראות מצויין וסרוסי גם חכמה אש!