EDNA LOGO 1

וועדת האתיקה עוה"ד: ערעור נדיר על זיכוי 2 פרקליטות שתפרו תיק אונס אלכס דרנבוים ומרים אלוני והסתירו שהמתלוננת לא זוכרת כלום מאורגיה בעין גדי

אלכס דרנבוים פרקליטה כלבה העלימה ראיות מזכות

לפנינו הליך מאוד נדיר בוועדת האתיקה של עורכי הדין שהו העמידו לדין 2 פרקליטות נבלות, אלכסנדרה דרנבוים, ומרים אלוני, בגלל שהן העלימו ראיות מזכות בתיק אונס משני נאשמים, שהמתלוננת שהיא תיירת, בכלל לא זוכרת שהיא נאנסה.

מדובר בעלילת אונס נגד 3 בני קיבוץ עין גדי שבילו עם 2 תיירות מאירופה, והכל היה בהסכמה ובכייף.  אורגיה קטנה וחמודה.  עם אלכוהול. זה חודר בזאת, זאת מוצצת לזה.  כולם עם כולם, וכולם גומרים יחד.  איכשהוא אחת התלוננה שהיה אונס, אבל כשהביאו אותה להכנה לעשות לקראת המשפט, אמרה לפרקליטות שהיא לא זוכרת אונס באותו לילה.  הפרקליטות הסתירו את המידע מהסנגורים ומבית המשפט, וזה הסתיים בזיכוי.

הפרקליטות הועמדו לדין בלשכה, אבל 3 עורכי דין בבית הדין המחוזי זיכו אותן בטענה שזו היתה "טעות מצערת".  אפי נוה שהיה באותו זמן ראש מערך האתיקה נתן הוראה להגיש ערעור..

 

אלכס דרנבוים פרקליטה כלבה העלימה ראיות מזכות
אלכס דרנבוים פרקליטה כלבה העלימה ראיות מזכות

 

הפרקליטות אלכסנדרה דרנבוים ומרים אלוני הסתירו מידע שהמתלוננת לא זוכרת אונס בבילוי בעין גדי

 

ימים ספורים לפני גביית עדות מוקדמת של "המתלוננת" לפני שעזבה את הארץ התקיימה ישיבת רענון עד ע"י אלכסנדרה דרנבוים, ונכחה בה מיטל חלפון.  עו"ד מיטל חלפון שמעה את המתלוננת אומרת שהיא לא זוכרת כלום, ושהיה לה בלאק אאוט.  מיטל חלפון הלשינה על 2 הכלבות.

היום מיטל חלפון נזריאן היא שופטת.  היא כמעט איבדה את הג'וב שלה בפרקליטות בגלל 2 הבוסיות שלה שתפרו את תיק ה"אונס", בלי שהיה אונס.

מיטל חלפון היתה עדה לתפירת תיק אונס עי הבוסיות שלה בפרקליטות
מיטל חלפון היתה עדה לתפירת תיק אונס עי הבוסיות שלה בפרקליטות

 

הנילונות לא הודיעו על כך לסנגורים והגיעו למשפט וישבו 6 שעות בהמתנה לדיון מול הסנגורים במסדרון ולא אמרו כלום.  המתלוננת עלתה להעיד, והעידה על מה שקרה לה באותו ערב, ולא אמרה שום דבר על אונס.

הפרקליטה אלכסנדרה דרנבוים שאלה את המתלוננת למה היא כן אמרה במשטרה שהיא נאנסה, והמתלוננת אמרה שזה מה שהיא אמרה במשטרה, אבל היא באמת לא זוכרת אונס.

או אז הסנגור אהרון שליין שאל אם היה רענון עד, והמתלוננת אמרה שכן.

או אז אהרון קליין שאל למה לא קיבל הודעה על תפנית בגרסת המתלוננת, ואלכסנדרה שיקרה שהיא העבירה את זה למי שאחראי על ליווי החקירה והיא לא יודעת למה זה לא נמסר לסנגורים, והיא לא שוטרת כך שהיא לא חייבת לכתוב מזכר.  למחרת העדות אלכסנדרה כתבה מזכר רטרואקטיבי.

בשל כך השופט שחרר את הנאשמים ממעצר, הפרקליטות חזרה בה והנאשמים זוכו.

בבית המשפט המשמעתי המחוזי שלושה עורכי דין זיכו את 2 הנילונות מעבירות אתיקה.  מדובר בדן מלכיאלי, נורה גוטליב ומנחם בן טובים (עובד בעירית דימונה). טענתם היתה שהם מאמינים לנילונות הפרקליטות שקרתה תקלה מצערת.

דן מלכיאלי ידוע בתור מי שמייצג פרחות וצ'חלות בבאר שבע שמחפות לעשות קופה מתלונות שווא על אונס.  הוא בעצמו הגיש תביעות אזרחיות על עלילות מין שלא היו ולא נבראו…..

 

דן מלכיאלי מייצג את כל הנבלות והפרחות של באר שבע
דן מלכיאלי מייצג את כל הנבלות והפרחות של באר שבע

 

על כך הוגש ערעור ונציין שהערעור הוגש בימי כהונתו של אפי נוה, התותח, ושמאז שאפי נוה עזב את הלשכה, לא מעמידים לדין פרקליטים בכלל.

 

 

כתב ערעור זה הוגש על ידי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל, באמצעות עורכת הדין דקלה קליין-יונה, נגד עורכת הדין אלכסנדרה דרנבוים המיוצגת על ידי עורכת הדין ארנה לין, ונגד עורכת הדין מרים אלוני המיוצגת על ידי עורכת הדין פרופסור דוד ליבאי.
הערעור מופנה נגד פסק הדין של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז הדרום בתיק מספר בד"מ 29/10, אשר ניתן על ידי הרכב הדיינים שכלל את אב בית הדין עורך הדין דן מלכיאלי, חברת בית הדין עורכת הדין נורה גוטליב וחבר בית הדין עורך הדין מנחם בן טובים.
בהחלטה קודמת זו, שהומצאה למערערת בתאריך 9/9/2015, החליטו חברי בית הדין לזכות פה אחד את שתי המשיבות מעבירות המשמעת שיוחסו להן, בנימוק כי אי-העברת הפרטים המהותיים להגנה נבעה מטעות אנוש, קצר בתקשורת ותקלה מצערת וחריגה שאירעה בתום לב.
בית הדין קמא סבר כי המצב המיוחד שבו פעלו שתי הפרקליטות במקביל, מבלי שנקבעו גבולות אחריות ברורים ביניהן, הוביל לכך שכל אחת מהן הניחה בטעות שחברתה תעביר את המידע, ולכן קבע כי לא דבק בהן פגם מוסרי או דופי באישיותן המצדיק הרשעה משמעתית.
העילה המרכזית שמעלה ועדת האתיקה הארצית בערעור שהוגש בתאריך 8/10/2015 היא כי המשיבות עברו עבירות אתיות חמורות של התנהגות הפוגעת בכבוד מקצוע עריכת הדין, התנהגות שאינה הולמת עורך דין ואי-מתן עזרה לבית המשפט לעשות משפט, בכך שהעלימו או עיכבו מפרקליטי ההגנה ומבית המשפט מידע מהותי ומזכה ביותר להגנת החשודים.
הרקע לאירוע החל בתאריך 14/4/2008 כאשר הוגשה תלונה על ידי תושבת חוץ בגין אונס ומעשה סדום. בתאריך 16/4/2008 קיימה עורכת הדין דרנבוים ריאיון רענון למתלוננת, ובו הצהירה המתלוננת בבירור כי היא מבולבלת ואינה זוכרת את אירוע האונס. דברים אלו נרשמו בתרשומת פנימית, ועורכת הדין דרנבוים אף עדכנה בעל פה את עורכת הדין אלוני שליוותה את התיק. למרות חשיבותו המכרעת של המידע, שתי הפרקליטות לא העבירו אותו לסנגורים לפני תחילת עדותה המוקדמת של המתלוננת בתאריך 17/4/2008.
המתלוננת העידה ולא זכרה את האונס, ועורכת הדין דרנבוים המשיכה בקו חקירה שלטענת המערערת נועד להסתיר את דבר הריאיון המקדים ואף סירבה לערוך מזכר בזמן הדיון. רק בתאריך 18/4/2008 ובתאריך 28/4/2008 נערכו תרשומות פנימיות נוספות, וכתב האישום עצמו הוגש בתאריך 22/4/2008 בזמן שהחשודים עדיין עצורים והחומר מוסתר מהם.
עורכת הדין אלוני רשמה תרשומת נוספת בתאריך 6/5/2008, ורק בתאריך 7/5/2008, כעבור שלושה שבועות של עיכוב בלתי סביר, נמסר המידע לסנגורים, מה שהוביל לבסוף לשחרור החשודים ממעצרם בשל היעדר ראיות לכאורה ובהמשך לסגירת התיק נגדם מחוסר אשמה.
ועדת האתיקה מנמקת את ערעורה בכך שבית הדין המשמעתי המחוזי שגה קשות מבחינה משפטית ואתית. המערערת טוענת כי תוכן הריאיון המקדים היווה חומר חקירה מהותי ומרכזי לכל דבר ועניין, וחלה חובה מוחלטת להעבירו לידיעת ההגנה ללא שיהוי. הנימוק המרכזי של המערערת הוא כי בדין המשמעתי אין כל רלוונטיות לשאלת תום הלב, כוונות נסתרות, היעדר פגם מוסרי או הגדרות של טעות אנוש לצורך עצם ההרשעה. לפי הפסיקה המושרשת, היסוד הנפשי הנדרש בעבירות משמעת אלו מתגבש מעצם המודעות של עורכות הדין לעובדות ולחשיבות המידע, לצד המחדל שבאי-העברתו בפועל, ודי ברשלנות או בפזיזות סתם כדי להרשיע. המערערת מדגישה כי על תובעים בפרקליטות מוטלת חובה אקטיבית מוגברת לקום ולעזור לבית המשפט לעשות משפט, וכי חובת הווידוא של העברת חומרי חקירה חלה על שתיהן באופן אישי, כך שאף אחת מהן לא הייתה רשאית לעצום עיניים או להסתמך על הנחות עמומות מבלי לוודא שהצד השני אכן פעל. לפיכך מבקשת המערערת להפוך את החלטת הזיכוי, להרשיע את שתי המשיבות ולהחזיר את התיק לבית הדין המחוזי לשם גזירת עונשן.
פורסמו החלטות סופיות בהליכי ההמשך אשר הותירו את זיכוין של עורכות הדין על כנו. ועדת האתיקה הארצית הפסידה בשתי ערכאות הערעור הבאות, ונקבע כי המעשים לא גיבשו עבירה פלילית או משמעתית. 
בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין דן בערעור במסגרת תיק בד"א 105/15. בתאריך 13/7/2016 דחה בית הדין הארצי את ערעור הוועדה פה אחד. ההחלטה ניתנה על ידי ההרכב שכלל את עורך הדין ציון אמיר, עורך הדין חיים קנת ועורך הדין גידי פרישטיק. הדיינים קבעו כי לא הוכחה רשלנות או פזיזות מצד המשיבות. הם הסכימו כי מדובר בתקלה מצערת שנבעה מאי-הבנה ומחוסר גבולות גזרה ברורים בטיפול המשותף בתיק. 
לשכת עורכי הדין לא ויתרה וערערה לערכאה אזרחית בבית המשפט המחוזי בירושלים. התיק התנהל תחת מספר ההליך עמל"ע 26440-08-16. בתאריך 17/7/2017 דחה גם בית המשפט המחוזי את הערעור. בית המשפט פסק כי אף שהיה מדובר בכשל רשלני של רשויות התביעה, הרשלנות הספציפית הזו אינה מגיעה לרף של עבירה אתית פלילית או משמעתית. בכך הסתיים ההליך המשפטי בזיכוי מוחלט של הזונות אלכסנדרה דרנבוים ומרים אלוני.

עו"ד אלכסנדרה דרנבוים המשיכה בקריירה שלה בפרקליטות המדינה ואף התקדמה לתפקיד ראש שלוחת לכיש בפרקליטות מחוז דרום (פלילי). היא ממשיכה לנהל תיקים פליליים מורכבים ורגישים מטעם המדינה.

עו"ד מרים אלוני פרשה מהפרקליטות סביב תקופת סיום ההליכים המשפטיים בעניינה. 

בתמונה ציון אמיר שזיכה את הפרקליטות הסוררות
ציון אמיר נפל בפח שסולברג טמן לו כמו טירון
ציון אמיר נפל בפח שסולברג טמן לו כמו טירון

 

 

 

להלן כתבה בהארץ על ההעמדה לדין פורסם ע"י תומר זרחין  1/2/2012

עוד פרקליטה לדין משמעתי בפרשת האונס בעין גדי

פרקליטה נוספת בפרקליטות מחוז דרום תעמוד לדין משמעתי, בשל התנהלות התביעה בפרשת האונס בעין גדי: ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הודיעה אתמול לעו"ד מרים אלוני, שליוותה את חקירת המשטרה בפרשה, שהיא תועמד לדין משמעתי בשל חלקה באי העברת חומרי חקירה לסנגורי שלושת הנאשמים בתיק. הדבר הביא לביטול האישום נגד שניים מהם.

לפני כשנה וחצי הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בדרום, נגד אלכס דרנבוים, פרקליטה אחרת שטיפלה בתיק, בטענה שלא העבירה לסנגורים חומר חקירה דרמטי. ההליך נגד דרנבוים נמשך עדיין.

"אני לא יודעת למה מערבים אותי בזה", אמרה אתמול אלוני ל"הארץ". "אלכס היתה חייבת למסור לסנגורים את החומר, היא טיפלה בתיק".

תחילת הפרשה באפריל 2008. שתי צעירות מאירופה, שהיו בחופשה בעין גדי, התלוננו ששלושה מחברי הקיבוץ אנסו אותן אחרי בילוי משותף. השלושה טענו שיחסי המין היו בהסכמה. כמה שבועות אחר כך עמדה אחת המתלוננות למסור עדות מוקדמת, כדי לא לשוב לישראל בתחילת המשפט. דרנבוים נפגשה אתה להכינה לעדות. במסמך שכתבה, המסכם את הראיון ביניהן, נאמר שהמתלוננת אינה בטוחה באירועי הערב שבו נאנסה לכאורה, ושאינה זוכרת פרטים מהותיים.

למחרת, בחקירת המתלוננת בבית המשפט, גילו סנגורי אחד הנאשמים, את דבר קיום המסמך, שלא הועבר אליהם. בשל הספקות שהעלו המסמך והעדות החליטה הפרקליטות למחוק את כתב האישום נגד שני נאשמים. משפטו של השלישי הסתיים בהסדר טיעון מקל.

בבדיקה שעשה אז המשנה לפרקליט המדינה, שוקי למברגר, נכתב שאי העברת המסמך היה "תקלה של ממש", שנעשתה בתום לב. ועדת האתיקה הארצית של הלשכה, בראשות עו"ד דרור ארד-אילון, הגישה קובלנה נגד דרנבוים. דרנבוים הסבירה שעידכנה את אלוני בהיסוסי המתלוננת בראיון, מתוך הנחה שאלוני תדאג להשלמות חקירה. היא גם טענה שרשמה לאלוני למסור לסנגורים את סיכום הראיון עם המתלוננת, דבר שלא נעשה.

אלוני, שפרשה מהפרקליטות, מסרה אתמול: "30 שנה עבדתי בפרקליטות, ואחד הדברים הכי חשובים לי הוא לתת לנאשם כל זכות להתגונן".

https://www.haaretz.co.il/news/law/2012-02-01/ty-article/0000017f-db2b-df9c-a17f-ff3b957c0000

 

 

להלן כתב הערעור על הזיכוי של אלכסנדרה דרנבוים, ומרים אלוני

PDF

 

Views: 375

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *