הכתבה עצמה פשוט מבחילה ברמת ליקוק התחת שלה.

מצטטים איזה חברה שלה לקונצרטים מוסיה ארד שאומרת שמרים נאור “ניחנה בכריזמטיות במינונים נכונים”. ואנו אמורים לבלוע את זה?  ממתי לעכברה יש כריזמטיות במינונים נכונים?  לא יכלו להביא מישהו שהוא פחות משוחד להסיר את מסכת הצביעות?

או מביאים את הביצ’ הכי גדולה בעולם המשפט, עדנה ארבל, זו שהגישה תלונת פדופיליה נגד הבעל של הבת שלה (השופט אייל באומגרט), כדי להאכיל אותנו לוקשים שמרים נאור היא “בן אדם הגון עם מצפן פנימי. מאוד ערכית…..”. נו, הרי זה כמו שחומייני אומר על אחמיניג’אד שהוא “מאופק ובעל חזון”.

מדובר בשופטת שאין לה שום בעיה לשקר, לעוות, לסלף את החומרים המונחים לפניה. זוהי שופטת שלהגיד “לא” טבוע בד.נ.א שלה.

לא לאזרח, לא לזכויות האזרח, לא לכל דבר. היא לעולם לא תדמע כאשר מונחת לפתחה מצוקת אנוש.

להיפך, היא תנעץ את הפיגיון באותו אזרח ותחריף את מצוקתו.

סגנון השיפוט שלה מאוד ברור: “יואיל אדוני למשוך את ערעורו”.

אם אהרון ברק מליץ יושר שלה שאומר שהיא “הגונה ובעלת מזג שיפוטי שקט”, פירושו של דבר שבדיוק ההיפך הוא הנכון.

בכתבה התרשמנו מהעובדה שהיא התחתנה עם גבר גרוש. “לא הייתה לה אהבת נעורים סוערת או משובת נעורים”.

פירושו של דבר שלפנינו רובוטית נטולת רגשות, עכברה קרה כקרח, שכנראה התחתנה מטעמים תועלתניים בלבד, כדי לא להישאר רווקה בתולה בגיל 27.

נכתב ש“העבודה בפרקליטות עניינה אותה יותר”. רק בגיל 27 בעודה עובדת בפרקליטות המדינה פגשה את אריה נאור, שהיה חבר מרכז הליכוד, ועורך חדשות בקול ישראל. הזמינו אותה לאירוע של קידוש שמחת תורה “מטעמי נימוס בלבד” ורק בגלל שבמקרה ענתה לטלפון שיועד לאימה. אילו לא הייתה עונה לאותו טלפון, הייתה נשארת בתולה זקנה.

באותה מסיבה פגשה את אריה נאור, אז בהליכי גירושין, אב לילד בן 7, ומבוגר ממנה ב- 7 שנים. היא שוחחה איתו על גולדה מאיר וועדת אגרנט, ולפי הכתבה זה מה שהקסים את האדון נאור.

אותנו מעניין מה היה טיב היחסים בין הבעל של השופטת נאור, אריה נאור לגרושתו, ולילד בן ה- 7. האם גרושתו מיררה לו את החיים? האם היא נתנה לו לראות את הילד שלו באופן חופשי, או שהיא שלחה אותו לראות את הילד במרכז קשר, לשעה בשבוע? ואיך התייחסה אותה מרים נאור, שמתארים אותה כוורקוהוליסטית, אל הילד של בעלה? האם קיבלה אותו לביתה? האם נהגה כאם חורגת?

כתבתה המלקקת של דליה קרפל מפארת את שני הילדים הביולוגים שלה, מיכאל נאור ונפתלי נאור, אולם אין אף מילה על הקשר שלה אל הבן של בעלה.

מה איתו? הוא נעלם? האם בעלה נטש אותו? למעשה בגוף הכתבה טמון גם רמז.

מספרת לנו קרפל שנאור העריצה את שניאור חשין, “סגדה לו וראתה אותו מודל לחיקוי”. ובכן, כידוע לחשין הייתה ילדה לא רצויה כתוצאה מגניבת זרע, והוא התכחש לקיומה ולא רצה לראות אותה.

כנראה שגם היא התנהגה כמו חשין ופשוט התכחשה לקיומו של הבן של בעלה. סביר להניח שגם בעלה לא ממש התראה עם הבן שלו, שכן בימים ההם, התיאוריה הייתה שלגברים אין רגשות, ואין להם שום עניין לגדל את הילדים של הגרושות שלהן.

אלא שבדרך כלל אז, התיאוריה הייתה שגברים נוטשים את האישה החוקית לטובת פרגיה לוהטת, וכאן ה”זכייה” של אריה נאור לא הייתה בפרגייה לוהטת אלא בתולעת ספרים יבשושית.

בשביל מה בכלל צריך את בית המשפט העליון? בין כה וכה שופטי העליון המציאו הלכה שאין כל סיבה לשמוע ערעורים בגלגול שלישי.

אם כך, אז בשביל מה בית המשפט הזה קיים בכלל?

נאור למשל היא זו שחתמה על דחיית הדיון הנוסף בפרשת הגבר שבתו חלמה חלום שהוא אנס אותה לפני 40 שנה. המערער טען שהלכות הזיכרון המודחק והזיכרון באמצעות חלום הן הלכות חדשניות המצדיקות שמיעת הערעור. נאור בלי להתבייש קבעה שזו לא הלכה חדשנית. פשוט שקר מרמה ונוכלות.

ראו תמונה לסיכום נשיאותה של מרים נאור:  גיליוטינה לגברים גרושים

מרים נאור עכברה תולעת ספרים – אפילו אמא ראויה היא לא היתה!

יותר מעניין, אבל, זה הסיפור המוזר ש“הבנים גדלו בבית שבו שני הורים קרייריסטים… נוכחים אבל כמעט תמיד עמוסים בעבודה. כשנאור עבדה בבית משפט שלום הייתה חוזרת ב- 5 אחה”צ יושבת ליד השולחן ונותנת לבן שלה מיכאל לשלוף ספרים עבורה מהספרייה”.

אנחנו רק יכולים לתאר מה היה קורה אם פקידת סעד הייתה נכנסת לתמונה ונאלצת לכתוב תסקיר על הכישורים ההוריים של אישה זו. סביר להניח שהיא לא הייתה מקבלת תסקיר טוב.

פקידת הסעד הייתה כותבת עליה שהיא לא פנויה לגדל את ילדיה, איננה מתחברת לצרכים של הילדים, ושהיא אימא רעה. יותר חמור, אילו הייתה נשלחת לעשות בדיקת מסוגלות הורית אצל פסיכולוג העובד בשירות שירותי הרווחה. בבדיקה כזו הייתה יוצאת כישלון טוטלי: בעיות בויסות רגשי, בעיות בהתחברות לרגש האימהי, וכו’. אבל כל זה לא ימנע ממנה לשלוח אלפי זוגות מתגרשים כל שנה לעבור תסקירי שקר אצל פקידות סעד ומבחני מסוגלות הורית.

מרים נאור נטשה הילדים ונתנה לסבתא בתיה לגדל אותם

אם הייתה מתגרשת מה הייתה טוענת? שהיא ההורה העיקרי? שהיא ההורה הדומיננטי? שמגיע לה לקבל משמורת על הילדים בגלל שהיא אישה או בגלל חזקת הגיל הרך?

או אולי הייתה טוענת שמגיעה לה לקבל משמורת כי היא אישה, וכאישה שילמו לה תמיד 30% משכורת פחות מהגברים שהיא עבדה איתם? איך פמיניסטית רדיקלית כמוה תצדיק את חזקת הגיל הרך?

שימו לב לסיפור הבא: “התאומים היו בכיתה ב’, בני 7, כשהוחלט שהמשפחה תעבור לגור בבית הסבתא ברחביה, ואילו היא תעתיק מגוריה לדירה קטנה יותר במרחק הליכה. סבתא בתיה הייתה דמות משפיעה בחיי הילדים והייתה מעורבת בגידולם”.

פה ממש לא הצלחנו לרדת לסוף דעתה של הכתבת. מה בעצם קרה פה? לפי התיאור אנחנו נמצאים שנה מעל חזקת הגיל הרך, והתאומים בני 7 ושמו אותם אצל הסבתא בתיה שגידלה אותם. מה זה אומר? שלפנינו אמא כשלונית? אמא נוטשת?

האם הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון היא אישה שכאימא נכשלה בהורותה, הקדישה חייה לעבודתה, לא הייתה זמינה לגידול ילדיה, ואת ילדיה העדיפה שלא לגדל בעצמה?

אז בעצם מרים נאור לא חוותה הורות, ולא חוותה אימהות. מה אם כן עשו עם האח החורג של התאומים, הבן של הבעל מגירושיו? האם היה קשר? ואיפה בכלל היה הבעל? בדירה הקטנה או בדירה של הסבתא? לא נראה לנו שהכתבת מספרת את כל האמת על מה שקרה אז.

שופטת שזנחה את ילדיה – לא פלא שהתאכזרה לגברים גרושים

הסיפור הזה הוא בשורות רעות לגברי ישראל. המתגרשים. אם השופטת הזו יכולה להתעלם מילדיה, לא להיות חלק בגידולם, ולהקדיש עצמה לקריירה, אז אין כל סיבה שהיא תתרגש במיוחד אם גבר יבוא ויתלונן שגרושתו מנתקת אותו מהילדים. להיפך, היא תגיד בליבה: “כמו שאני זנחתי את ילדיי, כך גם האבא יכול שלא לגדל את ילדיו ולהתמסר לתשלומי המזונות”.

הסיכוי שאחת כזו תתמוך במשמורת משותפת הוא אפסי. כנ”ל גם הסיכוי שהיא תתמוך בביטול המשלוחים ההמונים של אבות למרכז קשר, שכן מבחינתה לא לראות את הילדים שלה זה בסדר גמור, ומבחינתה גם הילדים שלה גדלו במרכז קשר: הבית של הסבתא בתיה.

בגיל 23 מרים נאור גרמה התקף לב לאבא שלה

עוד מסופר לנו על היחס שלה לאבא שלה, שמת כשהייתה בגיל 23. היא הייתה סטודנטית למשפטים ואביה מת מהתקף לב. בגיל 66 במוות פתאומי שהיא הייתה עדה לו.

אחיה סיפר ש”מירה הייתה מאוד קשורה לאבא ומותו הלא צפוי פגע בה קשות”.

היא לפחות זכתה שיהיה לה אבא על גיל 23, אבל מה עם כל אותן ילדות שבגיל צעיר מנתקים אותם מהאבות שלהם, והכול בשם הפמיניזם הרדיקלי, שהיא כל כך תומכת בו?

אלפי ילדות כל שנה רואות את האבות שלהן במרכזי קשר, ועשרות אלפי ילדות בכלל לא רואות את האבות שלהן, אם בגלל הסתה, ואם בגלל שהגרושה מטילה על זה וטו.

אז איך תתייחס כבוד הנשיאה לאבא שבא ומספר לה שהילדה מאוד קשורה אליו, ושגרושתו, בעידוד החוק מנתקת אותו ממנו? סביר להניח שזה לא יזיז לה. הניסיון של הכתבת להציג את נאור כאנושית, בזכות הקשר שלה עם האבא והאובדן שחוותה בגיל 23, איננו מוצלח, שכן בפסיקותיה היא מעולם לא הביעה כלל הזדהות עם אנשים במצבים דומים.

בדיוק כמו שמסופר שהיא חוותה טראומה מהמוות הפתאומי של האבא, כך עשרות אלפי ילדות חוות טראומה של אבות שנעצרים ע”י המשטרה לנגד עיניהן, בגלל שהגרושה משסה את המשטרה וההוצל”פ נגד האבא, שיפסיק לרצות לבוא ולראות את ילדותיו. האם הטראומות הללו מזיזות לנאור משהו? סביר להניח שלא. להיפך, ההרגשה היא ששופטת זו שמה יעודה בעולם לגרום צער לכמה שיותר אנשים, ולאמלל כמה שיותר אנשים, כי סביר להניח שהיא עצמה אישה אומללה מאוד.

מה אמרו הגולשים של הארץ על מרים נאור? 

גם הגולשים של הארץ לא ממש התפעלו ממנה.

אחד כתב: “איך תראה כהונתה של מרים נאור? רע, רע מאד”.

בית המשפט העליון כבר לא מגדלור הצדק. שורה של פסקי דין, לאו דווקא בעניינים פוליטיים, דרדרו את בית המשפט העליון וכבר אין כתובת למי שנעשה לו עוול. בית המשפט העליון מיישר קו עם הממשלה, עם הפרקליטות, והפך לחותמת גומי בחלק גדול מפסיקותיו. מרים נאור לא תשנה זאת. נחוץ שופט אמיץ שיטלטל את המערכת”.

עוד תגובה: “במו עיני ראיתי, נאור אחרי גרוניס .=. מכה קשה”.

מדאיג ומייאש שאישה כזו באה לתפקיד כזה אחרי איש כזה… “מציע שתסיר עתירתך” מציע גרוניס כשלצידו יושבת נאור.. לעותר מבוגר שבא לבקש סעד מפני גזל צורם מנוגד לחוק בו נקט תאגיד בו עבד, האיש שעולמו על הכף, מנסה להגיד משהו, נבלם ע”י גרוניס שמטיל עליו 20,000 ש”ח הוצאות ונאור מהנהנת להסכמה… גרוניס מנמק.. האיש בא לפנינו בטרם ההליך הקודם הסתיים, כשעל שולחנו מול עיניו החומר המראה שההפך הוא הנכון, ההליך כבר הסתיים לפני יותר משנה! גרוניס ונאור יודעים שהנוכחים לא יודעים מה על שולחנם. גרוניס ונאור יודעים שהחלטתם לא תכלול את הנימוק השקרי! גרוניס ונאור יודעים שהאומלל יכול לערער ל… קיר. מדאיג מאוד שנאור תחליף את גרוניס, כש”העבודה” על הציבור היא גם דרכה.

לקריאת הכתבה: https://www.haaretz.co.il/misc/article-print-page/.premium-1.2526884