לפנינו החלטה של רשמת בבקשה לפטור מאגרה של קלדנית בית משפט התובעת את מנהל בית המשפט רחמים אשר “נזקי גוף”. סכום האגרה הוא 1,500 ש”ח, והתובעת מיוצגת ע”י חני דקל אלבז עו”ד. ת”א 77307-05-23.
חני דקל אלבז סברה שיש סיכוי טוב לקבל פטור מאגרה רק בגלל שהלקוחה שלה היא אישה, וזאת למרות שיש לאישה דירה, רכב, מכרה עוד רכב לאחרונה, יש לה ולבעלה הכנסות של 20,000 ש”ח, יש לה מסגרת אשראי של 60,000 ש”ח – ובחשבונות העו”ש אפשר לראות שהקלדנית שילמה לעורכת דין שלה חני דקל אלבז 6,000 ש”ח…..
אנחנו לא מבינים… העו”ד לא מסתכלת על המוצגים שלה לפני שהיא מגישה אותם? מה.. לא היה לה ברור שאם הרשמת רואה תשלום מהלקוחה לעורכת דין של 6,000 ש”ח, היא לא תוותר לה על האגרה של 1,500 ש”ח????
ובכלל המצב של הלקוחה שלה לא מסכנה בכלל:
“לעניין הכנסות המבקשת ובעלה, צוין כי שכרו של הבעל כ- 12,000 ₪ בחודש…. המבקשת מקבלת קצבת אבטלה בסכום של כ- 6,500 ₪ בחודש…בתדפיס חשבון העו”ש שצורף עולה כי סך הכנסתם של המבקשת ובעלה עד למועד פיטוריה של המבקשת, נאמדה בסכום חודשי כולל של כ-20,000 ₪ (משכורת עובדי מדינה 31.8.22- 17,923 ₪, 30.9.22 – 22,881 ₪, 31.10.22 – 17,398 ₪)…..המבקשת לא צירפה פירוט הוצאות. מעיון בתדפיס חשבון העו”ש שצורף עולה כי בבעלות המבקשת מספר כרטיסי אשראי, כאשר סכומי החיוב החודשיים נאמדים בסך של כ- 14,500 ₪…לא צורף פירוט כרטיסי אשראי. זאת ועוד, בתדפיס החשבון נראות משיכות מזומנים בסכומים של אלפי שקלים (למשל ביום 31.8.22 – 1,400 ₪, ביום 1.9.22 – 3,000 ₪, ביום 7.9.22 – 1,200 ₪, ביום 15.9.22 – 2,500 ₪ – סכום כולל של כ-8,000 ₪ במשך כשבועיים). עוד נמצאו העברות כספים בסכומים שונים (למשל ביום 5.9.22 הועבר סך של 6,000 ₪ עבור עו”ד דקל אלבז), הפקדות שקים ומזומנים (למשל ביום 6.11.22 הופקד שק בסך של 8,349 ₪, ביום 8.11.22 בוצעה העברה ממשה מצליח בסך של 6,222 ₪)– הכל בסכומים של אלפי שקלים. אף נרשם כי מסגרת האשראי הכוללת של החשבון עומדת על סך של 60,000 ₪”.
מה חני דקל אלבז חשבה לעצמה? איך היא חשבה שהלקוחה שלה תקבל פטור עם נתונים כאלה. התשובה: רק בגלל שהיא אישה.
ועוד שאלות:
למה התובעת מקבלת איסור פרסום על שמה? רק בגלל שהיא אישה?
למה התובעת תובעת את מנהל בית המשפט רחמים אשר? מה הוא עשה לה? למה שמו כן מפורסם? למה המדינה לא מגישה חסינות עובד מדינה עליו?
על איזה נזקי גוף היא תובעת את רחמים אשר? הטרדה מינית? איך מנהל בית משפט באופן אישי גרם לה נזק גוף כשהיא קלדנית?
למה היא לא חוטפת הוצאות למרות שהגישה בקשת סרק לפטור מאגרה? רק בגלל שהיא אישה?
הגברת פוטרה מהנהלת בתי המשפט. למה התביעה הוגשה בבימ”ש מחוזי מרכז ולא בבית דין לעבודה?????
ומה פירוש “בוצעה העברה ממשה מצליח בסך של 6,222 ₪”? משה מצליח הוא עו”ד. בדר”כ מעבירים כסף אל עו”ד ולא מקבלים מעו”ד. אז מה זה אומר?
את הנתבע רחמים אשר, המזכיר הראשי ומנהל בתי משפט מחוז ת”א מייצג שאול איבצן. איבצן עובד במשרד של הבעל של הנשיאה לשעבר דורית ביניש בכפיפות ליחזקאל ביניש. בוגר קורס חובלים של חיל הים, ויש לו 3 ילדים. שיהיה בהצלחה.
ואם זה לא מספיק, כתוב בהחלטה “בעניינה של המבקשת מתנהל הליך בבית הדין לעבודה על סמך אותה המסכת העובדתית העומדת בבסיס ההליך דנן”. אם יש תיק זהה בבי”ד לעבודה, למה הוגש עוד תיק בבית משפט מחוזי?
למה העבירו את התיק לירושלים כאשר הנהלת בתי המשפט שוכנת בירושלים וגם היא נתבעת, וירושלים היא “מגרש הבית” של הנהלת בתי המשפט?
להלן ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה:
נציין שלאחר מכן העבירו את התיק לבמ”ש מחוזי ירושלים.
| בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
| ת”א 77307-05-23 פלוני נ’ הנהלת בתי משפט ואח’
|
| בפני | כבוד השופטת צבייה גרדשטיין פפקין | |
| תובעת | פלונית | |
| נגד | ||
| נתבעים | 1. הנהלת בתי משפט
2. רחמים אשר 3. נציבות שרות המדינה |
|
| החלטה |
- לפניי בקשת המבקשת למתן פטור מתשלום אגרה במסגרת תביעה שהגישה לפיצוי בגין נזקי גוף.
- בהתאם לבקשה, המבקשת פוטרה מעבודתה כקלדנית בית משפט ביום 4.12.22 ומאז אינה עובדת אלא מתקיימת מקצבת אבטלה מאת המוסד לביטוח לאומי. נטען כי לאור מגבלותיה הרפואיות לא מצליחה המבקשת למצוא עבודה אחרת.
עוד בהתאם לבקשה, המבקשת נטלה הלוואות שונות מאת בני משפחה, מבנקים ומחברת האשראי. בני המשפחה אינם יכולים לסייע לה במתן הלוואה נוספת לצורך תשלום האגרה בהליך דנן.
- המדינה הגישה תשובתה לפיה היא מתנגדת לבקשה. בהתאם לתשובת המדינה, המבקשת לא הציגה תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי. כך למשל לא צורפו אישורי רלוונטיים אודות קיומן או העדרן של תכניות חיסכון, גמל, פוליסת ביטוח וכיוצ”ב. לא צורף פירוט כרטיסי אשראי למרות שנראה כי אלו קיימים בבעלות המבקשת ובעלה. כן לא הוכח ניסיון גיוס הסכום הנדרש לתשלום האגרה ממקורות חיצוניים, לא פורטו הוצאותיה של המבקשת, נטען כי בהתאם לבקשה בבעלות המבקשת רכוש המהווה אינדיקציה ליכולת כלכלית – כמו גם העובדה כי הינה מיוצגת בהליך דנן ע”י עו”ד פרטי.
נוכח כל האמור לעיל, מבקשת המדינה לדחות הבקשה.
אשר לסיכויי ההליך נטען אלו “נמוכים עד אפסיים”. צוין כי ההחלטה אודות פיטוריה של המבקשת התקבלה כדין, וכי בעניינה של המבקשת מתנהל הליך בבית הדין לעבודה על סמך אותה המסכת העובדתית העומדת בבסיס ההליך דנן.
- לאחר שקראתי טענות הצדדים ועיינתי בצרופות שצורפו מצאתי לדחות הבקשה.
הכלל הוא כי בעל דין הפותח הליך בבית המשפט מחויב בתשלום אגרה. תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס”ז-2007, קובעת כי פטור מתשלום אגרה יוענק בהתקיים שני תנאים מצטברים: העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה וקיומו של הליך המגלה עילה (סיכויי ההליך).
הנטל להוכחת שני התנאים מוטל על מבקש הפטור. על המבקש פטור מתשלום אגרה לפרוס בפני בית המשפט תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבו הכלכלי: בין היתר עליו לצרף לבקשתו תדפיסי חשבון בנק וחיוב כרטיסי אשראי (ככל שאלו קיימים), מידע לגבי חסכונות וקופות גמל, פירוט מקיף לגבי רכושו והצגת אישורים מתאימים המצביעים על העדרו של רכוש. בדרך דומה ועל מנת שניתן יהיה להתרשם מאי יכולתו של מבקש הפטור לשאת בתשלום האגרה, עליו לפרט אודות מקום מגוריו ולצרף תדפיס הוצאות החזקת הבית לחודשים שקדמו להגשת הבקשה.
עוד על מבקש הפטור להוכיח כי עשה ניסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית המשפט מצדדים שלישיים – שאלת יכולתו של בעל דין נבחנת גם על יסוד אפשרותו לגייס כספים וערבים ממקור חיצוני, כדוגמת בן משפחה או תאגיד בנקאי. מכל מקום, הישענות על קופת הציבור לצורך מימון תשלום האגרה צריכה להיות המוצא האחרון והיחידי העומד בפני מבקש הפטור.
- בענייננו, לא נפרסה תמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי של המבקשת. יתרה מכך, מהתמונה שכן נפרסה לא הוכח לפניי העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ובמיוחד נוכח סכומה, ואפרט.
ראשית, צוין כי בבעלות המבקשת דירת מגורים ורכב. צוין כי רכב אחד נוסף נמכר לאחרונה. לא פורט אודות נכסים אלו ומדוע, למשל, לא ניתן על בסיסם לגייס סכום הערובה. יצוין כי במסגרת החלטתי מיום 6.7.23 אפשרתי השלמת בקשת המבקשת נוכח הבעלות על נכס מקרקעין ונוכח סכום האגרה הנדרש לתשלום בהליך זה.
המבקשת טענה כי סוגיית בעלות הדירה נבחנת לאור האפשרות לקבלת הלוואה מהבנק ואילו היא “כבר לקחה את מכסת ההלוואות המקסימלית האפשרית”. טענה זו של המבקשת לא הוכחה. אשר לסכום האגרה נטען כי כל סכום יכביד על כתבי המבקשת. אף טענה זו לא הוכחה לפניי.
שנית, צוין כי המבקשת אינה עובדת מאז פיטוריה נוכח מצבה הבריאותי – אלא שלא צורף ולו מסמך רפואי בודד לתמוך בטענה זו. לעניין הכנסות המבקשת ובעלה, צוין כי שכרו של הבעל כ- 12,000 ₪ בחודש. בהתאם לאישור המוסד לביטוח לאומי, המבקשת מקבלת קצבת אבטלה בסכום של כ- 6,500 ₪ בחודש (ממוצע חודשי לחודשים 1-4/23). זאת ועוד, מעיון בתדפיס חשבון העו”ש שצורף עולה כי סך הכנסתם של המבקשת ובעלה עד למועד פיטוריה של המבקשת, נאמדה בסכום חודשי כולל של כ-20,000 ₪ (משכורת עובדי מדינה 31.8.22- 17,923 ₪, 30.9.22 – 22,881 ₪, 31.10.22 – 17,398 ₪). הנה כי כן, סך הכנסתם של המבקשת ובעלה נכון למועד זה, ובהתאם למבקשת עצמה: כ-18,500 ₪ (לפי הכנסת הבעל בסך של 12,000 ₪ ובתוספת דמי אבטלה בסך של כ-6,500 ₪). לא ברור מדוע לא ניתן לגייס סכום האגרה הנדרש בהליך דנן מתוך הכנסות אלו. וזאת גם אם הכנסותיה הועברו לצורך הלוואות שניטלו, הרי שככל שאכן הלוואות אלו שולמו, או חלקן מדוע לא ניתן, על בסיס הנכסים הקיימים ליטול הלוואה נוספת בסכום כה נמוך.
שלישית, המבקשת לא צירפה פירוט הוצאות. מעיון בתדפיס חשבון העו”ש שצורף עולה כי בבעלות המבקשת מספר כרטיסי אשראי, כאשר סכומי החיוב החודשיים נאמדים בסך של כ- 14,500 ₪ (2.9.22 – 15,529 ₪, 2.10.22- 14,456 ₪) – לא צורף פירוט כרטיסי אשראי. זאת ועוד, בתדפיס החשבון נראות משיכות מזומנים בסכומים של אלפי שקלים (למשל ביום 31.8.22 – 1,400 ₪, ביום 1.9.22 – 3,000 ₪, ביום 7.9.22 – 1,200 ₪, ביום 15.9.22 – 2,500 ₪ – סכום כולל של כ-8,000 ₪ במשך כשבועיים). עוד נמצאו העברות כספים בסכומים שונים (למשל ביום 5.9.22 הועבר סך של 6,000 ₪ עבור עו”ד דקל אלבז), הפקדות שקים ומזומנים (למשל ביום 6.11.22 הופקד שק בסך של 8,349 ₪, ביום 8.11.22 בוצעה העברה ממשה מצליח בסך של 6,222 ₪)– הכל בסכומים של אלפי שקלים. אף נרשם כי מסגרת האשראי הכוללת של החשבון עומדת על סך של 60,000 ₪.
במיוחד יפים דברים אלו, כשסכום האגרה עומד פחות מ- 1,500 ₪.
בהינתן כל אלה, לא עלה בידי המבקשת להוכיח את קיומו של התנאי הכלכלי לעניין הבקשה לפטור מאגרה.
- משלא הרימה המבקשת את הנטל הרובץ לפתחה – כי מתקיים התנאי הראשון למתן פטור מתשלום אגרה- המהווה תנאי סף, מתייתר הצורך בבחינת התנאי השני שעניינו קיומה של עילת תביעה הנוגע לסיכויי ההליך.
למעלה מן הצורך יצוין כי לא זה המקום לקבוע כי אין סיכוי להליך כטענת המשיבה. הדבר יידרש בבירור במסגרת התובענה שהוגשה.
- אשר על כן, הבקשה לפטור נדחית. המבקשת תשלם האגרה וזאת עד ליום 1.8.23 לכל היותר. לא תשולם האגרה ימחק ההליך.
- לתזכורת מזכירות בהתאם.
- ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.
ניתנה היום, כ”ט תמוז תשפ”ג, 18 יולי 2023, בהעדר הצדדים.
בעליון: העברת התיק לירושלים
| בבית המשפט העליון |
| בש”א 4350/23 |
| לפני: | כבוד הנשיאה א’ חיות |
| התובעת בת”א (מחוזי מר’) 77307-05-23: |
פלוני |
| נ ג ד |
| הנתבעים בת”א (מחוזי מר’) 77307-05-23: |
1. הנהלת בתי המשפט |
| 2. רחמים אשר | |
| 3. נציבות שירות המדינה |
| העברת מקום דיון;
תגובת התובעת מיום 11.7.2023; עמדת הנתבעים מיום 12.7.2023 |
| בשם התובעת בת”א (מחוזי מר’) 77307-05-23: |
עו”ד חני דקל-אלבז |
| בשם הנתבעים בת”א (מחוזי מר’) 77307-05-23: |
עו”ד האני טרודי |
| החלטה |
- נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, השופטת ר’ לורך, הביאה לידיעתי כי הנתבע 2 (להלן: הנתבע) בת”א (מחוזי מר’) 77307-05-23 (להלן: ההליך), אשר נפתח בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, מועסק כמנהל מחוז תל אביב ותחום אחריותו נוגע לכלל בתי משפט השלום במחוז זה.
כן צוין כי הנתבע שימש עד לפני כעשור כמזכיר ראשי בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. עוד צוין בהודעת הנשיאה לורך כי התובעת בהליך שימשה בעבר כמנהלת אולם במערכת בתי המשפט, וכי הנהלת בתי המשפט ונציבות שירות המדינה נתבעות אף הן בהליך.
בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליך להודיע האם לדעתם יש מקום להעביר את הדיון בו לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ולציין, ככל שהתשובה לכך חיובית, לאיזה בית משפט ראוי, לדעתם, להעבירו.
- התובעת הודיעה כי היא מבקשת להותיר את ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשל ההנחה שהמותב שידון בעניינה “יפעל באם תהא בעיה של ניגוד עניינים או היכרות”. לעמדת הנתבעים ראוי להעביר את ההליך למחוז שיפוט אחר, שאינו מחוז תל אביב, בשל התפקידים אותם מילא הנתבע 2. הנתבעים הוסיפו כי הם מותירים את השאלה לאיזה מחוז שיפוט, מלבד מחוז תל אביב, ראוי שהדיון בהליך יועבר לשיקול דעת בית משפט זה.
- בנסיבות העניין באתי לידי מסקנה כי יש מקום להעביר את הדיון בהליך למחוז אחר. זאת בהתחשב בתפקידים שמילאו הנתבע והתובעת (השוו: בש”א 1578/21 מור נ’ שרון, פסקה 3 (5.5.2021); בש”א 3561/19 תורג’מן נ’ כונס הנכסים הרשמי (10.6.2019); כן ראו: בש”א 1326/22 בהרי נ’ הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים, פסקה 3 (27.3.2022)), וכן בהתחשב באופיין של הטענות המועלות בכתב התביעה (ראו והשוו: בש”א 4080/23 דרדיק נ’ מזכירות בית משפט השלום בתל אביב-יפו – הנהלת בתי המשפט, פסקה 3 (10.7.2023); בש”א 240/22 מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט נ’ בנימין, פסקה 3 (18.1.2022)).
- אשר על כן, אני מורה מכוח סמכותי לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 כי הדיון בת”א (מחוזי מר’) 77307-05-23 יועבר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד לבית המשפט המחוזי בירושלים.
ניתנה היום, ח’ באב התשפ”ג (26.7.2023).
א’ חיות
| ה נ ש י א ה |