דור אלון (דור שדה) חייל צהל נפטר ב 7/10/2024.  אמא שלו יעל אלון (ששם המשפחה שלה הוא שדה) התעקשה שעל המצבה יהיה כתוב רק שם משפחת הנעורים של האישה (שדה), ולא יהיה כתוב שם המשפחה של הגבר (אלון).  זה הגיע לבית משפט עליון.  מה נפסק?

כמובן נפסק ע”י דוד מינץ שלאישה יש זכות וטו על המצבה ושאם האישה לא מסכימה, אז שהאבא יחפש צדק בבתי המשפט של חאן יונס.  שם אולי מקשבים לגברים גרושים.  הילד ייקבר עם שם המשפחה של אמא שלו, בלי שם המשפחה של אבא שלו.

מקרה קשה של אישה מסיתה, מנכרת ונרקיסיסטית

מדובר במקרה קשה של ניכור הורי ע”י האישה יעל אלון.  אישה נרקיסיסטית אגואיסטית הסיתה את הילדים נגד אביהם כל חייהם.  היא גם שכנעה את הילד כשהגיע לגיל 18 ללכת למשרד הפנים ולשנות את שם משפחתו, ולמחוק את שם האב.  מרוב שנאה יוקדת.

מדובר באחת שמייללת שהיא עצמה יתומת מלחמת יום כיפורים, ושהיא גדלה בלי אבא…..  והיא עשתה בדיוק אותו לדבר לילדים שלה.  גידלה אותם בלי האבא, ועוד הסיתה אותם נגדו.

אפילו כשהבן נפטר היא לא הניחה את חרב המלחמה, ויצאה למלחמה על הזכות שלא לרשום על המצבה את שם המשפחה בבית משפט עליון.

זה דור, הפרח שנקטף בדמי ימיו.  הוא לא דומה בכלל לנקבה המוזנחת אמא שלו.  במקום להודות לאבא על הגנים המוצלחים שנתן לילדיה, הגרושה הזועמת, יעל אלון, נוקמת, גם מהקבר של הבן.

האמא הנוקמת עם הבן המוסת.

וזה לא הכל.  היא מסיתה נגד ביבי שביבי רצח לה את הילד ושביבי צריך להתפטר.  היא גם מקשטת את הפייסבוק שלה כבכל מיני סיסמאות פמיניסטיות על העצמה נשית, ו”אנחנו מאמינות לך”, מה שמראה לנו שזו כלבת נוחבה פמיניסטית רעילה, איבן שרמוטה של נוחבה, והשם גמל לה כגמולה.

וזה לא הכל.  היא גם שונאת דתיים ומתראיינת נגד חוק הגיוס וטוענת שאין מספיק גוויות של חיילים דתיים בבתי העלמין הצבאיים.

האחות של החייל המנוח נועם אלון כתבה:

“זאת אמא שלי, יעל. בגיל 7 היא הפכה ליתומת צה״ל כשאבא שלה, יצחק, נהרג במלחמת יום כיפור בזמן שטיפל בפצועים תחת אש.
בדיוק 50 שנה אחרי, באותו תאריך עברי, היא הפכה גם לאם שכולה.

הבן שלה, אח שלי הקטן והאהוב, דורי, נהרג בהיתקלות עם מחבלים כשנכנס עם הצוות שלו לפנות תושבים מבתיהם בכפר עזה.
השבוע קמנו מהשבעה ואמא החליטה להגיע להתייצב כאן מול הקריה ולהשמיע את קולה. אני קוראת לביבי ולכל ממשלת החורבן שאחראים לאסון הגדול ביותר שידענו כמדינה – תפנו את הכסאות שלכם מיד ותתפטרו.

תפנו מקום למנהיגים שראויים לעם הזה שראויים לכל מי שנהרג בעבור העם הזה ולכל מי שרוצה לחיות כאן ולשקם את מה שהרסתם.

אמא שלי מאמינה שמהשבר הנורא הזה ומהתחתית שאנחנו נמצאים בה עדיין אפשר לצמוח כחברה וכמדינה.

אתם כרגע רק מפריעים לנו להתרומם משם.  אנחנו נבנה, נתקן, ניצור חיים חדשים, בלעדיכם”.

איזה יופי.  איזה אחות רהוטה וקוהרנטית, אבל ממא’לה….  את בעצמך יתומה מאבא שלך ואת מאושרת שאין לך אבא בחיים, ושטוב לך בלעדיו……  אז מה את מייללת שאמא שלך גדלה כיתומה?

לא נגרם לאמא שלך כל נזק בהתייתמותה.  להיפך..  אולי אבא של אמא שלך היה פוגע בה מינית, ולכן אולי מדובר בחסד שמיימי שנעשה איתה ב 1973??? הרי לשיטתכן הפמיניסטיות כל אבא רק רוצה לאנוס את הילדות שלו..   זו האקסיומה הפמיניסטית של ישראל, לא????

להלן פסק הדין

מכיוון מדובר באבא גרוש, הרי שהיו לו סיכויים למשפט צדק בבית המשפט של הנוחבה בחאן יונס.  אבל בהחלט שלא בירושלים, בירת פמיניסטאן.

השופט הנבלה הוא מינץ, סוכן נוחבה פמיניסטי שאילת שקד הביאה אותו על תקן של “שמרן”.  הדבר היחיד שהוא שומר עליו זה קדושת הכוס של העשתורת שהוא סוגד לה.  ח”כ דוד ביתן אמר עליו שהוא אלכוהוליסט.

השופט ד’ מינץ:

1. ביום 9.10.2023 נפל סרן דור שדה ז”ל, מפקד מחלקה בגדוד “צבר” בחטיבת גבעתי, בקרב להצלת חברי קיבוץ כפר עזה. בן 23 היה דור בנפלו.

2. דור ז”ל הוא בנם של העותר ומשיבה 2, שהתגרשו לפני כ-13 שנים, ולהם שתי בנות נוספות. עובר לנפילתו, בהגיעו לגיל 18 פנה דור ז”ל למשרד הפנים ושינה את שם משפחתו מ”אלון” ל”שדה”.

3. לאחר נפילתו בקרב של דור ז”ל חתם העותר ביום 7.11.2023 על מסמך בו ביקש כי השם שיופיע על מצבת בנו יהיה “דור שדה (אלון)”. בעקבות זאת, ביום 12.11.2023 פנו משיבה 2 ובנותיה למנכ”ל משרד הביטחון ולראש היחידה להנצחת החייל, בבקשה לכבד את רצונו של דור ז”ל ולרשום על מצבתו את שם המשפחה המעודכן בלבד. ביום 19.11.2023 השיבה נציגת היועץ המשפטי למשפחות והנצחה במערכת הביטחון כי בהתאם לדין, שם משפחה קודם של חלל ייכתב על גבי כרית המצבה לפי בקשת קרובו ועל דעת שאר הקרובים. משכך, ובהינתן שלא ניתנה הסכמה מצד כלל קרוביו של דור ז”ל, הכיתוב על כרית המצבה יכלול את שם המשפחה “שדה” בלבד.

מכאן העתירה שלפנינו.

4. יצוין כי העותר ציין בעתירתו שעובר לפנייתו לבית משפט זה הוא פנה לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (עת”מ 42061-11-23) וביקש את הסעד המבוקש על ידו במסגרת זו. בסופו של דבר מחק העותר את עתירתו. ואולם עיון (באמצעות מערכת נט-המשפט) בבקשת משיב 1 לסילוק העתירה על הסף ובתשובת משיבה 2 לעתירה מלמד כי הללו התנגדו למתן הסעד המבוקש – כל אחד לפי טעמיו (משיב 1 בשל אי-הסכמתה של משיבה 2 ובנותיה לכיתוב וחוסר סמכותו העניינית של בית המשפט; ומשיבה 2 בשל מכלול טענות ביניהן חוסר סמכות עניינית, אי-צירוף אחיותיו של דור ז”ל לעתירה, אי-ניקיון כפיים ושימוש לרעה בהליכי משפט, והיעדר עילה להתערבות לגופו של עניין).

5. נסיבות הגשת העתירה מצערות ביותר, והסוגיה המתעוררת בה בדבר אופן הנצחתו של הבן המנוח קשה וכואבת. ואולם חרף זאת, לא נוכל להושיט לעותר את הסעד המבוקש על ידו.

תקנה 2 לתקנות בתי קברות צבאיים (כללים לכיתוב על מצבות), התשנ”ז-1997 (להלן: התקנות) קובעת כי כיתוב אחיד יופיע על גבי כרית המצבה הצבאית, והוא יכלול פרטים שונים ובהם:

“(2) דרגה ומספר אישי, שם פרטי ושם משפחה; שם משפחה קודם וכינוי – לפי בקשת קרוב”.

תקנה 1 לתקנות מגדירה “קרוב” כ”כל אחד מהקרובים המנויים בסעיף א(1) עד (4) בתוספת לחוק, על דעת שאר הקרובים כאמור”. החוק הנזכר הוא חוק בתי קברות צבאיים, התש”י-1950, הכולל בסעיף א(1) עד (4) לתוספת לו את הקרובים הבאים: בן זוגו של החייל שנפטר; בניו ובנותיו; הוריו; ואחיו ואחיותיו.

משילובן של הוראות אלה עולה, כפי שגם צוין בתשובת נציגת היועץ המשפטי למשפחות והנצחה במערכת הביטחון – כמו גם בטיעוני המשיבים בבית המשפט לעניינים מינהליים – כי הוספת שם משפחה קודם לכרית המצבה טעונה הסכמה של כלל קרובי החייל (וראו בעניין זה: בג”ץ 835/02 בן-גל נ’ שר הביטחון, פ”ד נז(4) 228, 236 (2003)). על כן, בהינתן שם משפחתו הנוכחי של דור ז”ל ובהיעדר הסכמה מצד אמו ואחיותיו, לא ניתן להורות על הוספת שם משפחתו הקודם לכרית מצבתו.

תרופתו של העותר מצויה אפוא בקבלת הסכמת קרוביו לכיתוב שלא במסגרת עתירה זו. העתירה נדחית.

ניתן היום, ‏ב’ באדר א’ התשפ”ד (‏11.2.2024).

PDF