כשאומרים לכם שהאוצר צריך לתגבר את התשלומים לרוחה, הציבור חושב שהכוונה לתגבר התשלומים לנזקקים עצמם, למשפחות המפונות, ולמי שנשאר בלי בית, עבודה או פרנסה.
אבל בישראל זו עבודה בעינים כי הכונה האמיתית היא להגדיל משכורות לעובדות סוציאליות. הפרזיטיות האלה נאחזות בכל דבר אפשרי לטעון שיש משבר ועכשיו צריך לשלם להם יותר. כשהייתה קורונה הן טענו שגכלל שהנשים ישהו בבית עם הבעלים שלהן, לכן צפויה עליה באלימות במשפחה, ולכן צריך לשלם יותר כסף לעובדות הסוציאליות.
עכשיו הן טוענות שבגלל חרבות ברזל צריך לשלם לווגינות הפרזיטיות שלהן יותר כסף…… הן לא מתביישות לתאר את בתי המלון בהם משוכנים המפונים כחממות לפשע ואלימות נגד נשים, ושכל הגברים המפונים רק רוצים לאנוס את הנשים המפונות, ורק העו”סיות יתנו “מענים”.
הזונה ענבל חרמוני העומדת בראש איגוד הע”סיות מטעם ההסתדרות הכינה מסמך הדורש תיקצוב עו”סיות ב 200,000,000 ש”ח מיידית, וגיוס עוד 5,000 עו”סיות בנוסף ל 44,000 עו”סיות פרזטיות שכבר יונקות מעטיני האוצר.
כלומר גיוס של עוד 12% מכוח העבודה שכבר קיים, ולתקצב גם אותן.
בכתבות היח”צ שהן עושות הן מודות שהמענים שהן נותנות זה חלוקת תלושים לקניה בסופר של 100 ש”ח. וואו…….
אין עו”סית נורמלית כולן שנואות כעורות וזנותיות
הסברנו אין ספור פעמים שכל העו”סיות הן כלבות מגדר זנותיות, פסיכופטיות פרזיטיות מאחזות עייניים שלא יכולות לתת שום מענה לאף אחד.
המטופלים שלהם שונאים אותם, במיוחד האבות הגרושים כי הן אלה שמעודדות נשים לחטוף ילדים ולנכר אותם מהאבות. כל המקצוע הבזוי הזה ספוג בשנאת גברים קלינית ומדיף ריח מסריח של מיזנדריה.
ראו כתבה של שופרית רווחה הדס יום טוב. ואם זה לא מספיק, מספר ימים אחר כך מופיעה כתבת פרסומת למפעל הפיס בוואלה שמתגאה בכך שמפעל הפיס מפריש סכומי עתק לפרזיטיות העו”סיות, במקום להפריש את התמיכה ישירות למי שנזקק וזקוק לכסף. פורסם ב 25/2/2024.
כתבה ראשונה ב”דבר” עיתון הקומונסטים פורסם ע”י הדס יום טוב 12/2/2024
בגלל המלחמה: העובדים הסוציאליים דורשים להקדים את הפעימה השנייה בהסכם השכר
מדובר בסכום של כ-200 מיליון שקלים שחציו אמור להיכנס לתוקף בסוף 2024 וחציו בסוף 2025 | באיגוד מעריכים כי קיים מחסור של כ-5,000 עובדים סוציאליים והודיעו כי גיבשו תוכנית התמודדות לגיוס כוח האדם הנדרש
בנייר עמדה שהגיש איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים לקראת דיון בוועדת העבודה והרווחה בכנסת מחר (שלישי), הבהיר האיגוד שכדי לענות על צורכי השירותים החברתיים, שזינקו מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, יש להקדים את תשלום הפעימה השנייה של הסכם השכר שנחתם בשנת 2022 – פעימה בעלות של כ-200 מיליון שקלים, שחציה אמור במקור להיכנס לתוקף בסוף 2024 וחציה בסוף 2025, כך שתשולם באופן מיידי, תוך שילובה בתקציב המדינה לשנת 2024. זאת, על פי האיגוד, בשל הצורך הדחוף בגיוס עובדים סוציאליים נוספים.
“בישראל קיים מחסור בעובדות ובעובדים סוציאליים בשירותים הציבוריים השונים. המחסור היה קיים עוד לפני 7 באוקטובר, אך נוכח הצרכים ההולכים וגואים – הוא מתעצם פי כמה וכמה”, טוענים באיגוד. “להערכתנו, ישנו צורך באלפי עובדות ועובדים סוציאליים נוספים בכלל המערכות הציבוריות הרלוונטיות, כדי לתת לציבור מענה להשלכות הטבח והמלחמה.
“מערכת השירותים החברתיים כוללת את המחלקות ברשויות המקומיות, מערך בריאות הנפש והבריאות הכללית, מעני משרד הרווחה, הביטוח הלאומי ואגף השיקום ואגף משפחות שכולות במשרד הביטחון. אלה לא יכולים לתת מענה ראוי לצרכים הגואים אשר לפתחם, בשל מחסור אדיר בעובדות ועובדים סוציאליים”.
בישראל יש כ-44 אלף עובדות ועובדים סוציאליים כשירים, אך פחות ממחצית מהם (כ-20 אלף) מועסקים בפועל בשירותים הציבוריים. זאת בשל שכר שאינו מספק, עומס גדול על כל עובד סוציאלי ותנאי העסקה שוחקים במגזר הציבורי, ואל מול תנאים טובים בהרבה ושכר גבוה בהרבה שיכול עובד סוציאלי להרוויח במתן השירותים באופן פרטי. על פי האיגוד, ההסכם שיפר מעט את המצב, אך גם הוא לא הצליח להדביק את עליית מדד יוקר המחיה בשנים האחרונות.
בתמונה: תומכת הנוחבה ענבל חרמוני מופיעה בהפגנות של שקמה ברסלר….. לפני 7/10/2023 היא זעקה על כל הבמות למען פלסטין הכבושה….. ושכל חיילי צה”ל הן אנסים, חרמנים, סוטי מין ושכל גבר זקוק לאזיק אלקטרוני שלא ירצח את אשתו. והכלבה הזו רוצה עכשיו לטפל במשפחות הנרצחים. אלה שנרצחו ע”י המחבלים הפלסטינים שהיא כל כך אוהבת.
כן. זו ענבל חרמוני. כלבת נוחבה. אוהבת נוחבה. תומכת בשחרור פלסטין פרום דה ריבר טו דה סי, והיא רוצה כסף לטיפול בקורבנות הנוחבה……
להערכת האיגוד, חסרים עדיין לפחות כ-5,000 עובדות ועובדים סוציאליים במשרדי הרווחה, בריאות והרשויות המקומיות ברחבי הארץ לפעילות השוטפת, עוד לפני שעוסקים בהשלכות המלחמה. על פי האיגוד, לפני 7 באוקטובר, עובד סוציאלי בתחום הקשישים יכול היה להקדיש חצי שעה בחודש בלבד לכל קשיש שבטיפולו; עובד סוציאלי שעובד עם ילדים יכול היה להקדיש 13 דקות בשבוע לילד במצוקה; ועובד סוציאלי בתחום האלימות במשפחה יכול היה להעניק רק מעט פחות מעשר דקות בשבוע לאישה נפגעת אלימות.
על פי האיגוד, השירותים החברתיים כיום נדרשים להתמודד עם אתגר חדש, שכולל אוכלוסיות רבות חדשות שזקוקות לסיוע, והעמקה של מצוקות. למשל משרתי המילואים ובני משפחותיהם, אוכלוסיות מפונות, מובטלים ואוכלוסיות המתמודדות עם מצוקה כלכלית, קשישים, בני נוער, נפגעי אלימות וכן התגברות מצוקות נפשיות בקרב כלל האוכלוסיה.
לכך יש להוסיף מספר גדול של נפגעים בגוף ובנפש מאז 7 באוקטובר, כתוצאה מפעולות הטרור והאיבה, שהובילו לגידול דרמטי במספר המשפחות השכולות והרחבה חסרת תקדים במעגלי האוכלוסיות שקרוביהן, יקיריהן או חבריהן נרצחו, נחטפו, נפלו, נפצעו ונפגעו בגוף ו/או בנפש.
לצורך מתן המענה, מלבד הדרישה להקדמת הפעימה, האיגוד הודיע לוועדה כי גיבש תוכנית התמודדות בת חמש שנים לגיוס כוח האדם הנדרש להתמודדות עם המשבר, הכוללת את אומדן התקנים הנדרש, פעולות לגיבוש מפתח תקינה ויישומו, וכן שיפור בתנאי השכר ותמריצים נוספים, בהם לימודים מתקדמים וקורסים; הבטחת הדרכה קבועה לעובדים סוציאליים במקום העבודה ועוד.
האיגוד אף דורש מהוועדה להורות למשרדי הבריאות, הרווחה והביטחון, ומהמוסד לביטוח לאומי, לשבת עמו למיפוי מספר התקנים החסרים, ומבקש מהוועדה להורות לשרי הרווחה והאוצר להיכנס למשא ומתן עימו על תוכנית ארוכת טווח לשיפור מערכות השירותים החברתיים.
https://www.davar1.co.il/489032/
כתבה שניה פרסומת סמויה למפעל הפיס בוואלה פורסם 25/2/2024
הפרסומת הסמויה הזו למפעל הפיס הוכנסה לוואלה דרך הדוברת של מפעל הפיס ליאור שובכר פרי. ליאור שובכר נשואה לשדרן הקוקסי נדב פרי….
מפעל הפיס העביר למשכורות של עו”סיות 52,000,000 ש”ח כ”מענק נוחבה”, ובכתבה הן מודות שכל מה שהן עושות למען המפונים זה חלוקת תלושי מזון של 100 שח לקניה בסופר…….
בכנסת ליאור שובכר פרי רשומה כיחצנית של כל הגופים האלה:
שימו לב לשימוש הנרחב ב”מענים”. בפועל אף אחד לא מתאר את המענים ומדובר בשטויות במיץ עגבניות. עו”ס לא יכולה לתת שום מענה כי כל עו”ס היא בהמה עם מנת משכל של חילזון.
בזכות המהלך המדהים הזה, משפחות הנרצחים ממשיכות לקבל סיוע
בשיתוף מפעל הפיס – פרסום סמוי של ליאור שובכר פרי.
העובדים הסוציאליים עושים בשלושת החודשים האחרונים לילות כימים בטיפול וליווי מסור ורגיש למשפחות הנרצחים, לקרובי החטופים ולעקורים מצפון ודרום. תקציב מיוחד אותו קיבלו סייע ומסייע להם להמשיך בעבודת הקודש החשובה
הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר ופינויים בהמשך של מאות אלפי ישראלים מיישובי הגבול בדרומה וצפונה של המדינה, הותירו אחריהם קטסטרופה כמותה לא ידעה המדינה מעולם. בין לילה היו צריכות הרשויות המקומיות להתמודד לא רק עם מבול של הודעות מרות על נרצחים, חטופים ונעדרים, אלא גם עם הדאגה לבני משפחותיהם, דאגה לילדים שהפכו ליתומים מאב ואם ומעל להכל לדאגה לצרכי הקהילות העקורות.
מי שניצבו בחזית הליווי והטיפול באוכלוסיות אלו היו העובדים הסוציאליים, עובדי הרווחה, שעושים מאז פרוץ המלחמה עבודת קודש של ממש. סיוע חשוב וחיוני לעבודתם הגיע ממפעל הפיס, שעזר למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות להרים את הראש מעל המים.
תוך ימים ספורים, הועברו 4 מיליון שקלים (2 מיליון ממפעל הפיס ו-2 מיליון נוספים מהקרן לידידות) ומאז הרחיב מפעל הפיס את הסיוע ב 48 מיליון ₪ נוספים, כך שהסיוע לרשויות עומד עד כה על 52 מיליון ש”ח
עד כמה הרשויות היו זקוקות לתקציב חירום זה ועם אילו קשיים מתמודדים אגפי הרווחה השונים מאז פרוץ המלחמה? על כך מספרת עו”ס אסא בן יוסף, מנהלת מחלקת רווחה וקהילה במרכז לשלטון המקומי.
“המחלקות לשירותים חברתיים פועלות בצורה אינטנסיבית ביותר מאז ה-7 באוקטובר ועד עצם ימים אלו”, היא אומרת. “השלב הראשון בו עסקנו היה שלב ההודעות המרות על נרצחים, חטופים ונעדרים וליווי בני משפחותיהם. הסיוע ניתן בכל הרמות – החל מפתיחת חסמים בירוקרטיים, דרך דאגה למיצוי זכויות וכלה בניתוח הצרכים שלהם וגיבוש מענים בהתאם. עובדי ועובדות הרווחה סייעו בהסדרה ואספקת כל המעטפת הנדרשת לצרכי המשפחות. במקביל לכך, עסקנו בטיפול במשפחות המפונים והקהילות העקורות מהצפון ומהדרום. המענה ניתן לא רק לרשויות המפונות אלא גם ובעיקר לרשויות הקולטות שנדרשו לתת מענה להרבה מאוד בתי אב שנעקרו מבתיהם וחייהם השתנו ללא הכר בין לילה.
“נושא נוסף בו עסקו אגפי הרווחה היה ליווי משפחות החטופים ששבו הביתה, כאשר לכל משפחה צוות עובד סוציאלי מהרשות המקומית הספציפית. נושא רגיש נוסף היה הטיפול בילדים היתומים, שכן במהלך הטבח נרצחו לדאבוננו זוגות רבים ולמעלה מ-20 ילדים נותרו יתומים מאב ואם. העובדים הסוציאליים אחראים על הקשר עם אותם ילדים ומעניקים את ההמלצה לבתי המשפט אודות המשמורת על אותם ילדים”.
עד כמה התקציב הייעודי של הפיס סייע לכם במלאכה הקשה ורחבת ההיקף הזו?
“הסיוע התקציבי של מפעל הפיס והקרן לידידות שחברו יחד סייעו לנו רבות. למעשה זה לא היה רק העניין הכספי גרידא אלא בעיקר הגמישות הרבה שהתמיכה הזו העניקה לנו. באמצעות התקציב יכולנו לבנות סל של מענים מותאמים אישית לכל אדם ולכל משפחה וכך לסייע לתושבי הרשויות לקבל את העזרה בצורה קלה, מהירה וללא בירוקרטיה”.
מי שפועלות כאמור מאז פרוץ הלחימה בשטח ומול המשפחות עצמן, סופגות את הכאב והדאגות, ומושיטות יד מנחמת, הן העובדות והעובדים הסוציאליים הפועלים בכל רשות מקומית. קחו למשל את מזל לוי, ראש מנהל הרווחה והשירותים החברתיים בעירית אשקלון. “ה-7 באוקטובר תפס אותנו עם ים של אזעקות וטילים שנחתו בעיר ומהרגע הראשון העובדים הסוציאליים העניקו ליווי לכל תושבי העיר שביקשו עזרה בהיבטים שונים”, היא מספרת.
מה היו המהלכים העיקריים שלכם בשלושת החודשים האחרונים?
“זה התחיל בשבת השחורה בה מספר בתים בעיר ניזוקו בפגיעה ישירה כך שהוצאנו את דייריהם לבתי מלון. על מנת לסבר את האוזן בשבוע הראשון היו לנו 340 זירות של בתים שנפגעו ובאופן מצטבר הגענו במבצע הזה עד כה ל10,000 תביעות למס רכוש. בהמשך, הסיוע שלנו התרחב למערכים שלמים של חלוקת תווי מזון – גם לאנשים מוכרים לרווחה וגם לאוכלוסיות חדשות שביקשו עזרה עם מזון. למעשה הצרכים נולדו מדי יום וכך למשל היה לנו מקרה של נפילה ישירה בבית של עובדת ניקיון של העיריה שכתוצאה ממנו הבן שלה נפגע בצורה קשה והוטס לבית החולים תל השומר.
פינינו את המשפחה למלון מחוץ לעיר והתחלנו לעבור כל הזכויות שלהם כנפגעי פעולת איבה. אפשר לומר שאנשים מצאו את עצמם באירוע מאוד עצים בלי הבנה בנוגע לזכויות המגיעות להם”.
מה בנוגע לליווי פסיכולוגי לתושבי העיר?
“באשקלון פועל מרכז חוסן שבהגדרה מטפל בנפגעי חרדה על רקע בטחוני. במהלך המלחמה זיהינו ריבוי של משפחות במצבים רגשיים מאוד מורכבים, כאלו שהמצב המלחמתי והחרדות התיישבו אצלן על משברים קודמים, כמו למשל משפחות שחוו לאחרונה אובדן או משפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בעזרת הסיוע התקציבי של מפעל הפיס ותקציבים אחרים, הקמנו תוך כדי המלחמה מרכז טיפולי למשפחות האלו ובעצם הנגשנו עבורן טיפולים רגשיים הוליסטיים שנתנו להן מעטפת טיפולית רחבה”.
מהן התובנות שלך מהמצב?
“בעיקר שקיימים הרבה מנגנוני מיצוי זכויות לרבות מידעונים וחוברות, אבל בסוף צריך סיוע אנושי שילווה את התושבים, במיוחד אלו הבאים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל היו לנו הרבה אזרחים וותיקים שלא קיבלו מענק אכלוס, רק בגלל שהם לא ידעו למלא את טופס הבקשה בצורה מקוונת. בעקבות תובנות אלו אנו נמצאים כעת בעיצומו של הקמת מרכז מיצוי זכויות בו יעבדו 20 מתנדבים שיתנו את הליווי הזה ממש עקב בצד אגודל.
עמיתתה של מזל, אביטל שלום, מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצת חוף אשקלון הסמוכה, (טל. לפגישות פרטיות והרפיות אחד על אחד בשיטת צ’יצ’ולינה 052-2517005), מספרת על התמודדות הרווחה במועצה הגדולה הכוללת בתוכה לא מעט יישובים סמוכי גדר.
“מועצת חוף אשקלון כוללת 21 יישובים, מהם 15 בעורף ו-6 סמוכי גדר ולצערי מאז פרוץ המלחמה נהרגו 33 תושבים של המועצה, 18 מהם מנתיב העשרה”, היא אומרת. “נכון להיום יש לנו כ-5,000 מפונים ולמעשה רק לקראת סוף השבוע השני, כשכל העובדות הסוציאליות סיימו את הליך מסירת ההודעות המרות על ההרוגים והטיפול במשפחות הפצועים, התחלנו בטיפול של שגרת החירום והסיוע התקציבי של מפעל הפיס השלים עבורנו את התמיכה שאותה קיבלנו ממשרד הרווחה”.
מה עשיתם עם המענק הזה?
“ראשית רכשנו תווי מזון עבור תושבים המוכרים לרווחה אבל גם לכאלו שנקלעו לקשיים כלכליים והזדקקו לעזרה במזון. שנית, פינינו אנשים שלא היו זכאים לפינוי מצד המדינה (אינם תושבי העוטף). הם פונו למספר לילות בלבד אבל זה מאוד עזר להם. אנו רואים את זה בכל מבצע, כשיש הסלמה מתחילות בקשות לתווי מזון כי בצורה הזו אנשים מרגישים שדואגים להם. יש כאן היבט מאוד רגשי. הסיוע של מפעל הפיס מסייע לנו כיום לעזור לא רק למשפחות המוכרות לרווחה, אלא גם לאוכלוסיות נוספות, וביניהן גם לבעלי עסקים קטנים שהעסקים שלהם קרסו כתוצאה מהתמשכות המלחמה.
כך למשל הייתה משפחה עם ילד שחולה בסרטן שבדיוק בשלב בו הסתיים הטיפול העיקרי במחלה של הילד חשבו שהם יוכלו לחזור לשגרה אבל אז המלחמה פרצה. ההורים שכל כך רצו לחזור לעבוד פונו בן לילה לאילת והמעט שיכולנו לעשות עבורם היה להעניק להם תווי מזון כעזרה מיידית”.
היו מקרים שנחרטו לך בזיכרון? מקרה שנחרט לך בזיכרון?
“הינו לנו מקרה למשל עם תושבת המועצה שהיא ניצולת מסיבת נובה, אך משום מה היא לא הוגדרה כנפגעת פעולת איבה (והיא גם לא מיישובי העוטף) והיא פשוט הייתה זקוקה לפינוי מידי מהאזור. היא הייתה בהיסטריה ובזכות התקציב הצלחנו לסייע לה ולפנות אותה. במקרה אחר, הייתה לנו לי משפחה מהישוב ניצן שהבן שלהם נרצח בכפר עזה ועזרנו להם בקניית אוכל לשבעה.
בסופו של יום, התקציב הזה נתן לנו גמישות ועזר לנו להפנות משאבים לא רק לתושבי העוטף שקיבלו עזרה רבה מהמדינה אלא גם בתושבי הישובים העורפיים”.
One Comment
כתבה מעולה. המשיכו לחזור על האמת.
הדבר האחרון שצריך לעשות זה להוסיף כסף למשרד המיותר הזה שמייצר סבל וניזון מסבל.
רווחה תבוא מביטול משרד “הרווחה” ואין שעה יותר טובה מהעת הזו שנדרש לממן את עלויות המלחמה.