עו”ד ברק כהן פועל להדחתה של הנבלה טובה פרי מכס השיפוט. הנ”ל חותמת גומי של הרווחה, ועובדות הסוציאליות מכתיבות לה מה להחליט. שישו וימחו. טובה פרי בדרך לפיטורין ועופר ברטל יעשה ממנה לפחות 200,000 ש”ח כדי להגן עליה. חחחח.. סוף נבלה לפיטורין. חחחח.
נשאר קצת שמפניה מהסילבסטר? לפתוח שמפניה!!!!
האמא היא מסתננת אריתראית. הגיעה ישראל בגיל 16 כשבדרך מאריתראה לפה המליטה אחרי כמה חודשים במקלט חירום, הועבר א’ התינוק לחיקה של משפחת אומנה בהסכמה. הוא היה אז בן שנתיים. הילד שהה באומנה 8 שנים ושמר על קשר עם האמא “מעת לעת”. בשנה האחרונה, 2022, החליטה האם להיאבק להשבתו, כששמעה שהורי האומנה ביקשו לאמצו. התיק הגיע לטובה פרי מבית משפט השלום לנוער בתל אביב.
צפו בכתבה מ 2017 על טובה פרי בענין אחר – עם הקלטה מאולמה צורחת כמו בבון פסיכוטי…… באדיבות “LST תקשורת”.
העובדים הסוציאליים וגורמי הטיפול במחלקת הרווחה בתל אביב תמכו באם שהיא כבר בת 27. הם סברו שהיא מסוגלת לטפל בבנה ולגדלו. טובה פרי העתיקה החלטה מהשופטת שרון לוי וכתבה שהאם אינה מסוגלת וש”יכולותיה ההוריות של האריתראית אינן מספיקות לספק את צרכיו של א’, כיום כבן 11, “ויש חשש ממשי כי ייגרם לו נזק נפשי משמעותי אם ינותק ממשפחת האומנה”….
בשתי ההחלטות מופיע בדיוק אותו המשפט: “איני סבורה כי המשיבה תצליח להכיל את הגעגוע הקשה של הקטין למש’ האומנה והיא וודאי תתקשה לסייע לה בעיבוד האבל על המשפחה הפסיכולוגית שלה”.
יתרה מכך, חלק מהנימוקים של פרי נשענים על דוח פסיכו-דיאגנוסטי שנעשה לקטינה, אך מעולם לא נעשה לקטין. למרות זאת, פרי מתארת את שניהם באותו אופן, כילדים “שמחים, חברותיים ובעלי פוטנציאל אינטלקטואלי תקין”.
שני משפטים אחרים בהחלטה הועתקו באופן כה בוטה, כך שהשופטת אפילו לא תיקנה שמדובר בקטין ולא קטינה.
כתבה של גיא פלג 29/12/2022
שופטת נוער טובה פרי העתיקה פסק דין משופטת אחרת, גם את ההחלטה
השופטת טובה פרי נדרשה להכריע בסוגייה של אם אריתראית המבקשת לקבל חזרה משמורת על בנה • פרי העתיקה את פסיקתה מפסק דין אחר – שניתן לפני חמש שנים • נציב התלונות על השופטים המליץ לשר המשפטים לפתוח בהליכים נגד השופטת בבית הדין המשמעתי • תגובת פרקליטה של פרי: “רק כ-10% מתוך ההחלטה אינה שלה”
בתמונה: עופר ברטל – העו”ד של טובה פרי
את מלאכת ההעתקה עשתה השופטת בצורה ברורה – בעוד שפסק הדין בו פסקה, עסק בקטין היא העתיקה פעמיים את המילה “קטינה”, כמו בפסק הדין האחר. היא האריכה את שהות הקטין אצל משפחת האומנה בשנתיים, בדיוק כמו בפסק הדין שהועתק – למרות שהמדינה ביקשה להאריך רק בשנה. בנוסף, פרי התייחסה לאבחון פסיכו-דיאגנוסטי, שכלל לא נערך לקטין אלא לקטינה.
נציב תלונות הציבור על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס, אורי שהם, קבע כי השופטת טובה פרי העתיקה קטעים מהותיים מפסק דין של שופטת אחרת. הוא כתב בחריפות: “סבורני כי בכך יש לא רק משום פגיעה באתיקה השיפוטית, אלא גם פגיעה חמורה הן באמון בעלי הדין ובאם המתלוננת והן באמון הציבור בכללותו בבית המשפט”. הנציב המליץ לשר המשפטים לפתוח בהליכים נגדה בבית הדין המשמעתי.
עו”ד ברק כהן, פרקליטה של הפליטה האריתראית, אמר על הפרשה:
“חונכנו שאדם נכנס לבית משפט והשופט שיושב שומע את הטיעונים שלו, מקבל את הראיות שהוא מגיש ומכריע בהתאם למה שהוא שמע וראה. במקרה הזה האמון נחרב לחלוטין. השופטת שמעה צדדים והכריעה בהתאם לעובדות אחרות לחלוטין. לא העלתי על דעתי ונדהמתי לראות גושים שלמים של עובדות מתיק אחר, של הכרעה מתיק אחר”.
עו”ד כהן הביע ביקורת על השופטת ויכולתה להכריע בסוגיות הרות גורל: “האישה הזאת לא יכולה להכריע בעניינו של אדם, קל וחומר לא בעניינן של אימהות שרוצים לקחת מהם את הילדים”.
השופטת פרי התבקשה להגיב על התלונה, היא טענה בפני הנציב כי בסך הכל לא הקפידה על כללי הציטוט ועל כך היא מצרה, וכי קיבלה בתיק זה החלטה שקולה ועצמאית.
השופט שהם דחה את טענותיה והדגיש: “אין מדובר בהעתקת הלכות משפטיות או אנליזה משפטית, אלא בהעתקת המסקנה, ההנמקה, ו’השורה התחתונה’ של ההחלטה. הלכה למעשה מילה במילה באופן הנחזה כאי הפעלת שיקול דעת עצמאי מצד השופטת. פגיעה זו מקבלת משנה חומרה נוכח מהות הסוגייה שעמדה להכרעה – הארכת צווי נזקקות והוצאת קטין ממשמורת אימו – סוגייה שהיא בדיני נפשות ממש”.
גם את השורה התחתונה של ההחלטה העתיקה השופטת פרי באופן שגוי. בעוד שבמקרה של בנה של ק’ ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות במשפחת האומנה רק עד סוף שנת הלימודים הנוכחית, כלומר יוני 2022, במקרה השני ביקשו שירותי הרווחה להאריך את השהות בשנתיים נוספות. השופטת פרי אמנם ציינה כי ההארכה המבוקשת היא לתקופה המוגבלת, אך בסופה של ההחלטה נכתב כי היא מקבלת את הבקשה להאריך בשנתיים.
https://www.mako.co.il/news-law/2022_q4/Article-d538f39054a5581026.htm
