בשקט בשקט התפרסמו תוצאות הדיון הנוסף של רפי רותם, מי שחשף שחיתויות ברשות המיסים כולל שוחד מיני ומתנות יקרות ערך, והוא חשף גם טיוח בפרקליטות של רות דוד ראש פמת”א לשעבר (היזיזה של רונאל פישר) ושל הסגן שלה, היום השופט מנחם מזרחי, ועל זה הוא חטף כתב אישום נקמני של העלבת עובדי ציבור והטרדה דרך בזק.

בבית משפט השלום תפרו לרפי רותם הרשעה על העלבת עובדי ציבור, ועל זה שהתקשר בטלפון וביקש לדבר עם עובדי הציבור – ולזה קראו הטרדה באמצעות מתקן בזק.

למזלו הגיע בבית משפט מחוזי לשופט גרשון גונטובניק וקיבל זיכוי מהדהד.  השופט גרשון גונטובניק ביקר את סבירות ההחלטה של הפרקליטות להגיש כתב אישום נקמני נגד חושף שחיתויות. הוא קבע שזו הגנה מן הצדק.

בתמונה:  השופט המזכה בבית משפט מחוזי תל אביב – גרשון גונטובניק

בגלל הזיכוי פמת”א התלוננה על גרשון גונטובניק שהוא לא רוקד לפי החליל שלה למי שהיה נשיא מחוזי ת”א איתן אורנשטיין (“אורנשטינה החרמן”), ואורנשטיין החליט להעיף את גונטובניק מהמחלקה הפלילית לתיקים אזרחיים כדי לא להפריע לפרקליטות לצבור הרשעות.

ברור שפמת”א לא יכלה לשבת בשקט כשחטפו נבוט מגרשון גונטובניק, ועשו ערעור לעליון בטענה שאסור לאזרחים ולשופטים לפקפק בכשירות והלגיטימיות של החלטת הפרקליטות להגיש כתב אישום.

כלומר, מכל הרשויות במדינה שההחלטות שלהן עומדות לביקורת, הטענה היתה שהפרקליטות היא מעל לכל ואסור לחשוד בהם ולשאול אם בכלל היה סביר להגיש כתב אישום.  הטענה הזו התקבלה ע”י שופטים חמומי מוח, אנטי זכויות אדם, ולהטוטני מילים שרק רוצים להרשיע כמה שיותר בני אדם.

עכשיו 15/12/2021 התקבלה החלטה בדיון נוסף עם 7 שופטים והתוצאה נשארה אותו דבר.  אסור לפקפק בלגיטימות של הסיבות להגשת כתב אישום.  זו תוצאה אידיוטית ומגעילה ביותר. בכל בית משפט צריך לאפשר לאזרח לטעון את כל הטענות שיש לו בארסנל.  לבוא ולהגיד שיש סוגי טענות שאסור להעלות כמו הלגיטימיות והסבירות של עצם הגשת כתב האישום – זה דבר שעושים רק במשטרים טוטליטריים. אבל אופס…  מי אמר שישראל זו דמוקרטיה?

ראו כמה מלל מבזבזים השופטים על השאלה מה האכסניה הנכונה לטעון טענות של ביקורת על עצם ההחלטה להעמיד לדין.  בשביל מה זה צריך כל כך הרבה ברברת?  יש סעיף שנקרא הגנה מן הצדק – וברור שהטענות מדוע בכלל הוגש כתב אישום שייכות לסעיף הזה.

בכל מקום אחר בעולם היו פותרים את ה”שאלה” בפיתרון פשוט:  הנאשם יטען את כל מה שהוא רוצה, ובית המשפט יחליט אם זה משפיע על כתב האישום, כן או לא.

מי זאת שירלי אקרמן ומה מנענע אותה?  

כל המהומה בדיון הנוסף היא על כתב האישום שתפרה הפרקליטה שירלי אקרמן לרפי רותם.  ראו את הנבלה מוצצת הדם בתמונה.  היא טענה בבית משפט שכאשר אדם כותב ביקורת על עובד ציבור והעובד ציבור נעלב מזה, אז אסור לאדם להוכיח שמה שהוא כתב זו אמת.

כן.  ממש ככה.  נבלה ישראלית מצויה מהפרקליטות עומדת בבית משפט ואומרת לשופטים שעל פי הפסיקה בישראל לאמת אין כל משמעות ומספיק שעובד ציבור “נעלב” – ואסור לטעון או להוכיח ש”העלבון” היה אמת.   זו לא בדיחה.  זה מה שהכלבה ענה וזה גם התקבל בבית משפט השלום בהרשעה המקורית.

ראו כתבה בגלובס של ניצן שפיר 15/12/2021

בדיון חריג ובהרכב מורחב: הסתיים עניינו של רפי רותם, עובד רשות המסים לשעבר

לאחר דיון בגלגול רביעי, ובחלוף 6 שנים, החליטו שבעה שופטי בית המשפט העליון להותיר את פסק הדין בעניינו של רפי רותם שהורשע בעבירות הטרדה בטלפון כחלק ממאבקו ברשויות החוק • השופטים קיימו דיון בשאלה – האם רשאי בית המשפט לבחון את סבירות ומידתיות החלטת רשויות התביעה להגיש כתב אישום? • נקבע בדעת רוב (4 מול 3) כי הדרך לבחון טענות על החלטה להעמיד לדין היא דרך “הגנה מן הצדק”, ובית המשפט לא יכול להתערב מטעמים של סבירות ומידתיות

עניינו של רפי רותם, עובד רשות המסים לשעבר וחושף שחיתות הגיע היום (ד’) לסיומו בחלוף 6 שנים, בדיון בגלגול רביעי, מאז הוגש כתב אישום נגדו. רותם הועמד לדין בשנת 2015 על עבירות רבות של העלבת עובדי ציבור, הפרת הוראה חוקית והטרדה בטלפון. זאת במסגרת מאבק עיקש שניהל בטענה לחשיפת שחיתות ברשות המסים. הוא עלב, הטריד והשמיץ בכירים במערכת אכיפת החוק, לאחר שלטענתו, תלונותיו לא טופלו כראוי ולאור סגירתם של תיקי החקירה שנפתחו בעקבות תלונותיו. בין השאר הטריד את שופט בית משפט השלום מנחם מזרחי, בעת שהיה פרקליט בפרקליטות מחוז ת”א, טיפל בתלונה על השחיתות בצמרת רשות המסים והחליט יחד עם פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד לסגור את התלונה.

הרכב מורחב של בית המשפט העליון קבע, במסגרת דיון נוסף, כי הרשעתו של רותם בעבירות של הטרדה בטלפון תישאר על כנה. בעבר בוטלה הרשעתו על ידי בית המשפט המחוזי אך ברשות ערעור לבית המשפט העליון הורשע מחדש.

השופט עמית ציין כי בית המשפט המחוזי “לא נתן משקל לקולם של נפגעי העבירות, והלכה למעשה, מפקיר עובדי ציבור ומשפחותיהם להתנכלויות, ללחצים, לאיומים, לעלבונות, להטרדות ולהטרלות”. עמית הוסיף כי “המבקש לא חדל ממעשיו הנלוזים גם כשניתנו החלטות שיפוטיות בעניינו, והתקשיתי להבין מה למעשיו ולפעולותיו כנגד 14 מתלוננים כמתואר לעיל ול’חופש הביטוי הפוליטי’ או ל’ביקורת על גורמי אכיפת החוק’ כאמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי… אין חולק על כך ש’קללות וגידופים אינם ביטוי פוליטי, אינם בגרעין הזכות לכבוד ולא בליבת הזכות לחופש ביטוי'”.

שבעה שופטי בית המשפט העליון בחנו על פני 124 עמודים את השאלה – האם רשאי בית המשפט לבחון את סבירות ומידתיות החלטת רשויות התביעה להגיש כתב אישום?

נקבע בדעת רוב, ארבעה שופטים מול שלושה, כי במסגרת ההליך הפלילי אין מקום לבחון את סבירות ההחלטה להגיש כתב אישום. וכי אם נאשם מעלה טענות מסוג זה, יש לבחון אותן במסגרת טיעון של “הגנה מן הצדק”. ההגנה קבועה בחוק ומאפשרת לשופטים לזכות נאשמים במצב שהרשויות פגעו בזכויותיהם באופן כה קיצוני, המצדיקה לבטל את כתב האישום נגדם. בתי המשפט עושים שימוש בסמכות זה במקרים חריגים בלבד.

לא היתה מחלוקת כי ניתן לבטל כתבי אישום אך אין מקום לשימוש במינוחים של סבירות ומידתיות אלא במינוח “פגם בכתב האישום” ו”צדק והגינות”. וזאת במסגרת “ההגנה מן הצדק”

השופטים בדעת הרוב הם המשנה לנשיאה ניל הנדל, יצחק עמית, נועם סולברג ואלכס שטיין כנגד דעתם החולקת של הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יוסף אלרון. בשל חשיבות הסוגיה, להליך הצטרפו הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין כ”ידידות בית משפט”,

רותם הורשע על ידי בית משפט השלום בעשרות עבירות של הטרדת עובדי ציבור והטרדה בטלפון. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי התקבל בחלקו ונקבע, כי ההרשעה בעבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק תבוטל, היות שההחלטה על העמדתו לדין בעבירות אלה לא הייתה מידתית.

במסגרת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נקבע בדעת רוב, על ידי השופטים נועם סולברג ואלכס שטיין, מול דעתו החולקת של יוסף אלרון, כי במסגרת התיק הפלילי לא היה מקום לערוך ביקורת שיפוטית על סבירות ומידתיות ההחלטה להגיש כתב אישום. “חקיקה שיפוטית שמורה למצבים נדירים שבהם החסר זועק והשינוי מתחייב” קבעו. רותם הורשע מחדש ב- 20 עבירות של הטרדה בטלפון.

המסגרת לדון בטענה נגד הגשת כתב האישום היא לפי “הגנה מן הצדק”

דעת הרוב קבעה כי על הנאשם להעלות את מכלול טענותיו כנגד ההחלטה על הגשת כתב האישום נגדו במסגרת ההליך הפלילי . וכי המסגרת לדון בטענות הנאשם על הגשת כתב אישום היא הגנה מן הצדק המעוגנת בחוק.

עוד נקבע ברוב דעות כי אין מקום להעלות טענות בדבר אי-סבירות נגד הגשת כתבי אישום. במקום זאת, יש לטעון כי בהגשת כתב האישום נגד הנאשם יש משום “סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית”. אם עולות טענות לחוסר סבירות בהגשת כתב האישום, על בית המשפט לבחון אם טענות אלו עומדות במבחנים של “הגנה מן הצדק”.

“איני סבור כי ניתן להצדיק מצב שבו החלטה פלונית אינה סבירה או אינה מידתית ואך מחמת היותה החלטה של רשויות התביעה היא תזכה לחסינות מפני טענות אלה. חסינות שכזו תפגע בשלטון החוק”, כתב השופט פוגלמן.

“דרך המלך היא תקיפת שיקול הדעת של התביעה במסגרת ההליך הפלילי עצמו. הביקורת השיפוטית אינה נטע זר בהליך הפלילי והחלטות התביעה אינן חסינות מפני ביקורת שיפוטית. כך נעשה מאז ומתמיד” נקבע.

הדיון הנוסף הוגש על ידי עורכי דינו רווית צמח, עמית ניר ואיתן ענבר המייצגים את רותם. בבקשתם טענו כי “החסינות שהעניק פסק דינם של כב’ השופטים סולברג ושטיין לתובעים בשר ודם בפני ביקורת מנהלית שיפוטית בפלילים, יש בה כדי לפגוע בשלטון החוק. שיקול דעת של תובע אינו יכול להיות בלתי מבוקר וחסין מביקורת שיפוטית”.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001394562

תותח משפטי:  איתן ענבר

עדנה קרנבל מורידה את הכובע בפני הסנגור התותח איתן ענבר שנלחם ללא חת עבור רפי רותם ועבור כולנו.

להלן תקציר הדיון הנוסף דנ”פ 5387/21 תאריך 15/12/2021:

ולהלן פסק הדין בדיון הנוסף, דנ”פ 5387/21 תאריך 15/12/2021: