חשבתם שרק עורכי הדין והלא מיוצגים סובלים מנחת זרועם של המזכירים המשפטיים?  מסתבר שהם דוחים גם לפרקליטות מסמכים, וכשדוחים לפרקליטות משהו, הפרקליטות מאוד כועסת.  במקרה אחד הם גם חטפו החלטה “בהעדר תגובה”!!!!

הפרקליטה אביגיל כהן שי, עו”ד, סגנית בכירה א’ בפרקליטות מחוז חיפה – אזרחי מאוד כועסת שהמזכירה המשפטית הערביה “בובו” לא קיבלה לרישום כתב הגנה (בתביעה ייצוגית נגד בית חולים על ריח של סיגריות), גם בגלל שהפרקליטה אביגיל לא הזדהתה בשם שלה ומספר רישיון בכותרת, וגם בגלל שהמסמך שלה לא קריא.

על ההשגה שהוגשה עבדו 3 פרקליטים:  אביגיל כהן שי, דניטה פרייסלר וערן רנזיק.  רזניק הציע לה לרשום את המספר של הבוסית שלה איילה פיילס שרון.  דניטה ביקשה ממנה לבדוק אם בית החולים היא בבעלות מלאה של המדינה, או שיש גם בעלים פרטיים, “העיריה או משהו”.

שימו לב שמדובר בתביעה ייצוגית של תובעת סדרתית, רחלי כהן, שהלכה לכל מיני בתי חולים בהוראת בא כוחה, יוסי אור כהן, נשמה אוויר, והגישה תביעות ייצוגיות נגד בתי חולים שהם לא מונעים עישון.

בתיק הזה היא תובעת את בית החולים בני ציון בתביעה ייצוגית, אבל במקביל, לטענתה, נשמה עשן סיגריות גם בבית חולים הגליל נהריה. ת”צ 70716-12-20 רחלי כהן נ‘ מרכז רפואי גליל.  אותו יוסי אור כהן ייצג אותה שם.   בתיק נגד המרכז הרפואי גליל בגלל שכתב ההגנה לא נקלט בזמן, השופט מנחם רניאל אישר את התביעה כייצוגית בהעדר הגנה…..  ראו בעליון רע”א 1090/22.

מאז ההשגה הזו הפסיקו בחיפה המזכירים המשפטיים לרשום את השם שלהם על טופסי דחיית המסמכים ממרשם.

הנימוקים מדוע פרקליטות לא צריכות לרשום מספר רישיון כמו כל אחד אחר

הפרקליטה טוענת שעל פי הפרשנו שהיא מפרשת, היא בכלל לא מייצגת, אלא המדינה, ושבכלל התקנות החדשות לא רלבנטיות לתיקים שנפתחו לפני שנכנסו לתוקף התקנות.

זו המזכירה הערביה שהכעיסה את הפרקליטות, ולאא בובו עראבי.

הנה הפרשנות שהיא מציגה:  “הנוגע לתקנה 12(3) לתקסד”א: סעיפים 1 ו-4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי”ח-1958, קובעים כי בהליכים אזרחיים תהא מיוצגת המדינה “על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו”. סעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ”א-1981, מגדיר כי “נציג […] או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה” הם: “פרקליט בפרקליטות המדינה על שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא-כוחו”.  משמע, את המדינה מייצגת הפרקליטות, ולאו דווקא פרקליט מסוים, ואין חובה לציין מספר רישיון אישי של הפרקליט החתום על כתב ההגנה”.

איפה אתם רואים שמזה שכתוב שהמדינה מיוצגת ע”י היועמ”ש או מי שהיועמ”ש הסמיך ש”משמע שאין חובה לציין מספר אישי”????

איפה זה כתוב?????  לא כתוב בכלל וגם אין אחיזה במלל לפרשנות כזו.

ב 99.99% מההשגות השופטים מגבים את המזכירים

נציין שכמעט ב 99.99% מההשגות, השופטים מגבים את המזכירים המשפטיים ויצאים מגדרם להצדיק את נימוקי הדחיה.  למשל בבית משפט השלום מטפלת הנבלה שירי הימן בהשגות על מזכירים.  לא רק שהיא מגנה על המזכירים, כי גם מכפישה ומרעילה נגד בעלי הדין, וכותבת סיפורים ומגילות שהם שקרים מוחלטים, בלי לבדוק כלום.

מיותר לציין ששירי הימן היא נבלת נוחבה ידועה ודוחה ביותר.

להלן השגה שהגישה פרקליטות חיפה נגד מזכירה משפטית עו”ד ולאא בובו עראבי

בית משפט המחוזי חיפה   ת”צ 76663-12-20

בפני כבוד השופט ד”ר מנחם רניאל        

התובעת                          רחלי כהן, ת”ז 063241467

ע”י ב”כ עו”ד  יוסי אור-הכהן

מרח’ חורב ,17 ת”ד 9921, חיפה

טל’:  04-9925057 פקס:  1534-9925057

כתובת דוא”ל: [email protected]

–  נ  ג  ד  –

הנתבעת                         מדינת ישראל – משרד הבריאות – המרכז הרפואי בני ציון

ע”י פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי

מרח’ שד’ פלי”ם 15א חיפה  3309519 ת”ד 550

טל’: 073-3921400 פקס: 02-6467069

כתובת דוא”ל: [email protected]

  מועד המצאת החלטת המזכיר המשפטי: 19/12/2022

 המועד האחרון להגשת ההשגה: 02/1/2023

השגה לפי תקנה 33(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 על החלטת המזכיר המשפטי שלא לקבל לרישום את כתב ההגנה מטעם הנתבעת

מדינת ישראל – משרד הבריאות – המרכז הרפואי בני ציון (להלן: “הנתבעת“) מתכבדת בזאת להגיש השגה על החלטת המזכירה המשפטית הנכבדה מיום 19.12.2022, במסגרתה הוחלט על אי קבלתו לרישום של כתב ההגנה שבכותרת מטעם הנתבעת (להלן: “כתב ההגנה“).

ואלה נימוקי ההשגה:    

1. ביום 18.12.2022 הוגש כתב ההגנה מטעם הנתבעת.

העתק כתב ההגנה מטעם הנתבעת כפי שהוגש ביום 18.12.2022 מצורף כנספח 1.

2. ביום שלמחרת, ה-19.12.2022, נתקבלה במשרדי הפרקליטות החלטת המזכירה המשפטית הנכבדה, עו”ד ולאא בובו עראבי, במסגרתה הורתה על אי קבלתו לרישום של כתב ההגנה מטעם הנתבעת, מן הנימוקים הבאים:
   • לא צוין בכותרת כתב ההגנה מספר רישיונו של עו”ד המייצג (תקנה 12(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 (להלן: “התקסד”א“).
   • כתב בי-דין אינו ברור וקריא (תקנה 31 ותקנה 175 לתקסד”א והוראה 1(1) ל”הודעה בדבר הוראות מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018″ (להלן: “ההוראות“).
3. הנתבעת תטען כי שגתה המזכירה המשפטית הנכבדה בהחלטתה זו, כמפורט בהרחבה להלן.

4. לגבי הנימוק הראשון לדחייה , הנוגע לתקנה 12(3) לתקסד”א: סעיפים 1 ו-4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי”ח-1958, קובעים כי בהליכים אזרחיים תהא מיוצגת המדינה “על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו”. סעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ”א-1981, מגדיר כי “נציג […] או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה” הם: “פרקליט בפרקליטות המדינה על שלוחותיה או מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות נציגו או בא-כוחו”.

משמע, את המדינה מייצגת הפרקליטות, ולאו דווקא פרקליט מסוים, ואין חובה לציין מספר רישיון אישי של הפרקליט החתום על כתב ההגנה.

ראה בהקשר זה: החלטת בית המשפט מיום 30.11.2022 בת”צ 66287-03-22; החלטת בית המשפט מיום 13.9.2022 בת”א 48775-10-21; החלטת בית המשפט מיום 7.7.2022 בת”א 57222-12-21.

5. לגבי הנימוק השני לדחייה, הנוגע לתקנה 31 ותקנה 175 לתקסד”א ולהוראות:

אין תחולה לתקסד”א בהליך ייצוגי שנפתח ערב כניסתן של התקסד”א לתוקף –

• • • ההליך נפתח ביום 12.2021, ערב תחילתן של התקסד”א (ראה תקנה 180 לתקסד”א).
    • בסעיף 7 לתקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס’ 3), התשפ”א-2020 נקבע כי כל הליכים שנפתחו לפני יום התחילה ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 (להלן: “התקנות הישנות“), שהוחלו בתקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות לפי נוסחן ערב יום התחילה.
    • מן האמור לעיל עולה כי על הליך זה חלות התקנות הישנות, ואין תחולה לתקסד”א לרבות ההוראות אשר הותקנו מכוחן.

למעלה מן הצריך מוסיפה המשיגה וטוענת כי הנמקת המזכירה המשפטית הנכבדה אינה מפורטת או רלוונטית ולא ניתן להבין מה הפגם:

בהפניה לתקנות 31 ו-175 וכן להוראה אין כל רלוונטיות: תקנה 31 לתקסד”א קובעת כי “מנהל בתי המשפט יורה על הוראות טכניות בדבר צורת כל מסמך, מצורפיו ומבנהו“.

תקנה 175 לתקסד”א קובעת כי “הנחיות טכניות שיורה מנהל בתי המשפט לפי תקנות אלה יפורסמו בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט“. הוראה 1(1) קובעת כי “המסמך יהיה מודפס על גבי גיליונות נייר לבנים וחלקים בגודל 21*29.7 סנטימטרים (4A) על צד אחד בלבד של הגיליון“.

כמפורט לעיל, מהפנית המזכירה המשפטית לתקנות 31 ו-175 לתקסד”א ניתן ללמוד על קיומן של הוראות מנהל בתי המשפט. מההפניה להוראה 1(1) נלמד כי יש להגיש מסמך מודפס על צדו האחד בגודל 4A – כפי שעשתה הנתבעת.

ההנמקה כי “כתב בי-דין אינו ברור וקריא” אינה ברורה כלל, מכיוון שהיא אינה נסמכת על האמור בתקנות או על האמור בהוראה 1(1) אליהן מפנה המזכירה המשפטית בהודעתה, ואינה מפרטת מה לא ברור או קריא במסמך שהוגש מודפס וסרוק כפי שמוגשים בשגרה מסמכי הנתבעת.

אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד לקבל את ההשגה, ולהורות על קבלתו לרישום של כתב ההגנה.

______________________________

אביגיל כהן שי, עו”ד

סגנית בכירה א’ בפרקליטות מחוז חיפה – אזרחי ב”כ הנתבעת

‏א’ טבת תשפ”ג ‏25 דצמבר 2022

פמ”ח  52/00000975/21  451802/2022

PDF