מסתמן ששר המשפטים יריב לוין בדרך החוצה.  יריב לוין איבד את התמיכה ומופעל עליו לחץ להתחלף עם שר אחר או בעל תפקיד אחר.  למשל מבוקש ממנו לעשות הצרחה עם אמיר אוחנה יו”ר הכנסת.  הרקע הוא כמובן אימפוטנטיות ואוזלת יד הגובלות בטשטשת, בכל הקשור לפיטוריה של היועמ”שית גלי בהרב מיארה. 24/11/2024.

חברי הליכוד אומרים שיריב לוין מבולבל ואחוז שיתוק כל פעם שמזכירים את השמות גלי בהרב מיארה ויצחק עמית.  “הוא מתנהג כמו קורבן אירוע טראומטי ומפגין סימנים של פוסט טראומה”, מדווחים לנו מקורות בכירים.

כל זה קורה כאשר יש קונצנזוס מקיר לקיר שהנוחבה גלי בהרב מיארה (ולא רק היא) חייבת להעלם מהנוף הפוליטי.  היא מכשול לחוסן העם וחוסן הממשלה.

מצד אחד יש כאלה שאומרים ליריב לוין שעל שר המשפטים לנקוט הליך לפי המיתווה של ועדת שמגר, שהוא מיתווה ארוך ומסורבל, ומצד שני יש כאלה שאומרים לו לשלוח לה הודעת פיטורין.  כך או אחרת השרמוטה חייבת לעוף.

מסלול הפיטורין לפי ועדת שמגר (כינוס ועדת איתור)

ההמלצות של ועדת שמגר התקבעו בהודעת ממשלה משנת 2000 בראשות אהוד ברק “הודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה”.

ההודעה לפי וועדת שמגר לא כובלת את הממשלות שהגיעו אחרי אהוד ברק, והיא אינה מעוגנת בחקיקה ראשית. כדי לשנות “הודעת ממשלה”, כל שנדרש מהממשלה החדשה הוא להעביר החלטת ממשלה משלה, חדשה.

יהודה ויינשטיין שמונה כמחליף למני מזוז יימח שמו מונה לפי סעיף 5 לחוק שירות המדינה ולא דרך “וועדת שמגר”, ב 2009 ואז רוהמ”ש היה ביבי.

בהודעה של ממשלת אהוד ברק בסעיף 26 (א) נכתב ש”הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הועדה, להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה באחת מאלה:  (1) קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל, (2)  היועץ המשפטי עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, (3)  היועץ המשפטי אינו כשיר עוד לבצע את תפקידיו, (4)  מתנהלת חקירה פלילית נגד היועץ המשפטי או הוגש נגדו כתב אישום”.

בסעיף 27 נכתב ש”בנסיבות המתוארות בסעיף 26 יחולו הוראות אלה:  (1)  הנושא יובא בידי שר המשפטים, בכתב, לפני הועדה, שתקיים התייעצות בעניין, לפני הבאתו לממשלה; הועדה תגבש את עמדתה לאחר שנתנה ליועץ המשפטי לממשלה הזדמנות להשמיע את דברו בפניה, ותגיש לממשלה את מסקנותיה בכתב.  (2)  ליועץ המשפטי תהיה זכות שימוע גם בפני הממשלה או בפני ועדת שרים שהיא מינתה למטרה זו”.

נציין שוועדת שמגר קמה כאשר ביבי מינה יועמ”ש בשם רוני בר און ועדנה ארבל שהיתה פרקליטת המדינה פתחה בחקירה פלילית נגד ביבי בגין המינוי.  עדנה ארבל גם המליצה להעמיד לדין את ביבי בגלל שבחר ברוני בר און.  בסופו של דבר מונה ויינשטיין והוא סגר את החקירה נגד ביבי.

מסלול פיטורין שלא דרך וועדת שמגר (הוצאת מכתב לכי הביתה)

החוק הרלבנטי עצמו הוא סעיף 5 לחוק שירות המדינה, הקובע כי “הממשלה רשאית לקבוע את הדרכים והתנאים למינויו של היועץ המשפטי לממשלה”.  אין בו “ועדת איתור”.  יהודה ויינשטיין מונה במסלול זה, בלי וועדת איתור.

על וועדת האיתור אמר דודי אמסלם כאשר מינו את גלי בהרב מיארה “(מינוי) היועץ המשפטי זו הפררוגטיבה של הממשלה, זה החוק גם”…  “אלא מה? מאז פרשת בראון-חברון בא השמאל והקים לנו ועדות איתור כדי להביא את האנשים שלהם, ואם אנחנו רוצים בן אדם, אז כמובן שיש הרבה צרות”.

שימו לב:  המוקש העיקרי בהודעה לפי וועדת שמגר הוא המילים “בהתייעצות עם הוועדה” (סע’ 26 (א) הממשלה רשאית, בהתייעצות עם הועדה, להפסיק את כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה”).

אפשר לתת פרשנות תכליתית לחוק (בסגנון הפרשנויות של אהרון ברק) שהממשלה רשאית לפטר בהתייעצות עם הוועדה, אבל זה לא אומר שהממשלה רשאית לפטר את היועמ”שית גם בלי התייעצות עם הוועדה.  לשון החוק “רשאי” היא אופציה (רשאית), ולכן זה לא שולל אופציה אחרת של פיטורין ללא התייעצות.

יתרה מכך אפשר לתת עוד פרשנות תכליתית שאם אין תכלית להתייעצות (כי כלו כל הקיצין), הרי שהממשלה רשאית שלא להתייעץ עם הוועדה.  אפשר גם לומר שיש נסיבות חריגות.  גם זה מאוד עובד בבית המשפט העליון… “נסיבות חריגות”.  זו מילת הקסם בבית המשפט העליון לכל מסלול עוקף חוק.

בנוסף, יכולים כל השרים בממשלה לשלוח הודעות בכל התיקים בהם גלי בהרב מייצגת אותם…. הודעה קצרה על ביטול יפוי הכוח שלה.  לא ברור לנו מדוע פעולה פשוטה זו לא נעשתה עד כה.

הרכב חברי ועדת האיתור הוא מוקש סופר-סוני בפני עצמו

לפי סע’ 3 להודעת הממשלה “בוועדה יהיו חמישה חברים, כמפורט להלן:  (1)  שופט בדימוס של בית המשפט העליון שימנה נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;  (2)  שר המשפטים לשעבר או יועץ משפטי לממשלה לשעבר, שתמנה הממשלה;  (3)  חבר הכנסת שתבחר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, (4)  עורך דין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין,  (5) איש אקדמיה המיומן בתחומי המשפט הציבורי ובדיני עונשין שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה שהוכרו או שקיבלו היתר לפי סעיפים 9 או 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958.

כפי שניתן לראות הרכב וועדת האיתור הוא בעייתי כי אין בנמצא שופט עליון בדימוס שלא רוצה לנשק לגלי בהרב מיארה את כפות הרגליים, והמועצה הארצית של לשכת עורכי הדין נחטפה ע”י הפרקליט לשעבר עמית בכר וגם הוא רוצה לנשק לגלי בהרב מיארה את הרגליים.  גם האקדמיה נגועה כמעט ב 99% בשנאת ביבי, ואהבת הנוחבה.

כבר כאן יש 3 מוקשים מתוך 5.  לכן אין טעם לרוץ בשדה מוקשים והדרך הכי נכונה היא פשוט להתעלם מהחלטת הממשלה ולהוציא לגברת מכתב פיטורין.  זה מותר וזה חוקי.  יש די והותר פסיקות שאומרות שהנחיות מהסוג הזה אינן מחייבות.  פעולת הפיטורין לא מתבטלת.  יש “נסיבות חריגות”.  אפשר גם להוסיף שיש דחיפות ברמה של כיבוי שריפות.  גם זה עובד בבתי המשפט.

ב 2015 כשוינשטיין עזב, הוקמה ועדה שהמליצה על אביחי מנדלבליט חרף העובדה שהיה לו תיק פלילי פתוח בפרשת הרפז.

הרכב הוועדה היה כדלקמן:  אשר גרוניס נשיא עליון בדימ’ כיו”ר ועדת האיתור), משה ניסים שר המשפטים לשעבר שנבחר על ידי הממשלה; ח”כ ענת ברקו, שנבחרה על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עו”ד יחיאל כץ, שנבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; ופרופ’ גבריאלה שלו, שנבחרה על ידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים.

הבג”ץ שהגישו אומ”ץ והג’ינג’י נגד מנדלבליט נדחה.  בג”ץ 43/16.

אם גלי מפוטרת יש לה סעד כספי שמונע חזרה לתפקיד

חוץ מזה, לגלי בהרב מיארה יש סעד חלופי, והוא פיצוי כספי.  לכן אינה יכולה להתעקש להישאר בתפקידה בניגוד לרצונו של המעסיק שלה. חבילת פיצוי נאה מאיינת את הפגמים המנהליים של הליך הפיטורין.

להלן בקשת ארגון לביא לשר המשפטים יריב לוין לפטר את השרמוטה בהרב מיארה

PDF

להורדת כתבה זו:

בתמונה עו”ד דוד פטר שאמר שבגץ הוא קן צרעות