מירה דהן, נשיאת בית המשפט למשפחה בתל אביב, אותה אחת שהתלוננה במשטרה כי כתבו עליה שהיא “מכשפה פמינצנצית”, ממשיכה להפליא את 10 מכות מצריים בגברים של מחוז תל אביב.
הפמינאצית הזו מירה דהן לא נחה לרגע. כל יום קמה בבוקר מירה דהן ושואלת עצמה מול המראה, בעודה בוהה בתלתליה המחומצנים והמדובללים “מה עוד פמינאצית כמוני יכולה לעשות שעוד לא נעשה בעולם הפמינאציה????”
ובכן נמצא הפיתרון: למחוק לגברים את התביעות שהם ברגע שהתביעות מוגשות בלי משפט, בלי הוכחות ובלי עדים והכל תוך שימוש בכלי החדש: ניצול לרעה של הליכי משפט. פשוט למחוק את התביעות ולהכפיש ולטנף את הגבר שלא יעיז לחזור לאולמה של השופטת הכלבה הארורה מירה דהן. לא ידוע כמה בנות יש לזוג כי השופטת לא מספרת, אבל לדבריה של דהן, הגבר הפסיק לשלם מזונות ב 2017 – שזו תקופה של 3 שנים.
עכשיו בגלל שהוא לא שילם את המזונות קובעת מירה דהן שהוא לא יוכל להתקדם לתביעה לביטול המזונות כעונש על כך שלא ביקש מהוריו שישלמו לגרושתו את המזונות במשך 3 שנים.
מי שקורא את פסק הדין עוד עלול לחשוב מהניסוחים של מירה דהן כאילו הילדות מסכנות, רעבות ללחם ושהאבא השאיר אותן מתחננות לנדבות ברחובות תל אביב כדי לאכול מזון. אבל האישה הזו מרוויחה 100,000 ש”ח בחודש שזה 1,200,000 ש”ח בשנה, ועדיין מירה דהן כותבת שהאבא לא טרח לבקש מהוריו שישלמו את המזונות לילדים “הרעבים”.
שימו לב שכמעט יצי מהזמן הילדים בכלל נמצאים אצל האבא….
ובמה דברים אמורים: לפנינו אישה שמרוויחה 100,000 ש”ח בחודש וקנתה לא מעט נכסי נדל”ן. פעם הגרוש שלה היה עשיר “הפעיל עסק בזכיינות והכנסותיו היו גבוהות יחסית אבל מאז המצב השתנה – הוא הפסיק את הזכיינות, הגיע לקריסה כלכלית וצבר חובות רבים שבגינם נפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל והוטלו עליו עיקולים”. בשל כך הפסיק לשלם מזונות.
במקרה כזה לאישה יש פיתרון בחוק הביטוח הלאומי. היא פונה לביטוח הלאומי והם משלמים לה מזונות. אבל האישה במקרה הזה כמובן לא העיזה לפנות לביטוח הלאומי כי הם פשוט היה צוחקים עליה שאחת עם משכורת של 1000,000 ש”ח בחודש עוד רוצה שהקופה הציבורית תשלם לה מזונות.
כעבור 3 שנים, האב לקח כסף מבני משפחתו והצליח לסגור את החובות. לטענתו במשך כל התקופה של ההוצל”פ עבד בעבודות זמניות שזה אומר 5,000 עד 7,000 ש”ח בחודש. כעת הוא טוען שבגלל שהילדים ב”כמעט משמורת משותפת”, הכנסותיו ירדו למינימום שבמינימום, והכנסות אשתו צמחו כמו מגדל באבו דאבי ל 100,000 ש”ח בחודש, ראוי לקבוע שכל הורה יישא בהוצאות המזונות בזמן שהילדים אצלו. אין מה לעשות האב צודק.
אבל אז באה הנבלה מירה דהן והתחילה להטיף מוסר לאבא הזה. מכיון שברור שחל שינוי נסיבות משמעותי, מירה דהן לא יכולה לזרוק את האיש בטענה שאין שינוי נסיבות, ולכן במוחה הקודח היא המציאה טענה שעצם הגשת הבקשה לביטול המזונות היא ניצול לרעה של הליכי משפט – בגלל שהוא סגר חובות בהוצל”פ ולא שילם מזונות….. ונזכור: מירה דהן קובעת שזה ניצול לרעה של הליכים, בלי שהיא בכלל אפשרה להליכים להתקדם ולשמוע את הראיות, ולראות אם באמת היה ניצול לרעה של הליכים. החוצפה של מירה דהן להגיד לגבר “למה לא לקחת מההורים שלך כסף לשלם מזונות לאחת שעושה מעל מיליון ש”ח בשנה, ובגלל זה לא ניתן לך משפט ולא נשמע את התביעה שלך”, זו פשוט חוצפה פמיניסטית ממדרגה ראשונה.
את הנקבה החמדנית ייצגה אלינה פינקלשטיין להב. כמו תמיד מי שמייצגת נשים לא צריכה להיות חכמה במיוחד. גם עם IQ של פרה הולנדית אלינה פינקלשטיין יכולה להביא נצחונות. השופטת מירה דהן עושה לה את העבודה. והכל בשם הפמיניזם כמובן.
להלן הכתבה מאתר Psakdin.co.il “תביעה לביטול מזונות נמחקה: כיסה חובות במקום לממן את בנותיו?”
האב לא שילם מזונות מ-2017 בטענה שקרס כלכלית אבל כן העביר כספים לנושים שלו. השופטת: מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בתל-אביב מירה דהן החליטה לאחרונה למחוק תביעה לביטול מזונות שהגיש אב בטענה שקרס כלכלית ואינו יכול לעמוד בתשלומים להם התחייב בהסכם הגירושים. השופטת ציינה כי מהראיות התברר שהאב לא משלם מזונות מאז 2017 ובמקום לכסות את חוב המזונות שצבר לבנותיו העדיף לכסות את החובות שצבר לנושים אחרים ולתבוע ביטול מזונות. התנהלות זו, קבעה, מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.
בתביעה שהוגשה לפני כ-4 חודשים טען האב כי בהסכם הגירושים נקבע שיהיה רשאי להגיש תביעה לשינוי המזונות אם יהיה שינוי נסיבות משמעותי. לדבריו, השינוי אכן אירע כיוון שבתקופת ההסכם הוא הפעיל עסק בזכיינות והכנסותיו היו גבוהות יחסית אבל מאז המצב השתנה – הוא הפסיק את הזכיינות, הגיע לקריסה כלכלית וצבר חובות רבים שבגינם נפתחו נגדו תיקים בהוצאה לפועל והוטלו עליו עיקולים.
האב טען כי כיום הוא עובד בעבודות זמניות והכנסתו נמוכה ואילו מצבה של האם השתפר משמעותית – היא קודמה למשרה בכירה, מכניסה כ-100 אלף שקלים בחודש ורכשה נדל”ן. עוד הוא ביקש להתחשב בכך שהוא מקיים הסדרי שהות נרחבים עם הבנות ובהתאם להלכה מ-2017 מצב זה מצדיק הקלה במזונות.
האם טענה לעומת זאת כי האב נוהג בחוסר תום לב משווע וגורר אותה להליכים משפטיים ולהוצאות מיותרות בזמן שבמשך יותר מ-3 שנים הוא לא משלם מזונות. האם הוסיפה כי מצבו כלל לא השתנה שכן אף פעם לא היו לו הכנסות גבוהות והוא תמיד נעזר באביו ובבני משפחתו. עוד היא טענה כי אורח החיים של האב – שמעסיק אופר, שוכר דירה גדולה ונסע לחו”ל מספר פעמים – לא תומך בטענותיו.
לא מצא לנכון לפרוע אפילו חלק מהחוב
סגנית נשיא בית המשפט מירה דהן הבהירה כי מי שמגיש תביעה לשינוי סכום מזונות צריך להציג ראיות לטענותיו ואילו האב לא עשה זאת ולא הציג אסמכתאות להכנסותיו ולהוצאותיו. מעבר לזה, התברר שמאז קריסתו הכלכלית הספיק התובע לשלם את כל החובות שלו בעזרת סיוע משפחתי. “למרות האמור… נותר חוב המזונות בעינו. התובע לא מצא לנכון לפרוע ולו חלק מהחוב המהווה תשלום על פי פסק הדין”, כתבה.
במילים אחרות, במקום לממן את צרכי בנותיו ולכסות את חובות העבר שלו בחר האב לשלם את החובות שלו לנושים האחרים ולהגיש תביעה לביטול המזונות תוך גרירת האם – שנאלצה לפעול נגדו בהוצאה לפועל – לעוד הליך משפטי. השופטת קבעה כי ההתנהלות הזו נחשבת לשימוש לרעה בהליכי משפט ומצדיקה למחוק את התביעה. לא נפסקו הוצאות.
- ב”כ האב: עו”ד דיני משפחה שירה שואף דגן
- ב”כ האם: עו”ד אלינה פינקלשטיין-להב
בתמונה: עו”ד שירה שואף דגן, מי שייצגה את הבעל ונכשלה. בפייסבוק כבב לה האבא אלירון אבני “שאלוהים ישלם לך כגמולך”. תבינו לבד באיזה צד עובדת שירה שואף דגן….
להלן פסק הדין של הנבלה מירה דהן ושימו לב שבכלל לא היה משפט, לא נשמעו עדים ולא היו הוכחות. הנבלה הבפמינאציעת מירה דהן מחקה את התביעה ברגע שנפתחה. כמו שאמנו תמיד, מירה דהן הייתה שמחה להקים רקמטוריום באולמה לגברים הגרושים, ברוח ה”פתירון הסופי”. רק כשיוקמו הקרמטריומים הללו, יבוא מנוח לנפשה הפצועה של שופטת זו ולתלתליה המחומצנים.
תלה”מ בית משפט לעניני משפחה תל אביב – יפו |
33337-10-20 01/02/2021 |
בפני השופטת: סגנית הנשיא מירה דהן |
|
– נגד – | |
---|---|
התובע: י.ר. עו”ד שירה שואף דגן |
הנתבעת: ל.ר. עו”ד אלינה פינקלשטיין-להב |
פסק דין |
- הונחה לבית המשפט תובענה לביטול מזונות.
- בכתב התביעה הפנה התובע לסעיף 6 ג’ להסכם שבו נקבע כי אם יהיה שינוי נסיבות משמעותי בהכנסות הבעל או האישה תהא זכות לצדדים לעתור לשינוי המזונות שנקבעו. מפנה התובע לכתב התביעה ומציין כי “עובר לחתימה על ההסכם רכש הוא זכיינות של רשת — והכנסותיו במועד שבו הפעיל את החנות נאמדו בסך של 15,000 ₪ ועל כן ובהתחשב באלו נקבעו סכומי המזונות המתייחסים למצב במשפטי באותה עת. עוד הפנה התובע לכך שחל שינוי נסיבתי ומשמעותי בהכנסותיו. הוא הפסיק להפעיל את הזיכיון שהיה לו, הוא הגיע לקריסה כלכלית הצטברו לו חובות רבים, נפתחו נגדו תיקי הוצל”פ והוטלו עיקולים ומסגרת האשראי בוטלה ועל כן לא הצליח הוא לעמוד בתשלום המזונות שנקבעו. התובע הפנה לכך שהחל לעבוד בעבודות זמניות, הכנסותיו נמוכות הוא כורע לטעמו תחת הנטל הכלכלי ללא צפי לשיפור. מנגד טוען הנתבע מצבה של הנתבעת השתפר משמעותית, היא הפכה לסמנ”כלית כספים ב—, הכנסתה עולה לשיעור של כ- 100,000 ₪ היא רכשה נכסי נדל”ן. נוסף על אלו יש להתייחס גם לשינוי ההלכה בבע”מ 919/15 ונוכח הסדרי השהייה הנרחבים של הבנות עם אביהן.
- בכתב ההגנה הפנתה הנתבעת כבר בפתיח לכך שמדובר בתביעה חסרת תום לב, תוך שלטענת הנתבעת עושה התובע שימוש לרעה בדלתו הפתוחה של בית המשפט וגורר אותה להליכים משפטיים תוך שהיא נאלצת לשלם שכר טרחת עו”ד עת במשך כשלוש שנים לא נושא הנתבע במזונות הקטינות. לנתבעת טענות נוספות רבות באשר לעובדות אשר ציין התובע בכתב התביעה ועיקרן כי התובע מאז ומתמיד לא הרוויח הכנסות גבוהות השתמש ונעזר בבני משפחתו ובעיקר באביו אשר היה בעל עסקים מוצלח. הנתבעת מציינת כי אורח חייו של התובע מעיד על הכנסות הגבוהות מאלה הנטענות. הנתבעת מפנה לכך שהתובע נסע לחו”ל פעמים מספר, מתגורר בשכירות בנכס רחב ידיים, מעסיק אופר וכו’.
- בפתיח לדיון בפניי הפניתי לתובע מספר שאלות ובהתייחס לכתבי הטענות שהונחו בפניי. תחילה ביקשתי לדעתי מתי שילם התובע לאחרונה מזונות הבנות, זה ציין כי הפסיק לשלם מזונות שוטפים בערך בשנת 2017 תוך שהמשיך לשלם לעיתים את הוצאות החינוך של הקטינות ולטענת התובע המשיך לממן צרכי הבנות כאשר הן איתו. התובע טען כי הוא משלם 5,000 ₪ לשכירות, לא הוצגו ראיות עדכניות. התובע טען בכתב התביעה כי בעת עריכת הסכם הגירושין השתכר כ- 15,000 ₪ לחודש. מכתב התביעה עלה לכאורה כי מדובר בהפעלת הזיכיון של —. בפועל ציין התובע כי באותה עת לא הפעיל הוא את הזיכיון ועבד אז כשכיר. לא צורפו תלושי שכר. לציין כי לטענת הנתבעת באותה עת הכנסתו לא הייתה גבוהה.
- הלכה היא כי בעת הגשת תביעה לשינוי סכום מזונות על התובע להציג מסכת עובדתית מלאה ושלמה הנתמכת בראיות וזאת לא נעשה במקרה שבפנינו.
- יתר על אלו כאשר שאל בית המשפט את התובע מה מצב החובות נכון להיום ציין התובע כי הוא שילם את עיקר החובות ולמעשה את החוב האחרון שילם לפני ימים אחדים לכביש 6. התובע ציין כי היו לו חובות רבים ומשמעותיים לרשויות המס והוא שילם את כולם כולל באמצעות סיוע משפחתי. למרות האמור, ולמרות שהתובע נעזר רבות בבני משפחתו לתשלום חובות לנושים, נותר חוב המזונות בעינו. התובע לא מצא לנכון לפרוע ולו חלק מהחוב המהווה תשלום על פי פסק הדין.
- סעיף 41 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי 2018 העוסק בעילות למחיקת תובענה הוסיף עילת מחיקה נוספת הזו שהייתה קיימת בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ”ד. מדובר בעילת מחיקה המופיעה בתקנת משנה 3 אשר בה מצויין “התובע מתמיד באופן שאינו מניח את הדעת להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט”. בפנינו התובע אשר מחויב בפסק דין למזונות, לא נושא בתשלומים אלו על פי הצהרתו הוא לפחות מאמצע 2017 הוא בוחר לשלם חובות לנושים אחרים כגון רשויות מס על פני תשלום מזונות ילדיו. לא זו אף זו ב”כ התובע בטיעוניה מציינת כי הנתבעת פתחה הליכי הוצל”פ כנגד התובע ומשכך ממצא את זכויותיה שם ולדידה אין כל פגם בכך שנפתח הליך נוסף לביטול מזונות תוך שחוב העבר לא משולם, לא מוסדר, תוך שכתב התביעה שבפנינו אף לא עוסק בחוב שקדם לאוקטובר 2019. מצב שבו חוב עבר אינו משולם במשך חודשים ארוכים ולמרות זאת בוחר תובע לשלם חובות אחרים ולא חוב המזונות לבנותיו בוחר להגיש תביעה לביטול מזונות ולגרור את הנתבעת להליך משפטי נוסף על הוצאותיו מהווה לטעמי מעשה שהוא שימוש לרעה בהליכי בית משפט ובגין אלו יש לטעמי למחוק את התביעה הן על פי תקנה 41 (א) 3 לתקנות סדר הדין האזרחי ותקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי. לציין כי למרות שכתב התביעה הוגש טרם תחולת תקנות אלו הרי על פי ההוראות הכלליות תקנה זו תחול אף על כתבי טענות שהוגשו קודם לתחולת התקנות.
הואיל ולא נתבקשתי לענין זה אינו עושה צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה והודעה היום י”ט שבט תשפ”א, 01/02/2021 במעמד הנוכחים.
מירה דהן, שופטת, סגנית הנשיא |