לפנינו תביעה של מורה לא ידועה שאף אחד לא שמע עליה, מירי גטניו אולגין, שתובעת בלשון הרע מתלונן ששלח לחשבון המייל של בית הספר בפייסבוק, תלונה שהיא מקדמת בבית הספר אג’נדה של שנאת יהודים עצמית ואנטישמיות.

מירי גטניו אולגין היא התובעת. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד גיא צברי על 140,000 ש”ח ורק לבית המשפט מירי משלמת אגרה של 3,500 ש”ח.  העו”ד בטח לוקח מינימום 20,000 ש”ח.  ת”א 522-12-24 גטניו אולגין נ’ לוי.

התביעה כל כך קלושה וחלשה, גם בהיקף הפרסום שלה (מייל אחד), גם בזהות התובעת כמישהי שאף אחד לא זוכר מי היא, גם בהיקף החזרתיות וטורדניות של הפרסום שהוא אפס, וכמובן שאין בכתב התביעה כל הסבר של הקונטקסט למה הציצן נטפל דווקא אליה. שימו לב: זה לא ציוץ פומבי אלא תלונה חד פעמית במייל.

מה ייצא מתביעה כזו?  אולי 5,000 ש”ח.  אולי התנצלות.  בשביל זה שווה להיפרד מ 30,000 שח לעורך דין ואגרת בית משפט?  ועוד יותר גרוע זה שעכשיו כל התלמידים של המורה יוכלו לקרוא על הבושות והפדיחות שלה באינטרנט?

בכלל, זה לא פרסום פומבי.  זו תלונה.  תלונות יש לברר.  ואם הגברת כתב תובעת אז לפחות שתספר לבית המשפט ולציבור, מה היא כן אמרה לתלמידותיה???

הנ”ל מציינת בתביעתה שהיא עובדת ב”קריית החינוך השש שנתית עתיד ע”ש חנה סנש”.  כמו שאומרים….  אין עשן בלי אש.

להלן כתב התביעה של מירי גטניו אולגין