מה קורה בישראל לילדים מעל גיל 18 בעלי צרכים מיוחדים או מוגבלים כאשר האמא לא מתפקדת ולא רוצה בהם, אך האבא המתפקד והנורמטיבי כן? חוטפים אותם למוסדות הרווחה!!! חטיפה ממוסדת ומאורגנת באמצעות עובדות סוציאליות נוכלות ותאבות בצע ושופטים אכזריים חסרי מצפון, אשר עשו יד אחת כנגד האב, רק בשל היותו ממין זכר.

עבור הרשויות בישראל האבא הוא פסולת אנושית, תת אדם, אזרח סוג ב’ שרק מפריע למערכת המשפט והרווחה (אך לא רק) לעשות כסף, וכשהוא מציע לקחת אחריות על הילדים שלו, מבחינתם זוהי חציית קו אדום.

התוצאה היא שהילדים הצעירים הללו (גם מעל גיל 18) נחטפים בעל כורחם למעונות והוסטלים שבהם מסממים אותם בתרופות פסיכיאטריות מכל הבא ליד, ממש כמו שפני ניסוי, מנתקים אותם מהסביבה החיצונית, אוסרים עליהם כל מגע עם האבא ומשפחתו, וכותבים אין ספור תסקירים ומסמכים שבהם מאשמים את האבא שהוא “השפעה רעה” שבגלל האבא הילד/ה לא מתאקלם במוסד” ושיש לנקוט אמצעי משמעת נגד הילדה החוסה, עד שתפנים שהגורל שלה הוא לסיים חייה בתוך הוסטל, מסוממת ומנותקת ממשפחתה והעולם החיצון.

זהו סיפורה של ג’סיקה קפאח. אמא שלה בעצמה חולה פסיכיאטרית מוכרת לרווחה, והאבא הנורמטיבי שכל כך רוצה לדאוג לביתו ולגדל אותה, מוכפש (כנראה) ללא שום בדיקה ע”י העו”סים והשופטים בכל הזדמנות אפשרית.

מה יהיה גורלה של ג’סיקה? האם היא תזכה לראות אור יום? האם תזכה לגדול בחברת בני אדם ומשפחה שאוהבים אותה, או שכל חייה תצטרך בעל כורחה לרצות את הפסיכיאטרים, העובדות הסוציאליות והאחיות שבאות ומזריקות לה את הסמים?

סיפורו של האבא יהונתן קפאח

הבת שלו ג’סיקה בת 23 כלואה מזה כחודש בהוסטל של הרווחה בטבריה המכונה “מעון רמת טבריה” בניגוד לרצונה כשהיא מקבלת תרופות פסיכיאטריות בכפייה. אמא של ג’סיקה חולה פסיכיאטרית מזה שנים רבות וכבר כשג’סיקה הגיע לגיל 14 נטשה אותה באמצע שנת הלימודים וטסה לחו”ל לתקופה בלתי מוגדרת, משאירה אותה בטיפולו ומשמורתו המלאה של האב הלכה למעשה.

ג’סיקה שלמדה בתחילת השנה בתל אביב, הייתה צריכה למצוא באמצע השנה מסגרת לימודים מותאמת לצרכיה בנתיבות.  בתקופה זו, לא רק שאמא שלה לא שילמה מזונות, אלא גם דרשה מזונות כשהיא בכלל לא מגדלת את ג’סיקה ואף לא נמצאת בישראל.

אם לא די בכך קצבת הנכות של ג’סיקה 3,200 ₪ לחודש המשיכה להיות משולמת מהממוסד לביטוח לאומי לידי האם עד ימים אלו ממש. בנוסף על הקצבה אותה מקבלת האם בשל מחלת הנפש שלה עצמה. כך שניתן לסכם שנתנו לאישה מופרעת עם תעודות לגדל ילדה עם בעיות! זו תמצית הסדום הישאלית.

אמא של ג’סיקה (בת למשפחה עתירת ממון) החזיקה בסיוע החלאה המשפטית (שופטים) את יוני קפאח בגרון 20 שנה עם צו עיכוב יציאה מהארץ ועם דרישות בהוצלפ לחובות מזונות דמיוניים שהיא הגישה על סכומים פיקטיביים, שאין בינם ובין פסק הדין שניתן למזונות מאומה, ולא נמצאה בישראל אפילו רשמת הוצל”פ הגונה אחת שהייתה מוכנה למחוק או לפחות לבדוק את החובות הפיקטיביים.

באוקטובר 2019 יוני קפאח הצליח להעמיד ערבויות כדי לצאת לכנס זכויות האדם באו”ם בז’נבה כדי להתלונן שם על השואה המתחוללת בישראל נגד גברים זכרים. מייד כאשר חזר רשמת ההוצל”פ דקלה קליין יונה קיבלה הוראה מיחידת המעקב של בתי המשפט לנקום בו והורתה על כל העיקולים האפשריים, בין השאר לעקל לו את המשכורת במלואה, כך נוצר מצב שהוא עבד אך המשכורת במלואה עברה לגרושתו וכך לא יכול היה לפרנס את אשתו וילדיו הנוספים. חברת אינטל בה עבד סירבה לעתור לבג”צ נגד ההחלטה הנפשעת (העומדת בניגוד לחוק הישראלי והבינ”ל) לעיקול מלא משכורתו מאחר והם בעצמם דוגלים בתורה הפמינאצית אשר לפי מותר ואף מומלץ לפגוע בזכרים.

כאשר יוני ערער אל השופט יהורם שקד המנוול בדרישה לביטול העיקולים החולרע דרש ממנו להעמיד ערבון בסכום דמיוני כאשר הוא יודע שמדובר בעבד ללא שכר, וכל משכורתו וכספו עוקלו בשביל חוב מזונות שלא היה ולא נברא, אלא נוצר במתכוון על ידי אי דיווח תשלום המזונות על ידי הגרושה.

לאחר 20 שנות שואה בישראל החל מחודש מאי 2002 החליטו הוריו של יוני לשלם כופר לגרושה (שבאה מבית עשיר ביותר) כדי לסגור את תיק ההוצאה לפועל למרות שהוא לא היה חייב לה פרוטה.

מייד לאחר מכן בחודש מרץ 2020 עזב יוני את ישראל לצמיתות תוך שהוא מחויב למאבק שהתחיל לפני 20 שנה נגד השופטים והעו”סים הצוררים, כאשר הוא נשבע לחשוף את הפשעים נגד האנושות שמבצעים השופטים, פקידות הסעד ומערכות השלטון בישראל מידי יום, שמסתתרים מאחורי מכונת תעמולה גזענית משומנת היטב – בעזרת התקשורת – ומוסתרים מהציבור בעזרת שופטים המהווים חותמות גומי של מערכת משפטית עברינית, כגון יהורם שקד, המכשירים את הפשעים נגד האזרחים, ומסתירים אותם באמצעות צווי איסור פרסום בשיתוף פעולה מלא של גופי התשקורת השונים.

כיצד חוטפים בסדום צעירה בת 23 למעון ולמה מנתקים אותה מאביה? 

כך עובדת השיטה: העובדת הסוציאלית רואה שהאם לא מסוגלת לתפקד, והיא מעודדת את האישה להגיש “בקשה למתן הוראות”, שבה האישה מבקשת אפוטרופסות בלעדית על הילדה הצעירה בטענה שהאבא לא מסוגל לדאוג לבת ואין עימו תקשורת.  לבקשה מצרפים חוות דעת כלשהי ולא משנה ממי (אין לחו”ד שום משמעות לאמיתותה ו/או לתוכנה).

השופט שמקבל את הבקשה “מעיין” בה, יועץ לאישה מה חסר לה, מדריך אותה, מבקש ממנה לצרף חות דעת עדכנית, וכמובן שהוא מתעלם מקיומו של האבא, ולא דורש בכלל שאותה אישה תיידע את האבא שנפתחו הליכים.

במקרה ספציפי זה, האישה דפנה דורון קפאח שכרה את שירותי עו”ד ארז הלל (שכלל אינו עוסק בדיני משפחה).  שימו לב עו”ד ארז הלל המטפל במכלול העסקים של משפחת האם ולכן הוא אינו צריך כלל להבין בדיני מעמד אישי מאחר והוא מייצג את האישה וזו הערובה היחידה להצלחתו המסחררת ביצוג בבית המשפט למשפחה.

ביב השופכין של הפסיכיאטרית הפמיניסטית מירי כץ

ארז הלל צירף חוות דעת ישנה של דר’ מירי כץ “מכון גרין לפסיכולוגיה מתקדמת” מנובמבר 2016 שבה מירי כץ כתבה שלג’סיקה “רמה קוגניטיבית גבולית עם קשיים בלמידה, קריאה וכתיבה” ו”קושי הסתגלותי” ב”רמה הרגשית התנהגותית”, במרץ 2015 סבלה מ”מצב פסיכוטי חולף שטופל”. “זקוקה לעידוד ותיווך בהבנת מצבים שונים”.

עוד לדבריה של מירי כץ “האבחנה הראשונית היא הפרעה על הרצף התקשורתי” ג’סיקה יוצרת קשרים אך הם אינם משמעותיים, וכן ההבנה והשיפוט לקויים”… ” ישנם מצבים נלווים דלוזיונליים והלוצינטוריים שמיעת הקריאה בשמה וחשדנות”…  “חשוב להמשיך ולתת לאם את האפשרות והאחריות להמשך לטפל באם”.

את האם תיארה מירי כץ כך: “האם מאובחנת כסובלת מהפרעה סכיזואפקטיבית. אך היא מטופלת ומאוזנת היטב”.

את האבא אותה “מומחית” לא תיארה בכלל, התעלמה ממנו כאילו הוא לא קיים, כאילו הוא אוויר.  אף מילה בחוות הדעת על האבא.

הסיבה לכך היא בישראל פשוט לא צריך לתאר את קשרי האבא והבת כי הם לא נחשבים, לאף אחד לא אכפת מהם, וזה לא משנה לאף אחד מה הבת מרגישה כלפי אביה והאם הוא יכול לטפל בבת שלו, כי מבחינת כל הרשויות הציו-נאציות, לאבא אין משמעות, הוא דמות מקרית חולפת בחיי הילדה ואין לו שום סיכוי.

וכך על סמך אותה חוות דעת מלפני 5 שנים השופט יהורם שקד ביטל את האפוטרופסות של האבא על ג’סיקה, והשאיר את האמא הסכיזו-אפקטיבית להחליט על גורלה של ג’סיקה ללא כל התערבות מצד האבא וזאת תוך 14 ימים בלבד.

האמא החליטה לאפסן את גס’יקה במעון רמות טבריה, ומאז נאסר על ג’סיקה כל קשר עם האבא. אפילו קשר טלפוני אסור לה לקיים עם אביה והיא נאלצת לזכור בעל פה את הטלפון של האבא, ולהתחנן לזרים שיתנו לה להשתמש בטלפון.

מי הם הכלאים של ג’סיקה במעון רמת טבריה? 

מעון רמות טבריה נמצא בבית הלל 27, טבריה עילית, טבריה, 14130.  מנהלת אותו גב’ אנה לרנר ארמה.  המעון מוצג לציבור כבית חם ואוהב לאנשים מעל גיל 18 עם מוגבלות שכלית.

בפועל זהו בית כלא לכל דבר עם סמכויות לסמם את דייריו, לשלוט על אמצעי התקשורת שלהם, לשלוט על המוח שלהם, ולייצר פרנסה בשפע למפעילי המעון, למעשה זו חברה בערבון מוגבל, מעון רמת טבריה בע”מ. חברה למטרת רווח כלכלי, כלומר מסחר “חוקי” בבני אדם בחסות ארגון הממשלתי “הרווחה” ובחסות כנופיית שלטון החוק המורכבת בעיקר משופטים חסרי מוסר ומצפון, סוחרי אדם.

המעון משווק לציבור בעורמה כ”כפר שיקומי רחב ידיים הבנוי ממבני מגורים חד קומתיים, פארקים לפעילות ספורטיבית מותאמת, פינת חי לטיפול בעזרת בע”ח, חדר פיזיותרפיה, ועוד במבני המגורים ישנים עפ”י רוב 2 דיירים בחדר וישנם במקום רופא משפחה, פסיכיאטר קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, ועוד. עוד לכאורה מציע המקום תוכניות קידום אישיות וקבוצתיות בדגש על מיומנויות חיים ופיתוח כישורים אישיים, תכנית פנאי ותעסוקה במפעל נרות מוגן בקהילה. טקסיםחוגים, תרבות, נופשים וטיולים”. ועוד כיד הדמיון הטובה.

יניב משה ואנה לרנר ארמה מפיצים תעמולת שקרים

המנהלים יניב משה ואנה לרנר ארמה טוענים שהם “מובילים תפיסת עבודה לפיה הדייר הוא המרכז. משקרים במצח נחושה. הם מנהלים מנגנון תעמולה ויחסי ציבור עמוס במילים יפות על “דוח שיח תמידי עם המשפחה”.

בפועל מי שמגיע למעון הזה מנותק לגמרי מהעולם החיצון וממשפחתו.  הוא נשלט ע”י הצוות ממש כמו בגולאג סובייטי, והאבות נחשבים מוקצים מחמת מיאוס.

המפתח להצלחה של מעון רווחה מניב:  כוח עבודה זול, משכורות עתק וחולבים את הרווחה

מעון רווחה בישראל הוא עסק מניב המחייב את משרד הרווה בתעריפי עתק עבור כל חוסה כ 20,000 ₪ לחודש.  בעלי המעון גונבים לעצמם משכורות של מאות אלפי שקלים שנה, אבל הם דואגים להעסיק צוות עובדים בשכר הכי נמוך שאפשר, והם מפרסמים עצמם ברשתות של גיוס מתנדבים ומקבלים גם כוח עבודה בחינם מהשירות הלאומי של בנות דתיות שלא רוצות לעשות צבא.

המתכון הזה גורם באופן בלתי נמנע לאין ספור תביעות משפטיות שכולן מטויחות, והכל נותר במחשכים.

הנה רשימה של לפחות 26 תביעות משפטיות בהן מעורב המעון:

עת”מ 1210-01-21 : מכללת א-שורוק בע”מ נ’ משרד הרווחה והשירותים החברתיים- המשרד הראשי ואח’.  מעון רמת טבריה הגיש הצעה למכרז להפעלת חלופת מעצר לבני נוער במזכרת בתיה, והם הגישו 2 שמות של מנהלים שגרים בקצרין וציפורי.  נטען שאלו מנהלים פיקטיביים שכן הם לא יוכלו להגיע מקצרין וציפורי למזכרת בתיה כל יום לנהל את המסגרת.  המכרז נפסל והמועמדות של רמת טבריה נפסלה.  הם גם חיובו בהוצאות של 7,500 ₪.  את המעון ייצג עו”ד מעוז רוט.

פלוני נ’ מעון רמת טבריה בע”מ – תיק נזקי גוף שהתנהל בבימ”ש השלום קריות ונפתח ב 23/1/2019 אצל השופטת פ. לוקיץ’.

עת”מ 36773-03-21 : עלם – עמותה לנוער במצבי סיכון (ע”ר) נ’ משרד הרווחה והשירותים החברתיים- המשרד הראשי ואח’.  עתירה מנהלית בבית משפט מחוזי בירושלים אצל השופט רם וינוגרד.  את המעון מייצג עו”ד אמיר כהן דור.

תל”א 59577-11-18 : מעונות גל בע”מ נ’ עירית טבריה ומעון רמת טבריה’.  תיק שהתנהל בבימ”ש מחוזי נצרת אצל השופט אשר קולה.  את המעון ייצג עו”ד רון ברנט.

ת”א 1644-06-13 : [חסיון 70 (ג1)] נ’ מעון רמת טבריה בע”מ ואח’.  תביעה לנזקי גוף בבימ”ש השלום בטבריה.

סע”ש 21430-10-13 : אמין שיבלי נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעה של עובד נגד המעון על 244,000 ₪ בב”ד לעבודה בנצרת.  שילמו לו וזה הסתיים בפשרה.  את המעון ייצג עו”ד אורי דדו.

עת”מ 23484-11-20 : מכללת א-שורוק בע”מ נ’ משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים – הממונה לפי חוק הפיקוח על מעונו ואח’.  עוד עתירה על הגשת מידע פיקטיבי לזכייה במכרז של הרווחה.  התנהל בבימ”ש מחוזי ירושלים אצל השופט אלי אברבנאל.  את המעון ייצג אמיר כהן דור.

עת”מ 60406-05-18 : א.ד.נ.מ. בע”מ נ’ עירית טבריה ואח’  עוד עתירה מנהלית על זכיה במכרז באמצעות מידע פיקטיבי.  התנהל בבימ”ש מחוזי נצרת.  את המעון ייצג רון ברנט.

עת”מ 58966-11-18 : מעונות גל בע”מ נ’ עיריית טבריה ומעון רמת טבריה’ עוד עתירה מנהלית על זכיה במכרז באמצעות מידע פיקטיבי.  התנהל בבימ”ש מחוזי נצרת.  את המעון ייצג רון ברנט.

פלוני נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעת נזקי גוף בבית משפט השלום בעכו.

פלוני נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  ת”א 13829-10-19 תביעת נזקי גוף בבית משפט השלום בפ”ת.  מתנהלת אצל השופטת אושרית רוטקופף.  את המעון מייצג עו”ד שמעון מזרחי.

פלונית נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  ת”א 43659-08-19.  תביעה לנזקי גוף בבית משפט השלום קריות.  השופט מינה את ערן לין כמומחה לאורתופדיה.  לאחר מכן הסתיים התיק בפשרה אצל השופט מוחמד עלי.  את המעון ייצג וואסים אבו חטום.

ת”א 17709-11-13 : [חסיון 70 (ג1)] נ’ מעון רמת טבריה בע”מ ואח’.  תביעת נזקי גוף בבית משפט השלום בטבריה.  נתבעה גם חברת הביטוח מגדל.

סע”ש 34192-12-12 : נוג’ידאת נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעה ע”י עובד בסך 37,000 ₪ בבית דין לעבודה בנצרת.  הסתיים בגישור.  את המעון ייצג עו”ד אורי דדו.

פלוני נ’ מעון רמת טבריה בע”מ ואח’.  עוד תביעה על נזקי גוף בבית משפט השלום בחיפה. נפתחה 12/12/2016.

עת”מ 21666-12-16 : שלו ובניו בע”מ נ’ משרד הרווחה והשירותים החברתיים- המשרד הראשי, מעון רמת טבריה, מוסד ידידה, מערך דיון עפולה בע”מ  ואח’.  עוד עתירה מנהלית בבית משפט מחוזי ירושלים אצל השופט ארנון דראל על זכיה פיקטיבית במכרז.  את מעון רמת טבריה ייצג רון ברנט.

עת”מ 9894-08-21 : החברה למתנ”סים – מרכזים קהילתיים בישראל בע”מ (חל”צ נ’ איגוד ערים אשכול רשויות גליל והעמקים ואח’.  עוד עתירה על מכרז בבית משפט מחוזי בנצרת.  העתירה עדיין פתוחה.  את המעון מייצג אמיר כהן דור.

ד”מ 34324-10-13 : אבו סאלח אמאל נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעת עובד על סך 3,600 ₪

ס”ע 4931-08-16 : גלינה אודוביצנקו נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעת עובדת על סך 12,000 ₪. את המעון ייצג אורי דדו.

פלוני נ’ מעון רמת טבריה בע”מ ואח’  ת”א 48255-02-16 בבימ”ש השלום נצרת.  תביעה לנזקי גוף.  המעון יוצג ע”י שאדי אלמהדי.

עת”מ 65443-07-21 : א.ד.נ.מ. בע”מ נ’ איגוד ערים אשכול רשויות גליל והמקים ואח’.  עתירה מנהלית נגד זכיה במכרז בבימ”ש מחוזי נצרת.  את המעון ייצג אמיר כהן דור.

סע”ש 16219-02-16 : מג’אדה אבו זראקי נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעת עובד ע”ס 70,000 ₪. את המעון ייצג אורי דדו.

סע”ש 42718-05-15 :  האני נוג’ידאת נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעת עובדת על סך 53,000 ₪.  את המעון יצג אורי דדו.  פס”ד ניתן ע”י השופטת ורד שפר לפי סע’ 79 א על סך 19,000 ₪.

ס”ע 65410-02-18 : אונסה טנוס נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  תביעת עובדת על סך 14,500 ₪.  את המעון ייצג אורי דדו.  התיק הוגש בחיפה והשופטת מירי שי גרינברג העבירה אותו לנצרת.

פלוני נ’ מעון רמת טבריה בע”מ.  ת”א 46512-02-19.  תביעת נזקי גוף בבית משפט השלום יפה אצל השופט אייל דורון.  השופט מינה את אורן בן לולו כמומחה לאורתופדיה ואח”כ החליף אותו במומחה פאדי חאזן גם הוא מומחה לאורתופדיה.

ת”ק 19408-03-12 : חיים שוקרון נ’ מעון רמת טבריה בע”מ ואח’.  תביעה קטנה על סך 11,500 ₪ בבית משפט השלום בטבריה.

המעון מגובה בעורכי דין טורפניים – אורי דדו

המעון מפעיל את עו”ד אורי דדו כדי לאיים על כל הורה או עורך דין אשר מפרסם משהו שלא מוצא חן בעייני המעון.  ראו מכתב תשובה של עו”ד יוסי נקר לאורי דדו על פרסום פציעה חמורה של קטינה שהיתה חוסה בהוסטל שיר למעלות של חברת קשר בע”מ.  עו”ד נקר תיאר מה קורה במעון שבבעלות אותה חברה שבמעלות, אבל התיאור המזעזע קורה בכל המעונות ובכל ההוסטלים של הרווחה כל הזמן:

פשעי המשטר הציוני חוטפים ילדים ומייתמים אותם מאבותיהם

כל זה קורה כי האבא יוני קפאח הוא פעיל זכויות אדם אשר מתבטא בגלוי נגד פשעי השופטים והעובדים הסוציאליים בישראל, ולכן האבא יוני קפאח נכנס לראש הרשימה השחורה והמעקב של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט.

למדינת ישראל יש מחלקה מיוחדת במשרד המשפטים האמונה על התעמולה והסתרת המידע מהציבור על ידי מעקב אחר פרסומים ברשתות “החברתיות” ומחיקתם מהתודעה.  מחלקה זו כוללת את חיים ויסמונסקי (שר התעמולה), רותי פאוזנר, ברק לייזר וליאת יוסים.

בישראל כל מי שמעז להעלות פרסומים בגין הפשעים שמבצעת מדינת ישראל נגד אזרחיה מוצאים את עצמם בכלא, נחקרים במרתפי משטרת ישראל והשב”כ, מוגש נגדם כתב אישום על העלבה וזילות, ויש רבים ששמו קץ לחייהם בגלל הרדיפה של המשטר הציוני. הפירסומים בחלקם הגדול מוסרים מהאינטרנט על ידי צוות התעמולה בזכות הקשרי הון שלטון עיתון ורשת המקבלים הון עתק אם בכסף ואם בפטור ממיסים ממשלות בעולם ולמעשה מסייעים באופן פעיל לממשלות בשליטה בדעת הקהל ובמידע הזורם ברשת האינטרנט.

למזלו של יוני קפאח כיום הוא אדם חופשי יותר מחוץ לגבולות המדינה שהחזיקה אותו במעצר כ- 20 שנה, והוא יכול לישון בשקט בלילה.  אין סיכוי שבאמצע הלילה קלגסי המשטרה הציונית יבואו לעצור אותו “בצו” של “שופט” במעמד צד אחד, כחותמת גומי.

לכן יוני קפאח יכול להתבטא בחופשיות ולומר את דעתו:  המשטר הציוני הינו אנטי יהודי והוא פועל בשיטות זהות לאלו של גרמניה הנאצית החל מיומו הראשון ב 1948 ואף קודם לכך. (רבים לא יודעים כמה יהודים חיסלו תנועת מפא”י בדרך לשלטון המוחלט בישראל). חונטה של שונאי יהודים התלבשה על כל מוקדי הכוח והם פועלים באותן שיטות מחוללות שואה של גרמניה הנאצית.

כמו גרמניה הנאצית, מדינת ישראל מפירה זכויות אדם כגון:  החרמת רכוש כללית של כל גבר יהודי בגירושין, הפקעת הזכות לנהיגה, שלילת רישיון הנהיגה, סלקציה, הפרדת הורים מילדיהם, שלילת השימוש באשראי, יצירת חובות פקטיביים, חיוב בריבית נשך כפי הנהוג בארגוני פשיעה, איסור יציאה מישראל, החרמת דרכונים, עיקול משכורת במלואה, פירוק משפחות, כליאת שווא, תפירת תיקים פלילים, תפירת תיקים סוציאליים, תפירת תיקים פסיכיאטריים, משפטי ראווה דמיוניים והרשימה ארוכה ולא סופית.

הכתבה הזו מוקדשת לזכרם של כל הילדים החטופים הקורבנות של סחר האדם הישראלי ציוני המתבצע ללא הפרעה במשך 72 שנים. מאחר וישראל היא מדינה העולם אינו מתערב בנעשה בסדום וזהו תפקידנו לחשוף בעולם את פשעי הציונות בהקשר זה.

אם גם לכם נמאס מהמשטר הציוני החולני הצטרפו אל יוני קפאח לפירוקה של הישות הציונאצית לפני שיהיה לכם מאוחר מידי. לחצו לייק ושתפו בכל הכח.