בשנת 2010 פרסם אמנון אברמוביץ מסמך הידוע כ”פרשת הרפז”. אהוד ברק שימש שר ביטחון ב 2010 (ואח”כ ראש ממשלה ב 2014), והרמטכ”ל היה גבי אשכנזי. אהוד ברק לא סבל את אשכנזי ולכן פיטר אותו ורצה למנות במקומו את יואב גלנט.
פתאום צץ בתקשורת מסמך של עמוד אחד ובו “הנחיות לבניית תדמית חיובית ליואב גלנט, והכפשת המתחרים האחרים על התפקיד, גנץ ואייזנקוט. בסופו של דבר החליטו במשטרה שהמסמך מזויף, כלומר שלא יואב גלנט הזמין את השיימינג, וקבעו שאחד בשם בועז הרפז זייף אותו, כאילו הוא הוזמן ע”י גלנט.
הפרשה הסתיימה בהעמדה לדין של בועז הרפז והוא חטף על זה 200 שעות עבודות שירות…. בין השאר פתחו למנדלבליט תיק על זה שהוא ידע מקיומו של המסמך ולא דיווח.
אבל…. בואו נראה איזה האשמות אהוד ברק האשים את גבי אשכנזי….
שימו לב לכתיבה הקופצנית, לתחושה ש”אני יודע הכל ויודע יותר טוב מכולם”, ל”האכלה בכפית”, להתלהמות, ולכתיבה הבומבסטית.
אהוד ברק שהטריף את המדינה בפלגנות שיבושים והקרסת מערכות השלטון
הנה: זה “שנחזה להיות ניסיון מתוכנן ומתואם של קבוצת קצינים ואזרחים שבראשה הרמטכ”ל לשעבר אשכנזי ולצדו הרפז, וינר, רעייתו של אשכנזי, דו״צ לשעבר בניהו ואחרים, לשבש סדרי שלטון, בנושאים בעלי חשיבות עליונה שבסמכות הדרג המדיני הממונה. בכלל זה שיבוש ההליך החוקי של מינוי רמטכ”ל וכן נושאים מבצעיים ואחרים שלא אגע בהם בשלב זה מחמת רגישותם.
כמו כן, למיטב הכרתי ועל פי חומר הראיות עולה כי אשכנזי פעל בראש חלק מאותה קבוצה בעלת מאפייני פעולה עברייניים, כדי לפגוע אנושות ביסודות הדמוקרטיה הישראלית גם בתחומים אחרים ובהם ההפרדה הנדרשת בדמוקרטיה בין לובשי מדים לבין הפוליטיקה המפלגתית וכפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני.
אשכנזי והקבוצה הנ״ל פעלו ביודעין ובכוונת מכוון להשגת מטרות בלתי חוקיות ופסולות אלה תוך ביצוע, לאורך חדשים ארוכים, של שורת עבירות פליליות חמורות לכאורה ובהן למיטב הערכתי, ועל פי ייעוץ משפטי, העבירות הפליליות הבאות: קשירת קשר לשיבוש סדרי שלטון – עבירות לפי סעיפים 287(א), 288א ו-499 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”), זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף – עבירות לפי סעיפים 418 ו- 420 לחוק העונשין, שיבוש מהלכי משפט ותיאום עדויות – עבירות לפי סעיפים 244-245 לחוק העונשין, לקיחת שוחד ומתן שוחד בקשר למינוי וקידום קצינים בכירים בצה”ל – עבירות לפי סעיפים 290 ו- 291 לחוק העונשין. סיוע למתן שוחד – עבירות לפי סעיפים 291 ו- 31 לחוק העונשין, מרמה והפרת אמונים של עובד הציבור – עבירות לפי סעיף 284 לחוק העונשין, קשירת קשר לביצוע פשע – עבירות לפי סעיף 499 לחוק העונשין, עבירות צבאיות על פי חוק השיפוט הצבאי ועבירות ביטחוניות – עבירות לפי סעיפים 130-132 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955.
איזה רשימה בומבסטית. איזה ניסוחים גרנדיוזיים. ומה יצא מזה? 20 שעות עבדות שירות, ועדיין נשארה עננה שגלנט כן כתב את המסמך….ואהוד ברק הפיץ אותו כדי לקבור את אשכנזי.
שימו לב שבעתירה שהגיש אליעד שרגא לעליון, מי שייצג את ארז וינר (שהיה דובר צה”ל) הוא עודד סבוראי, שהיום מייצג את הדובר של ביבי, אלי פלדשטיין ששלח את הפתקים של סינוואר לעיתון הבילד הגרמני. 6/11/2024.
את אהוד ברק ייצגו נבות תל-צור והגב’ ליה אפריאט .
עודד סבוראי כוח קפלן הגיש עתירה נגד עילת הסבירות
שימו לב שעל גבי מה שמכונה “מסמך הרפז” היה לוגו של “אייל ארד” יחסי ציבור. באותה תקופה אהוד ברק העסיק את דנה- קארין זיידמן ארד כאשת סודו, וגם זמיר דחבש ואבינועם ברוג.
להלן מכתב אהוד ברק לשוטר אפרים ברכה שחקר את פרשת הרפז 12/8/2014
לכבוד
תנ”צ אפרים ברכה
ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה
משטרת ישראל
רחוב פסח לב 1
לוד 12.8.14
למסירה ביד
א.נ.,
הנדון: פרשת הרפז-אשכנזי
לקראת עדותי הנוספת בפניכם בהקשר לפרשת הרפז-אשכנזי ומעבר לשאלותיכם עליהן אענה כמיטב יכולתי, ברצוני להביא בפניכם באופן מרוכז את עמדתי והערכתי לגבי הפרשה ומה שנראה לי כי ניתן ויש עדיין לעשות על מנת להגיע אל חקר האמת ומיצוי החקירה.
למותר לציין כי אני מצרף בזאת גם בקשה מפורשת לראות בדברים הללו חלק בלתי נפרד מעדותי:-
1. בפתח הדברים ברצוני להבהיר כי אין בפנייתי זו משום הבעת עמדה כלשהי באשר לחקירה המתנהלת על ידכם ואני משוכנע כי הנכם פועלים על פי מיטב שיפוטכם, בתנאים לא פשוטים ומבצעים את מלאכתכם נאמנה.
2. עם זאת, בעקבות עדותי הראשונה בפניכם, פרסומים בתקשורת לגבי חקירה זו וכן כלל המידע הישיר והעקיף שבידי, אני חש באופן סובייקטיבי כי חרף המאמץ הרב שהושקע בכך ע״י רבים וטובים במסירות רבה, לא מוצתה עדיין חקירת פרשת הרפז-אשכנזי, אפילו לגבי אירועי הליבה שלה ובמרכזם מה שנחזה להיות ניסיון מתוכנן ומתואם של קבוצת קצינים ואזרחים שבראשה הרמטכ”ל לשעבר אשכנזי ולצדו הרפז, וינר, רעייתו של אשכנזי, דו״צ לשעבר בניהו ואחרים, לשבש סדרי שלטון, בנושאים בעלי חשיבות עליונה שבסמכות הדרג המדיני הממונה. בכלל זה שיבוש ההליך החוקי של מינוי רמטכ”ל וכן נושאים מבצעיים ואחרים שלא אגע בהם בשלב זה מחמת רגישותם.
כמו כן, למיטב הכרתי ועל פי חומר הראיות עולה כי אשכנזי פעל בראש חלק מאותה קבוצה בעלת מאפייני פעולה עברייניים, כדי לפגוע אנושות ביסודות הדמוקרטיה הישראלית גם בתחומים אחרים ובהם ההפרדה הנדרשת בדמוקרטיה בין לובשי מדים לבין הפוליטיקה המפלגתית וכפיפות הדרג הצבאי לדרג המדיני.
3. אשכנזי והקבוצה הנ״ל פעלו ביודעין ובכוונת מכוון להשגת מטרות בלתי חוקיות ופסולות אלה תוך ביצוע, לאורך חדשים ארוכים, של שורת עבירות פליליות חמורות לכאורה ובהן למיטב הערכתי, ועל פי ייעוץ משפטי, העבירות הפליליות הבאות:
3.1 קשירת קשר לשיבוש סדרי שלטון – עבירות לפי סעיפים 287(א), 288א ו-499 לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”).
3.2 זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף – עבירות לפי סעיפים 418 ו- 420 לחוק העונשין.
3.3 שיבוש מהלכי משפט ותיאום עדויות – עבירות לפי סעיפים 244-245 לחוק העונשין.
3.4 לקיחת שוחד ומתן שוחד בקשר למינוי וקידום קצינים בכירים בצה”ל – עבירות לפי סעיפים 290 ו- 291 לחוק העונשין.
3.5 סיוע למתן שוחד – עבירות לפי סעיפים 291 ו- 31 לחוק העונשין.
3.6 מרמה והפרת אמונים של עובד הציבור – עבירות לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
3.7 קשירת קשר לביצוע פשע – עבירות לפי סעיף 499 לחוק העונשין.
3.8 עבירות צבאיות על פי חוק השיפוט הצבאי ועבירות ביטחוניות – עבירות לפי סעיפים 130-132 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955.
4. התשתית הראייתית לביצוע כל אותן עבירות לכאורה, נמצאת בידיכם וכן פורטה במכלול המסמכים שהועברו על ידי בעבר למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה, לפצ”ר ולראש אח”מ (ראה למשל מכתב מטעמי לפצ”ר מיום 5.3.13, מכתב מטעמי לראש אח”מ מיום 6.8.13 ומכתב מטעמי למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים מיום 7.8.13).
5. כפי שהצבעתי בזמנו בפני מבקר המדינה הנכבד, כבר בתגובתי הראשונה מיום 17.4.12 לטיוטת דו”ח הביקורת, הראיות שנאספו מלמדות על מעורבות אישית של אשכנזי בהכנת מסמך הרפז ובזיופו (סעיפים 112-119 לתגובתי האמורה).
6. בנוסף, מכלל החומר שנאסף ופורסם עד כה עולה לכאורה, חשד כבד כי במסגרת הפעילות העבריינית של הקבוצה הנ״ל בוצעו אף עבירות של האזנת סתר לגורם/ים בכיר/ים בלשכת השר הממונה ו/או פריצה למחשבים.
7. כל זאת בנוסף לראיות לכאורה לביצוע עבירות חמורות של שיבוש מהלכי משפט ותיאום עדויות, עבירות שמעבר לחומרה הגלומה בהן כשלעצמן, מעידות על מודעות המעורבים לפסול שבהתנהגותם ולעבירות הליבה אותן ביצעו.
8. כדי להבין את חומרת המעשים הללו, די לתאר לעצמנו מה היה קורה אילו התרחשו דברים דומים לאלה במדינות מתוקנות כארה״ב או בריטניה.
וייזכרו למשל המקרים (הקלים מזה לאין ערוך) של הגנרל המעוטר מק קריסטל ומפקד סנטקום, פאלון, שפוטרו מיידית מתפקידיהם. כמו כן נשער מה היה קורה אילו בישראל, חלילה, היה פועל באופן דומה ראש מוסד או ראש שב״כ מכהן, כנגד ראש הממשלה.
9. אינני חוזר בשלב מאוחר זה אל ראשית החקירה או אל האירועים שהתרחשו ביחידות המ״מ, (שאין לי ספק שכללו מעשים פליליים “בכיכובם” של הרפז ואחרים), ושאף הם קשורים בעקיפין בחלקם אל אשכנזי.
10. עם זאת, אני חש מחויב לפנות אליכם שוב במסגרת עדותי זו ולהעלות פעם נוספת ובמפורש את הדרישה למצות את חקירת כלל העבירות לכאורה העולות מנתוני הפרשה, לגבי מה שבכל מדינה מתוקנת היה מתואר כקשירת קשר לשיבוש סדרי שלטון ופגיעה ביסודות הדמוקרטיה (פוטש, אם כי ללא שימוש בנשק), תוך שימוש במכלול דרכי החקירה והאכיפה העומדים לרשותכם ולרשות פרקליט המדינה והיועמ״ש לממשלה.
כל זאת על מנת להגיע לחקר האמת, קרי: לברר מה היקף פעולות החתירה והעבירות הפליליות שבוצעו ע״י הקבוצה הנ״ל.
הדבר דרוש כדי שנבין מה קרה, כדי שימוצה הדין עם האחראים על פי משקל אחריותם וחשוב מכל, כדי שיופקו הלקחים ותגובשנה נורמות הפעולה והנורמות המשפטיות הראויות ליחסי דרג צבאי מול דרג מדיני, באופן שאיש בעתיד לא יהין אף להרהר בקעקוען.
11. ככל הנראה, אין בקודקס הפלילי שלנו סעיף בודד המאפיין עבירה של קשירת קשר לשיבוש סדרי שלטון ופגיעה בדמוקרטיה, כאשר הדברים אינם מגיעים כדי עבירה של “המרדה”.
אולם, אל לה לעובדה זו, דווקא לנוכח חומרת האירועים בפרשת הרפז-אשכנזי ועומק הפעילות הפלילית שנלוותה אליהם, כדי לרפות את ידי גורמי אכיפת החוק, והיא אינה גורעת כהוא זה מהכורח למצות את החקירה והדין, באופן שיבהיר את גבולות המותר והאסור בתחום מרכזי וחשוב זה.
מטרה זו ניתנת להשגה למיטב הכרתי – רק על ידי חקירת כלל העבירות הרלבנטיות, צבירת משמעות העבירות שבוצעו ואי התעלמות ממשמעותן המצטברת, היוצרת מסכת שלמה ותמונה ברורה כוללת של קשירת קשר לשיבוש סדרי שלטון ופגיעה חמורה בדמוקרטיה.
12. טענתי העיקרית הינה כי ככל שמתגלים בפנינו יותר פרטים מחקירת המעורבים ומההקלטות שבוצעו בלשכת הרמטכ”ל, מתבהרת תמונה שאי אפשר לחמוק ממנה ללא הדחקת עובדות ומשמעותן, והרי הדחקה והתעלמות לא נרצה ולא נוכל לקבל.
13. להלן אעמוד בקצרה על אותה מסכת הנפרשת למיטב הכרתי מתוך הראיות שכבר מצויות בתיק החקירה והעולה מהן, גם אם טרם נחקרה עד תום:-
13.1 תמונת הדברים שתוארה ע״י בועז הרפז, שותף מרכזי בביצוע העבירות הפליליות שהוזכרו (ואחרות שלא הוזכרו מקוצר היריעה), במכתבו מיום 1.5.12 אל מבקר המדינה הקודם, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, היא ביסודה–אמת. גם אם נכון לומר – אמת שהייתה כבושה כל עוד העריך הרפז שהקבוצה העבריינית כולה פועלת תחת עיקרון ארבעת המוסקטרים ״אחד בשביל כולם. כולם בשביל אחד״. עדיין אין להתעלם מאמת זו.
האמת הכבושה הזאת הבקיעה אל פני השטח במכתבו למבקר המדינה מתאריך 1.5.12, רק משהסתבר לו כי הערכתו היתה שגוייה והוא ״הופקר״ לתחושתו ע״י הקבוצה.
13.2 מכתבו של הרפז מהווה עדות מטלטלת ממקור ראשון, כאשר הרפז טוען כי הופעל על ידי הרמטכ”ל לשעבר אשכנזי, באיסוף מידע מכפיש על שר הביטחון והאלוף גלנט וכאשר לטענתו הרמטכ”ל לשעבר, אשתו, עוזרו, דובר צה”ל הקודם בניהו ואחרים, יזמו את איסוף המידע המכפיש והיו מעורבים לעומק בביצוע המהלכים שנועדו לפגוע בשר הביטחון ובמועמד לרמטכ״ל האלוף גלנט על מנת לסכל אפשרות מינויו, תוך שהרמטכ”ל לשעבר עמד ב”ראש הפירמידה”, כלשונו.
הרפז מוסיף וטוען כי הרמטכ״ל שיקר פעם אחר פעם בעדויותיו מתאר את פרסום המסמך בתקשורת ביוזמת לשכת הרמטכ״ל ומוסיף ומפרט את מהלכי שיבוש החקירה שננקטו על ידי וביוזמת הרמטכ״ל במהלך חקירת זיוף המסמך באוגוסט 2010.-
13.3 העיון במכתב הרפז למבקר המדינה, מעלה תמונה קשה וחמורה של התארגנות פלילית לכאורה, בראשות הרמטכ”ל לשעבר, לשבש סדרי שילטון ולפגוע ביסודות הדמוקרטיה תוך הפרת נורמות יסוד חוקתיות, בכל הקשור ליחסים שבין הדרג הצבאי לדרג המדינה ותוך הפרת הוראות החוק הפלילי וחוק השיפוט הצבאי.
עדות הרפז נתמכת וזוכה לסיוע חיצוני בראיות עצמאיות אחרות, בראשן הקלטת השיחות בלשכת הרמטכ”ל.
13.4 שמעתי יותר מפעם את הטענה מרחיקת הלכת כי לא ניתן לבסס כתב אישום על דברי אדם כהרפז, ששיקר כל כך הרבה גם בשלבים קודמים של חקירת פרשה זו.
לעניין זה, די להפנות אתכם להתפתחות הדברים בפרשת הולילנד. וכי לא היה דכנר המנוח שקרן מועד שהפך לעד מדינה שעדותו קבעה גורלות? וכי לא שיקרה שולה זקן פעמים רבות גם במשטרה וגם בפני השופטים על מנת לחלץ את ״מי שעמד בראש הפירמידה״ (כדברי הרפז על אשכנזי) עד שהבינה מה שהבינה לגבי הצפוי לה?
13.5 סדרת העבירות הפליליות שבוצעו בידי הקבוצה בראשות אשכנזי חורגת ככל הנראה בחומרתה בהרבה ממה שעלה עד כה וכוללת למיטב הערכתי עבירות של האזנת סתר (ו/או פריצה למחשבים) לגורם/ים בכיר/ים בלשכת השר הממונה, וזאת מעבר להפרת אמונים חמורה, המגולמת בביצועה בנסיבות שלפנינו.
רמז לקיומו של רובד נוסף זה, אנו מוצאים בעמוד 12 למכתבו של הרפז למבקר מיום 1.5.12 כלהלן: ״יכול אל״מ וינר לטעון כי חלק מהמידע שהועבר אליו (על ידי הרפז, א.ב.) לא כלל את כל הפרטים המדוייקים ו/או את מקורות המידע הנ״ל, אך טענה זאת לא יכולה לעמוד לרא״ל אשכנזי שאותו עידכנתי באופן מדוייק על כל הפרטים. הסתרת חלק מהמידע ומקורותיו (ההדגשות עד כאן הן שלי, א.ב.) מאל״מ וינר בוצעה לבקשתו של רא״ל אשכנזי״ (הדגשת המילה לבקשתו, היא של הרפז עצמו במכתבו המקורי). לשון אחר: לטענת הרפז הוא אכן שיטה בוינר על פי הנחיית אשכנזי שפעל על מנת שאופי ועומק ההתנהגות הפלילית בה הוא מעורב ביחד עם הרפז תוסתר מעיני וינר.–
עבירה זו לא תוצף בקלות. וזאת משום שחרף מצבם המסובך כבר כעת, מבינים אותם חברי הקבוצה שהיו מעורבים בכך, בראשם אשכנזי, הרפז עצמו (שהבין זאת כבר בעת כתיבת מכתבו ב-1.5.12, כמצוטט לעיל) וכנראה רעיית אשכנזי (וכמובן המתווכים ומבצעי הפשע), כי מצבם יוחמר לאין ערוך לכשייחשף רובד זה של פעילותם העבריינית.
ברור כי הדרך הקצרה ביותר לחשיפת הרובד הזה (אני משוכנע כי ישנן עוד דרכים, אך זו נראית הקצרה שבהן) הוא העדת הרפז במעמד עד מדינה המחויב לספר כל הידוע לו.
13.6 דא עקא, לא רק שנדמה כי נוהגים בהרפז בכפפות של משי וכמעט ארבע שנים לאחר המלצת המשטרה להעמידו לדין טרם ארע הדבר, אלא שכל עוד מתמקדות החקירה ופרשנות הראיות בכיוון של הפרת אמונים, בהיבטים המצומצמים עליהם נשאלתי אני בעדותי הקודמת, ולא בהקשר המלא של קשירת קשר לשיבוש סדרי שלטון ופגיעה ביסודות הדמוקרטיה לא תושג תמונת אמת מלאה של מה שארע בפרשה חמורה זו.
כך ימשיך להיות המצב כל עוד ״זיוף המסמך״ מוגדר כהקלדת כ 200 מילה למחשב והצמדת לוגו של אייל ארד אל הטקסט האמור (להלן: ״ההקלדה״), ולא בהקשר של היזמה ״לייצר הוכחות״ וההוראה לזייף מסמך מתוך כוונה לפגוע בתהליך מינוי רמטכ”ל, שבסמכות הממשלה והשר ולשבש בכך סדרי שלטון ולפגוע אנושות בדמוקרטיה.
כל זאת, תוך מודעות של הרמטכ”ל אשכנזי לשלבי הביצוע של הזיוף, כאמור לעיל, ובהמשך לכך, שמירת המסמך באופן נסתר בידי הרמטכ”ל ושימוש בו בעיתוי הנכון כ״מטען צד״, המשוחרר ביוזמת אשכנזי לתקשורת, באופן המגבש לכאורה עבירה נוספת של שימוש במסמך מזויף, וייתכן אף עבירה של זיוף בידי עובד הציבור, אשר במידה וקיבל דבר באמצעות המסמך המזויף (סיכול מועמדות אלוף גלנט לתפקיד הרמטכ”ל), דינו חמור יותר.
13.7 כל עוד ה״זיוף״ מוגדר בהגדרה המצמצמת לעיל (״ההקלדה״), לא ניתן כלל להעיד את הרפז כעד מדינה שכן הוא החשוד המרכזי בביצוע העבירה. רק ההגדרה הרחבה יותר, של זיוף ושימוש במסמך המזויף בנסיבות מחמירות בהוראת והובלת אשכנזי עצמו, על מנת לשבש סדרי שלטון ומינוי רמטכ”ל תוך פגיעה בדמוקרטיה, שהיא גם השתקפות האמת בפרשה חמורה זאת, כעולה ממכלול הראיות ואף ממכתבו של הרפז מיום 1.5.12, מאפשרת, בדרך המלך, הצבתו של הרפז, חרף אחריותו הכבדה בביצוע העבירות, במעמד עד מדינה.
רק אם הרפז יבין, כשולה זקן בשעתה, כי צפוי לו עונש כבד אם יימשכו נגדו ההליכים, תצא האמת לאור כבר כעת. רק כך ייחשף בפני רשויות האכיפה והציבור, עומק הרקב שנגלה בסביבת אשכנזי ויתבהר לכל מה דרוש לעקירתו.
יתרה מזאת, רק כשיבין הרפז כי סופו לבלות תקופה ניכרת מאחורי סורג ובריח, יוסר החשש, שגם אותו שמעתי, כי יחזור בו על דוכן העדים ממה שימסור בהסכם עד מדינה.
13.7
13.8 טענת הסרק של אשכנזי כי פעל בנסיבות בלתי אפשריות ל”הגנתו”, על רקע ״השפלתו״ או הצרת צעדיו ע״י שר הביטחון, מופרכת מיסודה ונסתרת ע״י עדויות אחרות ובעיקר ע״י תכני השיחות המוקלטות מלשכתו, שלא יכולות להשאיר ספק בלב שום מאזין ישר כי מדובר במהלך של ״חתרן בלתי נלאה״, המנסה לפסול במומו שלו את השר הממונה עליו.
לא מיותר להזכיר בהקשר זה כי בכל מקרה כפיפות הרמטכ”ל לשר הביטחון קבועה בחוק באופן בהיר וחד משמעי.
מצב זה מחייב כי הפירוש של כל חריגה מהותית ומכוונת מקבלת הכפיפות האמורה, יחשב כהפרת אמונים (התנהגות שאינה הולמת קצין, בלשון החש״צ).
13.9 לצערי, בחומרים שלפניכם, אף שאינם מכילים את כל המקרים הרלבנטיים, מספר רב של התנהגויות שכאלה באופן המחייב הטלת אחריות ונשיאה בתוצאות.
14. לסיכום, ברצוני לתמצת את שורת המרכיבים שהעליתי במכתבי זה:-
14.1 בהינתן האחריות המוטלת על ראשויות אכיפת החוק להיאבק בהתנהגות עבריינית ולעמוד על שלטון החוק ונורמות הפעולה של הדמוקרטיה, גם ובעיקר במערכות השלטון והביצוע שחיינו כולם תלויים בהן, מתקיים, למיטב הכרתי, צורך חיוני בהרחבת פרשנות האירועים והראיות ובחינתם לאור קשר שנקשר ובראשו אשכנזי, לשיבוש סדרי שלטון ופגיעה בדמוקרטיה, תוך שקיעה בפעילות עבריינית, ולא רק ״זיוף״ במובן ״הקלדה״ של מסמך (ע״י הרפז), ובנפרד מכך, הפרת אמונים ע״י אשכנזי ואחרים.
14.2 זיהוי “אותות האמת” בעדותו הכבושה של הרפז וחקירתם עד תום.
14.3 חקירה נמרצת של החשד לביצוען של האזנות סתר ו/או פריצת מחשב בהקשר של פרשת הרפז אשכנזי.
14.4 שימוש בכלל הכלים שבידי גורמי אכיפת החוק לברור וקביעת עומק הפעילות הפלילית בפרשה, כולל באמצעות העדת הרפז כעד מדינה.
14.5 הדיפת הטיעון המופרך של אשכנזי, בדבר “נסיבות מקלות” מתחום נימוסים והליכות של לשכת השר, כצידוק להתנהגות פלילית, לא מקצועית, ערכית ומוסרית קלוקלות, של הרמטכ”ל.
טיעון זה, אם לא יופרך חד משמעית ברמה הפורמלית המשפטית, יוסיף לכרסם תחת יסודות כפיפות הדרג הצבאי למדיני גם בעתיד.
15. כל אלה הם תנאים הכרחיים לבחינה ישרה ולוגית של הפרשה החמורה הזאת, ״להוצאת הפגר מהחדר״ בלשונו של הרמטכ״ל דהיום, ולמניעת הישנות אפשרית של פרשיות חמורות כאלה בעתיד.
16. יכול שתעלה הטענה ״נו, מה עוד ברק רוצה ללמד אותנו? אנחנו יודעים כל מה שצריך לעשות״.
קטונתי מלבקר, ויש לי הערכה עמוקה לכל העוסקים ומי שעסקו בחקירה זו. אך אומר, בכל הצניעות הנדרשת, כי עד כה נמצאו כל אזהרותיי, נכונות. גם אם רק שנתיים ושלוש לאחר שהעליתי אותן בפני העוסקים בכך. אני משוכנע שגם היום, התרעתי – במקומה.
17. אינני רוצה להעלות על הדעת את עומק המשבר התפקודי והמוסרי, לצד עומק המפולת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, במשטרה, בפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה, העלולים להתרחש אם הפרשה הזו תטויח חלילה, או שלא תיחקר עד תום, ותתברר במלוא חומרתה רק בעתיד, על פי הקווים המתוארים במסמך זה או בדומה להם, כתוצאה מתחקיר עיתונאי או התוודות של מי מהמעורבים או חקירה אחרת בנושא אחר כלשהוא.
האותות כולם כתובים על הקיר. באותיות ברורות. כולכם מצופים לראותם ולבחון אותם עד תום.
18. כאמור לעיל, אבקש לראות במסמך זה חלק בלתי נפרד מעדותי ובנוסף לכך להביא אותו בשלמותו, כמות שהוא, לידיעתם ולקריאתם של המפכ”ל, ראש אח”מ, הפצ״ר, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
19. כמו כן, ועל מנת להסיר ספק, אני חוזר ומבקש לראות גם במכתבי זה משום תלונה למשטרה ודרישה לביצוע חקירה, כמובנם על פי כל דין.
20. אין צורך להוסיף כי אני עומד לרשותכם בכל עת, לכל מידע ובירור נוסף.
תצהיר של אהוד ברק שהכין לבקשת עו”ד רון ברקמן 20/5/2013
שימו לב: התצהיר נוסח ע”י עו”ד יפעת מרום ממשרד ברקמן וקסלר בלום בתאריך 20/5/2013 ומתייחס ל 2 תביעות אזרחיות:
הראשונה: ת”א 9936-01-13 (בעז הרפז נ’ דן מרגלית ורונן ברגמן, זמורה ביתן מוציאים לאור בע”מ, דביר הוצאה לאור בע”מ, כנרת זמורה ביתן דביר מוציאים לאור בע”מ. בעז הרפז התובע יוצג ע”י צבי גלמן העו”ד הפרטי של רן רהב, והנתבעים יוצגו ע”י עו”ד דוד זילברבוים ויאיר לדר).
השניה: ת”א 49493-02-11 אבי בניהו נ’ הוצאת עיתון הארץ, ידיעות אחרונות ומקאן אריקסון. מדובר בתביעה של מי שהיה דוברת צה”ל, אבי בניהו בסך 2,500,000 ש”ח שהוגשה בעקבות הפרסום שהעניקו שני העיתונים למודעה אנונימית שבה נטען כי דובר צה”ל היה שותף לניסיון להכשיל את מינויו של אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ”ל. עו”ד פז מוזר ייצג גם את הארץ וגם את ידיעות אחרונות.
עו”ד פז מוזר כתב בכתב ההגנה כי “”אין ולא יכולה להיות לעיתון אחריות לתוכן המודעה”…. “העיתון שימש רק בגדר במה ציבורית לגיטימית, כמקובל במדינה דמוקרטית לשם העברת מסר בעניין הפולמוס הציבורי בפרשת גלנט”….”נוכח אופי המודעה ותוכנה”….”אין בנסיבות העניין אי-סבירות הגובלת באי-חוקיות ו/או לשון הרע, ואין בפרסום המודעה כדי להטיל חבות כלשהי על העיתון. כל חלקו של העיתון בפרסום בא לביטוי בכך שנהג בדרך דמוקרטית ומקובלת ונתן למשרד הפרסום במה לפרסום מודעה העוסקת בנושא המעסיק את הציבור בישראל”…..”עקרון-העל של חופש הביטוי חייב לאפשר למשרד הפרסום לפרסם את המודעה, והעיתון לא היה מוסמך להגביל או לשים עצמו כצנזור ולמנוע פרסום המודעה”…..”עיתון במשטר דמוקרטי מצווה ליתן במה לשוק רעיונות חופשי בנושאים שיש בהם עניין ציבורי, כדי שהציבור יוכל לגבש עמדתו. […] על העיתון מוטלת חובה, בנסיבות העניין, לאפשר פרסום מודעה בנושא המתייחס לאישי ציבור ואשר פרסומה הוזמן על-ידי משרד פרסום אשר ליווה את המודעות במכתב שיפוי מתאים, כמקובל במודעות שאין בהן זיהוי מפורש של החותמים”.
תצהיר
אני הח”מ, אהוד ברק, נושא ת.ז. מס’ 009700360, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת, וכי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן , מצהיר בזאת בכתב כדלקמן:
1. הנני עושה תצהירי זה לבקשת עו”ד רון ברקמן, בהקשר לת”א 9936-01-13 ות”א 49493-02-11.
2. במהלך 36 שנות שירותי בצה”ל מילאתי שורה ארוכה של תפקידי פיקוד, ובהם ראש המטה הכללי של צה”ל בין השנים 1991-1995; בין השנים 1999-2001 שימשתי כראש ממשלת ישראל; ובין השנים 2007-2013 שימשתי כשר הביטחון.
3. בחודש אוגוסט 2010, כאשר שימשתי כשר הביטחון, פורסם בתקשורת מסמך עליו הוטבע לוגו של משרד יחסי ציבור בשם EURO RSCG ISRAEL, הכולל הנחיות לבניית תדמית חיובית לאלוף יואב גלנט, מצד אחד, ולבניית תדמית שלילית לרמטכ”ל לשעבר, רא”ל גבי אשכנזי, ולאלופים נוספים במטה הכללי, מן הצד השני.
4. בעקבות תוכן המסמך והרמיזות הכלולות בו, דעתו של מתבונן סביר וכן הלך הרוח הציבורי, היו כי ככל הנראה לשכת שר הביטחון (או גורמים בתוכה) עומדת מאחורי המסמך ופועלת בדרכים פסולות כביכול, לרבות באמצעות גורמים אזרחיים ומשרד יחסי ציבור, על מנת למנות את האלוף גלנט לתפקיד הרמטכ”ל ולפגוע ברמטכ”ל המכהן דאז, רא”ל אשכנזי.
5. לאור החשד כי המסמך מזויף פתחה המשטרה בחקירה.
6. חקירת המשטרה העלתה כי המסמך אכן מזויף, וכי המסמך זויף על ידי סא”ל (בדימ’) בעז הרפז, המקורב לרא”ל גבי אשכנזי ורעייתו.
7. בחודש אוקטובר 2010 הודיעה המשטרה, כי נתגבשה תשתית ראייתית נגד הרפז בעבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט.
8. בסוף חודש אוקטובר 2010 פניתי למבקר המדינה בבקשה לבדוק את “פרשת מסמך הרפז” על כלל היבטיה.
9. פרשה זו, שהיבטים שונים שלה נבדקו ונחשפו בחלקם על ידי מבקר המדינה, ועל ידי ועדות בדיקה שונות במערכת הביטחון ומשטרת ישראל, היא אחת מהפרשות החמורות בתולדות המדינה, הן בהיבט הציבורי והן בהיבט הפלילי, אשר פגעה ביסודות הדמוקרטיה ובשלטון החוק.
10. במוקד פרשה זו עומדת קבוצה של קצינים בכירים ומספר אזרחים וקציני מילואים, בראשה הרמטכ”ל דאז אשכנזי, אשר קשרה קשר פסול במטרה לפעול כנגד תהליך חוקי של מינוי רמטכ”ל לצה”ל וכנגד הדרג המדיני, תוך שימוש בכלים והתנהגות עבריינים לכאורה, לרבות זיוף מסמך; שימוש במסמך מזויף; איסוף מידע מכפיש על הדרג המדיני ועל קצינים בכירים בצה”ל; ושיבוש מהלכי חקירה – והכל בניגוד לקוד הפלילי, לחוק יסוד הצבא, נורמות הפיקוד ורוח צה”ל.
11. אותה קבוצת קושרים, עליה נמנים עוזר הרמטכ”ל (אל”מ וינר), דובר צה”ל (תא”ל בניהו) והרפז, שהנו גורם זר וחיצוני לצבא, פעלה על פי העולה מעדויות מחומרים שנאספו בחקירות השונות, בהנחייתו והובלתו של הרמטכ”ל דאז אשכנזי, ולהבנתי, מתוך מטרה לסכל תהליך חוקי של מינוי רמטכ”ל לצה”ל לאפשר שנת כהונה נוספת לרמטכ”ל דאז ולפגוע בסמכויות הדרג המדיני.
12. מאחר ותהליך מינוי הרמטכ”ל מובל על ידי שר הביטחון, רוכז מאמץ לפגיעה בשר הביטחון, בתדמיתו ובאמון הציבור בו.
13. להרפז היה חלק מרכזי באיסוף חומר מכפיש על שר הביטחון והבאתו של אותו חומר הן במישרין בפני הרמטכ”ל לשעבר אשכנזי; הן בעקיפין באמצעות אנשים הקרובים ביותר לרמטכ”ל לשעבר: רעייתו (רונית אשכנזי) ועוזרו (אל”מ וינר); והן לעיתונאים שונים.
14. כחלק מפעילות הקבוצה, ניצל, כעולה מכלל המידע שלפנינו, דובר צה”ל בניהו את כישוריו ומעמדו התקשורתי כדובר צה”ל על מנת ששר הביטחון ישתקף בתודעת הציבור ובתקשורת כמי שמתנכל לרמטכ”ל ולפגוע בתדמיתו של שר הביטחון הממונה על הרמטכ”ל. לצורך כך פעל דובר צה”ל בניהו, כך שיועבר לעיתונאים מקורבים מידע שנועד לפגוע בשר הביטחון וסביבתו; תדרך עיתונאים כנגד שר הביטחון וסביבתו; ועורר כנגד שר הביטחון וסביבתו מניפולציות תקשורתיות שנועדו לפגוע בשר הביטחון ולערער את מעמדו מבחינה ציבורית. בשלב מסוים במהלך הדברים פעל חלק מאנשי הקבוצה להפצת המסמך המזויף, תחילה בין קצינים במטכ”ל ולבסוף על ידי העברתו לתקשורת.
15. גם עיתוי העברת המסמך המזויף לתקשורת לא היה מקרי. בעלי העניין ובראשם הרמטכ”ל אשכנזי שמרו על המסמך במשך חודשים ודאגו להעבירו לתקשורת ימים ספורים לאחר סבב ראיונות של המועמדים לתפקיד הרמטכ”ל. העיתוי, אם כן, נבחר בקפידה ובאופן מושכל, על מנת לעורר מהומה ציבורית שתביא בסופו של דבר לסיכול מינוי רמטכ”ל לצה”ל, דבר המצוי בסמכותו של שר הביטחון והדרג המדיני.
16. בעקבות חשיפת חלקו של הרפז בזיוף ובשיבושי החקירה נחשף והובא לידיעתי גם עברו של הרפז בצה”ל ועבירות ביטחונות שביצע במהלך שירותו הצבאי, עבירות אשר סיכנו את ביטחון המדינה ואת הפועלים בשמה:
א. במהלך שירותו הצבאי שימש הרפז, בין השאר, כקצין אג”מ במערך המבצעים המיוחדים באמ”ן (מערך המ”מ) בין השנים 1998-2002.
ב. בסוף שנת 2003 דלף לרשת האינטרנט האזרחית מסמך שכלל מידע רגיש ומסווג בנוגע למערך המ”מ, לרבות תהליכים פנימיים ומבצעיים חשאיים של מערך המ”מ. בעקבות הדליפה הורה ראש אמ”ן דאז, האלוף אהרן זאבי-פרקש, לפתוח בחקירה על מנת לאתר את מקור הדליפה. החקירה העלתה, כי המסמך דלף לרשת האינטרנט האזרחית ממחשב השייך להרפז; כי במחשבו האישי של הרפז נמצא מידע מסווג ביותר בניגוד לנוהלי ביטחון מידע; וכי הרפז ניסה לטשטש ממצאים במחשבו. לאור זאת הורה האלוף פרקש להרחיק את הרפז ממערך המ”מ, וסיווגו הביטחוני נשלל. ידוע לי, כי בהמשך הגיש הרפז ערר על החלטת השב”כ להוריד את סיווגו הביטחוני, אולם תוך כדי הדיונים בערר שוחרר הרפז מצה”ל, ובנסיבות אלה, הסכים השב”כ למשוך את ההודעה בדבר שלילת סיווגו הביטחוני ולקבוע להרפז רמת סיווג 3 (“סודי ביותר”), שהיא רמת סיווג פחותה יותר מרמת הסיווג ממנה נהנה במהלך שירותו במערך המ”מ (רמת סיווג 2, “קהילייה”).
ג. כמי ששימש בתפקידים הבכירים ביותר במערכת הביטחון, לרבות ראש המטה הכללי של צה”ל ושר הביטחון, אני מבקש להבהיר ולקבוע באופן חד משמעי, כי דליפת מידע מסווג הנוגע למערך המ”מ לרשות הרבים, כמו גם עצם הימצאותו של מידע מסווג מתחום מערך המ”מ, פעולותיו ותהליכיו, על מחשב אישי של מאן דהוא בניגוד לנוהלי ביטחון מידע, הוא אירוע חמור הפוגע בביטחונה של מדינת ישראל ומסכן את הפועלים בשירותה. אציין, כי עצם קיומו של מערך המ”מ היה סודי באותה עת, ולפיכך קל וחומר שדליפת מידע הנוגע למערך סודי זה הוא מסווג וחשיפתו מהווה עבירה ביטחונית חמורה.
ד. במהלך שנת 2004 נפתחה חקירה נוספת לבדיקת שימוש שעשה הרפז בטלפוניים ייעודיים של מערך המ”מ לצרכיו הפרטיים ולצרכי אחרים. החקירה העלתה, כי מדובר בכשל משמעתי אישי של התובע (המשולב בכשל מערכתי), שבגינם עלול היה להיגרם נזק חמור לפעילות המבצעית של מערך המ”מ.
ה. בהקשר זה אבקש להדגיש ולקבוע באופן ברור, כי שימוש בלתי אחראי שכזה בטלפוניים ייעודיים של מערך המ”מ, אשר נועדו אך ורק לשימוש “נקי” ללא עקבות, חושף לסיכונים את רשת התקשורת המבצעית ומסכן את ביטחון המדינה והפועלים בשמה. ואוסיף, כי ייתכן שנזק כזה אכן נגרם.
ו. מבדיקות שנערכו במערכת הביטחון עולה בנוסף, כי גם לאחר שהורחק מפעילות מערך המ”מ ושוחרר מצה”ל, המשיך הרפז להיות מעורב בעניינים רגישים העומדים בליבת הסוד של מדינת ישראל והתערב באופן פסול בתהליכים פנימיים באמ”ן ובמערך המ”מ, כולל במינויים של גורמים בכירים במערכת הביטחון, והכל באופן בלתי מורשה וללא הכשר ביטחוני מתאים, ולאחר שהורחק כאמור בשל התנהגותו ממערך זה. בהקשר זה אדגיש, כי עצם היחשפותו ומעורבותו של הרפז, שהנו גורם פרטי, עם פוטנציאל של אינטרסים זרים כולל עסקיים, בעניינים רגישים ומעודכנים הנוגעים למערכת הביטחון, באופן בלתי מורשה ובניגוד לפקודות הצבא, סיכנו את ביטחון המדינה והפועלים בשמה ובשירותה.
ז. עוד עולה מבדיקות שנערכו במערכת הביטחון, כי לאחר שהורחק מפעילות מערך המ”מ ושוחרר מצה”ל יצר הרפז באופן חמור ומסוכן קשר בין פעילות מ”מ רגישה – ובכלל זה “סייענים” של מערך המ”מ – לבין עסקיו הפרטיים ועמותת “אמץ לוחם”. קשר שכזה בין “סייענים” הפועלים בחשאי בשם ועבור המדינה (ולכן אסור שיהיה ניתן לזהות כל קשר בינם לבין המדינה) לבין עמותה גלויה ועסקים פרטיים, הוא חמור ביותר, ויש בו כדי לסכן את הפעילות המבצעית, האנשים הפועלים בשליחות המדינה, וכן את אותם “סייענים” ואת ביטחון המדינה.
17. כתוצאה מהאירועים שתוארו לעיל שנחשפו לאחר התפוצצות הפרשה, פנו אלי אנשים שפעלו בעבר במחלקת המ”מ ובמוסד, ואף מהפועלים בהווה, והתריעו בפני אודות הסכנה החמורה שנגרמה בעטיים של אירועים אלה לאינטרסים ביטחוניים מהמעלה הראשונה של מדינת ישראל וכן לחייהם של לוחמים הפועלים בשמה מעבר לקווי האויב. כדי למנוע סיכונים אלה, הוריתי מתוקף תפקידי כשר הביטחון, להקפיא חלק מפעילות יחידות המ”מ. הדבר היה נחוץ גם על מנת לבלום את הנזק שנגרם לאינטרסים חיוניים של המדינה ולהבטיח את המשך פעילותן הבטוחה של יחידות חשובות אלה. הפסקת פעילותן של יחידות אלו, לכשעצמה, מהווה מחיר כבד נוסף לביטחון המדינה, שיארך שנים ארוכות מאוד לתקנו.
18. כאמור, פרשת הרפז היא אחת מהפרשות החמורות ביותר שהתגלו בישראל. הפרשה פגעה בשלטון החוק, ביסודות הדמוקרטיה ובאינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. רק עצם העיסוק בהיבטים שונים של הפרשה הסב נזקים חמורים למדינה ולאינטרסים חיוניים שלה.
זהו שמי זו חתימתי ותוכן תצהירי דלעיל אמת.
__________________________
אהוד ברק
אישור
הנני מאשר כי ביום ________ חתם בפני אהוד ברק, המוכר לי באופן אישי, על התצהיר דלעיל, לאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, ולאחר שאישר את נכונות הצהרתו בפני.
בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד (כב’ השופט א’ רובינשטיין) מיום 21.3.13, מתכבד בזאת המשיב 5 בעתירה בבג”ץ 921/13 (“העתירה הראשונה”), שהוא המשיב 3 בעתירה בבג”ץ 1171/13 (“העתירה השנייה”), שייקרא בתגובה זו “המשיב” או “שר הביטחון היוצא”, להגיש תגובה מקדמית בכתב מטעמו לעתירות שבכותרת, כדלקמן:-
תגובת שר הביטחון היוצא לעתירה הראשונה
1. המשיב מאשר את תיאור השתלשלות העניינים המובא בסעיפים 4-13, תחת הכותרת “הרקע העובדתי”, המופיע בתגובה המקדמית מטעם המשיבים 1-3 בעתירה הראשונה והמשיבים 1-2 בעתירה השנייה (“תגובת גורמי האכיפה”).
2. עם זאת, תיאור הרקע העובדתי בתגובת גורמי האכיפה לוקה בחסר.
בראש ובראשונה מן הראוי להשלים ולומר, כי מבקר המדינה פרסם ביום 6.1.13 את הדו”ח הסופי מטעמו ב”פרשת הרפז”, שהוא דו”ח חמור ביותר (“דו”ח הביקורת”).
במהלך הכנת דו”ח הביקורת, נאסף בידי מבקר המדינה חומר ראיות רב שחשף התנהלות חמורה ביותר, שהתבצעה לאורך חודשים ארוכים בלשכת הרמטכ”ל לשעבר (המשיב 6 בעתירה הראשונה), ואשר כוונה במטרה לפגוע במשיב.
3. דו”ח הביקורת הצביע על חשד לביצוע לכאורה של עבירות פליליות שבוצעו במטרה לפגוע במשיב, על ידי מי מהמשיבים 6-9 בעתירה הראשונה ובמטרה לסכל הליך דמוקרטי של מינוי רמטכ”ל לצה”ל, שהוביל הדרג המדיני.
חשוב לציין, כי בשום שלב לא הועלה שמץ חשד לביצוע עבירה כלשהי חלילה על ידי המשיב עצמו, וזאת להבדיל מביקורת מסוימת שהופנתה כלפיו בדו”ח הביקורת באשר למערכת היחסים ששררה בינו לבין המשיב 6 בעתירה הראשונה.
4. המשיב, שנחשף לחומרי הביקורת בשלבים מאוחרים יחסית של הכנת דו”ח הביקורת, נדהם מהתמונה שנתגלתה בפניו, ולפיה המשיבים 6-9 בעתירה הראשונה, בסיוע של אחרים, פעלו לאורך חודשים ארוכים לאיסוף חומר מכפיש נגדו, תוך הפרת נורמות יסוד של משטר דמוקרטי ותוך ביצוע לכאורה של עבירות פליליות.
5. בנסיבות אלה, פנה המשיב ליועץ המשפטי לממשלה בתלונה חמורה ובדרישה לפתיחה בחקירה, תוך שהוא מבסס את תלונתו על ממצאי הביקורת, כפי שאלה רוכזו בטיוטה הראשונה של דו”ח הביקורת, שהופצה על ידי מבקר המדינה למבוקרים השונים בחודש מרץ 2012.
6. המשיב חזר ופנה ליועץ המשפטי לממשלה גם לאחר פרסום דו”ח הביקורת, במטרה להבהיר כי הוא עומד על תלונתו ועל דרישתו לניהול חקירה משטרתית מקיפה, לשם ירידה לחקר האמת ומיצוי הדין עם האחראים לביצוע העבירות לכאורה, שנחשפו במהלך עבודת הביקורת של מבקר המדינה ובדו”ח הביקורת הסופי שפורסם על ידו.
7. המשיב הודיע כי חומר הראיות שהועבר לעיונו על ידי מבקר המדינה לקראת פרסום דו”ח הביקורת מעלה חשד ברור ומוצק לביצוע עבירות פליליות לכאורה על ידי המשיבים 6-9 בעתירה הראשונה, וזאת לא רק עבירות לכאורה שכוונו לפגוע במשיב עצמו, ובתהליך הדמוקרטי של מינוי רמטכ”ל הבא לצה”ל, אלא אף עבירות לכאורה שכוונו לפגוע באחרים, בהן עבירות לכאורה של הפרת אמונים, שימוש במסמך מזויף, קשירת קשר לשיבוש הליכי שלטון ומשפט, תיאום עדויות ושיבוש הליכי משפט ועוד, כל זאת בצד חשד ממשי לביצוע עבירות צבאיות.
8. המשיב הוסיף והודיע, כי “פרשת הרפז” לא נחקרה עד תום וכי האינטרס הציבורי מחייב ניהול חקירה מקיפה לבירור האמת ולמיצוי הדין עם האחראים.
9. שר הביטחון היוצא פנה בעניין זה, ליועץ המשפטי לממשלה, מספר פעמים לאורך התקופה שבה נדונה פרשת הרפז.
פניות שר הביטחון היוצא בנושא זה מתאריכים 6.5.12, 29.8.12 ו- 28.1.13, מצורפות בזה כנספחים א’ 1-3 לתגובה מקדמית זו.
10. כאמור בסעיף 1 (עמוד 20) לדו”ח הביקורת, המשיב היה זה שפנה לראשונה למבקר המדינה הנכבד, עוד ביום 24.10.10, בדרישה לקיים חקירה מקיפה במכלול העניינים שנחשפו בפרשה חמורה זו, על כל היבטיה, “פרשה שפגעה באופן חמור בערכי היסוד ובאמינות מערכת הביטחון בצה”ל”, כלשון שר הביטחון היוצא בפנייתו למבקר המדינה.
11. התוצאה היא, שהמשיב הינו במעמד של מתלונן בפרשה זו, ובנוסף לכך יש לראותו כנפגע עבירה, כמשמעותם של מונחים אלה בהוראות הדין והפסיקה.
12. הקריאה לפתוח בחקירת משטרה, בין היתר, על רקע מכתב הרפז (המשיב 9 בעתירה הראשונה), הובאה בפני היועץ המשפטי לממשלה על ידי מבקר המדינה היוצא, כמו גם על ידי מבקר המדינה הנוכחי, שהודיעו על ממצאים חמורים ביותר שהתגלו, באופן שהצדיק לדעת שניהם, העברת תיק הביקורת ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, התשי”ח-1958 (“חוק מבקר המדינה”).
13. ביום 1.5.12, שלח מר בעז הרפז למבקר המדינה הקודם מכתב מהותי (“מכתב הרפז”), המצביע לכאורה על כך שהרמטכ”ל לשעבר, אשתו, עוזרו ודוברו, נקטו בשורה ארוכה של מעשים ופעולות מכוונים לשם איסוף חומר מכפיש על שר הביטחון היוצא ופרסומו בתקשורת.
כמו כן, הטיח בהם הרפז במכתב זה, כי לכאורה היו שותפים בשימוש במסמך מזויף, בשיבוש חקירה וכן כי שיקרו בעדויותיהם במשטרה ואצל מבקר המדינה, תוך תיאום גרסאות ביניהם.
14. יצוין, כי יותר מפעם אחת קובע הרפז במכתבו כי מי שעמד ב”ראש הפירמידה” כלשונו, היה הרמטכ”ל לשעבר (המשיב 6 בעתירה הראשונה) וכי הרמטכ”ל לשעבר מידר במהלך הדברים, על פי הצורך, גם את אל”מ (מיל) וינר (המשיב 8 בעתירה הראשונה).
כל זאת נעשה במטרה לפגוע בשר הביטחון היוצא, לפגוע באלוף (מיל’) יואב גלנט, לסכל את הליך בחירת הרמטכ”ל הבא וליצור אפשרות להארכת כהונתו של הרמטכ”ל לשעבר.
15. בשל חומרת הדברים, מן הראוי להביא בפני בית המשפט הנכבד את עיקרי מכתב הרפז, שחלקם פורסמו כבר בעבר, כלשונם:-
“הייתי חוליה אחת מיני חוליות רבות שפעלה בעידודו, בהפעלתו וביוזמתו של הרמטכ”ל גבי אשכנזי… את ההגדרה ‘מלחמה’ קבע הרמטכ”ל אשכנזי…
את הרעיון לאסוף חומרים נגד ברק, אנשיו וגלנט ולהפיצם בתקשורת, הגה תא”ל בניהו ששימש דובר צה”ל ואיש אמונו של הרמטכ”ל. כך אמר לי מפורשות, בשיחת טלפון, הרמטכ”ל אשכנזי (אחת מיני רבות שהתקיימו בינינו)…
הרמטכ”ל אשכנזי שיקר או בלשונכם ‘גימד משמעותית’ את קשריו איתי בחקירותיו במשטרה, בפני פורום המטכ”ל ובפני מבקר המדינה ואנשיו. כמוהו גם עוזרו, אל”מ ארז וינר. בפועל, מי שחיבר אותי עם אל”מ ארז וינר היה הרמטכ”ל גבי אשכנזי, תוך שהוא מבקש ממני לא פעם למדר בעניינים שונים את עוזרו אל”מ וינר.
התאריך המדויק שבו ביקש ממני הרמטכ”ל אשכנזי ליצור קשר עם עוזרו האישי אל”מ וינר הוא 22 באוקטובר 2009… ולא כפי שטען הרמטכ”ל אשכנזי… כי הוא חיבר אותי לוינר בינואר פברואר…
הרמטכ”ל אשכנזי פעל בקביעות באופן ממודר וממדר בכל המישורים. כידוע לכם, את השיחות איתי ניהל דרך הפלאפונים של רעייתו, מזכירתו לירון ונהגו…
במהלך החודשים מרץ אפריל שנת 2010 יצרתי קשר עם אנשים שהחזיקו מסמכים בעניינו של האלוף גלנט, כולל כאלה הקשורים לנחלה שלו במושב עמיקם. לחיבור עם האנשים הללו הגעתי דרך משפחת אשכנזי. לאחר פגישתי עם אותם אנשים, עדכנתי את הרמטכ”ל אשכנזי מה נמצא בחומר על גלנט…
בטיוטת הדו”ח אין אזכור לאירועים שמראים בבירור את מידת מעורבותו, אחריותו והפעלתו של הרמטכ”ל אשכנזי, כשרעייתו משמשת זרוע מבצעת…
בראש הפירמידה עמדו הרמטכ”ל אשכנזי ועוזרו אל”מ ארז וינר…
רצף האירועים המצוינים לעיל מוכיחים כי הרמטכ”ל גבי אשכנזי, רעייתו רונית ואל”מ ארז וינר הם שהפעילו, יזמו, היו מודעים באופן מלא לכל אחד מהנושאים והשלבים והיו מעורבים לעומק בביצוע, בניגוד מוחלט להיתממות שלהם כפי שמצוטטת בטיוטת הדו”ח…
הייתי רק ‘חייל’ אחד בצבאו של אשכנזי… הסתרת חלק מהמידע ומקורותיו מאל”מ וינר בוצעה לבקשתו של רא”ל אשכנזי…
אספתי מידע על שר הביטחון על יוני קורן ועל האלוף גלנט, שיתפתי בקביעות את הרמטכ”ל, עוזרו ורעייתו. אל לא מעט ממקורות המידע הפנו אותי הרמטכ”ל ורעייתו…
התגייסתי לטובת מי שחשבתי שהיה חברי, הרמטכ”ל אשכנזי, אולי בעצם גויסתי על ידו כמו רבים אחרים. עד עתה אני היחיד ששילם מחיר אישי כבד, בעוד אחרים שפעלו והפעילו, יזמו ובחשו וכל זאת בעודם לובשים מדי צה”ל וברחו ממעשיהם באמצעות שקרים, קשרים, מניפולציות, יחסי ציבור ומה לא. כאמור, אינני מתכחש לחלקי אבל לא ייתכן שרק הש.ג. או השליח יישא באחריות, בעוד בכירי הקצינים ובראשם ראש המטה הכללי, יציגו עצמם כקורבנות הפרשה ולא כפי שהיה במציאות, משעמדו בראש הפירמידה.”
16. מכתב הרפז מהווה עדות מטלטלת, שספק אם נשמעה כמותה אי פעם בעבר, בהקשר של נושא תפקיד כה מרכזי ובכיר במערכת הביטחון, דוגמת המשיב 6 בעתירה הראשונה וסביבתו האישית.
17. מדובר בעדות מכלי ראשון שתוכנה ואופן מסירתה, כמו גם עיתוי הבאתה בפני מבקר המדינה הקודם, מצביעים על אפשרות ממשית, כי חרף “כבישתה” בשלב הראשון של החקירה, מדובר בעדות אמת מהימנה.
כל הקורא ביושר את מכתב הרפז מבין כי מדובר בדברים שמסר הרפז מתוך כאב, לאחר שנוכח בגרסאות הכזב של אותם גורמים, עבורם ובשליחותם פעל כנגד שר הביטחון היוצא וכנגד אלוף (מיל’) גלנט.
18. הרפז לא מיהר להפליל את המשיבים 6-8 בעתירה הראשונה, נהפוך הוא.
הרפז נטל על עצמו תחילה את מלוא האחריות ו”שכב על הגדר” כלשונו עבורם, עת סבר כי מדובר בחבריו הקרובים (חברים תרתי משמע וחברים לדבר עבירה לכאורה בכלל זה).
ואולם, משהוצגו בפני הרפז הגרסאות המתפתחות של שותפיו למעשים, הוא נדהם לראות מסכת של היתממות והתחכמות, תוך שכל אותם גורמים בכירים מתחרים ביניהם בדבר הרחקת הרפז מעליהם והותרתו “בודד במערכה”.
19. מכתב הרפז מהווה לכאורה הודאה בקשירת קשר לביצוע עבירות חמורות, כאשר הרפז – שהוא אחד הקושרים – מפליל בהודאתו את חבריו לכאורה לקשר, ה”ה אשכנזי, רעייתו, ווינר (המשיבים 6 – 8 בעתירה הראשונה) וכן מי ששימש אז כדובר צה”ל, מר א’ בניהו.
20. מעבר לחומרה שביסוד הקשר שנרקם לכאורה בלשכת הרמטכ”ל לשעבר – איסוף חומר מכפיש על הדרג המדיני הממונה על הרמטכ”ל ועל אלוף מכהן שהוא פקודו – מעלה מכתב הרפז חשד רציני ביותר לביצוע לכאורה של עבירות נוספות של שימוש במסמך מזויף, שיבוש מהלכי משפט ותיאום עדויות.
21. מכתב הרפז נתמך בכל אחד ואחד ממרכיביו ופרטיו בראיות חיצוניות, המצויות בתיק הביקורת.
בראש ובראשונה, נתמכת עדות הרפז על ידי שיחות הטלפון שנקלטו בלשכת הרמטכ”ל לשעבר, ונאספו על ידי מבקר המדינה במהלך הכנת דו”ח הביקורת.
22. חלק משיחות הטלפון של הקושרים לכאורה – המשיבים 6-9 בעתירה הראשונה – צוטטו בדו”ח הביקורת, כך שהעבירות לכאורה העולות משיחות אלה לא יכולות להיות שנויות במחלוקת.
23. אין פלא אפוא, כי על רקע מכתב הרפז, הודיע מבקר המדינה הקודם ליועץ המשפטי לממשלה כבר ביום 2.5.12, כי חומר הביקורת וממצאים שהתגלו במהלך הכנת הדו”ח, מעלים חשש למעשים פליליים המחייבים חקירת משטרה, כאמור בסעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה.
24. במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה מיום 2.5.12, קבע מבקר המדינה הקודם, בין היתר, כי במכתבו מאשים הרפז את הרמטכ”ל לשעבר ועוזרו בשותפות בזיוף המסמך ובשימוש בו, באי אמירת אמת, בשיבוש חקירה ובתיאום גרסאות, על רקע העובדה כי הרמטכ”ל לשעבר, עוזרו ודובר צה”ל לשעבר הפעילו אותו למטרת איסוף מידע מכפיש על שר הביטחון ועל אלוף (מיל’) יואב גלנט.
25. מבקר המדינה הקודם הוסיף וקבע, כי אכן על רקע שיחות הטלפון שנאספו במהלך הביקורת, עולה לכאורה שיתוף פעולה אינטנסיבי עם הרפז באיסוף חומר מכפיש על שר הביטחון ועל אלוף (מיל’) גלנט, כאשר “מסמך הרפז” הינו חלק מאותה מסכת.
לפיכך, קבע מבקר המדינה הקודם, כי “פעילות זאת כשהיא מכוונת כנגד דרג מדיני ממונה מעניקה לדברים נופך נוסף של חומרה”.
מבקר המדינה הקודם הוסיף, כי הראיות שהצטברו בידיו מעלות חשש כבד לביצוע שורה של עבירות פליליות וצבאיות בהן הפרת אמונים, קשירת קשר, התנהגות שאינה הולמת ועוד.
26. המדובר אפוא בראיות שלא ניתן להפריז בחומרתן ואשר מחייבות התייחסות רצינית, הן במישור העובדתי, בכל הקשור לניהול חקירה לצורך בירור מעמיק וירידה לחקר האמת, שטרם מוצו, והן במישור הנורמטיבי-ערכי, אשר מן הראוי כי יימצא את ביטויו בהליך משפטי, שיהא בו לקבוע ממצאים, תוך מצוי הדין עם אלה שסרחו ולהתוות נורמות התנהגות ראויות, לעתיד לבוא.
27. מבקר המדינה הקודם קבע במכתבו ליועץ המשפטי לממשלה מיום 2.5.12, כי חקירת פרשת הרפז על ידי גורמי החקירה המשטרתיים, לא הייתה עד כה מלאה ויעילה דיה, לא הגיעה לחקר מלא של הפרשה במלוא היקפה ועומקה, וסוגיות מהותיות נותרו עדיין ללא מענה.
בצדק ציין אפוא מבקר המדינה הקודם, כי הבאת החשש למעשים פליליים לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, תוך העברת חומר הביקורת לעיונו, כדי שתנוהל בעניין חקירה מקיפה, עולה בקנה אחד באופן מובהק עם האינטרס הציבורי.
28. יצוין, כי לקראת פרסום הדו”ח הסופי, מצא לנכון מבקר המדינה היוצא להדגיש במכתב מיוחד מטעמו מיום 13.9.12, כי חרף חקירת המשטרה הראשונית שנערכה בסוגיית זיוף המסמך, נותרו עדיין גם לאחר אותה חקירה “סימני שאלה עובדתיים, נורמטיביים ואתיים”, שהציקו עד מאוד לציבור בכלל ולצה”ל בפרט, אך לא נפתרו ונותרו ללא טיפול יסודי.
29. מבקר המדינה הקודם עמד במכתבו האמור אף על פנייתו הנזכרת ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה, תוך שהוא מוסיף כי “פנייתנו ליועץ המשפטי לממשלה… לבדיקת חשש למעשה פלילי, כעולה גם מטיוטת הדו”ח שבפנינו, הייתה הכרחית וכי הטיפול בה נדרש ואני מאמין שלא יאחר לבוא”.
30. שילוב הממצאים הקשים שהובאו בדו”ח הביקורת, בצירוף מכתב הרפז, שעד כה טרם נחקר, מחייבים לעניות דעת המשיב את הרחבת החקירה, לחקירת משטרה מלאה, שתהא משוחררת מכל מגבלה ואשר תביא סוף סוף לחקר האמת.
31. לדעת המשיב, אין באמור כדי לפגוע בחקירה הצבאית עליה הורה היועץ המשפטי לממשלה והמנוהלת בימים אלה על ידי הפרקליט הצבאי הראשי.
תגובת שר הביטחון היוצא לעתירה השנייה
32. עתירה זו היא עתירת סרק, מגמתית ונגועה, המוגשת לבית המשפט הנכבד שלא בתום לב, בחוסר ניקיון כפיים וממניעים זרים.
33. העתירה השנייה היא עתירה חד צדדית, המציגה תמונה חלקית, סלקטיבית ומעוותת ביותר, עד שמתקבל הרושם שהיא מדברת מגרונו של אל”מ (מיל’) וינר (המשיב 8 בעתירה הראשונה), שהוא אחד החשודים והקושרים המרכזיים לכאורה, לפגוע בשר הביטחון היוצא.
34. כאמור בתגובת המשיב לעתירה הראשונה, בשום שלב וממילא לאורך כל דו”ח הביקורת, לא הועלה ולו חשד קל שבקלים לביצוע עבירה כלשהי מצד שר הביטחון היוצא, וברור כי אין ולא היתה מעולם עילה כלשהי לפתוח בחקירה בעניינו של המשיב.
35. התוצאה היא, שאין כל עילה להתערב בהחלטת המשיבים 1-2 בעתירה השנייה, שלא לפתוח בחקירה כלשהי בעניינו של המשיב.
36. המשיב מאמץ אפוא במלואה את תגובת גורמי האכיפה לעתירה השנייה וככל שתגובתם האמורה מתיישבת עם עמדת המשיב כאן, מתבקש בית המשפט הנכבד לראות את תגובת גורמי האכיפה לעתירה השנייה, כחלק בלתי נפרד מתגובתו המקדמית של המשיב לעתירה זו.
37. בית המשפט הנכבד מתבקש אפוא לדחות את העתירה השנייה על הסף ולחילופין לדחותה לגופה.
כמו כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב את העותרת בעתירה השנייה בהוצאות משפט ובשכ”ט עו”ד, בצירוף מע”מ כחוק.
מכתב של העיתונאית אמירה לם לאהוד ברק מבקשת ממנו תגובה על סיפורים שסיפר ארז וינר 13/11/2011
דנה שלום רב.
נא להעביר למר אהוד ברק בהקדם.
מר ברק שלום רב
במסגרת ראיון פרישה עם אל”מ מיל ארז וינר הוא מדבר על יחסי דרג מדיני-צבאי , כפי שראה אותם בתקופת היותו בלשכת הרמטכ”ל אשכנזי. העברתי לך את עיקרי הדברים ביום חמישי דרך דוברות לשכת שר הביטחון אבל אני מוצאת לנכון לשלוח לך את החומר גם דרך דנה.
אל”מ מיל וינר אומר:
“אני מבין שכשיש אנשים בכירים ואנשים משפיעים, גם יש להם יצר גדול …ואצל ברק היצר היה גדול, זה לא שגבי חף מטעויות או שאני חף מטעויות, אבל אנחנו עשינו טעויות בשיקול דעת, בהתנהלות השוטפת. אבל היה פה היה צד אחד, של ברק, שבחר בקו התקפי מובהק, מוכח וממוסמך לכל אורך הדרך, והיה פה צד שבחר בקו הגנתי מתגונן
.. אני מוכרח להגיד שהופתעתי מכמות הכוחנות והיצר, של ברק ולשכתו שגברו על כל שיקול, על כל היגיון. בגלל מאבקי כוח היו לנו הרבה מאד נושאים מבצעיים שלא יכולנו לקדם אותם, כי שר הביטחון לא מוכן לדון בהם.
למשל סוגיית המינויים, או למשל עניין גיוס חרדים, אני זוכר גבי שהיה מאד מוטרד מהמגמות ומהכיוונים,הוא פעל הרבה מאד בעניין עם ראש אכ”א הקודם, אבי זמיר, התיזה שלנו הייתה שירות לאומי אזרחי, עשינו מזה מסמך מסודר והלכנו אתו לוועדת חוץ וביטחון ולראש הממשלה ושר הביטחון,
שר הביטחון סמך את ידיו על התוכנית, הוא חתם עליה, יום אחד אני מקבל טלפון מבוהל מראש ענף כוח אדם סדיר, הוא אומר לי תשמע, משרד הביטחון מציג פה עמדה אחרת.
מסתבר שברק ויוני סגרו שם איזה דיל עם מישהו מש”ס ושינו את הדברים. ואני שאלתי את עצמי, תגיד מה, אתה דופק את צה”ל,יש עוד הרבה מאד דוגמאות כאלה.
דוגמא נוספת, היא מה שהיה סביב חוק פיטורי נשים הרות, בזמנו ח”כ מירי רגב הובילה מהלך שעסק בנושא של חוק פיטורי נשים הרות, היא רצתה שהחקיקה תוחל גם על הצבא . בצבא, אמרו לה, תראי, אנחנו לא חושבים שצריך לפטר נשים הרות,ויש מנגנון קיים שמגן עליהן הרבה יותר טוב, אבל לצה”ל אין יחסי עובד/מעביד עם אנשיו בשום תחום. אנחנו מבקשים שלא נכניס את צה”ל לחקיקה, לא כי אנחנו רוצים לפטר נשים הרות, אלא כי אם את פותחת, פה פרצת בגדר שעד היום שמרו עליה בקפדנות, מחר תבוא ועדה אחרת, שר אחר עם נושא עובד-מעביד. היא התעקשה. כתבנו נייר. באנו לשר הביטחון. השר אמר נכון, אתם צודקים, ועוד פעם אני מקבל טלפון מהנציג בוועדה, אני מתקשר למזכיר הצבאי שמדבר עם יוני. הוא אומר השר החליט לשנות את דעתו.
הוא תמך בעמדה של מירי רגב. כל הדברים האלה לא קורים על חלל ריק.”
ועוד אומר וינר “כשנכנסתי לתפקידי באוגוסט 2008 היחסים עוד היו סבירים…., ברק אהב לעבוד בצורה שקשה להסתדר אתה, זה יצר כל הזמן התקלות, הוא לא היה מנהל לו”ז מסודר, פתאום בצהריים הוא רצה לישון, פתאום למחרת הוא רצה לנסוע לפה ורצה לנסוע לשם, יש דיון שעובדים עליו חודש פתאום לא מעניין אותו, והוא רוצה דיון אחר, זה מקשה על מערכת גדולה ומסובכת כזו”.
אבל הבעיות ביחסי דרג מדיני- צבאי התעצמו לדבריו של וינר סביב עופרת יצוקה
אומר וינר :”כבר בתחילת המבצע, שהתנהל כזכור תוך כדי מערכת בחירות, ניסה השר ברק לסכם עם שר החוץ הצרפתי הפסקת אש, ללא עדכון ראש הממשלה אולמרט ושרת החוץ לבני. כשנסיון זה דלף, טען ברק שפעל על דעת הרמטכ״ל אשכנזי וראש השב״כ דיסקין – מה שלא היה נכון בעליל. אחרי המבצע התלוננו השר ברק ואנשיו שכל הקרדיט על המבצע, שנתפס כמוצלח, הלך לצה״ל ולרמטכ״ל, כשברק לא זוכה להכרה שחשב שמגיעה לו שתסייע במיצובו כ״מר בטחון״.
דברים ברוח זו אמרו ברק ואנשיו ובראשם ראש המטה יוני קורן, למספר אנשים, חזור ואמור.
בהמשך, הצטרפו נימוקים נוספים, כגון חוסר הצלחתו של השר ברק במינויו של יואב גלנט לתפקיד סגן הרמטכ״ל והסוגיה האיראנית שהלכה וקיבלה משקל. ככל שעלתה הפופולריות של אשכנזי ונחלשה התמיכה בברק וככל שמועד סיום כהונתו של אשכנזי התקרבה, התחזקו ההתקפות נגדו.
אולי בפעם הראשונה בהסטוריה של יחסי הדרג המדיני והצבאי בישראל האיזונים והבלמים נעלמו. לשכת שר הבטחון, בניצוחו של ראש המטה יוני קורן, פתחה ברצף מתקפות על הרמטכ״ל אשכנזי. כל הכלים היו כשרים לשימוש וזאת במטרה לפגוע באשכנזי ולהחלישו. העובדה שבכך נפגעת גם עבודת הצבא, לא היוותה גורם מעכב וממתן. מינויים עוכבו, דיונים נדחו ובוטלו, עיתונאי חצר תודרכו והוזנו בחומרים מסווגים והכל למען ה״מטרה״
, ..
עוד אומר וינר:” גבי היה מנוע, , תקופה מסוימת מללכת לראש הממשלה.
ת: היה תקופה שברק לא אישר לו, לא אישר לגבי להגיע לראש הממשלה. כןהתחושה היתה, אין תהליך מספיק מקצועי ואין תהליך מספיק סדור שמאפשר באמת לנטרל את האגו והיצרים שקיימים.
עוד אומר וינר שבנושא “הוראת פיקוד עליון המפקדה הכללית כתב צהל פקודת ארגון, איך צריכה המפקדה הבכירה לעבוד “והשר בהתחלה חותם ואח”כ מבטל את החתימה ומעכב תהליכים חשובים של עבודת הצבא, הוא מורה לבטל את הפקודה כי כתוב בה שמפקד הצבא יהיה כפוף לדרג המדיני וברק רצה שיהיה כתוב שיהיה כתוב שהוא כפוף לשר הביטחון. ההתנהלות הזו פגעה בצה”ל
עוד מוסיף ארז וינר “לפני שנתיים היה פרסום של חיזבאללה על האופן שבו הצליחו לגלות בזמנו את לוחמי השייטת, היה מידע שדלף מהמזל”ט, מפקד חיל הים באישור אשכנזי מינה ועדה חדשה לבדוק את הנושא והוועדה אישרה לצערנו שהאינפורמציה אכן דלפה מהמזלט. אשכנזי הציג את זה לשר הביטחון וביקש שהמידע לא ידלוף כי המשפחות השכולות עדין לא קיבלו אינפורמציה. ובכ”ז הייתה הדלפה של החומרים האלו לתקשורת”
מוסף “7ימים” מודפס כבר ביום ראשון הקרוב.
אנחנו זקוקים לתגובה בהקדם.
אמירה לם
052-5558195 פל’
תכתובת בין אורי זכאי ואהוד ברק 21/1/2011 לתקוף עיתונאים אישית
מטחי הארטילריה של הצהבת העיתונאית בסיוע “חבריך” הפוליטיים לשעבר ובהכוונתם מכים בך בכל כוחם ובשעה הזאת הארטילריה התקשורתית הזאת היא הפועלת בזירה בלעדית והיא פועלת נגדך ולרעתך. אז מה עושים ?. נכון לעכשיו, אבל לא לאורך זמן נוקטים לפי עצתו של הנביא עמוס ” לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא” ( עמוס ה’ כג, ). נותנים להם לירות את כול התחמושת, לומדים מה ומכינים תשובות, במקביל לוחצים על היועץ המשפטי ומבקר המדינה שיסיימו את בירורם ויחרצו דינם בנושא גלנט ואז יוצאים מהחפירות להתקפת נגד כמשפט דברי הימים ” … להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו “. ( דברי הימים ב’ ו’ כג’ )
התקפת הנגד שלך צריכה להיות בשני שלבים שלב ראשון לגופם של אנשים ושלב שני לגופו של עניין.
גופם של האנשים פירושו לתקוף אותם אישית. להציג אותם ערום ועריה תוך הצגת הנכלוליות שלהם. אני מניח שזה לא יהיה קשה בעניינו של פרץ, בעניינם של האחרים שלידו אני לא יודע, אתה יודע את העובדות טוב ממני. צריך לשקול האם גם לטווח נגד נבחרים מקדימה, בעיקר ציפי. בשלב הזה צריך, ומוקדם ככל שניתן ובמידה ויתחילו רינונים להציג את כול התגלגלות המערכת הכספית של העבודה , עוד מהימים של הקדנציה הראשונה שלך ( הכול בהנחה שאין שלדים בארון ). חשוב להכפיש לא על ידי קללות וגידופים אלא בשפה רהוטה על ידי הצגת עובדות. חשוב לסבך את העיתונאים שיש עליהם מידע שידעו את העובדות אבל בחרו להציג תמונה מעוותת המשרתת את האג’נדה שלהם ולא מביאה את העובדות לאשורם, אותם עיתונאים השותפים למסע ההכפשה. אתה במצב שכניעה לעיתונאים על ידי שתיקה תזיק לך יותר מאשר יציאה לדו קרב אתם ברחובה של עיר. זכור יש רגעים שחוסר תגובה גרוע מתגובה ובלבד שיש לך תחמושת מדויקת. זכור הדבר שעיתונאים הכי חוששים ממנו היא שאמינותם תוצג קבל עם ועדה כבלוף, שיוצגו כשקרנים או לפחות כמי שמעוותים את העובדות ונדרשים להסביר למה כתבו כך או אחרת. זכור אותם עיתונאים שתתקוף, אם תבחר לתקוף, יציגו עצמם כמי שהיו נתונים למעקב, ממש דיקטטורה, כדאי שתהיה לך תשובה מוכנה.
גופו של עניין אתה חייב להציג את האני מאמין שלך, זה לא רושם זאת הרגשה של מי שמסתובב בין חבריו שהפכו כלפיך מאוהב לשונא, חשוב שתסביר להם את התפיסה החזון והדרך, כולל הדרך המעשית. כולם נתונים לשטיפת מח, אפילו אנשים שהיינו מגדירים אותם “רציניים” שכחו מזמן במה דברים אמורים, לך זה ברור הם כולם הפכו לצערי “זומבים” של תקשורת. יזום ראיון בטלביזיה וכתוב מאמר ארוך וממצה המסביר הכול, הכנס בהסברך שאלות רטוריות שיחייבו את השומע / קורא להשיב לעצמו מה נכון לעשות ומה לא נכון. זה שאתה צודק לא עוזר בשלב זה צריך לאמת את האזרח החושב עם המציאות שלך
אין לך הרבה זמן ואם יש דברים שעניינו של גלנט לא עלול להזיק כדאי לחשוב האם לא להתחיל בטיווח המכין נגדם כבר עכשיו.
ועצה אחרונה, גם אם אתה מקבל את עצותיי בחן אותם עם עוד משהו שאתה מעריך את ניתוחיו, שמא יראה את הדברים קצת אחרת.
