3/7/2021 באופן נדיר שודרה כתבה על התאבדויות בקרב גברים גרושים בגלל הגירושין, האפלייה שהם נחפשים אליה, והשימוש של הנשים והשופטים בניכור הורי – כלומר מניעת קשר ביןם האבא לילדים שלו כדי לסחוט את הבעל אמוציונאלית. “לא תשלם, לא תראה את הילדים שלך”. ההתאבדויות האלה זה לא סתם התאבדויות. זהו רצח גברים ע”י מדינת ישראל באמצעות התליינים המוציאים לפועל, כל שופטי בתי המשפט למשפחה, כל שופטי הרכבי ערעורי הגירושין במחוזי וכל 15 שופטי העליון. כולם נחושים לסחוט גברים, לרושש אותם, למוטט אותם, להשאיר אותם בחוסר כל, כאשר הניכור ההורי זה רק חלק קטן בפאזל.
כבר בנובמבר 2011 שלחו ארגוני הגברים בישראל תלונה לוועדת זכויות האדם באו”ם על הכמות הבלתי נתפסת של התאבדויות בקרב גברים גרושים, כ 250-300 בשנה. הנושא מושתק לחלוטין ע”י התקשורת הישראלית. האו”ם בדק את הנושא, ומדינת ישראל אפילו הודתה בכך, ויצאה נזיפה חמורה למדינה שחוקי הגירושין אינם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים של שוויון בין גבר לאישה.
לפני הכתבה הזו בערוץ 13 היתה עוד כתבה ב 2017 על הקשר בין ניכור הורי להתאבדויות ההורים, אבל הכתבה נכתבה כדי למצוא חן בעיני שדולת הנשים ולכן נכתב שזו בעיה של גברים ונשים, כשבפועל 98% מהמקרים זה אישה שמסיתה ילדים נגד האבא, ורק 2% מהמקרים זה שגבר עושה ניכור הורי לאישה. הסיבה לכך היא גם לחזקת הגיל הרך, וגם העובדה שתמיד השופטים נותנים משמורת לאמא, והאבא נשלח לעובדת סוציאלית שתכתוב תסקיר אם היא “מאשרת” את האבהות שלו.
“ארבעה כבר התאבדו”: מחאת ההורים שמנתקים אותם מילדיהם
כ-150 איש שמו קץ לחייהם ב-2016 בעקבות ניכור הורי, תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, לרוב אחרי הסתה מצד ההורה המנכר. בשלישי, מחאת ההורים יוצאת לדרך.
טל (שם בדוי) לא ראה את בתו מזה שנה וחצי, למרות צו בית המשפט שקבע כי הוא אמור לראותה פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. “כל השנים היא הייתה תחת ניכור הורי”, מסביר טל, “היה טריגר קטן שבעקבותיו נוצר הנתק המוחלט וכיום אין לי שום קשר עם הילדה, לא עונה לי להודעות, לא לטלפונים, לא לשום דבר”.
תסמונת הניכור ההורי היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושים בין בני זוג, לרוב אחרי הסתה שנעשתה מצד ההורה המנכר. המונח נטבע ב-1985 על ידי פרופ’ ריצ’רד גארדנר מארצות הברית, ומגדיר תסמונת של ילדים אשר חוו הסתה נגד הורה מנוכר.
“צריך לשנות את החקיקה כדי לטפל בהורה מנכר”
ביום שלישי הקרוב, צפויים להשתתף מאות בני אדם בעצרת שתתקיים סמוך לביתה של שרת המשפטים איילת שקד, על מנת להעלות מודעות לתופעה ובתקווה להביא לשינוי חקיקה: “אנחנו רוצים לגייס את השרה שקד למאבק שלנו, לא למחות נגדה. אין לנו ספק שצריך שינוי חקיקה, אנחנו רוצים שבחוק – כמו שיש מוקד 24/7 שמטפל בעבירות מיניות – שיהיה מוקד שיטפל בניכור הורי, שאם אחד מההורים מפר הסדרי ראייה יהיה שופט חוקר שיקבל את המקרה ויטפל בו מידית תוך 24 שעות וידאג שהסדרי הראייה יחודשו על ידי סנקציות”, אומר טל, “לא יתכן שאב או אם שמנעו ממנה הסדרי ראייה, תצטרך לחכות שנה לדיון או לתסקיר כדי שיחדשו לה את הסדרי הראייה”.
לפי הנתונים שהגיעו לידי קבוצת “ניכור הורי” כ-10,000 ילדים על פי הרישומים במדינת ישראל מנותקים מאחד ההורים. “גם אם הסיפור האישי שלי ייפתר – אני אמשיך בפעילות הזו למען אחרים, כי מי שלא עובר את זה לא יכול להבין מה עובר על הורה מנוכר: אין חגים, אין ימי הולדת, אין ארוחות שישי. תמיד משהו חסר כי זה הדם שלנו, זה הילדים שלנו. משהו חסר לנו בחיים. הזמן לא עושה את שלו במקרים כאלו”.
“בניגוד אליי, יש אנשים שהם בודדים בעולם, אין להם משפחות לתמיכה, אין להם יכולת כלכלית לנהל תהליכים משפטיים ולהילחם והם פשוט מוצאים את עצמם לבד. כך לצערי הרב, בקבוצה שלנו איבדנו ארבעה הורים מנוכרים שהתאבדו”.
“אנחנו מסייעים להורים במקומות שבהם המדינה כושלת”
טל מספר כי לפי הנתונים שהגיעו אל חברי הקבוצה ממשרד הבריאות, ב-2016 כ-150 איש שמו קץ לחייהם בעקבות ניכור הורי: “במשרד הבריאות לא יגידו שזה רק מניכור הורי באופן רשמי. אבל אנחנו יודעים מבדיקות שעשינו שזו הסיבה. כמעט כל סוף שבוע אנחנו מטפלים בקבוצה שלנו באנשים שפשוט אומרים שהם רוצים לסיים את החיים שלהם”.
“אנחנו לוקחים אותם, נותנים להם לישון אצל אחת המשפחות בקבוצה כדי לתמוך בהם בסוף שבוע ולעודד אותם. זה קורה לנו כמעט כל סוף שבוע, שבן אדם אומר – ‘אני רוצה לסיים את החיים שלי, מי יכול לדבר איתי ולעזור לי כי אני מתאבד’. ואנחנו עושים מה שהמדינה צריכה לעשות, מה שהמדינה לא עושה – לוקחים אותם, מדברים איתם, מעודדים איתם, נותנים להם לראות שיש עוד חיים מעבר. אבל אנחנו לא עובדים סוציאליים, לא פסיכולוגים ולא פסיכיאטרים – המדינה צריכה לעשות את זה והמדינה כושלת בזה לצערנו הרב”.
“ניכור הורי יכול לקרות לנשים, גברים, דתיים וחילוניים, זה פוגע בכולם. הבעיה של הניכור ההורי שהוא מתעצם בגלל המערכת המשפטית שנותנת יד לניכור. הורה מנכר שמתחיל להפר הסדרי ראייה של בית המשפט, ומחליט לא לקיים מפגשים עם ההורה האחר – בית המשפט ממנה את הרווחה שתטפל בזה ואז זה תהליך שנמתח כמו מסטיק, ועדות תסקירים שלוקח להם המון זמן וקביעת דיונים לעוד חצי שנה… והניכור בינתיים רק הולך ומתעצם. אחרי שהנתק מתחיל, קשה להחזיר למצב הקודם כי הילד ממשיך לקבל התססות כל הזמן וברוב המקרים זה מצב שהוא בלתי הפיך”, טוען טל.
“בעולם מטילים סנקציות חריפות על ניכור הורי”
“בעולם יש סנקציות חריפות, אם זה קנסות ומאסרים להורים מנכרים. יש שופטים בודדים שמתייחסים לזה ומעבירים משמורת במצב כזה, או גובים קנס כספי על כל יום של הפרה. חייבים לעשות אותם בארץ ורוב מוחלט של השופטים לא עושים את הדברים האלה. לא מדובר רק בהסדרי ראייה, יש הורים שהמשמורת על הילדים היא גם אצלם והם לא רואים את הילדים שלהם, אפילו שמדובר בהחלטה שנעשתה על ידי בית המשפט”.
“אם את מגיעה למשטרה ואומרת – ‘אני לא מקבלת את הילד’, הם אומרים לך שאין מה לעשות נגד זה. אחרי שבועיים, ההורה המנוכר מקבל טופס בדואר שזה נסגר מחוסר עניין לציבור. גם למשטרה, לרשות המבצעת, אין את הסמכות לעצור הורה מנכר – אלא אם כן יקבלו צו מבית משפט. החוק היום לא נותן למשטרה את האפשרות לעצור הורה שמפר הסדרי ראייה”, אומר טל ומבקש לקרוא לכל מי שמזדהה עם מאבקם של ההורים להגיע לעצרת.
https://13tv.co.il/item/parenthood/articles/parental-alienation-331676/