אם חשבתם שבמעונות לנשים מוכות יש רק נשים מוכות, אז טעות בידכם. המעונות לנשים מוכות כבר מזמן הפכו לבית פתוח לכל אישה המעוניינת לקבל דיור חינם, בייביסיטר חינם, אוכל חינם, יעוץ משפטי חינם, צו הרחקה אוטומטי מהבעל, הפסקה אוטומטית של קשר בין האבא לילדים שלו, שמיטת חובות, ואם היא יושבת במעון מספיק זמן, אז היא גם מקבלת מענקים מהמדינה כאילו היא אישה מוכה, גם אם אף אחד מעולם לא היכה אותה.
נועם סולברג ממליץ לאכלס מעונות לנשים מוכות בנשים החשודות ברצח
עכשיו מתברר שלמעונות האלה מכניסים גם נשים חשודות ברצח – והן יכולות להנות מהטייטל של אישה מוכה בכל מוסדות המדינה, לרבות כל ההטבות – למרות שהן עצמן הנשים האלימות והמסוכנות לחברה. ראו למשל כיצד בתיק בש”פ 5050/16 בבית המשפט העליון השופט נועם סולברג ממליץ להכניס חשודה ברצח, עפאף גילאווי – למעון לנשים מוכות, במקום להחזיק אותה בכלא במעצר עד תום ההליכים. ודאי שאם החשודה ברצח היתה גבר, לא היה עולה בדעתו של נועם סולברג לשחרר אותו מהכלא לחלופת מעצר בעולם החופשי.
באוקטובר 2014 הוגש כתב אישום נגד עפאף גילאוי, בת 35 מבאר שבע, בגין רצח רים מוסלמי, בת 29 מיפו. בכתב האישום צוין כי גילאווי ניהלה קשר רומנטי עם גבר, שבהמשך החל לנהל קשר רומנטי עם המנוחה. אחד מחבריה של הנאשמת התקשר למנוחה וקבע עמה נקודת מפגש בתל אביב. שתי הנשים ושני החברים של הנאשמת נפגשו בתל אביב ונסעו יחד לבאר שבע. כל אותה עת הציגה עצמה הנאשם בשם “מרים” על מנת שהמנוחה לא תחשוד בה. במהלך הנסיעה, כך נטען, השקתה גילאוי את המנוחה באלכוהול. כשהרכב הגיע לבאר שבע, אחד מהגברים העלה את המנוחה לדירתה של הנאשמת.
הפרקליטות טענה בכתב האישום כי בין 2:00 בלילה ל-10:00 בבוקר הנאשמת רצחה את המנוחה ללא התגרות. עוד צוין בכתב האישום כי גילאוי הטילה את גופתה של מוסלמי למקום פתוח, שם גופתה נאכלה בידי חיות. כמה ימים לאחר מכן, נטען עוד, נפגשה גילאוי עם הגבר שעמו ניהלה קשר רומנטי, ובעוד הוא ישן היא לקחה את מפתחות רכבו והטמינה בו שלוש עצמות של המנוחה ואת הנייד המנופץ שלה.
הגבר שניהל כאמור מערכת יחסים עם שתי הנשים נעצר בחשד לרצח, אלא שבתום החקירה סברה המשטרה כי גילאוי היא זאת שרצחה את מוסלמי. החשד נגד הגבר הוסר, התיק נגדו נסגר – ונגד גילאוי הוגש כתב אישום בגין רצח, ידיעה כוזבת ושיבוש הליכי משפט.
“אחר” שזהותו לא ידועה פגע במנוחה
המשפט בעניינה של גילאוי התנהל, וממש לקראת סופו הוחלט כי בשל קשיים ראייתיים אי אפשר יהיה להביא להרשעתה ברצח. בכתב האישום המתוקן נטען כי “אחר”, שזהותו לא ידועה, החליט לפגוע במנוחה. עוד צוין כי המנוחה אכן הגיעה לבית הנאשמת, וזו הודיעה לאותו “אחר” שהמידע על הימצאותה בבית יקל עליו בביצוע העבירה. לאחר מכן, במקום ובדרך שאינם ידועים לפרקליטות או לנאשמת, מצאה המנוחה את מותה במעורבות אחרים.
השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע כאמור את גילאוי בעבירה פחותה של מתן אמצעים לביצוע פשע. לפי ההסדר, הפרקליטות הסתפקה בהסכמה על מאסר של שנתיים ותשעה חודשים – בדיוק הזמן שחלף מרגע מעצרה של הנאשמת. לפיכך היא שוחררה לביתה בתאריך 19/6/2017. קראו כאן: https://הנאשמת העיקרית שוחררה, הרוצח עדיין מסתובב חופשי – Ynet, https://פענוח: “רצחה את בת זוגו של חברה לשעבר” – Ynet, https://אישום: רצחה את בת זוגו של האקס – והחביאה צלעותיה ברכבו – …
מי שרוצה להאמין שהגברת עפאף גילאווי לא רצחה את בת הזוג של המאהב שלה, יכול להאמין לזה – אבל אנחנו לא מאמינים לזה. היו בתיק מחדלי חקירה ובגלל זה זיכו את עפאף מרצח, אבל בישראל בכל תיק יש טונות של מחדלי חקירה ואף שופט לא מתרשם מהם, ולא חושב שזו סיבה מספיק טובה שלא להרשיע. ראו למשל את מקרה רומן זדורוב – כמה מחדלי חקירה יש שם, וכמה ספקות סבירים יש שם, ובכל זאת שופטי העליון אינם מרפים ממנו. אבל כשבאה אישה חשודה ברצח, ולאף אחד אחר אין מניע, ונגד אף אחד אחר אין ראיות, ויש גופה, ובכל זאת הסנגורית מעוררת איזשהו ספק סביר ומייד בפרקליטות מתקפלים וסוגרים דיל מיטיב לאותה אישה.
בכל אופן, ההחלטה של סולברג שלפנינו ממחישה שמעונות הנשים המוכות, אינם מה שהציבור חושב שהם. אלו לא מקלטים לנשים שבאמת סופגות אלימות. זו תעשייה של ארגוני נשים לעשיית רווח ולגביית 15,000 ש”ח ממשרד הרווחה על כל חודש ועל כל אישה שהמעון מצליח לאכלס את המיטות שלו. לכן מכיון שאין זה כלכלי להשאיר מיטות ריקות, מציעים לכל אישה החפצה בכך כניסה למעון ללא כל סינון וללא כל בדיקת זכאות. לראייה, סולברג סבור שאפילו חשודות ברצח זכאיות להנות מהטייטל של “אישה מוכה”?
| בבית המשפט העליון |
| לפני: | כבוד השופט נ’ סולברג |
| המבקשת: | מדינת ישראל |
| נ ג ד |
| המשיבה: | עפאף גילאוי |
| בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו-1996 |
| בשם המבקשת: | עו”ד רחל זוארץ-לוי |
| בשם המשיבה: | עו”ד אורית חיון; עו”ד דין כוכבי |
| החלטה |
אלמלא נתון אחד, לבטח הייתי נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצר ב-90 ימים נוספים, מפאת המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיבה לאור המיוחס לה בכתב האישום, עבירת הרצח ונסיבותיה הקשות – אֵלו שלפני ואֵלו שאחרי. קיים גם חשש של ממש מפני שיבוש הליכים, בשים לב למה שעשתה המשיבה לכאורה, שגרם למעצרו של בן-זוגה. עם זאת, נתון אחד מטריד עד מאד. המשיבה עצורה מזה שנה ועשרה חודשים ולעת הזאת נקבעו 8 מועדי הוכחות (נוסף על 10 מועדים עד היום), אך זאת החל מיום 3.1.2017 ואילך. לשון אחר: חצי שנה תימצא המשיבה במעצר מבלי שתחול התקדמות כלשהי במשפטה. על רקע זה המלצתי – והמלצתי נתקבלה – לבדוק אפשרות של חלופה למעצר במעון לנשים מוכות. אדגיש: הכוונה היא אך ורק במעון נעול ובפיקוח אלקטרוני. ב”כ המשיבה הודיעה במענה לשאלתי, שאם לא יוגש תסקיר חיובי לגבי האפשרות הנ”ל, לא תגיש בקשה אחרת. ועוד זאת, לכל צד שמורות טענותיו אם וכאשר תוגש בקשה לעיון חוזר בעקבות התסקיר, בכלל זה לגבי חומר חסוי שבידי המשיבה שהוצג לפני היום במעמד צד אחד.
שירות המבחן מתבקש אפוא להגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר עדכני בתוך 20 יום ובו בחינת האפשרות לחלופת מעצר במעון סגור לנשים מוכות בפיקוח אלקטרוני. אם וכאשר התסקיר ימליץ בחיוב, תוכל המשיבה להגיש בקשה לעיון חוזר, וכאמור, לכל צד שמורות טענותיו.
בכפוף לכך, אני מורה על הארכת מעצרה של המשיבה בתשעים ימים החל מיום 6.7.2016 או עד למתן פסק דין בתפ”ח 18312-10-14 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
ניתנה היום, ד’ בתמוז התשע”ו (10.7.2016).
נ’ סולברג
| ש ו פ ט |