עוד אבא גרוש ניצל ממלתעות התופת של משטרת הפמינאציה הישראלית בזכות השופט אביב שרון.
מדובר באבא אוהד חזקיהו בתיק ת”פ 23646-05-20 : מדינת ישראל נ’ אוהד חזקיהו. ראו גם תיק מעצר ימים מ”י 42457-12-19 : מדינת ישראל נ’ אוהד חזקיהו (שוחרר בו ביום למעצר בית ע”י השופט אופיר כתבי ריבלין ואחרי חצי שנה החליטו להגיש נגדו כתב אישום).
משטרת הבבונים כפר סבא: עו”ד יעקב לן ועו”ד אורית מנצ’יקובסקי תופרי תיקים לגברים
התובעים המשטרתיים שתפרו פה את התיק נגד האבא (הקורבן!!!) הם עו”ד יעקב לן ועו”ד אורית מנצ’יקובסקי.
האישה היא זו שהתפרצה לבית של אוהד חיזקיהו, הסיגה גבול, נופפה בסכין (גם כשהשוטרים הגיעו למקום). אוהד הוא זה שקרא למשטרה והשוטרים התרשמו שהיא לא בוכה ולא מפחדת אלא להיפך, שהיא זו שמאיימת, ובכל זאת יעקב לן ואורית מנצ’יקובסקי החליטו להגיש כתב אישום נגד הגבר ולא נגד האישה.
ראו את המסרונים שהאישה האלימה שלחה לאוהד חיזקיהו, ובכל זאת יעקב לן ואורית מנצ’יקובסקי הגישו כתב אישום נגד אוהד יזקיהו:
“אתה גמור, חכה שאחזור”
“מבטיחה לך חתיכת אפס מאופס שאחזור תתחיל מלחמת עולם… כולל בימ”ש כולל בושות במשפחה כולל הכל”
“אתה הולך לשלם על זה בענק… אני הולכת לגמור אותך… אני מזהירה אותך אם אתה תשחק איתי משחקים… אתה תשלם על זה”
“אני ארמוס אותך… אני אפרק לך ת’צורה”
“אם תעשה טעות אחת אני אעלה סרטונים שאתה תתבייש בעצמך”
“אל תיכנס איתי למלחמה כי אתה תבכה, דפאקט”
“אתה תמות”
“אתה מת”
אני ארצח אותך נשבעת”
“אתה תשלם ביוקר על זה וחבל”.
בתמונה: אוהד חזקיהו
האישה (חגית לוזון), האחות (אושרת שגב) ואמא שלהן (רוזה לוזון כרדוניס) התחננו לשוטרים לבטל את כתב האישום
השוטרים שהגישו את כתב האישום הסתמכו על 3 עדות: המתלוננת, אחותה אושרת שגב, ואמא שלהן רוזה לוזון כרדוניס. הן התחננו למשטרת כפר סבא לבטל את כתב האישום והתחננו לשופט אביב שרון שיבטל את הזימון לעדות שהוציאו להן.
הן טענו שהיחסים עם אוהד הסתדרו, המשמורת המשותפת מתנהלת יופי, והעדות שלהן רק תחבל ביחסים הטובים שקיימים ובילדה המשותפת. הן כתבו לשופט שהן לא זוכרות כלום ושהשופט ידאג שהמשטרה תפסיק להתעלל בהן ותבטל את הזימון לעדות.
השופט לא התרשם והכריח אותן להגיע למדור עדות נגד רצונן, והן הוכרזו עדות עוינות (כולל הגרושה המתלוננת).
בתמונה: השוטרת הבבונית אורית מנצ’יקובסקי שתפרה את התיק
בתמונה: דביר אדבבאי טזרה שוטר בבון ואלים דופק מעצרי שווא לגברים.
הוא הגיע לאירוע לפי קריאתו של אוהד. דיבר עם הגרושה והיא לא היתה נסערת וגם לא נרגשת. לא היתה לחוצה ולא בכתה. היא סירבה להגיש תלונה נגד אוהד. היא לא אמרה שום דבר על איומים. אוהד אמר שהגרושה החזיקה סכין אבל דביר החליט שלא לחפש את הסכין על גופה, על הרכב או בחצרות הבתים!!!
דביר אדבבאי טזרה גם החליט שלא לחפש מצלמות אבטחה .
וזו השוטרת הנבלה שפתחה את התלונה למרות שהמתלוננת לא רצתה להתלונן איילת ארבל עז ארי
כתבה של זיבה קריסטל ב”פוסטה” 11/9/2022
השופט אביב שרון על זיכוי גבר מתקיפת גרושתו: “חקירה מגמתית, קפקאית”
גבר שהתלונן על איומי הגרושה מצא עצמו נאשם בסדרת תקיפות. השופט: המתלוננת היא שהתנהגה באופן תוקפני ובדתה תלונות מתוך קנאה * ביקורת קשה על המשטרה: “טענות הנאשם לא נבדקו – גרסת המתלוננת אומצה כאמת צרופה”
בית משפט השלום בכפר סבא זיכה גבר בן 40 משלוש עבירות של תקיפת בת זוג ושתי עבירות איומים.
השופט אביב שרון דחה את עובדות כתב האישום שהציגה התובעת המשטרתית שתיארה את הנאשם כאלים וכתוקף סדרתי, וקיבל את טענות הסנגורית עו”ד מירב נוסבוים, על סמך ראיות שהציגה כי מדובר בתלונות שווא כוזבות של בת הזוג לשעבר – תלונות אותן הגישה אחרי שהיא עצמה נחקרה בחשד לאיומים.
“הוכח לפניי מניע אמיתי מצד המתלוננת להפליל את הנאשם לאחר שהתנהגה כלפיו באופן תוקפני, והוא התלונן עליה במשטרה”, כתב השופט שרון בפסק הדין, “כמו כן, הוכח לפניי שברקע היחסים בין הנאשם למתלוננת, היא התנהגה כלפיו באובססיה וקנאה נוכח העובדה שבחר להתרועע עם נשים אחרות ולאחר שניסיונותיה להשיבו לחיקה עלו בתוהו… הוצגו לפניי ראיות לפיהן המתלוננת הזמינה את הנאשם לגור עמה בביתה, הציעה לו לצאת להפלגות וללון במלונות באופן שלא עולה בקנה אחד עם הפניית אלימות כלפיה”.
מדובר בגבר ואשה אשר היו בני זוג שלוש שנים ונפרדו בסמוך ללידת בתם, עליה קיימו משמורת משותפת. האירוע בעטיו הגישה האישה תלונה היה ביום בו האב היה עם הילדה, וסירב לקחת אותה לפעילות אחר הצהרים בגן.
האם התפרצה לביתו של האבא, ובכתב האישום נטען כי השמיע כלפיה איומים בוטים: “תעופי מפה, אני אשבור לך את הפנים, ארצח אותך, אשב עלייך מאסר עולם”.
נטען כי לאחר מכן תפס בידה והוציאה מחוץ לחצרו בכוח. כאשר הפעוטה החלה לבכות “אמא, אמא”, נטען שהאבא אמר לה “אין אמא, אמא מתה”.
באירוע הזה דווקא האבא, הנאשם, היה זה שהזמין משטרה בשעה שגרושתו צרחה וקיללה בביתו, ולדבריו אף נופפה בסכין.
שוטרים שהגיעו למקום עיכבו את האם ורק לאחר שנחקרה באזהרה החליטה להגיש תלונה נגדית, בה טענה לאירועים נוספים מהעבר, בהם לטענתה היה הגרוש אלים ותוקפן כלפיה.
השופט שרון כתב כי עיון בגרסתה של האישה בחקירה “מעלה תמיהות” מאחר שמקבץ האיומים הקשים על חייה, לפי גרסתה המאוחרת, לא הוזכר על ידה כלל בפני השוטרים שהגיעו לשטח בעקבות תלונת הגבר וקריאתו למוקד.
“מעדות השוטרים, כמו גם מדו”חות הפעולה וסרטוני מצלמות הגוף, עולה כי המתלוננת לא היתה לחוצה ולא בכתה, לא אמרה דבר וחצי דבר אודות איומים שהפנה כלפיה הנאשם”, כתב השופט. “זאת ועוד, בעת שהגיעו השוטרים לביתו, הפעוטה היתה רגועה, צפתה בטלוויזיה ולא היתה מוטרדת או נסערת כפי שמסרה אימה”.
“עסקינן במתלוננת שנחקרה בעצמה באזהרה בחשד לאיומים, כשחומר הראיות אף מגלה, לכאורה, עבירה של הסגת גבול, ורק כשהתברר לה שהנאשם הגיש נגדה תלונה, או אז החלה לגולל לראשונה מסכת אירועי אלימות של הנאשם…”, כתב השופט.
מצא את ההבדלים (בחקירות)
בפסק הדין מותח השופט שרון ביקורת חריפה על חוקר מחלק אלימות במשפחה במשטרת כפר סבא, עקב חקירה מגמתית שהפכה את המתלונן-הגבר לאשם, מבלי לבדוק את תלונתו, ומנגד קבלת תלונות הגרושה ללא בדיקה ממשית.
“התרשמתי שמדובר בסיטואציה קפקאית אליה נקלע הנאשם, כאשר החקירה היתה מגמתית”, כתב השופט, “מחד טענות הנאשם כמעט ולא נבדקו, ומאידך גרסת המתלוננת אומצה כאמת צרופה שאין בילתה, שעה שניכר כי הנאשם נחקר אודות כל מילה שנאמרה על ידי המתלוננת, בעוד שגרסתו שלו נחקרה באופן שטחי ולאקוני”.
הזלזול בתלונת הנאשם התחיל מהטיפול בשטח, כששוטרי הסיור לא ערכו חיפוש אחר הסכין שלדברי הגבר החזיקה המתלוננת בידה. לאחר מכן, לפי הכרעת הדין, “החוקר אינו מעמת את המתלוננת עם גרסתה הכבושה לפיה רק בחקירתה טוענת שהנאשם איים עליה איומים חמורים… החוקר גם לא צפה במצלמות הגוף של השוטרים על מנת להתרשם מהמעורבים ומהתנהלותם”.
השופט קבע כי החוקר לא בדק את גרסת המתלוננת גם ביחס לאירועים אלימים קודמים שאירעו לכאורה זמן רב לפני אירוע זה, והולידו שלושה אישומי תקיפה נוספים. זאת למרות שעל אף אחד מאירועים אלה לא התלוננה הגרושה בזמן אמת, אלא רק לאחר שנחקרה בעצמה.
זאת ועוד, כתב השופט, “במסגרת הנטייה להעדיף את גרסת המתלוננת על פני זו של הנאשם – מצאתי שיש ממש בטענת ההגנה לפיה היה לחקירה נגדו פן מטריד, וציניות שאינה במקומה, אשר שידרה לנאשם שהתהפכו היוצרות… כך, למשל, הטחת החוקר בנאשם כיצד לא פחד מהמתלוננת שהיתה עם סכין – כשלמתלוננת לא הפנה שאלה דומה למרות שייחסה לנאשם אלימות רבה ולא חששה להסיג גבול לתוך חצרו… הטעיית הנאשם בכך שנמסר לו שבחיפוש על המתלוננת לא נמצאה סכין, חיפוש שלא בוצע במציאות… החוקר גם הטיח בנאשם שלתפוס אדם בידו ולדחוף אותו מהווה תקיפה – זאת באופן מטעה, שכן בנסיבות המקרה המתלוננת הסיגה גבול לביתו והנאשם הפעיל כוח סביר על מנת להרחיקה”, ציין השופט.
השופט הוסיף ביקורת: “עולה גם השאלה מדוע החוקר לא ערך עימות בין הצדדים. יתרה מכך, הנאשם ביקש מהחוקר שיאפשר לו להראות לו הודעות בינו לבין המתלוננת, ובכלל זה תמונה בה הוא נראה חבול לאחר שהמתלוננת תקפה אותו, אך החוקר לא איפשר לו לעשות כן… למעשה, החוקר הגדיל לעשות וגם כשהנאשם מעיד בפניו שהמתלוננת רדפה אחריו תקופה ממושכת ורצתה קשר רומנטי עמו, ושלחה לו הודעות רבות – (החוקר) התעלם מכך ולא ביקש לראות את ההודעות בטענה שמדובר ברכילות… נוכח הפגמים הרבים בהליך החקירה, אין תימה כי הנאשם היה עוין בחקירתו במשטרה וענה לחוקר בציניות ובתסכול רב, ואין הדבר נזקף לחובת הנאשם”.
כאמור, לנאשם “הודבקו” שלושה אישומי תקיפה נוספים על בסיס גרסתה הכבושה של המתלוננת: נטען כי באירוע אחד בביתה הוא בעט בה, השכיב אותה על הרצפה, חנק בכרית והכה באגרופים. לגבי אירוע נוסף נטען כי שפך עליה כוס מים, אחז בגרונה והצמיד אותה לקיר.
הסנגורית, עו”ד נוסבוים, הפריכה בראיות ההגנה את התקיימותם של אותם אירועים לכאורה. מדובר בתקיפות שלגרסת המתלוננת בחקירתה אירעו ביולי-אוגוסט 2019, ולתקיפה השנייה היתה לכאורה עדה גם אחותה של המתלוננת.
הסנגורית הציגה חלופת מסרונים מאותם חודשים בדיוק, שמציגים תמונה הפוכה. השופט התייחס לכך וכתב כי המסרונים בין הנאשם לבין אמה ואחותה של המתלוננת, בסמוך לאחר אותן “תקיפות” לכאורה, “מעידים על מערכת יחסים קרובה ולבבית”. חודשיים לאחר אותה “תקיפה” שאחות המתלוננת היתה עדה לה, האחות שלחה לנאשם הודעה קולית ואמרה לו: “אם לא היית תפוס, הייתי מתחתנת איתך”. באותו חודש שלחה לו ברכה ליום הולדת ואף הזמינה אותו יחד עם אחותה (המתלוננת) לארוחת שבת.
מתלוננת ומחזרת
מחומר הראיות, ציין השופט, עלה גם כי “במהלך האירועים הנטענים ולאחריהם, המתלוננת (עצמה) עשתה כל שלאל ידה על מנת לחפש את קרבתו, ובשנה האחרונה (לאחר אותם אירועים, ז.ק) היו ביחד במלון בכנרת ובמלון בים המלח“.
לפי בית המשפט, המתלוננת ביקשה לחזור לקשר זוגי וחיזרה אחר הנאשם במשך זמן רב, והעימותים ביניהם היו כאשר הוא סירב לה, אז “הוציאה את תסכולה באופן מאיים”.
השופט למד על טיב המתלוננת גם ממקבץ מסרונים נוסף שהגישה הסנגורית – הודעות ששלחה לו בהן כתבה המתלוננת:
“אתה גמור, חכה שאחזור”
“מבטיחה לך חתיכת אפס מאופס שאחזור תתחיל מלחמת עולם… כולל בימ”ש כולל בושות במשפחה כולל הכל”
“אתה הולך לשלם על זה בענק… אני הולכת לגמור אותך… אני מזהירה אותך אם אתה תשחק איתי משחקים… אתה תשלם על זה”
“אני ארמוס אותך… אני אפרק לך ת’צורה”
“אם תעשה טעות אחת אני אעלה סרטונים שאתה תתבייש בעצמך”
“אל תיכנס איתי למלחמה כי אתה תבכה, דפאקט”
“אתה תמות”
“אתה מת”
אני ארצח אותך נשבעת”
“אתה תשלם ביוקר על זה וחבל”.
“בכל חלופת המסרונים ביניהם, לאורך השנים”, הדגיש השופט, “אין ולו מסרון אחד בו הנאשם מאיים על המתלוננת או נוקט כלפיה בלשון אלימה… השתכנעתי שיש ממש בדברי הנאשם באשר לקיומו של מניע מובהק נגדו מצד המתלוננת, בשל קנאתה כלפיו, קנאה שהתגברה בשל העובדה שהנאשם לא הסתיר את מעורבותו בקשרים רומנטיים עם בחורות אחרות”.
לרושם שלילי זה הוסיף גם סירובן של המתלוננת ושל אמה ואחותה להעיד בבית משפט, וסירובן להשיב לשאלות התובעת, הסנגורית או השופט. בהקשר הזה יש לציין כי המתלוננת טענה ששיקמה את יחסיה את הנאשם וכיום היא רוצה ביחסים טובים איתו למען בתם. בנסיבות אלה של אי שיתוף פעולה מצד עדות התביעה, תמוהה התעקשות התביעות לנהל את התיק עד תומו – כאשר מסקנת השופט מראיות ההגנה היא: מדובר בכתב אישום חמור אשר בוסס כולו על תלונת שווא.
בתמונה: השוטרת אמונה חדווה לפיד היועצת למשטרה כיצד להתעלל בגברים גרושים.
מהמשטרה נמסר בתגובה: “הכרעת הדין נבחנת בימים אלה. ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית, הרי שהיא נלמדת ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם”.
https://posta.co.il/article/90890-6/
פסד זיכוי אוהד חיזקיהו הגבר הוא הקורבן ודווקא נגדו הגישו כתב אישום 23646-05-20
