הפסד צורב לעו”ד בעז בן צור שמייצג את אפי נוה בתביעתו נגד הדס שטייף על נזקים של 7,000,000 ש”ח. אפי שכר רואה חשבון והכין חוות דעת על הפסדי שכר, אבל לא גילה את שמות הלקוחות. כמו כן אפי רוצה להביא את אילת שקד לעדות וכן להציג תדפיסים מאתר עדנה קרנבל.
בתמונה: בר כץ נוה – ה”יפיופה” שבגללה התפוצצה הפרשה. אפי סידר לה דירת מגורים כפילגש. אשתו לשעבר חני נוה הלכה לדירה לראות מדוע משלמים חשבונות חשמל על דירה שאמורה להיות ריקה וגילתה בה את הפילגש…. היום זו כבר לא פילגש אלא אשתו החוקית של אפי.
החלטות המצמצמות את יכולת ההוכחה של אפי את נזקיו ב 7,000,000 ש”ח
השופט אורן שוורץ קבע שאפי לא יוכל להשתמש ב 13 כתבות של עדנה קרנבל להוכחת נזקים שנגרמו לו. “צירוף התדפיסים מאתר האינטרנט “עדנה קרנבל” אשר כוללים תוכן אישי בוטה כראיה לתכנים שזלגו לאתרי אינטרנט, חורג מהעקרונות שנקבעו בהחלטות בית המשפט מיום 16.05.2023 ומיום 19.10.2023″.
השופט אורן שוורץ מאוד מעונין שאילת נוה ודורון הרמן ייחקרו בפניו
בהחלטה מתאריך 15/2/2024 קבע השופט אורן שוורץ שהוא מאוד מעונין שאפי נוה יביא את איילת שקד לחקירה בפניו… השופט קבע שגם דורון הרמן יוכל לבוא ולהיחקר. דורון הרמן הוא החבר של אפי שמופיע בתכתובות ושהפיץ עבורו כתבות פייק שקיימת סכנה לבכירים במדינה, אם ידלפו פרסומים מתוך הטלפון של אפי. בפועל לא נגרם נזק לאף “בכיר” שהתכתב עם אפי בטלפונים הפרוצים. גם הבנות שהתכתבו עם אפי רק זכו לתהילה ולפרסומת חינם, כך שאף אחת לא ניזוקה.
כזכור, בטלפון של אפי יש תכתובות שאפי רקם מזימה לסדר לאיילת שקד 52,000 מתפקדים לבית היהודי כך שכל הלקוחות של משרד לירום סנדה אותו מנהל איש התפנוקים והיאכטות זיו להב, יצביעו לאיילת וכך היא תפיל את נפתלי בנט….. הולכת להיות חקירה להיט!!!!!
בתמונה מימין: זיו להב. ממשרד לירום סנדה. הוא לא עו”ד אבל כל המתמחות היפות צריכות לעבור במיטה שלו או להפליג ביאכטה שלו כדי לקבל קידום.
עוד קבע השופט שהעיתונאית לשעבר ענת רואה פסולה לעדות כי “מבלי להקל ראש בפועלה העיתונאי של גב’ רואה, אינני רואה במה עדותה תתרום לבירור המחלוקות נשוא התביעה”.
ולמה סוזי עוז סיני ארניה לא מגיע לעדות מטעם מי מהצדדים? הרי גם זו הוכחה שלא נגרם לה נזק. היום היא עובדת במחלקת ההסברה של ממשלת ישראל בשכר של 50,000 ש”ח בחודש……
ומה עם גלית שניפיצקי???? למה אותה בועז בן צור לא מבקש להביא?
פלטים מהטלפון של היו חומרי חקירה גם הם מחוץ לראיות (שימוש סלקטיבי)
אפי גם רצה להגיש פלטים מהטלפונים שלא אשר לא שימשו חומרי חקירה משטרתית, והשופט פסל גם את זה כי זה “מקנה לתובע יתרון דיוני בלתי הוגן. ברצותו יגלה מסמך כזה או אחר, וברצותו לא יעשה כן. התנהלות זו עומדת במנוגד לעקרונות ההליך האזרחי אשר מתנהל “בקלפים פתוחים” [רע”א 1151/18 מפעלי תובלה בע”מ נ’ מע”צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ, פסקה 27 (נבו 24.04.2018)]….”חובת בעלי הדין… לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית…”. השימוש הסלקטיבי בתכנים שמצויים בטלפונים הסלולריים של התובע מהווה הפרה של חובת בעל הדין לנהוג בהגינות דיונית ולפיכך אינו יכול להתקבל”.
אפי צריך לגלות את שמות הלקוחות שלו……
איזה בידור. איזו פדיחה לבועז בן צור…. השופט שוורץ גם קבע שאסור לאפי להשחיר את שמות הלקוחות שלו.
בנוגע ל”השחרת השמות ופרטי תיקי בית המשפט שנזכרו באותם מסמכים. אכן, המסמכים שצורפו לחוות הדעת של רו”ח שטיינמץ כוללים מספר תיק לקוח וסוג תיק בלבד. יתר הנתונים הושחרו. הנתונים החלקיים שגולו אינם מאפשרים ליבון, בחינה וביקורת על ידי הנתבעים או גורמי המקצוע מטעמם…..לפיכך, ככל שהתובע יעמוד על צירוף רשימת הלקוחות ורשימת התיקים כנספחים לחוות הדעת מטעמו, עליו יהא להתכבד ולמסור את המסמכים באופן מלא”.
בתמונה מימין הנתבעת הראשית הדס שטייף עם אשת סודה. החיוכים מרמזים שהן יודעות שהניצחון בכיס. עוד השפלה בדרך לאפי. חחחח.
וזו ונסה מונוביץ מי שהייתה פקידה ברשות המיסים ועברה לעבוד אצל רו”ח קובי שטיינמץ, והכינה עבור אפי את הדו”ח שהוא הפסיד לקוחות בשווי 7,000,000 ש”ח.
וזה הבוס של ונסה, קובי שטיינמץ…. והמבין יבין.
תזכורת על צא”פ שכר הטרחה של בעז בן צור בתיק ביבי
להלן החלטה של השופט אורן שוורץ
| בית המשפט המחוזי מרכז-לוד | |
| ת”א 4585-02-19 נוה נ’ שטייף ואח’ | |
| לפני | כבוד השופט, סגן הנשיאה אורן שוורץ | |
|
תובע |
אפרים נוה ע”י ב”כ עוה”ד בעז בן צור וגיא רוה |
|
| נגד | ||
| נתבעים | 1. הדס שטייף ע”י ב”כ עוה”ד דוד זילברבוים, יוחאי שפירא ומוחמד עבאס2. ראובן ברקאי, ע”י ב”כ רם שמגר3. נורית קנטי4. אליאיל שחר ליס5. שמעון אלקבץ6. מדינת ישראל-משרד הביטחון- גלי צה”ל נתבעים 6-3 ע”י ב”כ עוה”ד קובי דוידוביץ’ וחנה לנדאו |
|
| החלטה |
- לקראת ישיבת קדם המשפט המסכם ולאחר הגשת רשימות העדים ותיקי המוצגים בתביעה האזרחית שאותה הגיש התובע בגין פרסום תכנים שנלקחו מתוך מכשירי טלפון סלולרי שהיו בבעלותו, הוגשו מספר בקשות שנוגעות לעניינים הבאים:
א. בקשה למחיקת מסמכים שהוגשו כחלק מראיות התובע, אך לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו.
ב. בקשה להוצאת ראיות בלתי קבילות מתיק המוצגים של התובע: הודעות שנגבו במשטרה, כתבות מהעיתונות והחלטת נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות.
ג. התנגדות לזימון עדים מצד התובע: גב’ איילת שקד, עו”ד אלישע אטיאס, גב’ ענת רואה ומר דורון הרמן.
ד. התנגדות להגשת חוות דעת כלכלית מצד התובע אשר התבססה על מסמכים שלא גולו בהליכים המקדמיים.
ה. התנגדות לזימון עדים מטעמה של גב’ שטייף.
ו. בקשה למתן הוראות מצד המדינה (גל”צ) בעניין מסמכים שונים שאותרו.
ז. התנגדות לחוות דעת שהוגשה מצד נתבעים 6-3 שנערכה על ידי ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר ועניינה עקרונות האתיקה העיתונאית.
- הצדדים מיצו את זכות הטיעון בכתב. במעמד הדיון אפשרתי השלמת טיעון בעל פה. ניסיון להגיע להסדר דיוני לא צלח. לפיכך יש להכריע בסוגיות שעלו מהבקשות.
בקשה למחיקת מסמכים שלא גולו בהליכים המקדמיים
- התובע צירף לקובץ המוצגים מטעמו מספר סוגי מסמכים אשר לא גולו במסגרת ההליכים המקדמיים. מדובר במסמכים הבאים: תוצרים מתוך מכשיר הטלפון הנייד של התובע, בעיקר תמונות של בנותיו (מוצגים 52-51); תצלומים של העמודים הראשונים מכתבי טענות של לקוחות התובע; כתבות מאתר אינטרנט “עדנה קרנבל” אשר לגרסת התובע מתעדות תכנים אישיים שהופקו מתוך הטלפון הסלולרי שבבעלותו (מוצגים 69-57).
- הנתבעים התנגדו להגשת המסמכים. הנתבעים הדגישו בבקשותיהם את המחדל הדיוני בו לקה התובע, אך בעיקר את החריגה מהחלטות בית המשפט שניתנו בעניין המסמכים, לפיהן המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הם חלק מתוצרי חומרי החקירה. המסמכים הנוספים שצורפו למוצגי התובע אינם חלק מקבוצה זו. לגישת הנתבעים, התובע אינו רשאי לבחור רכיבים מסוימים מהתכנים שיש בטלפונים הסלולריים לפי נוחותו. ככל שהתובע סבור כי התכנים שמצויים במכשירי הטלפון הסלולרי הם רלוונטיים, עליו לנקוט בגילוי מלא ולהעמיד את מלוא התוכן שאצור בהם לעיון הנתבעים.
- לנוכח התנגדות הנתבעים להגשת המסמכים, הגיש התובע במסגרת תשובתו לבקשות גם תצהיר גילוי מסמכים משלים, ובו נזכרו התכנים שהופקו מתוך הטלפונים הניידים שהוחזרו לו מהמשטרה בשתי פעימות שהאחרונה בהן הייתה בחודש אוקטובר 2021. לפיכך, טענתו המרכזית של התובע בהקשר זה הייתה כי מדובר בגילוי מסמכים מאוחר, במסגרת שלב קדם המשפט. על כן אין הצדקה להוצאת המסמכים מתיק המוצגים.
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהקשר זה, אני סבור שיש ממש בעמדת הנתבעים בכל הנוגע להרחבת היקף הגילוי באופן חד צדדי על ידי התובע. ואפרט.
ההליכים המקדמיים בתביעה זו היו כרוכים במחלוקות לא מעטות. לצורך הכרעה במחלוקות אלה הוצגו לעיון בית המשפט חומרי חקירה ומסמכים נוספים אשר הופקו מתוך מכשירי הטלפון הסלולרי של התובע. בסופו של יום המחלוקות הוכרעו במספר החלטות מורכבות תוך קביעת אמות מידה מחמירות באשר לגילוי המסמכים ובכלל זה חומרי החקירה. בתמצית, נקבע כי בכדי להימנע מפגיעה בפרטיות צדדים מעורבים (בעיקר צדדים שלישיים) יבוצע גילוי מצומצם בהתחשב בנקודות המחלוקות המרכזיות שעומדות להכרעה בתביעה [פסקאות 11-4 להחלטה מיום 16.5.2023]. זוהי נקודת האיזון בין הערכים המנוגדים שמעוררת התביעה והיא נקבעה לאחר עיון בחומרי החקירה וביתר המסמכים הרגישים שהצדדים מצאו לנכון להעביר לעיונו של בית המשפט [רע”א 6404/22 התעשייה האווירית לישראל בע”מ נ’ דקל, פסקה 9 (נבו 18.01.2023)].
- החלטה ברוח דומה התקבלה ביום 19.10.2023 בעניין חקירותיה של גב’ כרייף במשטרה. הפועל היוצא של אותן החלטות הוא שלא התאפשר עיון במלוא תכתובות ה”וואטסאפ” ובתמונות אישיות שמצויות בתיק החקירה. לגבי חלק מחומרי החקירה נמסרה רשימת תכולה בלבד והגילוי הצטמצם בעיקר לעיון בהודעות שנגבו במשטרה מהגורמים המרכזיים בפרשה. דומני כי אמות המידה שנקבעו על ידי בית המשפט התקבלו על דעת הצדדים. הצדדים בחרו שלא לעתור ולהגיש בקשות רשות ערעור וההליכים המקדמיים בוצעו בהתאם לאותן החלטות דיוניות.
- אם כן, צירוף המסמכים “החדשים” חורג באופן מובהק מהחלטות בית המשפט והמתכונת הדיונית שנקבעה.
כפי שעלה מכתבי הטענות, מכשירי הטלפון הסלולרי של התובע התקבלו אצל מר יוליוס רוזנברג, אשר לכאורה חדר לתוכן המכשירים ומסר מתוכם תכנים מסוימים לגב’ שטייף. תכנים אלה הודפסו. התכנים או חלק מהם נמסרו לעיון גורמים מסוימים בתחנת גלי צה”ל לצורך הפקת תכנית רדיו. תמונות בנותיו של התובע ותדפיסי השיחות עם לקוחותיו של התובע לא היו חלק מאותם תכנים.
- התובע הוא שביקש לאורך ההליך לשמור על פרטיותו. התובע התנגד לחשיפת תכנים אישיים מתוך אותם תדפיסים שהופקו ממכשירי הטלפון שנלקחו ממנו. התנגדות זו התקבלה במובן זה שנקבע כי התכנים האישיים מתוך חומרי החקירה לא ישמשו ראיות במשפט. חלף זאת, אפשרתי שימוש ב”רשימת תכולה” באשר לתוכן “הקלסר השחור” אשר בו הוחזקו חלק מהחומרים האישיים על ידי היחידה החוקרת. באשר ל”קלסר הלבן” שלא היה חלק מחומרי החקירה, ראיתי לנכון לקבוע, לאחר עיון בתוכן הקלסר, כי הוא לא יהווה חלק מחומר הראיות במשפט. לצד זאת, במסגרת ההחלטה נקבע איזון הוגן שיאפשר הוכחת תכנים אישיים באמצעות עדויות ישירות. כאמור, עקרונות אלה התקבלו על דעת הצדדים אשר פעלו על פיהם. אם כן, צירוף תמונות בנותיו של התובע חורגת מהחלטות בית המשפט בעניין. גם צירוף התדפיסים מאתר האינטרנט “עדנה קרנבל” אשר כוללים תוכן אישי בוטה כראיה לתכנים שזלגו לאתרי אינטרנט, חורג מהעקרונות שנקבעו בהחלטות בית המשפט מיום 16.05.2023 ומיום 19.10.2023.
- לא זו אף זו: הכשרת הגשת המסמכים הנוספים שהופקו מתוך מכשירי הטלפון הסלולרי של התובע אשר לא היוו חלק מחומר החקירה או שלא עמדו באמות המידה שנקבעו בהחלטות בית המשפט, מקנה לתובע יתרון דיוני בלתי הוגן. ברצותו יגלה מסמך כזה או אחר, וברצותו לא יעשה כן. התנהלות זו עומדת במנוגד לעקרונות ההליך האזרחי אשר מתנהל “בקלפים פתוחים” [רע”א 1151/18 מפעלי תובלה בע”מ נ’ מע”צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ, פסקה 27 (נבו 24.04.2018)]. היא אף חורגת מעקרון היסוד שנקבע בתקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט – 2018 (להלן – התקנות): “חובת בעלי הדין… לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית…”. השימוש הסלקטיבי בתכנים שמצויים בטלפונים הסלולריים של התובע מהווה הפרה של חובת בעל הדין לנהוג בהגינות דיונית ולפיכך אינו יכול להתקבל.
- באשר לעותקים החלקיים של כתבי טענות אשר התובע ומשרדו הגישו בעבור בעלי דין בבתי משפט – מדובר במסמכים שלא הוזכרו בתצהיר גילוי המסמכים של התובע. אם מדובר במסמכים שהיו בידי התובע קודם לכן (וכך הם לכאורה פני הדברים), הרי שלא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע רק כעת גולו מסמכים אלה. על כך יש להוסיף כי מדובר בגילוי חלקי של מסמכים, קרי: למוצגים צורף רק העמוד הראשון מתוך כתבי הטענות.
בנסיבות אלה אני רואה לנכון לקבוע כי תחול תקנה 60(ג) לתקנות, דהיינו התובע לא יהיה רשאי להגיש מסמכים אלה כראיה מטעמו ובית המשפט יתעלם מהם.
בקשה להוצאת ראיות בלתי קבילות
- התובע צירף למוצגיו מספר מוצגים אשר שנויים במחלוקת: הודעות וחקירות במשטרה של גב’ שטייף ומר רוזנברג; כתבות מתוך העיתונות; החלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות. אדרש למוצגים אלה לפי סדרם.
- הודעות וחקירות במשטרה – לטענת גב’ שטייף הובטח לה ולמר רוזנברג כי לא ייעשה שימוש בהודעות שנגבו מהם במשטרה. ולראיה במסגרת עדותה במשטרה נרשם כי “הרי שהדברים שיימסרו על ידייך בעדות זו לא ייעשה בהם שימוש ראייתי נגדך”. לפיכך, אין מקום להשתמש באותן הודעות במשטרה כראיה במשפט.
התובע התנגד לעמדת גב’ שטייף והסביר כי מדובר בחסינות שניתנה אך ורק בנוגע לעבירות פליליות שבוצעו לכאורה בהקשר לאופן השגת החומרים מהטלפונים שלו. התובע הסתמך על ציטוט הסייג מהודעתה של גב’ שטייף במשטרה. לפיכך ברור כי מדובר במגבלה מתוחמת להליכים הפליליים בלבד. ככל שיש לגב’ שטייף ולמר רוזנברג השגות בעניין, הרי שהכתובת להן היא המשטרה ולא התובע.
בעמדה דומה החזיקה גם המדינה. לשיטתה אין מניעה לעשות שימוש בהודעות שנגבו במשטרה. כל שנאמר לגב’ שטייף ולמר רוזנברג הוא בהקשר להעמדתם לדין פלילי בנוגע לאופן השגת החומרים מהטלפון של התובע ובאשר לעבירות שבוצעו לכאורה בקשר להשגת חומרים אלה.
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שאין מניעה כי ייעשה שימוש ראייתי על ידי התובע ועל ידי צדדים אחרים במשפט בהודעות שנגבו במשטרה מגב’ שטייף וממר רוזנברג. השימוש בעדויות אלה לצורך ההליך המשפטי נדון בהרחבה במסגרת החלטה מיום 16.05.2023. במסגרת אותה החלטה קבעתי כי אין מניעה לעשות שימוש בהודעות שנגבו במשטרה וכי מדובר בהודעות רלוונטיות להליך שלפניי. ההבטחה שניתנה לגב’ שטייף ולמר רוזנברג לפיה לא ייעשה שימוש ראייתי בהודעות שנגבו מהם מכוונת אך ורק להליכים הפליליים. היא אינה מתייחסת להליכים האזרחיים. אם כן, אינני רואה כל מניעה שייעשה בהודעות אלה שימוש ראייתי בהליך שלפניי.
- כתבות מהעיתונות – עסקינן בכתבות מהעיתונות הארצית שצורפו כמוצגים: 5, 55 – 69, 76, 78. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהקשר זה אני סבור כי אכן מדובר בעדות מפי השמועה באשר לתוכן הכתבות. עם זאת, הכתבות מצויות בנחלת הכלל. אין מניעה מלהציג אותן כראיה לעצם קיומן, אך לא כראיה לאמיתות תוכנן [רע”א 10012/09 שניידר נ’ מע”צ – החברה הלאומית לדרכים בישראל בע”מ, פסקה 23 בפסק דינו של השופט י’ דנציגר (נבו 09.02.2010)].
- החלטת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות – במסגרת הדיון שנערך לפניי הודיע ב”כ התובע כי הוא מותיר את הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט, וטוב שכך עשה. לפיכך, ועל יסוד הוראת סעיף 23 לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, תשע”ו – 2016, אני מורה על פסילת מוצג 70 מתיק המוצגים של התובע. בהתאם, בית המשפט יתעלם ממסמך זה.
התנגדות לזימון עדים מצד התובע
- התובע ביקש לזמן מספר עדים בכדי לתמוך בתביעתו: גב’ איילת שקד, עו”ד אלישע אטיאס, גב’ ענת רואה ומר דורון הרמן. לטענת התובע יש בעדויות אלה כדי לחזק את גרסתו בעניין הפגיעה שנגרמה לו כתוצאה מפרסום המידע שהיה אצור בטלפונים הסלולריים שלו. באשר לעד דורון הרמן, מדובר במי שיעיד בעניין אופן הפצת המידע ברבים.
חלק מהנתבעים התנגד לזימון העדים מהטעם שהעדויות אינן רלבנטיות למחלוקת. לשיטתם, אותם עדים אינם יכולים למסור מידע קביל בעניין הפגיעה שנגרמה לכאורה לתובע כתוצאה מהפרסום. יתר על כן, עדויותיהם חורגת מאמות המידה שקבע בית המשפט במסגרת ההחלטות בעניין גילוי המסמכים וחומרי החקירה.
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באשר לעדים שביקש התובע לזמן אני סבור כי זימונו של עו”ד אטיאס לעדות הוא לגיטימי לצורך הוכחת הנזק שנגרם לכאורה לתובע בגין הפגיעה בפרטיות נשוא התביעה. הוא הדבר לגבי זימונו לעדות של מר דורון הרמן אשר יכול לפרט את הידוע לו בנוגע להפצת התכנים (ככל שלא תועלה מצדו טענה לחסיון עיתונאי). גם עדותה של גב’ שקד, מי שכיהנה בזמנים הרלבנטיים בתפקיד שרת המשפטים, היא ראויה ורלבנטית למחלוקת שלפניי.
שונים מעט הם פני הדברים לגבי זימונה לעדות של גב’ רואה. גב’ רואה שימשה בזמנים הרלבנטיים לתביעה בתפקיד עיתונאית בעיתון “כלכליסט” וסיקרה את תחום המשפט. התובע הסביר כי עדותה נחוצה לצורך הוכחת הפגיעה בפרטיותו על רקע חשיפת התכנים. מבלי להקל ראש בפועלה העיתונאי של גב’ רואה, אינני רואה במה עדותה תתרום לבירור המחלוקות נשוא התביעה. לעת הזו כבר קיימים מספר עדים שיכולים להעיד על חשיפת ההתכתבויות ועל הפגיעה בפרטיות התובע (עניין שספק אם הוא שנוי במחלוקת במשפט). בנסיבות אלה אני סבור כי זימונה לעדות הוא מיותר ועלול להכביד על בירור התביעה.
- באשר לטענת המדינה בעניין חשיפת ההתכתבויות שקשורות לעדים שזימונם התבקש – בהקשר זה כבר התקבלו מספר החלטות שניתנו בעניין חשיפת חומרי החקירה ויתר המסמכים שהופקו מתוך מכשירי הטלפון הסלולרי של התובע (הקלסר השחור והקלסר הלבן). חשיפת ההתכתבויות תגרום נזק רב ובלתי הפיך לצדדים שלישיים שאינם חלק מההליך שלפניי (על הטעמים הללו עמדתי בהרחבה בהחלטה מיום 16.05.2023, בפסקאות 11, 17-14 וכן בהחלטה מיום 19.10.2023 פסקאות 7-6). מאידך, חשיפת ההתכתבויות לא תסייע לבירור המחלוקות נשוא התביעה. לפיכך אינני רואה לנכון לשנות מהחלטות קודמות שניתנו בעניין חשיפת ההתכתבויות שבין התובע לצדדים שלישיים.
התנגדות להגשת חוות הדעת הכלכלית מצד התובע
- התובע הגיש מטעמו חוות דעת של רו”ח קובי שטיינמץ באשר לירידה בהכנסות “חברת אטיאס נוה משרד עורכי דין”. לחוות הדעת צורפו דוחות כספיים מבוקרים וכן רשימת לקוחות חדשים ורשימת תיקים מלקוחות קבועים לשנים 2021-2018 2021 (כאשר פרטי הלקוחות ופרטי התיקים מושחרים).
הנתבעים חלקו על רלבנטיות חוות הדעת בהינתן שחברת עורכי הדין אינה “תובעת” בהליך דנן. בנוסף לכך, התנגדו הנתבעים לצירוף מסמכים לחוות הדעת שלא גולו בהליך גילוי המסמכים ואף צורפו כשהם מושחרים.
מאידך, התובע סבר כי קיימת רלבנטיות להערכת המומחה באשר לירידה בהכנסות החברה. לגבי המסמכים שנוספו, נאמר כי אלה התווספו לחוות הדעת על פי בקשת המומחה. יש בנספחים לתרום לבירור האמת ומכל מקום ביקש התובע לראות בהם כחלק מגילוי המסמכים במסגרת תצהיר גילוי מסמכים משלים שצירף לתשובתו.
- לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבור כי חוות הדעת רלבנטית ביותר לתביעה דנן. חוות הדעת נועדה להוכיח רכיבים מסוימים בראשי הנזק להם טען התובע בכתב תביעתו (ראו סעיפים 93-92 בכתב התביעה המתוקן).
אף טענתם החלופית של חלק מהנתבעים לעניין הקשר שבין התובע לבין רו”ח שטיינמץ כמי ששימש רו”ח המבקר של חברת אטיאס נוה עורכי דין ובעלי מניותיה, אינה מצדיקה את פסילת חוות הדעת. הטענה להטיה כזו או אחרת על רקע היכרות מקצועית יכולה למצוא את מקומה בחקירה שכנגד או בסיכומים. אולם אין בה כשלעצמה להצדיק את פסילת חוות הדעת בשלב מקדמי זה [רע”א 5334/20 לנוקס השקעות בע”מ נ’ י.מ.ש השקעות בע”מ, פסקה 21 (נבו 24.09.2020)].
- באשר לנספחים שצורפו לחוות הדעת – אני רואה לנכון לקבל את טענת התובע לפיה הצורך ברשימת הלקוחות ורשימת התיקים שטופלו במשרדו מצד אותם לקוחות עלה תוך כדי הכנת חוות הדעת של רו”ח שטיינמץ. טענה זו נתמכה בתצהירו של מר נוה, והיא אף מתיישבת עם מהות המסמכים החדשים, שעל פניו נראה כי הופקו מתוך מערכת ממוחשבת לניהול המשרד (מועד ההפקה מופיע בפינה הימנית של המסמך – “11/09/2023”). על כך יש להוסיף כי התובע מסר תצהיר בהקשר זה וביקש לראות בו “תצהיר גילוי מסמכים משלים לעניין נספחים 13-6 …”. בהתחשב בכל אלה נראה כי מדובר בגילוי מאוחר ולא בניסיון להסתרת מסמכים. לפיכך, עסקינן במחדל דיוני שניתן לריפוי בחיוב בהוצאות תוך מתן אפשרות לנתבעים להגיש חוות דעת נגדית, לזמן עד נוסף, או להשלים את חוות הדעת הכלכלית שכבר הוגשה מצד נתבעים 6-3.
- טענה נוספת מצד הנתבעים נוגעת להשחרת השמות ופרטי תיקי בית המשפט שנזכרו באותם מסמכים. אכן, המסמכים שצורפו לחוות הדעת של רו”ח שטיינמץ כוללים מספר תיק לקוח וסוג תיק בלבד. יתר הנתונים הושחרו. הנתונים החלקיים שגולו אינם מאפשרים ליבון, בחינה וביקורת על ידי הנתבעים או גורמי המקצוע מטעמם.
לפיכך, ככל שהתובע יעמוד על צירוף רשימת הלקוחות ורשימת התיקים כנספחים לחוות הדעת מטעמו, עליו יהא להתכבד ולמסור את המסמכים באופן מלא. במקרה כזה אטיל מגבלות על השימוש במסמכים – קרי: שימוש לצורך ההליך דנן בלבד תוך חתימה על כתב התחייבות שאוסר את העברתם לצדדים שלישיים (מובהר כי מומחה כלכלי וצוותו לא יחשבו כצד שלישי לצורך מגבלה זו) [למנגנון דומה ראו: רע”א 1543/23 עידן כץ פיננסים בע”מ נ’ פריד, פסקה 17 (נבו 26.07.2023)].
- תחת תנאים אלה, התובע יודיע לבית המשפט עד ליום 11.03.2024 אם הוא עומד על צירוף נספחים 13-6 לחוות הדעת מטעמו (המועד נקבע גם בכדי לאפשר לתובע לשקול את עמדת אותם לקוחות שנזכרים ברשימות). במקרה כזה אתן הוראות משלימות באשר לפסיקת ההוצאות, המועדים להגשת חוות דעת משלימות וכן בעניין המגבלות על השימוש ברשימת הלקוחות והתיקים.
התנגדות לזימון עדים מצד גב’ שטייף
- גב’ שטייף ביקשה לזמן 13 עדים. חלק מהעדים נוגעים למעגל הקרוב של התביעה וזימונם אינו שנוי במחלוקת: גב’ שטייף, גב’ חני נוה, מר יוליוס רוזנברג, גב’ אתי כרייף ומר יצחק טוניק (ערך חוות דעת). המחלוקת נוגעת לעדים מהמעגל השני באירועי התביעה. חלקם קשורים בייעוץ המשפטי שסבב את האירוע וחלקם קשורים לפרשת המתמחות. בגין עדים אלה הוגשה התנגדות המדינה (בקשה מס’ 114).
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה הריני להורות כדלקמן:
עו”ד מאיה בלומנפלד – אני מתיר את זימון העדה. עו”ד בלומנפלד הייתה בזמנים הרלבנטיים היועצת המשפטית לגל”צ. הגם שבעת פרוץ האירוע שהתה בחופשה, הרי שלאחר מכן הייתה עו”ד בלומנפלד מעורבת במתן הנחיות לגורמי גל”צ. לפיכך אני סבור כי עדותה עשויה להיות רלבנטית להליך.
סא”ל (במיל’) עו”ד רוית דנינו – רע”ן חקיקה במפצ”ר – המדינה הודיעה כי עדה זו היא שהנחתה את הנתבעים או מי מהם בזמן אמת ולכן תעיד מטעמה. לאור הודעת המדינה מתייתר הצורך בזימונה על ידי גב’ שטייף.
רס”ן רפי סלמה – לגישת גב’ שטייף עדותו נדרשת מאחר שהשיב לשאלון. השאלון ממילא צורף כמוצג מטעם המדינה. מצד המדינה יזומנו שני הגורמים הרלבנטיים לתחום הייעוץ המשפטי (עו”ד דנינו ועו”ד בלומנפלד). בנסיבות אלה אינני רואה הצדקה לזימון עד נוסף שלא יתרום לבירור המחלוקת.
הפצ”רית אלופה יפעת תומר ירושלמי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר עו”ד רז נזרי, ועוזרו עו”ד נדים עבוד – מדובר בשלושה בעלי תפקידים שקשורים לתרשומת שיחה טלפונית מיום 1.01.2019. התרשומת נערכה על ידי עו”ד עבוד ביום 28.02.2019 והיא מתעדת שיחה שנערכה כחודשיים קודם בין עו”ד נזרי לבין עו”ד תומר ירושלמי. על פי התרשומת, עו”ד תומר ירושלמי דיווחה לעו”ד נזרי כי גב’ שטייף פנתה אליה בשאלה האם מותר לה לפרסם את “החומרים שנחשפו”. לאחר בירור קצר הורה עו”ד נזרי שלא לפרסם את החומרים שהושגו לכאורה תוך ביצוע עבירה, עד לאחר קבלת חוות דעת שתגובש על ידי גורמי יעוץ וחקיקה במפצ”ר.
לגרסתה של גב’ שטייף מעולם לא הייתה לה אינטראקציה עם עו”ד תומר ירושלמי. עם זאת היא דווחה בזמן אמת לממונים עליה בגל”צ ופעלה תחת הנחיותיהם. זה הרקע לבקשתה של עו”ד שטייף לזמן את שלושת העדים הקשורים לתרשומת. לשיטתה, הפרכת תוכן התרשומת תסייע לה בסוגיית חלוקת החבות עם הנתבעים האחרים.
לגישת המדינה, התרשומת היא עדות מפי השמועה. אין לה ערך ראייתי והיא ממילא אינה רלבנטית לתביעה דנן.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור כי חשיבותה של אותה תרשומת למחלוקת שלפניי אינה רבה. ליבון ההנחיות שניתנו לגב’ שטייף על ידי גורמי גל”צ יוכלו להתברר כדבעי באמצעות עדויותיהם של מפקד התחנה, עו”ד בלומנפלד ועו”ד דנינו. בנסיבות אלה אינני רואה צורך בזימון שלושת העדים להפרכת תוכנה של תרשומת שקיים ספק בקבילותה וממילא משקלה בשלב זה נמוך ביותר. דברים אלה נכונים על דרך קל וחומר מקום בו עסקינן בגורם בכיר כדוגמת הפצ”רית, האלופה תומר ירושלמי [ע”א 4810/15 מדינת ישראל – משרד הפנים נ’ י.י.ח.מ השקעות ונכסים בע”מ, פסקה 6 בפסק דינו של השופט י’ עמית (נבו 11.08.2015)].
המתמחות – זימונן של שתי העדות נועד לחזק את טענת ההגנה של גב’ שטייף באשר לרקע ולמניע לחדירה לטלפונים הסלולריים של התובע. בטרם תינתן החלטה בעניין, על ב”כ גב’ שטייף למסור לבית המשפט את עמדת כל אחת ואחת מהמתמחות לגבי מסירת עדותה בבית המשפט. על מנת לשמור על פרטיותן של המתמחות וככל שכך יבקשו, אני מאפשר להגיש את עמדתן במעטפה אטומה שלא תיסרק לנט המשפט. מובהר כי ככל שהדבר יתבקש, אשקול לשמוע את העדויות הללו בדלתיים סגורות. עמדת המתמחות באמצעות באי כוח גב’ שטייף תוגש לתיק בית המשפט עד ליום 11.03.2024.
הבקשה למתן הוראות מצד המדינה
- במסגרת ההכנה לקראת ישיבת קדם המשפט המסכם ולנוכח הבקשה לזימון עדים מצד גב’ שטייף שנגעה לפרשת המתמחות, נעשתה בדיקה חוזרת בעניין. או-אז התברר לבאי כוח המדינה כי קיימים מסמכים נוספים במעטפה סגורה שהוצאו מהקלסר השחור והם מאוכסנים בכספת ביאח”ה. במסגרת הבקשה למתן הוראות התבקש מתן היתר לבאי כוח המדינה לעיין באותם מסמכים ולמסור לעיון בית המשפט פראפרזה בעניינם (בדומה לתהליך שבוצע לגבי הקלסר השחור והקלסר הלבן).
- לאחר שבחנתי את טעמי הבקשה ואת עמדות הצדדים האחרים, אני מורה לבא כוח המדינה לעיין במסמכים ולמסור לעיון בית המשפט במעטפה אטומה שלא תסרק לנט המשפט פראפרזה של המסמכים וטבלת תכולה, בדומה לאופן בו נעשה לגבי הקלסר השחור והלבן. האמור יבוצע לא יאוחר מיום 11.03.2024.
לאחר עיון בפראפרזה וברשימת התכולה, אתן הנחיות נוספות לצדדים.
התנגדות לחוות דעת מצד ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר באשר לעקרונות האתיקה העיתונאית
- לטענת התובע חוות הדעת שהוגשה מצד המדינה ועניינה אתיקה עיתונאית עוסקת בסוגיות משפטיות. גם עורכת חוות הדעת היא משפטנית. לפיכך אין להתיר את הגשת חוות הדעת שגולשת לתחומים שמסורים להכרעת בית המשפט.
מאידך, לטענת באי כוח המדינה חוות הדעת ממוקדת באתיקה העיתונאית כחלק ממאמצי ההגנה להוכיח כי לא הפרו סטנדרט עיתונאי סביר.
- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחוות הדעת אני סבור כי מרביתה של חוות הדעת הולמת את התחומים המקצועיים שהם לכאורה בגדר מומחיותה של עורכת חוות הדעת.
ברם, בסופו של כל “מקטע” הוסיפה עורכת חוות הדעת מעין “הכרעת דין” בו היא הציגה את מסקנתה בראי המסכת העובדתית באשר לנתבעים 6-3. בדרך זו הכריעה המומחית בשאלה משפטית קונקרטית, קרי: האם נתבעים מסוימים מילאו את חובותיהם העיתונאיות תוך כדי התייחסות למתח שקיים בין חובתם העיתונאית לבין הפגיעה בפרטיות התובע. כך לדוגמא: “…הנתבעים 6-3 פעלו בהתאם לכללי האתיקה העיתונאית בהקשר זה ואיזנו כראוי בין העניין הציבורי הרב שהיה בפרשה לבין זכותו של התובע לפרטיות …”. בכך הסיגה המומחית את גבול סמכותו של בית המשפט [ע”א 665/86 רשות החינוך מושירפה נ’ ברגמן-מדלג’ קבלני בניין שותפות רשומה, פ”ד מג(3) 793, 801-799 (1989); ת”א (מחוזי ירושלים) 83/95 אסרף נ’ י’ אדלר ובנו חברה להשקעות בע”מ, פסקה 20 (נבו 02.01.2005)]. בנסיבות אלה הבקשה מתקבלת בחלקה. באי כוח המדינה יגישו מחדש את חוות הדעת בנוסח מתוקן ממנו יושמטו אותן הכרעות שנערכו על ידי המומחית, בסיומו של כל מקטע ובסיומו של פרק הסיכום. חוות הדעת המתוקנת תוגש עד ליום 11.03.2024.
- באי כוח הצדדים יפעלו בהתאם למפורט לעיל. בשלב זה אינני עושה צו להוצאות לנוכח התוצאה אליה הגעתי במכלול הבקשות (אם כי ייתכן ואשקול את העניין פעם נוספת לאחר קבלת עמדת התובע בעניין חוות דעת רו”ח שטיינמץ).
למתן החלטה ליום 12.03.2024 באשר לסוגיות שנותרו להשלמה כמפורט לעיל.
ניתנה היום, ו’ אדר א’ תשפ”ד, 15 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
אפי נוה נ הדס שטייף זימון אילת שקד חווד כלכלית ופסילת כתבות 4585-02-19
One Comment
אורן שוורץ אם מדובר בזה שהיה בראשון אם אני לא טועה שופט ראוי נבון יורד לחקר האמת (זה לא אומר שבהכרח אני מסכים לכל החלטה קביעה שלו בגדול) . מהתרשמותי בחור ישר. האם המינוי שלו לתיק אומר שהחונטה שוות נפש לתוצאות ההליך תהא התוצאה אשר תהא? . מה ההחלטה העקרונות שנקבעו בהחלטה מיום מיום 16.05.2023 ומיום 19.10.2023. “לפיה השופט אורן שוורץ קבע שאפי לא יוכל להשתמש ב 13 כתבות של עדנה קרנבל להוכחת נזקים שנגרמו לו. “צירוף התדפיסים מאתר האינטרנט “עדנה קרנבל” אשר כוללים תוכן אישי בוטה כראיה לתכנים שזלגו לאתרי אינטרנט, חורג מהעקרונות שנקבעו בהחלטות בית המשפט מיום 16.05.2023 ומיום 19.10.2023. ” מדוע לא ניתן להביא תימוכין מעדנה אחד מאתרי החדשות המובילים בישראל לא ברור לי והאתר האמין ביותר ככל שמדובר במערכת ה”משפט”.