ביום שבו מנדלבליט הודיע על העמדה לדין של ביבי שלח שי ניצן מייל תודה למתפרה, ולמעשה העלה על הכתב את רשימת תופרי התיק לביבי. היום הסתיימה עדותו של ביבי בחקירה ראשית של סנגוריו. עדנה ממליצה לזמן את שי ניצן בתור העד הבא בתור…..
להזכירכם, מנלבליט היועמ"ש הוקלט ע"י אפי נוה מספר לו על שי ניצן ב 2016, ששי ניצן לא סגר לו את תיק החקירה הפלילית בפרשת הרפז: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי"…."יכול להחזיק אותי בגרון".
הנה מלכת תפירת התיקים ליאת בן ארי…. הבדיחה היא שאביחי מנדלבליט רצה שהיא תמונה ליועמ"שית….. היא פרשה ב 31/1/2025 ואף אחד לא יודע מה היא עושה מאז.
שי ניצן מודה לסוזנה שור-פולק. טל. נייד: 054-5350404.
שימו לב ששי ניצן מודה לאסף שביט, שהיה השנה מועמד לקידום לפרקליט מחוז ת"א, אבל ניסים מרום זכה בתפקיד. עו"ד אסף שביט (47) כיום הוא משמש ראש תחום עבירות ביטחון בפרקליטות המדינה. בתחילת דרכו בפמת"א, היה העוזר של התובעת אושרה גז בתיק ה'בר נוער' על כל המשתמע ממנו. כלומר היה מעורב בתפירת התיק לפליסיאן ובמקום לזרוק אותו, קידמו אותו לתפקיד תופר תיקים לביבי.
שי ניצן גם מודה לסיוון פיכמן שעזרה לו לתפור את ביבי. עו"ד סיוון פיכמן עזרה לשי ניצן לתפור את ביבי וקודמה למנהלת בכירה במח"ש….
גם אהוב נפשו של שי ניצן, הפרקליטון אסף עיסוק זכה למחמאות על גימורי התפירה.
להלן מייל התודה של שי ניצן לפרקליטים המסורים ביום ההודעה על העמדה לדין של ביבי 21/11/2025
Date : 11/21/2019 7:24:54 PM
From : "פרקליט המדינה"<[email protected]></[email protected]>
Subject : החלטות היועץ המשפטי לממשלה בתיקים בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד
Attachment : כתב אישום חתום 1000, 2000, 4000 21.11.2019.pdf;נוסח הצהרת היועץ המשפטי לממשלה;349355_image001.jpg;349355_image002.jpg;349355_image003.jpg;349355_image004.jpg;349355_image005.jpg;349355_image006.jpg;349355_image007.jpg;
לעובדי הפרקליטות שלום,
יום קשה הוא היום הזה. אך הוא יום חשוב למערכת אכיפת החוק שאנו עומדים בליבה. אני גאה באנשים שתרמו את נשמתם לילות כימים. פרקליטים שלא נרתעו מדבר. לא מעבודה קשה ומאומצת. לא מויתור על שעות משפחה יקרות. לא מהכפשות. לא מהשמצות. לא מחרפות וגידופים.
בראשם ליאת בן ארי פרקליטת מחוז מיסוי וכלכלה שהובילה בבטחה ובחכמה את הטיפול בתיקים עד כה.
ועימה אנשיה המעולים:
יהונתן תדמור, סגנה;
אלון גילדין, ראש צוות תיקי 1000-2000, ועימו קרן צבירן והדר ויינשטיין;
יהודית תירוש, ראש צוות תיקי 4000, ועימה אנשי הצוות – אמיר טבנקין, ניצן וולקן ואסף עיסוק,
ועוזרתה המסורה של ליאת, סוזנה שור.
המון תודה והערכה לכל הפרקליטים הבכירים שהיו שותפים לדיונים ולעבודה הקשה:
מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה (ענינים פליליים);
נורית ליטמן, משנה לפרקליט המדינה (תפק"מ), שאף ליוותה את תיקי 1000-2000 בתחילתם;
עמית איסמן, פרקליט מחוז חיפה (פלילי);
נעמי גרנות, סגנית מנהלת המחלקה הפלילית;
ויובל קפלינסקי, מנהל המחלקה הבינלאומית.
ולעוזרי המדהימים שליוו אותי לאורך כל התהליך: אסף שביט, אבישי קראוס, יגאל שניידר וסיוון פיכמן.
מגיעה הערכה רבה מאד ליועץ המשפטי לממשלה שהוביל את התהליך באומץ ובחכמה וכן למשניו וצוותו- שעבדו עמנו בשיתוף פעולה מעולה.
תם ולא נשלם. אני מצרף לעיונכם את הודעת משרד המשפטים שפורסמה הערב ואת כתב האישום. כן מצורפת בזה הצהרת היועץ המשפטי לממשלה, שנישאה הערב.
שי ניצן
From: Dover Mail <[email protected]>
Sent: Thursday, November 21, 2019 6:22 PM
Subject: החלטות היועץ המשפטי לממשלה בתיקים בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד
כ"ג בחשוון תש"פ
21 בנובמבר 2019
החלטות היועץ המשפטי לממשלה בתיקים בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד
שלום רב,
היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, בגין עבירות של לקיחת שוחד ומרמה והפרת אמונים בפרשת "4000", ובגין עבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשות "1000" ו-"2000", אותן ביצע לכאורה במהלך כהונתו כראש הממשלה וכשר התקשורת.
בכך אימץ היועץ המשפטי לממשלה את המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, ואת המלצת פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ליאת בן ארי שווקי, שהמליצו בפניו לאחר קיום השימוע להגיש את כתב האישום בעבירות המפורטות לעיל.
הודעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה והעתק כתב האישום נמסרו לידי באי-כוחו של ראש הממשלה.
כמו כן, בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, על מנת שיתאפשר לראש הממשלה להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.
עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, בפרשת "4000", וכן בעבירות נוספות נגד שאול אלוביץ'.
עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בעל השליטה והעורך האחראי של קבוצת "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, בעבירה של הצעת שוחד בפרשת "2000".
הודעות על כך נמסרו לבאי-כוחם של המעורבים.
החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגבי ראש הממשלה התקבלה לאחר בחינה מקיפה ויסודית של הטענות הרבות שהועלו ע"י באי-כוחו של ראש הממשלה במהלך ארבעת ימי השימוע שנערך בראשית חודש אוקטובר 2019. כל הטענות נבחנו לעומקן בתהליך עבודה סדור שנפרס על פני שעות עבודה רבות מאוד, שבמסגרתו הוגשו ע"י הפרקליטות חוות דעת מעמיקות של מאות עמודים, המתייחסות לטענות שהועלו בשימוע.
עם תום בחינת כל הטענות נמצא, כי אין בטענות שעלו בשימוע כדי לשנות את העבירות שיוחסו לראש הממשלה בכתב החשדות. יחד עם זאת, חלק מהטענות הביאו לשינויים בכתב האישום, גם אם לא לשינוי בסעיפי העבירה עצמם.
במקביל נבחנו כל הטענות שהועלו בשימועים שנערכו למר שאול אלוביץ, לגב' איריס אלוביץ ולמר ארנון מוזס, והוחלט כאמור לעיל.
החקירות בפרשות אלה נוהלו ע"י יחידת להב 433 של משטרת ישראל (יאל"כ ויאח"ה) ומחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך, בליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה.
ההחלטה לשקול להגיש כתב אישום נגד כל הגורמים שפורטו לעיל, בכפוף לשימוע, התקבלה ביום 28.2.19, לאחר שבמשך כשלושה חודשים נוהלו דיונים בנדון. זאת, לאחר שתיקי החקירה הועברו לפרקליטות והסתיימו השלמות החקירה, לקראת סוף שנת 2018.
מועד השימוע לראש הממשלה נקבע תחילה לחודש יולי 2019 ולבקשתו נדחה לתחילת חודש אוקטובר 2019.
לימוד החומר שהוגש על ידי ב"כ ראש הממשלה והדיונים שהתקיימו ארכו כשישה שבועות.
תמצית האישום הראשון – פרשת "4000"
- בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו ע"י קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. כן היתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
- בתקופה הרלוונטית היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ובשל כך היה בעל יכולת השפעה על אופי וטיב הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק.
- תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.
- על רקע זה נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ', בשנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".
- מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים. במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל "וואלה" דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים של "וואלה" לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו. דוגמאות הממחישות את דרישות נתניהו להתערבות בפרסומים באתר ואת אופן ההיענות החריגה להן, מפורטות בנספח "א" לכתב האישום.
- לאורך התקופה הרלוונטית, כחלק ממערכת היחסים ההדדית של "תן וקח", בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, באשר הן, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.
- במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם – בעבורו, בעבור בזק או בעבור חברות שונות בקבוצת "יורוקום", שבאמצעותה שלט בבזק וב"וואלה". בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור באתר "וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק. את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור, תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים ותוך סטייה מן השורה.
- אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו ב"וואלה" לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל נתניהו ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב"וואלה", כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.
- נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'.
- לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר "וואלה", ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים.
תמצית האישום השני – פרשת "2000"
- לאורך השנים התקיימו בין נתניהו ומוזס יחסי יריבות עמוקה. עם זאת, קיימו השניים במהלך השנים שלוש סדרות של פגישות: בשנים 2009-2008; בשנת 2013 ובשנת 2014. במהלך כל אחת מסדרת הפגישות האמורות, נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם: שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות"; הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות".
- באחת הפגישות שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת העשרים, מוזס הציע לנתניהו שוחד. זאת, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים, עד כדי "רעידת אדמה" ו"סיבוב הספינה", כאמור בשיחתם. מוזס הציע כי יעשה כן באופן שיבטיח את המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, וזאת בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו כראש הממשלה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.
- נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק בעטיה את השיחה עם מוזס, והגם שלא התכוון לקדם את הצעת החוק, המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה והציג בפניו מצג לפיו יש אפשרות של ממש שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם מוזס. נתניהו פעל כאמור על מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות ולגרום למוזס לפעול למניעת פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.
- בהמשך לפגישה זו, ועל מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום החקיקה האמורה, נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, כאשר לנגד עיניו האפשרות שדבר קיומה ייוודע למוזס. בפגישה זו הבהירו אלקין ולוין לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה זו. בהמשך לכך קיים נתניהו, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.
- במעשיו אלה הציע מוזס לנתניהו הצעת שוחד.
- במעשיו אלה עשה נתניהו מעשה הפרת אמונים הפוגע פגיעה מהותית באמון הציבור בעובדי הציבור ובנבחריו ובטוהר המידות שלהם. בכך שניצל את מעמדו ואת כוח המשרה על מנת לקבל טובת הנאה אישית ובכך שבהיותו נבחר הציבור הבכיר ביותר, העביר מסר לפיו הצעות שוחד הן כלי שניתן לעשות בו שימוש לשם קידום אינטרסים הדדיים של עובדי ציבור בכירים ואנשי עסקים, וכי אין פסול בעסקאות שוחד.
תמצית האישום השלישי – פרשת "1000"
- מאז 1999, התקיימה בין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית, בעלת זיקות וקשרים שונים. בתוך כך, בתקופה הרלוונטית לאישום קיבלו נתניהו ורעייתו ממילצ'ן טובות הנאה שונות. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. בשנים 2016-2014, קיבלו נתניהו ורעייתו מפאקר טובות הנאה שונות.
- טובות ההנאה ממילצ'ן ומפאקר, שעיקרן קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות, ניתנו לנתניהו ולרעייתו, באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, בין היתר באמצעות משלוחים, גם כאשר מילצ'ן ופאקר לא שהו בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין "קו אספקה". היקף טובות ההנאה הצטבר לסכום של כ-700,000 ₪. טובות ההנאה ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל.
- נוכח שלל הזיקות בין נתניהו לבין מילצ'ן, היה על נתניהו להימנע כליל מלעסוק בענייניו של מילצ'ן, במסגרת תפקידיו. אף על פי כן, בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ'ן במקרים הבאים: בשנים 2014-2013 נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ'ן אשרת כניסה לארצות הברית, בשני אירועים; בשנת 2013, נתניהו פנה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ'ן; ובשנת 2015, נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ'ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת "רשת" ו"קשת", על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ'ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.
- על-פי כתב האישום, במעשיו אלה עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור ובטוהר המידות. זאת, בכך שקיים במשך שנים מערכת יחסים פסולה עם מילצ'ן ופאקר במסגרתה קיבלו מהם נתניהו ורעייתו טובות הנאה בהיקפים גבוהים מאוד, בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. כן עשה נתניהו מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית באמון הציבור, בטוהר המידות ובתקינות המעשה המינהלי, בכך שפעל במילוי תפקידיו הציבוריים בניגוד עניינים חריף ומתמשך בין מחויבותו האישית למילצ'ן לבין מחויבותו לציבור.
מצ"ב כתב האישום שנמסר ליו"ר הכנסת ולבאי-כוחם של המעורבים.
בברכה,
_______________________
משה כהן, עו"ד
מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת
משרד המשפטים
02-6466540 [email protected]
מסתבר ששי ניצן שכח גם את הליצן הזה…. רוני אלשייך.
הרשימה המלאה של תופרי התיקים הדומיננטים באדיבות אלי ציפורי
אין ספק שאביחי מנדלבליט ניהל תהליך רמייה ענק בדרך לתפירת התיקים. הוא יצר את הרושם שיש פה סיעור מוחות של עשרות פרקליטים, שיש צוות איפכא מסתברא, ואם כולם מחליטים על כתב אישום, אז אין עשן בלי אש.
האמת היא חמורה: זה היה בסך הליך כדי להוציא ידי חובה.
29 פרקליטים השתתפו בסיעור המוחות ולבד אחד, רז נזרי, שהביע הסתייגות והורידו לו את הראש מיד, זה היה מס שפתיים.
לא סיעור מוחות, ולא איפכא מסתברא ולא נעליים. פוזה לתקשורת – במיוחד דנה וייס מערוץ 12 – ש"נתקלה" במקרה במנדלבליט ברחוב בזמנו.
אני מפרסם כעת את 29 הפרקליטים שהשתתפו באותו "סיעור מוחות"
החבורה הזו צריכה לעוף לכל הרוחות ולעמוד לדין. כמה מצער שביניהם יש אחד, עמית איסמן, שמשמש כיום כפרקליט מדינה, או גיל לימון, שמכהן כמישנה ליועמ"שית.
אין ולא צריך שיהיו הנחות לאנשים האלה, זולת העמדה לדין על הפרת אמונים.
הרשימה המלאה של התופרים והתופרות:
- אביחי מנדלבליט – היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרש עם סיום הקדנציה שלו בתחילת 2022 ונתפר לו ג'וב באקדמיה.
במהלך הקדנציה שלו ניהל מערכת יחסים משחיתה עם "עיתונאים" איתם הרבה להיפגש. מאז הסתבך בשורה של אמירות על תיקי האלפים וצפוי להיות מוזמן כעד הגנה בפרשת ההגנה.
מרוויח על פי הערכות כ-120-130 אלף שקל ברוטו לחודש בפנסיה תקציבית ובאקדמיה (שגם זה כספי ציבור באופן חלקי).
- שי ניצן – לשעבר פרקליט המדינה. פרש עם סיום הקדנציה שלו בסוף 2019.
הוביל קו מיליטנטי נגד נתניהו, רצה להעמידו לדין בשלושה אישומים של שוחד ונמצא במהלך הקדנציה שלו ביחסי השחתה חמורים עם התקשורת שהעניקה לו סיקור אוהד.
לניצן נתפר ג'וב בספריה הלאומית וביחד עם הפנסיה התקציבית שלו הוא מרוויח מדי חודש כ-120-130 אלף שקל ברוטו לחודש.
גם ניצן צפוי להיות מוזמן כעד הגנה בפרשת ההגנה.
- ליאת בן ארי – עמדה בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה בתפירת התיקים, ולאחר מכן מונתה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, תפקיד ריק מתוכן.
בן ארי הודיעה בשבוע שעבר על פרישתה מהתפקיד לפני תום הקדנציה שלה.
בן ארי הייתה הרוח החיה מאחורי תפירת התיקים, ניהלה מערכת יחסים משחיתה עם התקשורת והתקרבנה בלי סוף לאורך המשפט.
לפני כשנה וחצי החליטה "להציל את המולדת" ולנהל בעצמה את חקירתו של ארנון מילצ'ן על דוכן העדים מברייטון. בן ארי נחלה מפלה קשה, התבזתה, גמגמה, השתוללה ומאז נעלמו עקבותיה. היא אפילו לא טרחה להגיע לתחילת פרשת ההגנה ולתחילת עדותו של נתניהו.
צפויה להרוויח כ-60-70 אלף שקל ברוטו בחודש מפנסיה תקציבית. אני מקווה שגם היא תוזמן לעדות בפרשת ההגנה של נתניהו.
- רז נזרי – המשנה לשעבר של מנדלבליט, התמודד על תפקיד היועמ"ש אך לא היה לו סיכוי מול ה"פייבוריטית" של גדעון סער גלי בהרב מיארה.
נזרי היה היחיד שהתעמת עם בן ארי על התיקים וחשב שאין מקום להיכנס למערכות יחסים של פוליטיקאים עם תקשורת. בעקבות העימותים נוהל נגדו מסע מכוער שקרא לו "נחש צפע".
לאחר פרישתו השתלב במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות', משם הוא קורא להסדר טיעון עם נתניהו שיוביל לפרישתו מהחיים הפוליטיים.
כאיש מערכת הוא ממשיך להגן על המערכת למרות שורה חמורה של עבירות פליליות בתפירת התיקים ולא מוציא הגה על מעלליהם.
- יהונתן (יוני) תדמור – סגנה של בן ארי בפרקליטות מיסוי וכלכלה בעת תפירת תיקים, שמונה במקומה אחרי שעברה לתפקיד המשנה לפרקליט המדינה.
תדמור נעלם לחלוטין בחצי הראשון של פרשת התביעה אך צץ לפתע בעדות מילצ'ן כשהגיע לאולם בת"א.
בהמשך ניהל את החקירה הראשית של יהודה וינשטיין והשר יריב לוין אבל נחל מפלה קשה והפגין חוסר שליטה בפרטים.
צפוי לחקור את נתניהו בחקירה הנגדית של תיק 1000 ו-2000.
- יהודית תירוש – התובעת הראשית בתיק 4000. נחלה מפלה קשה בתיק, לאחר המלצת השופטים לסגת מסעיף השוחד בתיק.
למרות שנתפסה משקרת ביודעין פעם אחר פעם, למרות שנחשף ששיקרה בנושא פגישת ההנחיה והגישה כתב אישום שקרי ביודעין – תירוש ממשיכה ללכת עם הראש בקיר, עם תיאוריות קונספירציה על כך שהיא תוכיח את אשמתו של נתניהו דווקא דרך עדותו, דבר מנותק לחלוטין מהמציאות.
ככל שחולף הזמן, אפשר להבחין שתירוש מאבדת את שלוותה שוב ושוב, משתוללת בדיונים, מתעקשת לקרוא לנתניהו "הנאשם", נכנסת לתגרות מיותרות – בקיצור: היסטרית לחלוטין.
- ד"ר אלון גינדין – התובע הראשי בתיקי 1000 ו-2000. מושפל פעם אחר פעם במהלך הדיונים; ליאת בן ארי חקרה בעצמה את ארנון מילצ'ן, יוני תדמור יחקור את נתניהו.
בחקירות שהוא מנהל מפגין חוסר מקצועיות ולא שולט בפרטים.
- שלמה (מומי למברגר) – המשנה לפרקליט המדינה (פלילי) וחברו הטוב של שי ניצן.
בשלב מסוים אף היה מועמדו של מנדלבליט לפרקליט המדינה. מוכר בעיקר בעקבות הכשל הענק שלו בפרשת סרסור האסירות לאחר שסגר את התיק בהתחלה.
למברגר זרם לחלוטין עם תפירת התיקים ופורש בקרוב מהפרקליטות לאחר תום הקדנציה שלו.
- נורית ליטמן – לשעבר המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים). מאז פרישתה ב-2012 הפכה לדוברת במשרה מלאה של חבריה בפרקליטות.
מרבה להתראיין ולהגן על הפרקליטות תוך שהיא לא נותנת גילוי נאות שהייתה בין 29 הפרקליטים שתפרו את התיקים. עבריינות אתית לכל עניין ודבר.
- עמית איסמן – היום פרקליט המדינה, לשעבר פרקליט מחוז חיפה (פלילי).
על פי פרסומים איסמן אמנם הביע הסתייגות במהלך "סיעור המוחות", אבל בשורה התחתונה זרם עם תפירת התיקים.
בתפקידו כפרקליט המדינה מגלה רפיסות מוחלטת מול צוותי התביעה בתיק ולא מנהל שום הליך של "חישוב מסלול מחדש" בעקבות המלצת השופטים לסגת מסעיף השוחד.
- עמית מררי – לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפטי פלילי). לכאורה, עמדה בראש צוות "איפכא מסתברא", שהיה אמור להתעמת עם הממצאים של בן ארי ושי ניצן, אך בפועל זרמה איתם לחלוטין.
מררי התפרסמה כמי שהייתה אחראית למריחת פרשת הרוגלות באמצעות דוח מטייח.
- ד"ר גיל לימון – לשעבר עוזרו הבכיר של מנדלבליט; מנדלבליט תפר לו ג'וב כמשנה ליועמ"ש.
גיל לימון היה המוציא והמביא של מנדלבליט ועכשיו הוא המוציא והמביא של גלי בהרב מיארה. הוא חתום על חלק גדול מ"חוות הדעת" נגד הממשלה ומתפקד כקפלניסט לכל עניין ודבר בלשכת היועצת המשפטית לממשלה.
- חגי הרוש – עוזר נוסף למנדלבליט, החליף את גיל לימון בתפקיד כעוזר הבכיר של גלי בהרב מיארה.
גם הרוש זרם עם תפירת התיקים ולא הביע סוג סייג. בעבר חשף אבי וייס שהוא הדליף מתוך תיקי האלפים.
- הדר וינשטיין – הוגדרה כחברת צוות בתיקי 1000 ו-2000, כך תפקדה למעשה כמוציאה ומביאה של ליאת בן ארי בפרקליטות מיסוי וכלכלה.
פרשה במפתיע מהפרקליטות באמצע פרשת התביעה לאחר שנכחה בכל דיון.
- אמיר טבנקין – חבר צוות בתיק 4000, ניהל את התיק יחד עם יהודית תירוש, עד שעבר לנהל את תיק בזק רשות ני"ע במחוזי בת"א.
טבנקין נוחל שם מפלה אחר מפלה עם ביקורת קשה מהשופטת מיכל אגמון גונן.
- ניצן וולקן – חברת צוות בתיק 4000, והיום משמשת בפועל כעוזרת הראשית של יהודית תירוש ויושבת לצידה בעדות נתניהו.
- קרן צבירן – חברת צוות בתיקי 1000 ו-2000. למעשה יד ימינו של אלון גילדין בתיקים, חוקרת עדים זוטרים יחסית ומפגינה רמה ירודה.
לא פעם ולא פעמיים הסתודדה עם דליפמן במהלך ההפסקות.
- ג'ואי אש – לשעבר מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. פרש מהפרקליטות.
שאר הפרקליטים שהשתתפו במיזם לתפירת התיקים נגד נתניהו היו בעיקר עוזרים.
- אבישי קראוס, עוזר לשי ניצן.
- סיון פיכמן, עוזרת לשי ניצן.
- אסף שביט, עוזר לשי ניצן.
- אבי ארוניס – חבר צוות בתיק 4000.
- נעמי גרנות, סגניתו של ג'ואי אש.
- סוזנה שור, עוזרתה של בן-ארי בזמן כהונתה כפרקליטת מחוז.
- נדים עבוד, עוזרו של רז ניזרי.
- רעות גורדון, סייעה לעמית מררי.
- ד"ר יונתן קרמר, סייע לעמית מררי.
- עדי מנחם, עוזרת למנדלבליט.
- נעה לוזנר, עוזרת למנדלבליט.
ואיכשהו הפילגש של עמית איסמן עו"ד מאיה יוזבגי תמיד מצליחה להישאר מתחת לראדאר…….
https://elizipori.co.il/facebook/dailylog-250105/
דן יקיר שלח למייל הפרקליטים הודעה על דחיית בגץ לביטול כתב האישום נגד ביבי
שימו לב המייל נשלח לפרקליט תומר כרמי (טל. 050-6217030) מדן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח. האגודה שלחה אלפי מיילים עם "עדכוני פסיקה" למייל שלו….
המדובר בבגץ יוסי פוקס נגד היועמ"ש בגץ 7944/19.
Date : 12/3/2019 9:29:36 PM
From : "Dan Yakir"<[email protected]></[email protected]>
To : "Legal"<[email protected]></[email protected]>
Subject : בג"ץ דחה על הסף עתירה נגד הגשת כתב האישום נגד נתניהו ליו"ר הכנסת
השופט קרא:
- העתירה שלפניי היא למתן צו על תנאי המורה למשיב, היועץ המשפטי לממשלה (להלן: המשיב אוהיועמ"ש), כדלקמן: ראשית, ליתן טעם מדוע לא יורה על מחיקת כתב האישום שהגיש ליו"ר הכנסת ולראש הממשלה בנימין נתניהו באשר מסמך זה אינו עומד בהגדרות שקבע הדין להגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה מכהן וכולל פגמים מהותיים; שנית, ליתן טעם מדוע לא יודיע המשיב כי טרם הוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה, "לרבות ביטול אתחול שעון העצר של 30 הימים לבקשת חסינות"; שלישית, מדוע לא יימנע המשיב מהגשת כתב אישום "מתוקן" עד לאחר סיום המועד להרכבת ממשלה לפי סעיף 10 לחוק-יסוד: הממשלה ולאחר כינונה של ועדת הכנסת. העותר מבקש להורות על קיום דיון דחוף בעתירה.
עיקרי העובדות וטענות העותר
- ביום 21.11.2019, קיים היועמ"ש מסיבת עיתונאים בה הודיע על החלטתו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, בגין שלוש פרשות. הודעה על החלטת היועמ"ש והעתק כתב האישום נמסרו לבאי כוחו של ראש הממשלה. בהתאם לקבוע בסעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 (להלן: חוק החסינות), עותק מכתב האישום הוגש ליו"ר הכנסת, כדי שיתאפשר לראש הממשלה להודיע לכנסת האם הוא מעוניין לבקש שתעמיד לו חסינות מפני העמדתו לדין פלילי (ראו: הודעה מטעם מנהל אגף בכיר דוברות, הסברה ותקשורת – משרד המשפטים מיום 21.11.2019 על החלטות היועמ"ש בתיקים בהם ראש הממשלה נחקר כחשוד). כעולה מהעתירה, כתב האישום עצמו לא הוגש לבית המשפט, אלא פורסמה ההחלטה על הגשתו של כתב אישום. סעיף 4(א)(3) לחוק החסינות מקנה לחבר הכנסת, "בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום", בשל עילות המנויות בחוק.
- ביום 26.11.2019, פנה העותר למשיב בדרישה למחיקת "כתב האישום" הפגום, לטענתו, וביקש לקבל תשובה תוך 48 שעות ממועד הפנייה. ביום 28.11.2019, כשבירר העותר את מצב הפנייה, נאמר לו כי העניין בטיפול. ביום 1.12.2019, העותר הגיש עתירה זו בטענה שנותרו עשרה ימים עד תום המועד האפשרי להרכבת ממשלה. יוער, כי העותר פנה ביום 16.11.2019 למשיב בעניין מועד מסירת החלטת היועמ"ש בתיקי ראש הממשלה, אך פנייה זו אינה רלוונטית עוד לנושא העתירה דנן.
- העותר טוען כי אילו הוגש כתב האישום כפי שהוא נמסר ליו"ר הכנסת ולראש הממשלה, הוא היה נמחק בשל הפגמים שנפלו בו. הפגמים הנטענים הם העדר חתימת היועמ"ש עצמו על כתב האישום; לא צוין לאיזה בית משפט מוגש כתב האישום; אין רשימה של עדי התביעה, דבר שלטענת העותר נעשה משיקולים פוליטיים; וכן כתב האישום כולל ראיות. נטען, כי הגשת עותק כתב האישום לפי סעיף 4 לחוק החסינות, שכותרתו "חסינות בפני דיון פלילי", צריכה להיות במתכונת של הגשת כתב אישום כפי שהיה מוגש על פי דרישות הדין לבית המשפט.
- העותר טוען כי הוא עותר ציבורי שהגיש בעבר עתירות בסוגיות ציבוריות וכי העתירה עוסקת בפן הציבורי של החלטות היועמ"ש והתנהלותו לגבי הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה. נטען, כי מדובר בעניין ציבורי הנובע ממשבר אמון במערכת התביעה וכי התנהלות היועמ"ש בעניין מהווה התערבות משפטית בלתי סבירה מצד היועמ"ש במערכת הפוליטית. זאת, בשל המועד שבו פורסמה ההחלטה על הגשת כתב אישום.
- דין העתירה להידחות על הסף בשל אי עמידתה במבחני הסף.
ראשית, בנסיבות העניין, העותר לא הותיר למשיב זמן סביר לבחון את טענותיו ולגבש מענה להן, ולכן פנייה זו שנעשתה אינה מקיימת את דרישת מיצוי ההליכים (ראו: בג"ץ 355/19 עמותת הרצליה למען תושביה נ' היועץ המשפטי לממשלה (15.1.2019) וההפניות שם; דפנה ברק-ארז משפט מינהלי דיוני כרך ד 350-349 (2017)). עתירה שהוגשה לאחר פנייה לרשות רק "כדי לצאת ידי חובה" מבלי לתת למשיב שהות לטיפול תיחשב לפנייה מוקדמת (שם, בעמ' 351). בענייננו, העתירה הוגשה פחות משבוע לאחר שנעשתה הפנייה הספציפית בנדון.
שנית, העותר הגיש בעבר עתירה בעניין חקירות ראש הממשלה והחלטה על העמדה לדין בגינן ובה טען טענות דומות לעניין אופן קבלת ההחלטות בעניינו של ראש הממשלה. עתירה זו נדחתה על הסף, וכך נקבע בה (בג"ץ 837/19 פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.2.2019):
"דין העתירה להידחות על הסף שכן בנסיבות העניין, מצאנו כי העותר מתעבר על ריב לא לו ואינו הגורם המתאים להגשת העתירה (ראו והשוו לבג"ץ 5179/13 דמרי נ' היועץ המשפטי לממשלה (22.7.2013), ובהקשר זהה לענייננו ראו את פסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 355/19 עמותת הרצליה למען תושביה נ' היועץ המשפטי לממשלה, בפסקה 4 (15.1.2019) שלא הכריע בסוגיה). העותר טוען אמנם כי הינו עותר ציבורי המייצג את ציבור הבוחרים הנפגע באופן ישיר מההחלטה, וכי להחלטה חשיבות חוקתית בהיותה עוסקת ביסודות המשטר הדמוקרטי ובהליכי הבחירות. אכן, ההלכה הפסוקה הרחיבה במהלך השנים את זכות העמידה בעניינים ציבוריים, כדי לאפשר ביקורת שיפוטית בנושאים בעלי אופי ציבורי הקשורים בקידומו של שלטון החוק, אכיפת עקרונות חוקתיים, ותיקון פגמים מהותיים בפעולות המינהל הציבורי. עם זאת, כפי שנפסק:
'…על אף הרחבת זכות העמידה כאמור, נשמר העיקרון שלפיו בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה, ואשר נמנעו מפנייה לבית המשפט לבקש סעד על אף הפגיעה בזכות או באינטרס שלהם. בנסיבות כאלה, כאשר קיים נפגע ישיר מפעולה שלטונית, והוא עצמו אינו פונה לבית המשפט, עשוי בית המשפט שלא להכיר בזכות העמידה של העותר הציבורי… הטעמים לסייג זה נעוצים, בין היתר, בתפיסה שלפיה מקום שאדם המושפע מפעולה שלטונית אינו עותר כנגדה, משמעות הדבר היא כי אין מקום וצורך אמיתי בהתערבות שיפוטית. כן יש להניח כי עותר ציבורי המתערב במחלוקת לא לו אינו מצויד במכלול הנתונים והפרטים הצריכים לעניין, המצויים בידיו של הנוגע בדבר'…".
(וההפניות שם)
- דברים אלו יפים גם לעתירה זו, אשר מקיימת את אחד החריגים לדיון בעתירות ציבוריות. עתירה ציבורית המוגשת בנסיבות שבהן בעל האינטרס הישיר נמנע מהגשת עתירה – תידחה, בשים לב לשיקולים נוספים המצדיקים שלא לקיים בה דיון (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי דיוניכרך ד 293-289 (2017)). המערער לא הצביע על פגמים מינהליים חמורים ובעלי השלכות רוחב או אינטרס כבד משקל אחר המצדיק דיון בעתירה, כאשר הנפגע הישיר יכול במובהק לייצג את עניינו. ואכן, בעתירה נכתב כי "סביר להניח, כי כך ינהגו פרקליטיו של רוה"מ בבוא העת, בהליך הפלילי עצמו…".
- סוף דבר, העתירה נדחית על הסף.
תזכורת ומה אמר אהוד ברק על מנדלבליט???
צ'ופר: נאום שי ניצן בכנס לשכת עוה"ד באילת בזמנו של אפי נוה 4/4/2016
Date : 4/4/2016 9:05:26 AM
From : "Mirit Shtern"<[email protected]></[email protected]>
To : "Prak-NZ-GRP"<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: נאום פרקליט המדינה בטקס פתיחת כנס לשכת עוה"ד באילת
Attachment : 298297_image001.png;298297_image002.png;298297_image003.png;298297_image004.png;298297_image005.png;
From: Amir Sagir
Sent: Monday, April 04, 2016 12:05 PM
To: Mirit Shtern
Subject: FW: נאום פרקליט המדינה בטקס פתיחת כנס לשכת עוה"ד באילת
From: Dover Mail
Sent: Monday, April 04, 2016 11:54 AM
Subject: נאום פרקליט המדינה בטקס פתיחת כנס לשכת עוה"ד באילת
כ"ה באדר ב' תשע"ו 4 באפריל 2016
שלום רב,
מצ"ב לנוחותכם דברי פרקליט המדינה, שי ניצן, שנאמרו לפני זמן קצר בטקס פתיחת הכנס השנתי ה-16 של לשכת עורכי הדין באילת:
"בימים אלו נמצאת הפרקליטות תחת מתקפה מתמשכת, שבמסגרתה מטיחים בה גורמים שונים – חלקם בעלי עניין – האשמות שונות, שאין להן דבר וחצי דבר עם האמת.
הגדילה לעשות סדרה ששודרה בערוץ 10 תחת השם "דיני נפשות", שהיתה רצופה ורוויה השמצות חמורות, חסרות שחר ומופרכות בעליל. כבר בקדימונים עשו יוצרי הסדרה שימוש בשילוב של אפקטים ויזואליים עם מוסיקה דרמטית, שיחד עם חלקי ציטוטים שהוצאו מהקשרם, הציגו את הפרקליטות כגוף מעורר אימה.
שלושת פרקי הסדרה הראשונים כללו השמצות קשות נגד הפרקליטות, הן בכל הנוגע לתיקים ספציפיים (כמה תיקים שהסתיימו בזיכוי) והן בצורה של טענות כלליות וסיסמאות חסרות שחר, שהופרחו לחלל האוויר, לרבות בידי עבריינים מורשעים וגם שר שהורשע והוא בגדר עבריין מורשע.
מדובר באסופת סילופים ועיוותים המשווקים לציבור בצורת "תחקיר" טלוויזיוני, שבמהלכו אבד כל קשר בין הסדרה לבין האמת והעובדות.
זהו שפל – בעיניי אולי חסר תקדים – של כלי תקשורת מרכזי בישראל, שאיפשר שידורה של סדרה מעין זו. בלתי נתפס הוא שערוץ טלוויזיה ארצי וחשוב מאפשר זריית חול בעיני הציבור, ומשדר ואף מקדם באופן אגרסיבי סדרה כה בעייתית, המתחזה להיות דוקומנטרית, שבה מסיתים את הקהל נגד הפרקליטות ומציגים אותה כמעין "דיקטטורה אכזרית". לא פחות.
במהלך פרק שלם בסדרה ניתנה במה לכמה סניגורים ולגורמים נוספים שיש להם "חשבון" ארוך עם הפרקליטות, להעלאת תובנות כלליות שיש להם אודות הפרקליטות. הגיגים מופרכים הופרחו לאוויר תיאוריות קונספירציה נשמעו ברמה, תוך שסייעו ביצירת דמוניזציה של הפרקליטות, ומערכת המשפט בכלל.
כך למשל, באחד הפרקים סניגור ידוע (אביגדור פלדמן) מדבר על כך ש"כנופיית שלטון החוק שומרת בכספת תיקים על כל אחד ואחד ואין כמעט אדם שאין לו תיק".
אותו סניגור אביגדור פלדמן מספר שהוא גם שמע שמועה על כך שהפרקליטות החליטה "לתפור תיק" לשופט אם לא יפרוש.
רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי אומר כרגע קבל עם ועדה, שאני שמעתי שמועה שאותו סניגור מעורב במתן שוחד. שמועה בלבד – הייתי מדגיש. סניגור אחר מוצג כאומר שהפרקליטות היא "ממלכת הרשע". לא פחות. לשמוע ולא להאמין. למותר לציין כי לטענות אלה ואחרות – מופרכות כמותן – לא הוצגו כל ראיות, לא ע"י היוצרת ולאן ע"י המרואיינים.
כל מי ששלטון החוק יקר לו, חייב להתקומם ולצאת נגד התיאוריות ההזויות הללו, ונגד ההכפשות והמתקפות משולחות הרסן. אני קורא ללשכת עורכי הדין ולחבריה להשמיע מחאה עזה בהקשר זה. אני קורא לכם להצטרף לראשי הלשכה, שיצאו להגנת הפרקליטות. לא בגלל שאנו חולקים מקצוע משותף ולא כי אנו חלק מלשכת עוה"ד. ממש לא. אלא משום שנעשה כאן ניסיון בוטה לפגוע באחת מרשויות השלטון החיוניות למדינה, באמצעות קמפיין חסר שחר, במטרה ברורה להחליש אותה. במקרה זה, שתיקת חברינו עורכי הדין עשויה להתפרש חלילה כהסכמה עם הדברים, ואני משוכנע שלא כך הוא הדבר.
לא אכביר מילים על הדרך בה נוצרה הסדרה, ודי אם אומר כי לא נעשה כמעט שום ניסיון מצד ההפקה לברר עמנו פרטים לגבי מקרים המוזכרים בה. בכך הופרו כללים בסיסיים של עיתונאות. ההפקה הסתפקה בעיקר בבקשת תגובה ששודרה בסוף כל פרק, בכתוביות שהן כמעט חסרות כל ערך מבחינת הצופים.
את הסדרה דיני נפשות היטיב להגדיר דווקא עיתונאי, איש חדשות ערוץ 10 ברוך קרא, שפרסם מאמר אודות הסדרה שכותרתו: "סרט אימה במסווה של תחקיר עיתונאי". בגוף המאמר הגדיר הוא את הסדרה כ"סדרה שנארגה בסיבי אגדות ובתאוריות קשר", ועוד כהנה וכהנה מחמאות.
חשוב לי להדגיש, כי אין אנו נרתעים משיח ציבורי וביקורת, ואין אנו מוחים על קיומה של סדרה ביקורתית או על הבעת דעה נגדנו, ובלבד שזו תיעשה באופן הוגן וענייני. אולם מכאן ועד להפקרות מוחלטת והפצת כזבים, ישנו מרחק רב מאוד.
עוד זו מדברת, וזו באה. מייד אחריה הגיחה לעולם סדרה נוספת, הפעם בנוגע לרצח הנערה תאיר ראדה ז"ל.
הסידרה נועדה להעלות השערות שונות לגבי זהות רוצחה של נערה אומללה זו. ככלל, סדרה זו, כמו קודמתה, לא חידשה דבר אלא עסקה כל כולה בחומרים ארכיוניים. כמובן שהראיות הרבות שהובילו להרשעתו של זדורוב בידי שישה שופטים מתוך שבעה שעסקו בתיק הוצגו בתמצית בלבד, כשחלקן לא הוצגו כלל, בעוד שלתאוריות אחרות אודות זהות הרוצח, שנחקרו ונשללו, ניתנה במה רחבה, תוך "גימוד" חולשותיהן ופרכותיהן. פאר היצירה של סדרה זו, שהוצג כמובן גם הוא בעזרת אפקטים טלוויזיוניים כיד הדמיון הטובה, היתה עדות שהוצגה כחדשה אך נבדקה ונחקרה לעומקה כבר לפני ארבע שנים.
המדובר בגרסה של אדם, שכונה א"ח (אדיר חבני), שהעיד לפני כמה שנים שחברתו אולגה קרבצ'נקו סיפרה לו שש שנים קודם לכן כי היא הרוצחת, כי היא מתאווה לשתות דם אנשים, מגדירה עצמה כ"זאבה" וכיו"ב. ושימו לב, התוודות זו לא הפריעה לו להמשיך לגור משך שנים עם אותה אשה, שלדבריה היא מגדירה עצמה כ"זאבה" צמאת דם. ישנן ראיות שאותו אדם נמצא כלא יציב בנפשו. מכל מקום, גירסה זו נחקרה לעומק במשטרה סמוך לאחר שניתנה, ונמצאה חסרת בסיס. מדובר בגרסה כבושה שמסר אותו אדם, תוך שהוברר כי היה לו מניע להעליל על בת-זוגו לשעבר, שהתלוננה נגדו במשטרה, והעיקר – גירסה זו נסתרה בממצאים אובייקטיביים ולא תאמה את פרטי הזירה והראיות אשר נאספו בזמן אמת. הוגשה בקשה להוספת העדות וביהמ"ש העליון דחה אותה. אך מדוע העובדות חשובות?! הרייטינג גבוה, ודי לנו בכך! אכן, "צל של אמת". צל חיוור מאד של האמת.
גבירותי ורבותי. מדובר פה בערוצי תקשורת הנותנים במה נרחבת ביותר ל"תיאוריות קונספירציה". בדרך כלל, מתייחסים לתיאוריות כאלה בסלחנות. אך כולנו חייבים להבין שזוהי סכנה ממשית לדמוקרטיה.
משפטים פליליים אינם תוכנית ריאליטי, שבה הציבור מתבקש לסמס האם הנאשם הוא "אשם" או "זכאי". אלא שלצערי, תופעה זו הולכת ומתרחבת במקומותינו. כבר ראיתי שעיתונאים פרסמו סקר בו נשאל הקהל האם הוא סבור שרומן זדורוב אשם או זכאי. זה רציני?! האם אנו באמת רוצים לחיות במדינה שבה חיי אדם, גורלו וחירותו יוכרעו לפי סקרים תקשורתיים?!
הדברים נכונים גם ביחס לתקרית שאירעה בחברון, שם נחשד חייל כי ירה במחבל שעה שכבר לא נשקפה ממנו כל סכנה. גם כאן נערכו סקרים רבים באשר לעמדת הציבור, בעוד מצ"ח מנסה לברר את העובדות על סמך ראיות. זו תופעה שבעיניי אינה מתקבלת על הדעת וכל מי ששלטון החוק יקר ללבו צריך לצאת נגדה. יש לאפשר לגופי החקירה וכן לפרקליטות – ובמקרה זה לפרקליטות הצבאית – לעשות מלאכתם נאמנה, ולבית המשפט לומר את המילה האחרונה, ואני לא מתכוון לבית המשפט של הרשתות החברתיות. אסור לחרוץ דינו של אדם על פי סקרי דעת קהל. יש לנו פרקליטות צבאית מעולה ובתי משפט צבאיים מעולים – ואני בטוח שהם יעשו עבודה נאמנה!
במדינת חוק, פסק דין של בית המשפט העליון, שהוא הערכאה העליונה במדינה, הוא סוף פסוק והוא חייב לשים קץ למחולות שדים תקשורתיים המתחוללים לעתים סביב השאלה אם אדם הוא זכאי או אשם. על הקהילה המשפטית להתאחד סביב תובנה זו. על כל אחד ואחד מאתנו מוטלת חובה לתת גיבוי לפסקי דין של בית המשפט העליון, בוודאי בתחום הפלילי. איננו יכולים לעמוד מן הצד ולהעלות תהיות אם בית המשפט העליון קיים "משפט הוגן" בתיק זה או אחר. אם היום נעמוד מן הצד ונביע תהיות כאלה, אל נתפלא אם במהירות שתפתיע את כולנו, יידרדר אמון הציבור במערכת המשפט, ונמצא במצב שבו חלילה לא יהיה דין ואחר כך גם לא יהיה דיין.
לסיום, חשוב לי לומר בקול רם וברור: בלי בתי משפט עצמאיים, חזקים ונחושים, ובלי פרקליטות חזקה, עצמאית ונחושה, ישראל תהפוך למדינה חלשה ומושחתת. זה לא אומר שאסור לבקר, מותר לבקר את הפרקליטות וגם פסקי דין של ביהמ"ש העליון. אבל הדבר צריך להיעשות באופן ראוי. ביקורת היא דבר חשוב, ויש לו ערך רב. איננו מתנגדים כלל לביקורת, כפי שציינו חזור וציין, בכל פורום אפשרי ובכל עת. בוודאי שיש לנו טעויות ותקלות, כמו לכל גוף העוסק בעשייה. ביקורת מערכתית רוחבית תביא לשיפור, ותמיד יש מקום להשתפר. אך יחד עם זאת, צריך להישמר שלא לשפוך את התינוק עם המים. התקפות משולחות רסן על הפרקליטות ובתי המשפט עלולות לגרום לכך ששופטים ופרקליטים יאבדו עצמאות מחשבתית, יהססו בכל צעד ושעל, יחששו לקבל החלטות אמיצות אף כשהן מתחייבות, ולא יפעלו כמצופה מהם. אם חלילה כך יקרה, לא בתי המשפט והפרקליטות יפסידו, אלא החברה בישראל תפסיד, כל אחד ואחת מאיתנו יפסיד.
אני רוצה להודות לדברים החמים של הנשיאה מרים נאור, על הדברים החמים שאמרה לפרקליטים, שאותם היא מכירה "קצת יותר" מאותם עורכי סדרות. אני רוצה להודות ליועץ המשפטי לממשלה ולשרת המשפטים. זו חובתנו, זו שעה קשה וכולנו חייבים להתגייס לשמירה על המערכת".
בברכה,
עו"ד נועם שרביט, דובר פרקליטות המדינה
( 02-6466487 / 050-7061505 פקס: 02-6467004
נאום שי ניצן על התקשורת שמפיצה קונספירציות על הפרקליטות 2016