במשרד של נציב תלונות הציבור יושבת נבלה קטנה בשם רונית זמיר וכל תפקידה הוא לטייח תלונות של גברים גרושים על העוולות והפיגועים שמבצעים בהם שופטי המשפחה בישראל.

לא משנה מה יטען הגבר רונית זמיר תמיד תמצא תירוץ לדחות את התלונה כגון שהשופט היה עמוס, שהוא השתדל מאוד, שהוא לא גרם כל נזק.

הנה מקרה לדוגמא בו השופט הנבלה אורן אליעז מפתח תקווה דוגר על תביעת מרדנות וביטול מזונות 4 שנים וזה לא מזיז לרונית זמיר את קצה השערה בכוס. להיפך, היא עוד מחלקת שבחים לשופט על טיפול מסור.

שימו לב איך השופט הנילון מיתמם על זה שהוא לא מבין על מה התלונה בכלל.  תיק אחד הוא בכלל טוען שזו היתה השופטת מיכל ברדנשטיין ולא קשור אליו.  אלא שזה התיק שמנו נמדדת תקופת הדחיינות והעיכובים של אורן אליעז.

תיק אחר הוא טוען שהוא נתן כבר פסק דין, אלא שהאבא בלל לא ידע שניתן פסק דין כי לא היה משפט ולא היו הוכחות….  תיק אחר הוא גם סגר בתירוץ פרוצדורלי שאי אפשר לערער על החלטות של ההוצל”פ כולם ביחד ועל כל החלטה צריך להגיש ערעור נפרד, לשלם אגרה נפרדת ועיאבון נפרד.

בינתיים האבא עוקל מכל הכיווינים, הרשמת סגרה לו את כל החשבונות, הוציאה עליו צו מאסר, והנילון אורן אליעז עוד טוען שלא עשה שום דבר רע.

וזמיר?  כל מה שהשופט יגיד מבחינתה זה תירוץ טוב לסגור את התלונה.  למה?  כי היא בהמת מגדר קלינית.

וזהו הכלב הנילון – השופט אורן אליעז:

ובתמונה הנבלה עו”ד דן תורג’מן מפתח תקוה שייצג את האישה במינוי מהסיוע המשפטי:

ועוד תמונה של הנבלה דן תורג’מן מלפני 10 שנים:

הנה ההחלטה בתלונה 738/22 על אורן אליעז.