איך מגיעים סנגורים ציבוריים למשכורות של מיליוני שקלים בשנה מהסנגוריה הציבורית, כשהם מקבלים סכומים מצחיקים לכל דיון?

הביטו בתעריפי הסנגוריה: ישיבה ראשונה בבית משפט השלום 724 ש”ח ($200).  ישיבה נוספת מהותית 551 ש”ח ($150) וישיבה סתמית לא מהותית למשל לקבוע תאריך 372 ש”ח ($100).

במחוזי לא הרבה יותר:  ישיבה ראשונה על מעצר 1,081 ש”ח, מעצר עד תום ההליכים 1,800 ש”ח, או דיון בערעור 3,342 ש”ח ($900) קומפלט.

ישיבה נוספת במחוזי 906 ש”ח ($250).

הבנתם?  אלה סכומים מצחיקים.  במיוחד אם משווים למה שלוקחים עו”ד פרטיים.  פי 10 מהסכומים האלה….

אבל שיאני השכר בסנגוריה מרווחים יותר מראש הממשלה ואפילו יותר מהוד מעלתו הנשיא פוגלמן….. איך הם עושים את זה כשהם צריכים לקושש פה דיון של $100 ושם תורנות של $50 לשעה?

אנחנו אומרים שעם סכומים כאלה שהסנגוריה משלמת, אסור שהסנגוריה תייצג את מחבלי הנוחבה.

שיאן שכר מס’ 1 עבד אבו עאמר (רמלה) 3,500,000 ש”ח בשנה

אז איך סנגור כמו השיאן, עבד אבו עאמר יכול לצבור “ישיבות” בשווי כ 3,500,000 ש”ח בשנה, כמעט מיליון דולר?????

עם סכומים כאלה היינו מצפים שהוא יהיה דמות מוכרת, שיהיו לו תיקים מגה-מגה, תיקים שבתקשורת, תיקים סופר-סופר כבדים, אבל הוא סתם Nobody שאף אחד לא שמע עליו.  לא הביא זיכויים מרטיטים, לא יצר תקדימים.  כלום.

בין הלקוחות שלו אבו זהרה, אלוחידי, אבו עמיר, אבו סבית, אבו גזר, אבו סויס, אבו מועמר, אבו רקייק, אלדין, קנדיל, ועוד.

נניח שהוא עושה הרבה תורנויות, שעת תורנות בבית משפט ב 175 ש”ח, ומחוץ לבית משפט ב 64 ש”ח.  איך זה מגיע ל 3,500,000 ש”ח בשנה????

בפוסטה כתבו עליו שהוא ייצג נהג הן 29 שדרס רכב הסעות וגרם למוות של 4 אנשים, ושהוא הצליח לשחרר את האיש למעצר בית ב”כישרון רב” כי הוא אמר לשופט על החשוד ש”אין לו עבר תעבורתי עשיר אלא עבירות מינוריות בלבד. הוא מחזיק ברישיון משנת 2007. הוא נקלע להלם מוחלט מהאירוע”.

בקיצור, טענות שגם החשוד בעצמו היה יכול לטעון גם אם לא היה מיוצג.

שיאן שכר מס’ 2 פארס בריק (חיפה/אבו סנאן) 1,600,000 ש”ח

אותו דבר עם הבא בתור, פארס בריק מהכפר אבו סנאן.  מי זה בכלל?  לוקח הביתה מהסנגוריה כמעט 1.6 מיליון ש”ח בשנה.

קראנו עליו שב 24/11/2023 הוא ייצג את רנא סוליאת, ערביה בת 27 שפרסמה פוסט בעד החמאס ויחיא סינוואר, שתואר ע”י משטרת חיפה כ”פוסט הכי קשה” שפורסם בשבחי החמאס והנוחבה.  זה תיק של מקסימום 2-3 ישיבות כי צ’יק צ’ק עושים עסקת טיעון להרשעה וקנס ונגמר העניין.

ב 25/8/2023 פרסמו שהוא מייצג נערים פלסטינים שמקבצים נדבות בישראל וטען ש”המעסיק הלין את הקטין במשך חודש מחוץ לביתו, והיה לוקח לו את רוב הכסף שהרוויח”. נו…  לא תיק המאה.

אז איך פארס בריק מקושש 1.6 מיליון ש”ח מהסנ”צ בשנה?

השיאן השלישי – אקרם חסונה (לוד) 1,500,000 ש”ח בשנה

ומי זה אקרם חסונה מהעיר לוד?  שיאן מספר שלוש ברשימה לוקח סכום דומה, 1,500,000 ש”ח בשנה?

ראינו שייצג אישה שדקרה את בעלה.  ראינו שייצג סודני שחשוד ב”אונס” של בחורה אתיופית שאימה שלה חשודה בסרסור הבת שלה לזנות, והוא אמר “מרשי משתף פעולה עם המשטרה”.

השיאן הרביעי אבי כהן (ת”א) 1,500,000 ש”ח בשנה

יש לו זיכוי?

השיאן החמישי מג’ד בדר (ירושלים) עם 1,400,000 ש”ח בשנה

השיאן הזה ממזרח ירושלים עובד בעיקר בייצוג מחבלים ועבירות ביטחוניות.  הוא קורא לעצמו מומחה במשפט הבינלאומי ומשפט זכויות האדם.

הוא יועץ לארגון עדאללה ומפרסם כתבות על פשעי המשטר הישראלי נגד פלסטין והנכבה וקורבנות הציונות.

בעבר כאשר נתפסו מחבלים מעזה והוחזקו במתקן כליאה סודי הוא כתב ש”יש לתהות מדוע רשויות השלטון ואף בג”צ, חרדים שגורם חיצוני אובייקטיבי, בינלאומי או מקומי, יערוך ביקורת במקום . אין תשובה מניחה את הדעת מדוע “הפרה הביטחונית הקדושה” יוצאת וידה על העלינה כאשר בג”צ לא דורש שהביקורת על תנאי המתקן והנעשה בתוכו תבוצע על ידי הצלב האדום הבינלאומי או הסנגוריה הציבורית בישראל או על ידי חבר כנסת מן המניין . לא ברור גם מדוע נמנע בג”צ מלפרט מה היא אותה “תקופה קצרה ביותר” בה ניתן להחזיק עצור (מחבל רצחני!!!!) במתקן ומי הגורם המוסמך לקבוע את משכה של תקופה זו”.

שיאנית שישית חגית רחמני וייס (ת”א) 1.6 מיליון ש”ח

.

השוו: עו”ד אבישג כהן – זאת לא שיאנית ומקבלת 350,000 ש”ח בשנה

ראינו אותה מתראיינת עם טון מורתי, פדגוגי מעצבן שכזה.  נשמעת יותר כמו פרקליטה מאשר סנגורית.

שני גלאובך מקבלת מהסנגוריה 1,035,415 ש”ח בשנה על כלום

מי זאת בכלל?  אין לה נוכחות באינטרנט.  אף אחד לא שמע עליה והיא מקבלת מיליון ש”ח בשנה?

דותן דניאלי מקבל מהסנגוריה 1,113,497 ש”ח בשנה על מכירת לקוחות לפרקליטות

ניר אלפסה סנגור גרוע במיוחד מקבל מהסנגוריה 544,170 ש”ח בשנה

למה שהסנגוריה תייצג את מחבלי הנוחבה 2023?

הפשיעה במגזר הערבי מייצרת בוננזה כלכלית לעורכי הדין שדוברים את השפה.  גם ככה הם מרוויחים יפה מאזרחי ותושבי ישראל שמבצעים עבירות ביטחוניות.

עכשיו נוספה המטלה של ייצוג מחבלי הנוחבה 2023 שממתינים להעמדתם לדין.  אם עורכי הדין שמטפלים בהם מרוויחים כבר היום מעל מיליון ש”ח בשנה, מי יודע כמה יעלה המבצע הזה.

האם נערכת הסנגוריה לכך?  זה עלול לרוקן לה את התקציב.

אנו סבורים שמנכ”ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד צריך לבוא בדין ודברים עם משרדי המשפטים של כל המדינות התומכות בפלסטין, אירלנד, נורבגיה, בלגיה, איסלנד ועכשיו גם ארה”ב ולבקש מהם שהם ישלמו ישירות את שכר הסנגורים.

הסנגוריה עכשיו משלמת שכר יפה לכל דוברי הערבית שמוכנים לייצג את הרוצחים ואנסי הנוחבה, אבל לא כל יום פורים.  החגיגה צריכה להיגמר.  הסנגוריה משלמת כי עצורי הנוחבה מצויים פיסית בתוך הקו הירוק.

לכן צריך להעביר את כולם למתקן בעזה, צמוד למעבר ארז או כרם שלום, להקים שם צריפים שישמשו בתי משפט ארעיים, ואז גם לא חייבים לממן להם את הייצוג, כי הם לא בישראל, וגם המחבלים לא “ייהנו” מההגנות של סדר הדין הפלילי ופקודת הראיות הישראלית (לא שזה מציאה גדולה…).

שהנוחבות יישפטו על אדמת עזה לפי דיני האמנות הבינלאומיות.

שימו לב שעלות החזקת חשוד, עציר או אסיר לחודש היא 20,000 ש”ח.  הנתון מדו”ח הסנ”צ 2022 (רצ”ב למטה).

אלה התעריפים בשקלים חדשים

תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים), תשנ”ו-1996

וזו הסנגורית הציבורית הראשית – ענת מיסד כנען שאחראית על חלוקת המיליונים…………..

הנה טבלת השיאנים לינואר-פברואר-מרץ 2020

הנתונים לחודש הם חילוק של הסכום התלת חודשי ב 3, והנתון השנתי הוא הכפלה של הנתון התלת חודשי ב 4.

סה”כ 633 מקבלי שכר מדווחים פומבית.  לא כולל ייצוג ע”י הצוות הפנימי של הסנ”צ (133 עובדי מדינה), אלה שמקבלים משכורת ממשרד המשפטים.

הסנגוריה מחזיקה 800 סנגורים במיקור חוץ, ומדווחת על השכר של 633 בלבד.

בנוסף הסנגוריה משלמת לחברת הייעוץ האסטרטגי “שלדור“, שתייעץ לענת מיסד כנען איך לנהל את ענייניה.

שלדור עוסקת במיתוג, שיווק, דוברות, תדמיתנות וכתיבת קומוניקטים בבעלות אודי בירקאן, עופר בן צבי ואורלי רווח.  שלדור ממתגים גם את הנהלת בתי המשפט וכותבים לה קומוניקטים.  (שלדור מייצגת גם את קוקה קולה ופלאפון).

ב 2022 שילמו הסנ”צ 137.5 מיליון ש”ח לסנגורים חיצוניים על תיקים.

ב 2022 שילמו הסנ”צ 20 מיליון ש”ח על תורנויות.

ב 2022 שילמו הסנ”צ 27.5 מיליון ש”ל על חוזי העסקה אישיים “בריטיינר” שמשולם כל חודש בסכום קבוע.  539 עורכי דין קיבלו ריטינר ב 2022 (כולל ייצוג בוועדות פסיכיאטריות לאשפוז כפוי).

ב 2022 שילמו הסנ”צ 580,500 ש”ח לתורנויות “הקראות” לפי יום עבודה ל 17 עורכי דין לפי הסכמי יום עבודה להקראות.

ב 2022 שילמו הסנ”צ כמעט 230,000 ש”ח לחוזה העסקה אישי במגה תיקים, כגון תיק רונאל פישר.

ב 2022 היו אמורים הסנ”צ לגבות אגרת שכר טרחה מנאשמים בסך 12,800,000 ש”ח ב 25,000 הליכים.   אבל הם גבו רק 4,700,000 ש”ח, 5,500,000 ש”ח בהליכי גביה מנאשמים, והשאר קיבלו פטור.

.

PDF

תמצית דוח פעילות של הסנגוריה ל 2022

שימו לב שהסנגוריה מעלה בעיות קשות מאוד, אבל ענת מיסד כנען לא עשתה כלום חוץ מלספר על זה בדו”ח השנתי.  לא הגשיה בגצים, לא הגישה עתירות.

היחיד שעשה משהו היה אבי חימי, שבאמת לקח ללב את הבעיות הקשות האלה ועוד קליניקות להגיש עתירות בשיתוף עם הלשכה.  לא שיצא מזה הרבה, אבל את הלב שלו הוא נתן.  ועל זה הוא ראוי להערכה. ממש.

המחליף שלו, עמית משהו, זה שזכה בבחירות רק בגלל שהילה יחזקאל גרמה לחימי להתפטר, לא עושה כלום.  זה לא מעניין אותו.  הוא הרי היה פרקליט שאפילו נחשד בהדלפות.  מבחינתו שום דבר לא חמור.  כפרקליט לשעבר הוא דווקא היה רוצה לראות יותר הרשעות, יותר בתי כלא, יותר עבודה לשב”ס. יותר עבודה לפרקליטים.  יותר הפללות.  יותר תפירות תיקים.  זה בנשמתו.  זה מה שמשותף לכל “בוגרי” הפרקליטות.

בשנת 2022 ייצגה הסניגוריה הציבורית בכ-61% מהתיקים הפליליים שנפתחו בבתי משפט השלום ובכ-29% מהתיקים שנפתחו בבתי המשפט המחוזיים.

השנה נכלל בדוח פרק מיוחד שעוסק במשבר הצפיפות במתקני הכליאה שפוגע אנושות בזכויות אדם.

חלפו כבר חמש שנים מאז ניתן פס”ד בג”ץ הצפיפות, אך המדינה עדיין לא הצליחה לעמוד בהוראותיו וקיבלה הארכה נוספת של חמש שנים.

העלייה בשיעור המעצרים מחד, ואי נקיטת צעדים מספיקים להעמדת שטח מחייה מינימאלי לכל אסיר ועצור מאידך, הובילו למציאות בה שירות בתי הסוהר סגר השנה את שעריו למשך מספר חודשים, וסירב לקלוט עצורים חדשים.

במשך תקופה זו, עצורים רבים לא הועברו למתקני המעצר של שב”ס עם סיום חקירתם, אלא נותרו ללון בתחנות המשטרה. מביקורים שערכה הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2022 בתחנות משטרה עולה כי פרקטיקה זו גרמה לפגיעה קשה בזכויות העצורים: הלנה על רצפה חשופה, היעדר גישה לשירותים, מזון ושתייה, שהייה בתנאים של מחנק וצחנה, ועוד.

על בסיס הממצאים פרסמה הסניגוריה הציבורית דוח תנאי כליאה מיוחד, אשר תרם תרומה מכרעת להפסקת הפרקטיקה של הלנה בתחנות.

בעיית הצפיפות היא תוצר לוואי של מדיניות כליאה רחבה מדי, מדיניות אשר גובה מחירים כבדים לא רק מאוכלוסיית הכלואים ומשפחותיהם אלא גם מהחברה, לנוכח העלויות הגבוהות של הכליאה והשפעתה על רצידיביזם.

המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם, ועוד.

• “תיק קטן”: כתבי אישום שלא היה מקום להגיש – בשנה החולפת הוחלט להפנות זרקור לתופעה נרחבת של חזרה מכתב אישום על-ידי התביעה. לרב חזרה מאישום היא תולדה של פניית הסניגור לתביעה בטרם המענה לכתב האישום, תוך הצבעה על קשיים ראייתיים, פגמים בכתב האישום, טענות משפטיות רלוונטיות, נסיבותיו האישיות של הנאשם, ועוד. התופעה של חזרה מכתב האישום משליכה גם על כמות התיקים המסתיימים בתוצאה של זיכוי, שכן לפחות חלק מן התיקים בהם המאשימה בוחרת לחזור מכתב האישום היו מסתיימים בזיכוי, לו היו מתנהלים.

• התמונה העולה מהדוח היא שקיימת עלייה בהיקף היישום של זכות ההיוועצות, אותה הסניגוריה פועלת לקדם. בשנת 2022 עלה שיעור ההודעות למשרדי הסניגוריה על עצורים המבקשים ייעוץ לפני חקירה ל-73.70% לעומת 71.30% בשנת 2021.

• ייצוג נוער – בשנת 2022 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-10281 הליכים של בני נוער, המהווים כ-10% מכלל ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו. הסניגוריה ייצגה בכ-79% מהתיקים שנפתחו בבית משפט השלום לנוער ובכ-32% מהתיקים שנפתחו בבית המשפט המחוזי. בשנת 2022 בוטלו 601 כתבי אישום בתיקי הנוער בעקבות בקשות שהוגשו על-ידי הסניגוריה הציבורית, כ-29% מתיקים אלו בוטלו בשל בקשות הסניגורים לסגירת התיק הפלילי עקב קיומו של הליך טיפולי חלופי. 56% מתיקי הקטינים שייצגה הסניגוריה הציבורית הסתיימו באי הרשעתו של הנאשם.

• ריבוי מעצרים לצרכי חקירה – בשנת 2021 עלתה כמות המעצרים ל-51,053, עליה של 10.8% משנת 2020. הסניגוריה הציבורית פועלת במטרה להפחית את מספר המעצרים בשלב החקירה, באמצעות מעקב שוטף אחר הגשת הליכי ערר ועיון חוזר על החלטת הקצין הממונה, הכשרת סניגורים, הפצת טיעונים אפשריים והצעות לתיקוני חקיקה.

• ריבוי מעצרים עד תום ההליכים – על פי נתוני המשטרה, בשנת 2021 היו בישראל 21,573 מעצרים עד תום ההליכים והחלטה אחרת (42.3% מכלל המעצרים). ואכן, משרד המבקר מציין, כי ישראל היא בין חמש המדינות בעלות שיעור העצורים הגבוה ביותר ל-100 אלף איש בקרב מדינות ה-OECD.

• עיכובים ניכרים בהגשת תסקירי שירות המבחן – בשנת 2022 משך הזמן לקבלת תסקיר מעצר עמד על חודש וחצי עד חודשיים ולעיתים אף מעבר לכך. המתנה של שבועות וחודשים לתסקיר מעצר גורמת להחזקתם של נאשמים אשר טרם הוכחה אשמתם במעצר ממושך. במקרים רבים מורים בתי המשפט על שחרור ממעצר לאחר קבלת תסקיר המעצר, כך שמשך ההמתנה לעריכתו מהווה תקופת מעצר מיותרת.

שימו לב:  לסנגוריה יש 99% כישלון!!!!  99% הרשעות.  

אנחנו לא מאמינים לאף מילה של הסנגוריה שיש להם “הצלחות”.  מדובר בפיברוקים סטטיסטיים לצרכי תעמולה.  למשל אין כזה דבר “שיעורים גבוהים של חזרה מכתב אישום”.  הפרקליטים והתובעים המשטרתיים רואים בכל תיק שהגישו “הבייבי שלהם.  טרף שנפל לידיים. למה שישחררו?

למשל הנתון של 19% חזרה מכתב אישום מבוסס על דגימה של 325 תיקים בלבד ובמחוז אחד בלבד.

הסנגוריה הציבורית מתריעה על הגשת כ 1600 תיקים נגד מוגבלי נפש בשנה.  איך הפרקליטות לא ידעה מראש שמדובר במישהו עם בעיות פסיכיאטריות לפני שהגישו כתב אישום????

בבית משפט השלום, הסנגוריה היא מונופול עם 63% ייצוג.

למעשה ענת מיסד כנען מודה בדו”ח שהיא יוזמת “שורה של יוזמות להעלאת מעמדם של נפגעי ונפגעות עבירה בהליך הפלילי, המעוררות חשש כבד לערעור האיזונים העדינים בהליך הפלילי ולפגיעה בזכויות חשודים ונאשמים, ובפרט בזכות להליך הוגן”.

אם היא מעלה את מעמד נפגעי העבירה, זה אומר שהיא מורידה מיכולת ההגנה של הנאשמים אותם היא אמורה לייצג.

למשל אם “נפגעת” מתלוננת שנאנסה, אבל יש לה שורה של הרשעות בעבירה של סחיטת גברים על רקע פיתוי רומנטי, העלאת מעמדה של הנפגעת פירושו שהנאשם לא יוכל להתגונן ולהוכיח שמדובר בתלונת שווא ע”י סחטנית מדופלמת.

בקיצור, נותנים לפמיניסטית מדופלמת להגן על גברים שהיא מתעבת…

PDF

שימו לב:  יש בסנגוריה “צוות לזכויות בהליך פלילי” שבראשו עומדים בראש הצוות עומדים הסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז מרכז, עו”ד דורית נחמני, ומנהל תחום חקיקה ומדיניות, עו”ד ישי שרון. חברי הצוות: עו”ד מורן כרמון, עו”ד נח אולשה, עו”ד רוית הרמן, עו”ד אביאל קריא, עו”ד נתנאל לגאמי, עו”ד ליזי בר שובל,עו”ד יגאל בלפור, עו”ד רימונה שלג, מר אורי שלו, עו”ד נועה מישור ועו”ד נתנאל יעקב חי.

בפועל הם לא עושים כלום.

יש גם “צוות ריבוי מאסרים”. בראש הצוות עומדים המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, עו”ד גליה ניצני והסניגור הציבורי המחוזי של מחוז תל-אביב, ד”ר אלקנה לייסט. חברי הצוות: עו”ד אנה בריל, עו”ד עירית שלזינגר, עו”ד שרון רינגר, עו”ד ענת יערי, עו”ד ציפי גיטר, עו”ד סתיו כהן, גב’ אתי רחמים, גב’ אורלי פרייליך, גב’ חלי אוחיון, עו”ד ישי שרון.

בפועל הם לא עושים כלום.

יש גם “צוות שיקום רווחה וסיוע”. בראש הצוות עמדה המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, ד”ר חגית לרנאו, ולאחר פרישתה מובילים את הצוות עו”ד רחל דניאלי, עו”ד נתנאל לאגמי והסניגור הציבורי המחוזי של מחוז ירושלים, עו”ד ודים שוב. חברי הצוות: עו”ד רעות רוזנר, עו”ד שרון קופפר, עו”ד נטע לוי, עו”ד רעות קורוליק, עו”ד הדר ברביבאי, עו”ד עינת סנדלר ועו”ד מריה מזאוי-מרשי.

בפועל הם לא עושים כלום.

יש גם “צוות הבניה מחדש של מיקור החוץ”. בראש הצוות עומדים הסניגור הציבורי המחוזי של מחוז ירושלים עו”ד ודים שוב והמשנה לסניגורית הציבורית הארצית, עו”ד גליה ניצני. חברי הצוות: הסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז חיפה עו”ד חיננית שפרלינג, עו”ד תרצה קיש, עו”ד ניר רהט, עו”ד ויקטוריה אבקין, גב’ שוהם יוגב, גב’ אתי כהן וגב’ שרית קיקוזשווילי.

בפועל הם לא עושים כלום.

יש גם “צוות לשכת עורכי הדין”ץ בראש הצוות עומדים עו”ד גיל שפירא ועו”ד קארין מרידור. חברי הצוות: עו”ד אנה בריל, עו”ד ואסים דאהר, עו”ד גיא נגר, עו”ד אורית בר, עו”ד דני בר דוד, עו”ד טל לויטס ועו”ד תמר בוקשפן.

בפועל הם לא עושים כלום.

יש גם “צוות התחדשות פנים ארגונית”.  בראש הצוות עומדים הסניגורית הציבורית הארצית עו”ד ענת מיסד כנען, עו”ד שי שחמון ועו”ד מרי גונטר. חברי הצוות: הסניגורית הציבורית המחוזית של מחוז צפון עו”ד טל אברהם, עו”ד גלית זמירי, עו”ד ריטה טהורי, גב’ רוחמה שמואלי, עו”ד אלעד בלעיש, עו”ד רונה שוורץ, גב’ אפרת מאולבוגט, עו”ד אלכסי גלפגט ועו”ד מיכל רובינשטיין.

בפועל הם לא עושים כלום.