בתאריך 4/7/2024 הוסר צו איסור פרסום על “פרשה” מאוד מבישה של “רצח” מחבל נוחבה ב 7/10/2023 (יום הפלישה) ע”י 3 אזרחים שיצאו להילחם בנוחבות, לחלץ פצועים וגופות.  סער אופיר, ישראל ביטון ורועי יפרח.

ה”פרשה” נוהלה ע”י פרקליטות מחוז ת”א (הפרקליטה אושרה גז), ומחלקת אלמ”ב בתחנת מסובים (השוטרת הילה בן ברוך).  לשב”כ אין שום קשר לזה. השב”כ וצה”ל לא התערבו כי דניאל הגרי פרסם שלא היתה שום פגיעה בביטחון המידע.  זהו נטו תיק חקירת אלמ”ב (בלי שהיה בכלל אלימות כלפי הגרושה, סיוון יפרח) שהסתעפה לכיוונים מטורללים……. אין לזה שום קשר לפרקליטות הצבאית.

שימו לב:  למשטרת מסובים ופמת”א יש זמן להגיש כתבי אישום על החזקת נשק באמצע הלחימה, או נגד על “רצח נוחבות בזמן לחימה וטיהור שטח”.  אבל עד היום לא ראינו אפילו טיוטה של כתב אישום אחד לנוחבות שרצחו, שרפו ואנסו.  איזה בידור.

במשטרת מסובים פורסים שטיח אדום לכל גרושה ממורמרת

זהו עוד סיפור שמתחיל מנקמותיה של גרושה ממורמרת בהליכי גירושין שרוצה לנקום בבעלה.  מדובר בסיון יפרח פרודתו של רועי יפרח.  היא שמעה שבעלה שוכב עם חיילת מבסיס זיקים בשם ליאור מורד, והלכה לנקום בו במשטרת מסובים שהוא “אוגר נשק……” ושיש לו אקדח ברישיון שלטענתה הוציא במרמה כי היא התלוננה עליו שהוא מסוכן.

אותו בחור, רועי יפרח טס ב 7 לאוקטובר לבסיס זיקים להציל את אהובתו החיילת ליאור מורד.  הפרודה/גרושה סיון התפוצצה מקנאה.  נשבעה לנקום.  כלבה ארורה.

מכאן הסיפור הסתבך…..  אם הממורמרת לא היתה מתלוננת על אלימות במשפחה (אגירת נשק), כל הסיפור הזה לא היה קורה. מה לא מוכנים לעשות במשטרה ובפרקליטות למען הנשים הגרושות.

רועי יפרח לחם במשך 3 חודשים ללא הפסקה בעוטף מה 7/10/2023 ועד 17/12/2023.  לאחר שניקו את העוטף ממחבלים הוא נכנס עם הפלוגות לתוך עזה!!!!  להבנתנו הוא חף מפשע והמשטרה סתם מתנכלת לו.  מגיע לו צל”ש.  מי עוד קם ב 6:30 בבוקר ה 10/7 וטס לגוב האריות????? אושרה?  הילה בן ברוך????  סיוון הממורמרת????

שוטרת האלמ”ב הילה בן ברוך מתחנת מסובים יזמה את החקירות

מי שהוציאה על רועי יפרח צו מעצר היתה רפ”ק הילה בן ברוך מתחנת מסובים, שקיבלה את התלונה של פרודתו סיון יפרח.

לדבריה היא התרשמה שההפתעה שלו מהמעצר הייתה כנה: “ראינו בחקירה שהחשוד לא מבין את חומרת העבירות שמיוחסות לו, אבל מבחינתנו אין ספק שמדובר באירוע חמור – חשוד שמ-7 באוקטובר ועד 17 בדצמבר התחזה לאיש כוחות הביטחון תוך ניצול התנדבותו בארגון איחוד הצלה”.

בתמונה:  השוטרת הפמיניסטית הילה בן ברוך, זונת ביבים משוקמת.

בתמונה: הבוס של הזונה הילה בן ברוך, ניסים אוחיון.  סרסור הנוחבות.

רועי יפרח גיבור ישראל לא צריך לשבת דקה בכלא לחם כמו אריה 3 חודשים בנוחבה

רועי יפרח אמר לרפקית הילה בן ברוך כשעצרה אותו “רציתי להיות גיבור, ואני לא מתחרט על שום דבר. הייתי עושה את זה עוד 300 פעם….. במקום להגיד לי תודה שסיכנתי את חיי, באים וממציאים עליי שקרים כאילו שהמטרה שלי הייתה לגנוב נשק….היו לנו כמה תקריות בג’בליה, וכן, הרגתי יותר מ-20 מחבלים”….. “אני הכוונתי את המסוק של הרמטכ”ל שנחת בעזה, הכנסתי אותו למנהרה ופתחתי לו ציר. אם אני אדם מסוכן או עבריין רודף בצע, כמו שהמשטרה טוענת כלפיי, אז איך נתנו לי להתקרב לראש הממשלה, לשר הביטחון לרמטכ”ל?”.

דניאל הגרי דובר צה”ל מסר בתגובה למעצרו של יפרח:

“משטרת ישראל העבירה לצה”ל את ממצאי החקירה של האירוע החמור במסגרתו אזרח, שלא שירת בצה”ל, הצטרף בימים הראשונים למלחמה לכוחות צה”ל ופעל עמם לאורך מספר שבועות. בנוסף, על פי החשד גנב ציוד ואמצעי לחימה. נסיבות כניסתו של האזרח לבסיס ושהייתו לצד הכוח ייבדקו על ידי צה”ל. לפי מידע הקיים בעת הזו עולה כי לא נגרמה פגיעה בביטחון המידע”.

נציין כי כדי להכפיש את רועי יפרח, הפרקליטה אושרה גז הדליפה לשטינקר הקבוע שלה שמעון איפרגן שלא רק שיפרח משקר שהוא הרג 20 מחבלים אלא שהוא גם “בגד באשתו”…

כאילו זה מה שיקנה לה מימד מוסרי להתנפלות שלה על רועי יפרח.  שמעון איפרגן אכן פרסם כתבת שיימינג מגמתית תחת הכותרת ““הונה גם את אשתו”: למה באמת רועי יפרח התחזה ללוחם.  11/1/2024.

לפי שמעון איפרגן סיון קבעה פגישה עם בעלה רועי יפרח, כדי שאפשר יהיה להיכנס לדירה שלו כשהמשטרה יודעת שהוא לא בבית.  כשהוא הגיע לפגישה, עצרו אותו ובמקביל צוות אחר יצא לחפש אמל”ח בדירה שלו.  איך שהנשים הישראליות אוהבות לנקום…..  ואיך שהמשטרה הישראלית אוהבת לשרת נשים גרושות…..  מדהים…..

https://www.mako.co.il/men-weekend/Article-e23592012f8fc81027.htm

הפרקליטים ביקשו צא”פ כדי שסינוואר לא ינקום בחטופים…..

בדיון בענין המעצר של סער אופיר ב 3/7/2024, הפרקליטים טענו שהצא”פ חיוני כי “אם ישמעו על זה בעזה עלולים להתנקם בחטופים”.   האחראית להעמדה לדין זו היא פרקליטת מחוז ת”א אושרה גז אייזנשטיין (מי שנכשלה בתיק הברנוער), ועוה”ד לילך כץ ואיהב נופל.

השופט המחוזי עודד מאור אפילו נזף בפרקליטים ששלחה אורה גז מדוע כתבו “התעללות בפלסטיני” ולא “התעללות במחבל נוחבה שבא לרצוח יהודים”.  התשובה היתה “נתקן את המלל בהתאם לבקשתך כבוד השופט”.

הפרקליטים טענו שיש להם סרטון מרשיע שבו רואים את השניים בועטים במחבל, ושיש להם “מידע מודיעני” שהם גם הרגו אותו בירי. לטענת המחבלים הירי במחבל מנע הפקת “מידע מודיעני חשוב” מהמחבל.  הבחורים בכלל טוענים שהיה במקום אמבולנס ושהם מסרו אותו לאמבולנס שייקח אותו לעמדה של אנשי שב”כ שחקרו מחבלים, ושהם מסרו אותו לאנשי האמבולנס כשהוא חי.

מה שמחריד פה זה שהפרקליטות משתמשת בביטויים “רוצחים” ו”מתעללים” כשמדובר במחבל רצחני נוחבתי שמי יודע את מי הוא רצח, אנס או שרף לפני שפגשו אותו.

בתמונה:  הפרקליט של התיק איהב נופל מפרקליטות מחוז ת”א.  ת”ז 204179204 גר בשדרות צהל 26 לוד. [email protected]

הבוסית של איהב נופל, אושרה גז אייזנשטיין (מהפדיחה של הבר נוער) ת”ז 022910723 גרה במרים החשמונאית 52 מודיעין. [email protected].

הפרקליטה לילך כץ ת”ז 033869827 גרה ברח’ מטמון הכהן 3 ת”א.  ליד כיכר המדינה.  2 דקות הליכה מהדירה של גלי בהרב מיארה. [email protected]

ההחלטה של השופט עודד מאור לבטל את איסור הפרסום עמ”י 9633-07-24

שימו לב ששם השוטר רוברט בן יוסף מופיע כ”רוברט ברדהולדס”.   נשמע כמו שם משפחה של אחד שעבר גיור לחומרא.  שימו לב שהביקורת של עודד מאור על הפרקליטות היא בלשון רפה.  הוא מפחד מהם פחד מוות שיעשו לו שיימינג.

ההחלטה של השופט עודד מאור בשחרורם של סער אופיר וישראל ביטון

בניגוד למה שסיפרו לנו, השופט עודד מאור בכלל לא הזדעזע מהחוצפה לעצור לוחמים וחסלי נוחבה על עבירות של רצח והחזקת נשק.  להיפך, הוא אפילו החמיר את הדרישה לערבויות:  ההתחייבות העצמית תועמד על סך של 20,000 ₪, ערבות צד שלישי תועמד גם היא על 20,000 ש”ח, ויהיה על סער אופיר להפקיד במזומן 5,000 ש”ח.

החלטה מחפירה של עודד מאור.

בעניינו של ישראל ביטון שלגביו לא היתה טענה של החזקת נשק, אלא רק רצח, השופט כתב “הערר נדחה”.

PDF

המתלוננת היא גרושה נקמנית סיון יפרח אשתו של רועי יפרח

הכל התחיל בגלל תלונה של גרושה ממורמרת וקנאית, סיון יפרח מתל אביב.  בגלל הליכי גירושין בעלה רועי יפרח שכר דירה בראשל”צ.  ביום של הפלישה הוא דהר לבסיס זיקים כדי לעזור בהצלה.  הסיבה שהגיע דווקא לזיקים היא כי המאהבת שלו ליאור מורד משרתת שם, והוא רצה להציל אותה.

סיוון יפרח רצתה לנקום והלכה למשטרה להתלונן שבעלה “אוגר נשקים שלא כדין” ונפתחה חקירה.  למעשה הוא גם אוגר נשים, אבל כדין.  נראה שבעלה מאוד מבוקש והגרושה קנאית וממורמרת.

רועי יפרח חיפש תירוץ במשטרה למה הוא אוגר את הנשק וסיפר שהוא קיבל את אחד הרובים מאבא של סער אופיר כתרומה למאמץ הלאומי לחיסול נוחבות בשטח, ערן אופיר.  לגבי שאר הנשק טען שעדיין לא הספיק להחזיר כי הוא באמצע לחימה בשטח.

יפרח פגש את סער אופיר ואת חבר שלו ביום השני של המלחמה.  נותרה פה מלחמת גרסאות, למה אבא של סער נתן לו נשק (בלי לבדוק), והאם הוא התכוון להחזיר את הנשק…….

כל זה לא היה קורה ולא היה מתפתח בכלל לחקירה משטרתית, אלמלא הגרושה הממורמרת סיון יפרח לא היתה נוקמת ופונה למשטרה, למחלקת האלמ”ב שתפקידה לשרת נשים גרושות.

לפי שמעון איפרגן “גורם בפיקוד הדרום אמר ש”ההתנהלות חשפה שורה של מחדלים חמורים בצבא, כולל סיכון חייו של ראש הממשלה”. 

באמת?????  מעניין מאוד איך זה סיכן את ביבי?  האיש מורעל למען עם ישראל ומלחמה בנוחבה אז פתאום ביבי בסכנה……

כשרוצים להפיץ ידיעות כזב הכל מותר, כי אף אחד לא שואל שאלות קשות.

סער אופיר ממתק של בחור

טוב… זה כבר ממש בדיחה.  סער אופיר, ממתק של בחור עם אמא דוקטורית מדהימה והישגית יצא ב 6:30 בבוקר ה 7/10 מאלקנה להילחם בנוחבות, לעזור ולחלץ את מי שרק אפשר. באותו יום, לא היתה משטרה, לא היה חיל אוויר, לא היה שב”כ, והגדר היתה פרוצה….  ממש כמו ששקמה ברסלר פינטזה……

הוא והחבר שלו, שגם הוא עצור (ושוחרר היום 4/7/2024), נכנסו ללב התופת, (ובאותו בוקר ערוצי התקשורת שיקרו לאזרחים שמדובר בפריצת גבול קטנה), חילצו ניצולים, וממש גררו גופות של אנשי ביטחון (מהסוג שיש עליהם חיסיון) כדי שהנוחבות לא יחטפו אותם.

הם הגיעו תחילה לבסיס בזיקים כשעוד היה תחת מתקפת נוחבות פעילה.  הם לקחו משם נשקים.  משם יצאו לצומת שדרות ששם היו עשרות גופות של שוטרים ושוטרות, והמקום שרץ מחבלים מסתתרים.

הם נתקלו בצוות חיילים שתפס מחבל נוחבה, וביקשו מהם להסיע אותו לבסיס רעים.  לטענת הפרקליטות, הוא “פתח איתם בשיחה, ואמר שהוא מוכן להיכנע……  ושלמרות זאת הם ירו בו”.

אנחנו אומרים…  גם אם באמת ירו בו….מגיע לו, ובאבו אבוהה מגיע לו, וחוץ מזה אין לדעת מה הוא מסתיר והוא עלול לתקוף.

בכלל, איזה רעיון מטופש לבזבז זמן של מחלצים על הסעת מחבל משדרות לבסיס רעים, רק כדי “להוציא ממנו מודיעין”…. ובכלל מי אמר שהוא יזמר וייתן מודיעין????  עובדה מכל המחבלים לא התקבל אפילו מודיעין אחד שעזר לחילוץ חטופים.

לפי ברהנו טגניה, “השלושה התבקשו משוטרים בשטח (צומת שדרות) למסור באמבולנס שלהם מחבל שנתפס לחוקרי השב”כ שבבסיס רעים – כדי שאלו יוכלו להוציא ממנו מידע מודיעיני.   לטענת השלושה הם מסרו את המחבל בחיים לשוטרים שהיו בנקודה אליה נשלחו (בסיס רעים), לטענת המשטרה הם הרגו אותו”.

נציין שהשלושה טענו שבבסיס רעים בכלל לא המתינו חוקרי שב”כ, אלא לוחמים אחרים ושהם מסרו את המחבל חי.

השלושה – הראשון חייל משוחרר, השני מתנדב באיחוד הצלה, שניהם בשנות העשרים לחייהם, ואדם שלישי מבוגר יותר (רועי יפרח בן 35)  מגיעים דרומה להעניק עזרה לפצועים. בשלב כלשהו שוטרים מוסרים להם מחבל שנתפס במהלך הקרבות, ומבקשים מהם להעביר אותו באמבולנס עליו נהגו לחוקרי השב”כ שהיו במרחק כמה ק”מ מהם. מטרת העברתו של המחבל לידי אנשי השב”כ, הייתה לחקור אותו בשטח כפי שנעשה למחבלים רבים שנתפסו במהלך הלחימה והוצא מהם מידע מודיעיני חשוב.

מכאן הגרסאות מתחילות להסתבך: לטענת שניים מהחשודים, המחבל אכן נלקח באמבולנס לנקודה שבה נאמר להם שנמצאים חוקרי השב”כ – אולם היו שם רק שוטרים, להם מסרו את המחבל בחיים. לטענת חוקרי ימ”ר תל אביב שחוקרים את הפרשה, שלושת החשודים לא העבירו את המחבל לאף שוטר, אלא חקרו אותו בעצם והרגו אותו לאחר מכן. השלושה מכחישים בתוקף את המיוחס להם, וחוזרים בחקירתם על הגרסה שהעבירו את המחבל חי, פצוע, לשוטרים שהיו בנקודה אליה נשלחו.

חוקרי המשטרה טוענים כי יש בידיהם תיעודים שבהם נראים החשודים מתעללים במחבל. נגד אחד החשודים, רועי יפרח, הוגש באחרונה כתב אישום בגין התחזות לאיש שב”כ. במעמד הזה הפרקליטות ביקשה להאריך את מעצרו עד לתום ההליכים.

https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-6635da5749d7091026.htm

מי מאמין לשקר של הפרקליטות שאפשר היה להפיק מידע מודיעיני חשוב????

נציין שאנחנו לא בולעים את הסיפור שרצו לחקור את המחבל ולהוציא ממנו מידע מודיעיני חשוב.  מדובר בהפלצה מופלצת.

באותו יום לא היה למי להעביר מידע מודיעני חשוב כי הכלבלבת של רונן בר, השב”כניקים” חלו בכלבת, לא הגיבו והיו משותקים.  הרשת הסללורית לא פעלה.  שוטרים בניידות ברחו צפונה.

למי בדיוק היו מעבירים את ה”מידע המודיעיני החשוב”?  לרונן בר?  באותו יום הוא היה בטוח שלמחרת הוא מפוטר בגלל פדיחה איומה שכזו.  באותו יום לא היתה שום תועלת בשום מידע מודיעיני.  זה היה יום של לחימה נטו.  היה צריך ללכוד נוחבות ולחסל אותם. לנקות את השטח.  זו היתה המשימה היחידה באותו יום ו 4 ימים אחר כך.

גם הנוחבות לא ידעו בדיוק איפה לתקוף.  אומרים שהם בכלל לא ידעו על הנובה, והגיעו לשם בגלל הרעש של הדיג’ייז.

אז שלא ימכרו לנו בלופים על הפקת מידע מודיעני חשוב ב 7/109/2023.  היום 4/7/2024 איפה המידע המודיעיני החשוב על מיקומם של סינוואר ודף ו 120 החטופים?????

חארטא.  מדינה של חרטא.  לדעתנו אין שום סיבה שאף חייל יישאר בעזה ויילחם…. עם פרקליטות שכזו.  שקמה ברסלר וינדמן רצתה השתמטות מצה”ל….  זה אכן הזמן להשתמט מצה”ל.  שיבואו השפחות עם הגלימות האדומות ויחליפו את החיילים.

בתמונה:  השני שנעצר, ישראל ביטון.  לחם יד ביד עם רועי יפרח וסער אופיר

השופטת אביטל אמסלם קבעה אין בדל של ראיה למעצר

אתמול 3/7/2024 השופטת אביטל אמסלם קבעה שאין בדל של ראיה לכאורה המצדיקה מעצר והורתה לשחרר אותו.  כל מה שהראו לשופטת זה סרטון שהנוחבה חוטף בעיטה.

השוטר רוברט בן יוסף מימ”ר תל אביב התעקש לבקש עיכוב הליכים עד לערעור, וגם בערעור השופט עודד מאור קבע שאין שום סיבה למעצר.  התיק חזר לאביטל אמסלם שקיימה דיון היום 4/7/2024 בשאלת איסור הפרסום, והורתה לבטל אותו.

רוברט בן יוסף מימ”ר תל אביב רץ למחוזי.  השופט עודד מאור שאל את הפרקליטים “למה להשאיר צא”פ על כנו, כשכולם בחוץ יודעים במה מדובר.  איך ידעו התומכים להגיע לבית המשפט לתמוך?”.  הפרקליטים טענו שאם זה יועד ליחיא סינוואר הוא יתנקם בפגיעה בחטופים…..(לפי הערכות מצב של שב”כ).  עודד מאור נתן עיכוב ביצוע על הסרת הצא”פ עד 20:00 כדי לפנות לבית משפט עליון.

מכיון שאין שום פרסום בנושא אחרי 20:00 אנו מניחים שבית משפט עליון הוציא עיכוב ביצוע. אבל סביר להניח שמי שיקבל את התיק זה חאלד כבוב…..

פרטים נוספים מוואלה 4/7/2024

הותר לפרסום: שלושה אזרחים נעצרו בחשד לרצח מחבל נוחבה במהלך קרבות ה-7 באוקטובר בעוטף

מפרטי החקירה כפי שנודעו לוואלה, עולה כי החשוד המרכזי ושניים נוספים ירדו בבוקר ה-7 באוקטובר לאזורי הלחימה בעוטף עזה, ולפי החשד, במהלך הקרבות תפסו פלסטיני שזוהה כמחבל נוחבה וחיסלו אותו. במהלך הלחימה לקחו איתם כלי נשק צבאיים, והם חשודים גם בגניבת אמל”ח

הותר לפרסום היום (חמישי) כי שלושה אזרחים נעצרו בחשד להרג פלסטיני במהלך קרבות ה-7 באוקטובר בעוטף. כמו כן הם חשודים בגניבת אמלח. בית משפט המחוזי דחה את בקשת המשטרה להטיל צו איסור פרסום על פרטי הפרשייה והורה על שחרורם בתנאים מגבילים.

בבית משפט השלום תל אביב הוארך מעצרו של תושב תל אביב, החשוד המרכזי ברצח המחבל ב-7 באוקטובר וגניבת אמל”ח במהלך הקרבות בעוטף עזה. יחד עמו נעצרו שני חשודים נוספים שנעצרו במסגרת הפרשיה אך בית משפט הורה על שחרורם, בהיעדר חשד סביר אך במשטרה הגישו ערר לבית משפט המחוזי תל אביב שנדחה, ונבחנת כעת הגשת ערר לבית משפט העליון.

הפרשייה

ההסתבכות עם רועי יפרח שמואשם באגירת נשקים

לסיפור זה יש תפנית בעלילה שכן זה לא נולד סתם.  סער והחבר שלו פגשו את רועי יפרח ביום השני של הלחימה 8/10/2023.  רועי יפרח נעצר ב 17/12/2023.  רועי יפרח בעצמו הגיע לקרבות מול הנוחבה באיזור בסיס זיקים החל מ 7/10/2023 ב 6:30 בבוקר.  רועי יפרח טען שאת סעד אופיר הוא הכיר “יום אחרי פרוץ הלחימה” כלומר 8/10/2023.

אלא שרועי אגר נשקים אצלו בבית.  לגבי אחד מהנשקים הוא טען שאת הנשק הוא קיבל במתנה מאבא של סער, ערן אופיר, שהוא סוחר נשק.  אבא של סער הכחיש שהוא בכלל מוכר סוג כזה של רובה.  אבא של סער טען שהוא תרם את הרובה כי באמת חשב שיפרח הוא לוחם גיבור, וברור שבאותו יום אי אפשר היה לבדוק על עברו בגוגל…

מסתבר שבין לבין הספיק רועי יפרח לזיין חיילת בשם ליאור מורד…..  ליאור מורד אמרה שהיא “נגדת לוגיסטיקה בקבע בזיקים ממרץ 2019, הכירה את המשיב (יפרח) ב 9/10/23 שהציג את עצמו כלוחם ימ”מ במילואים. כי לאורך התקופה הקשר בניהם נעשה זוגי, הם נפגשו הרבה ונפגשו בבסיסים ובבתיהם ועוד”.  לדבריה ביקש ממנה שתיתן לו משקפות צבאיות להגנה מפני חול, והיא נתנה לו.

ליאור מורד צלצלה לסער אופיר והתלוננה שיפרח בוגד בה עם חיילת אחרת.  פתאום הסתבר לכולם שהוא נשוי…..סער אמר בחקירה ש”קיבל שיחת טלפון מבחורה בשם ליאור, שהנה חיילת, שסיפרה לו כי המשיב בוגד בה והיא גילתה זאת מבחורה אחרת שבתפקידה שוטרת הגרה בבית דגן.  לאחר שקבעו להיפגש הוא מבין כי המשיב התחזה בפניהם ללוחם ימ”מ….  בהמשך לאותה פגישה הגיעה סיון יפרח שהמשיב נשוי לה. סיון סיפרה להם על המשיב והגישה שיש לו לאמל”ח…. ול”סורק תדרים משטרתי”.

בתמונה:  רועי יפרח והנשקים שעליהם כל הרעש……  לא התרשמנו….

כתוצאה מכך הפך סער אופיר חשוד בעבירה של החזקת נשק ותחמושת, וזו הסיבה שפרצו לבית הוריו עם צו חיפוש (4 פעמים).

מה שמיסתורי פה זה מאיפה נולדה הטענה שסער וחבר (שזהותו לא ידועה כעת) רצחו מחבל נוחבה שה”התחנן על נפשו”.  נראה שהסיבה שסער לא רצה להפליל (להיות שטינקר) על רועי, והתוצאה היא הנקמה של הפרקליטות…..

נירית אופיר אמא דוקטורית אשת אשכולות וערן אופיר אבא תת אלוף!!!!

נציין שאמא של סער אופיר היתה בסעודיה שבועיים לפני חרבות ברזל בצוות סודי לדון בנורמליזציה עם סעודיה.  היא בוגרת תואר שני ושלישי במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, מכהנת כמנכ”לית לשכת המסחר והתעשייה ישראל-מדינות המפרץ. ייצגה את מדינת ישראל בוועידה בינלאומית של אנשי ממשלבאבו דאבי בנושא מערך הרכבות בערים חכמות, ודיברה על פיתוחים ישראליים שיכולים לתת מענה לאיומי התקפות בערים חכמות.  היא מנכ”לית ובעלים של ONational – projects & investments in the gulf.

בנוסף היא פעילה הומניטארית.  הקימה מקלטים לאנשים בסכנת חיים, עסקה במימון והקמת מערכות לוגיסטיות, העברת ציוד ומזון, הקמת מערכות חינוך במקום אלו שקרסו, קליטת ילדים הסובלים מפוסט טראומה ופציעות פיזיות, הכשרת צוותי הוראה ותוכניות לימודים, הקמת רשתות חשמל, חיבור אינטרנט, ויישום מערכי שיעור טכנולוגיים ממוחשבים. היא מייסדת פרויקט “שמס-שמש” ליצירת מערכת תקשוב בין סטודנטים מישראל ובין סטודנטים ממדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עמן.

ד”ר אופיר שותפה בהקמת חמ”ל למבצעים בזמן משברים המסייע בהקמת חדר מיון לטיפול בנפגעי רקטות, בניית צוות מתנדבים למציאת בתים חלופיים וציוד לבתים שנהרסו מפגיעות רקטות, מערך הסעות ארצי לציוד ביתי, ומערך מיוחד לנכים.

האבא ערן אופיר, תת אלוף.  ראש מנהלת גבולות במשרד הביטחון. הוא המוח שפיקד על הקמת גדר התפר בשטחים והגדות המפרידים מעזה.

וזה הפרקליט שהעמיד לדין את הבן שלה, איהב נופל…

להלן החלטה בבית משפט מחוזי במעצר עד תום הליכים של יפרח אצל השופט שמואל מלמד

שימו לב:  השופט שמואל מלמד הוא פרקליט עם גלימה של שופט.  בשנים 1998-2010 עבד במשטרת ישראל, תחילה כתובע תעבורה ומשנת 2001 ראש שלוחת תביעות פליליות.  ב 2010 מינו אותו שופט תעבורה.  מאז בגלל ציות 100% לפרקליטות קודם למחוזי.

אצל ארז מלמד הפרקליטות תמיד צודקת.  הפרקליטות היא החליל שלפיו כולם רוקדים.  הפרקליטות מקבלת ממנו ציות עיוור של 100%.  אין נאשם צודק.    אין כזה דבר ראיות לא קבילות.  אין כזה דבר “תרגילי חקירה” לא חוקיים.  הכל חוקי למען ההרשעה.  אין לו זיכויים.  100% הרשעות.  התנהגות בהמתית כלפי סנגורים.  אם אתם לא מאמינים לעדנה…. תשאלו כל סנגור מה דעתם על הנבלה הזה. והוא גם מדבר בטון מאוד נשי, כאילו יש לו כוס.

מי שקורא את ההחלטה הזו צריך להבין שהפרקליטות סכסכה בין הנחקרים, מנסים לשדר להם שאם ילכלכו על האחר, הם ייצאו בלי כלום.  שימו לב שכל השופרות מכפישים את רועי יפרח כאילו הוא עבריין, מסוכן, כאילו הוא אוגר נשקים כדי לעשות פיגוע טרור נגד אזרחי ישראל.  הפחידו את אבא של סער אופיר, ערן אופיר, שהוא בכיר בצה”ל, שיפגעו לו בדרגות כי נתן ליפרח רובה במתנה….כדי ללחום בנוחבות.

אז כן הוא קצת נון קונפורמיסט ויש לו פטיש לאמצעי לחימה.  אבל מי יצא להגן על האזרחים ב 7/10/2023 אם לא אנשים עם שריטה מסוימת….  (פטריוטיזם).  השאר ישבו בבית וצפו בדנה וייס משקרת להם מדובר בחדירה מינורית של מחבלים….. עובדה שהוא לחם כמו אריה.  עובדה שאף אחד בצה”ל לא התלונן עליו.  עובדה שהוא היה באמצע לחימה כאשר עצרו אותו.  עובדה שהוא טען שעדיין לא הספיק להזדכות על ציוד כי הוא באמצע לחימה.

אבל….  יש עליו תלונה של אישה גרושה, ומבחינת פמת”א ומשטרת האלמ”ב, הוא מסוכן וצריך לחסל אותו כי גרושתו התלוננה עליו.

שימו לב מספר התיק של כתב האישום נגד רועי יפרח הוא ת”פ 64967-12-23.  הדיון הבא בתאריך 18/8/2024 אצל השופטת הזונה שרית זמיר (גם היא שוטרת כלבתית לשעבר).  מדובר בשוטרת שהיתה מתצפת על מכוני ליווי ורושמת רישומים של מספר הלקוחות.  בזכות הפללת מכוני עיסוי קידמו אותה לשיפוט.  אין הרבה הבדל בינה לבין הזונות שעליהן היא תיצפתה.

בית משפט מחוזי תל אביב יפו

מ”ת 64920-12-23 מדינת ישראל נ’ יפרח(עציר)

1. נגד המשיב הוגש ביום 31.12.23 כתב אישום שבו מיוחסות לו העבירות הבאות:

• גניבת נשק (ריבוי עבירות)- עבירה לפי סעיף 384א(ג) לחוק העונשין, התשל”ז 1977 (להלן: “חוק העונשין”).
• עבירה של הובלת נשק ותחמושת (ריבוי עבירות)-עבירה לפי סעיף 144 (ב) (רישא וסיפא) לחוק העונשין.
• עבירה של החזקת נשק ותחמושת (ריבוי עבירות)- עבירה לפי סעיף 144 (א) (רישא וסיפא) לחוק העונשין.
• עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות)- עבירה לפי סעיף 415 (סיפא) לחוק העונשין.
• עבירה של גניבה בנסיבות מיוחדות (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 384א. (א)(1) לחוק העונשין.

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המאשימה גם בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

בבקשה למעצר עד תום ההליכים צוין, בין היתר, כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, בין השאר כדלקמן: א. דוחות פעולה שערכו שוטרים. ב. הודעות עדים  ג. האזנת שיחות ד. עימותים. ה. גרסת משיב.

3. על פי הנטען בכתב האישום בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, התגורר הנאשם בדירה ברחוב המלך 3 בראשון לציון (להלן – “דירת הנאשם”) ואימו של הנאשם התגוררה בדירה ברחוב מעפילי אגוז 26 בתל אביב יפו (להלן – “דירת האם”).

בתאריך 07.10.2023, החל משעות הבוקר המוקדמות, חדרו פעילי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה יחד עם אחרים לשטחה הדרומי של מדינת ישראל (להלן: “אזור הקרבות”), ביצעו מעשים קשים ובין היתר רצחו בדם קר גברים, נשים, ילדים וזקנים, ישראלים וזרים ומתוכם אנשי כוחות הביטחון.

בו ביום, הגיעו שוטרים, חיילים ואזרחים ובכלל זאת הנאשם לאזור הקרבות בכדי לעזור לכוחות הביטחון בלחימה.

במהלך התקופה בה שהה הנאשם באזור הקרבות ועד ליום מעצרו בתאריך 17.12.23 (להלן: “התקופה”) הציג עצמו הנאשם בכזב כבעל הכשרה של חבלן, פעמים הציג עצמו בכזב כמי המשרת בתפקיד לוחם ביחידה הלאומית ללוחמה בטרור (ימ”מ) ופעמים הציג עצמו בכזב כלוחם ביחידה מבצעית מובחרת של שירות הביטחון הכללי (שב”כ) (להלן: “מצגי השווא”).

הנאשם מעולם לא שירת בשירות צבאי ולא נשא בכל תפקיד בימ”מ או בשב”כ.

על בסיס מצגי השווא ושהותו באזור הקרבות התאפשרה לנאשם הגישה לנשק, תחמושת וציוד צבאי ומשטרתי. במהלך התקופה גנב הנאשם נשק ותחמושת בכמות גדולה, על פי הפירוט כדלקמן:

א.         רובה סער מסוג M-4 מספר טבוע 274287, שני רימוני יד עשן, 14 רימוני יד הלם סנוור 7290M, כדור רימון 40 מ”מ, מטול תאורה לבנה M583A1, 3 מנגנוני הפעלה ומלכוד מאולתרים למטעני חבלה (להלן: “הנשק”).

ב.         שתי מחסניות M-16 בתוכם 57 כדורים מותאמים, מחסנית מלאה עם כדורים הולופוינט, שלוש מחסניות אקדח, מחסנית 19 בלי כדורים, מחסנית 17 עם 17 כדורים 9 מ”מ,  מחסנית 17 עם 17 כדורים הולופוינט, 124 כדורים של 5.56 מ”מ, 773 כדורים 9 מ”מ, 47 כדורים הולופוינט 9 מ”מ, 3 ידיות הסתערות M-16, מחסנית של אקדח יחד עם 9 כדורים, 3 כדורים לאקדח (להלן: “התחמושת”).

בנוסף ובמהלך התקופה, גנב הנאשם ציוד צבאי ומשטרתי רב (להלן – “הציוד”) וכן הציג בפני גורמים צבאיים את מצגי השווא על מנת לקבל במרמה בנסיבות מחמירות ציוד נוסף (רשימת הציוד מפורטת בנספח א’ המצורף לכתב האישום ואשר מהווה חלק בלתי נפרד ממנו).

במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במהלך התקופה, הוביל הנאשם חלק מהנשק ומהתחמושת ברכבו (רכב מסוג טיוטה ל.ז 22-603-37 אשר בשימושו, להלן: “הרכב”) למקומות שונים, לרבות באזור העיר תל אביב- יפו.  במועד מעצרו החזיק הנאשם בנשק ובתחמושת ובציוד הן ברכב, הן בדירתו והן בדירת האם.

4. ב”כ המבקשת הגישה טיעוניה בכתב ביום 30.1.24 לטענתו תמצית עובדות שאין עליהן מחלוקת בין הצדדים הן כי: המשיב לא שירת בצה”ל ואף לא בכל גוף בטחוני אחר. המשיב מחזיק ברישיון לאקדח בלבד. המשיב לאורך התקופה החל מה- 07.10.23 ועד למעצרו ממש התחזה בפני גורמים שונים כחבלן/משרת ביחידה מיוחדת/לוחם ימ”מ ועוד. ובנוסף כי בשום שלב לא הייתה למשיב רשות לשאת/להוביל/להחזיק נשק שנתפס ברשותו.

טען ב”כ המאשימה כי בתאריך 17.12.23 סמוך לשעה 00:30 עוכב המשיב ע”י משטרת ישראל, בצומת הטייסים בתל אביב בעקבות מידע מודיעיני “חם”, בהמשך נעצר.

בעת העיכוב המשיב ישב ליד אלחנן חייט אשר נהג ברכב מזדה ל.ז 743-25-202 כאשר המשיב נושא על גופו את אקדחו האישי ולא נמצא עליו או ברכב כל כלי נשק אחר או ציוד צבאי או משטרתי. ממקום עיכובו, הובל המשיב לכתובת דירת האם שם חנה רכב מסוג טיוטה ל.ז 22-603-37 שמוחזק על ידו. ברכבו ובדירת האם נתפסו נשקים וציוד צבאי ומשטרתי. כמו כן נטען כי בו ביום, נעשה חיפוש בדירת המשיב, שם נתפס ציוד צבאי ומשטרתי כולל תחמושת.

ב”כ המאשימה טענה כי המשיב יכול היה להשיב את הציוד קודם למעצרו וכן במספר הזדמנויות בהן שב מאזור המלחמה. לטענתה חלוקת הנשק, הציוד והתחמושת במקומות שונים מעידה בפני עצמה כי למשיב לא הייתה כל כוונה להחזיר וכי מדובר בטענה כוזבת, כיתר טענותיו של המשיב.

ב”כ המאשימה טענה כי הנשק הרובה סער מסוג M-4 מספר טבוע 274287 אשר נתפס ברכב הטיוטה  של המשיב, הינו נשק משטרתי השייך ללוחם ביחידה הלאומית ללוחמה בטרור (ימ”מ) בשם יוני גירשטיין.

טענה כי המשיב טען כי מדובר בנשק שהוחתם עליו מול חשוד אחר שנחקר בתיק בשם סער אופיר (להלן: “סער”), שלאביו ערן אופיר יש חנות נשקים.

וכאשר סער נחקר ע”י המשטרה, הכחיש את דבריו של המשיב ואף הגיש למשטרה הקלטת שיחה בין המשיב לאביו ערן, בה נשמע המשיב אומר כי החזיר את נשק M-4 שברשותו לצה”ל והזדכה עליו.

טענה המאשימה בעת מעצרו של המשיב, טען המשיב בפני השוטרים כי הנשק M4 הינו נשק פרטי והוא חתום עליו אצל קצין בשם משה אך לא מסר פרטיו של אותו קצין חרף בקשת השוטרים.

ב”כ המאשימה טענה כי באשר לשני רימוני יד עשן, 14 רימוני יד הלם סנוור 7290M, כדור רימון 40 מ”מ מטול תאורה לבנה M583A1, שלושה מנגנוני הפעלה ומלכוד מאולתרים למטעני חבלה. כי המשיב טען שניסה להחזירם לצה”ל אך נאמר לו שעליו להחזירם למשטרת ישראל.

כמו כן, בעת מעצרו טען כי התכוון יום למחרת להחזירם למשטרה. כשלטענת ב”כ המאשימה מדובר בטענה שאין לה כל בסיס ראייתי.

ב”כ המאשימה טענה כי ב”כ המשיב הציג במהלך הדיון מיום 9.1.24 חשבונית, כאשר לטענת המבקשת כמות התחמושת שנמצאה אצל המשיב עולה מהכמות הרשומה בחשבונית וכן כלל אינה תואמת. לטענת המבקשת אין בחשבונית שהוצגה בפניה כדי לתת הסבר ביחס להיקף הציוד שנמצא אצל המשיב.

ב”כ המבקשת טענה כי המשיב בחקירתו טען כי בתאריך 8.10.23 מסר נשק שאסף מאחד ההרוגים באיזור הלחימה והיה ברשותו לשוטרי יס”מ שנכחו בתחנת דלק פז מסובים, טענה זו נבדקה ע”י המשטרה ולא נמצא כל תיעוד במערכת המשטרתית.

ב”כ המבקשת טענה כי נסיבות התחזותו של המשיב בפני שורה ארוכה של גורמים במשך תקופה ארוכה, ובין היתר על מנת להשיג ציוד נוסף, מעידות על מסוכנותו המוגברת של המשיב. ב”כ המבקשת הפנה להודעות השונות שהציגו זאת.

טען ב”כ המבקשת באשר לטענת המשיב כי בכל התקופה שבין 7.10.23 ל- 17.12.23 נכח באזור הקרבות, המבקשת הפנתה להודעות העדים בתיק מהם ניתן ללמוד כי המשיב לא נכח בכל התקופה באזור הדרום לטענתו.

טענה המבקשת כי נתון זה הינו רלוונטי, שכן יכול להצביע על ההזדמנויות הרבות שהיו למשיב בהחזרת הנשק, התחמושת והציוד והעובדה שנמנע מלעשות כן מעידה על כוונתו בהותרת הנשק אצלו.

ב”כ המבקשת טענה כי באשר לתיק שנחקר על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים במסגרתו נחקרו מעורבים אחרים בפרשה והמבקשת הבהירה כי חקירה זו עסקה בדמויות אחרות שחלקם בפרשה היה שונה מזה של המשיב . לטענתה המשיב אינו נותן את הדין עליהם במסגרת התיק מושא דיון זה, והוא אף לא נחקר כלל במסגרת תיק המח”ש. ציינה כי חקירת מח”ש עדיין מתנהלת וטרם התקבלו בה החלטות.

5. ב”כ המשיב הגיש עיקרי טיעון בכתב לפיהם טען כי מדובר במשיב שהנו מתנדב באיחוד והצלה בחמש שנים האחרונות, במסגרת זו הוסמך המשיב כחובש רפואה בחרום ושימש כרכז מבצעים של סניף ר”ג וגבעתיים. לטענת ב”כ המשיב לאור אישיותו של המשיב מיד עם פרוץ המלחמה הוא הגיע לאזור הקרבות בכדי לעשות כל שביכולתו להצלת חיי אדם והגנת המדינה.

ב”כ המשיב טען כי לגבי השירות הצבאי של המשיב, כי העניין נבדק לפי המערכת החדשה ולא הישנה. טען כי המשיב הסביר כי גוייס לשירות צבאי ושירת שירות חלקי ושוחרר בהמשך עקב חוסר התאמה. טען כי על פי דוח האיכונים שהוצא ע”י המשטרה, האיכון הראשון של המשיב באזור הלחימה מתחיל ב 9.10.23 ומסתיים ב 15.12.23. כאשר לטענתו מעדויות שנגבו נראה המשיב כבר ביום 7.10.23 , כשהוא מסייע לחלץ פצועים. ולטענת ב”כ המשיב המניע של המשיב היה להגן על המדינה. וזה נתמך בראיות חיצוניות רבות.

לגבי האישום של גניבת נשק והציוד, טען ב”כ המשיב כי מדובר ברוב ציוד אזרחי שאין לו קשר ושייכות לצה”ל או למשטרת ישראל.

לטענתו של המשיב הזדכה על רימון רסס וכי נשלח למסור במשטרה את רימוני ההלם לא נבדקה. טען כי הסברו של המשיב לגבי נסיבות בהן הגיע אליו רובה M4  נסתרות רק ע”י צד מעורב בעל אינטרס מובהק. טען כי גרסתו של המשיב למעשיו הן הרצון למנוע מצב שהציוד עלול ליפול בידי גורמים עוינים, תוך מטרה להחזירם לגורמי הביטחון.

ב”כ המשיב חזר על הגרסה כי רוב רובו של הציוד הנו ציוד אזרחי שאין לו כל קשר לשייכות לצה”ל או למשטרת ישראל. וכי טענותיו של המשיב לגבי מקורות הפריטים ודרך קבלתם לא נבדק באופן מוחלט ע”י היחידה החוקרת, על אף שהמשיב מסר גרסה. לטענתו למשיב לא היתה כל כוונה פלילית בהחזקת הציוד.

ב”כ המשיב טען לאכיפה בררנית לגבי מעורבים נוספים בנסיבות של ביצוע עבירות זהות, טען כי התייחסות למשיב בשונה מהיתר מעלה טענה לאכיפה בררנית. ב”כ המשיב הפנה לעדויות השונות המצביעות על שוני בין המעורבים בעיקר כאשר אחד המעורבים חשוד בעצמו בעבירת גניבת נשק ונחקר על כך במח”ש.

6. לאחר שבית המשפט עיין בחומר החקירה צפה בחומר המתועד אני סבור כי מתקיימות ראיות לכאורה לאירועים המתוארים בכתב האישום. תחילה אתייחס בקצרה למסגרת הנורמטיבית הרלוונטית.

כאמור  מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בהליך העיקרי תלוי בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים כפי הקבוע בהוראת סעיף 21 לחוק המעצרים. תנאים אלה הם: קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה; קיומה של עילת מעצר; והיעדר חלופה אשר הולמת את מטרת המעצר תוך פגיעה פחותה בנאשם. במסגרת זו ניתן לבדוק גם את האפשרות להורות על מעצרו של הנאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני, או לבחון חלופות מעצר אחרות.  החלטה זו תיוחד, כאמור, לשאלת קיומן של ראיות לכאורה.

בחינת קיומן של ראיות לכאורה בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים אינה בחינה אם להרשיע נאשם או לזכותו, אלא בחינת קיומו של פוטנציאל הרשעה. בחינה זו נעשית בתחילתו של ההליך הפלילי ולא בסופו ומכאן כי עניינה באומדן הסיכוי להרשעה על בסיס הערכת הראיות הגולמיות והמכלול הראייתי הלכאורי כולו. כאשר בית המשפט אינו נדרש בשלב זה לעמוד על משקלן של הראיות ומהימנות העדים, בחינה השמורה להליך העיקרי, אלא עליו לבחון האם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות הגולמיות במהלך המשפט יוביל לביסוס אשמת הנאשם מעל לספק סביר. אף ראיות נסיבתיות, נפסק, עשויות לבסס תשתית לכאורית למעצר עד תום ההליכים, מקום שהן מצטברות לכדי מסכת ראייתית רצופה שיש בה פוטנציאל להרשעה. כאשר יחד עם זאת על בית המשפט לשקול אם להימנע כליל ממעצר או להסתפק בשחרור הנאשם לחלופת מעצר.

7. אסקור להלן את עיקרי התשתית הראייתית הלכאורית לכתב האישום ולאחר מכן אנמק מסקנתי.

• • הודעתו של המשיב מיום 17.12.23 שעה 08:52 – מסר כי יש לו תשובות להכל, הכל חוקי לדבריו וכי עורך דינו יסביר את הדברים בפני בית משפט.

לשאלה אם שירת בצבא מסר “יש לי בעיה שם במערכת רציתי להראות לכם”. וכשנישאל שוב אם שירת מסר “עניתי לך” ולשאלה איך יש לו רישיון לנשק כאשר הוא הורשע בעבירת נשק מסר “אתה משרד הביטחון לא אני, הם צריכים לתת תשובות”.

מסר כי החזיר ציוד שהיה ברשותו וכי יתר הציוד היה עתיד למסור למשטרה, כי לטענתו הקצינה בצבא לא הייתה מוכנה לקבל את הציוד הזה. מסר גרסה לגבי כל הציוד שנתפס אצלו כי “נשק מ4 קומנדו אני חתום עליו מול סער אופיר- הוא טוען שהוא שוטר, אחרי זה טען שהוא חייל, אני בדקתי מול מצל”ח – בסיס, באתי לזכות את הנשק, אמרו לי שיש כבר נשק כזה עם אותו המספר, רשום שהוא מבקש ממני את הנשק, כתבתי לו שאני הולך להגיש עליו תלונה במשטרה, רחפן רכשתי אותו יש לי חשבונות בפלאפון קניתי אותו ממחסני חשמל, רשום עליו “ימ”מ” כי אותו הבחור שאמר לי להביא אותו אמר לי לרשום אותו כימ”מ לפתוח אותו במקום 2.8 ל – 5.8 זה תדר של וויפי…כדורים הייתי צריך לזכות…אמרו לי לזכות במשטרה…החלק של מ 16 מצאתי אותו. הכל היה בתוך הקופסה, מצאתי את זה באזור שאר הנגב”.

מסר כי את הנשק קיבל מסער וכי אינו מחביא כלום מסר בשורה 45 להודעתו כי: “באותו היום 8 לאוקטובר, הוא חתם אותי על טופס 1008 עם מספר אישי שלי הוא 5934357 הוא נתן לי את הנשק בבסיס זיקים. אני באתי לבסיס זיקים אני באתי בתור איחוד הצלה בכלל, ואז נכנסנו למצב לחימה”.

• הודעת המשיב מיום 19/12/23 שעה 15:04 – מסר כי עשה צבא “שרות חלקי….עשיתי טירונות ועוד קצת וזהו”. לדבריו סה”כ “שנה וקצת”. את השירות עשה “בבסיס פלס, ליד פקיעין, בקעת הירדן”. מסר כי התגייס בגיל 18 וסיים טירונות בכפיר ולאחר מכן הוצא בשל אי התאמה. ומסר כי אז עבד בעבודות ו“עשיתי קצת שטויות בחיים” ולאחר מכן קיבל חנינה מהנשיא והתנדב באיחוד והצלה ובגיל 30 למד שנה וחצי חשמלאות ויש לו תעודת חשמלאי.

לדבריו ביום 7.10 יצא בשעה 06:30 כשהחלו האזעקות לכיוון דרום, מסר כי היה ברכב איחוד הצלה עם עוד 2-3 אנשים שעלו עימו בקשר.

מסר כי היה עם אקדח שיש לו ברשיון, גלוק 45. וסייע בפינוי פצועים ונלחם מול מחבלים. מסר כי עשה קורס חבלה מזורז, 4 חודשים אצל חברה אזרחית המתמחה בתחמושת ואין לו הסמכה. ומסר כי סוגי אמל”ח שנתפסו אצלו, לא הזדכה עליהם כי “הם לא רצו לקבל אותם ממני”. ומסר כי היו לו שני מכשירי קשר שעל שניהם הזדכה אך לא רצו לקבל את יתר הציוד. וכי בכוונתו היה להחזיר לתחנת המשטרה את יתר הדברים.

המשיב מסר בהודעתו אודות מקומות בהם נלחם וכן הסביר על כל אמל”ח שנתפס מה מקורו. על חלק מהציוד מסר כי זה אינו שלו ואין לו מושג איפה זה היה.

מסר כי חלק מהציוד קיבל מסער. ומסר כי את סער הכיר “יומיים אחרי הלחימה משהו כזה, לפניו הכרתי את מאיר ברוך הוא חיבר בנינו, הכרתי אותו גם שם בלחימה בזיקים. גם הוא היה בזיקים גם טירן היה בזיקים. טירן הוא שוטר. גם מאיר ברוך שוטר, מכיר אותי מפה מהשכונה. היה לו יחידה אתגר משהו כזה נגד גנבי רכב, הייתי מתנדב אצלו”. המשיב מסר כי מעולם לא מסר או מכר ציוד ולא התכוון למכור. וכי התכוון להזדכות על הכל.

• הודעתו של המשיב מיום 21.12.23 שעה 15:59 – מסר כי לא אמר מעולם לסער אופיר כי הוא שוטר, חבלן ועוד. ומסר כי לאיחוד והצלה הציג אישור “חתום שהכול בסדר” על היעדר עבירות מין. מסר כי אין לו עבירות מין. מסר כי גם לא אמר לחיילת ליאור מורד שהוא חבלן, טען כי סער אמר זאת.
• הודעתו של המשיב מיום 26.12.23 שעה 10:03 – מסר כי חושב “שאתם מנסים לעשות כאן תיק שלא קיים.. אתם מנסים להלביש לי דברים שונים..”. מסר כי אנשים הסיקו מסקנות לבד ואז חשבו עליו כל מיני דברים. מסר כי אמר למאיר שלמד חבלה אבל לא הציג לו שום תעודה. מסר כי יש לו הסבר למה שנמצא בחזקתו וכי לא הייתה לו שום כוונה פלילית וכי הגן על המדינה ונתן מענה רפואי.
• הודעת של ליאור מורד מיום 21/12/23 שעה 08:30 – מסרה כי היא נגדת לוגיסטיקה בקבע בזיקים ממרץ 2019, הכירה את המשיב ב 9/10/23 שהציג את עצמו כלוחם ימ”מ במילואים. כי לאורך התקופה הקשר בניהם נעשה זוגי, הם נפגשו הרבה ונפגשו בבסיסים ובבתיהם ועוד. ומסרה כי המשיב ביקש ממנה משקפות להמ”ר בגלל החול . מסרה כי נתנה לו משקפות, שלוקר ועזרה לו לציוד קשר. אך לדבריה לא הביאה לו מחסניות, נשק ודלק כי זה משהו שהיה לו. קישרה אותו לאחראית לוגיסטיקה תקשוב שסייע לו. מסרה כי לא ידעה על עברו של המשיב עד אשר הפרשה התפרסמה. מבחינתה המשיב סיפר לה “שהוא היה בכפיר בסדיר והעיפו אותו משם, שהוא חשמלאי, שהוא למד הנדסת חשמל, שהוא מתנדב במשטרה ובאיחוד הצלה, שהוא עכשיו במילואים בימ”מ”. מסרה כי הייתה לה תחושה שהוא משקר ביחס לזוגיות שלהם וכי היה בחור עימו בצוות במילואים שקוראים לו “סהר” שהזהיר אותה מהמשיב.
• הודעתו של שלום מאיר ברוך מיום 21.12.23 שעה 15:48 – מסר כי כיום בחברת פויינטר ובנוסף קב”ט במרינה באשדוד. וכי יש לו רישיון לנשק גלוק וכן רישיון לאקדח אירגוני. כי יש לו אקדח אירגוני יריחו שאותו קיבל מחברת לאבטחת טיולים. מסר כי ביום 6.10.23 עבד משמרת לילה ואז בשש בבוקר החל מטח והתקשר לחברו טירן שמסר לו כי הוא בדרכו לדרום ושיש חדירה. מסר כי נפגש עם טירן בצומת הד הלום ויחד נסעו למספר מוקדים ניהלו לחימה עם כוחות נוספים. מסר כי את טירן הכיר באחד מאירועי שבל”ר ומאז שמרו על קשר. מסר כי שנים היה מתנדב במשטרה עד לקורונה וכי כשניסה להתגייס למשטרה נפסל. מסר כי את נשק M4 קיבל בהיותו אזרח שהגיע לסייע, מסר כי זו היתה השעה הראשונה של הקרבות וכי הוא השתמש אף בקלאץ שלקח מגופות מחבלים. מסר כי קיבל כובע זיהוי כחול משוטר במדים, בכדי שלא יהיה מצב שירו בו. מסר כי היה כאוס וכי לא לקח משם נשקים או ציוד לחימה.

מסר כי את המשיב מכיר מהתנדבות שלו בעמותה של יחידת אתגר, יחסי מתנדב מפקד. הוא יודע שהמשיב חובש באיחוד הצלה וכי יש לו אקדח פרטי.

מסר כי ראה את רשיון הנשק של המשיב וסבר כי מי שיש לו רשיון נשק אין לו עבר פלילי. ומסר כי את סער אופיר הכיר בעבר כשסער התנדב המשטרה ואז הוא הודח כי נתפס שהתחזה לשוטר.

ומסר כי מאז נותק הקשר עם סער ורק ב 7.10 חודש למטרת הלחימה . ומסר כי היו בניהם כמה שיחות אחרי ה 7.10 וזה קשה “להתנזר ולמדר אותו ממנ…כי הוא חבר טוב של טירן”. מסר כי אינו יודע איך סער וטירן מכירים.

מסר כי היו הרבה נשקים ואמל”ח, חלק הכניס לרכבו של טירן ואקדח שמצא על אזרח שנפצע קשה, מסר לאחד השוטרים בחפ”ק בכניסה לשדרות. לדבריו האמין לטירן, אמר לו שזיכה את הנשקים שראה אצלו ברכב. מסר כי את המשיב ראה ב 7.10 בחפ”ק של המשטרה מוריד פצועים עם טנדר לבן מסוג טיוטה. לדבריו זו האינטראקציה הראשונה עם המשיב ולאחר מכן המשיך הוא עם טירן וסער לעוד זירות.

• הודעת של צחי הררי מיום 21.12.23 שעה 14:57 – מוסר ההודעה הנו ראש סניף איחוד הצלה ר”ג גבעתיים. מכיר את המשיב כ 4 שנים. כאשר המשיב היה קודם לפני מתנדב בסניף. מסר כי למשיב היו שני תפקידים בסניף, האחד רכז ציוד והשני רכז מבצעים. לאחר שהמשיב החסיר בתקופות מסוימות ולא היה מרוצה מתפקודו לקח ממנו את תפקיד רכז הציוד. מסר כי מי שהיה אמור לבדוק אישורי התאמה לארגון (כגון היעדר רישום פלילי, שרות צבאי, חיסונים ו 12 שנ”ל) היה אגף המתנדבים בתיאום עם ראש הסניף. לדבריו הוא לא היה בתפקיד כאשר המשיב נקלט. לכן לא ראה ולא בדק שום אישור. מסר כי לפני כמה חודשים המשיב מילא טופס לבקשה לרישיון נשק, כשיש אפשרות כזו דרך הארגון כמתנדבי איחוד והצלה. ומסר כי הוא המליץ על המשיב כי לא ראה בעיה חריגה. הוא ממליץ על כל המתנדבים.

מסר כי מחודש יולי או אוגוסט המשיב לא היה בסניף, כלומר עוד טרם המלחמה. יצר עימו קשר בתחילת המלחמה והמשיב מסר שהוא נלחם בעזה ולכן דיווח עליו שהוא במילואים. מסר כי אינו יודע אם המשיב שירת בצבא אלא רק אמר לו שהוא ביחידה מיוחדת במילואים.

מסר על שיחה “קצת מוזרה”. בכך שהתקשר המשיב אליו בכדי שיוודא שהוא במילואים, שיבדוק בשלישות אם הוא מופיע ברישומים. מסר כי מאחר ובדיוק היה בנופש באילת אמר למשיב שביום ראשון ישלח לו לווצאפ פרטים אישיים בכדי שיבדוק, אך כבר המשיב לא חזר אליו.

• הודעתו של סער אופיר מיום 19.12.23 שעה 12:43 – מסר כי עובד בחברה של אביו שעוסקת במכירת ציוד לחיילים. ציין כי אין לו גישה לנשק, אלא רק לשני אנשים בחברה, שאחד מהם הוא אביו. בעלי הגישה לנשק.

מסר כי בעבר התנדב במד”א, איחוד הצלה, ידידים וכן במשטרה. מסר כי הפסיק להתנדב במשטרה לאחר מקרה שנסגר בהמשך מחוסר אשמה. ולעניין החשדות כנגדו מסר כי לא גנב ולא החזיק שם דבר שאסור, אלא להפך, עם היוודע המקרה הוא דיווח מיד לרכז המודיעין רועי יעיש.

מסר כי את המשיב הכיר ממש בתחילת המלחמה 8.10 כשהגיע לזיקים עם חבר נוסף בשם מאיר ברוך. מסר כי הגיע עם רכב שטען שזו ניידת משטרה, “…היה לו ברכב פליקרים אודים כחולים ומ”ק משטרתי, בנוסף היה לו סורק תדרים..” מסר כי היו שומעים דיווחים.

כששאל את המשיב מאיפה הוא, “ענה לי שהוא מיחידה מיוחדת במשטרה, והציג לי תעודת חבלן עם תמונה שלו, פרטים שלו, והוא טוען שהוא היה במינהל אזרחי חבלן, עשה עבודות עבור המינהל של פיצוץ בתים של מחבלים, הוא הגיע למקום כאשר ברכב שלו יש 4 רובי סער, אחד מ 4 קומנדו מושתק, עם כוונת מסוג אייוטק- שזה כוונת שיש ליחידות מאוד מסויימות כמו ימ”מ, גדעונים ועוד. רובה מ 4 רגיל נוסף, ו – 2 מ-16 מקוצרים. בנוסף לזה ראיתי כי יש לו 2 אקדחים מסוג גלוק 17 ועוד המון המון ציוד ואמל”ח כדורים, רימונים בוייסט שלו רימוני רסס”.

מסר כי כל זה הרשים אותו. מסר כי זכר את כל מה שהיה למשיב ברכב כי המשיב לא הסתיר וכל הזמן התרברב. מסר כי דיווח הכל לרכז ואינו יודע על עוד מקומות שבהם הוחבא נשק. כי ניסה להכווין את הרכז לנשים שהמשיב שיקר להן והראה להן את האמלח שגנב.

מסר כי את כל התיעוד שיש לו העביר למח”ש. מסר את כל השתלשלות גילוי מעשיו של המשיב, כי קיבל שיחת טלפון מבחורה בשם ליאור, שהנה חיילת, שסיפרה לו כי המשיב בוגד בה והיא גילתה זאת מבחורה אחרת שבתפקידה שוטרת הגרה בבית דגן.

לאחר שקבעו להיפגש הוא מבין כי המשיב התחזה בפניהם ללוחם ימ”מ, הגיע לביתה עם נשקים, אקדחים ורימונים.

בהמשך לאותה פגישה הגיעה סיון שהמשיב נשוי לה. סיון סיפרה להם על המשיב והגישה שיש לו לאמל”ח ועוד. סיפר כי יצר קשר עם עו”ד שמייצג אותו, גם בכדי לעדכן אותו כי הנשק שנחשד בגניבתו במח”ש למעשה נמצא אצל המשיב. פנה לרכז ומעדכן אותו בפרטים וכן עדכן את הרכז כי למשיב יש סורק תדרים משטרתי ועל כן אין זה יכול להיעשות ע”י בילוש רגיל.

מסר כי לא הזכיר את המשיב בעדותו בלהב כי לא חשב שהמשיב מתחזה. עדותו בלהב עסקה בעיקר ביום הראשון ללחימה והזוועות שראה במו עיניו.

מסר כי לא נתן למשיב נשק. מסר כי המשיב מתקשר לאביו ומשקר, כי כלל אין בעסקו של אביו נשקים כאלו. מסר כי לא עברו שרשרת חיול כי היה בלאגן בבסיס. מסר כי היו מחבלים מסביב ולכן קיבלו נשקים בבסיס וכל אחד חתם על נשקו. מסר כי אלו היו 3 שבועות של כאוס מוחלט, אפילו אוכל לבסיס הוא, המשיב וטירן הביאו.

לאחר שהוצג לו סיכום מז”פ מסר כי מדובר בציוד שחלקו שייך לשוטר בשם טירן. וכי הפריטים הללו היו עם המשיב כשהוא הגיע בתחילת המלחמה. לגבי האמל”ח מסר כי לא ראה שיש למשיב וכן לגבי נשק נוסף לא זיהה. חלקים שונים בנשק לא זיהה ולכן טען כי עצם זה שהחליף חלקים בנשק מצביע שהוא גנב חלקי נשק. מסר כי הנו הקורבן בכל הסיפור וכי אין לו מה להסתיר. טען כי מסר את כל המידע שבידו לרכז.

• הודעתו של סער אופיר מיום 21.12.23 שעה 13:14 – מסר כי ביום 7.10 עם הישמע האזעקות הוא התקשר לשוטר טירן, מסר כי מכיר אותו זמן רב. בשנת 93 הוא היה ביחידת חרוב וטירן שוטר. בשל רוח ההתנדבות הוא יצא לדרך עימו “אני באתי בתור מישהו שמוסמך כחובש בקורס מד”א”. מסר כי בדרך העלו לרכב את חבר של טירן ששמו מאיר. שלושתם נסעו לצומת שדרות כששומעים ירי מטורף משער הנגב “..שם רואים מלא גופות של חיילות וחיילים, שם מתחילה הלחימה. אני לוקח נשק מלוחם שנהרג, נשק ארוך – רובה קומנדו מ4 יש עליו ציין כוונת מ5, ידית הסתערות, על הקנה אין כלום. נשק רגיל צבאי. אנחנו נלחמים בצומת.” מסר כי את המחסניות לקח מטירן וכי מהבית לקח וסט, קסדה ואמר”ל מסוג עידו. מסר את השתלשלות הלחימה ופציעתו של טירן וכי בערב הביאו את כל הציוד לחפ”ק בשדרות. מסר כי את המשיב פגש ב 8.10 כשהגיע עם מאיר לזיקים. מסר כי המשיב בא עם רכב משטרתי. מאיר אמר שהמשיב חבלן ושהוא עם ציוד. מסר כי ארבעתם (הוא עם מאיר, טירן והמשיב) היו יחד בחמ”ל בזיקים כשהיו ניסיונות חדירה. בהמשך המשיב נסע לבסיס רעים יחד עם טירן, טירן גוייס למילואים כשמאיר והמשיב עימו. מסר כי בהמשך ראה תמונות של המשיב בתוך עזה. כשהוא בקשר מינימלי איתם באותו הזמן. מסר כי היה יותר בקשר עם טירן וניפגש עם טירן כמה פעמים. מסר כי בשלב זה חשב שהמשיב ביחידה מיוחדת. מסר כי ב 14.12 קבע להיפגש עם אלמסי שהוא היה המפקד של המשיב. אז שאל את אלמסי מה קורה עם המשיב. מסר כי נאמר לו כי ניסה לגייס את המשיב למילואים אך לא הצליח. מסר כי לאחר מכן התקשר אל הבחורה בשם ליאור, שמספרת לו כי המשיב בגד בה עם שוטרת מתחנת שכונות. אמר כי אז מתחיל להבין שיש פה משהו.

מסר כי במהלך הלחימה הם העמיסו ציוד לרכב של טירן במטרה לא להשאיר שום דבר למחבלים. מסר מה כל אחד לקח וכן אמר כי החזיר הכל ולא נשאר אצלו ציוד שאינו שלו. אמר כי גילה לאחר מכן שבעצם תפסו את טירן שגנב ציוד ואז הבין כי טירן כבר לא בצבא ולא במשטרה וכי נלקח לפסיכיאטר.

מסר כי המשיב שלח לו הודעה כי זיכה הכל ביחידת הס”פ, שמופיע בו זיכוי על נשק שלא קיים, עם מספר של רובה אויר.

• תמלול שיחה בין המשיב לערן אופיר (אביו של סער) – בשיחה המשיב אומר מספר פעמים כי החזיר את הנשק מ-4 וכי יש לו תיעוד לזה. שאל האם בחברה שלו מספקים נשק מהסוג הזה.
• הודעתו של ערן אופיר מיום 26.12.23 שעה 14:07 – מסר כי השיחה שהייתה לו עם המשיב הייתה תמוהה, לא הבין על מה הוא מדבר. מסר כי בחנות שלו אין נשקים כאלה.
• רשימת כליאות של המשיב – נראה כי ריצה מאסר בין התאריכים 7.12.2005-15.5.2006 וכן 16.7.2007 ועד 6.12.2009 , מועדים בהם היה אמור לשרת בצה”ל בשרות סדיר. מזכר שערך מפקד יחידת חקירות פקד רפאל פנדוס מיום 24.12.23 שעה 12:16 מציין כי לא ניתן להמציא מסמך בנוגע לשרות מילואים או לשירות חובה של המשיב, מאחר והוא לא התגייס ואין תיעוד לכך. ומה שמחזק זה סיכום מעצרים/מאסרים של המשיב.

8. לאחר שסקרתי את הראיות בתיק אני מבקש לפתוח בכך שדיון בראיות לא התקיים. המבקשת הסבירה לבית המשפט מדוע מדובר במי שהציג את עצמו במצגי שווא מול אנשים שונים. ההגנה מצדה הסבירה לבית המשפט מדוע המשיב שחרף נפשו בהגנה על המדינה עשה מה שעשו אחרים בקבוצת השווים, בה היה מצוי באותה עת של קרב חרבות ברזל. לא שמעתי ולו טיעון אחד משני הצדדים המצדדים בקיום ראיות או ההעדר ראיות. שני הצדדים טענו לעניין עילת המעצר ודי היה בכך לקבוע כי מתקיימות ראיות לכאורה בעניינו של המשיב לצורך הדיון שבפני.

9. מעיון בתיק החקירה עולה מהעדויות שקראתי כי בימים הראשונים של המלחמה היה כאוס מוחלט, כתוצאה מההפתעה שהמדינה נתפסה בה בעקבות מתקפת ארגון הטרור של החמאס. ברור גם מהראיות הקיימות בתיק החקירה כי המשיב השתתף בסיוע בקרבות שהתקיימו בדרום הארץ. המשיב גם ידע כי הוא אינו יכול להתגייס למילואים כיוון ששירותו הצבאי ככל שהיה דבר כזה הופסק נוכח אי התאמה. אינדיקציה נוספת לקושי בגיוס לצבא טמון בעברו הפלילי בגיל התואם את תקופה הגיוס בסדיר לא ברור שאכן הנאשם עבר הליך גיוס מלא וחויל ככל שהיה דבר כזה. אולם לצורך ראיות לכאורה אין לכך שום חשיבות. המשיב ידע היטב שהוא אינו יכול לשרת במילואים בעקבות פיטוריו משירות סדיר. המשיב קיבל נשק שלא כדין. אין שום חשיבות אם הוא קיבל את הנשק בשל מצג שווא או שלקח את הנשק מחייל שנפל בקרב, אפילו הטענה כי הוא לקח את הנשק כדי שלא ייפול בידי מחבלים מארגון הטרור היא טענה שטובה בקצבת זמן של מספר ימים עד שבוע מפרוץ הלחימה. משך הזמן הממושך שהחזיק המשיב בנשק והתחמושת אינם פועלים לקבלת ההסברים אלו, ההפך הם מסבירים את התזה של המבקשת כי לא הייתה כוונה כנה להשיב את הנשק והתחמושת.

10. טענת המשיב כי הייתה לו כוונה להשיב את הנשק והתחמושת ונאמר לו כי עליו להשיב את הפריטים בתחנת משטרה היא טענה שלא ניתן לקבל בשלב זה של הדיון כיוון שהיא אינה עומדת במסננת חקירה נגדית ואין לבית המשפט שום כלים לבחון את כנותה ואת אמיתותה. נוכח חלוף הזמן המשמעותי של כחודשים ימים בהם החזיק המשיב את הנשק והתחמושת שלא כדין, מלמדים כי טענה זו היא בעייתית ולא ברור כי ניתן לקבוע שיש בטענה זו לכרסם בראיות התביעה.

11. מחומר הראיות ובהעדר כל טענה של המשיב הסותרת את העובדה כי המשיב החזיק בנשק ובתחמושת שלא כדין. מודעות המשיב כי הוא אינו יכול להיות מחויל כדין, מלמדים כי יש ראיות לכאורה לאישומים כנגד המשיב. אני חייב לציין כי המשיב ידע היטב כי הוא אוחז שלא כדין בנשקים והתחמושת. המשיב הוא בעל רישיון להחזיק בנשק משכך הוא מודע לכך שצריך רישיון להחזיק בנשק. לכן ברור כי המשיב היה מודע לכשל שבלקיחת, קבלת, החזקת, נשיאת, הובלת, הנשק והתחמושת. שאם לא כן, הוא היה מחויל לצה”ל ואוחז כדין או מקבל רישיון לאחיזה כדין. מעבר לכך חיזוק לעובדה כי המשיב ידע היטב שהוא אינו אוחז כדין היא שיחת הטלפון של המשיב לערן אופיר. המשיב מבין היטב את הקושי בו הוא מצוי והוא מנסה לבסס צידוק ראייתי להחזקה. דבר שכושל כיוון שמי שמשוחח עם המשיב אינו מבין את ההקשר למה שמבקש המשיב לקבל מהשיחה ואינו משתף פעולה עימו. משאין המשיב עומד בתנאים לאחוז כדין ואין בידי המשיב אף ראיה כזו, הרי שקיימות ראיות לעבירות הנשק. די בכך לצורך הדיון בראיות לכאורה. לא מצאתי להיכנס לשאלת החזקת הציוד האם הוא נקנה כדין? האם היה צה”לי או כדומה. אין בהחזקת הציוד ככל שהוא צה”לי כדי להוריד או לעלות לשאלת המעצר עד תום ההליכים וחבל להשחית מילים על דבר שהוא אינו העיקר בתיק.

12. המשיב טען כי הוא התגייס לצה”ל וכעבור שנה הופסק שירותו עקב אי התאמה. המדינה מצדה טענה כי המשיב כלל לא גויס וקיבל פטור משירות עקב אי התאמה. הצדדים אף הגדילו להתווכח בדיון האם הדבר נבדק במערכת החדשה או הישנה. אני סבור כי מדובר בוויכוח סרק שאין בצדו שום משמעות ראייתית לצורך הדיון בראיות לכאורה ואף לא בתיק העיקרי. מה לי כי המשיב התגייס והופסק שירותו לאחר שנה עקב אי התאמה ומה לי שהמשיב לא גויס עקב אי התאמה. ברור שאדם פוטר משירות צבאי עקב אי התאמה לא יכול להתגייס למילואים מבלי לעבור הליך חדש של בדיקת התאמתו לשירות צבאי וגיוסו. די בכך שלא לבזבז את זמנו של בית המשפט בטענות שאין בהם לקדם את הדיון.

13. טענה עיקרית של ההגנה הייתה לאכיפה בררנית מול קבוצת השווים של המשיב בפרשה זו. ראשית, טענה זו היא טענה שקשורה בעילת המעצר ולא בראיות לכאורה. בחומר שהוצג לי לא בוססה טענה זו. המשיב התייחס לשניים שעשו מעשים דומים למשיב ולא הועמדו לדין. סער אופיר ושוטר ששירת בעבר במשטרה בשם טירן. מלבד התייחסות של ההגנה אל השניים אין בחומר הראיות לבסס טענת המשיב לאכיפה בררנית. ראשית, לא מצאתי כל הודעה של אותו טירן בחומר הראיות ואין לי שום דרך לבחון טענת המשיב מלבד אמירותיו הוא. לגבי סער אופיר, מעורב זה נחקר בפרשה בהקשר של המשיב ולכן אין תמונה מלאה של חלקו וכיצד ניתן להשוות בינו לבין המשיב. מחומרי החקירה לא ניתן לבסס עובדות שיש בהן ראיות לכאורה למעשיו ורב הנסתר על הגלוי בעניינו של סער אופיר, משכך המצב אני מוצא לקבוע כי טענת אכיפה בררנית לא בוססה באופן המאפשר לקבלה כמכרסמת בעילת המעצר.

14. בנוסף, טענת ב”כ המשיב לגבי מחדלים בחקירה מקומם להתברר בדיון בתיק העיקרי. מחדלי חקירה לעיתים יכולים להביא לתוצאה שתגרום לחסר ראייתי שיש בכוחו לקבוע כירסום בראיות. אולם לא זה המקרה. ככל שקיים מחדל חקירתי הוא צריך לעבור תחת המסננת של ניהול התיק שעה שיבדקו ההסברים לאותם מחדלים שטוען להם המשיב וככל שיהיו מחדלים כאלו יינתן להם משקל במסגרת הכרעת הדין. כך גם לגבי טענת ב”כ המשיב לאכיפה בררנית בהקשר של מחדלים חקירתיים, ש”דרך המלך” היא לבחון טענה כזו בהליך העיקרי. לפיכך בשלב זה לאחר עיון בתיק לא מצאתי לקבוע כי יש במחדלים עליהם הצביע ב”כ המשיב לקבוע כרסום בראיות.

15. טרם סיום אני מבקש להתייחס לשתי טענות שאלו האחת של המדינה והשנייה של המשיב. המדינה טענה כי המשיב התנהג התנהגות מרמתית שאינה מאפשרת לסמוך עליו ולהורות על שחררו. מעיון בתיק יש כמה הודעות וכמה אינדיקטורים המצביעים על כך שהמשיב נהג התנהגות מרמתית. הודעות המלמדות על כך שהמשיב הציג עצמו כבעל מהימנות, תפקיד, חיול והתנהגויות לא לו. בנוסף יש בתיק סרטון בו הוא נשאל ע”י שוטר לגבי דברים אותם הוא מחזיק, המשיב משיב תשובות שבהמשך מתגלות כשקריות.

16. מנגד ראיתי את סרטונים שצרפו הסנגורים של המשיב, איני יכול להתעלם מהשתתפות המשיב בקרבות שהתרחשו בדרום הארץ. אני חייב לומר כי יש סרטונים בהם מבוצעות פעולות שונות מהן לא ניתן לקבוע מי הוא העושה? ניתן לראות פעולות של תפיסת עצורים מחבלים. גרירת ככל הנראה גופה. וכן פעילות צבאית שונה. לא ניתן להתעלם מכך, שהמשיב מיוזמתו הגיע לדרום הארץ במטרה לסייע לכוחות הביטחון. המשיב סייע ואף תיעד את האירועים, המראות, וההתמודדות עם הקשיים שהתרחשו באירועים. ברור שלולא אותם אירועים המשיב לא היה מגיע למקום. יש לתת משקל במסגרת עילת המעצר לתרומת המשיב למאמץ המלחמתי. אני סבור כי טוב היה עושה המשיב אם היה משתף במאמצים אלו במסגרות אזרחיות שפעלו באזור ולא בניסיונות להשתלב בכוחות הצבא תוך שהמשיב ניצל את הכאוס לצורך ביצוע העבירות לכאורה בהן הוא מואשם. ואולם כפי שאמרתי בית המשפט לא יכול להתעלם מהעובדה כי המשיב סיכן חייו בהשתתפות בניסיונות לסייע לנפגעי המלחמה ולמאמץ המלחמתי.

17. סוף דבר, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה במידה ובעוצמה מספקת המבססות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום בשלב זה של ההליך. לא שוכנעתי בדבר כרסום ראייתי. נוכח המעשים המיוחסים למשיב הרי שמתקיימת עילת מעצר. עברו הפלילי של המשיב, והתנהלותו המרמתית מחזקים את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. יחד עם זאת אני מוצא לתת משקל למאמצי המשיב לסייע בלחימה תוך שהוא מסכן את גופו ונפשו במאמצים אלו.

ניתנה היום, ל’ אדר א’ תשפ”ד, 10 מרץ 2024, בנוכחות הצדדים.

PDF