כל הכבוד לעו”ד אילת חכמון מגני תקוה (לשעבר אילת אפיק חכמון). היא החליטה לצאת למלחמה נגד האם-אמא של ארגוני הפמינאציות, ארגון עלוקות השטן “יד לאישה”. עלוקות אלה מקוששות מיליוני דולרים בארה”ב תרומות לארגון שלהן ולכן הן צריכות לייצר כמה שיותר “עגונות” גם אם מדובר בנשים שקרניות, מבחילות, אגואיסטיות, נקמניות, זבליות, מנכרות וסחטניות. אלו עגונות פיקטיביות.
בתאריך 6/7/2021 פרסמה אילת חכמון בפייסבוק את הדברים הבאים. המלל טיפה לא קוהרנטי אבל בסוף מבינים מה היא רוצה להגיד, ותישא ברכה על כך.
“להתגרש זה קשה. ממש. פירוק הבית, חלוקת הרכוש, הילדים, הכעס, העלבון, התחושה שהכל מתמוטט לך, והשאלות של כולם, ובעיקר שלך.
לראות פתאום את ההורה השותף איתך מתחרפן. מרחיק את הילדים, או מעלימה כספים. והחברים אלו שבוחרים צד, שמוחקים בשניה.
והראש מסתחרר. ואין דקה אחת לעצמך.
בתוך הבלאגן הבלתי פוסק של ההתחלה, יש ילדים בתמונה, צריך לדאוג להם, לצמצם נזקים, ואין לך באמת זמן לעצמך. אין רגע לחשוב.
סוג של השרדות. ואז, בניסיון לנוק אאוט, אחד הצדדים מחליט לפרסם על הצד השני.
פייסבוק זו פלטפורמה. לרוב יש אותם חברים. אני מפרסמת עליו, וכולם יודעים. במילא פרוטוקולים הדיונים במשפחה חסויים, אז נשבור אותו או אותה. שידעו כולם ממי להתרחק, ובאיזה צד לבחור. שידעו שהיא רעה, והיא אשמה.
היום, בית המשפט התיר לפרסם, תביעה שהגשתי בשם לקוח כנגד אישתו לשעבר, וכנגד הארגון למסורבות גט ״יד לאישה״. במהלך הליך הגירושין, פרסמה האשה מספר פעמים בכזב, שהיא עגונה. רק על מנת לסבר את האוזן, אציין שכדי שאשה תוכרז עגונה, צריך להנתן פסק דין שמורה לבעל לתת גט, והבעל מסרב. רק אז האישה יכולה להחשב עגונה. זה לא היה המקרה שלפנינו. אפילו לא קרוב.
הגט ניתן בתחילת ההליך לבקשת הבעל.
התביעה הוגשה גם נגד ״יד לאישה״, על פרסומים דומים, שם פרסמו את שם האישה ואת תמונתה, תחת הכותרת: ״לחופש נולדה״.
הם שכחו לציין, שהבעל הוא זה שהגיש את הבקשה הדחופה למתן גט, לאחר שגילה מידע על האישה. הוא מעולם לא הוגדר כסרבן, והלקוחה שלהם מעולם לא היתה עגונה. במהלך כל תקופת הפרסומים שהמשיכה גם לאחר מתן הגט, הבעל הושפל ושתק, התבזה בקהילה ושתק. עד היום, הוא הולך בקהילה עם ראש מורכן ואות קיין, שאנשים חושבים זהוא סרבן גט, ועדיף לכל אדם להתרחק.
אז בתוך הבלבול, הכעס, האכזבה, הניסיון לשבור את הצד השני כדי לקבל עוד, תזכרו גבולות. אל תפרסמו דברים שאינם נכונים. זה פוגע בצד השני, אבל גם במי שבאמת עגונה”.
עדנה קרנבל בדקה במה מדובר ואכן באתר של יד לאישה יש קולקציה של נשים “עגונות”. עדנה יודעת שכולן לא באמת עגונות. כולן כולל כולן הן נשים שקרניות, מבחילות, אגואיסטיות, נקמניות, זבליות, מנכרות וסחטניות.
“יד לאישה” הוא השם המסחרי של מחלקה בעמותת “אור תורה סטון (ע”ר 580000768) מרח’ התאנה, 1, אפרת. מחזור שנתי: 145,837,864 ₪ (2019), תמיכות ממשלתיות: 8,870,966 ₪ (2020), שירותים לממשלה: 9,788,613 ₪ (2019), מספר עובדים: 820 (2019).
מי זאת פנינה עומר מנכ”לית יד לאישה?
פנינה עומר היא מנכ”לית “יד לאישה ע”ש מוניקה דניס גודלברג”, מבית רשת אור תורה סטון. לטענתה יד לאישה הוא הארגון הגדול והותיק בעולם המסייע לנשים מסורבות גט ועגונות. מדי שנה בהמות המגדר של יד לאישה מייצגות כ 150 נשים מרחבי העולם היהודי.
חברי הוועד של אור תורה סטון הם: בן ציון גרובר, ג’יי מרכוס, זאב דוד וייס, טוביה פרי, מנחם מנדל שפיץ, וגם רוי הוורד שטרן.
המשכורות בארגון הזה הן: מנהל מוסד 483,932 ₪, מנהל תוכנית 466,648 ₪, מנהל מוסד 446,363 ₪, סמנכ”ל 422,291 ₪, מנכ”ל
415,766 ₪.
יד ימינה של פנינה עומר היא יברתה הצמודה היא שירה שחור, מנהלת בכירה ואחראית על חיסול גברים בדרום הארץ.
קולקציית נחשות הצפע
הנה הקולקציה. מי שמזהה את הקרציה שלו (העגונה הפיקטיבית) נא לזהות אותה בתגובה למטה:
Views: 18
One Comment
מחזור של 145 מליון – על מה ?
זה כסף שיוכל ללכת לנזקקים, אותו כנ”ל ביחס למליארדי שקלים לאירגוני נשים. בכסף הזה אפשר לקנות קוטג’ לכל אשה שטוענת שהיא מוכה – זה שגברים גרושים יושנים בבתי קברות.
צריך חשב לבדוק את הספרים בכל העמותות האילו. לדעתי רוב התרומות זה מיהודים בארה”ב – רק שם הם יכולים למכור ליהודים תמימים, סיפורים.
הגיע הזמן שארגוני הגברים יתחילו לגייס כסף בארה”ב מיהודים. ולשלוח דוחות כספיים לתורמים של העמותות האילו.