איך מחלקים זמני שהות עם כלב אחרי הגירושין? שאול שוחט, בערעור, קבע כי טובת הכלב היא עם האישה. רציונל ממשי אין אבל ברור מדבריו שבגלל שנשים גרושות ישראליות הן כלבות, הרי שהזיווג המתאים להן הוא כלב. 22739-12-22 .
את האישה ששאפה להתייחד עם הכלב ה 100% זמני שהות ייצגה ויקי פוני, כנראה כלבה גדולה בזכות עצמה. לטענתה הכלב הוא כל עולמה של האישה וזכותה של האישה להתייחד עם הכלב באופן בלעדי.
האיש טען שהוא נכה צה”ל סובל מפוסט טראומה והקשר שלו עם הכלב הוא קשר טיפולי חשוב בפוסט טראומה.
שימו לב לשיניים של ויקי פוני. אלו שיניים שמוכנות להינעץ בכל גבר ולהוציא ממנו דם. שיני רוטווילר.
איריס ארבל אסל – שהגבר יתגבר על הכלב
השופטת איריס ארבל אסל קבעה שהאיש לא יזכה לראות את הכלב, כי הכלב רשום עם שם האישה, והיא שילמה את החיסונים.
איזו החלטה מטופשת. מה היה כל כך קשה לקבוע שגם האיש וגם האישה יוכלו לשהות עם הכלב שבוע שבוע????
האיש טען שהוא סובל מפוסט טראומה בצה”ל והכלב משמש לתרפיה טיפולית
בערעור האיש טען שהלקוחה של ויקי פוני “מונעת ממנו כל קשר עם הכלב ומנכסת אותו לעצמה; במאגר בעלי חיים במשרד החקלאות מופיע מספר הטלפון של המבקש כמספר טלפון נוסף להתקשרות; גם הוא שילם הוצאות וטיפולים של הכלב והשתתף בהוצאותיו. יש סמסים שהצדדים התייחסו לכלב כמשותף, תקופה הארוכה חיו המבקש והכלב זה לצד זה, כלב הוא בן המשפחה של המבקש לכל דבר ועניין והמבקש כמו גם הכלב חווים קושי מן הנתק שנכפה עליהם”.
עוד טען האיש שהוא “סובל מפוסט טראומה בעקבות שירותו הצבאי, והכלב שימש לו ככלב רגשי והיה חלק משמעותי בחייו”.
ויקי פוני: הכלב הוא כל עולמה של האישה
ויקי פוני טענה שהאישה “עלתה ארצה ללא משפחה עם כלב קודם שהיה לה”….. מאז ש”נפטר כלבה הקודם עמו עלתה ארצה, ומאז שנפרדה מהמבקש, הכלב הוא משפחתה היחידה וכל עולמה”.
שאול שוחט: במשחטה של שוחט כל אישה זוכה
שאול שוחט קבע כי ” אין לי כל אינדיקציה לכך שטובת הכלב, לטווח הקרוב או הרחוק, היא בקביעת זמני שהות זמניים עם המבקש, שעה שלא ניתן לפסול מכלל אפשרות כי ייתכן ותביעת המבקש תידחה ואז שוב ייעלם המבקש מעולמו של הכלב. בפן הקנייני – במשרד החקלאות רשום הכלב בבעלות המשיבה בלבד”.
נו באמת שאול שוחט….. איזה בהמה פמינאצית שכותבת לך את פסקי הדים כעוזמ”שית כתבה לך את הזבל הזה? וכשיש חשבון בנק שעל שם הגבר בלבד, האישה לא טוענת שמגיעה לה חצי על אף ה”רישום”? והיא לא מקבלת את החצי שלה????
איזה אינדיקציות צריך לטובת הכלב שאול שוחט? למה לא זימנת את הכלב למשרדך ודיברת איתו בשפת הנביחות כדי לוודא מה טובת הכלב????
ולמה שהמבקש ייעלם מחייו של הכלב אם הוא נלחם על הכלב ומוציא מכספו על ערעורים???
להלן כתבה באתר פסק דין פורסם 19/1/2023
“כמו ילד”: הפרוד עתר לקיום זמני שהות עם הכלב
הבקשה נדחתה לאחר שבית המשפט שוכנע כי הוצאות המימון של חיית המחמד נפלו ברובן על האישה וטובת הכלב מחייבת שלא לטלטל אותו מיד ליד
ידידו הטוב ביותר של האדם הוא לעתים עניין לקונפליקט זוגי. גבר שנפרד מאשתו לאחר עשר שנות נישואים הגיש בקשה לקיום זמני שהות זמניים עם הכלב שנותר אצל האישה, עד להכרעה בתביעתו להצהיר שהכלב משותף לשני הצדדים. בית המשפט למשפחה דחה את בקשתו ולאחרונה נדחתה גם בקשת רשות ערעור שהגיש. סגן הנשיא שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה על הסף, לאחר שהתרשם כי טובת הכלב להישאר עם האישה.
הכלב מושא הבקשה נרכש על ידי הצדדים במהלך חייהם המשותפים. אלא שבשלב מסוים עבר ביניהם “חתול שחור” – והם נפרדו. לאחר שעזב את הבית הבעל פצח בהליכים משפטיים נגד אשתו, במסגרתם ביקש לחלק את זמני הבילוי עם הכלב שווה בשווה.
בית המשפט למשפחה קבע שלעת הזו אין הצדקה להוציא את הכלב מידי האישה, לאור העובדה שהוא רשום על שמה והיא נושאת בהוצאות החזקתו. מסקנת בית המשפט בהליך הזמני הייתה שלא מדובר בכלב משותף.
בבקשת רשות ערעור שהגיש לפני כחודש טען המבקש, בין היתר, שיש לו פוסט טראומה מהצבא והכלב היה חלק משמעותי מחייו. לטענתו, מדובר בבן משפחה לכל דבר והריחוק ממנו קשה לו ביותר.
המבקש טען בנוסף כי בית המשפט למשפחה טעה כשקבע שרק האישה מימנה את הכלב. לטענתו, הם ראו בכלב חיית מחמד משותפת, ובמסגרת זו גם הוא השתתף בהוצאות.
הכלב הוא כל עולמה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט שאול שוחט, לא היה צריך לקבל את תגובת האישה כדי לדחות את הבקשה. הוא ציין שלבית המשפט למשפחה נתון שיקול דעת רחב ביחס להענקת סעדים זמניים, והוא לא רואה מקום לשנות מההחלטה שניתנה.
בהמשך הוא הסביר שיש לבחון את הבקשה בראי שלושה קריטריונים: טובת הכלב, המישור הקנייני והנסיבות.
ביחס לקריטריון הראשון תהה השופט שוחט האם טובת הכלב אכן מחייבת קביעת זמני שהות עם המבקש. הרי הכלב נמצא כבר תקופה עם המשיבה, ואם זמני השהות יחולקו ולבסוף התביעה העיקרית תידחה, המבקש שוב ייעלם מעולמו.
גם בפן הקנייני נימק השופט כי יד המשיבה על העליונה. כך, רישום הכלב במשרד החקלאות נעשה על שמה בלבד, והקבלות הרבות שהוצגו מלמדות שהיא זאת שנושאת ברוב התשלומים על הכלב. השופט הדגיש שגם במעט הפעמים שהוצאה חשבונית על שם שניהם, כרטיס האשראי שחויב בפועל הוא של המשיבה.
נסיבות המקרה בכללותן מלמדות אף הן, לדברי השופט, על תמונה שאינה בהכרח מסייעת למבקש. הוא ציין שגם המשיבה עוברת חיים לא פשוטים, לאחר שעלתה לארץ לבד והיא מתמודדת עם מחלה. כעת, משאיבדה את המבקש, “הכלב הוא משפחתה היחידה וכל עולמה”.
השופט ציין כי הוא ער לכך שהמבקש אוהב את הכלב, שסייע לו רבות עם תסמונת הפוסט טראומה ממנה הוא סובל. הוא גם מבין שמדובר בזוג חשוך ילדים שאוהב את הכלב משל היה ילדו. עם זאת, לא ניתן לקבוע שהמבקש אוהב את הכלב יותר מהמשיבה.
לפיכך בקשת רשות הערעור נדחתה והשופט המליץ לצדדים להגיע לפשרה ביניהם שתעלה בקנה אחד עם טובת הכלב.
- ב”כ המבקש: עו”ד סיגל בילינסון-שפרן
- ב”כ המשיבה: עו”ד ויקי פוני
להלן פסק הדין:
| מ”ש בית המשפט המחוזי תל אביב – יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים |
22739-12-22
19/01/2023 |
| בפני סגן הנשיא: שאול שוחט |
|
| – נגד – | |
|---|---|
| מבקש: פלוני עו”ד סיגל בילינסון-שפרן |
משיבה: אלמונית עו”ד ויקי פוני |
| החלטה | |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב’ השופטת איריס ארבל אסל, בתמ”ש 34750-08-22), שדחתה את בקשת המבקש לקביעת זמני שהות זמניים עם כלב הנמצא בחזקת המשיבה ולטענת המבקש הוא כלבם המשותף של הצדדים.
העובדות הצריכות לעניין
הצדדים נישאו בשנת 2012. בחודש מאי 2022 נפרדו השניים. המבקש עזב עת הדירה המשותפת והותיר בה את המשיבה יחד עם כלב שנרכש בשנת 2018, במהלך החיים המשותפים (להלן: הכלב).
בחודש אוגוסט 2022 הגיש המבקש לביהמ”ש קמא תביעה במסגרתה עתר להצהרה כי הכלב משותף לשני הצדדים, חרף רישומו במשרד החקלאות על שם המשיבה בלבד, וכן לקבוע הסדרי שהות שלו עם הכלב במחצית מימי השבוע.
בחודש ספטמבר 2022 הגיש המבקש גם בקשה לסעד זמני לקביעת זמני שהות זמניים עם הכלב, במסגרתה עתר כי הכלב ישהה מחצית מימות השבוע במחיצתו.
ביום 9.11.22, לאחר קבלת תשובת המשיבה לבקשה ותגובת המבקש לתשובת המשיבה , הכריע ביהמ”ש קמא בבקשה.
ביהמ”ש קמא דחה את בקשת המבקש בנימוקים הבאים: “הצדדים נפרדו לפני כשישה חודשים ומאז שוהה הכלב באופן בלעדי עם המשיבה. נוסף על כך ועל אף שהדבר איננו חזות הכל, הכלב רשום על שם המשיבה ומאישורים שצורפו עולה כי המשיבה היא שנושאת בהוצאות החזקתו, לרבות טיפולים וטרינריים וחיסונים. נוכח האמור, בשלב זה אין בפניי די ראיות לכאורה התומכות בטענה לפיה מדובר בכלב משותף ועל כן, לא ניתן להורות בשלב זה כי הצדדים התכוונו לחלוק ביניהם את הזמן בו ישהו עם הכלב. נוכח האמור, הבקשה לקביעת זמני שהות זמניים נדחית.”
על החלטה זו מלין המבקש במסגרת בקשת רשות הערעור שלפניי. עיקר טענות המבקש: ביהמ”ש שגה משנתן משקל לעובדה שהכלב שוהה באופן בלעדי עם המשיבה, שעה שהמבקש הסביר כי הסיבה לכך נעוצה בכך שהמשיבה מונעת ממנו כל קשר עם הכלב ומנכסת אותו לעצמה; במאגר בעלי חיים במשרד החקלאות מופיע מספר הטלפון של המבקש כמספר טלפון נוסף להתקשרות; שגה ביהמ”ש קמא כשקבע כי המשיבה נושאת בהוצאות ובטיפולים של הכלב שכן גם הוא השתתף בהוצאותיו והדבר עולה מחלק מהאישורים שצירפה המשיבה; מההודעות שנשלחו בין הצדדים עולה כי הצדדים התייחסו לכלב כמשותף; ביהמ”ש קמא התעלם מהתקופה הארוכה בה חיו המבקש והכלב זה לצד זה; כי הכלב הוא בן המשפחה של המבקש לכל דבר ועניין והמבקש כמו גם הכלב חווים קושי מן הנתק שנכפה עליהם; ביהמ”ש התעלם ממצבו הרפואי-נפשי של המבקש .
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובנספחיה מצאתי לדחותה ללא צורך בקבלת תשובה.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות זאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה. הלכה היא כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ומשכך התערבות ערכאת הערעור בהחלטות בעניין זה שמורה למקרים חריגים (רע”א 7840/21א.ד אחים אדרי בע”מ נ’ חברה כלכלית ראשון לציון, פסקה 7 [פורסם בנבו] (17.11.2021); רע”א 215/22פלינטשטיין נ’ לוין, פסקה 9 [פורסם בנבו] (7.2.2022)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.
הפסיקה הקיימת, מגלה שלוש גישות בעת ההכרעה על גורלו של בעל חיים לאחר פרידת בני זוג: גישה הרואה את טובת בעל החיים כאבן בוחן להכרעה, גישה אשר שמה דגש על המישור הקנייני לצורך ההכרעה וגישה אשר מתמקדת בנסיבות, בהתעלם משאלת הרישום והבעלות (ראו בהרחבה בפס”ד המקיף של כב’ השופט גורודצקי בתלה”מ (י-ם) 57065-04-19 ע.י. נ’ צ.י , 25.6.20, פורסם בנבו).
במקרה דנן, בשלב זה אין צורך להכריע באשר לגישה הנכונה יותר מבין הגישות, זאת משום שהנימוקים שהובאו בהחלטת ביהמ”ש קמא, בהם לא מצאתי להתערב, תומכיםבתוצאה לה הגיע ביהמ”ש קמא, תהא הגישה הנבחרת אשר תהא.
אבהיר.
בפן של טובת הכלב – עתירת המבקש במסגרת הסעד הזמני היא לשינוי המצב הקיים וקבלת הסעד הסופי שבתביעה עד שזו תתברר. לאור העובדה שהכלב שוהה כבר תקופה ממושכת עם המשיבה, בשלב זה אין לי כל אינדיקציה לכך שטובת הכלב, לטווח הקרוב או הרחוק, היא בקביעת זמני שהות זמניים עם המבקש, שעה שלא ניתן לפסול מכלל אפשרות כי ייתכן ותביעת המבקש תידחה ואז שוב ייעלם המבקש מעולמו של הכלב.
בפן הקנייני – במשרד החקלאות רשום הכלב בבעלות המשיבה בלבד. בפרטי המשיבה כבעלים מופיע מספר טלפון נוסף (מעבר לטלפון של המשיבה) שלטענת המבקש הוא מספר הטלפון שלו. המשיבה טענה בתגובתה שהייתה לפני ביהמ”ש קמא כי עת אומץ הכלב (לטענתה על ידה בלבד) רישום הכלב על שמה בלבד (למרות שקיימת אפשרות לרישומו בבעלות משותפת) היה בהסכמת המבקש ויש בכך כדי להעיד על כוונת הצדדים באשר לבעלות בו. בנוסף המשיבה צירפה לתגובתה קבלות רבות בגין הוצאות שהוציאה בגין הכלב, כשרוב החשבוניות הוצאו על שמה בלבד. המבקש צודק בטענתו בבר”ע כי חלק מאותן חשבוניות הוצאו על שם הצדדים שניהם, ברם עיון מדוקדק מגלה שגם ברוב אלו התשלום בוצע באותו כרטיס אשראי שמפורט כאמצעי התשלום בקבלות שהוצאו על שמה של המשיבה בלבד (שמספרו מסתיים בספרות 0097). יצוין כי המשיבה טענה בתגובתה בביהמ”ש קמא כי מאז עזיבת המבקש את הדירה המשותפת היא נשאה לבדה בכל הוצאותיו החודשיות של הכלב כשהמבקש לא הציע להשתתף בעלויות ולא נשא בהם בפועל מיום עזיבתו.
ובאשר ליתר הנסיבות – התכתובות בין הצדדים מגלות כי התקיימה חיבה עמוקה בין המבקש לכלב. איני מטיל ספק בכך ומוכן אני גם לקבל בשלב זה את גרסת המבקש לפיה בשעה שהצדדים התגוררו יחדיו המבקש טיפל בכלב במסירות, שמר עליו, יצא עמו להליכות ועוד. המבקש אף טוען כי ביהמ”ש קמא התעלם ממצבו הרגשי-נפשי, כסובל מפוסט טראומה בעקבות שירותו הצבאי, כשהכלב שימש לו ככלב רגשי והיה חלק משמעותי בחייו. אלא שבשלב זה לא ניתן לקבוע כי חיבתו של המבקש לכלב עמוקה יותר מזו של המשיבה וכי הכלב לא מהווה והיווה תמיד חלק משמעותי יותר בחייה. גם המשיבה סובלת ממצב רפואי מורכב ונמצאת רוב היום בבית (במסגרת הטענות בבקשת רשות הערעור טוען המבקש שלאור מחלתה של המשיבה לא יכלה המשיבה להוציא את הכלב לטיולים ולהליכות והוא עשה זאת). גם המשיבה טוענת שמדובר בכלבה הטיפולי. בעקבות היכרותה של המשיבה את המבקש היא עלתה ארצה, ללא משפחה, עם כלב קודם שהיה לה. לטענת המשיבה, מאז שנת 2015 ביקשה לאמץ כלב נוסף והמבקש סירב לכך ורק בשנת 2018 עלה בידה לשכנע אותו לאפשר לה לאמץ את הכלב מושא דיוננו, כשחודש לאחר הגעתו נפטר כלבה הקודם עמו עלתה ארצה. לטענתה, מאז נפרדה מהמבקש, הכלב הוא משפחתה היחידה וכל עולמה.
בנסיבות העניין, על רקע הראיות שהוצגו בשלב זה וכאשר המחלוקות העובדתיות בין הצדדים טרם התבררו ( ביהמ”ש קמא טרם קיים דיון מקדמי בהליך ואף לא התקיימו חקירות בבקשה לסעד הזמני) לא מצאתי כי נפלה בהחלטת ביהמ”ש קמא שגגה שמצדיקה התערבות בית משפט זה. אין בדבר כדי לשלול את האפשרות כי במסגרת הבירור העובדתי ושמיעת הוכחות ימצא ביהמ”ש קמא לקבל את גרסת המבקש בנושאים השנויים במחלוקת ולקבל את תביעתו.
עיון במערכת נט המשפט מלמד כי התיק קבוע לישיבת קד”מ ראשונה בעוד כשבועיים ימים ( 5.2.23). הצדדים לא בורכו בילדים וניכר מכתבי הטענות כי אהבתם לכלב דומה לאהבת הורים את ילדיהם. במשפחות רבות זוכים ילדים שאינם משותפים לשני הוריהם לאהבה זהה לזו לה זוכים ילדים משותפים. ראוי כי הצדדים ינצלו את פרק הזמן הקרוב עד לקדם המשפט לניסיון הידברות במטרה למצוא פשרה מסוימת שתעלה בקנה אחד עם טובת הכלב. ככל שהדבר לא יעלה בידיהם, משאורך חייו של כלב אינו כאורך חיי אדם (וההנחה המקובלת היא ש”זמן כלב” רץ פי 7 מהר יותר) יש לקוות שבית משפט קמא ימצא ליתן קדימות בקביעת התיק להוכחות.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
ההחלטה ניתנת לפרסום במתכונת בה נחתמה ללא פרסום שמות הצדדים או פרטים מזהים אחרים.
העירבון, על פירותיו, יושב למבקש באמצעות באת כוחו.
ניתנה היום, כ”ו טבת תשפ”ג, 19 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.
