לפנינו אחת התביעות הכי אידיוטיות שקראנו. עו"ד מתן לקר תובע את המשטרה והפרקליטות על 4,000,000 ש"ח, על זה שהתמהמהו 6 שנים בהגשת כתב אישום נגד אבא ואמא ששכבו עם הבת שלהם, שני חן מור מעפולה, מגיל 17 עד 30 בהיותה ג'אנקית מסוממת קשות באקסטזי, נייס גיא, אדולן ואלכוהול, והפרעת אישיות מאובחנת מגיל צעיר, והתובעת הבת נכנסה להיריון מהאבא בגיל 23, והתינוקת נולדה אבל מתה אחרי 11 חודש. לטענתה. נכנסה להיריון שני והפילה.
עילת התביעה היא שיהוי של 6 שנים בהגשת כתב אישום נגד האבא והאמא, ששכבו איתה לילה לילה בשלישיה (מנאז' א טרווה), ובעלו אותה מקדימה ומאחורה 13 שנים. מדובר ב 4,750 מקרי "אונס" (365 ימים בשנה כפול 13 שנים) לילה לילה. שני חן מור נגד משטרת חיפה 15074-09-22.
מי מאמין לסיפור? מגיל 17 עד 30 שכבה כל לילה עם אבא ואמא וקיימה יחסי מין????
הלקוחה של מתן לקר, שני בר מור, מעפולה, שהיא ילידת 1985, כיום בת 40. טוענת שמגיל 17 (שנת 2002) עד גיל 30 (שנת 2015) כל לילה שכבה עם אבא שלה ואמא שלה יחד, והם אנסו אותה יחד. בבית היו גם אחיות. מה קרה להן? למה אותן לא אנסו? איך הן לא שמעו את צרחות "הנבעלת"?
בשנת 2008 בגיל 23 נולדה לה בת כתוצאה מגילוי עריות מאבא שלה, ואחרי 11 חודשים הבת מתה בגלל "מומים ובעיות רב מערכתיות, אשר גרמו לה להגיע לנפילת מערכות".
לכאורה הטענה היא שבגלל גילוי העריות יצאה ילדה עם מומים, אבל באותה מידה המומים של התינוקת יכלו להיות בגלל שהאמא היתה מכורה לכל סוג של סם אפשרי. מסופר שהיה גם היריון שני שהסתיים בהפלה.
בשנת 2016 בהיותה בת 31 הגישה תלונה במשטרה ולא עשו עם זה כלום, לטענתה. הסיבה היא שהיא הייתה ג'אנקית מסוממת מכל סוג של סם אפשרי החל בנייס גיא, אקסטזי, אדולן, מריחואנה ואלכוהול, והסיפור נראה לשוטרים פסיכי והזוי.
ב 2018 נכנסה לטיפול גמילה ב"מלכישוע", בהיותה בת 33 והעו"סיות הסבירו לה שכדי להיגמל היא צריכה להפליל את אבא שלה, והדריכו אותה להקליט את תחנת המשטרה. השוטרים אמרו לה "לא ייצא לך מהתלונה כלום". ועל בסיס זה היא טוענת שזלזלו בה מהיום הראשון.
ב 10/3/2021 הגיעה מבחנה עם נוזל שמיוחס לתינוקת שמתה ב 2008 ליאל מור למעבדת הדנ"א וביולוגיה של המשטרה. לא הבנו מאיפה המבחנה הזו עם הנוזל צצה אחרי 13 שנים מהקבורה???? אולי פתחו את הקבר, והוציאו מיצוי של העצמות ושמרו את זה בנוזל? אולי.
בתאריך 8/6/2022 הודיעה הפרקליטות לאבא שלה נתנאל מור שהוא מוזמן לשימוע, ו 3 חודשים אח"ד עו"ד מתן לקר הגיש את התביעה שלו, שבה הוא טוען להתרשלות של 6 שנים, שהמטרה והפרקליטות הביעו חוסר ענין בתלונה שלה.
כעת היא תובעת את משטרת חיפה ופרקליטות מחוז חיפה על 4,000,000 ש"ח בגין הפרת חובה חקוקה, אי הגשת כתב אישום.
מתן לקר רימה את המזכירות והתחמק מאגרה של 100,000 ש"ח
קודם כל הוא מטעה את המזכירות וכותב שבגלל שהיא נפגעת עבירת מין היא משלמת אגרה של 500 ש"ח בלבד, למרות שעליה לשלם אגרה של 50,000 ש"ח בפתיחת ההליך, ועוד 50,000 ש"ח לפני ההוכחות.
מתן לקר פשוט מרמה את בית המשפט, והתחמק מתשלום אגרה של 100,000 ש"ח, על תביעה מטומטמת, כי עילת התביעה היא לו שהמשטרה והפרקליטות ביצעו בשני חן מור עבירת מין, וזו לא תביעה על עבירת מין, אלא תביעה על התרשלות בניהול חקירה משטרתית, שזו תביעה נזיקית רגילה.
רק על השקר הזה צריך להגיש נגד מתן לקר קובלנה משמעתית על ניסיון להוציא במרמה שירותי משפט מהנהלת בית המשפט ולחסוך למרשתו 95,000 ש"ח.
אילו היה מגיש בקשה לפטור מאגרה, שופט היה צריך לסמן את התביעה ולקבוע אם יש לה בכלל סיכויים. מי שמעיין בה רואה שזו תביעה עם אפס סיכויים, וגם לא מצורפות לה שום ראיות.
מתן לקר… איפה למדת לנסח כתב תביעה?
קשה להבין מה עילת התביעה כי הוא לא כותב את זה במפורש. הוא משתמש במילים הפרת חובה חקוקה ורשלנות.
אבל אין שום חובה חקוקה שהפרקליטות תגיש כתב אישום נגד אף אחד. זה בשיקול דעת כמעט אבסולוטי.
גם אין רשלנות כי עצם חלוץ הזמן, 6 שנים זה לא רשלנות. צרך לפרט מי השוטר, מי הפרקליט, מתי הובא לטיפולו ומה הוא עשה שחורג מהסביר. פה על פניו יש בעיות קשות עם הסיפור הראשוני. למה הההורים מתחילים לשכב עם הבת רק בגיל 17? איך זה נמשך עד גיל 30? איך הלכה לבית חולים ללדת תינוקת, ולא גילו שם שיש קשר גנטי לתינוקת גם מצד הבא וגם מצד ההאמא שהייתה בהיריון? אין גם שום הסבר אם הלכו להוציא את גופת התינוקת לבדיקת דנא וכמה זמן זה לקח להוציא צו שאפשר את זה.
בקיצור לא רק שאין כלום, גם הראיות שהוא מביא לנזק הנפשי הן עלובות. הוא מביא 2 פגישות בקופת חולים חצי שנה לפני הגשת כתב התביעה, שבה הדוקוטר חוזר על דברי המטופלת, אבל אין לזה שום אישוש חיצוני. קיבלה קצת תרופות להרגעה והמלצה לפעילות גופנית. זה הכל.
להיפך מדברי הרופא עמיחי ישראל הר אבן, שהוא ראפא משפחה בכללית, ממה שהיא סיפרה לו נראה שהיא מטורללת על כל הראש….שימוש מסיבי בניי גיא, אדולן, אקטזי, מריחואנה……. אחת כזו לא יודעת בכלל עם מי היא שוכבת ובכלל גם לא יכולה לזכור שקיימה יחסי מין.
איפה חוות דעת של פסיכיאטר שבדק אותה וגולל את ההיסטוריה שלה? איפה קשר סיבתי בין המשטרה והפרקליטות לנזק של התובעת? איפה הסבר איך התובעת הגיעה לסכום של 4,000,000 ש"ח???
מה עשו למסוממת הזו במלכישוע??????
נציין שאת התלונה שני חן מור הגישה במשטרה מייד כשהחילה טיפול גמילה במלכישוע. בטיפולים כאלה מנסים לעזור לה להגיד לעצמה שהיא הכי בסדר ולחפש מישהו אחר להאשים אותו, בד"כ זה איזה גבר שאפשר להעליל עליו שאנס אותה, ואז היא לא מאשימה את עצמה בהתמכרות, אלא את הגבר האנס… (במקרה זה גם את האמא) ואז קל לה להיגמל.
זו טכניקת גמילה ידועה. המטפלת אומרת לה….. את נפלאה, נהדרת, הסתבכת לא בגלל עצמך, אלא בגלל אחרים. האחרים אשמים… בואי נמצא מי אשם. מי גרם לך את זה…. וככה נולדות התלונות האלה.
השאלה הכי גדולה אם יש בכלל ממצאי DNA של התינוקת שנפטרה, ושל הוולדית שנפלה בהפלה? על מה מבוסס התיק? בכל הכתבות בעיתונים לא אומרים כלום, למה בסוף הוגש כתב אישום? הוציאו גופת תינוקת מהקבר?
התביעה נדונה אצל השופטת בטינה טאובר.
הפרקליט איתן צור לא ידע מה לעשות
עם קבלת כתב התביעה כתב הפרקליט איתן צור לפרקליטה יעל לוי ויהודית אלקיים 14/9/2022
"בית המשפט האזרחי קבע דיון ליום 20.9.2022 ולקראת הדיון ביקשנו לערוך דיון פנימי ביחס לאפשרויות שיועלו בהליך זה. אציין כי קיים קושי מובנה בניהול ההליך האזרחי לצד ההליך הפלילי, כאשר מצד אחד – התובעת היא המתלוננת בהליך הפלילי, אשר אמורה להיות בקשר שוטף עם הפרקליטות הפלילית, לרבות לצורך הכנתה לעדות במשפט וכיוצ"ב. מנגד – התובעת גם הגישה תביעת נזיקין נגד הפרקליטות הפלילית והמדינה. כמובן שחשיפתה של התובעת לחומרים מההליך הפלילי עלולה גם היא לפגוע בניהול ההליך הפלילי. אני מניח שרוני ונעמי זומנו לישיבה בשל הממשק בין ההליך הפלילי לתביעת הנזיקין".
להלן שמות הנוכלים בישיבה בפרקליטות: מומי למברגר, הילה כץ, אילה פיילס, ישראל בלום, נעמי זמרת, שרון מן אוריאן, איתן צור וקרן בן מרדכי.
התיק הפלילי בטיפול עינב איטסקו-גולד. שני חן מור קיבלה עו"ד חינם מהסיוע המשפטי כנפגעת עבירה, הכלבה עו"ד עינב רלי גוטמן.
להלן סיכום הישיבה הראשונית של הפרקליטים 18/9/2022
שימו לב שאף אחד לא אומר שזו תביעה מצוצה מהאצבע, ושאין קשר סיבתי בין הסחבת בטיפול המשטרתי לפוסט טראומה של הגברת. אם נגרם לה נזק זה בגלל ההורים. הפרקליטים מודעים לזה שמתן לוקר הכניס אותם לפלונטר. בתביעה האזרחית הם צריכים לתקוף את התובעת, שהיא פסיכית ומסטולה, ובאישום הפלילי הם צריכים להגיד שהיא נפלאה ונהדרת.
הפרקליטים רצו לעכב את ההליך עד סיום ההליך הפלילי. ככה הם משאירים לה את האופציה לתבוע אותם, בעוד שהם עצמם עושים עבורה את העבודה באישומים נגד הוריה. אלא שמתן לוקר הסכים רק לחצי שנה השהייה של ההליך.
18/9/2022
לכבוד,
משתתפי הדיון
הנדון: ישיבה בעניין 15074-09-22 פלונית נ' משטרת מרחב חוף ואח', מיום 18.9:
משתתפים:
אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים)
מומי למברגר, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)
הילה כץ, פרקליטת מחוז חיפה (פלילי)
אילה פיילס, פרקליטת מחוז חיפה (אזרחי)
נעמי זמרת, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה
טל פילברג, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה
רועי טבק, המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה
איתן צור, פרקליטות מחוז חיפה
מאור סבג, לשכת המשנה לפרקליטת המדינה (עניינים אזרחיים)
קרן בן מרדכי, מתמחה, לשכת המשנה לפרקליטת המדינה (עניינים אזרחיים)
רקע:
מדובר בתביעת נזיקין רגישה של תובעת שלפי הנטען הוריה אנסו אותה במשך שנים, היא אף הרתה לאביה והתינוקת שנולדה נפטרה ממומים לאחר כ-8 חודשים. הנתבעות בתיק הן משטרת ישראל ופרקליטות מחוז חיפה פלילי. הטענות העיקריות בתביעה נוגעות לכך שלפי הנטען לא נעשה דבר עם תלונתה במשך שנים. התלונה הראשונה הוגשה למשטרה בשנת 2016 וכתב האישום נגד ההורים הוגש בחודש אוגוסט 2022. כמו כן, התובעת טוענת כי גורמים במשטרה ניסו להניא אותה מלהגיש תלונה ואף אמרו לה שעדיף שתמשוך את תלונתה. בית המשפט האזרחי קבע דיון ליום 20.9.2022 ולקראת הדיון כונסה הישיבה הפנימית שנועדה לדון באפשרויות שעומדות לפנינו.
דיון:
נציג פרקליטות מחוז חיפה:
מהמשטרה נמסר שהייתה בעיה בטיפול בתיק, לא עשו בו דבר במשך שנתיים. ב-2018 התיק הועבר לפרקליטות בחיפה כשבו אך ורק עדות המתלוננת עצמה (לא נחקרו חשודים), ובהמשך נערכו מספר השלמות חקירה עד שבאוג' השנה הוגש כ"א חמור. הטענות הן נגד המשטרה והפרקליטות הפלילית בנוגע לסחבת ואי מתן מענה למצוקה שלה (התביעה ע"ס 4 מש"ח). מספר ימים לאחר שהתקבלה התביעה קיבלנו הודעה מהשופטת שהיא קובעת מועד לדיון במעמד הצדדים. חשבנו מה הסיבה שהשופטת תזמן דיון תוך שבוע בכזה תיק, ושיערנו שקיימות שתי אפשרויות:
- יש קושי מובנה בתיק בשל העובדה שהמתלוננת בהליך הפלילי, קורבן העבירה, צריכה להיעזר בתובעת הפלילית להעיד והתביעה אמורה לשכנע בגרסתה; ומצד שני הפרקליטות הפלילית נתבעת על ידה. הפרקליטות צריכה להיות איתה בקשר צמוד ולהכין אותה לעדות ומצד שני להתמודד עם טענות חמורות נגד הארגון. זהו מצב של ניגוד מובנה, ויש חשש לפגיעה בהליך הפלילי. כל עמדה או גרסה שהיא תיתן יכולה להיות חלק מחומרי החקירה בהליך הפלילי, הכל זולג בין ההליכים וזה לא טוב.
- רצון של השופטת לייצר הסדרים דיוניים.
אם כוונת ביהמ"ש להציע עיכוב הליכים, מוטב שהוא יעשה זאת, ואנחנו נביע את עמדתנו בעניין רק באופן תגובתי (שלא יטענו שנשלחנו על ידי הפרקליטות הפלילית). אם ביהמ"ש לא יעלה זאת מיוזמתו, אולי בכל זאת נעלה את הטענות הללו באופן יזום. אף אם המתלוננת תגיד שהיא לוקחת על עצמה את כל הסיכונים, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להגיש בקשה, כי בהליך הפלילי המדינה היא התובעת ולא קרבן העבירה וקיימת חשיבות לשמירה על האינטרס הציבורי בניהול ההליך הפלילי.
פרקליטת מחוז חיפה (אזרחי):
יש לדייק את טענות הנפגעת, היא לא מייחסת למדינה את הנזק שהיא חוותה מהמעשים האיומים של הוריה, אלא היא טוענת שהתארכות ההליכים גרמה לה להמשיך להתייסר במשך התקופה. טענה כזו מעלה שאלות של קש"ס שיעלו בדיון, אך היא יוצרת קשר ספציפי שיש להידרש אליו. זה מעורר אולי צורך שלנו לשלוח הודעת צד ג'.
שאלת עיכוב ההליכים מתעוררת מיד, אך יש כאן קונפליקט גדול מחשיפה לחומרים, מדובר בכיוונים מנוגדים ברמה הלכאורית – בהליך הפלילי המטרה שלנו לשכנע את ביהמ"ש באמינות גרסתה, לעומת רצון הפוך שלנו בהליך אזרחי, זה בעייתי כשזה מתרחש בעת ובעונה אחת. מעבר לכך יש כאן גם קושי פרסונלי שאותה תובעת שלכאורה צריכה לעבוד יד ביד עם קרבן העבירה היא גם מי שצריכה למסור לנו אינפורמציה, זה יוצר גם אצלה קונפליקט ברמה האישית. אמנם הפרקליטה לא נתבעת אישית, אלא רק המדינה אך עדיין מתעורר קושי גם מולה.
קיבלנו את התביעה רק לפני שבוע, טרם יצא לנו לשוחח עם הצד שכנגד, אנחנו נמצאים בשלבים ראשוניים טרם הכנת כתב ההגנה (עורך הדין שהגיש את התביעה לא מוכר לנו מהמחוז).
העילות של עיכוב ההליכים ידועות, והן מתקיימות בענייננו. אך המקרה הזה כולל סוגיות נוספות והיבטים פרסונליים שמסבכים אותנו עוד יותר. אני לא מכירה הליך שבו הסוגיות האלה נידונו במסגרתו בעבר. כשנושא עיכוב ההליכים עלה לדיון תמיד שאלו עד מתי וכו'. כאן בעצם אנחנו רוצים לבודד ולקיים את ההליך הפלילי עד תום (ואף אולי עד פס"ד חלוט), זו בקשה חריגה ולא פשוטה. אם זה יהיה בהסכמה זה יהיה נפלא.
אני חושבת שהמצב המיטבי הוא הגעה להסכמה למחיקת התביעה כרגע, בלי לגרוע מטענות עתידיות, וכן לצד התחייבות שלנו להימנע מהעלאת טענת התיישנות בהמשך, אך קיים ספק אם עו"ד כזה שהגיש כ"א כפי שהוגש יהיה מוכן לכך.
פרקליטת מחוז חיפה (פלילי):
הפרקליטה שמנהלת את התיק כיום היא אותה הפרקליטה שליוותה את התיק מתחילתו, דבר שמוסיף מורכבות לסיטואציה, אך אני לא חושבת שנכון להחליף אותה. פן נוסף של ניגוד העניינים הוא שאלת הנזק. אנחנו יודעים מהתיק הפלילי שיש טענות לנזקים משמעותיים וקשיים נפשיים. אנחנו חשופים לפגיעות קודמות שלה (טרם הפגיעה שביצעו בה הוריה לכאורה), ונהיה חשופים לחומרים שיהיו רלוונטיים לשאלה איזה נזק נגרם ממה. בוודאי נצטרך לעשות שימוש בחומרים מההליך הפלילי בהליך האזרחי. בנוסף, הפניות שלה אלינו לאורך השנים, כולל הפנייה לנבת"מ יכנסו להליך. גם אם נניח שאת העניין הזה ניתן לבודד כי הוא לא קשור ישירות לתיק, עדיין יש לכך השפעה לקשר בין קרבן העבירה למאשימה (אף אם התיק היה עובר לפרקליט אחר, לא יאפשר שיח פתוח כמו שמקיימים עם כל מתלוננת, שכן ההליך האזרחי תמיד יהיה נוכח במידה מסוימת).
בנוסף, תעלה שאלת השיהוי – הייתה פנייה לנבת"מ והבהרנו את עמדתנו בנוגע לסוגיה זו. הפרקליטה כבר עדכנה אותי שאחד הסנגורים של הנאשמים מבקש התייחסות לשאלת השיהוי לפני שהוא מבקש בקשה לביטול כתב האישום. השיהוי נובע ממורכבות התיק וכן מהעומס שקיים בפרקליטות. כלומר גם הנפגעת נמצאת בשני האפיקים וגם הפרקליטה נמצאת במורכבות בשני האפיקים.
שאלת הפשרה היא שאלה רחבה מהתיק הספציפי הזה כי יש לנו עוד תיקים עם עיכובים, לא חריגים כמו בתיק הזה, אבל עדיין צריך לחשוב על משמעויות הדבר בנוגע לתיקים אחרים.
יתר על כן, לנפגעת יש שני עו"ד שמייצגים אותה. לוקר הגיש את התביעה האזרחית, וגוטמן שאנחנו מכירים אותה ואף הגנה על הפרקליטות ואמרה שהעיכובים האלה יכולים לקרות. את לוקר אנחנו לא מכירים ולא ברור איך הוא יגיב. וכל דבר צריך להיעשות בזהירות רבה, שלא יטענו סנגורי הנאשמים שאנחנו מנסים להשפיע על ההליך הפלילי.
נציגת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה:
אם בזמן העיכוב נמשכו המעשים מדובר בסיפור בעייתי ביותר, כי זהו נזק שנגרם כי לא הוגש כתב אישום, אך אי הגשת כתב אישום במועד לכשעצמה היא לא סיבה לפיצוי. התובעים יצטרכו להביא חוו"ד שמבודדת את הרכיב הזה בגין הפגיעה שנובעת מהשיהוי. לא בטוח שיוכח נזק כזה ולכן אין לפנות לפשרה. ההשלכות פה הן מרחיקות לכת, יצוצו שאלות משנה (מהי תקופה סבירה וכו). ניתן לבקש עיכוב הליכים עד תום ההליך הפלילי, זה דבר שכבר קרה, וניתן לקבוע בקרות. אני סבורה שלא נכון להעלות את טענת צד ג' בהליך הנוכחי, אם הטענות לנזק הן רק על השתהות, ההורים לא רלוונטיים.
המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים):
אני חושב שלא נכון לקבל החלטה בנוגע למקרה שהצעתנו לא תתקבל בדיון בביהמ"ש, קודם נבין מה יש להם לומר בעניין. טוב שכרגע המגעים מתנהלים בחסות השופטת, אך שווה לשמוע את הטיעונים שלהם. הסיטואציה רגישה ובעיני זה לא דומה לאירועים שמוכרים לנו, שכן בתיקים קודמים לא היה מדובר בנפגעי עבירה, אלא בעדי מדינה ונאשמים שתבעו אותנו. אם לאחר שנציג את כל פוטנציאל הנזק להליך הפלילי (כולל הניסיון לערער את אמינותה ולטעון שהנזק נגרם מגורם אחר), הנפגעת עדיין תרצה לנהל את התיק במקביל, אני חושב שבקשה שלנו לעכב את ההליכים בכל מצב היא בעייתית.
אנחנו לא יכולים לטעון טענה אחת באזרחי ואחרת בפלילי. אם נגיד באזרחי למשל שהפגיעה לא חמורה, לא נוכל לטעון זאת בפלילי.
בנוסף, צריך להגדיר בצורה מדויקת מה מטריד אותנו. הנימוק לפיו יהיה לא נעים לשבת בחדר עם הפרקליטה שנתבעת (לא אישית) בהליך אזרחי – הוא לא משכנע. זה מצב לא נעים אך הוא לא מצדיק בקשה לעיכוב הליכים, בעוד טענות על ערעור מהימנות, ושאלת גובה הנזק משמעותיות יותר. לכל הכותרות של ניגוד העניינים יש ליצוק תוכן קונקרטי, כיצד יתבטא בפועל ניגוד העניינים אם ינוהלו הליכים אלה במקביל.
בעקבות הדיון סוכם כדלקמן ע"י המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים):
- נושא הפשרה ירד מהפרק לפי שעה, שכן מדובר באירוע מורכב בעל נסיבות ייחודיות והשלכות רוחב.
- בשלב הזה נכון לעכב את ההליכים. התוצר האידיאלי של הדיון אצל השופטת הוא הסכמה של כל הצדדים על עיכוב, כשהיתרונות שלו ברורים לכל. חשוב לחדד שניהול ההליכים בו זמנית עלול לפגוע בתובעת, וכן שגם לנו חשוב שהאמינות שלה תשמר.
- ניתן לקבוע בקרות בנוגע לעיכוב ההליכים במועדים קבועים מראש.
- טוב לנהל את המגעים מול השופטת וכן לפעול באופן תגובתי כל עוד ניתן.
- אם לא תהיה הסכמה בעניין עלינו לומר לביהמ"ש שאנחנו שומרים על זכותנו להגיש בקשה לעיכוב. במצב כזה, על פמ"ח פלילי ואזרחי לקיים ישיבה שבמסגרתה ידייקו את המורכבות בסיטואציה, לקראת בקשה פורמלית לעיכוב הליכים.
- יתכן שמחיקת התביעה תעשה דווקא יותר רעש בהליך הפלילי, ולכן נכון לפנות כרגע לאפיק עיכוב ההליכים.
עדכון:
בהמשך לישיבה נבקש להוסיף כי ביום 20.9.22 התקיים דיון בתיק בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט העלה את הקושי שהוא רואה בניהול ההליך האזרחי במקביל לניהול ההליך הפלילי וביקש מב"כ התובעת להשיב האם הוא רואה קושי כזה. ב"כ התובעת טען כי אינו רואה כל בעיה בניהול ההליך במקביל להליך הפלילי.
מטעם הפרקליטות הוצגו הטיעונים שעלו בישיבה בדבר הקושי בניהול הליך אזרחי בשלב זה והחשש מפגיעה בהליך הפלילי או זיהומו. עוד צוין שככל שב"כ התובעת לא יסכים להסדר, אנו נשקול בקשה לעיכוב ההליך מטעמנו. בית המשפט הציע לב"כ התובעת להסכים לעיכוב ההליך האזרחי, בשלב זה, למשך שנה, וכמובן שככל שההליך הפלילי יסתיים לפני כן – תוכל התובעת לעתור להמשך ההליך.
ביום 29.9.22 פרסם ביהמ"ש החלטה המאשרת את הסכמת התובעת לעיכוב ההליך האזרחי, בשלב זה בחצי שנה. בית המשפט קבע כי הצדדים יגישו הודעת עדכון ביחס להליך הפלילי עד ליום 1.4.2023 ובהתאם יישקל הצורך בהמשך עיכוב התביעה. על מנת להיערך מראש להכנת כתב הגנה ומתוך הבנה שהדבר תלוי בהתפתחויות אפשרויות בהליך הפלילי, פמ"ח (אזרחי) מבקשים לקבל כבר כעת התייחסות מאת המשטרה והפרקליטות לנטען בתביעה ובכלל זה פירוט לוחות זמנים של הליכי החקירה והשלמות החקירה שבוצעו על ידי המשטרה והפרקליטות, וכן עדכון לגבי ההתפתחויות בהליך הפלילי.
כתבה: קרן בן מרדכי, מתמחה
סיכום ישיבה תביעת שני חן מור נגד הפרקליטות עיכוב 6 שנים הגשת כתב אישום נגד הוריה
כתבה בידיעות על המקרה
https://www.ynet.co.il/news/article/hkecp9eeo
להלן כתב התביעה שני חן מור נגד משטרת חיפה 15074-09-22
לטענ
כתב תביעה שני מור חן נ משטרת חיפה רשלנות בטיפול 6 שנים בגילוי עריות 15074-09-22
להלן חוות הדעת של עידו קרון קצין מעבדת דנ"א וביולוגיה
שימו לב שהבדיקה במעבדת המשטרה התחילה ב10/3/2021. עידו קרון כותב שקיבל נוזל במבחנה המיוחס לתינוקת ליאל מור. הוא לא כותב מה זה הנוזל הזה ומאיפה הגיע אליו, ומי נתן לו אותו. הקטינה מתה ב 2008. כלומר 13 שנים לפני כן. מאיפה יש נוזל מגופה של קטינה שנפטרה לפני 13 שנים? ממתי נשארים בגופה נוזלים אחרי 13 שנים? פירוש הדבר שפתחו את הקבר, הוציאו עצמות, והכניסו אותן לתמיסה כדי שהעצם תפריש דנ"א לתמיסה.
בשביל זה צריך צו של שופט ויכול להיות שזה היה בעייתי, כי ייתכן שהמתלוננת רשמה מישהו אחר באבא של התינוקת בבית החולים. הרי התינוקת נקראת ליאל מור, והמתלוננת היא חן מור, ואילו האבא שם משפחתו בן עמי. מי זה אדון "מור"? יכול להיות שהיו צריכים הסכמה של אדון מור. ואם היה "אדון מור" בתמונה, למה הדנ"א שלו לא נשלח למעבדה?
מהאבא החשוד נתנאל בן עמי התקבלה דגימה ב 11/3/2021 ובמעבדה שלפו את הפרופיל מהמאגר הארצי של דנ"א. כלומר לא היה לו נוזל שלו.
באותו יום שוחח עידו קרון עם החוקרת אריאלה בוגנים טל. 050-5068186 ושאל אותה אם הדנ.א. של המתלוננת בר מור הוזן למאגר הארצי, ואם לא אז לזמן אותה ולגום ממנה ד.נ.א. עידו מציין שהתקבלה דגימה ממנה ב 12/4/2021, והוא הסתמך על הפרופיל שהוזן למאגר הארצי של דנ"א. כלומר לא היה לו נוזל שלה.
מסקנתו היא שליאל מור היא הבת של בר מור, ושל אבא של בר מור, נתנאל בן עמי, בסבירות של 20.9 מיליארד שזה לא נכון.
בתמונה השוטרת אריאלה בוגנים פייבש, שקיבלה שיחה מעידו קרון ב 11/3/2021 לקחת דגימת דנ"א מהמתלוננת ולהכניס אותה למאגר הדנ"א. למרות שזה לא כתוב בכתב התביעה, אנחנו מניחים שמתן לקר תובע מדוע אריאלה בוגנים פייבש לא לקחה את הדגימה ב 2016, ברגע ששמעה שהתלוננת אומרת שילדה בת לאבא שלה. אם התביעה עדיין ב"הולד", שיבקש לתקן אותה.
וזה חוקר המעבדה שהריץ את ההתאמות מול הנוזל שקיבל ו 2 הפרופילים שהוכנסו למאגר הדנ"א, לב ווסקובויניק. מה שאנחנו לא מבינים למה הדו"ח שלו כל כך לקוני, אינו מפרט את שרשרת ההחזקה של המוצגים, מה הוא עשה, איפה עשה את הבדיקה, מה הפרשנות של הפלטים, והוא מניח ששופטת שקוראת את זה אמורה להבין מבול של נתונים סטטיסטיים.
גם מו הראוי לצרף לדו"ח כזה תמונות של המבחנה, המכשיר, כיול המכשיר, ותמונה של תאריך הפעלת המכונה, עם הסברים שאדם פשוט יוכל להבין מה קורה שם.
