עו”ד ענבר לב בלי לקוחות שכרה את רן שריר תקשורת ליחצ”ן כתבה על ייצוג מתלוננת שווא בטענה התקדימית: “הבעל אובססיבי”

מה עושה עורכת דין למשפחה שאין לה לקוחות?  שאלו את ענבר לב.  היא לוקחת יחצ”ן והוא מפיק לה כתבה מוכנה מראש ושולח ל”ערוצים”.  אולי איזה כתב משועמם יפול בפח ויעתיק את הכתבה.

 

 

רן שריר לוקח 1,200 ש”ח לחודש (17,000 ש”ח לשנה עם מעמ) להפיץ כתבת עיתונות העתק הדבק

כמה זה עולה?  לדבריו של רן שריר ריטיינר חודשי של 1,200 ש”ח להפצת כתבה מוכנה מראש לכתבי המשפט.  אבל האם זה שווה את הכסף???

ענבר לב לקחה את רן שריר מ”שריר תקשורת יחסי ציבור ודיגיטל”.  הפיקו לה כתבה כאילו הביאה ניצחון גדול כשהיא ייצגה מעלילנית שווא שהגישה תלונת כזב במשטרה וכשהבעל תבע בלשון הרע, השופט לא פסק פיצויים לטובת הגבר.

בסיום הכתבה כתוב ש”עו”ד עינבר לב https://www.dineymishpaha.co.il / עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי DUNS100″ ושהיא זמינה לראיונות דרך רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין 054-3063336″. 

מי ירצה לראיין אותה על כתבה כל כך ילדותית ומפגרת?

 

מי שמופיעה ב DUNS100 לא צריכה “יחסי ציבור ודיגיטל” כדי להביא לקוחות.  זה שהיא פונה לרן שריר לעשות לה יח”צ – מעיד רק על מצבה העלוב שאין לה לקוחות והיא זקוקה לפרסום כדי להביא לקוחות ממין נקבה עם דגש על מתלוננות שווא.

 

האם רן שריר סיפק את הסחורה?  ממש לא

כדי שעיתונאים יבלעו את הפיתיון ויעתיקו כתבה מוכנה מיחצ”ן כמו רן שריר, צריך שיהיה משהו חדש, תקדימי, מעניין, מסקרן.  בכתבה הזאת שלפניכם אין כלום.  כתבה על מקרה שקורה כל הזמן, שלא צריך להיות גאון הדור, מספיק לייצג אישה עם ווגינה בבית משפט למשפחה, והשופט עושה עבורה את כל העבודה.

הלקוחה של ענבר לב הודרכה להגיש תלונת שווא נגד הבעל.  המשטרה סגרה את התלונה.  כרגיל תמיד סוגרים בקומבינה על “חוסר ראיות” כדי להגן על התחת של המשטרה מפני תביעות בגין מעצר השווא של הגבר.

תמיד כאשר הגבר תובע על תלונת שווא ומעצר השווא, שופטי המשפחה הישראלים, פמינאצים בהשראת דיני סדום ומנגלה, מגיעים לאותה תוצאה והיא שהגבר לא יקבל כלום מלבד קדחת וזין בתחת.

הנה, בכתבה של רן שריר כתוב שההישג האדיר והתקדימי של ענבר לב זה שהשופט ההומו-קוקסינלי יחזקאל אליהו “קבע” שאם המשטרה סוגרת תלונה של אישה בחוסר ראיות ולא בחוסר אשמה, זה לא אומר שהתלונה היא תלונת שווא.

אבל מה חדש בשטות הזאת?  זאת קומבינה פמיניסטית שקורית כל הזמן.  בכלל מה זה משנה למה המשטרה סגרה את התלונה?  הרי תפקידו של השופט היא לבדוק אם התלונה אמת או שקר, על סמך נסיבותיה, וכל זה בכלל לא מופיע בכתבה.

אז דווקא את השטות הזאת בחר רן שריר להפיץ לעיתונאים כדי לייחצן את הגברת ענבר לב?

בכתבה כתוב ש”עו”ד עינבר לב טענה, מנגד, כי הגבר מנסה לזרות חול בעיני בית המשפט. לדבריה, בטרם הגשת התלונה התנהג הגבר כלפי מרשתה באופן חולני ואובססיבי“.  נו…  מה חדש עם זה?  אלה קלישאות רגילות של כל מי שמייצג נשים.  תמיד אומרים על הגבר שהוא חולני ואובססיבי לאישה.  “אובססיבי לאישה” פירושו שהוא רוצה אותה וכועס שהיא עוזבת אותו.  אבל זה ממש בדיחה כי איזה גבר יהיה אובססיבי לאישה שדופקת לו תלונות במשטרה וגורמת למעצרו?  מה?  כל הגברים מזוכיסטים?

עוד כתוב ש”כמו כן, טענה עו”ד לב, כי עילת סגירת התיק מחוסר הוכחות ולא מהיעדר אשמה, מעידה על הבסיס העובדתי האיתן לתלונת האישה”.  בסיס איתן לתלונת האישה במשטרה???  איך יש “בסיס איתן” אם זרקו אותה מהמשטרה, וסגרו את התלונה, והגבר לא הועמד לדין.  האם בחירת המילים האלה – “בסיס איתן” –  לא מטופשת?????

וזה יחצ”ן הווגינות הציבוריות, רן שריר:

שאר הסיפורים בכתבה של רן שריר גם הם לא בבחינת “השגים מזהירים”

רן שריר נספר שהגבר תבע את האישה לחלקו ברכוש ושהשופט יחזקאל אליהו דחה את זה על הסף וכתב שהצדדים התנהלו בהפרדה רכושית.  נו….  גם זה לא חדש.  כולם יודעים שאם אישה תובעת גבר לרכוש אז התוצאה היא תמיד שהגבר “התכוון” לתת לה חמי ממה ששייך לו, גם אם הוא לא התכוון לתת לה, וגם אם אין ראיות שהתכוון לתת לה.  אבל אם גבר תובע אישה תמיד זה מסתיים בהחלטה שהגבר “לא הוכיח” שהאישה התכוונה לחלוק איתו את הרכוש – למרות שהחוק אומר שאם ם ביחד אז הרכוש מתחלק חצי-חצי, אלא אם כן יש הסכם בכתב אחרת…

בתמונה:  השופט ההומואי המתחנגל יחזקאל אליהו – עושה לנשים את כל העבודה.

 

 

גם שאר הסיפורים בכתבה לא מעידים על הצלחה פנומנלית של ענבר לב.  יש עוד 2 פסקאות שבהם בכלל מסופר שענבר לב הפסידה.  ראו:

“מנגד, דחה השופט את תביעת המזונות אותה הגישה האישה וקבע כי לאור המשמורת המשותפת, כל צד יישא בהוצאת הילדה וצרכיה בעת השהות עימו, וכי לא ישולמו תשלומי מזונות שוטפים. עם זאת, חייב השופט את האב להמשיך ולממן את הוצאות הילדה, ולשמור על רמת החיים הגבוהה אליה הורגלה לאורך השנים.

בתביעת האישה להחזר ההלוואות, פסק השופט, כי הסכומים אותם העבירה האישה לגבר לאורך יחסיהם, לא יוחזרו לה, משום שוויתרה עליהם במכתביה אליו. לעומת זאת, חויב הגבר להשיב לאישה סכום של 12.5 אלף שקלים שהלוותה לו לאחר פרידתם. בנוסף, השית השופט אליהו על הגבר הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים”.

תגידו אתם…  זו לא טיפשות לשלם אלפי שקלים כדי שהיחצ”ן שלכם יכתוב עליכם שענבר לב ייצה אישה שתביע ה מזונות, ושהיא הפסידה ולא תקבל מזונות?

וזו לא טיפשות לשלם ליחצ”ן שיכתוב עליכם שהאישה הגישה תביעה לקבל בחזרה הלוואות, שמכל “ההללאות” לאורך שנים היא תקבל בחזרה רק 12,500 ש”ח?  זה סכום של תביעות קטנות שאפשר להוציא בלי עורכי דין בכלל.   וזה מוצג כהישג משפטי ש ענבר לב?

רן שריר אפילו לא מפרסם מראה מקום ומספר תיק

אבוי לטיפשות של מי שמשלמת שככה ייח”צנו אותה.  שימו לב שבכל ההודעה לעיתונות אין אפילו מספר של התיק ככה שהעיתונאי ששוקל לפרסם את הכתבה המוכנה שרן שריר שיגר לו, אינו יכול אפילו להצליב נתונים ולקרוא את פסק הדין עצמו.

איזה עיתונאי דביל יעתיק כתבה בלי להסתכל מה כתוב בפסק הדין עצמו?

ועל זה רן שריר לוקח אלפי שקלים?  זה יח”צ?

מי נפל ופח ופרסם?  אתר ICE

באתר ICE שבבעלות יועץ המס לאון עג’מי  פרסמו את הכתבה כלשונה וככתבה, מילה במילה מה שרן שריר הפיץ להם.  לא שינו אפילו אות אחת.  עכשיו ענבר לב לא יכולה לדרוש את הכסף בחזרה כי “ההודעה לתקשורת” פורסמה, כך שרן שריר נתן תמורה.

אבל נגלה לכם סוד: אם היתה ענבר לב שולחת את הכתבה שלה בעצמה למערכת ICE – הם היו מפרסמים בחינם.

https://www.ice.co.il/law/news/article/926993

להלן ההודעה לתקשורת של רן שריר בענין ענבר לב (וורד):

הגבר דרש מחצית מדירתה של זוגתו לשעבר, ותבע ממנה 150 אלף שקלים על לשון הרע, בעקבות תלונה למשטרה אותה הגישה נגדו על אלימות

שופט בית המשפט למשפחה בתל אביב, יחזקאל אליהו, קבע בפסק דינו שהותר לפרסום, כי סגירת חקירה ע”י המשטרה אינה מעידה כי מדובר בעלילת שווא. השופט דחה את כלל תביעותיו של הגבר והשית עליו הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בשורה של תביעות הדדיות אותן הגישו בני זוג לשעבר. יחסי השניים עלו על שרטון לפני כשלוש שנים, לאחר זוגיות ממושכת, במהלכה אף הוכרו כידועים בציבור.

הגבר הגיש נגד האישה תביעה רכושית, במסגרתה טען כי מחצית משוויה של דירתה שייכת לו, למרות שהדירה נרכשה עוד בטרם הכירו השניים. בנוסף, דרש הגבר מחצית משוויין של הזכויות הסוציאליות אותן צברה בת זוגו לשעבר לאורך השנים. בנוסף, הגיש הגבר תביעת לשון הרע נגד האישה, בטענה שהכפישה את שמו בתלונת שווא אותה הגישה למשטרה.

מנגד, הגישה האישה, שיוצגה על ידי עו”ד עינבר לב, תביעת מזונות עבור בתם המשותפת, ותביעה להחזר הלוואות אותן העבירה לגבר, לטענתה, לאורך השנים.

כבוד השופט יחזקאל אליהו, שדן בתביעות הצדדים, דחה לאחרונה על הסף את תביעת הרכוש של הגבר. השופט קבע בפסק דינו, כי הגבר כשל בהוכחת כוונת השיתוף בין הצדדים, וכי מהראיות שהוגשו לו ומעדותה הקוהרנטית של האישה עולה תמונה ברורה, לפיה בין הצדדים התקיים משטר של הפרדה רכושית.

“לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי התביעה הרכושית הוגשה על ידי התובע בחלוף שלוש שנים מהמועד בו נפרדו הצדדים, וכי לאחר סיום הקשר בין הצדדים נישא זה לאחרת… לטעמי, אף התובע עצמו ובזמן אמת לא סבר כי הוא זכאי לזכויות כלשהן בגין החיים המשותפים, באשר לא התקיים בין הצדדים שיתוף וחלה ביניהם הפרדה רכושית”, קבע השופט אליהו.

גם את תביעת לשון הרע, שהגיש הגבר ובה ביקש לחייב את האישה לשלם לו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, דחה השופט אליהו.

בתביעה זו טען הגבר, כי האישה הגישה נגדו תלונת שווא במשטרה, שבה טענה כי הוא נוהג כלפיה באלימות ומאיים עליה ועל בתם המשותפת. לטענת הגבר, מדובר בתלונת זדון שקרית ומכפישה, חסרת כל אחיזה במציאות, שכל מטרתה – לפגוע בו ובפרנסתו. לטענת הגבר, עצם העובדה שהמשטרה סגרה את תיק החקירה בעניינו מעידה על כך, כי מדובר בתלונת שווא.

עו”ד עינבר לב טענה, מנגד, כי הגבר מנסה לזרות חול בעיני בית המשפט. לדבריה, בטרם הגשת התלונה התנהג הגבר כלפי מרשתה באופן חולני ואובססיבי. לחיזוק דבריה, הציגה עו”ד לב בפני בית המשפט הודעות וואטסאפ, שבהן נקט הגבר באיומים חמורים.

לכתב ההגנה צורפה הבקשה לצו הגנה אותה הגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה, שבה היא מגוללת את תמצית השתלשלות האירועים, שהובילו, לדבריה, להגשת התלונה במשטרה ולהגשת הבקשה לצו הגנה. כמו כן, טענה עו”ד לב, כי עילת סגירת התיק מחוסר הוכחות ולא מהיעדר אשמה, מעידה על הבסיס העובדתי האיתן לתלונת האישה.

השופט קיבל את טענות עו”ד לב, וקבע, כי סגירת תיק במשטרה, אין בה כדי להעיד בהכרח על כך שמדובר בתלונת שווא. השופט התייחס בפסק הדין גם לעובדה, כי המשטרה סגרה את התלונה רק בחלוף שבעה חודשים מיום הגשתה, והוסיף וקבע: “לו סברה המשטרה כי תלונת הנתבעת תלונת שווא היא, סביר כי הייתה פועלת למיצוי הדין עימה על דרך של פתיחת הליך פלילי”.

מנגד, דחה השופט את תביעת המזונות אותה הגישה האישה וקבע כי לאור המשמורת המשותפת, כל צד יישא בהוצאת הילדה וצרכיה בעת השהות עימו, וכי לא ישולמו תשלומי מזונות שוטפים. עם זאת, חייב השופט את האב להמשיך ולממן את הוצאות הילדה, ולשמור על רמת החיים הגבוהה אליה הורגלה לאורך השנים.

בתביעת האישה להחזר ההלוואות, פסק השופט, כי הסכומים אותם העבירה האישה לגבר לאורך יחסיהם, לא יוחזרו לה, משום שוויתרה עליהם במכתביה אליו. לעומת זאת, חויב הגבר להשיב לאישה סכום של 12.5 אלף שקלים שהלוותה לו לאחר פרידתם. בנוסף, השית השופט אליהו על הגבר הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.

פסק הדין ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, והותר לפרסום בכפוף לשמירת פרטיות הצדדים.

עו”ד עינבר לב https://www.dineymishpaha.co.il/ עוסקת בתחום דיני משפחה, גישור, צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות, ומדורגת בין המשרדים המובילים בישראל לדיני משפחה על פי 100DUNS.

לפרטים נוספים ולראיונות – רן שריר – יחסי ציבור לעורכי דין 054-3063336

 

 

להלן ההודעה לתקשורת של רן שריר בענין ענבר לב (PDF):

 

רן שריר תקשורת יחצ לעוד ענבל לב – ביטול חקירה במשטרה לא מצדיק תביעת לשון הרע – הודעת עיתונות