אלירן רוזנס גר בתאילנד.  המשטרה חשבה שהוא ניסה לסחוט את חברת האשראי לאומי קארד, ודרש דמי כופר עבור מידע שהגיע שהוריד מהמחשב שלהם, כשהיה עובד בלאומי קארד.

בגלל שלתאילנד אין הסכם הסגרה עם ישראל, השוטר מאיר חיון נסע בעצמו לתאילנד עם שוטרים ישראלים שעצרו אותו במלון, ואיכשהו הביאו אותו לישראל.  הסנגור שלו טען בהארכת המעצר שהמשטרה חטפה אותו מתאילנד.

לפנינו הבקשה לצא”פ שביקשה עו”ד שירי רום על זהות השטינקרים שגייסה.  אלירן הורשע ונשפט להרבה שנים (11 שנים), והוא מוחזק בכלא כאסיר בטחוני.  איך הוא פגע בביטחון מדינה????

כתבה של אלי סניור על המעצר של אלירן רוזנס 16/4/2014

בתמונה:  מאיר חיון נסע לתאילנד בראש צוות לחטיפת אלירן

כתבה על טענות עו”ד בועז קניג שאלירן נחטף מתאילנד ע”י משטרת ישראל

….

לפי החשד, בטרם עזב את עבודתו בחברה אסף קבצים ובהם פרטים רגישים על לקוחות החברה וממקום מושבו בתאילנד החל לנסות ולסחוט את החברה באיומים כי יסחור במידע ויוביל לפרסומו.

בפתח הדיון בעניינו של רוזניס נזף שופט השלום בראשל”צ, זכריה ימיני, בנציג המשטרה. “אי אפשר לעשות צחוק מבית המשפט. החומר שפורסם בכלי התקשורת יכול לצאת רק מחדרי החקירות. אי אפשר לשחק משחק כפול – לבקש צו איסור פרסום, לקיים דיון בדלתיים סגורות ולהוציא את המידע לתקשורת”. השופט התייחס לפרטים מתוך החקירה בעניינו של החשוד שהופצו במהלך היום בתקשורת.

בא כוחו של החשוד, עו”ד בועז קניג, טען כי מעצרו של רוזניס בתאילנד לא היה חוקי. “למעשה”, אמר, “חטפתם אותו”.

החקירה, לפי נציג המשטרה, החלה עוד בתאילנד וכשרוזניס ביקש לשוחח עם עו”ד היא הופסקה.

הוא הודה? שאל עו”ד קניג. נציג המשטרה שתק, אולם השופט לחש: “זה לא חסוי”. “הוא הודה”, אישר נציג המשטרה.

מסתבר שבמסגרת החקירה, התכתב רוזניס עם החוקרים שהתחזו למעשה למנהלי לאומי קארד המגיבים למכתבי האיום שלו.

“הוא סיפר לכם על העוול שנגרם לו מהחברה?”, שאל הסנגור. “עוול זה עניין סובייקטיבי”, השיב החוקר.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3645119,00.html

להלן טיוטה מצונזרת של הבקשה להטלת צו איסור פרסום במעמד צד אחד

שימו לב היא מדברת על איום מספר 4 שהוא אישום בטחוני.

המבקשת:                  מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ת”א (פלילי)

רח’ הנרייטה סולד 1, ת”א יפו תל-אביב, מיקוד 64924

טלפון: 03-6970222 פקס: 03-6919108

–   נ  ג  ד   –

בקשה לאיסור פרסום ודיון בדלתיים סגורות

בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על איסור פרסום וסגירת דלתיים כמפורט להלן בבקשה זו …[איסור פרסום] וזאת עד החלטה אחרת.

ואלה נימוקי הבקשה: 

1. ביום 22.11.14 הוציא בית משפט השלום ברמלה צו איסור פרסום על כל פרטי החקירה בתיק זה וכן עצם קיומו של הצו. ביום 26.11.14 ניתנה החלטה נוספת על-ידי בית משפט השלום ברמלה לפיה צו איסור הפרסום יהיה ללא הגבלה עד להחלטה אחרת.

2. עתה, הוגש לבית המשפט הנכבד כתב-אישום נגד המשיבים, המייחס למשיבים 1 ו-2 עבירות בטחון חמורות, כל אחד לפי חלקו, קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, פגיעה בפרטיות, שימוש והחזקת מאגר מידע ללא רישום, התחזות, ולמשיב 1 בלבד גניבה בידי מורשה והפרת אמונים בתאגיד. כן מייחס כתב האישום למשיב 3 סיוע לסחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות, שימוש במאגר מידע ללא רשום, קשירת קשר לפשע, ושיבוש הליכי חקירה.

3. … [איסור פרסום]

4. בית-המשפט הנכבד מתבקש להורות על סגירת דלתיים ואיסור פרסום […איסור פרסום], כמפורט להלן:

• איסור פרסום של כל חומר החקירה בתיק, ככל שהוא מתייחס לאישום הרביעי בכתב-האישום או מזכיר החשד לביצוע העבירות שבאישום או פרטים על החקירה באישום זה; פרוטוקולים של ההליכים המשפטיים השונים בתיק, הנוגעים לאישום הרביעי או המתייחסים אליו […איסור פרסום] בכל דרך שהיא; מוצגים שיוגשו על-ידי מי מהצדדים ביחס לאישום הרביעי […איסור פרסום]; כתבי בית-משפט הכוללים את האישום הרביעי בכתב-האישום, המתייחסים אליו בכל דרך שהיא […איסור פרסום], לרבות כתב-האישום, בקשת המעצר עד תום ההליכים, בקשה למתן ארכה לתעודת חסיון, אישור העמדה לדין, ובקשה זו לאיסור פרסום וסגירת הדלתיים.
• איסור פרסום פרטים מתוך מאגר המידע של חב’ לאומי קארד בע”מ, או כל נגזרת של המאגר, לרבות פירוט שמות הלקוחות, שדות הנתונים ביחס אליהם.
• סגירת דלתיים בכל ההליכים המשפטיים, העיקריים והנלווים, בתיק זה, המתייחסים לאישום הרביעי בכתב-האישום […איסור פרסום], ובכלל זה ההליכים בתיק העיקרי, הליכי המעצר, ההליכים בבקשה זו לאיסור פרסום וסגירת דלתיים.
• איסור פרסום טיב העילה המבוקשת כאן לאיסור הפרסום וסגירת הדלתיים […איסור פרסום].
• איסור פרסום פרטים של עד התביעה מס’ 28 ועד התביעה מס’ 61 בכתב-האישום.
• איסור פרסום שמות וכל פרט מזהה של המעורבים הבאים: גיא אדלשטיין, שלום פימה (המכונה “איקו”), Maliwan Kaewnuk (המכונה “מם”), Napaporn Nakvangsai.

5. בית-המשפט הנכבד מתבקש להתיר פרסומו של עותק של כתב-האישום ובקשת המעצר, אשר יכללו השמטה של כל הפרטים המפורטים לעיל ויומצאו על-ידי המבקשת לבית-המשפט.

6. בית-המשפט הנכבד מתבקש להורות כי איסור הפרסום המפורט לעיל יחול על כל פרסום באמצעי התקשורת השונים, לרבות ציטוט מלא או חלקי מכלי תקשורת זרים, הפניה אליהם או לפרסומים באינטרנט, לרבות כל רמז ישיר או עקיף למידע האסור בפרסום.

7. אשר על כן בית משפט הנכבד מתבקש לאסור פרסום ולהורות על סגירת דלתיים, כמפורט בסעיף 4 דלעיל לבקשה זו, וזאת […איסור פרסום]. בפרט, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות כאמור כי חל איסור לפרסם כי העילה לאיסור הפרסום וסגירת הדלתיים נוגעת לבטחון המדינה.

                                                                    שירי רום, עו”ד

                                                           סגן בכיר א’ בפרקליטות מחוז תל-אביב פלילי

תל-אביב            ‏1 בינואר 2015     ‏י’ בטבת תשע”ה

פמת”א (פלילי) 05/00009294/14

שירי רום סימוכין: 333368/2014

PDF

עדכון 2024 אלירן רוזנס עדיין כלוא כאסיר בטחוני

           לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט מ’ קרשן) מיום 30.3.2023 בעת”א 64067-06-22.

1. עניינו של ההליך בעתירה שהגיש המבקש, אסיר ביטחוני, המרצה עונש מאסר בפועל למשך 11 שנים מאז יום 15.11.2014 בגין שורה של עבירות לרבות עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה. בעתירתו העלה המבקש טענות שונות בנוגע לתנאי מחייתו בבית הסוהר. לאחר שהתבקש למקד את טענותיו הוא בחר להתמקד בשתי אלה: האחת, כי יש לאמץ את עמדת גורמי הטיפול ולהורות על העברתו לאגף פתוח ועל שילובו בהליך טיפולי בבית הסוהר; השנייה, כי הוא מוחזק בתנאי הפרדה בניגוד לדין ותוך הפליה למול אסירים ביטחוניים אחרים. המבקש ציין בעתירתו כי בתחילת שנת 2020 הוא שהה למשך כחצי שנה באגף פתוח עם אסירים פליליים, וכי גם לאחר העברתו לאגף שמור הוא שולב בטיולים קבוצתיים בחצר הטיולים עם אסירים שאינם ביטחוניים. אלא שהחל מחודש יוני 2022 הופסקו הטיולים המשותפים ומאז הוא מוחזק בתנאי הפרדה לא חוקיים המחייבים את התערבותו של בית המשפט.

2. עתירתו של המבקש נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. נקבע כי אין ממש בטענה כי הוא נתון בתנאי הפרדה, שכן הוא אינו מוחזק בנפרד מכלל האסירים. הוא מצוי באגף שמור ואף זוכה לשורה של הקלות. כמו כן, לא הוכחה הטענה כי המבקש מופלה ביחס לאסירים אחרים. באשר לרצונו לעבור לאגף פתוח, נקבע כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הגדרתו כאסיר ביטחוני. צוין כי ככל שהמבקש שהה בעבר באגף פתוח או זכה להקלות בלתי מידתיות, אין בכך כדי לפגום במסקנה שמדובר באסיר ביטחוני שלא אמור לשבות בתנאים מעין אלו. עוד צוין כי במסגרת הדיון שהתקיים לפני בית המשפט נשמעו הסברים במעמד צד אחד בנוגע לסיכונים הביטחוניים הנשקפים מהמבקש ולסיבות שבגינן הוגדר כאסיר ביטחוני. הסברים אלה מצדיקים את כלל ההגבלות המוטלות על המבקש ויתכן שאף למעלה מכך. אף אם נוצרו בעבר תקלות מסוימות בתנאי כליאתו, אין בהן כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

3. מכאן הבקשה שלפנַי, בה טוען המבקש כי שגה בית המשפט בקבעו כי אין להעבירו לאגף פתוח, שעה שבמהלך שלוש השנים האחרונות הוא הוכיח כי לא נשקפת כל מסוכנות מכך ששוהה עם אסירים אחרים. כן שגה בית המשפט בקבעו כי הוא לא שהה בתנאי הפרדה, כאשר משך חצי שנה הוא שהה בפועל לבד בתאו במשך 23 שעות ביממה ויצא לטיול של שעה בלבד לבדו. בית המשפט גם שגה בקבעו כי המבקש זכה להקלות יחסיות או בלתי מידתיות ביחס לאסירים ביטחוניים אחרים, שכן תנאי מאסרו קשים שבעתיים ביחס לאסירים אחרים הזוכים לתנאים חברתיים, קהילתיים ואחרים משופרים. ולבסוף נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי התנאים המקלים שניתנו לו בעבר נבעו מ”תקלות” של שב”ס, וכי ההקלות ניתנו לו בידיעת גורמי הביטחון או לכל היותר תוך עצימת עיניים מכוונת מצדם.

4. דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות כללית (ראו למשל לאחרונה: רע”ב 3285/23 חגאזית נ. הממונה על עבודות שרות – מפקדת גוש צפון, פסקה 5 (30.4.2023); רע”ב 2673/23 בן משה נ’ שירות בתי הסוהר, פסקה 2 (16.4.2023)). מקרה זה אינו בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים רשות ערעור. הבקשה אינה מעלה כל שאלה עקרונית ואף המבקש לא טוען לכך. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

5. למעלה מן הצורך יוער כי גם לגופו של עניין אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. עמדת שירות הביטחון הכללי לפיה אין לשלב את המבקש באגף פתוח ואין להקל בתנאי מאסרו, נשענה על כך שנשקפת ממנו סכנה משמעותית לביטחון המדינה. בהסכמת המבקש, בית המשפט המחוזי קיים דיון במעמד צד אחד במסגרתו קיבל מגורמי הביטחון הסברים בנוגע לסיכונים הביטחוניים הנשקפים מהמבקש, ובמהלכו התרשם כי עמדתם נשענת על יסודות איתנים. טענת המבקש לפיה התנהגותו מלמדת כי לא נשקפת ממנו מסוכנות אינה מצדיקה התערבות בהתרשמות גורמי הביטחון. עוד יש לציין כי בהתאם לפקודת נציבות שב”ס 03.02.00 (“כללים ביחס לאסירים ביטחוניים”), אסירים ביטחוניים יוחזקו בנפרד מאסירים פליליים תחת הגבלות מיוחדות. טענת המבקש לפיה תנאי מאסרו קשים ביחס לאסירים ביטחוניים אחרים לא נתמכה ולוּ בראשית ראיה, ומכל מקום היא נסתרת מן העובדה שהמבקש מצוי באגף שמור. בכל הנוגע לטענת ההפרדה יצוין כי בהתאם לכתב התשובה המשלים שהגישו שב”ס ושירות הביטחון הכללי לבית המשפט המחוזי ביום 16.3.2023, המבקש זוכה לקבל את תנאי האגף השמור, יוצא לטיול בחצר במשך שעתיים ביום ומלווה בשני אסירים נוספים. על כן גם בטענה זו לא נמצא ממש.

           הבקשה נדחית אפוא.

           ניתן היום, י’ באייר התשפ”ג (1.5.2023).