אופיר בן יוסף כפרי היא רשמת בהוצאה לפועל העובדת בשירות הפמינאציה ושולחת אבות שלא יכולים לשלם את דמי הזונות לכלא. בסרטון שצירפנו יש תיעוד נדיר כיצד החיה הפמינאצית גורסת גברים כמו שהנאצים עשו בגרמניה.

כך תלמדו כיצד מתנהלת הקרקס המשפטי במשרדי ההוצאה לפועל.

למי שלא יודע רשמי ההוצאה לפועל בדרך כלל מסרבים לכל סוג של מגע עם האזרחים המגיעים בלית ברירה לשעריהם ורק ומאחר ומדובר בדיון לפני מעצר הואילה לה הכלבה הזו לקיים דיון בכדי שתוכל מבחינה חוקית לשלוח את האבא לכלא.

הכלבה הפמינאצית הזו אופיר בן יוסף כפרי (שתלכי כפרה על כל עם ישראל) תפקידה הוא כשל וורמכט מטעם המשטר הנאצי שיעודה הוא גבית חוב דמי זונות מאבות ולהעבירם לנשותיהם לשעבר לכאורה בשם טובת הילד.  כל האמצעים כשרים.

אם לא די בכך האמצעי החשוב ביותר שעליו מושתת השיטה הזו היא הסכמת הציבור הבור כי האבות היהודים חייבים לשלם דמי זונות עבור ילדיהם והציבור חושב שהדבר לא נעשה כלאחר יד אלא לאחר שיקולים משפטיים מעמיקים ושמיעת טענות הצדדים בכובד ראש.  בפועל אין שיקולים ואין דיון מעמיק.

קוראי עדנה קרנבל הקבועים כבר יודעים שאין בית משפט בישראל אלא קרקס. לא משנה לאיזה בית משפט תגיעו במיוחד ככל שמדובר בבית המשפט למשפחה ו/או להוצאה לפועל תמיד מדובר בדיוק באותו החרא.  לית דין ולית דיין. אין דין ואין דיין. אין שופטים בישראל. מדובר בקרקס משפטי שכל קשר בינו לבין משפט מקרי לחלוטין.

בכתבה הזו אנו מציגים לכם דיון בהוצאה לפועל במדינה הפמינאצית ישראל בדיוק כפי שהוא מתרחש יום יום בכל רחבי מדינת ישראל.

היטלר מאושר בקברו – רשמות ההוצל”פ ממשיכות את עבודתו

מקורות מוסמכים טוענים כי היטלר שוכב לו בקברו ומתמוגג מאושר מאחר ותורת הגזע שלו הצליחה לטעת שורשים עמוקים דווקא אצל היהודים ודווקא במדינת ישראל.

האו”ם מיסד את האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות כבר בשנת 1966 והאמנה אומצה על ידי העצרת הכללית של האום כעשור לאחר מכן בשנת 1976. ובכן מה האמנה קובעת? מה קובעים החוקים הבינ”ל לעניין זכויות אדם?

על פי החוק הבינ”ל כל המתחולל תחת כנפי בית המשפט הישראלי למשפחה על כל ערכאותיו מהווה פשע נגד האנושות. ראשית קראו את האמנה הבינ”ל אליה מחויבת מדינת ישראל כדלקמן:

האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (באנגלית: International Covenant on Civil and Political Rights, בקיצור: ICCPR) היא אמנה רב-צדדית שאומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-16 בדצמבר 1966, ונכנסה לתוקף בתאריך 23 במרץ 1976. האמנה מחייבת את המדינות החברות באמנה לכבד את הזכויות האזרחיות והמדיניות של בני אדם, ביניהן הזכות לחיים ולביטחון אישי, זכות לחירות גופנית, חופש תנועה, חופש מצפון, חופש דת, חופש הביטוי, חופש ההתארגנות, הזכות להשתתף בבחירות והזכות להליך הוגן ומשפט הוגן. נכון לספטמבר 2017, חברות באמנה 169 מדינות. ישראל הצטרפה לאמנה ב-1991 והאמנה נכנסה לתוקף לגביה בתחילת 1992.

הפיקוח על יישום האמנה נעשה על ידי הוועדה לזכויות אדם (שיש להבחין בינה לבין מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם), אשר סוקרת דיווחים של מדינות החתומות על האמנה על אופן יישום הזכויות, וכן דנה בתלונות המוגשות על ידי אנשים פרטיים בנוגע לפגיעות בזכויותיהם על ידי מדינות חברות. המדינות החברות באמנה חייבות לדווח בתחילה שנה לאחר ההצטרפות לאמנה ולאחר מכן אחת לארבע שנים. הוועדה מתכנסת בז’נבה ובניו יורק ומקיימת לרוב 3 מפגשים בשנה.

האמנה מיישמת את מבנה הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם והאמנה הבין־לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות והתרבותיות, עם 53 סעיפים, המחולקים ל-6 חלקים ואנו ניגע באלו שנוגעים לזכויות האדם של אזרחי מדינת ישראל ובעיקר אלו של השיכות לגברים יהודים שזו האוכלוסיה שדמה הותר בישראל.

חלק 1 (סעיף 1) מכיר בזכותם של כל בני האדם להגדרה עצמית, כולל הזכות “לקבוע באופן חופשי את מצבם הפוליטי”, להשיג את היעדים הכלכליים, חברתיים ותרבותיים שלהם, ולנהל את המשאבים שלהם. הוא מכיר בזכות השלילית של אנשים שלא ישלל אמצעי מחייה,^[6] ומטיל חובה על הצדדים שמחזקים עדיין בשטחי שלטון (קולוניה), לעודד ולכבד את ההגדרה העצמית של בני האדם המתגוררים שם.

חלק 2 (סעיפים 2–5) מחייבים את הצדדים לחוקק חוקים במידת הצורך כדי להגן על הזכויות המוזכרות באמנה, ולספק סעד משפטי למי שנפגע מהפרת הזכויות.^[7] בנוסף על הזכויות להיות מוכרות “ללא אפליה מכל סוג, כגון גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפות פוליטיות, מוצא אתני או לאום, נכסים ועוד”,^[8] ולהבטיח כי יש שוויון זכויות מלא לנשים.(בישראל חוקק חוק שיווי מעמד האישה בשנת 1951 ובכך הפכה מדינת ישראל למדינה הראשונה בעולם שהכירה בכך)^[9] הזכויות יכולות להיות מוגבלות רק “בזמן מצב חירום אשר מאיים על חיי האומה”,^[10] וגם אז אין לגרוע מהזכות לחיים, החופש מעינויים ועבדות, החופש מחקיקה למפרע, הזכות לאישיות, חירות המחשבה וחופש הדת.^[11]

חלק 3 (סעיפים 6–27) מונה את הזכויות עצמן. בחלק זה נכללות הזכויות ל:

• שלמות הגוף, בצורה של הזכות לחיים וחופש מעינויים ועבדות (סעיפים 6–8).
• החירות והביטחון של האדם, בצורה של חופש ממעצרים שרירותיים והזכות להביאס קורפוס (סעיפים 9–11).
• הגינות בחוק, בצורה של הזכות להליך הוגן, הזכות למשפט הוגן, הזכות למשפט מהיר, הנחת חזקת החפות מפשע והכרה כאישיות בפני החוק (סעיפים 14–16).
• חירות אישית, בצורה של חופש התנועה, המחשבה, מצפון ודת, דיבור, התאגדות ואספה, זכויות משפחה, הזכות לאזרחות, והזכות לפרטיות (סעיפים 12, 13, 17–24).
• איסור של כל תעמולה למלחמה וכן כל הטפה לשנאה לאומית או דתית שמהווה שידול לאפליה, עוינות או אלימות על פי חוק (סעיף 20).
• השתתפות פוליטית, לרבות זכות בחירה (סעיף 25).
• אי אפליה, זכויות מיעוטים והזכות לשוויון בפני החוק (סעיפים 26–27).

מרבית זכויות אלה כוללות פעולות מפורטות אשר מחויבים לנקוט על מנת לשמר אותן.

חלק 4 (סעיפים 28–45) מסדיר את ההקמה וההפעלה של ועדת האו”ם לזכויות אדם ודרכי הבקרה והפיקוח על האמנה. הוא גם מאפשר לצדדים להכיר בסמכותה של הוועדה כדי לפתור את המחלוקות בין צדדים על יישום האמנה.

חלק 5 (סעיפים 46–47) מבהיר כי האמנה לא תתפרש כהתערבות בפעולה של האו”ם או “הזכות הבסיסית של כל העמים ליהנות ולנצל באופן מלא וחופשי את העושר הטבעי והמשאבים שלהם”.^[12]

חלק 6 (סעיפים 48–53) מסדיר את האשרור, כניסתו לתוקף, ותיקון לאמנה.

עתה ננתח את הפגיעות נגד זכויות האדם כפי שעולות מאמנה זו.

• לספק סעד משפטי למי שנפגע מהפרת הזכויות – רק נשים מקבלות סעד משפטי ברגע שזכויותיהם נפגעות ואף אם אינן נפגעות. אף אם הן משקרות ומעלילות עלילות שווא עדין הן זכאיות לסעד משפטי מה שאין כלל לגברים. לחכמולוגים שביננו שיצעקו מיד כי יש את הסנגוריה הציבורית נציין כי הסנגוריה הציבורית היא זו שתקבור אותם עמוק יותר.
• לא אפליה מכל סוג, כגון גזע, צבע, מין, שפה, דת, השקפות פוליטיות, מוצא אתני או לאום, נכסים ועוד – זו בדיחה רעה מאחר וגם במגילת העצמאות ישראל מחוייבת לכך ואף על פי כן מיומה הראשון של מדינת ישראל ציבורים שלמים מופלים על בסיס דת, גזע ומין אך לא רק אף על בסיס השקפות פוליטיות ועוד
• החופש מעינויים –  בישראל מותר לכל שוטר לענות אזרח ואין מדובר רק בלתת מכות אלא ראו רק לאחרונה כיצד מדינת ישראל באמצעות משרד המשפטים ומשטרת ישראל התעללו בקשיש חסר ישע ניר חפץ ובבני משפחתו וכיצד נחקר בעינויים עמירם בן אוליאל הורשע בבית משפט ונשלח לכלא לשארית חיו בתנאים גרועים יותר מאשר של מחבלים בחסות הארגון שכולם נוטים לחשוב כי הוא ארגון להצלת המדינה (שירות הבטחון הכללי, על מי הוא שומר? רמז? לא על יהודים).
  • איסור עבדות – כל אב גרוש הופך להיות העבד של אשתו (בשם טובת הילד) אבות אלו מקבלים יחס של פסולת אדם ממש כפי שהיה נהוג בשואה. אין להם שום זכות לאוכל מים או קורת גג וכל חובתם היא לספק את צרכיה הכלכלים של גרורתו. כך כל אחד מאיתנו נמכר לעבדות לגרושתו ולרצונה הטוב. נציין כי עבדות זו גרועה עשרות מונים מהעבדות שהכרנו שהייתה נהוגה באמריקה כך האבות העבדים אינם זוכים לקורת גג אוכל או שתיה ודה פקטו הילדים כבר לא שלהם אלא של הגברת המחזיקה בהם באישור “בית המשפט”
  • חירות המחשבה – יש שיחשבו שמדובר בחופש הביטוי והרי בישראל יש חופש ביטוי ובכן קוראים יקרים בישראל אין חופש ביטוי ודוגמא ותזכורת מובהקת לכך קיבלנו מהעובדה שברוך מרזל לא יכול להיות בכנסת אבל מחבלים כן. ולאחרונה ראש הממשלה שלכם “החלופי” רוצה לסגור את ערוץ 14. בכלל בישראל יש חופש לחשוב את מה שמרשים לכם לחשוב. עדנה הכתבת המהוללת לדוגמא מחוץ לחוק בישראל אך חוקית לחלוטין באמריקה. זה בדיוק ההבדל בין חופש ביטוי לחופש ביטוי על תנאי. זה ההבדל בין שיטת המשפט של המלכה והממלכה (החוק האנגלי) השומר על המלכה ועובדיה ופוגע בזכויות האזרחים לבין מדינה שבה מותר לך לומר מה שבא לך.
• • חופש הדת – כולל בחובו גם חופש מדת. בישראל אין דבר כזה חופש דת אתה חייב להיות יהודי ואם אתה לא יהודי אתה חייב להיות מוסלמי או נוצרי. אבל אתה לא יכול להיות לא יהודי אם הוריך יהודים. בעיקרון מופעל אותו עיקרון שהיטלר הפעיל רק שהפעם מי שמפעיל אותו הם אוסף של רבנים מטעם המדינה שנבחרו על בסיס הקשרים שלהם עם הנהלת הצוררת (מדינת ישראל) והם אלו שקובעים מי הוא יהודי. לאחרונה היו מספר חריגות שבית המשפט אישר נישואין אזרחיים באמצעות האינטרנט במדינת יוטא אך זו עדין לא ההלכה. כמובן שבית המשפט כל הזמן בועט בראש של הרבנות ומאותת להם שככל והם לא יתיישרו לא תישאר להם פרנסה וזו בדיוק הסיבה מדוע אתם אוכלים את החרא של הרבנות. כמובן ככל שמדובר בזוגות יהודים כהגדרת היטלר הרי כי הבעיה תתחיל לא בנישואין אלא בעת הגירושין כם לזוגות סטרייטים אלו. מלכודת מוות כבר אמרנו?
  • חופש ממעצרים שרירותיים? הצחקתם אותי כמעט כל המעצרים בישראל שרירותיים. אם לא די בכך בכדי להותיר אותכם במעצר פיתחו בישראל את הגשת הראיות החסויות לצורך המשך המעצר ומה יש בראיות חסויות אלו? כלום ושום דבר. רוצים דוגמא ראו את הפרסום של עדנה על מעצרו של האבא אמיר מלמד שהגיע לכיכר הבימה לפני כחודש אשר נעצר בחשד להפרת הסרת הציבורי. אירוע עתידי שלא התרחש ועבירה שאינה קיימת כלל בספר החוקים.
  • הגינות בחוק – זו עוד בדיחה מאחר והחוק הישראלי בחלק מסויים שלו מפלה בצורה ברורה ומחוצפת בין גברים לנשים. בפועל בישראל המצב חמור שבעתיים לנשים אין אחריות פלילית על פי רוב וגם כאשר משיתים עליהן אחריות פלילית הרי כי היא מופחתת גם אם ביצעה את העבירה יחד עם גבר בחלקים שווים או אפילו הייתה המוח הפלילי מאחרי העבירה. חוקיים נכתבים במפורש כנגד גברים ובעד נשים והאפליה בישראל אין לה שום אח ורע אפילו לא בהשווה למדינות ערב.
  • הזכות להליך הוגן, הזכות למשפט מהיר – אלו שתי בדיחות ככל ומדובר בבתי המשפט בישראל אין הליך הוגן, אין שקיפות, כמעט כל התיקים כיום חסויים מפני הציבור ואם יש מידע אז מדובר בשוליים בלבד. והמשפט הכי מהיר בישראל נמשך 3 שנים. ככלל לפחות 50% מהתיקים בבתי המשפט מסווגים כחסויים.
  • חזקת החפות מפשע – אין כזה דבר בישראל אתה לא חף מפשע עד שלא יוכח אחרת. זה אמנם כתוב בספר החוקים אך המציאות הפוכה לחלוטין. קחו לדוגמא חשודים בעבירות מין באיזה מהירות שופכים את דמם עוד טרם חקירה במשטרה. וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.
  • חופש התנועה – לפחות מיליון אזרחים במדינת ישראל שחיבים כסף נאסר עליהם לעזוב את המדינה – המקבילה היחידה המוכרת היא גרמניה הנאצית. אין את זה בשום מערכת חוק מוכרת מקבילה בעולם.
  • חופש מצפון – מכירים את הפציפיסטים שחושבים שצה”ל הוא צבא הכיבוש? אז הם יושבים בכלא בגלל שיש להם חופש מצפון אבל למדינה אין מצפון והיא דורשת מהם להתגייס ולעשות דברים שהם נחשבים כפשעים נגד האנושות. נרצה או לא. לא ניתן לחייב אדם להתגייס לצבא ומדינה שמחייבת אזרחים לשרת בצבא אינן דמוקרטיות.
  • חופש ההתאגדות והאספה – מותנה ברישום אצל הרשם ואז כפוף למערכת מושחתת מאוד של רשם האגודות ולא נאריך בנושא למי שמעוניין שיכנס למושב סמוך לביתו וישוחח עם חברים באגודות השונות. אין ארגונים רקובים יותר מאלו.
  • זכויות משפחה – בישראל הזכות כיום היא למשפחות של הורה 1 והורה 2 המשפחה הגרעינית הקלאסית נרצחה בדם קר והמדינה בכלל לא מעודדת ילודה ולא רוצה ילודה.
  • הזכות לאזרחות – זה הדבר היחיד שיש בישראל אבל נראה אותכם מצליחים לבטל את האזרחות שלכם. עד כדי כך אפילו מחבלים נשארים אזרחים.
  • הזכות לפרטיות – בתקופה שלנו כולם עוקבים אחרנו החל מהלידה ועד למוות. מדינת ישראל אוספת נתונים ומדרגת אזרחים במאגרים סודיים שלעיתים נחשפים. רק לאחרונה בזכות הפיק מגיפה גילינו כיצד השב”כ עוקב אחרי כולנו אך אל דאגה את מה שהמדינה אינה אוספת אוספים חברות הביג דאטה בהעלמת עין מטעם המשטר בתמורה למסירת המידע ככל ונדרש על ידם.
  • הטפה לשנאה לאומית או דתית שמהווה שידול לאפליה, עוינות או אלימות. למדינת ישראל יש מנגנון תעמולתי פעיל מיום הקמתה שפועל כדי לסכסך ולפלג את העם עד כה בהצלחה רבה. בישראל כיום התעמולה פועלת נגד היהדות וכשמדינת ישראל פועלת להפיכתה ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה. טוב או רע זה לא ממש משנה אלא העובדה שמנגנון התעמולה פעיל 24/7. עוד אציין כי ההטפה לאלימות מאז הקמת מדינת ישראל היא של השמאל נגד הכבש מימין והכבש עד לאחרונה לא פצתה פיה. אך במזל בעקבות העמדתו של השייך בנימין נתניהו ירום הודו התעוררה הכבש הישראלית בקול ענות חלושה. עם קריסתו של התיק תחזור הכבש למקומה על המנגל השמאלני.
  • זכות בחירה – יש לכולם בישראל זכות בחירה חוץ מלערבים בשטחי יהודה ושומרון – אבל זכות להיבחר תלויה ברצונו הטוב של האוייב השמאלני. ראו עתה כיצד החליט השופט הקוקסינל יצחק עמית רומם לפסול את מועמדותו של עמיחי שיקלי מלרוץ לכנסת בסיעת הליכוד? האם זה חוקי זה לא. האם זה שפיט? גם לא. המזל של השמאל הוא שבצד הימני של המפה הפוליטית אין אנשים אלא עדר של כבשים שוטות.
  • אי אפליה – ישראל בנויה על אפליה בין ימין לשמאל בין דתיים לחילוניים ובין ערבים ליהודים בין גברים לנשים
  • זכויות מיעוטים – בישראל של כיום בעיקר למיעוטין יש זכויות. רוב לא נחשב ודוגמא מובהקת רוב הציבור ימני אבל השמאל שולט כבר 73 שנה.
  • הזכות לשוויון בפני החוק – בישראל שופטים זוכים לחסינות גם אם ביצעו פשעים ואם לא די בכך גם לחיסיון. עשרות פדופילים זכו להגנה על שמם הטוב ולא הועמדו לדין אלא העמידו לדין את זה שחשף אותם. הסיבה העיקרית לכך הקשרים שלהם עם החונטה המשפטית וזה רק על קצה המזלג.

ומהו המצב בישראל כיום? קטסטרופה

בשל לחץ בינ”ל שהופעל על ידי עמותות וארגונים לזכויות אדם באו”ם ובעקבות תלונות רבות שהגיעו לאו”ם על כך שמדינת ישראל עדין מפירה זכויות אדם (וגם אוסרת חייבי כספים) נאלצה מדינת ישראל לבסוף לשנות את החוק הקיים כך שהחל מ-16 במאי 2011, החייבים שנגדם מתנהלים הליכי הוצאה לפועל בשל כספים שהם חייבים לאנשים אחרים, למוסדות או חברות עסקיות, לא צפויים לקבל צווי מאסר. אך התיקון כיאה למדינת ישראל הניאונאצית אינו כולל חייבי דמי מזונות, שבהם נקבע במפורש לאורך שנים של תיקונים בחוק ההוצאה לפועל כי לא יחול שינוי בהליך המאשר הוצאת צווי מאסר למי שלא פרעו את חובותיהם לבנות זוגם לשעבר.

ראו כיצד המוח המעוות של המחוקק הישראלי עובד וקראו בעיון את נוסח החוק שהתקבל כיאה לגרמניה הנאצית מתוך האתר של משרד המשפטים המונגש לציבור  כל זכות.

רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על מאסר של חייב בתיק מזונות לתקופה שלא תעלה על 21 יום

עד אותו הרגע מדינת ישראל במשך שנים הייתה המדינה היחידה בעולם ששולחת אנשים למאסר בגלל חוב כספי “ומצמידה לאנשים אקדח לרקה כדי שיחזירו את כספי החוב”. בדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט נאמר כי צווי המאסר הם אמנם אמצעי גבייה אפקטיבי, אך הם יוצרים מערכת תמריצים שלילית מבחינה חברתית: אדם שקיבל פקודת מאסר מידי שוטרים שבאו לביתו, עשוי לנקוט בדרכים לא רצויות כדי להשיג את הסכום שהוא חייב, כגון פנייה למלווים בשוק האפור או גניבת הסכום מאדם אחר, ובלבד שלא ייאלץ ללכת לכלא בשל פקודת מאסר.

לאחר שהאו”ם כופף לישראל את היד וכפה עליה ביטול מאסר לחייבים הותירה מדינת ישראל את הזכרים היהודים במדינת ישראל להיות היחידים הכפופים עדין לחוק עבריני זה תוך הסכמת האו”ם בעצימת עינים הזוכה להתעלמות הלכה למעשה.

בביקורנו האחרון באו”ם בשנת 2019 דרשנו מהוועדה להגיש תלונה נגד מדינת ישראל והתלונה התקבלה אך מדינת ישראל ממשיכה בביצוע פשע זה. השאלה הנשאלת היא מדוע? ובכן האו”ם הוקם לצורך הסדר העולמי החדש (סדר שהיטלר רצה להיות בראשו) וכל המדינות המשתפות פעולה זוכות ליחס מקל מהאו”ם. זו אם לא די בכך האו”ם בייד להחליש את המתנגדים לסדר העולמי החדש משתמש האו”ם בכלי הנשק של זכויות נשים כחרב הפיפיות להחלשת משטרים המתנגדים לסדר וכובש אותם באמצעות החלשת מדינות אלו באמצעות אותו הרעיון הנשגב של זכויות נשים.

מאחר וגברים הם די בבונים (ראו דוגמאות רבות מהכתבות שכתבנו על משטרת הבבונים הישראלית) הרי כי הבבון הישראלי הממוצע נושא את חרב השוויון לנשים למרות שמעולם לא הייתה בעיה בישראל של זכויות נשים. נהפוך הוא נשים בישראל תמיד היו בעלות זכויות יתר והעדר חובות. כך שהחלשת מעמד הגבר והחלשת התא המשפחתי הובילה את מדינת ישראל אל סופה הטראגי המתבטא בחמשת מערכות הבחירות האחרונות.

ביבי הוא זה שבישל לנו את הדייסה, סירב לטפל בשופטים ובפרקליטות, ועכשיו הוא טועם ממה שבישל.

אנא צפו בהקלטה

מצ”ב הפרוטוקול כפי שהיה צריך להיות לו היתה ישראל מדינת חוק ולא מחנה ריכוז.

כן , אני איתך סליחה כבוד הרשמת, אני איתך.

או קיי, אהה, תכתבי גובה החוב בתיק בסך 89,508  .

זה התיק היחיד לחייב,  

אני רואה שאתה בן 35, אבא ל-2  

משתכר סך של 5000 ש”ח בחודש

כן.

יש הכנסות נוספות?

גם זה הערכה 5000 , כי זה מה שהיה בדו”ח האחרון.  

קלדנית: סליחה זאת הערכה, מה הוא אמר?

רשמת: זאת הערכה של 5000 זה היה הדיווח האחרון.

מה היה הדיווח של לפני? אתה אמור לדעת כל חודש כמה נכנס…

החייב: לא, זה הולך על פי שנה.

זה הממוצע של 20-21? 

של – 2019 , 20-21 לא רלוונטי, כי היה קורונה. 

אני שואלת, של מתי ההערכה הזו של ה- 5000? 

2019 

אבל מה קורה עכשיו? השלושה חודשים האחרונים כמה הרווחת?

אה, בערך  3000 כל חודש.  

אחרי זה תכתבי, בשלושה חודשים האחרונים הרווחתי כ- 3000 ש”ח כל חודש

איזה הוצאות יש לך?

בעיקר ? לילדים. נסיעות לילדים. 

בעיקר נסיעות לילדים, אבל למה אתה לא משלם את המזונות השוטפים? 

גברתי, אם אני צריך לבחור בין להיות אבא לילדים, לבין לשלם את המזונות?

אני בוחר להיות אבא לילדים שלי, לפני הכול.

המזונות זה האוכל שלהם,

האוכל שלהם זה לא נכון גברתי,כי כשהם אצלי הם עדיין צריכים לאכול.  

זאת המציאות, הוצאה לפועל משום מה בוחרת להתעלם מהמציאות

הרשמת: זה לא הוצאה לפועל זה בית משפט קובע, פקידי הוצאה לפועל מיישם

את מה שבית משפט קובע. 

בית משפט קובע הרבה דברים, והוצאה לפועל לא אוכפת את זה אז מה זה אומר? 

הוצאה לפועל אוכף כל דבר שבית משפט קובע.

או קיי אז יש לי הרבה טענות שאני שיענו לי פעם אחת ולתמיד

כי אני רוצה להבין? 

ואני רוצה שזה יהיה , מבחינתי זה מיצוי הליכים כי אני רוצה להגיש בג”צ

אני אסביר לאדוני,  יש פסיקה של 1300 שקל עבור כל ילדה,

נכון. 

אתה צריך לשלם את זה כל חודש, כי זה מה שבית משפט קבע.

נכון.  

כל עוד אין את התשלום השוטף, אנחנו מוציאים צווי מאסר.

נכון.

או קיי? 

אדוני סבור שהוא צריך לשלם פחות, 

לא קשור, לא לא אני לא מדבר על העניין של הסכום, 

אני מדבר על ההתנהלות של הוצאה לפועל.

יש פה כשל מהותי בעניין של התנהלות הוצאה לפועל,

ועל זה אני רוצה לפנות לבג”צ כי אני חושב שהאכיפה שנגרמת פה היא אכיפה סלקטיבית. 

הוצאה לפועל בוחרת מה לאכוף ומה לא לאכוף,

בשורה התחתונה אם אני עכשיו משלם את ה-2600 שקל האלה לגברת.  

הוצאה לפועל לא תבוא ותבדוק האם  הגברת באמת 

הוציאה את הסכום כסף הזה על הילדים.

וברגע שהחוב,

 זה לא תפקיד של הוצאה לפועל, 

כן תפקיד של הוצאה לפועל, כי ברגע שמדובר בחסרי ישע,  

הוצאה לפועל צריכה לבוא ולאכוף את הדבר הזה.

תפנה לבית משפט לענייני משפחה.

לא! זה תפקיד של הוצאה לפועל, כי תפקיד של הוצאה לפועל 

זה תפקיד אכיפה,  ברגע שנפתח תיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, 

אחד הדברים שצריך לבדוק בהוצאה לפועל,

האם באמת הילדים אוכלים בסך של 2600 שקל בחודש  

בשורה התחתונה מה שקורה בהוצאה לפועל זה קופת חסכון.

אם אדוני סבור שהאישה לא מקיימת את הצד שלה בהסכם מזונות

יכול לפתוח תיק אכיפה  בהוצאה לפועל גם.  

במסגרת הזאת אנחנו דנים במזונות השוטפים.

המזונות השוטפים זה מה שאני מדבר, אתם באים ואתם אומרים שזה חוב של חסרי ישע

ובשורה התחתונה אין שום היגיון להגדיר את זה חוב לחסרי ישע.

כאשר אין שום אכיפה או ברור או לא משנה מה שלא יהיה,  

אם האישה לא מקיימת את חלקה בהסכם ניתן לפתוח תיק.

מה זאת אומרת? אני יכול לבוא ולפתוח תיק 

שמחייב אותה להוציא  2600 שקל על הילדים כל חודש

מה שכתוב בהסכם הגירושין שלך.

מה זאת אומרת? אין הסכם יש החלטת בית משפט,

אנחנו מקיימים החלטת בית משפט,  

אדוני אנחנו לא בדיון פתוח, אתה בחקירה אני מבקשת עכשיו לענות על השאלות שלי.

סליחה גברתי אני רוצה עוד לטעון את הטענות שלי, כי אני טוען שיש פה חוסר סמכות בכלל

להטיל צו מאסר 

אני לא חושבת שיש לי חוסר סמכות, 

למה את חושבת?

אדוני אתה לא קובע ושואל, 

מה זאת אומרת ?  אני בא, אני לא הוצאה לפועל אני רוצה ולטעון את הטענות שלי 

תרשמי , החייב מתפרץ לדברי הרשמת, ולא נותן להשלים את החקירה.

אני רוצה לטעון את הטענות שלי, 

אני אתן לך לדבר בסוף, אני כבר אומרת שזה לא המקום, 

בסדר, את יכולה להגיד מה שאת רוצה. 

זה הכול בסדר, אני יודע שאני נמצא פה בתאטרון.

לגביי פקודת המאסר שהייתה בחודש?…

ספטמבר 

בחודש ספטמבר, האם שילמת את הסכום שנקבע?

לא.

נכנסת למאסר?

נכון.

חשבון בבנק יהב?

רכב?

לא.

רכב, אין.

כרטיס ויזה? 

דיירקט

כמה אתה מוציא על אה?

אתה מרוויח 5000, תפרט לי את ההוצאות שלך אתה אומר בעיקר על הילדים,תפרט. 

תחשבי שאת מדברת על 5000 שקל ברוטו, 

מתוך זה אני צריך לשלם גם אה ביטוח לאומי ומע”מ.

מעבר לזה יש לי בערך עם כל העליית של המחירים של הדלק, 

בערך בין 2000-2500 שקל הוצאות דלק.  

בנוסף לזה גם טיפולים לאוטו, 

אתה אמרת לי שאין לך רכב…

נכון אני נוסע עם הרכב של ההורים שלי, אני לא יכול לבקש מהם שהם יממנו אותי 

גם בעניין של הנסיעות 

או קיי…

מעבר לזה אני עושה את הטיפולים של הרכב בגלל שאני נוסע הרבה עם הרכב, 

אז אני לוקח את הטיפולים על עצמי מה לעשות, 

ועל הילדים כמה אתה מעריך שיוצא לך?

אני מוציא בערך בין 100-ל- 150 שקל כל פעם שאני איתם אחרי צהריים.

אהה כמה זה יוצא, 

בערך 1700 ש”ח  

טוב, עכשיו תוסיף לפרוטוקול את מה שאתה רוצה בבקשה.

גברתי אני טוען שחוב הוצאה לפועל בעניין מזונות הוא חוב רגיל ולא חוב לחסרי ישע

מכמה סיבות.

שאני מדבר לא על העניין של הסכום אלא על ההתנהלות של הוצאה לפועל.

הרשמת מכתיבה: חוב הוצאה לפועל הוא לא חוב לחסרי ישע

הגברת שזוכה בעצם בכסף זה האישה ולא הילדים,

זה שכתוב בהחלטת בית משפט שזה בעניין הילדים,   

אז צריך להיות רשום שהילדים הם הזוכים ולא האישה. 

היא יכולה לעשות עם הכסף הזה מה שהיא רוצה. אף אחד לא יכול להגיד לה.

הרשמת מכתיבה: הילדים הם צריכים להירשם כזוכים ולא האישה. 

גם הראייה לכך שמדובר בחוב לאישה ולא חוב לחסרי ישע  

הרשמת מכתיבה: הילדים הם צריכים להירשם כזוכים ולא האישה. 

היא שלאחר גיל 18 החוב עדיין נשאר לאישה ולא חוב לילדים.

היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם הכסף  הזה ככול העולה על רוחה,

אין שום בקרה, אין שום ביקורת, שום אכיפה על העניין הזה. 

בנוסף לזה, ברגע שהילדים אצלי אני כן משלם את המזונות שלהם,  

ואנחנו מדברים רק על מה שלא עובר לגברת, לזוכה.   

אבל אף אחד לא בעצם מתחשב במה שאני צריך להוציא, 

ואני יודע שבימים אלה יש גם בג”צ בנושא הזה, 

שבעצם אמור להגן על העניין הזה.

בנוסף לכך   מדובר על החלטה במזונות זמניים, 

בהחלטה על מזונות זמניים אין שום חקירת יכולת. 

כפי שטוענות פה רשמות בהחלטות שלהן

גם על פי מה שכתוב בהחלטה של בית המשפט

אין חקירת יכולת אלא בעצם באים ומחליטים החלטה זמנית. 

ולכן ברגע שאין חקירת יכולת על פי בג”צ פרח אם אני לא טועה . 

ברגע שאין חקירת יכולת אז אי אפשר להכניס למאסר.

בנוסך לכך גם בחוק הוצאה לפועל רשום פסק דין, ולא החלטה זמנית.

כרגע בתיק שלנו הפסק דין לא ניתן אנחנו מחכים לפסק דין. 

זמני שהות, 

לא, אני אומר זמני שהות קודמים להוצאה לפועל, 

כי כאשר מדובר  

בנוסף גברתי, חוב עבר הוא חוב שנאכל כבר,    

ולכאורה שולם כבר על ידי האישה,  למעשה החוב שנצבר בהוצאה לפועל,

הוא חוב שאני צריך להחזיר לה על זה שהיא שילמה את המזונות של הילדים.

ולכן כמו שהיה בבג”צ נגד ביטוח לאומי, 

ברגע שמדובר בגוף שהוא לא הזוכה 

למעשה האישה היא לא הזוכה בתיק.  

אלא הילדים הם הזוכים בתיק,אין יכולת להכניס למאסר 

כי בעצם הכסף הוא של הילדים ולא של האישה. 

האישה פועלת מטעם הילדים היא לא הזוכה. 

זה כמו שבביטוח לאומי, כשהוא פועל נגד חייב מזונות. 

כשאישה מקבלת את הכסף דרך ביטוח לאומי,

הם לא יכולים להכניס אותו למאסר.

כי ביטוח לאומי הוא לא הזוכה בתיק הילדים הם הזוכים .

בנוסף לכך, 

– אדוני עוד חצי דקה.

זהו,  אני מבקש באמת יש חובת הנמקה, 

אני מבקש באמת נימוקים על הטענות האלה, כי באמת אני רוצה להגיש בג”צ.

אני רוצה להבין פעם אחת ולתמיד, כי כל פעם מתחמקים ממני בהוצאה לפועל.

לא מתמודדים עם הטענות האלו, אומרים לי לא ככה  

אתה שומת את הרגלים מתחת חוב מזונות, זה לא כך. 

זה מה שהיה כתוב בהחלטה האחרונה. 

וכמובן הבירור של החוב, כי זה חוב פיקציה, זה חוב? זה קופת חסכון זה לא חוב.

אין בירור אם היא באמת הוציאה את הכספים האלה.

החלטה, קיים פקודת מאסר בתיק מזונות, 

רשם הוצאה לפועל מחוייב בביצועם של פסקי דין והחלטות בית משפט ככתבם וכלשונם.

כך שכל החלטה שתטיב עם החייב ו/או תקח בחשבון את הכנסתו הנוכחית 

הגורם המאפשר אי נקיטת הליכים לגבי פסה”ד

כמוה כהתעלמות מהחלטת בית המשפט ואף ביזויו.

בהתאם למתווה הנורמטיבי אשר נקבע בפסיקה באשר לפקודת מאסר בתיקי מזונות.

אני מדלגת במקום שאקריא אתה יכול לקרוא אחרי שאתן לך את ההחלטה. 

הפסיקה ראתה להדגיש מעמד חיוב המזונות,וכבר נקבע כי צורך לבצע חקירת יכולת

מחודשת לחייב מזונות.  

ואף למי שערב לחוב מזונות.

– זה לא נכון. 

זה לא נכון!

אדוני מוזמן לערער.

אבל זה לא נכון.

– אדוני מוזמן לערער.

אבל זה לא נכון מה שאת רושמת.

כי הפסיקה באה ומדברת על פסק דין ולא על החלטה של מזונות זמניים.

אדוני נתנה החלטה, אדוני טען, אם ירצה יערער

בתיק דנן פקודת המאסר הוצאה על סך 6000 ש”ח,  

הוחב בתיק עומד על סך של 89,508 ש”ח .

קיימת קרן שוטפת בסך של 2670 ש”ח, החייב לא משלם את הקרן השוטפת בתיק.

זוהי פקודת המאסר השישית של החייב, 

החייב נאסר בפק’ המאסר האחרונה שהוצאה לו .

נאסרת ל- 6 ימים?

– כן

סליחה, כמה?

– 6000 ש”ח  

הייתה פקודה אחת שבוטלה שלא התקיים דיון?

כי אני רואה, רק 5 דיונים.

היה אחד שיצא והיה כסף בבנק שעיקלו אותו, 

ואז אמרתי להם יש כסף תקחו אותו.

או קיי תכתבי שישית.

בדרך כלל מגיב, 

תכתבי בסוגרים אחרי זה,

“בעניינו של החייב קויומו עד היום 5 דיונים , שעל פי הצהרתו פקודה אחת שולמה במלואה” 

שתיים שילמתי…

או קיי, 

סך הכול 6 פקודות שהוצאו, 

שישה פקודות זאת השישית, 

2 שילמתי.

אחת מהם שלא התקבלה החלטה, ולא זומנת לדיון.

אהה כן זה שילמתי.

תכתבי ל- 6 ימים כך על פי חקירתו.

לאחר שבחנתי את זכויות החייב עפ”י ההלכה הפסוקה וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

וכן את זכות הזוכה להיפרע מהחוב המגיע לה

וזכות הקטינים לקבל מזונותיהם, בשים לב למהות החוב שלפניי

וכיוון שחקירת החייב העלתה כי ביצוע הפקודה על מלוא סכומה, יביא למאסר החייב.

ולא לתשלום החוב ראיתי להפחית הפקודה.

יחד עם זאת אין בדעתי להפחית הפקודה מתחת לסכום דמי המזונות השוטפים. 

או קיי תרדי למטה,

או קיי, על כן אני מורה לחייב לשלם סך של 2670 ש”ח לאלתר אחרת ייאסר למשך 6 ימים 

בגין מלוא סכום הפקודה.

אפשר את הפרוטוקול?