בראש מח”ש היחידה לחקירות שוטרים שמו אישה בשם קרן בר מנחם. לכאורה אפשר לכתור לה כתרים שהיא “פרצה את תקרת הזכוכית” (שלא קיימת), ושהיא מביאה עימה לתפקיד רוך וחמלה נשיים….. אבל בפועל מדובר בצרעה עוקצנית שהביאה למח”ש תרבות של שקרים, טיוח תלונות אזרחים, חיפוי על שוטרים אלימים, שיתקה את מח”ש לחלוטין והפכה אותו לגוף אימפוטנטי ביותר. צריך להעביר את מח”ש לניהול ופיקוח נציגי ציבור, ולהוציא את מח”ש מהידיים של שוטרות כמו קרן בר מנחם – שרק עוזרת לחברים שלה השוטרים להתעלל באזרחים.
אמיר אוחנה רצה להקים ועדת חקירה למח”ש לאור האימפוטנטיות של קרן בר מנחם, אולם בג”ץ טירפד את הקמת הועדה, וקיבל עתירה לביטול וועדת החקירה. לשופטים בבג”צ יש אינטרס שהשוטרים ימשיכו להתעלל באזרחים, ימשיכו לשקר ולרמות, לפברק צווי חיפוש, לחקור אזרחים בברוטליות, לתפור תיקים, והעיקר שייצרו הרבה תיקים שיגיעו למערכת המשפט, וכך תהיה פרנסה לשופטים, ויהיה צריך להוסיף שופטים למערכת. בג”ץ קיבל את העתירה לביטול החלטת הממשלה על הקמת ועדת חקירה למח”ש. https://בג”ץ קיבל את העתירה לביטול החלטת הממשלה על הקמת ועדת חקירה למח”ש, https://מכה לאוחנה: בג”צ הקפיא את פעילות ועדת מח”ש – סרוגים.
לאחרונה התלונן עורך דין על קרן בר מנחם אצל דוד רוזן, הנבת”ם – נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שהוא בעצמו טייחן לא קטן שבעצמו מטייח תלונות על ימין ועל שמאל. בכל זאת, הוא מצא שבמקרה דנן קרן בר מנחם טייחה תיק חמור במיוחד בו 2 אזרחים הוכו מכות נמרצות, באכזריות רבה, והגברת בר מנחם סגרה לשוטרים את החקירה.
כדי שדוד רוזן ימצא שתלונה כלשהי מוצדקת נדרש שהמקרה יהיה חמור ברמות אלימות של מעשים סטייל צפון קוריאה, אם לא חמור מזה. ראו באיזו שפה רפה דוד רוזן כותב את החלטתו העלובה. ב 2 הדפים העלובים שכתב הוא חירטט עמוד שלם על כך שקרן בר מנחם שלחה מכתב לכתובת הלא נכונה, וזאת במקום לתת תיאור מלא של המקרה, הרקע למקרה, המניעים ולמה באמת המקרה מוצדק. בסוף מכתבו העלוב הוא ממליץ לקרן בר מנחם להפיק לקחים….. שזה מילה מכובסת ל”שימי את המכתב מתחת למאוורר ושכחי ממנו”.
ההחלטה פורסמה בתאריך 14/3/2021 תחת הכותרת: “המחלקה לחקירות שוטרים סוגרת תיקים בגין אלימות משטרתית ללא חקירה וכדבר שבשגרה”. ומה קרן בר מנחם עשתה? צוחקת צחוק גדול. קרן בר מנחם שמה זין גדול על דוד רוזן ותמשיך במעשיה ללא הפרעה. מקרה זה דורש העמדה לדין של קרן בר מנחם על הפרת אימונים ומעילה בתפקיד.
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/09-03-21
על פי כתבה של חן מענית, במח”ש משרתים כיום 42 חוקרים, 17 תובעים פרקליטים, וכן עובדי מינהלה. קרן בר-מנחם הובאה למחלקה בתחילת 2018 מפרקליטות מחוז מרכז. פעילות מח”ש מוגבלת. למשל, היא אינה מוסמכת לדון בכל תלונה על אלימות או התנהגות לא הולמת של שוטר – אלא רק באירועים החמורים ביותר. זוהי נקודת כשל מהותית. מח”ש מוסמכת לחקור חשדות לעבירות שבוצעו בידי שוטרים ושהעונש עליהן עולה על שנת מאסר אחת. המחלקה מוסמכת לחקור גם אזרחים החשודים בביצוע עבירה יחד עם אנשי משטרה, וכן חשדות הנוגעים לביצוע עבירות על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי (שב”כ) במהלך תפקידם.
במהלך 2017, השנה האחרונה שישנם נתונים לגביה, התקבלו במח”ש החלטות לגבי 641 תיקים שבהם נחקרו שוטרים באזהרה (בחלק מהתיקים נחקרו יותר משני שוטרים בכל תיק). לפי דוח הפרקליטות, רק ב-19% מהתיקים שנחקרו והתקבלה בהם החלטה, הוחלט על הגשת כתב אישום והעמדה של השוטר לדין פלילי. במילים אחרות, ב-81% מהמקרים לא הוגש כתב אישום פלילי, על פי החלוקה הבאה: ב-30% מהמקרים התיק נסגר מחוסר ראיות; 16% מהתיקים נסגרו בעילה של חוסר אשמה. כ-15% מהתיקים נסגרו בנימוק ש”נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”; ב-2% הוחלט על גניזת התיק בכפוף לעמידה בתנאי הסדר מותנה שנערך עם השוטר שנחקר; ב-18% מהתיקים הוחלט על העמדה לדין משמעתי והעברת הטיפול למחלקת המשמעת במשטרה.
בשנת 2017 התקבלו בבתי המשפט ברחבי הארץ 103 פסקי דין בתיקי מח”ש. 85% מהתיקים הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה שהעבירה בוצעה ללא הרשעה. 3% מהתיקים הסתיימו בזיכוי. 11% מהתיקים הסתיימו בהחלטה אחרת – העברת התיק למישור משמעתי, עיכוב הליכים, ביטול אישום בהסכמה, ועוד.
פסקי דין בתיקי מחש
הסניגוריה הציבורית ציינה ביולי 2018 כי בשנה החולפת היא הגישה למח”ש 251 תלונות של טענות לאלימות שוטרים, שיעור המהווה עלייה של כ-25% לעומת היקף התלונות שהוגשו בשנת 2016. מתוך כלל התלונות שהוגשו, 145 תלונות נגנזו מעילות שונות (רובן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשבע תלונות התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.
באפריל 2017 חשף גם דוח של מבקר המדינה, שרוב התיקים במח”ש נסגרים בשלבי הטיפול המקדמיים, ורק במיעוטם היא מחליטה לחקור שוטרים באזהרה ולהעמידם לדין פלילי או משמעתי. הדוח ציין, כי בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול. “ממצאיו של דוח זה מצביעים על כך שהטיפול המערכתי בנושא זה סובל מבעיה יסודית – רוב התלונות והמידע המתקבלים אינם נבחנים בכל המישורים הרלוונטיים ובדגש על המישור הפיקודי”, נכתב בדוח המבקר. לפי הדוח, “תוצאה זו נובעת ממבנה מערך הטיפול, שבו מח”ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד; ואילו המשטרה מטפלת רק בתיקים המועברים אליה, עם המלצה של מח”ש לטיפול משמעתי.
בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול בעיקר במישור הפיקודי. בשנת 2015 למשל, נפתחו במח”ש 6,320 תיקים וכ-90% מהם נסגרו בשלבי הטיפול השונים, ולא הועברו לטיפול המשטרה”.
עוד ציין מבקר המדינה, כי “החשש שלהחלטות על העמדה לדין של שוטרים יהיה אפקט מצנן על שוטרים שנדרשים להפעיל כוח במילוי תפקידם, והחשש שחשודים טופלים האשמות שווא על שוטרים, מניעים את מח”ש לנקוט משנה זהירות בבירור חשדות על התנהגות פסולה לכאורה של שוטרים. לעמדה זו יש השפעה מעשית על החלטותיה של מח”ש בעניין התלונות המועברות לטיפולה ובדבר סגירת התיקים”.
בעיית השמיכה קצרה: עסוקה בעבירות מין
מנכ”לית משרד המשפטים (לשעבר), עו”ד אמי פלמור (פמינאצית גועלית שפוטרה ע”י אמיר אוחנה), שעמדה בראש הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, אמרה שהכשל הגדול בטיפול בשוטרים הוא שהרבה מאוד תלונות נגד שוטרים לא מטופלות ונופלות בין הכיסאות, מאחר שלא בסמכות מח”ש לטפל בהן. “הטענה שלי היא, שמח”ש צריכה להרים את הדגל גם כשמגיעות אליה תלונות כאלה ולומר, ‘אוקיי, זה לא בסמכותי, אבל אני מתכוונת לדאוג לכך שהן תטופלנה. נושאים שאמורים היו להיות מטופלים בתחום המשמעתי או הפיקודי על ידי המשטרה, לא מטופלים ומח”ש לא דואגת שזה יקרה”. בעיה נוספת שעליה הצביעה פלמור היא ש”בית הדין למשמעת של המשטרה, שאליו מופנות חלק מהתלונות ממח”ש, הוא גוף מאוד חלש, מוחלש, ומאוד אמפתי לשוטרים, וגם עליו צריך לשים זרקור כי הוא אמור לטפל בהרבה מאוד מקרים שבהם שוטרים מועלים בתפקידם”.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001293224
צפו בנבלה האימפוטנטית קרן בר מנחם – משקרת למצלמות. אל תאמינו לאף מילה של הנבלה.
