למה צריך שתהיה בישראל שדולת נשים? איזה זכויות חסרות לנשים שיש לגברים? הרי בכל פרמטר שהוא זכות האישה עדיפה על הגבר. תמיד מאמינים לאישה, תמיד מרחמים על האישה, תמיד משתדלים לא להכניס אותן לכלא, גיל הפרישה שלהן נמוך יותר, השירות הצבאי שלהן קצר יותר, ובגירושין הן תמיד המרוויחות והגבר תמיד מפסיד. אז מה יש להן לשדל בשדולה המזדיינת שיש לנשים?
לפנינו בקשת הצטרפות של שדולת הנשים לבגץ בענין גיוס חרדים. הצידוק להצטרפות הוא מצחיק, שהן מומחיות בנושא נשים, כלומר בגלל שיש להן כוס הן מומחיות בדיני ווגינה. אבל בבית משפט עליון כבר יש נשים עם כוס, דפנה ברק ארז, יעל וילנר, גילה כנפי שטייניץ, אז בשביל מה הן זקוקות למומחיות בעייניני נשים?
המסמך חושף את המאמץ המשפטי הנואש של ארגוני נשים לתקוע מקלות בגלגלי המהלך ההיסטורי של גיוס חרדים לצה"ל, תוך שימוש בטיעונים שחוקים של שוויון מגדרי כדי לחרב את הקמת חטיבת החשמונאים הסטרילית מנשים. נשות השדולה ובראשן גלי עציון טוענות שיחידה לחרדים ללא נשים עלולה לפגוע בזכויות נשים לקידום באותה יחידה סגורה, ולחסום להן אופציות קידום.
מדבריה עולה גם התייחסות לדיני "ריח רע שיש לו עיקר", כלומר מה קורה אם אישה בתנאי שטח לא מתקלחת והכוס שלה פולט מיצי כוס רעילים. השאלה היא האם החייל חייב להמשיך ללחום בנוכחות אישה עם כוס מבאיש? על פי רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים), רק במקרה של פיקוח נפש מותר להישאר בנוכחות חיילת שהכוס שלה הוא מפגע ריחני.
מדובר בבקשת הצטרפות כידיד בית משפט שהוגשה במסגרת רצף העתירות המאוחדות בבג"ץ 5819/24, בג"ץ 27156-08-24 ובג"ץ 55368-08-24, שנועדו לכפות גיוס חרדים. המבקשות להצטרף הן שדולת הנשים בישראל, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, תנועת נעמת ומכון קונקורד.
את שדולת הנשים מייצגות עורכות הדין גלי זינגר ויערה נצר, את המרכז הרפורמי מייצג עו"ד אורי נרוב, את נעמת מייצגת עו"ד גלי עציון, ואת מכון קונקורד מייצגת פרופ' פרנסיס רדאי.
בתמונה: גלי עציון היועמ"שית עם הכוס המבאיש.
מנגד, המשיבים הרשמיים המיוצגים על ידי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הם ממשלת ישראל, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ובכירי אגף כוח אדם, כאשר לצדם מופיע איחוד הישיבות בארץ ישראל המיוצג על ידי עו"ד שמואל הורביץ.
העילה המרכזית בבקשה היא פגיעה חוקתית ומנהלית קשה בזכויות החיילות ובערך השוויון, כאשר הארגונים מנמקים שהקמת חטיבה מגזרית נפרדת לחלוטין ללא נשים פוגעת בזכות לכבוד ובחוק שירות ביטחון, ואינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה.
הבקשה הוגשה להרכב השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ, שהיו אמורים לדון בתיק העקרוני לאחר שפסק הדין המקורי בבג"ץ 6198/23 מיום 25/6/2024 בראשות השופט עוזי פוגלמן קבע את עצם החובה לגייס בני ישיבות.
השופטים בהרכב הנוכחי מנסים להציג מצג שווא של איזון משפטי עילאי, אך המניעים הנסתרים שלהם ברורים לכל מי שעיניו בראשו. הם נכנעים ללחץ הציבורי ולשאיפה לרצות את האנרכיסטים מקפלן שמנהלים קמפיין פוליטי ממומן, ולכן השופטים רוכבים על הגב של המגזר החרדי כדי לייצר כאוס חברתי, בתקווה לנפילת ממשלת ביבי. הפרקליטות, כדרכה בקודש, משתפת פעולה עם האג'נדה הפמינאצית.
ממתי ווגינות הן מומחיות להקמת יחידות בצבא?
כמובן שאי אפשר שלא להתבדח על המופע המשעשע של שדולת הנשים ונעמת, שפתאום הפכו למומחיות הגדולות ביותר לאסטרטגיה צבאית וביטחון לאומי. איזה בידור לראות עסקניות אזרחיות מסבירות לצבא איך מקימים חטיבות לוחמות ומהן הדרכים הנכונות לנהל שרשרת חיול או מד"סים. הרי לפי הלוגיקה המשובשת הזו, כל עמותה קיצונית שרושמת לעצמה "למען הדמוקרטיה" הופכת אוטומטית לסמכות העליונה שמותר לה לנהל את המדינה ואת זרועות הביטחון.
השיא של התיאטרון מגיע כשהן מנסות לנכס לעצמן את הגבורה של 7/10/2023 ומנופפות בלחימה בנוחבות כדי להסביר למה החייל החרדי בבני ברק חייב לראות קצינה עם כוס בבקו"ם. הרי כל המטרה של המהלך הזה היא פוליטית טהורה, שמטרתה היחידה היא לנסות ולסכסך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין השותפות החרדיות שלו כדי להפיל את הממשלה. הנושא של גיוס בני הישיבות לא באמת מעניין אותן, שהרי רוב הבנות המיוצגות על ידן בכלל לא מתגייסות לצה"ל, אלא מעדיפות להתחמק באלגנטיות דרך הצהרות פציפיזם, שירות לאומי קליל או פטורים מטעמי מצפון ודת.
בחודש נובמבר 2025 הרכב של 5 שופטים בראשות נעם סולברג דווקא החמיר את הלחץ על המערכת והוציא צו מוחלט לאכיפת חובת הגיוס האישית, תוך שהוא קובע כי המדינה חייבת להשוות את שיעור ההליכים הפליליים נגד משתמטים חרדים לכלל הציבור ודורש לגבש מדיניות כלכלית נוקשה בתוך 45 ימים.
עם זאת, בפועל בשטח, למרות המאמצים הכבירים של הצבא שהובילו לזינוק מרשים של 53% בגיוס חרדים, כאשר 4,298 חרדים התגייסו בשנת 2025 לעומת 2,811 בשנה שלפני כן, ההיענות הספציפית לחטיבת החשמונאים עצמה נותרה מקרטעת למדי.
נכון לחודש אוגוסט 2026, צה"ל נאלץ לבטל פתיחה של 2 פלוגות מתוכננות בחטיבה המדוברת ואישר פתיחה של פלוגה אחת בלבד במחזור הקרוב, עקב התייצבות נמוכה של כ-100 מתגייסים צפויים בלבד, מה שמוכיח שוב שאי אפשר לכפות מהלכים צבאיים מורכבים באמצעות פסיקות משפטיות מנותקות של בג"ץ.
הווגינות הצילו את המדינה ב 7 באוקטובר
ארגוני העצמת הווגינה טוענים כי אירועי ה- 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה הוכיחו מעל לכל צל של ספק את חשיבותן של נשים ואת נחיצותן במערך הקרבי בצה"ל. הן מנמקות זאת בכך שתרומתן של הנשים בקרב הייתה משמעותית, דרושה ולא ניתן לוותר עליה יותר, וכי הן פועלות באומץ, התמדה ומקצועיות ברף הגבוה ביותר.
הן מדגישות כי המלחמה הביאה איתה עוצמה מבצעית של נשים שלא נראתה כמוה במערכות קודמות, וכי נשים מהוות כיום 20% מהסד"כ הלוחם בצה"ל וכ- 18% מכלל משרתי המילואים, שחלקן הגדול שירת חודשים ארוכים בעומק עזה ובשטחי הכינוס.
כדי לחזק את הטיעון שלהן, הן נאחזות בציטוטים של בכירי הצבא. הן מציגות את דברי הרמטכ"ל הרצי הלוי שאמר ללוחמות כי הלחימה שלהן סיפקה תשובה של עשייה שאינה משתמעת לשתי פנים לכל מי שפקפק בשירות קרבי לנשים, ומביאות את דברי יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר אלה שדו-שכטמן, ששיבחה את הטבעיות והיעילות שבה לוחמים ולוחמות נלחמים שכם אל שכם במלחמה הזו.
גיוס חרדים למסלול חרדי זו פגיעה בזכויות נשים
על פי הטיעונים של ארגוני הנשים בבקשה ובעתירות ההמשך שהוגשו לבג"ץ, החשש מפני פגיעה בחיילות אינו נובע מעצם הרחבת הגיוס, אלא מהתנאים והפקודות הייחודיות שצה"ל מאמץ כדי להבטיח לחרדים סביבה "סטרילית מנשים".
הארגונים מסבירים כי נשים תיפגענה באופן קונקרטי מכמה סיבות מרכזיות:
- חסימת מסלולי קידום ותפקידי פיקוד: מכיוון שנקבע כי כל סגל הפיקוד, ההדרכה והחניכה במסלולים אלו יהיה גברי בלבד, קצינות ומפקדות מוכשרות נחסמות אוטומטית מלהשתלב בתפקידי ליבה, פיקוד זרועי או הדרכה בחטיבות ובבסיסים אלו רק בשל מינן.
- "הדרה אפורה" ופגיעה בחופש התנועה: ההבטחה למתחמים ושטחים סטריליים מייצרת מציאות שבה חיילות מורחקות בפועל ממרחבים משותפים בבסיסים. הדבר בא לידי ביטוי בהוראות לא רשמיות לחיילות לפנות את מקומן או לא להיכנס למקומות כמו שק"ם, נשקיות, חדרי אוכל, קורסים, הסעות, ואף דרישה להעברת שיעורים מאחורי מחיצות.
- שיבוש תפקוד של יחידות מעורבות ולוחמות: לפי הפרסומים והעדויות שהוצגו, נוצרות סיטואציות שבהן חיילות קרביות ומקצועיות (כמו לוחמות יהל"ם או מדריכות כושר ורפואה) מודרות מפעילויות מבצעיות, ממוצבים או מאימונים משותפים כדי שלא "לפגוע ברגשות" החיילים החרדים שהגיעו לאזור.
- יצירת "צבא בתוך צבא" ומיסוד ההדרה: החשש הגדול ביותר של הארגונים הוא שפקודות המטכ"ל המיוחדות לגיוס חרדים ממסדות לראשונה את הדרת הנשים כנורמה לגיטימית ורשמית בתוך המערכת הצבאית. לטענתן, תקדים שבו הצבא מסכים להעלים נשים ממרחבים ציבוריים שלמים כדי לרצות מגזר מסוים, יזלוג בהכרח גם לחיים האזרחיים ולקביעת מעמדן של נשים בחברה הישראלית כולה.
הארגונים מדגישים כי הם בעד גיוס חרדים ושוויון בנטל, אך טוענים שניתן לספק לחייל החרדי מענה דתי מלא – כגון כשרות מהודרת, זמני תפילה, שיעורי תורה ומניעת מגע פיזי – מבלי לבצע "מחיקה" טוטאלית של נוכחות נשים ומבלי לפגוע בזכויות היסוד, בכבודן ובמעמדן של החיילות.
האיסור בתורה על הרחת ריח הפרשות חיילות שלא מתקלחות
על פי ההלכה, ריח העולה מכוס של אישה, לרבות זיעה מכוסה בשני היבטים שונים: איסור הקשור לצניעות ולקרבה לנשים (איסורי עריות), ואיסור הקשור להלכות תפילה ולימוד תורה (ריח רע).
בהיבט של הלכות צניעות והרחת אישה זרה: אין איסור הלכתי על הרחת ריח גוף טבעי, זיעה או הפרשות של אישה זרה. האיסור המופיע בשולחן ערוך לגבי הרחת אישה זרה (הנחשבת "ערווה") עוסק אך ורק בבשמים שעל גופה או על בגדיה. חז"ל אסרו להריח בשמים של אישה זרה כחלק מההרחקות הכלליות, שמא הדבר יביא את הגבר לידי הרהור, חיזור או קירוב בשר. מאחר שריח זיעה או הפרשות מחוסר היגיינה אינו מיועד לייצר הנאה או משיכה, ואינו גורם להרהורי חיזור, דיני הרחקת נשים אלו אינם חלים עליו.
בהיבט של הלכות תפילה, ברכות ולימוד תורה (דין "ריח רע"). האיסור אינו קשור למגדר של האישה, אלא לעצם קיומו של מפגע ריח בזמן עיסוק בדברים שבקדושה. ריח זיעה, לפי פסק ההלכה, ריח זיעה (בין של גבר ובין של אישה) אינו נחשב "ריח רע" האוסר מהדין קריאת שמע, תפילה או לימוד תורה, אלא אם כן מדובר בריח חריף וקיצוני במיוחד שגורם לאדם צער ומפריע לו להתרכז. במצב כזה, ההמלצה היא להתרחק כדי שיוכל להתפלל בכוונה.
ריח הפרשות: אם מדובר בריח שמקורו בהפרשות גוף מסוימות שיש להן דין של צואה או שתן, ההלכה אוסרת באופן מוחלט להתפלל, לברך או ללמוד תורה בנוכחות הריח, עד אשר מתרחקים למרחק שבו הריח מתפוגג לחלוטין. איסור זה חל באופן שווה לחלוטין על ריח שמקורו בגבר, אישה או בעל חיים.
הפרדוקס של שירות חרדים ופגיעה בזכויות נשים
הדרך שבה ארגוני הנשים מיישבים את ה"פרדוקס" בין הדרישה לגיוס חרדים לבין החשש מפגיעה בחיילות מבוססת על הבחנה משפטית ועקרונית ברורה שהן מציגות בבג"ץ: הפרדה בין צרכים דתיים אישיים לבין מרחבים ציבוריים מודרים.
תפיסת "הדת מאפשרת" מול "הדת מחייבת": הארגונים נשענים על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, המבחינות בין חובה דתית הלכתית מובהקת לבין מנהגים או החמרות תרבותיות. הן טוענות כי ההלכה היהודית דורשת משמירת נגיעה, איסור ייחוד וכשרות – דברים שהצבא מחויב ויכול לספק באופן מלא. לעומת זאת, הטענה כי חייל חרדי אינו יכול לראות אישה או לשהות בבסיס שבו עוברת חיילת אינה חלק מליבת הציווי הדתי אלא החמרה תרבותית.
המודל האזרחי כהוכחה: הארגונים מזכירים כי גברים חרדים מסתדרים היטב במרחב האזרחי; הם פוגשים נשים כפקידות בבנק, כרוקחות בבית המרקחת או כעוברות אורח ברחוב, מבלי לדרוש "רחובות סטריליים". הפרדוקס נפתר, לשיטתן, בכך שצה"ל צריך ליישם את אותו מודל: לספק התאמות דתיות קונקרטיות, אך לסרב להבטיח הבטחות קיצוניות של "בסיס ללא נשים" שלא קיימות אפילו במאה שערים או בבני ברק.
דרישה לאמצעי שפגיעתו פחותה: במסגרת מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה, הן טוענות שצה"ל בחר בפתרון הקל והקיצוני ביותר – מחיקה מוחלטת של נשים מחטיבות שלמות (כמו חטיבת החשמונאים). הן מציעות חלופות שפוגעות פחות: יצירת פלוגות מגדריות לוחמות (גברים בלבד ברמת המיקרו) אך השארת המרחב הציבורי של הבסיס (שרשרת החיול, המנהלה, המרפאה) מעורב ופתוח לכולם.
אחריות מערכתית ומגננה אקטיבית: הארגונים מבהירים כי ה"אשמה" אינה מוטלת על המתגייס החרדי, אלא על הפיקוד העליון של צה"ל. מבחינתן, הדרך לפתור את המלכוד היא להכריח את הצבא לקבוע בחוק ובפקודות המטכ"ל "קווים אדומים" מראש, שיגדירו כי שום הסכם גיוס לא יבוא על חשבון תפקידי הדרכה, פיקוד או חופש התנועה של החיילות.
בשורה התחתונה, הן מסכמות כי השוויון בנטל לא יכול להירכש באמצעות יצירת אי-שוויון חדש; הן תומכות בכך שהחרדים יישאו בנטל הביטחוני, אך מתעקשות שצה"ל מספיק חזק ומתוחכם כדי לשלב אותם מבלי להפוך את החיילות לשקופות.
להלן בקשת הצטרפות שדולת הנשים לבגץ גיוס חרדים
PDF
לפרטים נוספים, הממונה על קשרי פרקליטות עם שדולת הנשים במחוז חיפה, עו"ד ענת נשר, מנהלת מחלקה מחוזית בפרקליטות חיפה פלילי, טל' 04-8633829,סלולרי 050-6216290.
Views: 3