עו"ד אייל בליזובסקי סוחט את בית הפנקייק בתביעה ייצוגית על 2,500,000 ש"ח, ולטענתו יש קבוצת נפגעים שהוגש להם סירופ מייפל באריזה של 20 גרם שאינו אורגינלי מיערות עצי המייפל בקנדה, ולכן מדובר בהטעיית צרכנים. לטענתו באותיות הקטנות היה כתוב שמדובר בסוכרים (אותם הוא מכנה נוזל תעשייתי), ושבכיתוב בית הפנקייק המקורי הוליך אותו שולל שמדובר במוצר מיערות קנדה. עוד הוא כותב שהבטיחו לו "חומרי גלם משובחים", ושהלקוח שלו שילם 26 ש"ח על בקבוק שלם של סירופ מייפל הזמנה משירות משלוחים, ושהוא מאוד כעס. 86237-02-26. מחוזי לוד.
ושימו לב שהוא מתלונן על הימוש במילים רוטב או סירופ, שמהם הוא מניח שמדובר במוצר 100 טבעי, למרות שאם זה מוצר 100% טבעי אז מצופה שיהיה כתוב "תצמית", ולא רוטב או סירופ. בכלל, אף אחד לא מצפה שימכרו לו מוצרים טבעיים ואורגנים בבתי אוכל שלא מתיימרים להגיש אוכל 100 טבעי מהיערות והעצים.
אנחנו לא מבינים באיזה מוח מעוות נולדו התביעות האלה. מי שרוצה שיגישו לו מייפל טבעי מקנדה שישאל את המלצר לפני שהוא מזמין את הפנקייק, או שיביא מהבית סירופ אורגינלי. אפשר גם לאכול את הפנקייק עם אבקת סוכר או ריבה בלי מייפל. אבל מנין נולד הרעיון שמי שנכנס למסעדה, מגיע לו שיוגש לו סירופ טבעי מעצי מייפל קנדים? בשביל מה יש מלצר? למה הוא לא שאל את המלצר? למה הוא לא ביקש שיראו לו את הבקבוק ממנו הגישו לו את הסירופ?
בכלל איפה ההוצאה הכספית? הרי בתפריט לא מחייבים על מייפל בנפרד, כך שאי אפשר להראות לבית המשפט הוצאה כספית על רכישת סירופ בנפרד. אז איפה בכלל הנזק?
תעשיית התביעות הייצוגיות בישראל בכלל ירדה מהפסים, ומי שאמור לשמש שומרי הסף, הפרקליטים והשופטים נותנים לתביעות האלה להתגלגל…. לפעמים אנחנו קוראים פסקי דין שבהם השופטים מהלים א התועלת הצרכנית של התביעה, ואנו מתגלגלים מצחוק. שופטי זבל.
בכלל להבדיל מארה"ב ששם מכריחים את מי שמגיש תביעה ייצוגית לאתר את הקבוצה הנפגעת, ולשלוח להם מייל שיאפשר להם לעקוב אחרי התיק, בישראל אף אחד לא יודע שי קבוצות נפגעים שהציבור משוייך אליהם בלי לדעת מזה בכלל. אם עדנה קרנבל אכלה בבית הפנקייק וקיבלה סירופ בטעם שלא הופק מהעץ, האם זכותה להגיש התנגדות לתביעה? הרי השופטים בכלל לא מזמינים את הציבור להצטרף לתביעה, ומי שמנסה להצטרף לתביעה רואים בו מטרד ומנפנפים אותו.
שלא לדבר על הפיצויים שבכלל לא מגיעים לאזרחים, ובד"כ כופים על החברה הנתבעת לשלם פיצוי לאיזו עמותה, והפלא ופלא, אותם עורכי דין שתובעים תביעות ייצוגיות, גם מקימים את העמותות שבסופו של דבר מקבלות את הפיצוי. מי שיפנה לבית המשפט ויבקש לדעת מי קיבל פיצוי, ומה נעשה עם הכסף, יקבל מהשופט זין בעין.
להלן הבקשה לאישור התביעה כייצוגית
איתמר דורון עי אייל בליזובסקי בקשה לאישור תביעה ייצוגית נ בית הפנקייק
להלן כתב התביעה הייצוגית
כתב תביעה איתמר דורון עי אייל בליזובסקי נ בית הפנקייק סירופ מייפל 86237-02-26
כתבה של אופיר רבינוביץ בישראל היום פורסם 12/3/2026
2.5 מיליון שקלים בגלל סירופ: תביעת הענק נגד בית הפנקייק המקורי
בזמן שבעלי עסקים נלחמים על חייהם בין המילואים לקריסה כלכלית, יש מי שמצא זמן להתמקד "בעיקר": תביעת ענק על סך 2.5 מיליון שקלים הוגשה נגד רשת "בית הפנקייק", כפי שפורסם ב"כאן 11".
העילה עשויה להפתיע אתכם (או להרתיח): הסירופ שהוגש לצד המנה היה "בטעם מייפל" בלבד, ולא הדבר האמיתי שזוקק מעצי קנדה.
נכון, המדינה בוערת. בעל העסק מנסה להחזיק את הראש מעל המים, לשלם משכורות לעובדים מודאגים ולתמרן בין טילים לבין הלוואות. אבל למי אכפת מהחוסן הלאומי כשיש פה "הטעיה בוטה"? איך אפשר לישון בלילה כשבידיעה שאלפי סועדים תמימים בלעו סוכר חום עם חומרי טעם וריח במקום את הזהב הנוזלי המקורי?
מה עומד מאחורי התביעה נגד בית הפנקייק?
התביעה, על סך סכום "צנוע" של 2.5 מיליון שקלים, כי פחות מזה לא ירפא את הצלקת הנפשית, הוגשה רגע לפני המלחמה מול איראן. טיימינג הוא הרי הכל בחיים – בעוד שרון אדרי, הבעלים, מנסה להבין איך להשאיר את האורות דולקים בארבעת הסניפים שלו.
התובע, טוען כי מוצר הדגל של הרשת “הפנקייק הקלאסי” מוגש עם אריזת 20 גרם שעליה מתנוסס בכיתוב בולט “סירופ מייפל, אולם עיון ברשימת הרכיבים המודפסת באותיות מזעריות מגלה תמונה אחרת לחלוטין: “סוכר (52%), מים, גלוקוזה (20%), צבע מאכל, מייצב, חומר משמר, חומרי טעם וריח, חומצת מאכל” ואף לא טיפת מייפל.
הטענה אינה מסתכמת בסירופ המייפל. כתב התביעה מפרט שורה של מוצרים נוספים “סירופ שוקולד”, “סירופ אגוזי לוז”, “חמאת בוטנים”, “ריבת חלב”, “חלווה”, “לוטוס” ועוד שלפי הנטען אין בהם כל רכיב מהמוצר שאחריו הם נקראים. הסועד כי טוען כי מדובר בהטעיה הצרכנית.
בשיחה עם ״היום״ שרון אדרי, בעל רשת “בית הפנקייק המקורי”, מגיב בחריפות לתובענה הייצוגית שהוגשה נגדו: “מעולם לא קיבלתי אף תלונה לגבי המייפל. הוא תמיד ניתן בצד הפנקייק כמחווה ללקוח וללא חיוב, גם בהזמנות בוולט הוא מגיע חינם".
אדרי דוחה את הטענות מכל וכל: “מאז ומעולם לא אמרנו שאנחנו מגישים מייפל טהור או טבעי. רשמנו מייפל, ובתפריט המסעדה לא כתוב בכלל סירופ מייפל כתוב פנקייק מקורי. אני נותן את המייפל כמחווה אף שאינו רשום.” הוא הוסיף והמחיש: “כשהולכים להמבורגריה מקבלים מטבל בצד, זה לא מופיע בתפריט ולא מקבלים את הרכיבים. מה גם שלא מייצרים קטשופ עם עגבניות במטבח, פשוט מגישים קטשופ – מי אמר שזה מעגבניות?״
אדרי לא הסתיר את מצוקתו: “אנחנו בתקופה קשה בענף המסעדות. מאז הקורונה, עם כל המלחמה בשנתיים וחצי האחרונות, סגרתי שני סניפים בחיפה ובבאר שבע, והייתה לנו ירידה חדה מאוד בפעילות. בתקופה שאנחנו מנסים רק לשרוד ולדאוג לעובדים אנחנו מקבלים עוד את זה על הראש? זו תביעה הזויה. אני מדבר מדם ליבי ומקווה שתרד מסדר היום".
מה טוען עורך הדין של התובע?
עו״ד אייל בליזובסקי, שמייצג את הסועד בבקשת האישור לתובענה הייצוגית, מדבר על "תופעה צרכנית שצריך לטפל בה".
״בקשת האישור מדברת בעד עצמה וממחישה את היקף ההפרה וההטעיה הצרכנית, משכה, האמצעים השונים שבהם היא נעשתה והיקף פגיעתה במאות אלפי צרכנים של הרשת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת הבקשה. ההטעיה נמשכת גם בימים אלה ממש באתר רשת בית הפנקיייק כשהציבור מוזמן לסניפים כדי לרכוש פנקייק קלסי שמגיע רק עם רוטב מייפל בעוד שידוע היטב לרשת ולבעליה שלא מדובר ברוטב מייפל אלא לכל היותר בנוזל תעשיתי שמנסה לכל היותר לחקות טעם של מייפל ותו לא".
עו״ד אייל בליזובסקי הוסיף: "אין גם בסיס לאמירות שונות שנשמעו היום כאילו הוצעו פשרות על ידי המשיבים שהתובע סירב. זה מצג שווא נוסף של הרשת. ההיפך הוצע למשיבים להסתייע במגשר חיצוני שינסה לגבש הסדר הולם וראוי להפסקת התופעה הצרכנית ולפיצוי הציבור בגין ההטעיה וההצעה סורבה״.
https://www.israelhayom.co.il/food/food-news/article/20089903