השופטת עינת רון, השמנדוזה האיימתנית והמפחידה הוציאה החלטה בעניינם אפי נוה וזוגתו החדשה בר כץ (נבחרה בפינצטה אחרי 29 פילגשות קודמות, חוה קליין, סוזי עוזסיני ארניה, אודליה חן) שחטפו כתב אישום על זה שנתפסו בנתבג קופצים מעל עמדת מעבר הגבול בנתבג, כדי שלא תהיה להם חותמת במשרד הפנים שעזבו את הארץ.
את אפי נוה מייצגים בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה.
בתמונה אפי נוה ובא כוחו בועז בן צור – שהוא גם העו”ד של ביבי. אחלה עורך דין דווקא!!!
אחרי שנתיים וחצי שהשמנדוזה עינת רון ייבשה את התיק, ולמרות עתירות וכתבות בעיתונים כולל נזיפה שהיא חטפה מהעירקי המטורלל אורי שהם (הנתל”ש) על מיזמוז התיק, הואילה השמנדוזה עינת רון לכתוב 45 עמודים משעממים במיוחד שדחו את טענות בועז בן צור.
התמונות האלה של אפי נוה עם עינת רון השופטת ששופטת אותו צולמו חצי שנה לפני שהוגש נגדו כתב אישום – ועינת רון שופטת את אפי נוה!!!!
בועז בן צור טען שכתב האישום הוגש רק בגלל שאפי נוה לעג לשי ניצן בטלוויזיה ואמר שהוא ידאג ששי ניצן לעולם לא יגיע לבית משפט עליון, ולכן שי ניצן דפק לו כתב אישום. האמת שזה הכל נכון.
אם אפי נוה לא היה צוחק על שי ניצן בטלוויזיה ומבטיח לו שלעליון הוא לא יגיע, לאף אחד לא היה אכפת מזה שאפי ובר כץ קפצו מעל עמדת המעבר בגבול. זה גם נכון שבאמת לא מגיע לשי ניצן להגיע לעליון כי הוא פשוט נבלה אוכלת בני אדם שראוי לו להירקב בתהום השכחה, ובטח שלא לקבל כיסא וגלימת שופט בבית המשפט העליון. בזה אפי נוה צדק לחלוטין.
אבל בכל זאת זו לא סיבה לבקש לבטל אישום פלילי, בגלל היריבות האישית עם שי ניצן. ולכן בנושא זה בועז בן צור הפסיד וזה היה צפוי.
אפי נוה צדק שיש פה אכיפה בררנית אבל עינת רון דחתה את זה
הנושא השני היה אכיפה בררנית. אפי ובר טענו שהעבירה פעוטה ושלא נוהגים להגיש עבירות פליליות על כזה דבר ושבסך הכל מנהל שדה התעופה מוציא למי שנתפס דוח קנס על כמה אלפי שקלים ובזה היה אמור להיגמר הסיפור. לפני שנתיים וחצי זו הייתה הטענה שעימה הם עלו לבית המשפט העליון, אבל בית המשפט העליון החליט שלא להחליט וזרק את ההחלטה בחזרה לעינת רון ועכשיו אחרי שנתיים וחצי עינת רון החליטה לדחות את הטענה הזו ולא לבטל את כתב האישום.
אז לפני שנתיים וחצי מי שכתב את פסק הדין בעליון היה יצחק עמית, שהוא עוד נבלה אוכלת פגרים.
הטענה של אכיפה בררנית הועלתה כטענה מקדמית במסגרת ההליך הפלילי בבית משפט השלום אצל עינת רון, בדבר עבירות של כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק וקבלת דבר במרמה. השופט יצחק עמית, שכתב את פסק הדין בהסכמת השופטים עפר גרוסקופף ואלכס שטיין, קבע “כללים מנחים” בשאלות המשפטיות העקרוניות שהעתירה עוררה, ונתן הוראות שיאפשרו לנוה וכץ, ולפרקליטם בועז בן-צור, להגיש בקשות לעינת רון בהתאם לכללים האמורים.
בפסק הדין של יצחק עמית נקבע, בין היתר, כי אין לחוק חופש המידע תחולה במסגרת ההליך הפלילי; וכי בקשה לגילוי מידע הנחוץ לצורך בירור טענה לאכיפה בררנית צריכה להיות מוגשת לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי (“בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו”).
כמובן שההחלטה של יצחק עמית היתה דבילית ומרושעת. לא הייתה שום סיבה להכריז שלחוק חופש המידע אין תחולה בהליך פלילי. להיפך, היה צריך לקבוע שלנאשם עומדות כל הדרכים להשגת החומרים שהוא זקוק להם בכל מסלול משפטי אפשרי, כולל חוק חופש המידע. מטרתו של יצחק עמית היתה לנעול את הנאשמים למסגרת הכי מצומצמת שאפשר לקבל בה את הכי פחות מידע שיועיל לנאשמים במלחמה שלהם על ההגנה מן הצדק.
כעת החליטה השמנדוזה עינת רון את מה שהחליטה ואת השיעמומון הזה תוכלו לקרוא בעצמכם:
מדי נ אפי נווה ובר כץ עינת רון דוחה שיקולים זרים ואכיפה בררניתבתמונה: אפי נוה עם הפילגש הקודמת גלית שניפיצקי
2 Comments
“השופטת” עינת רון שכחה שהיא שופטת ולא תובעת ומרשיעה באופן סדרתי אבות שנמצאים בהליך גירושין בגין “תקיפת” בת הזוג. זה כחלק מהטקטיקה של עורכי דין מנוולים שמשכנעים את האישה להתלונן על האבא שהוא מכה אותה ואת הילדים.
1. הריבוי של פילגש בעברית הוא פילגשים ולא פילגשות.
ואגב, בתנ”ך נכתב כך “פלגש” ו”פלגשים” בכתיב חסר נקוד.
2. גם אם מקפידים עם אפי נוה יותר מן המקובל, הקפדה זו היא ממש במקום ומתבקשת מאד.
לא מדובר באזרח רגיל מן השורה אלא בראש לשכת עורכי הדין!
מאדם כזה יש לצפות לנורמות התנהגות טובות בהרבה מאלו של סתם אזרח קטן.
כמו שאמר משה לאהרן בזמנו, לאחר שה’ שלח אש ששרפה את שני בניו:
“בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ – וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד!” (ויקרא י)
כך יכולה מערכת המשפט הישראלית לשקם, ולו במקצת, את התדמית הרעה שדבקה בה.