אבישי גרינצייג הוא “כתב המשפט” של גלובס, אבל הוא לא באמת כתב משפט.  הוא סתם כלבלבון המתחנף למשטרה, לפרקליטות ולחונטה השיפוטית. הוא דוס גועלי, שחושב את עצמו ל”משהו” למרות שהוא סתם אחד שמקבל כתבות מוכנות מהמשטרה והפרקליטות וחותם עליהן “קופי פייסט”.  הוא מרוויח 9,000 ש”ח בחודש.

מנגד עו”ד לירום סנדה שעוסק בהגנה על חייבים בהוצאה לפועל מרוויח מינימום 300,000 ש”ח בחודש.  לא פלא שאבישי גרינצייג משתין במכנסיים שלו מרוב קנאה.  פישר קטן ומושתן שנתנו לו כוח לבצע חיסול חשבונות באמצעות העיתון.  הנה כאן חיסול חשבונות של אבישי גרינצייג עם לירום סנדה.

כאילו למי שקורה לעצמו “כתב משפטי” אין מספיק נושאים לכתוב, למשל השופטים שדוחים ישיבות לעוד שנה וחצי, השופטים שמתעללים בבעלי דין וצורחים על עורכי הדין, התקנות החדשות שהפכו את עריכת הדין לסיוט של עבודת נמלים לעשות אינדקסים ולהכין כל מיני ניירות מטופשים, הערבונות האסטרונומיות על ערעורים, המזכירים המשפטיים שפתאום צצו ומטילים חיתיתם על כל מי שבא עימם במגע, שופטי הפלילים שמרשיעים כל מי שמגיע אליהם עם כתב אישום, מכשירים תרגילי חקירה בזויים, מכשירים ראיות לא קבילות, סוגדים לפרקליטות.

אולי אפשר לסקר את מה שקורה בהוצל”פ עם רשמים קריזיונרים וריביות נשך רצחניות….  אבל לא.

מכל הנושאים האפשריים החליט אבישי גרינצייג להתלבש דווקא על אדם מסכן שגורר חוב של 30 שנה בהוצל”פ שמתנפח למימדיים דמיוניים – אסטרונומיים…..

אז לירום סנדה הצליח למחוק את החוב הזה מלפני 30 שנה, בגלל שהחוב התיישן.  מה אכפת לאבישי גרינצייג?  שהבנק יצליח לסחוט עוד בן אדם על חוב דמיוני מלפני 30 שנה?  זה מה שמעניין את אבישי גרינצייג?

ראו איך הוא מתנפל על לירום סנדה, שולח לו שאילתות כאילו הוא חייב משהו למישהו וכאילו המקרה הלא מעניין בעליל הוא “סקופ” שהמדינה רק מחכה לשמוע.  הוא עוד כותב “בלעדי” – כאילו יש פה סקופ שרק הוא חשף….

אז אנחנו חייבים לציין שזה ממש לא מקרה מעניין, וזה ממש לא סיבה לכתבה עיתונאית.  מקרה אחד בודד שהוא עצמו התערב בו ודחף את האף הדוסי שלו, מה זה מענין את הציבור?

אם כבר הקוקסי אבישי כותב על המקרה למה הוא לא מספר כמה היתה קרן החוב , וכמה ריבית הצטברה על החוב הזה?  למה הוא לא משווה לריביות במדינות דמוקרטיות?  הרי רק בישראל גובים ריביות רצחניות ממש כמו באירופה בימים בהם יהודים היו מלווים בריבית קצוצה ובגלל זה התפתחה אנטישמיות.

הנה המדינה הישראלית מתנהגת באנטישמיות כלפי האוכלוסיה שלה, משסה באזרחים מערכת דרקונית עם ריביות מטורפות, ואת זה אבישי גרינצייג מקבל כמובן מאליו – ולא כותב על זה.

אשכנזים כמוהו, היה עדיף שיישארו בפולניה.

הנה הכתבה הדבילית של כתב הזבל המטומטם אבישי גרינצייג בגלובס 17/11/2021

עורך הדין התרברב באינסטגרם על סגירת החוב, והתיק נפתח מחדש

עו”ד לירום סנדה התפאר כי הצליח למחוק עבור הלקוח חוב של 15 מיליון שקל ולהשאירו עם נחלה שקיבל בירושה • בעקבות הפרסום של סנדה, בנק לאומי ביקש פתיחה מחדש של ההליך ורשם ההוצאה לפועל נעתר לבקשה

האם עו”ד לירום סנדה, העומד בראש משרד עורכי דין גדול ובעל כמה שלוחות, התפאר ברשתות החברתיות בייצוג משפטי ללקוח ובכך גרם לו נזק? מעשה שהיה כך היה: ב-5 בנובמבר פרסם עו”ד סנדה בחשבון האינסטגרם את הפוסט הממומן הבא: “אני עושה הרבה דברים ענקיים ומטורפים במשרד, אבל הפעם אין לי איך להסביר לכם מה קרה פה היום. חוב של 15 מיליון ש”ח לבנק הסתיים בתשלום של ‘אפס’ שקלים. אין פה טעות!”.

סנדה הוסיף וכתב כי “הכול תוך 45 ימים! ומה הכי מדהים? הלקוח יורש נחלה ב-5 מיליון שקל אשר נשארת בבעלותו והצלחנו להגן עליה, להשלים עסקת מקרקעין ענקית ולדאוג לו לכל ההגנות”.

סנדה צירף לפוסט סרטונים שבהם הוא מציג כיצד סיפר ללקוח בזמן אמת ובהפתעה “על נס החנוכה שלו”. סנדה הוסיף וכתב כי “הוא קורא לי מלאך ומזיל דמעה אבל אני בסך הכול קם כל בוקר לבצע את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר”. סנדה הוסיף להתפאר “איך עשינו את זה אתם שואלים? באמצעות בקשה מיוחדת שפיתחתי במשרד שמאפשרת לנו לסגור תיקי הוצאה לפועל ב’אפס’ ש”ח תשלום”.

כאשר ביקשנו את פרטי ההליך, עו”ד סנדה טען שיבדוק, אך הציע סיפורים אחרים הרבה יותר מעניינים. בהמשך השיב כי הוא צריך לאשר מול הלקוח הסרת חיסיון והוא פשוט טרם ענה. אחר כך השיב כי הלקוח לא מרגיש טוב. לאחר פניות נוספות, כתב עו”ד סנדה “לצערי אין לי אישור לפרסם פרטי הליך מהלקוח. הוא לא מעוניין בעוד חשיפה”. במענה לשאלת גלובס איך החוב בדיוק נסגר כשיש לו נכס בשווי מיליונים, השיב עו”ד סנדה “זאת העבודה שלנו. לסגור תיקים … אם הייתי יכול הייתי מפרסם למרות שאני מעדיף שלא”.
במענה לשאלה האם ייתכן שהתיק נסגר “מחוסר מעש”, השיב סנדה: “הוא לא נסגר מחוסר מעש. יש פה שילוב משפטי של מספר רכיבים”.

הבקשה לסגירת התיק: בשל שיהוי והיעדר פעילות

מפרטי המקרה שהגיעו לידי גלובס עולה כי בבקשה שהגיש עו”ד סנדה לרשם ההוצאה לפועל, נכתב כי הוא מתבקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בשל היעדר פעילות, חוסר מעש, שיהוי וחוסר תום לב.

על פי הנטען בבקשתו, תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-1991, והנושה, בנק לאומי, “לא ביצע דבר בתיק כנגד החייב, ורק מטעם זה יש להורות על סגירת התיק… משלא בוצעו בתיק במשך 30 שנים כנגד החייב פעולות קונקרטיות, התיק התיישן”.

רשם ההוצאה לפועל עיסאם חאיק העביר את הבקשה לתגובת בנק לאומי המיוצג על ידי עו”ד יעקב ריבנוביץ, בתוך 30 יום. לאחר שחלפו ימים אלה ולא התקבלה כל תגובה, סגר חאיק את התיק. אלא שבטעות הרשם המתין 30 יום ממועד ההחלטה ולא ממועד קבלתו בבנק לאומי ב-24 באוקטובר.

התוצאה: הנושה “התעורר” בגלל הפרסום

בעקבות הפרסום של סנדה, בנק לאומי גילה את הטעות והגיש בקשה לפתיחה מחדש של ההליך. עו”ד ריבנוביץ ציין כי כלל לא חלפו 30 הימים, וכי עו”ד סנדה הטעה את רשם ההוצאה לפועל בכך שטען כי הנושה ויתר על חובותיו, כאשר האמת היא כי בנק לאומי לא ויתר על חובותיו וכבר לפני 30 שנה הוצא צו תשלומים לחייב של 500 שקל בחודש.

עוד נכתב בבקשה כי עו”ד סנדה התרברב באינסטגרם על ההישג בסגירת התיק ועל הצלת הנחלה השווה 5 מיליון שקל. בבקשה נכתב כי אין מקום לפטור את החייב מחובותיו אם יש ברשותו נחלה השווה מיליונים, וכי הדבר הוסתר במכוון מהרשם, המתבקש לאפשר ללאומי להיפרע מזכויותיו בנחלה של החייב.

עם ירידת העיתון לדפוס החליט רשם ההוצאה לפועל לקבל את בקשת בנק לאומי, הורה על פתיחת התיק מחדש וקבע כי החלטתו הראשונית “מבוטלת על כל המשתמע מכך”.

עו”ד שי גרוס ממשרדו של עו”ד סנדה מסר כי “שמחנו לסייע לעוד לקוח לסגור חוב עצום, לאפשר לו לרשת בעתיד נחלה של הוריו ולפתוח דף חדש בחייו תוך אפשרות לטוס סוף סוף לביקור בחו”ל. בהתאם למידע שהועבר אלינו מעורך הכתבה עולה שנעשה ניסיון מכוון לחבל בהסדר חוב של אזרח מן היישוב שהגיע לסיומו לפי חוק, ועם קבלת כל חומר משפטי אחר נפעל ונגיב לטפל בלקוח. נדגיש כי בהתאם לפסיקה חלה התיישנות של מעל 25 שנה בהליכי הגבייה וכל בקשה בלשכת ההוצאה לפועל תועבר לתגובתנו כדין”.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001391306