עו”ד חי בר אל דרס אישה למוות בשם מרים מהגר. מה עשתה לו ועדת האתיקה של עורכי הדין? כלום ושום דבר. לא השעיה זמנית ולא השעיה קבועה. נאדה.
ומה עושה הג’ינג’י המפגר מהתנועה לאיכות השלטון? הוא מעניק לו פרס אביר איכות השלטון בטקס בהיכל התרבות בתל אביב ב 5/7/2022 יחד עם הנבלה ניל הנדל שמקבל פרס אביר השלטון ב”בקטגוריית הרשות השופטת”….
שבוע אחרי שהשופטת מגי כהן בתיק גמ”ר 6414-01-1 הרשיעה את חי בר אל, ומי שייצג את חי בר אל בתיק התעבורה אצל מגי כהן היה אליעד שרגא בעצמו….. אותו אליעד שרגא העניק לחי בר אל תואר אביר שלטון החוק לשנת 2021 בטקס רב רושם עם דליה דורנר שהיתה פעם יושבת תחת בעליון.
ואחר כך אליעד שרגא גם הגיש בעליון בקשה לפסול את מגי כהן, השופטת שהרשיעה את הדורס חי בראל, בשלב הסיכומים לעונש….
חוק העמותות אוסר על אליעד שרגא לייצג באופן פרטי בעליון אנשים שקיבלו מהעמותה שלו. זו סיבה מספיק טובה לפסול לשרגא את הרישיון. אבל הוא טלפון. אתרוג.
הדריסה למוות ע”י חי בר אל וכתב האישום הפלילי
כן הוגש נגד חי בר אל כתב אישום פלילי. לפי כתב האישום, ב- 20/10/2019 נסע בר-אל במכוניתו ברחוב ויצמן בכפר סבא, עצר והחל לנסוע אחורה בניגוד לכיוון התנועה במטרה להחנות את הרכב.
לאחר 15 מטר של נסיעה פגע בר-אל במרים מהגר, שחצתה את הכביש שלא במעבר חציה, באי תנועה. שלושה ימים לאחר מכן מתה מהגר מפצעיה. מכתב האישום עולה שבר-אל לא הביט במראות הרכב, שבאמצעותם יכול היה להבחין במנוחה, לא הבחין במנוחה שחצתה את הכביש, לא בלם או האט את רכבו כדי למנוע את פגיעתו במנוחה, ולא נהג בזהירות כפי שמצופה מנהג מהישוב לעשות.
במקביל להגשת כתב האישום, הגישה התביעה בקשה לשלילת רישיונו של בר-אל עד למתן פסק דין בעניינו. בהתאם לחוק, ארבעה ימים לאחר התאונה נשלל רישיונו של הנאשם על ידי קצין משטרה למשך 90 ימים. מועד פקיעת השלילה יסתיים בעוד שמונה ימים, ומכאן הבקשה לשלילה עד למתן פסק הדין. לפי בקשת השלילה, לבר-אל שמונה הרשעות קודמות בעבירות תעבורה.
חי בר אל מקבל תואר אביר שלטון מהתנועה לאיכות השלטון על כלום שום דבר וזין
בבקשת השלילה צוין כי התשתית הראייתית נגד בר-אל מסתמכת על דו”ח בוחן התנועה של המשטרה שטען כי עו”ד בר-אל יכול היה לראות את המנוחה בעת שחצתה את הכביש דרך המראות ומצלמת נסיעה לאחור. כמו כן במהלך האירוע הייתה עדת ראיה שראתה את המתרחש. מנגד, בר אל אישר כי נסע לאחור ולא ראה את המנוחה, אך טען כי היא התפרצה לכביש ופגעה ברכבו לאחר שעצר.
בנה של האישה שנדרסה למוות על ידי עו”ד בר-אל: “אני מקווה שהוא יישפט כאחד האדם”
ההרשעה הפלילית של חי בר אל
השופטת מגי כהן מבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה הרשיעה את עו”ד חי בר-אל בגרימת מוות ברשלנות. עו”ד חי בראל כפר במיוחס לו באמצעות עו”ד עופר ברטל והחליט לנהל הליך הוכחות. הוא אמנם הודה כי פגע במנוחה, אולם טען כי נסע לאחור כדי לחנות לאחור לאחר שווידא שלא צפויה סכנה למשתמשים אחרים בדרך. הוא כפר בכך שהפציעה הקשה למנוחה נגרמה כתוצאה מהתאונה.
במהלך עדותו בבית המשפט סיפר הנאשם כי באותו היום הוא נסע מביתו לכיוון ביקור רופא בכפר סבא. לדבריו, נסע לאט בנתיב הימני וחיפש חניה, המשיך להתקדם ונעצר על מנת להמתין שתתפנה חניה. בשלב מסוים חשב שמתפנה חניה מאחוריו לחץ על בלם הרכב, שילב להילוך אחורי, מצלמת הרוורס נדלקה, הסתכל על המצלמה, הסתכל במראות וראה שאין אף אחד מאחוריו. בשלב זה הסב את גופו מאחורי כתף ימין וראה שהנתיב מאחוריו פתוח.
לאחר ששילב להילוך אחורי וגופו מוסב לאחור עצר את רכבו מפני שרכב שחשב שיוצא, לא יצא. הנאשם טען כי למיטב זכרונו היה בעצירה מלאה כאשר שמע חבטה חזקה מאחור, לא חש אותה, לחץ פרקינג ויצא מן הרכב וראה את המנוחה לראשונה מוטלת על הכביש עם שלולית של דם ליד ראשה במרחק של מטר וחצי ממנו להערכתו. בשלב זה החל לזעוק לכיוון ביקור רופא שיביאו רופא והזמין נייד נט”ן.
כמו כן במהלך המשפט טען הנאשם כי המנוח מתה כתוצאה מנפילה עצמית ולא כתוצאה מהתאונה. בנוסף בוחן התנועה ארז קפלן ז”ל שהעיד במהלך המשפט נפטר בחודש יוני 2020.
השופטת מגי כהן כאמור החליטה ב 27/6/2022 להרשיע את הנאשם חי בר אל. “המחלוקת העיקרית היא האם הנאשם היה בנסיעה לאחור, האם יכול היה להבחין במנוחה , האם נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת להבחין במנוחה, האם פגע במנוחה, האם מותה של המנוחה נגרם כתוצאה מהפגיעה או מנפילה עצמאית.. בענייננו, הבוחן נחקר כאמור בחקירה ראשית מלאה וכן בשלוש ישיבות ארוכות של חקירה נגדית, ונפטר בטרם מועד ישיבת החקירה הנגדית האחרונה. בהתחשב בכך שחקירתו הנגדית של הבוחן הייתה ארוכה, מקיפה וממצה לטעמי, וכן התרשמותי הישירה ממנו שהותירה בי רושם רב, אני קובעת כי יש ליתן משקל רב לעדותו. התרשמתי מבוחן מקצועי ומיומן אשר ערך ניסויים וביסס מסקנותיו בראיות ומסר תשובות ענייניות לכל השאלות. בנסיבות העניין שוכנעתי כי אי סיום החקירה הנגדית של הבוחן בבית משפט עקב פטירתו לא פגעה בהגנתו של הנאשם”.
לגבי התרשמות מהנאשם כתבה השופטת: “מדובר בנאשם שלא יודע להגיד בוודאות אם הוא היה בעצירה או בנסיעה כאשר שמע את החבטה. כפי שיפורט להלן, עדותו מלאה סתירות ואף סותר את עצמו. כך, פעם טוען כי היה בעצירה ופעם אחרת טוען כי היה לקראת עצירה, ובכל זאת טוען כי למיטב זיכרונו היה בעצירה”.
כמו כן כתבה השופטת: “בעניין זה התרשמתי כי הנאשם מתאים בכל פעם את התשובות לשאלות שנשאל. לנאשם טענות לגבי החישובים שערך הבוחן. אולם, לא יודע להגיד איפה בדיוק היה הרכב כשהוא עצר. לא יודע להגיד כמה מכוניות היו לפני נקודת התאונה, לא זוכר היכן הייתה התחלת הנסיעה, לא יודע להגיד בוודאות היכן הוא רצה לחנות לא סומך על המראה השמאלית, לא סומך על המצלמה, פוסל עדותה של עדת ראיה שראתה אותו נוסע לאחור אבל גם לא פוסל את האפשרות שהוא נסע לאחור.. התרשמתי שגרסתו של הנאשם אינה עקבית, הנאשם לא זוכר, מוסר גרסאות סותרות והוא מתאים את גרסתו על מנת להיטיב עם מצבו. על כן, לא ניתן לסמוך על עדותו”. על כן השופטת כאמור הרשיעה את הנאשם.
עו”ד חי בר-אל הורשע בגרימת מוות ברשלנות
מי זה חי בר אל ולמה הלשכה לא נגעה ברישיון עריכת הדין שלו?
חי בר אל הוא בן של המולטימיליונר ניסים בראל הבעלים לשעבר של חברת ההייטק “קומסק” ואבא שלו מסדר לו שירותי יחצנות.
הוא מציג עצמו כ”חושף שחיתויות””””. הוא מייצג את השוטרת שרית פיליפסון שהעלילה עלילה מינית נגד השוטר רוני ריטמן. הוא מציג עצמו כיו”ר עמותת עוגן להגנה על טוהר המידות. הוא אמור לקבל מאליעד שרגא (הג’ינג’י מהתנועה לאיכות השלטון) בתאריך 5/7/2022 פרס על “מפעל חיים”….. “בקטגוריית מאבק חברתי”…..
רשימת זוכי אות אביר איכות השלטון לשנת 2021
ב 2012 פרסם עליו איתמר לוין ש”חי בר-אל, יו”ר עמותת עוגן, לא דיווח להנהלת בתי המשפט על הרשעתו בפרסומת אסורה – וכך הוא ממשיך לשמש כמגשר מטעמה בהליך החובה מהו”ת.
איך אדם שהורשע בפלילים, רימה במכרז של הנהלת בתי המשפט והשתחל לרשימת המגשרים במהו”ת, דרס אדם למוות ולא רק שהלשכה לא עושה לו כלום, הג’ינג’י המפגר עוד מעניק לו פרס “אביר שלטון” כי כנראה חי בר אל שילם לו בקשיש יפה מתחת לשולחן….
בכתבה שהייתה בעיתון “הארץ” ראיינו את השופטת הקשישה , הסנילית והצבועה דליה דורנר שמשמשת כ”ראש ועדת הקישוט” של שרגא הג’ינג’י והתנועה לאיכות השלטון שאמרה בראיון:
“מכיוון שמדובר בעבירה של רשלנות אשר איננה פוגעת ביושרה שלו, אנו לא רואים מקום להתייחס לזה בכלל”.
כתבה של טלי חירותי סובר בהארץ פורסם 18/7/2022
שאלה: איך אפשר להיות “אביר איכות השלטון” שבוע אחרי הרשעה?
בכל מקום שמעניק אותות קיים הליך מדוקדק שמטרתו לשמור על יוקרת התואר ולמנוע מבוכות, טעויות ובושות. בתנועה לאיכות השלטון כנראה לא ממש מעריכים את האות שהם עצמם מחלקים.
אין זה חדש שהענקת אות “אביר איכות השלטון” מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל הופכת לעתים מזומנות לפארסה.
לפעמים זה קורה בגלל הרקורד של הדמויות שנבחרות אל לאות, ולפעמים בגלל האבירים והאבירות מתגלים בהמשך דרכם כמי שאיכות השלטון אינה נר לרגליהם בלשון המעטה, ולמרות זאת – ממשיכים להחזיק בתואר.
בכל מקום שמעניק אותות קיים הליך בדיקה מדוקדק שמטרתו לשמור על יוקרת התואר ולמנוע מהגורם המעניק אותו מבוכות, טעויות ובושות. דוגמה טובה לכך שספק רב אם התנועה לאיכות השלטון מנהלת בדיקה שכזו ניתנה ממש באחרונה, לקראת טקס אבירי איכות השלטון לשנת 2022: ב-27 ביוני הורשע עו”ד חי בר-אל, יו”ר עמותת “עוגן” המגינה על חופשי שחיתויות, בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים שהתרחשה ב-2018. בתאונה נהרגה אישה בת 67. כשבוע לאחר מכן התקיים הטקס ומי עלה על הבמה לקבל את התואר אביר איכות השלטון? ניחשתם נכון, עו”ד חי בר-אל.
גם הגיון בריא הוא חלק מהסיפור בעת בחירת מועמדים לתואר. ייתכן בהחלט שפועלו המקצועי של מייסד “עוגן” ראוי, אך בנסיבות שנוצרו הוא פשוט אינו יכול לקבלו. לכל הפחות, היתה צריכה התנועה לאיכות השלטון להקפיא את מועמדותו ולהמתין להכרעה בערעור שהגיש.
מה עובר על התנועה לאיכות השלטון?
פניתי לתנועה ושאלתי אם הוועדה הבוחרת ידעה/לא ידעה שנגד בר-אל נוהל הליך פלילי בארבע השנים האחרונות ושהוא הורשע בחודש שעבר. לא קיבלתי תשובה.
בתגובה מטעם התנועה נמסר: “אותות אבירי ואבירות איכות השלטון נקבעים על-ידי ועדה חיצונית בראשות שופטת. לאירוע הטרגי והמצער אין שום קשר לפועלו רב השנים של עו”ד בר-אל בסיוע לחושפי שחיתות רבים ובהתנדבות מלאה”.
ראשת הוועדה, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, הוסיפה: “מכיוון שמדובר בעבירה של רשלנות אשר איננה פוגעת ביושרה שלו, אנו לא רואים מקום להתייחס לזה בכלל”.
מה שמאכזב בתגובת התנועה לאיכות השלטון הוא עד כמה היא דומה לתגובות של גופים ציבוריים שנתפסו כשהמשיכו להעסיק אנשים שהואשמו או הורשעו בטענה הגנרית ש”אין קשר בין חייהם הציבוריים לפרטיים”. נדמה לי שמגוף העוסק בביקורת ובפיקוח על נושאים מהותיים כל-כך לחיינו היה אפשר לצפות ליותר. התואר “אביר איכות השלטון” הוא מעין תו תקן בציבוריות הישראלית. לא בכדי, פוליטיקאים ואנשי ציבור רבים מבליטים אותו בקורות החיים שלהם ונוהגים להציגו כהוכחה לניקיון כפיהם.
מסיבה זו, מאכזב לגלות גם כי התנועה לאיכות השלטון איננה שוללת את האות מ”אבירים” ו”אבירות” שסרחו, או מקפיאה את השימוש בו ביחס לכאלה שהופנו נגדם חשדות או מתנהלים נגדם הליכים משפטיים. הדוגמאות לכך רבות כל-כך עד שנשאלת השאלה מדוע להמשיך להעניק את האות ומה הערך האמיתי שלו.
הנה כמה מהן:
1. ח”כ לשעבר אמנון כהן, אביר איכות השלטון לשנת 2006, נתפס ב-2016 בתחקיר “עובדה” מקבל כסף וטובות הנאה אחרות לכאורה מהעבריין המורשע דניאל מולקנדוב בתמורה לקידום חקיקה בתחום שוק ההוון. התיק נגד כהן נסגר באותה שנה, אך נפתח מחדש בחלוף כמה חודשים. במאי 2021 התפטר כהן מראשות מכון התקנים הישראלי והפרקליטות החליטה שוב על סגירת התיק.
2. ראש העיר חולון מוטי ששון, אביר איכות השלטון לשנת 2013, עומד במשך שנים בתוקף מאחורי מנכ”לית העירייה, חנה הרצמן, שאף מונתה באחרונה לדירקטורית בחברה לבילוי ובידור – הזרוע הביצועית של העירייה. הרצמן כיכבה עוד ב-206 בדו”ח מבקר המדינה ונאלצה להשיב עשרות אלפי שקלים לקופת העירייה בשל נסיעות פרטיות לחו”ל.
3. השופט בדימוס סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר ואביר איכות השלטון לשנת 2018, היה האיש שאישר את הסכם ההשתקה בפרשת ההטרדות המיניות של מנהלי בנק הפועלים שנתיים קודם לכן.
ועוד שתי דוגמאות מכיוונים אחרים: ב-2016 עמדה הוועדה הבוחרת להעניק את האות לראש מועצת בית ג’אן, ביאן קבלאן, שרק שנה קודם לכן עמד במרכזו של דו”ח חריף מטעם מבקר המדינה שחשף בעיות רבות בתחום המינהל תקין במועצה בתקופת כהונתו. כמה שנים לאחר מכן קיבל את האות פרופ’ ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית ומי שהנחה את עבודת הדוקטורט של אליעד שרגא, יו”ר התנועה לאיכות השלטון.
עדכון 2023 חי בר אל ניסה לפסול את השופטת מגי כהן
בתאריך 15.2.2023 נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות דחתה בקשה של “האביר הדורס ” , עוה”ד חי ב-אל , לפסול בשלב הטיעונים לעונש את השופטת שהרשיעה אותו.
השופטת מגי כהן בהחלטה שניתנה בתאריך 18.1.2023 בתיק מספר גמ”ר 6414-01-19 מסתבר שאליעד שרגא הג’ינג’י מארגן ההפגנות החצוף שמטיף מוסר לכל העולם ורעייתו מייצג את חי בר-אל בתיק הדריסה דרך המשרד הפרטי שלו ביחד עם עו”ד שכיר המשרד שלו ששמו שרון דיין.
המידע הזה הוסתר לכל אורך הדרך.
הנשיאה אסתר חיות ביקרה את שרגא על כך שבמקום להגיש ערעור שרגא הגיש בקשת פסילה שהמשמעות שלה היא עריכת משפט חוזר לאחר חמש שנים שבהן המשפט הזה מתנהל תוך גרימת עוול אדיר למשפחה, ולאחר שהשופטת שדנה בהליך הפיצוי הציעה לפני חודש לפצות אותה בסכום מגוחך של 241,000 ש”ח. זה מה ששווים חיי אדם בארץ???
חוק העמותות אוסר על שרגא לייצג אנשים שקיבלו פרסים . חן מענית כתב על כך לפני 11 שנים ב”גלובס” :
להלן פסק הדין של חיות על ערעור הפסילה ע”פ 687/23
ע”פ 687/23 – חי בר אל נגד מדינת ישראל
| בבית המשפט העליון |
| ע”פ 687/23 |
| לפני: | כבוד הנשיאה א’ חיות |
| המערער: | חי בר אל |
| נ ג ד |
| המשיבה: | מדינת ישראל |
| ערעור על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז מיום 18.1.2023 בגמ”ר 6414-01-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ’ כהן |
| בשם המערער: | עו”ד אליעד שרגא; עו”ד שרון דיין |
| פסק-דין |
ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז (השופטת מ’ כהן) מיום 18.1.2023 בגמ”ר 6414-01-19, שבה נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב.
- ביום 15.1.2019 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, והוא הורשע ביום 27.6.2022. ביום 3.10.2022 הגיש המערער בקשה לדחיית מועד הדיון שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, וביקש להורות לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו. בתגובה הודיעה המשיבה כי היא מסכימה לדחייה קצרה של הדיון, אך בנסיבות העניין ובשים לב לכך ששירות המבחן “דורש פרק זמן ממושך של כ-8 חודשים לשם עריכת תסקיר”, לשיטתה אין הצדקה לדחייה כה ארוכה “במקום בו ניתן להציג את נסיבותיו האישיות של [המערער] בדרכים אחרות”.
- ביום 6.10.2022 קבע המותב כי הדיון יתקיים בסוף חודש נובמבר 2022, והוסיף שהבקשה לקבלת תסקיר תידון במעמד הדיון. ביום 20.10.2022 הגיש המערער בקשה נוספת לדחיית הדיון, וביום 10.11.2022 הגיש הודעה נוספת שבה ציין כי בעקבות שיחה בין באת-כוחו לבאת-כוח המשיבה, “הוסכם כי תוגש בקשה זו לקביעת מועד קרוב לתזכורת, בו תידון בקשת ההגנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, ולאור החלטת בית המשפט הנכבד יקבע מועד לשמיעת העדים ולטיעונים לעונש”. בהמשך יום 10.11.2022 קבע המותב כי לא מצא מקום לקביעת דיון תזכורת, אך הורה על דחיית מועד הדיון ליום 14.12.2022 בציינו כי “באותו יום ישמעו עדים, טיעונים לעונש והבקשה לקבלת תסקיר”.
- ביום 4.12.2022 הגיש המערער בקשה נוספת, שבה ביקש לדחות את שמיעת העדים מטעמו ולקבוע כי הדיון יעסוק בבקשה להגשת תסקיר. המערער טען, בין היתר, שברצונו להציג טענות מסוימות בפני בית המשפט אך “מנימוקים שבצנעת הפרט וחסיון רפואי” נבצר ממנו מלהעלותן בעצמו, והוא מבקש שהן תובאנה מטעם שירות המבחן “שתסקיריו חסויים”. עוד טען המערער, בין היתר, כי קביעת דיון לשמיעת הטיעונים לעונש טרם הכרעה בבקשתו להגשת תסקיר “כמוה כהחלטה לדחות את הבקשה ולאיין את הטעם שבדיון בה”. המשיבה, מצדה, הותירה את הנושא לשיקול דעת בית המשפט.
ביום 6.12.2022 קבע המותב כי אין מקום לשנות מן ההחלטה מיום 10.11.2022 ככל שהדבר נוגע לסוגיית התסקיר, והורה לצדדים להודיע מה מספר העדים שצפויים להעיד בהליך ומי מהם לא יוכל להתייצב לדיון ביום 14.12.2022. בעקבות זאת הודיעה המשיבה כי שני העדים מטעמה יוכלו להתייצב לדיון.
- ביום 11.12.2022, שלושה ימים לפני הדיון, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב “בשל חשש ממשי להטייה כנגדו”. המערער הדגיש כי יידע את בית המשפט ביום 10.11.2022 שהמשיבה הסכימה לקביעת דיון תזכורת בנוגע לבקשה לקבלת תסקיר, וכי הצדדים סברו שקבלת בקשת ההגנה בהקשר זה “תייתר את ‘הדחיפות’ בשמיעת העדים”. משנדחתה בקשתו לקביעת דיון ייעודי בסוגיית התסקיר, המערער “מחה באופן מכובד ומנומס” על כך בבקשתו הנוספת מיום 4.12.2022 – וחרף זאת דחה המותב את בקשתו ללא הצדקה, באופן המוביל, לפי הנטען, לפגיעה בהגנתו. לטענת המערער, ההחלטה האמורה מקימה חשש שהמותב “לא יטה אוזן” לטענותיו בסוגיית התסקיר ולטיעוניו לעונש, והיא “מצטרפת להחלטות רבות ומוטות” שניתנו בהליך.
בהמשך יום 11.12.2022 הורה המותב למערער להבהיר מהי העילה שמכוחה הועלתה טענת הפסלות ומתי נוצרה. בהתאם הודיע המערער כי הבקשה מבוססת על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, וכי העילה “נוצרה לאחר דחיית בקשתו לקביעת מועד לדיון בבקשתו לעריכת תסקיר בעניינו (החלטה מיום 6/10/2022)” – חשש אשר “התעצם” בעקבות ההחלטה מיום 6.12.2022. עוד הובהר כי האמור בבקשה בנוגע להחלטותיו הקודמות של המותב, “איננו נימוק ו/או עילה לבקשה”.
- בקשת הפסלות נדונה בדיון מיום 14.12.2022, ובמהלכו טענה באת-כוח המערער כי קיים חשש ממשי לכך שבית המשפט גמר אומר שלא להורות על קבלת תסקיר. באת-כוח המערער חזרה ועמדה על הצורך בהגשת תסקיר, וטענה כי ההחלטה לקבוע דיון בטיעונים לעונש שבו תישמענה העדויות “כמו יתר את הדיון בתסקיר, שכן אם נשמעים טיעונים לעונש, אין כל מקום לתסקיר”. כמו כן התייחסה בא-כוח המערער למועד התגבשות עילת הפסלות, וטענה כי “העילה התגבשה בעצם בדצמבר […] כי ב- 10 בנובמבר בית המשפט החליט את ההחלטה בעטיה עלה אותו חשש כבד בליבו של מרשי למשוא פנים”. למרות זאת, כך הוסבר, החליט המערער להגיש את בקשתו מיום 4.12.2022 מתוך הנחה שייתכן שהסכמת הצדדים לפיצול הדיון נעלמה מעיני המותב. בתגובה טענה באת-כוח המשיבה כי אין מקום לפסילת המותב וכי לא מתקיים בענייננו חשש למשוא פנים.
- ביום 18.1.2023 דחה המותב את בקשת הפסילה בקבעו כי המערער לא הצביע על נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים. המותב הדגיש, בין היתר, כי לא חלה בענייננו חובה לקבלת תסקיר וכי “בית [ה]משפט טרם החליט אם לקבל תסקיר”, מה גם שההגנה טוענת לקיומן של נסיבות אישיות ורפואיות “שטרם נשמעו ונשקלו ע”י בית [ה]משפט”.
- בערעורו מלין המערער על כך שהמותב לא פעל בהתאם להסכמתם הדיונית של הצדדים בנוגע לפיצול הדיון, ולגישתו התנהלות המותב “מסגירה במובהק שעמדת[ו] בעניין גזר דינו של [המערער] נעולה ובלתי ניתנת לשינוי”. עוד נטען כי בכך שהמותב דחה את ההכרעה בסוגיית התסקיר עד לאחר שמיעת העדים והטיעונים לעונש, הוא “גיל[ה] באופן ברור את דעת[ו]” ביחס לסיכויי הבקשה וכן ביחס “למשקל ש[המותב] מתכוו[ן] לייחס לתסקיר שכזה”. זאת, שכן אם יוגש תסקיר לאחר שמיעת טיעוני ההגנה, לא יהיה ביכולתו של המערער להעלות טענות בנוגע לאמור בתסקיר.
- עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. כאמור לעיל, הבקשה להורות על הגשת תסקיר בעניינו של המערער טרם הוכרעה ואף טרם נדונה, והמותב הבהיר שהבקשה תידון במהלך דיון שיתקיים בהליך. טענות המערער ממוקדות, אפוא, בהחלטות בעניין מועד הדיון בבקשתו ובעניין סדר שמיעת הטענות והעדים – החלטות אשר מצויות בליבת סמכותו של המותב לנהל את הדיון בהליך. כפי שנפסק לא אחת, השגות “ערעוריות” על החלטות דיוניות שכאלו אין מקומן בבקשת פסלות, והאכסניה הראויה לבירורן היא בהליכי ערעור מתאימים (ראו והשוו: ע”פ 7415/20 זלצמן נ’ מדינת ישראל היחידה הארצית למאבק בפשיעה, פסקה 8 (5.11.2020); ע”פ 6429/21 מורחן נ’ משטרת ישראל, פסקה 6 (14.10.2021); ע”פ 6895/20 זמיר נ’ ועדה מקומית לתכנון ולבניה מנשה, פסקה 7 (5.11.2020)).
- אף לא מצאתי ממש בטענה כי ההחלטה שלא לדון תחילה בבקשה לקבלת תסקיר, מעידה כשלעצמה על “נעילת” דעתו של המותב או על חסימת יכולתו של המערער להעלות טענות בנוגע לתסקיר (ככל שיוגש). ההחלטות שנתן המותב בנושא זה היו תמציתיות וטכניות במהותן, ולא ניתן ללמוד מהן על עמדה כלשהי – לא כל שכן עמדה נחרצת – בנוגע לבקשה עצמה, בנוגע לתסקיר שיוגש ככל שהבקשה תתקבל, או בנוגע לטענות שיהא ביכולתם של הצדדים להעלות על בסיסו. לפיכך אני סבורה שהמערער מנסה לקרוא בהחלטות המותב את מה שאין בהן, וכי לא עלה בידו להצביע על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בניהול ההליך.
- הערעור נדחה, אפוא.
ניתן היום, כ”ד בשבט התשפ”ג (15.2.2023)
| ה נ ש י א ה |
עפ 687-23 חי בר אל נ מדינת ישראל ערעור פסילה על השופטת מגי כהן שהרשיעה אותו
פורסם ע”י טלי חירותי סובר 18/7/2022
שאלה: איך אפשר להיות “אביר איכות השלטון” שבוע אחרי הרשעה?
בכל מקום שמעניק אותות קיים הליך מדוקדק שמטרתו לשמור על יוקרת התואר ולמנוע מבוכות, טעויות ובושות. בתנועה לאיכות השלטון כנראה לא ממש מעריכים את האות שהם עצמם מחלקים
אין זה חדש שהענקת אות “אביר איכות השלטון” מטעם התנועה לאיכות השלטון בישראל הופכת לעתים מזומנות לפארסה. לפעמים זה קורה בגלל הרקורד של הדמויות שנבחרות אל לאות, ולפעמים בגלל האבירים והאבירות מתגלים בהמשך דרכם כמי שאיכות השלטון אינה נר לרגליהם בלשון המעטה, ולמרות זאת – ממשיכים להחזיק בתואר.
בכל מקום שמעניק אותות קיים הליך בדיקה מדוקדק שמטרתו לשמור על יוקרת התואר ולמנוע מהגורם המעניק אותו מבוכות, טעויות ובושות. דוגמה טובה לכך שספק רב אם התנועה לאיכות השלטון מנהלת בדיקה שכזו ניתנה ממש באחרונה, לקראת טקס אבירי איכות השלטון לשנת 2022: ב-27 ביוני הורשע עו”ד חי בר-אל, יו”ר עמותת “עוגן” המגינה על חופשי שחיתויות, בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים שהתרחשה ב-2018. בתאונה נהרגה אישה בת 67. כשבוע לאחר מכן התקיים הטקס ומי עלה על הבמה לקבל את התואר אביר איכות השלטון? ניחשתם נכון, עו”ד בר-אל.
גם הגיון בריא הוא חלק מהסיפור בעת בחירת מועמדים לתואר. ייתכן בהחלט שפועלו המקצועי של מייסד “עוגן” ראוי, אך בנסיבות שנוצרו הוא פשוט אינו יכול לקבלו. לכל הפחות, היתה צריכה התנועה לאיכות השלטון להקפיא את מועמדותו ולהמתין להכרעה בערעור שהגיש.
פניתי לתנועה ושאלתי אם הוועדה הבוחרת ידעה/לא ידעה שנגד בר-אל נוהל הליך פלילי בארבע השנים האחרונות ושהוא הורשע בחודש שעבר. לא קיבלתי תשובה. בתגובה מטעם התנועה נמסר: “אותות אבירי ואבירות איכות השלטון נקבעים על-ידי ועדה חיצונית בראשות שופטת.
לאירוע הטרגי והמצער אין שום קשר לפועלו רב השנים של עו”ד בר-אל בסיוע לחושפי שחיתות רבים ובהתנדבות מלאה”. ראשת הוועדה, השופטת (בדימוס) דליה דורנר, הוסיפה: “מכיוון שמדובר בעבירה של רשלנות אשר איננה פוגעת ביושרה שלו, אנו לא רואים מקום להתייחס לזה בכלל”.
מה שמאכזב בתגובת התנועה לאיכות השלטון הוא עד כמה היא דומה לתגובות של גופים ציבוריים שנתפסו כשהמשיכו להעסיק אנשים שהואשמו או הורשעו בטענה הגנרית ש”אין קשר בין חייהם הציבוריים לפרטיים”. נדמה לי שמגוף העוסק בביקורת ובפיקוח על נושאים מהותיים כל-כך לחיינו היה אפשר לצפות ליותר. התואר “אביר איכות השלטון” הוא מעין תו תקן בציבוריות הישראלית. לא בכדי, פוליטיקאים ואנשי ציבור רבים מבליטים אותו בקורות החיים שלהם ונוהגים להציגו כהוכחה לניקיון כפיהם.
מסיבה זו, מאכזב לגלות גם כי התנועה לאיכות השלטון איננה שוללת את האות מ”אבירים” ו”אבירות” שסרחו, או מקפיאה את השימוש בו ביחס לכאלה שהופנו נגדם חשדות או מתנהלים נגדם הליכים משפטיים. הדוגמאות לכך רבות כל-כך עד שנשאלת השאלה מדוע להמשיך להעניק את האות ומה הערך האמיתי שלו. הנה כמה מהן:
1. ח”כ לשעבר אמנון כהן, אביר איכות השלטון לשנת 2006, נתפס ב-2016 בתחקיר “עובדה” מקבל כסף וטובות הנאה אחרות לכאורה מהעבריין המורשע דניאל מולקנדוב בתמורה לקידום חקיקה בתחום שוק ההוון. התיק נגד כהן נסגר באותה שנה, אך נפתח מחדש בחלוף כמה חודשים. במאי 2021 התפטר כהן מראשות מכון התקנים הישראלי והפרקליטות החליטה שוב על סגירת התיק.
2. ראש העיר חולון מוטי ששון, אביר איכות השלטון לשנת 2013, עומד במשך שנים בתוקף מאחורי מנכ”לית העירייה, חנה הרצמן, שאף מונתה באחרונה לדירקטורית בחברה לבילוי ובידור – הזרוע הביצועית של העירייה. הרצמן כיכבה עוד ב-206 בדו”ח מבקר המדינה ונאלצה להשיב עשרות אלפי שקלים לקופת העירייה בשל נסיעות פרטיות לחו”ל.
3. השופט בדימוס סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר ואביר איכות השלטון לשנת 2018, היה האיש שאישר את הסכם ההשתקה בפרשת ההטרדות המיניות של מנהלי בנק הפועלים שנתיים קודם לכן.
ועוד שתי דוגמאות מכיוונים אחרים: ב-2016 עמדה הוועדה הבוחרת להעניק את האות לראש מועצת בית ג’אן, ביאן קבלאן, שרק שנה קודם לכן עמד במרכזו של דו”ח חריף מטעם מבקר המדינה שחשף בעיות רבות בתחום המינהל תקין במועצה בתקופת כהונתו. כמה שנים לאחר מכן קיבל את האות פרופ’ ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית ומי שהנחה את עבודת הדוקטורט של אליעד שרגא, יו”ר התנועה לאיכות השלטון.
פורסם בעכשיו 14 11/4/2021
סערה ברשת בעקבות פרס ‘אביר איכות השלטון’ לאביעד גליקמן ודינה זילבר
בין היתר, יוענק התואר לשופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ’יה, למשנה ליועמ”ש לשעבר דינה זילבר, לעיתונאית אור-לי ברלב, לעיתונאי ערוץ 13 המזוהה עם מערכת המשפט והפרקליטות אביעד גליקמן, וכן לשחקן מולי שגב מ’ארץ נהדרת’.
בעקבות העובדה כי רוב ככל הזוכים בתואר הם אנשי שמאל קיצוני, התעוררה סערה רבתי ברשת הטוויטר. בין היתר צייץ עיתונאי ערוץ 20 שמעון ריקלין את תמונות הזוכים, עם הכיתוב: “הגמוניה שמודעת להגמוניותה”. העיתונאי ד”ר אבישי בן חיים השיב לריקלין – “שמעון, ההגמוניה לא מודעת! תסתכל על הרשימה. צריך חוסר מודעות קיצוני לבחור רשימת ישראל הראשונה מובהקת כזו. זה להשפיל מבט במבוכה עבורם. כמו מישהו שעושה טעות מביכה בעברית ואני עושה כאילו לא שמתי לב. נו די. איך אפשר לא לקבל שההגמוניה לא מודעת?”
העיתונאי ומגיש ‘הפטריוטים’ ינון מגל צייץ: “טקס “אבירי אכות השלטון” מזכיר לי שקדאפי היה יו”ר המועצה לזכויות אדם של האו”ם”.
רשת 13, לעומת זאת, הביעה גאווה בכתב לענייני משפטים שלה, אביעד גליקמן. בציוץ בטוויטר נכתב: “גאים באביעד גליקמן, כתב המשפט של חדשות 13, על זכייתו באות “אבירי איכות השלטון” בתחום התקשורת לשנת 2020″.
גאים באביעד גליקמן, כתב המשפט של חדשות 13, על זכייתו באות "אבירי איכות השלטון" בתחום התקשורת לשנת 2020 @aviadglickman pic.twitter.com/Phf771Ouqf
— חדשות 13 (@newsisrael13) April 11, 2021
עדכון: פורסם שאליעד שרגא עושק את הלקוחות שלו
פתגם עיראקי אומר שכל כלב ביגי’י יומו וזה גם גורלו של עוה”ד דר’ אליעד שרגא. יש נגדו המון פרסומים שליליים בימים
האחרונים ובמיוחד של גיא פלג מערוץ 12 ושל אבישי גרינצייג מערוץ 11.
כפיית עובדים להשתתף במחאות מחוץ לשעות העבודה, צעקות על היועמ"שית, כוונה לרוץ לכנסת ולכהן כשר המשפטים וגם אירועים שכללו "הופעה של שלמה ארצי בקיסריה" והובילו לגרעון | חשיפת @avishaigrinzaig על היו"ר המיתולוגי אליעד שרגא מתוך #חדשותהערב >>> https://t.co/gF1tt8baxu pic.twitter.com/Vw2pQZSRag
— כאן חדשות (@kann_news) August 15, 2023
https://twitter.com/kann_news/status/1691513650215841792?s=20
“האמנתי בו והוא רימה אותי”: עו”ד ד”ר אליעד שרגא ושכר הטרחה המופרז | חשיפה
אחד מבכירי עורכי הדין בישראל ויו”ר התנועה לאיכות השלטון דרש 1.5 מיליון שקלים מאישה קשת יום על טיפול בעיזבון אחיה, נכה צה”ל ערירי • “חשבתי על זה, אני והוא מקבלים כמעט אותו סכום”, סיפרה בריאיון בלעדי • שרגא בתגובה: “ניסתה לחמוק מתשלום שכר הטרחה שעליו התחייבה בהסכם”
https://www.mako.co.il/news-israel/2023_q2/Article-58002a1e1d71a81027.htm
תוך כדי שאני עובד על התנהלות אליעד שרגא בפסקי הבוררות ועובר על החומרים, אני מגלה ששמי עולה בתוך כתבי הטענות 😃 pic.twitter.com/uwObn2GDH4
— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) August 21, 2023
https://twitter.com/avishaigrinzaig/status/1693670768213729281
יו"ר התנועה למען איכות השלטון בישראל @MovGov עו"ד אליעד שרגא, חבר הוועד המנהל של העמותה, קיבל לכיסו הפרטי, באמצעות משרדו, שכר-טרחת עו"ד בסך כ-30 אלף ש"ח, תמורת ייצוג בעלי אינטרס בסכסוך פנים-תאגידי, זאת בשעה שבמקביל פעלה התנועה למען איכות השלטון לקידום אינטרסים זהים של אותם אנשים. pic.twitter.com/aLA2suFbrx
— חדשות אמת החלופי (@AltTrueNews) May 29, 2023
https://twitter.com/AltTrueNews/status/1663214913777434624
מי אתה אליעד שרגא? | עוד חשיפה מכוערת נגד יו”ר התנועה לאיכות השלטון
לאחר התחקיר שהותיר סימני שאלה קשים לפני שבוע, הערב יתפרסם תחקיר נוסף המלמד על התנהלות שערורייתית ואכזרית לכאורה של יו”ר התנועה לאיכות השלטון עו”ד ד”ר אליעד שרגא – מול אחותו קשת היום של נכה צה”ל ערירי | הטענות כלפי שרגא מגיעות כשבוע בלבד לאחר דיווח אחר ב’כאן חדשות’ אודות התנהלות בריונית לכאורה כנגד עובדי התנועה (בארץ)
עוד דיווח חריג על ההתנהלות של עו”ד אליעד שרגא: העיתונאי גיא פלג הודיע היום (שני) על חשיפת פרשייה חדשה הנוגעת ליו”ר התנועה לאיכות השלטון, במסגרתה גבה לכאורה דמי טרחה מופרזים מאחותו של נכה צה”ל ערירי, אותה הגדירה בוררת בתיק כ”קשת יום”.
לפי הדיווח של גיא פלג, המדובר בתביעה אותה ניהל שרגא נגד אישה שהייתה אחותו של נכה צה”ל שמת ערירי, לאחר שטיפל בסוגיית עזבונו של המנוח.
כתב N12 מדווח, שעורך הדין הבכיר תבע את האישה בסכום בלתי נתפס של לא פחות ממיליון וחצי שקלים, סכום שהוגדר גם על ידי הבוררת בתיק עו”ד שוש לנדנר כ”חריג בהיקפו, והדגישה כי “פער ניכר בין התובע, שהינו אחד מבכירי הפרקליטים בישראל, לבין הנתבעת שהינה אישה פשוטה וקשת יום”.
למרות בקשתו של שרגא להוציא איסור פרסום על הפסק, בקשתו נדחתה לפי הדיווח ב-N12.
https://www.kikar.co.il/political-news/rzqqvc
בתאריך 8/5/2023 עוה”ד אליעד שרגא התחיל לייצג ביחד עם עוה”ד המפורסם עופר ברטל וביחד עם עו”ד שמתמחה בדיני תעבורה עו”ד רות עזריאלנט את עוה”ד חי בר-אל שהוא יו”ר עמותת “עוגן להגנה על חושפי שחיתויות” ובנו של הטייקון ניסים בר-אל שבתאריך 23/10/2018 יום שבת, דרס למוות אשה דתייה בעת שהייתה בדרכה לבית הכנסת, ולאחר שנה ורבע הוגש נגדו כתב אישום כאשר הכרעת הדין אמורה להינתן בתאריך 8/10/2023.
לפני שנה עוה”ד חי בר-אל קיבל מהתנועה “איכות השלטון” של שרגא פרס “אבירות” ולכן מצופה שאסור לשרגא לייצג את חי בר-אל באופן פרטי. העובדה שבן של מולטי מיליונרים (ניסים וכוכבה בר-אל-יצחקי) מקבל פרס “מפעל חיים” שבוע לאחר שהורשע בדריסה למוות ושלאחר שנה התחיל לייצג אותו באופן פרטי מסיבה לא ברורה (הרי לשרגא אין שום ידע בדיני תעבורה) חשודה מאוד ומרמזת על “שיקולים זרים” של שרגא במתן הפרס.
לשרגא אין שום ידע או ניסיון בתיקי תעבורה ולכן התפקיד שעבורו הוא נשכר הוא “מריחת הזמן” באמצעות הגשת בקשות לפסילת השופטת מגי כהן ובאמצעות בקשות דחייה הזויות.
שרגא ספג ביקורות קשות מנשיאת בית המשפט העליון ומהשופטת שדנה בתיק, מגי כהן, ששרגא מנסה להטיל בה דופי.
ההחלטה בתיק בית המשפט לתעבורה מיום 9/7/2023 ניתנה בתיק 6414-01-19. ההחלטה של נשיאת בית המשפט העליון ניתנה ביום 15/2/2023 בתיק ע”פ 687/23.
גם בפעמים קודמות שרגא פעל בניגוד עניינים כיו”ר עמותת איכות השלטון וגם כמייצג פרטי:
התנועה להצלת אליעד שרגא פורסם ניוז 1 19/5/2012
עו”ד אליעד שרגא עושה שימוש פסול ומקומם במעמדה של התנועה לאיכות השלטון כדי למנוע פרסומים במעריב על מעשיו ומעלליו כפרקליט פרטי ● לטענתו, מתנכלים לו בגלל מאבקו נגד הטייקונים ונגד הריכוזיות ● בפועל, הוא דורש בשל זאת חסינות מחשיפת מעשיו ● כפי שחשפנו ב-News1 – שרגא ניצל לרעה את מעמדו כיושב-ראש התנועה לעסקיו הפרטיים
התנועה לאיכות השלטון מנוצלת ומגויסת בימים אלה, לרעה, להצלת מייסדה ומי שעומד בראשה – עו”ד אליעד שרגא. בצעד חריג פנתה התנועה במכתב אל היועץ המשפטי לממשלה ולגורמים נוספים, בדרישה לפתוח בחקירה נגד קבוצת אי.די.בי. והעומד בראשה נוחי דנקנר, נגד עיתון מעריב, עורכו ניר חפץ והתחקירן גידי ליפקין.
העילה, לכאורה: פרסום כזבים בזדון נגד עו”ד שרגא, בסדרה של כתבות במעריב, כדי לאלצו ולכפות על התנועה לחדול ממאבקה נגד הטייקונים בכלל ונגד הריכוזיות במשק, בפרט.
תלונת שרגא פורסמה בעמודו הפותח של אתר התנועה, ואף הופצה בניוזלטר מיוחד לאלפי מינויים. מאופן ההתנהלות ניכר מאמץ מיוחד לגונן על שרגא ולעשות דה-לגיטימציה לפרסומים על-אודות מעשיו ומעלליו כפי שאלה פורסמו במעריב.
במכתב-התלונה נמסר, בין היתר: “בתלונה דורשת התנועה כי המשטרה תפתח לאלתר בחקירה פלילית שתחקור את התנהלותו של העיתון ובעליו, שפרסם שורת כתבות שקריות ומכפישות כנגד התנועה, שנועדו להרתיעה ולהניאה מלקדם את חוק הקלון לפעול כנגד הריכוזיות במשק, להגן על כספי הפנסיות של אזרחי מדינת ישראל כמו גם להילחם ביוקר המחייה הנובע מתופעת הריכוזיות”.
סדרת הכתבות במעריב עסקה במעשיו של עו”ד אליעד שרגא כעורך דין פרטי ולא בפעולותיה של התנועה. מעצם מכתב-התלונה התובעני והאלים המציג מצג כוזב ניכר מאמץ מיוחד לגייס את רשויות החקירה בישראל, עימם מנהלים שרגא ותנועתו יחסים קרובים במשך שנים, כדי לכפות על מעריב להפסיק את סדרת הפרסומים על מעשיו ועל מעלליו של אליעד שרגא.
1. האם זכאי שרגא לחסינות
בשנים האחרונות התוודעתי רבות למעשיו המושחתים של אליעד שרגא. עסקתי בכך לא מעט, ואף נדרשתי להתגונן מפני תביעת דיבה שהגיש (בפרשת עמותת “לחופש נולד”) – תביעה שנמחקה לאחר שביקש גישור בניסיון להימנע מבירורה בבית המשפט. אני מכיר מקרוב חלק מהאישים הטוענים נגדו, וגם חלק ניכר מאלה המחזיקים קרוב לחזה מידע מדאיג נוסף על מעשיו הגובלים בשחיתות אישית. לכן מקומם למדי להיווכח כי התנועה לאיכות השלטון, שהוקמה כדי להיאבק בשחיתות, מגויסת כדי לטרפד חשיפת מעשיו הבעייתיים של העומד בראשה.
השימוש הנלוז והבלתי ראוי שנעשה בתנועה ובאנשיה ראוי לגינוי גם אם נניח, רק לצורך הדיון, כי במעריב יזמו סדרת כתבות כנקמה באליעד שרגא על מאבקו נגד הריכוזיות ונגד אי.די.בי. אז מה? האם בשל כך זכאי שרגא לחסינות מחשיפת מעשיו המושחתים??? כמובן שלא.
תפקידו של עיתון הוא לפרסם, לחשוף – גם אם יש לו מניע נוסף, ובלבד שיוכל להוכיח: אמת דיברתי. ככל שאני יודע, הפרסומים שנעשו עד כה במעריב עומדים בתנאי זה ו/או בהגנות הקבועות בחוק. עו”ד מאיר בלייך, איש קפדן ואמין, שבקיא בהוראות החוק, אישר פרסום סדרת הכתבות רק לאחר בחינה מדוקדקת של המידע. הציבור זכאי לדעת על מעשיו המפוקפקים של שרגא, כמו גם על דרכו המאיימת והפסולה, שתכליתה: למנוע פרסומים על אודותיו בתקשורת.
2. מי קיבל את ההחלטה
השאלות
ביום 17.05.12 – בעקבות השימוש הפסול שנעשה בתנועה לאיכות השלטון, פניתי אישית אל עו”ד אליעד שרגא. לדוא”ל הפרטי שלו ולמשרדו. ביקשתי מענה לשאלות שלהלן:
א) בהתייחס לתלונה שהוגשה נגד אי.די.בי. בכלל ונוחי דנקנר בפרט (קישור):
מי קיבל את ההחלטה על הגשת התלונה. איזה פורום ומי האישים שהשתתפו באותו פורום.
ב) מדוע נעשה שימוש בתנועה לאיכות השלטון כדי להטיל דופי במעריב ובאנשיו ו/או למנוע פרסומים במעריב העוסקים בפעילותך הפרטית כעורך דין?
ג) האם נכון שמתוך תרומות בסך כארבעה מיליון שקלים לתנועה לאיכות השלטון ב-2011 שולמו עמלות בסדר גודל של 700-900 אלף ש”ח?
אני מבקש לקבל מענה היום 17.05.12.
התשובות
באותו ערב קיבלתי מהתנועה לאיכות השלטון תגובה “לשאלותיך ולטענותיך”, וגם דרישה: “לפרסמה במלואה”. הנה היא, כלשונה:
א) ההחלטה על הגשת התלונה במשטרה כנגד מר נוחי דנקנר התקבלה על-ידי התנועה.
ב) פרסומי מעריב נועדו להטיל דופי בתנועה עצמה, בין היתר, בהעלאת טענות שקריות כנגד העומד בראשה, זאת במטרה לפגוע בפעילותה כנגד הריכוזיות במשק ולא כפי שנטען בשאלתך. המאבק נגד הריכוזיות הוא מאבק עקרוני אידיאולוגי במטרה להגן על חסכונות הציבור. אנו מצרים על השימוש במנדט הציבורי של
העיתון מעריב כדי להגן על עסקי הבעלים אך לא נירתע מההתקפות האישיות ונמשיך להגן על ציבור החוסכים.
ג) השאלה איננה ברורה. מכל מקום הדוחות הכספיים המבוקרים של התנועה מפורסמים באתר התנועה לעיון הציבור הרחב.
בברכה,
רות מרגולין – דוברת התנועה
התמיהות
הנה-כי-כן: גם פנייה לתגובה אישית מצד עו”ד שרגא, נענית על-ידי דוברת התנועה לאיכות השלטון – משל מדובר בתנועה שנועדה לשמשו ולהצילו. ברי, כי התגובה שלעיל אינה נותנת מענה לשאלות המרכזיות:
1) מי קיבל את ההחלטה על הגשת התלונה? איזה פורום ומי האישים שהשתתפו באותו פורום. בהעדר תגובה שתניח את הדעת, אין מנוס מהמסקנה הבאה: שום פורום רשמי של התנועה לא התכנס ולא קיבל החלטה מסודרת. אליעד שרגא מנצל לרעה את מעמדו כיושב-ראש התנועה כדי להגיש תלונה בשמה; הוא שקיבל את ההחלטה, והוא שעושה שימוש מחפיר בתנועה ובאנשיה הטובים כדי לסכל חשיפת מעשיו ברבים [בעקבות “התגובה” פניתי לדוברת, רות מרגולין. ביקשתי שוב מענה לשאלות: מי האישים שאישרו. תגובתה: השבנו לשאלה זו…].
2) האם הגשת התלונה אושרה רשמית על-ידי הוועד המנהל, שהוא-הגוף הרשאי לפעול בשמה של התנועה? בוועד המנהל חברים: עו”ד אליעד שרגא – יו”ר ומייסד התנועה, עו”ד מיכאל פרתם – מ”מ וסיו”ר וגזבר התנועה, נירה עפרוני, שלי גוטמן, טלי גרף, ד”ר סיימון פרי, פרופ’ בני פרץ, תא”ל (במיל.) אמנון סופרין, מירי דותן, עו”ד מרים ליפשיץ, עו”ד ברק כלב, אפרים ליניאל, שמואל אליהו מויאל, עו”ד סלימאן אלזיאדנה, נאווה רונן, ד”ר אברהם חולי (משקיף), נירית אשכר טולקובסקי (משקיפה).
האם האישים הנ”ל משמשים חותמת גומי, או שנעשה שימוש בלתי מורשה בשמם הטוב? התשובה לכך: שרגא הוא שקיבל את ההחלטה לעשות שימוש נלוז ומחפיר בתנועה, בניסיון נואש לטרפד את חשיפת מעשיו במעריב. ניתן לקוות שניסיון זה לא ייצלח.
3. סדרה של פרשות
כאמור לעיל, התוודעתי בעבר לא מעט למעשיו ומעלליו של אליעד שרגא, כמו גם למנהגו הנלוז להלך אימים על עיתונאים ועל גורמים שונים. מהלכיו נועדו למנוע פרסומים בתקשורת על אודות מעשיו ולקדם את האינטרסים של משרדו בעריכת דין. בכתב ההגנה שהוגש בשמי לבית המשפט, בתגובה לתביעתו נגדי, נאמר, בין היתר:
“לטענת הנתבעים, ניצל התובע את מעמדו המיוחד – הן כיושב-ראש התנועה לאיכות השלטון, והן כיו”ר התנועה לחופש נולד, לענייניו הפרטיים, וכל זאת תוך ניגוד עניינים חמור ופסול. הנתבעים יפרטו להלן חלק מהמקרים, והם שומרים לעצמם את הזכות להציג במהלך המשפט פרשות נוספות שיצביעו על דרכיו הפסולות של התובע”.
להלן הדוגמאות שהובאו בכתב ההגנה (המשמשות עתה את מעריב בסדרת הכתבות):
אלוף-משנה (בדימ.) יוסף דסקל פנה אל התובע, בשמה של חברת בומברדייה שאותה הוא מייצג בישראל, כדי לקבל את עזרתו של התובע כיושב-ראש התנועה לאיכות השלטון בטיפול בפרשת שחיתות שגילה במכרז קרונות הרכבת. בין השניים התקיימה פגישה במשרדו של התובע. לטענת דסקל, התובע הסכים לדאוג שהחשדות לשחיתות במכרז לקרונות הרכבת יטופלו על-ידי התנועה לאיכות השלטון ויועברו כתלונה לגורמי הבדיקה/החקירה בישראל, אך הוא – התובע, הציב תנאי בל יעבור: התחייבות מצד דסקל שזה האחרון יפעל להעברת הייצוג המשפטי בישראל של חברת בומברדייה לטיפול משרדו הפרטי של התובע, אליעד שרגא. לדברי דסקל, הוא קם ועזב את המקום תוך תחושה של שאט נפש מדרכיו הנלוזות של התובע. זמן קצר לאחר מכן פנה בעצמו למבקר המדינה ולמשטרת ישראל, ואלה פתחו בבדיקה ולאחר מכן בחקירה פלילית מקיפה, שאימתה את החשדות שהועלו;
גורם עסקי שכר את שירותיו של התובע כדי לסכל פתיחת היכל התרבות בקריית מוצקין. הצעדים המשפטיים נדחו. במקביל ו/או מייד לאחר מכן פתחה התנועה לאיכות השלטון, בראשותו של התובע, במתקפה נגד ראש עיריית קריית מוצקין. הנה-כי-כן: נעשה שימוש כפול מצד התובע, הן כפרטי והן בכובעו הציבורי, כדי להשיג את מטרותיו, וזאת כאמור תוך ניגוד עניינים חמור ופסול;
חבר מועצה פנה אל התנועה לאיכות השלטון כדי לקבל ממנה סיוע במלחמתו נגד גורמי פשע שהשתלטו על עסקים ושטחים באזורו. במשרדי התנועה לאיכות השלטון נאמר לחבר המועצה כי “הנושא גדול עליהם” והומלץ לו על-ידי אותו נציג התנועה לפנות למשרדו הפרטי של התובע. בעת שפנה חבר המועצה אל משרדו של התובע הוא התבקש להציג פרטי כרטיס אשראי ולשלם סכום של 1000 דולר פלוס מע”מ לפגישה עם התובע. חבר המועצה דחה את ההצעה בשאט-נפש והמשיך להיאבק לבדו;
הרוקח הראשי של קופת חולים לאומית פנה אל התנועה לאיכות השלטון בבקשת עזרה, לאחר שגילה שחיתות ויחס מנוכר מצד בכירים בלאומית. גם במקרה זה הומלץ בפניו על-ידי נציג התנועה לפנות אישית אל התובע, וכך אכן עשה. עם הגיעו למשרדו של התובע הוא התבקש לשלם שכר טירחה בסכום משמעותי של כ-20 אלף דולר;
מחמת מעמדו של התובע כעומד בראש התנועה לאיכות השלטון – וכמי שיצא לו שם של איש המהלך אימים על רשויות ואישי ציבור, נעשה על-ידי “שמואל א. לינצר – משרד עורכי דין”, בשמו (ובידיעתו) של התובע, שימוש פסול לקבלת כספים מחברת מיתב (חברה כלכלית המופעלת על-ידי עיריית פתח תקוה). הדבר נעשה תוך-שיתוף פעולה מצד התובע, ולאחר שמנהלי מיתב החלו לפעול להפסקת שירותיו של משרד עורכי הדין בראשו עומד עו”ד שמואל לינצר, וזאת לאחר שהתגלו בעיות קשות באופן התנהלותו. משרדו של התובע, אליעד שרגא, “גוייס”, מחמת מעמדו של התובע כאמור, כדי למנוע ממנהלי מיתב להוציא אל הפועל את החלטתם. בנסיבות אלה נהנה משרדו של התובע משכר טירחה…
הדוגמאות הנ”ל הן רק חלק מהמידע הרב שהובא לידיעתי על מעשיו ומעלליו של שרגא. כאמור, תביעתו נמחקה, אך למרבה הצער, עד כה לא פעלו הרשויות לפתוח בחקירה נגדו בגין מעשיו המפוקפקים.
עם ובזכות פרסום סדרת הכתבות במעריב, הגיע למערכת העיתון מידע רב נוסף על מעשיו של אליעד שרגא. צריך רק לקוות שעורכי ואנשי מעריב, כמו גם בעלי השליטה, לא יקבלו “רגליים קרות” ולא יחששו לבצע את מלאכתם: לחשוף, לחשוף, לחשוף. עד הסוף.
4. דן מרגלית שוב טועה ומטעה
מי שמגויס להצלתו של אליעד שרגא מפני הפרסומים וחשיפת מעשיו בתקשורת, בעיקר במעריב, אינה רק התנועה לאיכות השלטון, אלא, למרבה התמיהה, גם ידידו ומקורבו של שרגא, העיתונאי דן מרגלית.
“השימוש בתקשורת להתחשבנות אישית מאוס”, הוא קובע בטורו בישראל היום (“ישראל השבוע”, 18.05.12). “מה חטאו של שרגא? לדבריו, שתנועתו – כגורמים אחרים, ובהם מתחרים כאומ”ץ ועיתונאים ומשפטנים – ניהלה מאבק בשחיתות”.
לגישת מרגלית, נוכח מאבקו של שרגא נגד הריכוזיות ולקידום “חוק הקלון” (נגד הטייקונים שלא מחזירים חובות), “הוא נענש עתה”. בפיו של מרגלית הצעה: “על זה הוא ראוי להגנה ציבורית גם מאת בני אור שחולקים על כל צעד ושעל שבמעשיו”.
מרגלית ידוע כאחד מתומכיו הנלהבים, שלא לומר פאתטיים, של שרגא. הוא אף הציע בעבר, מספר פעמים, גם בטורו בעיתון ישראל היום, למנות את שרגא לשר המשפטים. לא פחות. ועכשיו מציע לנו מרגלית להתעלם מהמידע המדאיג על מעשיו ומעלליו של שרגא, הטעונים בדיקה ו/או חקירה, ולהקנות לו חסינות מחשיפתם בפני הציבור. מדוע???
התגייסותו של מרגלית להגנת שרגא מזכירה לי את התנהלותו במשך שנים בענייניו של אהוד אולמרט. מרגלית כתב בזכות אולמרט, ולא נמנע גם מכתיבה בגנות אלה שחשפו את מעשיו של האיש המושחת הזה. עד שהתפכח – עם עזרה מעיתונאים – ידידים, ובהם הח”מ, שבסך-הכל אוהבים את מרגלית האיש-העיתונאי. כולי תקווה שהפעם יבין מרגלית, מהר יותר, כי עסקינן באדם מפוקפק, הוא שרגא, המתנהל באופן כוחני המחייב בדיקה וחקירה. ודאי-ובוודאי שאין להעניק לו חסינות מחשיפת מעשיו.
מיותר כמעט לציין: מרגלית טועה ומטעה. אין ולא יכול להיות ספק: אין איש הראוי לחסינות תקשורתית מפני חשיפת מעשיו הבעייתיים, קל וחומר כאשר מדובר באדם העומד בראש תנועה ציבורית שנושאת דגל המאבק בשחיתות. הציבור זכאי לקבל את המידע. והוא שיחליט כיצד להתייחס אל האיש.
אם וכאשר יובא שרגא בפני פורום שיידרש להכריע בעניינו, תינתן, קרוב לוודאי, גם למרגלית, האפשרות לומר דברים לזכותו. לשם הקטנת עונשו. אנחנו לא במקום זה, כמובן – נגד שרגא אפילו לא נפתחה חקירה – ולכן אל לו למרגלית להטעות את הציבור בדבר הצורך בגיוס בני האור, כביכול, להגנתו של שרגא.
https://m.news1.co.il/Archive/002-D-72062-00.html?AfterBan=1
פורסם בגלובס ע”י חן מענית 31/7/2012
האם עו”ד אליעד שרגא פעל בניגוד עניינים?
ניגוד עניינים אצל “אביר שלטון החוק”? ל”גלובס” נודע כי שרגא, מייסד התנועה לאיכות השלטון, קיבל שכר-טרחה על ייצוג גורמים, שגם התנועה פעלה לקידום האינטרסים שלהם ■ איכות השלטון ושרגא: לא ידענו זה על טיפולה של זו
עו”ד אליעד שרגא, מייסד ויו”ר התנועה למען איכות השלטון בישראל וחבר הוועד המנהל של העמותה, קיבל לכיסו הפרטי, באמצעות משרדו, שכר-טרחת עורך דין בסך כ-30 אלף שקל לפחות, תמורת ייצוג בעלי אינטרס בסכסוך פנים-תאגידי. זאת בשעה שבמקביל פעלה התנועה למען איכות השלטון לקידום אינטרסים זהים של אותם אנשים – כך נמסר ל”גלובס”.
עו”ד שרגא, ב”כובעו הפרטי” כעורך דין, הגיש עתירה לבג”ץ בטענות שהעלו עו”ד שמואל לינצר, היועץ המשפטי לשעבר של חברת מיתב, תאגיד המים של פתח-תקווה; ויו”ר דירקטוריון מיתב, יצחק עובדיה; בהליכים שכוונו בין היתר נגד דוד בריק, ששימש כיועץ כלכלי וכמנהל כללי בעיריית פתח-תקווה וכן כדירקטור וכיו”ר ועדת הכספים במיתב.
במקביל, פנתה התנועה למען איכות השלטון, באמצעות גורם אחר, פעמים מספר לגורמים במשרד הפנים ובעיריית פתח-תקווה, בבקשה להדיח את דוד בריק מאחד משני תפקידיו בעירייה או במיתב. זאת, בטענה כי בריק נמצא בניגוד עניינים כאשר הוא ממלא בכפיפה אחת את התפקידים בעיריית פתח-תקווה ובמיתב.
יצוין כי חוק העמותות אוסר על חברי ועד ההנהלה של עמותה לקבל שכר תמורת פעולתם בתאגיד, או להפעיל את העמותה לשם קידום ענייניהם הפרטיים.
ברקע ההתנהלות של שרגא עומד סכסוך בין ממלאי תפקידים שונים במיתב, שהוא תאגיד המים של פתח-תקווה.
מצד אחד של המתרס ניצבים מנכ”ל מיתב, חנוך מילוא, ודוד בריק, שטוענים כי היועץ המשפטי לשעבר של מיתב, עו”ד שמואל לינצר, ויו”ר הדירקטוריון שלה, יצחק עובדיה, הוציאו כספים מכספי התאגיד שלא כדין, בין היתר באמצעות דיווחים כוזבים של לינצר.
מנגד, מכחישים עובדיה ולינצר את הטענות שהופנו נגדם וטוענים כי מילוא (המכחיש זאת) הוא זה שפעל באופן לא חוקי – העביר לעיריית פתח-תקווה כספים שלא כדין, גרם להתקשרויות של מיתב ללא מכרז ופיטר את לינצר, שלא כדין, מתפקיד היועץ המשפטי של מיתב.
הצדדים הניצים, שהגישו תלונות הדדיות במשטרה, מנהלים ביניהם התדיינויות משפטיות בקשר לסכסוך בערכאות שונות, לרבות בבג”ץ ובבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה. במסגרת הסכסוך הופסקה גם פעילות דירקטוריון מיתב, על יסוד צווים של הממונה על תאגידים ברשות המים ושל בית המשפט המחוזי.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000770490
פורסם בדה מרקר 11/2/2018:
שני כובעים: אליעד שרגא בעד ונגד רפורמת מוניות השירות
בשני מכתבים שנשלחו במסגרת פעילויותיו של עורך הדין מוצגות עמדות סותרות: כפרקליט של קבוצת עסקנים בענף הוא איים לעתור לבג”ץ נגד ההחלטה לא לפצות בעלי רישיונות מושבתים ברפורמה – אבל התנועה לאיכות השלטון שבראשותו טענה שהפיצוי הוא “בזבוז כספי ציבור”
האם החלטת הממשלה לפצות בעלי רישיונות להפעלת מוניות שירות בתמורה לעריכת רפורמה בענף היא “בזבוז מיותר של כספי ציבור” או “זכות המגיעה לבעלי הרישיונות”? תלוי אם שואלים את היו”ר והמייסד של התנועה לאיכות השלטון, עו”ד אליעד שרגא, או אם שואלים את הפרקליט של קבוצת עסקנים בענף מוניות השירות, עו”ד אליעד שרגא.
שרגא, בכובעו כעורך דין פרטי, שיגר לפני כשבועיים מכתב “דחוף ביותר” לשר האוצר משה כחלון ולשר התחבורה ישראל כ”ץ. במכתבו איים שרגא לעתור לבג”ץ ולהגיש תביעה נזיקית נגד החלטת הממשלה שלא לפצות את מיוצגיו, המחזיקים ברישיונות המושבתים להפעלת מוניות שירות, שחולקו בעבר על ידי המדינה ללא תמורה והיו אמורים לחזור לידיה עוד ב–2011.
במסגרת המהלך לאסדרת ענף המוניות יוצאו הקווים למכרזים תחרותיים. נוסח הרפורמה שאושר בכנסת בסוף ינואר קובע פיצויים רק לבעלי רישיונות שעדיין פעילים בתחום או שהיו פעילים עד אוגוסט 2016. בעלי הרישיונות אשר שכרו את שירותי של שרגא אינם מפעילים את קווי השירות בשטח זה שנים רבות. לכן, הם לא יזכו לחבילה שתוצע לחבריהם הפעילים, הכוללת המרת רישיונות השירות ברישיונות להפעלת מוניות ספיישל (“מספר ירוק”), הנסחרים בשוק ב–220–240 אלף שקל, לפי מתווה שטרם נקבע.
במכתבו לשרים כתב שרגא כי ההחלטה שלא לפצות את מרשיו היא “לא פחות מקטסטרופה בהתגלמותה”. לדבריו, “לא ברור מדוע הנכם מקדמים הצעה אשר מפקירה את בעלי רישיונות מוניות השירות, שבמשך שנים פיתחו את קווי השירות, הביאו ליעילות בנסיעות האוטובוסים הציבוריים, ושירתו נאמנה את הציבור, וכעת, עם ביטול רישיונותיהם — הם לא זוכים לקבל את הזכויות המגיעות להם”.
למרבה האירוניה, יום אחד אחרי שליחת מכתבו החריף של שרגא, התנועה לאיכות השלטון שבראשותו שיגרה לשרים כחלון וכ”ץ מכתב חריף לא פחות — הסותר לחלוטין את כל מה שכתב שרגא קודם לכן.
התנועה מחתה על כוונת הממשלה לתת פיצוי למפעילי מוניות שירות — בהווה או בעבר — כתנאי ליישום הרפורמה: “דרישתם של מפעילי הקווים היא צינית ובלתי ראויה ואף תקדים מסוכן. חמורה ממנה היא הירתמותו של משרד התחבורה לדרישה זו. אך מפתיעה ומאכזבת עוד יותר היא תמיכתם של משרד האוצר ושל ועדת הכלכלה של הכנסת בדרישות אלה, אשר כל תכליתן היא סחיטה נוספת של הקופה הציבורית”. עוד העלתה התנועה לאיכות השלטון ביקורת על התנהלותו של משרד התחבורה, שגרר רגליים במשךך שנים בהתנעת הרפורמה בענף.
“יש הפרדה בין הפעילויות”
מעו”ד שרגא נמסר בתגובה: “הסתירה הנטענת היא ההוכחה הניצחת לכך שיש הפרדה מוחלטת בין פעילות התנועה לאיכות השלטון לבין פעילות משרדי הפרטי ואין תיאום עמדות באף נושא. מעבר לכך, מעצם היותי יו”ר בהתנדבות בתנועה ומעצם העובדה שאיני יושב במשרדי התנועה, אין לי את היכולת לדעת על הנעשה בשוטף במחלקות המשפטיות של התנועה. לצורך זה, וכדי למנוע ניגוד עניינים, כל לקוח הנכנס למשרדי מצהיר וחותם על מסמכים שלפיהם לא פנה מעולם לתנועה לאיכות השלטון וכי גם לא יפנה בעתיד. כך נעשה גם במקרה זה. חברת קווי מוניות בע”מ, שאותה אני מייצג, חתמה כי מעולם לא פנתה לתנועה”.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: “התנועה פועלת לפי יעדיה ולפי תפישתה ללא מידע על לקוחות של המשרד של עו”ד אליעד שרגא, ללא קשר עם המשרד ובלי שעו”ד שרגא יהיה מעורב בקבלת ההחלטות לגבי רוב הפעילות המשפטית השוטפת בתנועה. מכיוון שכך, התנועה אינה מכירה את התיק המוזכר בשאלה ואת נסיבותיו וגם לא תכיר אותו ולא תברר דבר אודותיו”.
https://www.themarker.com/dynamo/cars/2018-02-11/ty-article/0000017f-e60b-d97e-a37f-f76f8bb40000
וראו גם
One Comment
קשקושים ודברים הזויים כמו כאן בדברים על עו”ד בר – אל לא נשמעו כבר זמן רב.
לו הכותבים כאן היו עושים ולו אחוז קטן למען מוכי גורל כמו למשל עובדים החושפים למעננו שחיתות בגופים ציבוריים, היה להם זכות לבקר במשהוא ואפילו במעט אנשים כעו”ד בר אל.
אולם מול כותבים הזויים עומד אדם משכמו ומעלה, שהראיות במשפט שנערך לו אינן מגבות ולו במעט את פסיקת בית המשפט, שפוגעים במאבק למען מינהל תקין וטוהר מידות בדברי ההבל על עו”ד בר אל. תתבייש קאפח חשבתי אותך לרציני יותר
הערת מערכת:
לא הבנו איזה “פעילות למען הציבור” העו”ד הזה עשה???? התחבר עם ג’ינג’י? זה לא מביא קרדיט. מה הוא תרם לאבות הגרושים????