רפאל רובין היה עולה חדש מצרפת. הגיע ארצה כולו חדור ציונות. אף אחד לא סיפר לו שבישראל משתוללת הפמינאציה (נהפוך הוא רימו אותו ולא סיפרו לו). הפמינאציה הישראלית היכתה בו קשות והוא עזב את הארץ, לא לפני שעשה רעש לא קטן והתייצב מול מרכז הקשר בקינג ג’ורג’ תל אביב (זה שאריאלה גרבוז הידועה לשמצה מנהלת) עם כינור, והחל לנגן ניגוני מחאה. הוא קרא לזה “מחאת הכינור הבוכה”.
זה אמור היה להזכיר לצופים את היהודים שאולצו לנגן באושוויץ במצעדים של אלה שלא נשלחו לגזים, ונאלצו לעבוד עבודות כפיה.
בתמונה: רפאל רובין “הכינור הבוכה” – מכון שלם ומרדכי שרי תפרו לו תיק מסוכנות הורית
מרדכי שרי (המטפל הארוטי) העביר טיוטה לפקידת סעד לאישורה, דפק לאבא “מסוכנות” ושלח אותו למרכז קשר. לאחר אין ספור הפגנות ה”כינור הבוכה” מול מרכז הקשר של אריאלה גרבוז בתל אביב – רפאל רובין עזב לצרפת.
לבסוף רפאל רובין התייאש מהמדינה ומהציונות, חזר לצרפת, ועשה 2 ילדים חדשים. כאן בכתבה זו תוכלו לראות את כתב התביעה שהגיש נגד מכון שלם והמנהל מרדכי שרי, אשר תפר לו תיק.
רובין גילה שמכון שלם מתאם את הנוסח הסופי של חוות הדעת למסוגלות הורית, לפי ההוראות של פקידת הסעד. למעשה חוות הדעת כטיוטה נשלחה לפקידת הסעד כדי שהיא תחליט כיצד תיראה התוצאה הסופית.
השופטת תמר זנונית פורר היא זו שניתקה את רפאל רובין מבנו וביתו אביגיל.
תמר זנונית פורר קיבלה את טענות האישה שבגלל שרפאל רובין מתעסק עם גברים מהצד, אז הוא פדופיל כלפי ילדיו. היא שלחה אותו למרכז קשר ולא עזר לו שום דבר, זנונית סירבה לבטל את מרכז הקשר. זו הסיבה שהוא הלך לנגן על כינור במרכז הקשר.
מה מביא אבא נורמטיבי ומטיב עם בנותיו לנגן בכינור ברחובות תל אביב?
הפמינאציה הישראלית. כתב התביעה שהגיש מגולל סיפור כמעט בדיוני על מכון המתיימר לספק חו”ד אוביקטיביות אודות קטינים, “מכון שלם”, כאשר למעשה המכון כותב חו”ד המוכתבות לו על ידי פקידות הסעד, אלו הקרציות מהמשרד לענייני סחר בקטינים המכונה משרד “הרווחה”. כך תופרים מאחורי הגב של האבות בישראל חוות דעת שקריות ומסולפות לפי החליל של פקידת הסעד המנסחת הסופית של הטיוטה של חוות הדעת ה”מקצועית” של מכון שלם.
המסמך הנדיר הזה הינו כתב אישום נוסף המצטרף לכתבי האישום שיש להגיש נגד “עובדי מדינה” שופטים, עובדי רווחה ושוטרים אשר קשרו קשר לניתוק ילדים מאבותיהם בשם הפמינאציה והעצמת נשים. זהו פשע שמזכיר את האקציות בגרמניה הנאצית בה הילדים הופרדו מהוריהם ונשלחו לחיסול.
אם השם רפאל רובין נשמע לכם מוכר זה לא בגלל שראיתם אותם במופע כנר על הגג או בפילהרמונית אלא דווקא בגלל מופעי הרחוב בהם הוא השתתף ברחובות תל אביב ליד מרכז הקשר הידוע לשמצה בקינג ג’ורג תל אביב (למי שלא יודע מרכז קשר זה מתקן כליאה בו קטינים נפגשים עם אבות שעה בשבוע) אליו נשלחו בנותיו הקטינות רק בגלל שהוא דורש להיות אבא.
רפאל רובין, אבא לשתי בנות מקסימות, אשר בגלל גירושין, בנותיו נשלחו לכלא מרכז הקשר. במשך שנה וחודשיים. הפמינאצית המקומית האחראית לפשע שמה אריאלה גרבוז, שהיא מנהלת את מרכז קשר תל-אביב. באחד מביקוריו במקום החלאה אריאלה גרבוז דחפה לו אצבעות לצלעות, כדי לנסות ולהביא אותו להגיב באלימות. זה לא הצליח לחלאה.
רפאל רובין, עולה מצרפת. זה כל חטאו. אם הוא היה נשאר בצרפת עם בנותיו, כל זה לא היה קורה. כאשר רפאל היה מגיע לבקר את בנותיו במרכז הקשר בתל אביב, קראו לו עובדות המקום “טרוריסט”. אפילו כשניגן בכינור מחוץ למבנה כדי לשדר לבנותיו שאבא לא ויתר עליהן, היו עובדות המקום קוראות למשטרה. הן שנאו אותו כשניגן בכינור לבנותיו.
רפאל מסביר כיצד המצב המשפטי התדרדר: “הגעתי למצב שהבנות שלי סבלו קשות מהסתת האם וניכור ההורי מצידה של אשתי. השופטים ובמיוחד עובדות “הרווחה” נתנו לגרושתי להכניס אותי למרכז הקשר, למרות שהיא הייתה מסיתה את הבנות מול הצוות, רק לאחר שבע תלונות שהגשתי במשטרה, התופעה פסקה”.
בשל המלחמה שניהל רפאל רובין להצלת בנותיו מציפורני הטרף של ארגון הסחר הממשלתי בילדים, הרווחה, ארגן משרד הרווחה צוות טלויזיה של הערוצים המסחריים להגיע למרכז קשר בתל-אביב ולהכין כתבה יחצנית. הם צילמו זוג מזויף ומרוצה, ואסרו על אבות אחרים להתקרב לעיתונאים באיום שיבוטל המפגש. ביום בו הביאו את העיתונאים העו”סיות הביאו סוכריות והכניסו שוטר שערך חיפוש גופני על כל אחד מהמבקרים.
וכך הוא מעיד: “למרות שלא התאפשר לי בזמן הנתון ובתנאים המוגבלים הללו לחלוק חדר קטן עם עוד חמישה אבות וילדים, המזכיר לי את גטו וורשה, כשכל הורה רב על משאבים מוגבלים כמו צעצועים למשחק או על שולחן. במרכז הקשר, מתקן הכליאה לקטינים, בביקור השבועי שלי (שעה בשבוע) מנסים להסית הורים אחד נגד השני, כדי לשמור על הקטינים במרכז. לכל קטין יש מחיר והחזקתם במתקן הכליאה מכניסה לקופת מתקן הכליאה 17,000 ש”ח בחודש, לא פלא שהם נלחמים כל על ילד, אסיר”.
לדבריו “יש להם עוד דרך במרכזי הקשר לשמור את הקטינים בעבור בצע כסף, הם היו מבטיחים פריבילגיות (זמני ביקור ארוכים מהרגיל) עבור מי מההורים שמוכן להעליל על ההורה השני”. האם זה לא מזכיר לכם את הנאצים? ממש כמו השיטות של הקאפו והיודנראט בגטאות…. “יש הורים שנופלים בפח ומוכנים להעליל על בני זוגם בתמורה לטובות הנאה אלו”.
כדי להבין את הסיטואציה תחשבו על נרקומן ללא הסמים להם הוא זקוק. כך הורים לילדים המוחזקים בתנאי כליאה הופכים ל”נרקומנים” הזקוקים לקבל את הסם בכל מחיר, הילד שלהם. חלקם של הורים אלו נשבר ומוכר את נשמתו לשטן…. גרושתי נפלה בפח ומכרה אותי לאריאלה גרבוז וסיפרה לה סיפור הזוי”. (רפאל מתכוון לכך שגרושתו סיפרה לה שהוא מתעסק מינית עם הילדות שלו).
“כך הצליחו במרכז הקשר להחזיק בבנותיו יותר משנה. אך לא רק, עובדי הרווחה סימנו בעזרת המשטרה הורים ששיתפו פעולה בניהם וניסו לפרק את שותפות הדמים הזו בהצעה קוסמת ובטובות הנאה למי שישתף פעולה נגד חבריו. יש הורים שבשל הטראומה הזו נכנעים רגשית ומשתפים פעולה עם מרכזי הקשר, הורים אלו מעתה הפסידו את הילדים עד הגיעם לגיוס”.
רפאל רובין הקים את קבוצת “לב אמיץ” אשר פעלה לסגירת מרכזי קשר. מרכזי הקשר מהווים טריז בין הורה לילד ומעודדים תלונות שווא בכדי לאפשר למרכזי הקשר לפרוח כלכלית. בכל העולם כאשר אימא אינה ראויה לגדל את ילדיה, הילדים עוברים לאבא. רק בישראל הילדים לא עוברים לאב, אלא למשרד הרווחה ומשם למרכזי קשר.
מרכזי קשר, מבססים את הטענות שלהם על דברי האם כראיה דומיננטית שהיא הבסיס להוציא את הילדים הקטנים מבית האב המיטיב למרכז הקשר ולנתק את האב מחיי ילדיו.
רפאל רובין מספר כי ארגון לב אמיץ פועל לסגירת מרכזי הקשר. עוד הוסיף כי הארגון שבראשו הוא נמצא מתכוון לפרסם חוזים של העיריות עם מרכזי קשר ברחבי סדום ובכל מקום בו מתקיים מסחר בקטינים. לדבריו “אנו ננקוט צעדים נגד כל ארגון או חברה שתמשיך לשתף פעולה עם מרכזי קשר. אנו מבקשים שכל מרכזי קשר יהפכו למוזיאונים או מרכזי תרבות ושרק שני מרכזי קשר ישארו לתקופות קצרות למטרת אבחון בלבד. במקום מרכז קשר תוצע תוכנית מסודרת. בינתיים אנו קוראים להחרמתם של מרכזי הקשר”.
מכון שלם, המכון לחיסול המשפחה היהודית
לד”ר מרדכי שרי אשר הורשע בעבר בקיום יחסי מין עם מטופלות. וכך הנבל כותב על המכון שבראשו הוא עומד:
מכון שלם נוסד בשנת 1989. מנהל המכון והבעלים הנו ד”ר מרדכי שרי, פסיכולוג קליני בכיר ומדריך. למן היווסדו חרט המכון על דגלו מקצועיות ללא פשרות, חדשנות, מעורבות בקהילה ומתן שירות כוללני תחת קורת גג אחת. מכון שלם נותן מענה טיפולי ואבחוני לילדים, נוער, מבוגרים, זוגות ומשפחות. במכון מטופלים ילדים בסיכון, ילדים המצויים באומנה וילדים הנמצאים בפנימיות על רקע משפחתי ועל רקע פסיכיאטרי. כן מטופלים במכון ילדים המגלים קשיי הסתגלות במערכות החינוך וקשיים חברתיים וילדים ומתבגרים המצויים על הרצף האוטיסטי. במכון ניתנים טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים CBT.
במכון מטופלות משפחות הנתונות במשבר, הורים גרושים וילדיהם, מתבצע “תיאום הורי” להורים גרושים, כן מטופלים מקרים של סרבנות קשר ו”ניכור הורי”, ילדי אומנה וילדים מאומצים. במכון שלם מטופלים עובדי הוראה ובני משפחותיהם (בסבסוד משרד החינוך) טיפולים אלו מתקיימים בכל רחבי הארץ. שירותי האבחון במכון כוללים אבחון פסיכודיאגנוסטי, אבחון פסיכו-דידקטי ודידקטי, מבחנים לאיתור בעיות קשב וריכוז, כגון TOVA, BRC ו MOXO, אבחון להערכת הפרעות תקשורת, הערכת מסוגלות הורית, הערכת מסוכנות, אבחון בפלילים ואבחון פסיכיאטרי.
רפאל רובין VS מכון שלם
רפאל רובין מפגין ליד מרכז הקשר אליו נחטפו בנותיו
רפאל רובין יחד עם חגי נדב מפגינים במרכז הקשר בשל חטיפת ילדיהם באישור חותמת הגומי של בית המשפט
עדותו של רפאל רובין בכנס חירום של ארגונים לזכויות אדם העוסקים בזכויות של אבות ובעיקר בשחיתות המשפטית בישראל אשר קשרה קשר לסחר בילדים בשביל בצע כסף.
בתמונה: מרדכי שרי (הסוטה) הוא הבעלים של מכון שלם – הורשע בטיפולים ארוטיים למטופלות
בתמונה: שלושה מפגינים נגד מרכז הקשר הידוע לשמצה בתל אביב שהופעל ע”י עו”ס אריאלה גרבוז. דני צורן מימין התאבד. רפאל רובין הציל נפשו ועבר לגור באנגליה. משמאל קובי אינדיק שתפרו לו תיק פדופיליה לקטין, ישב בכלא ועכשיו הוא אסיר בציון ואינו יכול לחזור למולדתו אוסטריה.
להלן כתב התביעה שהגיש רפאל רובין נגד מכון שלם:
1 רפאל רובין נ מכון שלם כתב תביעה בלבד
ולהלן נספחי התביעה, כולל חוות הדעת שבישלה העובדת הסוציאלית יחד עם מרדכי שרי ממכון שלם:
1 רפאל רובין נ מכון שלם נספחי כתב תביעה
3 נספחים תבית רפאל רובין נ מכון שלם
One Comment
כשאנשי רוח , מוסיקאים, אנשי מדע ויצירה מתנגשים עם עולם בתיהמ”ש העוולתי והרצחני , ולא רק בתיהמ”ש למשפחה, רבים מהם מתאבדים כיוון שאינם יכולים לשאת את העוולות השיפוטיות הנעשות תוך עיוות העובדות מצד השופטים עצמם או ע”י שהם משמשים חותמת גומי לשקרנים מהצד שמנגד. כיוון שכולם עדינים ולא אלימים הם מתאבדים לבד. לדעתי המערכת נטפלת לאנשים כאלו ולא לאנשים אלימים ולא לעבריינים ובטח לא למגזר הערבי, מחשש שהם יגיבו באופן מאוד לא נעים כלפי פושעי המערכת. נקמת ילד קטן לא ברא השטן.