בית דין רבני לא אמור לפסוק יותר מזונות לקטינים. הסמכות היא בבית משפט למשפחה. שם יש לאבא יותר סיכוי לקבל איכשהו הקלה מעושק המזונות. אצל הדיינים בבית דין רבני, אלו רוצים להקיז מהאבא את טיפת הדם האחרונה, למצוץ היטב את הדם ולהגיש את ראשו הכרות של האבא לאישה על מגש של זהב.
הנה עתירה שהגיע לבגץ ודן בה השופט יוסי אלרון, זה שאפי נוה נלחם בשבילו והפך עולמות כדי להכניס אותו לעליון. ומה יצא מיוסי אלרון? קוקוריקו – זבל כמו שאר חבריו לספסל העליון.
יוסף אלרון גדל במעברה. כמה כסף הוציאו עליו ההורים שלו כדי להאכיל ולהלביש אותו. למה הם לא תבעו את הביטוח הלאומי להשתתפות בדמי המדור על האוהל בו גידלו את התכשיט???
האבא התלונן שהמשמורת משותפת והאישה מרוויחה יותר ממנו ובכל זאת מטילים עליו לשלם מזונות ברמה של אבא מבקר ביקורים ולא ברמה של אבא מגדל ילדים 50% מהזמן. בית הדין האזורי של דייני הגהנום קבע 1,600 ש”ח, ואחר כך הוריד ל 1,400 ש”ח ואחר כך האישה ערערה ובית הדין הגדול בראשות הפמינאצי הגדול דוד לאו החזיר את הסכום של 1,600 ש”ח.
טענת האבא: למה הלכת בג”ץ 919/15 לא חלה על בתי דין רבניים
האבא המסכן ייצג את עצמו מה שמראה שהוא מרושש. האישה בכלל לא היתה צריכה להגיב כי אלרון מחק את הבגץ ביום שהוגש.
הטענה של האבא: “בית הדין הרבני הגדול סטה מערכי יסוד, ובכלל זה מעיקרון השוויון ומעיקרון טובת הילד….בית הדין הרבני הגדול התעלם מההלכה שנפסקה בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017) שכן הקטין מצוי במשמורת משותפת שוויונית. לטענת העותר נדרשת הלכה ברורה שתדגיש במפורש כי העקרונות שנקבעו בבע”מ 919/15 חלים גם על בתי הדין הרבניים בשאלת קביעת דמי מזונות.
לדבריו של אלרון: “התערבות בהכרעת בתי דין דתיים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (ראו למשל לאחרונה: בג”ץ 2163/21 פלונית נ’ פלוני, פסקה 4 (4.4.2021); בג”ץ 2381/21 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 (11.4.2021)). טענותיו של העותר אינן באות בגדרי מקרים אלה. מהחלטתו של בית הדין הגדול עולה בבירור כי סכום דמי המזונות נפסק תוך התחשבות במשמורת המשותפת של ההורים על הקטין. לנוכח האמור, העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו”.
מה זה “רק מקרה קיצוני” של הפליה בין גבר לאישה לטובת האישה?
למה שבגץ יתערב רק במקרה קיצוני של הפליה. ובמקרה של הפליה לא קיצנית אז מותר להלות ואין בעיה עם ההפליה? מה אומר אלרון שהפליה גדולה זה לא בסדר והפליה קטנה זה כן בסדר?
ואחר כך כאשר הליכוד שחזר לשלטון “מאיים” על בגץ עם פסקת ההתגברות השופטים טוענים שהם אלה ששומרים על זכויות האזרח ולכן לא צריך לקצץ להם את הכנפיים. על איזה זכויות אזרח השופטים שמרו בתיק הזה????
אל יוסי אלרון הצטרפו עוזי פוגלמן והערבוש המסריח ג’ורג’ קרא.
להלן פסק הדין, בגץ 4842-21 עתירה על בית דין רבני משמורת משותפת האמא מרוויחה יותר והאבא חויב ב 1600 שח. פס”ד של יוסף אלרון 13/7/2021:
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג”ץ 4842/21 |
| לפני: | כבוד השופט ע’ פוגלמן |
| כבוד השופט ג’ קרא | |
| כבוד השופט י’ אלרון |
| העותר: | פלוני |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים |
| 2. פלונית |
| עתירה למתן צו על תנאי |
| בשם העותר: | בעצמו |
| פסק-דין |
השופט י’ אלרון:
לפנינו עתירה המכוונת נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן: בית הדין הגדול) מיום 28.6.2021, בגדרה נדונו ערעור וערעור שכנגד על החלטת בית הדין הרבני האזורי ברחובות (להלן: בית הדין האזורי) מיום 15.3.2021, הנוגעת להיקף דמי מזונות קטין.
- לעותר ולמשיבה 2 (להלן: המשיבה) בן יחיד מנישואים (להלן: הקטין). נישואיהם של הצדדים עלו על שרטון ובחודש יוני 2019, הגישה המשיבה לבית הדין האזורי תביעת גירושין אליה כרכה את סוגיית מזונות הקטין. יתר הסוגיות הנלוות לעניין הגירושין (משמורת ילדם הקטין וענייני רכוש) מתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
- ביום 16.12.2019, קבע בית הדין האזורי כי האב יחויב בתשלום מזונות זמניים בסך של 1,600 ש”ח לחודש. ביום 22.10.2020, הגיש העותר לבית הדין האזורי תביעה להפחתת דמי המזונות בטענה כי המשיבה משתכרת יותר ממנו וכי הם מגדלים את הילדים במשמורת משותפת. ביום 15.3.2021, ניתנה החלטה בבקשת העותר להפחתת דמי המזונות, ונקבע, בדעת רוב, כי החל מיום 1.11.2020, יופחתו דמי המזונות לסכום של 1,400 ש”ח (דעת המיעוט סברה כי יש להעמיד את דמי המזונות על סך של 1,100 ש”ח). על החלטה זו הגישו הצדדים ערעורים הדדיים לבית הדין הגדול.
- ביום 28.6.2021, ובהינתן “פס”ד מבהיר” של בית הדין האזורי בבקשות הצדדים להבהרת ההחלטה מיום 15.3.2021 – החליט בית הדין הגדול לדחות את ערעורו של העותר ולקבל, באופן חלקי, את ערעורה של המשיבה, באופן שדמי מזונות הקטין יעמדו על סך של 1,600 ש”ח, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות בריאות חריגות. עוד נקבע כי מהגיע הקטין לגיל 18 עד הגיעו לגיל 21 יישא העותר שליש מהחיוב כאמור.
- מכאן לעתירה שלפנינו, במסגרתה מבוקש לבטל את החלטת בית הדין הגדול, ובין היתר, להפחית את דמי המזונות לסכום של 700 ש”ח עד הגיע הקטין לגיל שש. לאחר גיל שש, מבוקש להורות כי הצדדים יישאו בהוצאות הקטין באופן שווה. העותר סבור כי בית הדין הרבני הגדול סטה מערכי יסוד, ובכלל זה מעיקרון השוויון ומעיקרון טובת הילד. העותר מלין על כך כי בית הדין הרבני הגדול התעלם מההלכה שנפסקה בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017) (להלן: בע”מ 919/15), שכן הקטין מצוי במשמורת משותפת שוויונית. לטענת העותר נדרשת הלכה ברורה שתדגיש במפורש כי העקרונות שנקבעו בבע”מ 919/15 חלים גם על בתי הדין הרבניים בשאלת קביעת דמי מזונות.
- לאחר שעיינו בעתירה על נספחיה, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
הלכה ידועה היא שבית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי דין רבניים.
התערבות בהכרעת בתי דין דתיים מוגבלת למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר (ראו למשל לאחרונה: בג”ץ 2163/21 פלונית נ’ פלוני, פסקה 4 (4.4.2021); בג”ץ 2381/21 פלוני נ’ בית הדין הרבני הגדול, פסקה 5 (11.4.2021)).
טענותיו של העותר אינן באות בגדרי מקרים אלה. מהחלטתו של בית הדין הגדול עולה בבירור כי סכום דמי המזונות נפסק תוך התחשבות במשמורת המשותפת של ההורים על הקטין. לנוכח האמור, העתירה אינה מגלה עילה להתערבותנו.
- אשר על כן, העתירה נדחית.
משלא נתבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ד ‘ באב התשפ”א (13.7.2021).
| ש ו פ ט | ש ו פ ט | ש ו פ ט |
בגץ 4842-21 עתירה על בד רבני משמורת משותפת האמא מרוויחה יותר והאבא חוייב ב 1600 שח יוסף אלרון
העיון הנוסף 4842/21 ב’
ו..הסיפור לא נגמר. האבא הגיש בקשה לעיון נוסף בהחלטה ושוב פעם יוסי אלרון זרק את האבא ושלח אותו לבית קברות לקנות מצבה. בגץ 4842/21 ב’.
להלן החלטה בעיון הנוסף:
| בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק |
| בג”ץ 4842/21 – ב’ |
| לפני: | כבוד השופט ע’ פוגלמן |
| כבוד השופט ג’ קרא | |
| כבוד השופט י’ אלרון |
| העותר: | פלוני |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים |
| 2. פלונית |
| בקשה לעיון חוזר בעתירת העותר |
| העותר: | בעצמו |
| החלטה |
השופט י’ אלרון:
אין הדין מכיר בבקשה לעיון חוזר בפסק דין סופי שניתן בעתירה (בג”ץ 8044/19 פלונית נ’ הרב הראשי לישראל (16.1.2020)).
מכל מקום, לא מצאנו בנימוקי הבקשה כדי לשנות מפסק דיננו מיום 13.7.2021.
ניתנה היום, כ”ה באב התשפ”א (3.8.2021).
| ש ו פ ט | ש ו פ ט | ש ו פ ט |
ממש בדיחה. יוסי אלרון אומר שאין עיון נוסף בעתירת בגץ שנדחתה והיא סופית. אבל אם אישה היתה רוצה עיון נוסף בטח שהיו נותנים לה. ראו את בגץ הבוגדת……
בגץ 4842-21 ב עיון נוסף בעתירה נגד בית דין רבני שפוסק מזונות לרעת גברים יוסי אלרוןויש גם דיון נוסף אותו דחתה אסתר חיות דנגץ 5590/21
| בבית המשפט העליון |
| דנג”ץ 5590/21 |
| לפני: | כבוד הנשיאה א’ חיות |
| המבקש: | פלוני |
| נ ג ד |
| המשיבים: | 1. בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים |
| 2. פלונית |
| בקשה לקיום דיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה בבג”ץ 4842/21 שניתן ביום 13.7.2021 על ידי כבוד השופטים ע’ פוגלמן, ג’ קרא וי’ אלרון |
| בשם המבקש: | בעצמו |
| החלטה |
זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע׳ פוגלמן, ג׳ קרא ו-י׳ אלרון) בבג”ץ 4842/21 שניתן ביום 13.7.2021 (להלן: פסק הדין), בגדרו נדחתה על הסף עתירת המבקש נגד החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן: בית הדין הגדול) מיום 28.6.2021, בעניין היקף דמי מזונות שבהם חויב המבקש.
- המבקש והמשיבה 2 (להלן: המשיבה), הם בני זוג לשעבר ולהם בן משותף (להלן: הקטין). בחודש יוני 2019, הגישה המשיבה תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי ברחובות (להלן: בית הדין האזורי), אליה כרכה את סוגיית מזונות הקטין. בהחלטה מיום 16.12.2019 קבע בית הדין האזורי כי המבקש יחויב בתשלום מזונות זמניים בסך של 1,600 ש”ח לחודש. בעקבות החלטה זו, הגיש המבקש תביעה להפחתת דמי המזונות בנימוק כי שכרה של המשיבה גבוה משכרו, וכי הצדדים מגדלים את ילדם במשמורת משותפת. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המבקש והורה על הפחתת סכום דמי המזונות לסך של 1,400 ש”ח.
- על החלטה זו הגישו הצדדים ערעורים הדדיים לבית הדין הגדול, אשר דחה ביום 28.6.2021 את ערעור המבקש וקיבל את ערעור המשיבה בחלקו. במסגרת זו, נקבע כי דמי מזונות הקטין יעמדו על סך של 1,600 ש”ח, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות בריאות חריגות, וכי מהגיע הקטין לגיל 18 ועד שימלאו לו 21 שנים, יישא המבקש בשליש מהחיוב כאמור.
- המבקש לא השלים עם החלטתו של בית הדין הגדול והגיש בעקבותיה את העתירה מושא הבקשה דנן. בעתירה התבקש בית משפט זה להורות כי ההחלטה תבוטל וכי דמי המזונות יופחתו לסך של 700 ש”ח עד הגיע הקטין לגיל שש, כאשר לאחר מכן יישאו הצדדים בהוצאות הקטין באופן שווה. לטענת המבקש, החלטתו של בית הדין הגדול עומדת בסתירה לעקרונות היסוד של שיטתנו והיא נוגדת את עקרון השוויון ועקרון טובת הילד. עוד טען המבקש כי בית הדין הגדול התעלם בפסק דינו מההלכה שנקבעה בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017) (להלן: עניין פלוני), לפיה מקום שבו הקטין מצוי במשמורת משותפת, על ההורים לשאת בנטל תשלום דמי מזונות ילדיהם בגילאי 15-6 באופן שוויוני, וזאת בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות ולכושר השתכרותם.
- ביום 13.7.2021 דחה בית המשפט (השופטים ע׳ פוגלמן, ג׳ קרא ו-י׳ אלרון) את עתירת המבקש על הסף בציינו כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעות בתי הדין הרבניים וכי התערבותו מוגבלת אך למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות חוק המכוונות לבית הדין הדתי או כאשר נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. בחינת נסיבותיו הפרטניות של המבקש הוליכה את בית המשפט אל המסקנה כי מקרה זה אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, שכן מהחלטתו של בית הדין הגדול עולה בבירור כי סכום דמי המזונות נפסק תוך התחשבות במשמורת המשותפת של ההורים על הקטין. בנסיבות אלה, נקבע בפסק הדין כי טענות המבקש אינן מגלות עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטת בית הדין הגדול, ומשכך דין העתירה להידחות.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 1.8.2021 הגיש המבקש “בקשה לעיון חוזר” בפסק הדין, שבה טען כי החלטת בית הדין הגדול מעלה שאלות עקרוניות שמצדיקות לדון בה בהרכב מורחב של שופטים. הבקשה לעיון חוזר נדחתה אף היא ביום 3.8.2021, מטעמים פרוצדורליים אך גם לגופה בשים לב לנימוקים שעמדו ביסודה.
- מכאן הבקשה דנן, שבה טוען המבקש כי הימנעותו של בית משפט זה מהתערבות בהחלטת בית הדין הגדול עומדת בסתירה להלכה הנוהגת שנקבעה בעניין פלוני. לטענתו, בתי הדין הרבניים אינם מכבדים את ההלכה בעניין פלוני, ולשיטתו היא מיושמת כיום בבתי המשפט לענייני משפחה בלבד, והדבר מביא להפליה מגדרית פסולה של ציבור רחב של אבות המחויבים בתשלום מזונות קטינים בבתי הדין הרבניים. עוד נטען כי בניגוד לעניין פלוני, פסיקתם של בתי הדין הרבניים בעניין מזונות קטינים מבוססת על דין ארכאי שאינו תואם את המציאות הכלכלית והמגדרית של היום, ובנסיבות אלו היה על בית המשפט להתערב בהחלטתו של בית הדין הגדול. המבקש חוזר, בנוסף, על הטענות שהעלה בבקשה לעיון חוזר ובכלל זה כי בית הדין הגדול התעלם מקיומה של משמורת משותפת ומפערי השכר שבין הצדדים וטוען כי ההחלטה גרמה לו עוול ומצוקה כלכלית. על רקע האמור, המבקש סבור כי יש לקיים בפסק הדין דיון נוסף שבגדרו תיקבע הלכה ברורה ומפורשת לפיה העקרונות שהותוו בפסיקה לגבי פסיקת דמי מזונות קטין חלים גם על בתי הדין הרבניים.
- דין הבקשה להידחות. תנאי לקיום דיון נוסף הוא שבפסק דינו של בית המשפט העליון נקבעה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984; דנג”ץ 912/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ שר האוצר, פסקה 5 (21.4.2021)).
- לא זה המקרה שבפנינו. בענייננו הבקשה נסובה על פסק-דין שבו נדחתה על הסף עתירת המבקש נגד פסיקתו של בית הדין הרבני הגדול. טענתו העיקרית של המבקש, לפיה החלטת בית הדין הגדול עומדת בסתירה להלכה שנקבעה בעניין פלוני, נדחתה בפסק הדין תוך שצוין כי בית הדין דן במפורש במשמורת המשותפת של ההורים על הקטין בעת חישוב דמי המזונות. בנסיבות אלו ברי כי לא נקבעה בפסק הדין כל הלכה ומשכך הבקשה אינה עומדת בדרישת הסף הקבועה בחוק לצורך קיום דיון נוסף (ראו: דנג”ץ 2913/21 עוזר נ’ משטרת ישראל, פסקה 5 (1.6.2021); דנג”ץ 8845/20 פלוני נ’ מדינת ישראל – משרד הבריאות, פסקה 9 (22.2.2021)). למעלה מן הצורך יצוין כי טענות המבקש שהועלו הן בבקשה לעיון חוזר והן בבקשה שלפניי הן טענות ערעוריות מובהקות וכבר נפסק לא אחת כי הליך הדין הנוסף אינו ערעור נוסף (דנג”ץ 3905/20 הרבנות הראשית לישראל נ’ עמותת הפורום החילוני, פסקה 16 (10.1.2021); דנג”ץ 4539/21 דהרי נ’ המוסד לביטוח לאומי, פסקה 4 (28.7.2021)).
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י”ג בחשון התשפ”ב (19.10.2021).
| ה נ ש י א ה |
דנגץ 5590-21 אסתר חיות בית דין רבני יכול להפלות לטובת נשים ונגד גברים ןהלכת השוויון לא חלה
One Comment
יוסף אלפריח’ (יוסי אלרון) , זה הנבל שמונה דרך אפי נווה המושחת, בין היתר זרק לו כמה מילים בעראקית, כגון “בדאלק”. ומה קיבלנו? עוד שופט זבל שדוחה מאות עתירות בהינף יד על מנת שיתפנה לכתוב כמה פס”ד דגל.