לפנינו מאמר בנושא ניכור הורי פרי עטה של ענבל קיבנסון. ענבל קיבנסון נחשבת האורים ותומים – הגורו של הניכור ההורי בישראל. נוצר מצב ששופטים לא מעיזים לטפל באשה שמונעת מהאבא קשר מהילדים בלי להכניס לתיק את ענבל קיבנסון או מישהי מתלמידותיה לצורך אבחון טיפול.
כיצד נוצר ניכור הורי? בישראל ב 99% מהמקרים זה השופט או השופטת שיצרו את הניכור ההורי. מי שבאמת צריך טיפול זה לא ההורים אלא השופט דגרם ועודד את הניכור ההורי.
למה צריך טיפול בניכור הורי כשאפשר לבטל מזונות???
ה”טיפול” נועד לשכנע את האמא שבד”כ סובלת מקווי אישיות פסיכופטיים, אגואיסטים ונרקיסיסטיים להתחיל לעמוד בלוח הזמנים לחילופי זמני השהות שקבע השופט.
הגברים שבד”כ שמחים שמינו להם את קיבנסון חוטפים אכזבה רבה בסוף התהליך, גם כי נאלצו להיפרד מאלפי שקלים (אם לא יותר), גם כי זה נמרח חצי שנה עד שנה (אם לא יותר), וגם כי מהות הטיפול היא השארת הילדים אצל האישה, למרות שהגבר מקווה שה”טיפול” יסתיים בהעברת משמורת אליו.
אמנם בזכות ענבל קיבנסון הניכור ההורי שב תודעה אחרי כ 15 שנים בהם בתי המשפט התעלמו מהניכור ההורי וראו את המונח הזה כמקבילה למונח “תיאוריית גארדנר” שהפמינאציות הצליחו להכפיש ולשכנע את משרד הרווחה להתעלם ממנה.
בפועל כיום נדרשת לאבא שאשתו מונעת ממנו את הילדים הוצאה של עשרות אלפי שקלים והמתנה לטיפול ואבחון, וגם אז התוצאות לא ממש מלבבות.
יותר יותר אנו שומעים על מקרים שהאבא לא רואה את הילדים שלו 6, 7 8 ואפילו 10 שנים ויותר כשהתיק פעיל אצל שופטת משפחה שלא עושה שום דבר במשך שנים.
קיבנסון העלתה את הנושא לפרונט אבל סיבכה את ההליכים בסחבת ויוקר
בלי ענבל קיבנסון ותלמידותיה, כל מה שהיה נדרש זה לספור את מנין המפגשים שהאישה ביטלה, לפנות לבית המשפט בבקשת ביזיון ולהטיל על האם המנכרת קנסות או ביטול המזונות. מספיק ששופט היה אומר לאישה שתוך שבוע הילדים עוברים לבעל, והאישה היתה מטופלת היטב.
כיום האבא צריך להגיש בקשה לניכור הורי. השופט מורה לתגובת האם וזה לוקח חודש חודשיים. אח”כ השופט קובע דיון בעוד חודש חודשיים.
בדיון מתווכחים אם יש ניכור הורי און אין ואז מתחיל הויכוח על זהות המומחה – וגם זה לוקח חודש חודשיים. אז האישה בוכה שאין לה כסף והשופטת נותנת לה חודש חודשיים לבקש שהרווחה יממנו לה את הטיפול והאבחון. עד שהאישה משלמת את שכר הטרחה עוברים עוד חודש חודשיים ואז מתחילים הטיפולים וזה יכול לקחת חצי שנה. ממתינים לדו”ח של המטפל, ואז רבים על הדו”ח ומזמינים את המטפלת לחקירה, וגם זה לוקח חודש חודשיים.
לפעמים השופט מבטל את המינוי הראשון ומכניס לתמונה מומחה חדש ואז שוב פעם הכל מתחיל מהתחלה. כל אותו זמן אין שום סנקציות נגד האישה המנכרת, והיא ממשיכה להתנגד למסור את הילדים לזמני השהות עם האב, והאבא ממשיך להיות מנוכר ולא לראות את הילדים שלו.
הזוועה: במקום חקירות נגדיות והוכחות יש אבחון וטיפול של שנים
כך יוצא שבגלל המעבר של בתי המשפט מגישה של הוכחות וחקירות נגדיות, לגישה של “אבחון וטיפול”, במקום לבצע חקירות נגדיות בזמן אמת עם הוכחות בבית המשפט, הניכור ההורי מעצים ומחריף עוד יותר, הילדים גדלים ואז כבר אין סיכוי לתקן את המעוות כי כבר אי אפשר לכפות על הילדים המוסתים “לאהוב את האבא”.
עוד יותר אירוני זה שהאבא המנוכר נדרש לממן חלק ניכר מעלות הטיפול באישה המנכרת…..
לפי גארדנר, המושג “ניכור הורי” מתאר מצב שבו הורה אחד, בדרך כלל האם המחזיקה במשמורת, מסית את הילדים נגד ההורה השני, גורם להם להתנכר אליו ומביא למצב של התעללות רגשית בילדים שיכול להוביל להפרעות פסיכיאטריות.
גארדנר מצא במקריו שב-95% מהמקרים האשמות בדבר התעללות בילדים הן בדיות של אמהות וילדים הנגועים ב”תסמונת”. נזכיר שגם השופט אסף זגורי מנצרת אמר ש 90% מהנשים שטענו אלימות כלפיהן או כלפי הילדים נמצאו שקרניות בפוליגרף.
האויבים של ענבל קיבנסון
ענבל קיבנסון צברה לה לא מעט אויבים. אחד מהם הוא עו”ד יוסי נקר שפתח עליה ג’ורה עירקית גועלית ביותר. מדבריו אפשר ללמוד מדוע שיטותיה של ענבל קיבנסון לא מוצאות חן בעייני הפמינאציות.
הסיבה היא שקיבנסון פשוט צורחת עם הנשים המנכרות ומאיימת עליהם שיוציאו מהם את הילדים, ושהיא תזמין להן משטרה:
גם בזבלון האינטרנט “המקום הכי חם בגהנום” פתחו ג’ורה על ענבל קיבנסון.
ראו: https://אבא אלים, אמא “מנכרת”: איך השתלטה גישת הניכור ההורי על מערכת.
על הכתבה חתומה איזו מג’נונה בשם אביגיל ביטון.
אביגיל ביטון כותבת:
בישראל בתי המשפט בשיתוף פעולה עם משרדי הרווחה מאמצים את גישת הניכור ההורי בזרועות פתוחות. בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מינואר 2015, נדרש השופט שאול שוחט לנושא והגדיר את הניכור ההורי “תופעה המתגלית אצל ילדים להורים הנמצאים בסכסוך משמורת לגביהם, שבאה לידי ביטוי בהתנכרות של הילדים לאחד ההורים ללא כל צידוק לכך”.
בהמשך ציטט שוחט מכתביו של גרדנר, ועל אף שתיאר בפסק הדין כי התיאוריה זכתה גם לביקורת הוא הוסיף ש”עיון בפסיקה – ממחצית שנות ה-90 ואליך – מלמד כי בתי המשפט נדרשו לתורתו של גרדנר, ועשו בה שימוש בסכסוכי משמורת במקרים של סרבנות קשר קשה בין ילדים להוריהם ואף הורו על בסיסה על הוצאתם מידי ההורה לסביבה אחרת”. זאת ועוד: שוחט הבהיר כי “חרף הביקורת שנשמעה ונשמעת על תורתו של גרנדר – לא ניתן להתעלם מקיומה של התופעה בסכסוכי משמרות”.
באותו פסק דין הורה השופט שוחט להוציא את הילדים מהמשמורת של האם ולהעבירם למשמורת מלאה של האב בשל היותה “הורה מנכר”, ואף קבע שעליה לשלם לאב את הוצאות המשפט. פסק דין זה מהווה בסיס שעליו מסתמכים בתי משפט לענייני משפחה. כך קובע השופט ארז שני מבית המשפט בתל אביב: “פסק הדין הנ”ל הוא למעשה ההלכה המחייבת כיום“.
יתרה מכך: נשים המסרבות למשמורת משותפת בטענה של אלימות האב ואף גילוי עריות, מואשמות לא פעם בניכור הורי ונאלצות להתמודד עם מנגנון שלם העומד נגדן ושולל את עמדתן על הסף. גם כאשר ילדים בגיל ההתבגרות הם אלה המסרבים להיות בקשר עם האב עקב אלימות או פגיעות מיניות, האם מואשמת בהסתה ובניכור הורי ומערכת המשפט מטילה עליה אינספור סנקציות.
“הצטיירתי כמפלצת בבית המשפט”
במערך שתומך בגישת הניכור ההורי בארץ, שכולל שופטים, עורכי דין, ח”כים, עובדים סוציאליים ואבות – בולט שמה של ד”ר ענבל קיבנסון בר-און. בר-און היא ד”ר לחינוך באוניברסיטת חיפה. אין לה נגיעה לתחום הפסיכולוגיה והיא אינה פסיכותרפיסטית מוסמכת והיא אף אינה רשומה באגודה לטיפול משפחתי וזוגי. אין לה מומחיות לטפל והיא לא מוסמכת לבצע אבחונים נפשיים ורגשיים. כל זאת לא מפריע לה למתג עצמה כ”מומחית לניכור הורי” – תחום ללא תוקף מדעי כאמור – להרצות מול שופטים ולהכשיר עורכי דין ועובדים סוציאליים.
קיבנסון לא משתכרת רק מההכשרות שהיא מעבירה ומההרצאות באוניברסיטה. היא מרוויחה מטיפולים למשפחות שבצו בית משפט היא ממונה לתת עליהן חוות דעת וגובה מאות שקלים למפגש, זאת למרות ניגוד העניינים הברור ולמרות שהיא חסרת הכשרה טיפולית. אימהות חד הוריות משלמות מאות שקלים על מפגש “טיפולי” של פעם או פעמיים בשבוע. כמו במשנתו של גרדנר הן נאלצות להגיע למפגש עם ילדיהן, מה שמייקר את עלותו. צריך לומר: לא רק קיבנסון מספקת את השירותים האלה, אלא גם מי שינקו את תפיסתה. או יותר נכון את תפיסתו של גרדנר.
“במפגשים המשותפים מכריחים את בני הזוג לשבת יחד”, אומרת ס’. “במהלך המפגשים האלה המטפלות מאשימות אותי בניכור ובהסתה. המפגשים מאוד משפילים, הגרוש מטיח בי האשמות וקיבנסון מאשרת את ההאשמות ומסבירים לי כמה אני אם מנכרת ומסיתה. אם אני רוצה להגיד משהו קיבנסון סותרת אותי, מתארת אותי בכל מיני תיאורים פסיכולוגיים, ולא נותנת לקול שלי להישמע. אין במפגש הזה שום כלים להתמודדות עם הילדה או עם הסירוב שלה להיפגש איתו.
מעוזיה סגל – העו”ס המכוער בתמונה מעוזיה סגל מחוף אשקלון התראיין בטלוויזיה והסית נגד ענבל קיבנסון. הוא אמר שקיבנסון מפריעה לנשים לתפקד כאימהות על פי הדרך בה האימהות רוצות לממש אותה, ואם צריך להעיף את האבא מחיי הילדים אסור להפריע לה.
היחידה לחידוש הקשר של ענבל קיבנסון
בינתיים ענבל קיבנסון מצפצפת על הצ’ילבות שלה והיא הודיעה לאחרונה על הקמת ה”יחידה לחידוש קשר” המופעלת על-ידי עובדים סוציאליים הנותנים את המלצותיהם לבתי משפט, לאחר אבחון והערכה של המקרים המופנים אליהם. לדבריה:
“התפתחות “תסמונת הניכור ההורי” היא תוצאה של טיפול לקוי והטיה מגדרית במקרים של הניתוק ההורי על-ידי מערכות הרווחה והמשפט. זאת, למשל בשל מתן אמון בכל תלונת אישה בהליכי גירושים ואיתרוגה כמחויבת הגנה; וכן חוסר טיפול תקיף בתלונות-שווא ובעדויות שקר המוגשות לבתי המשפט למשפחה ולבתי הדין הרבניים, גם כאשר האם אינה ממלאת את ההחלטות השיפוטיות לקיום קשר. את המחיר הנורא הזה משלמים עשרות אלפי ילדים ומשפחותיהם המורחבות, גם בגלל תפיסה חברתית הרואה באבות אפריורית כהורים משניים.
גם מערכת שלמה שחרדה מאלימות פיזית או חלילה מרצח נשים, מתקשה לאבחן ולזהות מניפולציות שמופעלות עליה, ומתוך כך נכשלת בהתערבות מקצועית ושקולה במצבי משפחה סבוכים.
ההסתמכות האוטומטית על טענות צד אחד, במקרים שבהם מועלות טענות מדאיגות, מלמדת מחד על הדילמות הקשות להכרעה, אך גם על הטיה מגדרית המלמדת על טווח ביטחון שמרני, שאנשי מקצוע ושופטים לוקחים בנסיבות אלה. אלא שטווח ביטחון הוא הימור העלול לגרום להשלכות הרסניות כבדות-משקל כשיסודו בטעות.
PDF – המאמר של קיבנסון
ניכור הורי סקירת ספרות דר ענבל בר און
