EDNA LOGO 1

חנה ריש רוטשילד בעברה הפעילה קרמטוריום לגברים גרושים וכיום מגשרת באסכולה פמיניסטית נוחבתית בניגוד עניינים

חנה ריש רוטשילד קמטי הרשע והפמינאציה חרוטים על פרצופה המכוער

פעם היתה שופטת משפחה בשם חנה ריש רוטשילד.  הכלבה הזו היתה מתעללת בזדון בכל גבר גרוש.  משפילה אותם, מנתק אותם מהילדים שלהם.   ממש נוחבה פמיניסטית.

היום היא מוכרת את שירותיה כבוררת ומגשרת, אבל איזה גבר יכול לשכור שירותי נוחבה פמיניסטית עם שנאת גברים קלינית????

לשופטת הנבלה היו הסדרים צולבים עם שופטות משפחה אחרות, שכל אחת תיקח להתמחות את הבן או הבת של חברתה, ובעניני כינוסי דירות ומכירתן, כל שופטת ממנה את הבנים והבנות של החברה שלה, והשניה ממנה באופן צולב את הילדים של זו שמינתה את הילדים שלה.

קאפיש?  הבנתם איך המערכת עובדת?  בשיטת פולניה.  מאחורי הגב שלך, שודדים אותך.

לאחרונה העלתה הנוחבה הזו לפייסבוק תמונות חדשות המתעדות את קמטי הרשע החרוצים בפרצופה. נוחבה.  כבר אמרנו?

 

חנה ריש רוטשילד שופטת משפחה לשעבר שעשתה כסף ממינוי כונסים חברים שלה
חנה ריש רוטשילד שופטת משפחה לשעבר שעשתה כסף ממינוי כונסים חברים שלה

2

חנה ריש רוטשילד שופטת משפחה לשעבר מושחתת שסידרה קומבינות
חנה ריש רוטשילד שופטת משפחה לשעבר מושחתת שסידרה קומבינות

3

חנה ריש רוטשילד הפעילה קרמטוריום לגברים גרושים
חנה ריש רוטשילד הפעילה קרמטוריום לגברים גרושים

4

חנה ריש רוטשילד פמיניסטית רעילה פעילה בשדולת הווגינות
חנה ריש רוטשילד פמיניסטית רעילה פעילה בשדולת הווגינות

5

חנה ריש רוטשילד קמטי הרשע והפמינאציה חרוטים על פרצופה המכוער
חנה ריש רוטשילד קמטי הרשע והפמינאציה חרוטים על פרצופה המכוער

כתבה באתר ניוז 1 פורסם 11/2/2021

הקשרים הנסתרים של הבוררת ריש-רוטשילד

15 שנה שימשה חנה ריש-רוטשילד שופטת בית הדין לענייני משפחה ● כיום היא עוסקת בניהול הליכי גישור ובוררות ● בתקופה האחרונה נתנה פסק דין לטובת משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן ושות’, תוך הסתרת קשריה החבריים לבכירים בפירמה, וזאת למרות שהייתה מחויבת בכך ● בתגובתה ל-News1 מנסה הבוררת להצניע את קשריה עימם
מבוכה גדולה אירעה בבוררות חסויה אצל השופטת בדימוס חנה ריש-רוטשילד. הצדדים לבוררות: פירמת עורכי הדין היוקרתית גולדפרב זליגמן ושות’, שתבעה תשלומי שכר טירחה מלקוחה, כולל “דמי הצלחה”, על-אף התוצאות העגומות שהשיאו ללקוחה. זמן קצר לאחר שניתנה החלטת הבוררת הסתבר, כי בתקופת הבוררות התקיימו בין הבוררת לבין בכירים במשרד עורכי הדין קשרים חברתיים.

ריש-רוטשילד, שכיהנה 15 שנה כשופטת בית הדין לענייני משפחה (2013-1998), נתנה פסק דין לטובת פירמת עורכי הדין. אך מסתבר שהיא הסתירה, וממשיכה לא לגלות, את מלוא קשריה לבכירים בגולדפרב זליגמן – למרות שהייתה מחויבת לעשות כך כתנאי לקבלת הסכמת הצדדים.

במחצית שנת 2019 הורה השופט איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, להעביר סכסוך משפטי על שכר טירחה של שני משרדי עורכי הדין – אבנר זינגר ומשרד גולדפרב זליגמן – נגד א”א, אותה ייצגו קודם לכן בסכסוך גירושין עם בעלה לשעבר בבוררות אצל השופטת בדימוס ריש-רוטשילד.

שני המשרדים גבו מהלקוחה 50 אלף דולר, כל אחד, ומראש, ותבעו גם את “דמי ההצלחה” בתיק, למרות שבשורה התחתונה נכשלו – הלקוחה שלהם הפסידה וחויבה בהוצאות. דמי ההצלחה שנקבעו הם 10% לכל אחד משווי הרכוש שיותיר לה הגרוש. הציפייה הייתה שניתן למצוא רכוש רב שמחביא כביכול הגרוש, בן למשפחה עתירת נכסים. בסופו של דבר – ולמרות שידעו שיש להם קשיים ראייתיים להוכיח זאת בבית משפט – המשיכו בניהול התיק.

לאחר ההפסד בערכאה ראשונה, סירבה הלקוחה המיואשת והמרוששת מתשלומי שכר טירחה לעורכי דין לגשת לערעור. ולבסוף הגיעה בעצמה, בפשרה מחוץ לבית המשפט עם הגרוש, להסכמה, שישאיר לה לפחות את בית המגורים לששת ילדיה. כך נעשה. כאמור, שני משרדי עורכי הדין תבעו בבוררות להעביר לכל אחד מהם גם 10% משווי בית המגורים.

בתום הבוררות בתיק, ב-15 בדצמבר 2020, לאחר שגבתה חצי מיליון שקל שכר טירחה, פסקה הבוררת ריש-רוטשילד, שמשרדי עורכי הדין אכן זכאים ל-10% משווי בית המגורים. היא הגדילה לעשות וזיכתה אותם בכספים שכלל לא תבעו, ואף שיבחה את אמינות עורכי הדין מטעם משרד גולדפרב שהופיעו בפניה כעדים.

בימים אלה, ובעקבות פסק הבוררת נגד הלקוחה, מיהרו משרדי עורכי הדין והגישו בקשה להטלת עיקול על בית המגורים עד להסדרת החוב. לפני שנגיע לכך, הבה נחזור לתחילת הבוררות.

תצהיר ניגוד העניינים

עוד בטרם קיבלה לידיה את הסכמת הצדדים לבוררות – וכתנאי לקבלתו – חויבה הבוררת על-ידי בית המשפט למסור תצהיר על ניגוד עניינים אפשרי עם אחד או שני הצדדים (זינגר ומשרד גולדפרב זליגמן) כתנאי לקבלת הבוררות. היא שלחה מכתב ראשוני, שבו התייחסה למשרד זינגר. ריש-רוטשילד ציינה שבהיותה שופטת הופיע עו”ד זינגר בפניה, ולאחר פרישתה “נטל חלק מצומצם” בהליך גישור שהתנהל בפניה, אך מעבר לכך איך לה קשרים עמו.

היא הציעה לקבוע ישיבת קדם-בוררות, ועד אז אמור היה משרד גולדפרב גם לתת הסכמתו לנהל את הבוררות בפניה. בישיבת קדם הבוררות שנערכה ב-26.6.19, ולאחר שמשרד גולדפרב זליגמן נתן את הסכמתו, הופיעו נציגים ממשרד זינגר וגולדפרב זליגמן לדיון.

הבוררת פתחה את ישיבת קדם-הבוררות בגילוי נאות נוסף על משרד עו”ד זינגר, אך סכרה פיה, כך על-פי פרוטוקול הדיון, בכל הקשור לגילוי ניגוד עניינים אפשרי לגבי משרד גולדפרב זליגמן.

לשם חשיבות הפרת הגילוי, נצטט את הגילוי שאמרה לגבי משרד זינגר בלבד:

  • “קודם כל, אני רוצה לציין, כפי שציינתי בהודעה שלי לבית המשפט – אני מכירה את עו”ד זינגר ועו”ד קוברסקי (ממשרד זינגר, י.י). את עו”ד זינגר אני מכירה יותר, כי אנחנו מבוגרים יותר. אני מכירה אותו מהתחום כי שנינו עוסקים בתחום של דיני משפחה… לא היה בינינו קשר. אין בינינו קשר חברי מעבר לקשרים המקצועיים. אני רוצה לציין שכרגע לא מתנהל בפני שום גישור בוררות איזשהו שאנחנו מעורבים – המשרד שלו ואני. זה הדבר הראשון שרציתי להבהיר, ואני מניחה שאתם שהודעתם שאתם מסכימים למינוי, כל הצדדים בדקו את הדברים”.

עו”ד עדי כהן, פרקליטה דאז של הלקוחה הנתבעת, הבהיר כי הוא מסכים לבוררות על בסיס הצהרת הבוררת (לגבי גילוי זה): “אמרנו שאנחנו מסכימים על בסיס ההצהרה של גברתי”.

הבוררת ריש-רוטשילד: “אלה הדברים שהצהרתי. אתה יכול לבדוק. אני במיוחד חוזרת עליהם כרגע”.

כהן המשיך והדגיש שהם מסכימים לאור דברים אלו, ולא לגבי דברים אחרים שיתגלו אם יתגלו בעתיד: “אם זה על בסיס הדברים שגברתי אמרה, אנחנו לא נתעורר בעולם אחר אם יתעוררו דברים”.

ריש-רוטשילד הוסיפה לגבי עו”ד זינגר בלבד: “היינו יחד בהשתלמויות”.

לגבי קשריה עם משרד גולדפרב זליגמן, כאמור, מילאה פיה מים – לא נאמרה מילה ולא גילתה דבר, כך על-פי פרוטוקול הדיון, למרות שהייתה מחויבת בדין לנהוג כך.

 

ברכה לבבית ליום ההולדת
הברכה החמה ליום ההולדת [צילום: מתוך פייסבוק]

ב-4.7.19, שבוע בלבד אחרי פתיחת הבוררות, שבה לא גילתה על הקשרים לגולדפרב, פרסמה הבוררת על דף הפייסבוק של צביקה בר-נתן, אחד השותפים הבכירים במשרד גולדפרב זליגמן וחבר הנהלת הפירמה, ברכת מזל טוב ליום הולדתו, ברכה יוצאת דופן בהתלהבותה המסגירה את חיבתה וחברותה הקרובה עם בר-נתן.

ריש-רוטשילד אף טרחה להכין סרטון וידאו קצר המורכב מתמונתו של עו”ד בר נתן שעליה כתבה: “לצביקה יום הולדת שמח בריאות הצלחה ואושר” [ראו צילום מסך] ואותה פרסמה בדף הפייסבוק שלו, כך שכל חבריה וחבריו יכלו לראותם על ה’פיד’.

סביר להניח שברכה נלהבת שכזאת נובעת מהיכרות קרובה שלא החלה שבוע לפני. גם אם שכחה לציין זאת בישיבת הבוררות הראשונה, פרסום מודעת הברכה היה אמור להזכיר לה את הכרותה עם משרד גולדפרב ולהציף זאת בישיבה השנייה. אולם השופטת בדימוס המשיכה בבוררות תוך התעלמות מהקשר.

לאחרונה, עם גילוי זה, נערכה עמה שיחה במסווה על קיום הליך גישור אפשרי עתידי בין בעל ואישה. המתקשרת ציינה כי עו”ד צביקה בר נתן הפנה אותה. הבוררת לא אמרה דבר ולא הכחישה את ההכרות עמו. במהלך השיחה אף טרחה לציין: “אם צביקה בר נתן שלח אותך, אז זה בסדר”.

לא רק זאת: במהלך הליך הבוררות, שיתפה בדף הפייסבוק שלה, הגלוי לעיני כל חבריה, רשומות לא מעטות של עו”ד בר נתן (שיזם כינוס משפטנים בהגנה על מערכת המשפט) ובאחד מהם ציינה: “כל הכבוד לעו”ד בר נתן”.

גם ביום ההולדת של עו”ד בר נתן, כעבור שנה, ב-4.7.20, בעוד הבוררות עדיין מתנהלת, טרחה הבוררת ריש-רוטשילד לפרסם על דף הפייסבוק שלו כרזה ציבורית עם רקע כחול בולט ועליה כתוב “מזל טוב”.

 

מודעת התנחומים
שותפה למודעת הניחומים הממומנת

ב-9.1.20, בעוד הבוררות עדיין מתנהלת, נפטר אחד משני ראשי פירמת משרד גולדפרב זליגמן, עו”ד אלי זהר (שייסד את משרד זליגמן וכיהן עד מותו כיו”ר משותף של פירמת גולדפרב זליגמן). ריש-רוטשילד, בעלה עו”ד דידי רוטשילד וקבוצה מצומצמת של משפטנים, חבריה הקרובים של האלמנה – עו”ד נילי זהר – פרסמו למחרת היום מודעת אבל בתשלום גליון יום שישי של עיתון ידיעות אחרונות שכותרתה: “לחברתנו הנכבדה נילי זהר”. הבוררת היא חברתה לפייסבוק של נילי זהר [ראו צילום מודעת האבל].

בחיפוש ברשת האינטרנט נמצא עוד שהשופטת ריש-רוטשילד למדה משפטים לתואר שני עם עו”ד ראיק חורי, שותף במשרד גולדפרב זליגמן, שנמנה גם כן על חבריה של הבוררת בפייסבוק.

הנה-כי-כן, עולה שלבוררות בדימוס ריש-רוטשילד קשרים חבריים עם שני בכירים במשרד גולדפרב זליגמן ועם אלמנתו של ראש המשרד, אך היא לא טרחה לציין זאת, כמתחייב על ידה כדין, בטרם החלה בהליך הבוררות. זאת בעוד שאת קשריה המקצועיים עם משרד זינגר, שנמצא ברף הקשרים הפחות קרובים, היא כן טרחה לציין.

בעקבות הגילויים, הגיש בימים האחרונים לבוררת עורך הדין רונן סטי, פרקליטה של הלקוחה, “בקשה למתן גילוי נאות”, שבה התבקשה ריש-רוטשילד לתת גילוי נאות על כל קשר למשרד גולדפרב זליגמן, במיוחד לאור העובדה שלא עשתה זאת בטרם החלה הבוררות.

השופטת בדימוס הגיבה בכתב והדפה את הטענת נגדה. לדבריה, “… הח”מ כבר נתנה גילוי נאות טרם שהיא קיבלה על עצמה את ניהול הבוררות”.

הנה, גם כאשר ניתנה לה הזדמנות נוספת, נמנעת הבוררת מגילוי האמת בקשר ליחסיה החברתיים למשרד גולדפרב זליגמן.

בפסק דין מנורה שנתן שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר, בהליך שבו אישר ביטול פסק בורר בשל הפרת חובת גילוי, קבע כמה קביעות שיפות לענייננו.
בהן – אם בורר מפר את חובת הגילוי ניתן לבטל את פסיקתו אפילו אם לא נפל בה פגם משפטי.

דנציגר כתב בנימוקיו:

  • “לצד זאת, וזהו העיקר, יש להוכיח כי ישנה אפשרות סבירה כי אילו הצד שנפגע מאי-גילוי המידע היה מודע לקיומו, הוא לא היה מסכים להתדיין בבוררות כלל, או לפני הבורר המסוים… על המבקשים לשאול את עצמם, כיצד היו חשים אילו היו בכובעה של המשיבה, ורק בדיעבד היו מתגלים להם כל פרטי המידע שפורטו לעיל. בית המשפט צדק גם בקביעתו, כי הוכח שקיימת אפשרות למעלה מסבירה כי אילו המשיבה הייתה יודעת את כל המידע היא לא הייתה מסכימה מלכתחילה למינוי הבורר”.

אנקדוטה משעשעת:
בפסק דין שקיבלה הנשיאה לשעבר דורית ביניש (תיק ע”א 7573/08) אומצה פסילת שופטת מלדון בתיק שבו אחד הצדדים היה בעלה של הבוררת, עו”ד דידי רוטשילד – שערער כי רצה למנוע את פסילתה, בין היתר בטענה ש”השופטת שפסלה עצמה הייתה רק פעם אחת בניחום אבלים אצל אשתי…”

 

ריש-רוטשילד: קשרים רגילים

בתגובה לשאלות News1 מסרה הבוררת את התגובה הבאה:

“אין ולא היו לי קשרים חברתיים כלשהם, לא עם עו”ד צביקה בר נתן לא עם עו”ד אלי זהר ז”ל, וגם לא עם רעייתו גב’ נילי זהר תבדל”א. לא למותר לציין, כי במהלך השנים הארוכות מאז קיבלתי רשיון עריכת דין (1984), לרבות בתקופת כהונתי כשופטת בבית המשפט לענייני משפחה (מאז 1998), מטבע הדברים נפגשתי עם עו”ד צביקה בר נתן, עם עו”ד אלי זהר ז”ל ועם רעייתו גב’ נילי זהר תבדל”א באירועים ובכנסים מקצועיים, וכן באירועים תרבותיים כקונצרטים, אופרות וכיו”ב.

“כמו-כן, לאחר פטירתו של עו”ד אלי זהר ז”ל הלכתי ל’שבעה’ לנחם את רעייתו, העוסקת בגישור בענייני משפחה, ואכן השתתפתי במודעת תנחומים, אותה יזמו מספר עורכי דין בתחום דיני המשפחה בעקבות פטירתו. למיטב זכרוני עו”ד נסים שלם.

“כאמור לעיל, מעבר לאמור, אין ולא היו לי קשרים אישיים, חברתיים או אחרים כלשהם עם מי מהמנויים לעיל”.

כפי שמתחוור לעיל, השופטת מאשרת עתה, למעשה, את העובדות שנטענו נגדה. דבר שלא גילתה קודם לכן. ברי, כי לו הייתה נותנת גילוי נאות בטרם קיבלה על עצמה את הבוררות, היו יכולים בעלי הדין לשקול עמדתם ולהחליט בהתאם. הבעיה עם הבוררת הנכבדה הינה בעיקרה הסתרת המידע מבעלי הדין, דבר שמעורר חשד ועלול להכתים את ההחלטות שקיבלה לטובת פירמת עורכי הדין ולרעת א”א.

 

https://www.news1.co.il/Archive/002-D-146371-00.html

Views: 11

One Comment

  1. אף פעם לא החזקתי מרוטישלד כאשה ישרה . פרשת ראובן פינקו אשי ישר הלוחם בשחיתת במערכת המשפט החלה בתיק שהתנהל בפניה. על כל פרשה שמתפרסמת לרוב יש פרשות נוספות שלא מתפרסמות ימים יגלו לנו אם פרשות נוספות יפורסמו .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מי מכיר את האישה הזאת?




This will close in 25 seconds