בשקט בשקט מובילים העו”סים בזבוז ענק של כספי ציבור על פרוייקט ניסיוני של  “קהילה מיטיבה”.  זו מילה מכובסת להתערבות של הקהילה בחיי הפרט, והעו”סים הם אלה שרוצים לפקח על זה, לאסוף נתונים על האזרחים, וכמובן לייצר ג’ובים חדשים לעו”סים “עו”ס קהילה מיטיבה”….  במילים פשוטות:  ריגול סוציאלי על האזרחים. 

במסמכים שלהם הם אומרים במפורש ש”קהילה מיטיבה” פירושו “התערבות סוציאלית” בחיי הפרט.  כמה כסף שפכו במשרד הרווחה על המחקר המקדים לא ידוע, אבל נראה שמדובר בהון תועפות.

שימו לה כמה פעמים הם חוזרים על הרעיון שכדי ליצור קהילות מיטיבות, צריך לבצע “מחקרים על מאפייני האזרחים בקהילות, לאסוף נתונים, ולייצר מדדים”.  לטענתם המדדים ישפרו חוסן קהילתי ומוביליות חברתית.

כשהם אומרים “מדדים” זה אומר שהם צריכים לרגל על אזרחים ולאסוף על אזרחים “מאפיינים”.

וכשהם אומרים “מוביליות חברתית” זו הבטחת שווא שהם יצליחו להרים אנשים שחיים בעשירון התחתון לעשירון העליון בגלל פעילות בקהילה, כגון נטיעת עצים בגינות ציבוריות.  איזה חרטא.

רוב המחקרים שמופיעים באתר שהקים יעקב מרגי שר הרווחה על “קהילה מיטיבה” מגיעים ממכון שנמצא בטכניון “מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית” ומי שדומיננטית שם היא דינה זילבר.  (דינה זילבר אמרה על השופט יוסף אלרון שהציע עצמו לנשיאות העליון שהוא כתם זפת“).

ממש יופי שיעקב מרגי שמרגי משתף פעולה עם הצרעת הזו דינה זילבר.  יחד עם זילבר פעילים במכון ברק מדינה ומרדכי קרמניצר.

רוצים להיות שפני ניסיון?  גשו לממונים ברווחה על “קהילה מיטיבה”

מדובר בפרויקט שממומן ע”י גורמים אמריקאים שרוצים להשתמש באזרחי ישראל כשפני ניסיון, לאסוף מידע פרטי על אזרחים במסווה של דאגה לחוסן קהילתי.

מספרים שטויות על זה שמשרד הרווחה יעודד שכנים להתקהל ביחד, וליצור קהילה שיחד יוכלו לקושש עשבים בגינות ציבוריות, אבל בפועל יעשה מיפוי ואיסוף נתונים, מי האזרחים הפעילים, מי האזרחים הסוציומטים, והמדינה תוכל לפתוח תיק רווחה על כל מי שנכנס לתכנית, וכל מי שעליו מרכלים בתוך התוכנית.

התכנית היא בעצם גרסה חדשה של מישטור האזרחים באמצעות הלשנות כמו שהיה בסקוריטטה ובשטאזי שאזרחים מלשינים על אזרחים וקוראים לזה “אזרחות טובה”.

מי רוצה לחיות במדינה שאזרחים הופכים שטינקרים אחד על השני????

המלצה של עדנה קרנבל:  STAY AWAY.

בתאריך 14/3/2024 פורסם במקומון של פ”ת כי “הושקה התכנית ‘קהילה מטיבה’ בפתח תקווה”.

לפי הדברים שפורסמו “השבוע הושקה התוכנית “קהילה מיטיבה” בפ”ת, תכנית משותפת לשירות לעבודה קהילתית במשרד הרווחה, הג’וינט, קרנות הביטוח הלאומי ביחד עם קרנות פילנטרופיות שונות (רש”י, שח”ף, יד הנדיב ועוד) וארגוני חברה אזרחית.

קהילה מיטיבה הינה פיילוט ארצי – תכנית אסטרטגית לחיזוק הקהילתיות, הפועלות לקידום מוביליות חברתית, חוסן ושיפור איכות חיים מינקות ועד זקנה, במציאות המשתנה של המאה ה-21.

התוכנית משותפת למשרד הרווחה והביטחון החברתי, הג’וינט, קרן רש”י, קרן שח”ף, יד הנדיב, קרנות הביטוח הלאומי והחברה למתנ”סים, יחד עם כלל הגורמים הרשותיים – מינהל חברה וקהילה, מנהלת כרמים, מקפ”ת ומינהל חינוך. את התוכנית יוביל אלעזר קורנפלד, עובד סוציאלי קהילתי באגף לשירותים חברתיים”.

הביטו כמה עו”סיות קרציות מתעסקות בשטות הזו בפתח תקוה…

https://www.ptnow.co.il/articles/16840/

העו”סיות הקימו אתר שמלא בזבל מילולי שלא מגלה כלום

המעוניינים להבין במה מדובר מופנים לאתר שכולו מלא בז’רגון מקצועי, ולא ניתן להבין ממנו כלום.

למשל “באמצעות מהלך שיתופי ורב מגזרי, אנו פועלים לחיזוק קהילות מקומיות מהפריפריה החברתית- גאוגרפית בחברה הישראלית, לטובת קידום המוביליות ושיפור איכות החיים של חבריהן”… “התבצעו תהליכי חשיבה ולמידה על-ידי צוותי משימה רב מגזריים עם מומחיות ומומחים בשדה הקהילתי”.

ועוד “‘קהילה מיטיבה’ הוא מהלך אסטרטגי לקידום קהילות מיטיבות במאה ה-21….קהילה מיטיבה פועלת לחיזוק קהילות מקומיות מהפריפריה החברתית- גיאוגרפית בחברה הישראלית, באמצעות תהליך משתף ורב מגזרי, לטובת קידום המוביליות ושיפור איכות החיים של חבריהן, מלידה ועד זקנה”….. “

“מחקרים מראים שלקהילה הגיאוגרפית המקומית יש אימפקט עמוק במיוחד על ההתנהגות האנושית ועל חיי חבריה, במגוון תחומי חיים. חוסן קהילתי מהווה מקור משמעותי לחוסנו של הפרט ועל כן, לסביבת המגורים ולקהילה השפעה נרחבת על רמת המוביליות של הפרט ועל איכות חייו.   למעשה, המחקר מזהה 12 גורמים של מאפייני סביבת המגורים המשפיעים על רמת המוביליות של הפרט, ביניהם: אמון, חיבוריות ותחושת שייכות, מעורבות אזרחית, מסוגלות קולקטיבית ועוד.   התארגנות קהילתית מקומית נמצאה במחקרים כתורמת להפחתת פשיעה לשיפור ההישגים החינוכיים, לקידום הבריאות ולהגברת איכות החיים והמוביליות במרחבים העירוניים”.

“הוגדרו ארבעה קריטריונים מרכזיים לבחירת פרקטיקות מיטיבות:  איכות (effectiveness) יש בה כדי לתרום באופן משמעותי לקידום מודל קהילה מיטיבה בישראל ולמימוש תוצאות מנבאות אימפקט בתחומי המוביליות החברתית, החוסן הקהילתי ואיכות החיים, עקביות ( consistency) – פרקטיקה בעלת פוטנציאל לחזור ולהישנות. קריטריון זה איננו אמור לשלול אפשרות לחדשנות ויצירתיות בהופעת פרקטיקות חדשות.  הכללתיות/גנריות ( Generalizability) – יישום והתאמה במגוון רחב של קהילות, תוך התאמה סבירה למאפיינים של כל קהילה, עלות -תועלת (Cost-Effectiveness) – הפרקטיקות הן בעלות יחס עלות-תועלת חיובי”.

האמת לא התרשמנו.  בולשיט בזארגון מליצי.  מאמבו ג’אמבו.  מדברים גבוהה גבוהה ובפועל אין שום הסבר למה שהמדינה תבזבז כסף על השטות הזו.  להקים צוותים מיותרים, לבזבז כוח אדם.  להקים אתר אינטרנט, להקים צוותים, להכין מצגות, לצלם סרטוני הסברה.  תגידו… יש לרווחה כסף מיותר??????

זבל מילולי נוסף מופיע באתר שלהם https://www.kehila-meitiva.org/about

מה הקשר הכלכלי בין משרד הרווחה ל”מוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות ציבורית” שבטכניון?

רוב הפרסומים באתר חתומים ע”י מוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות ציבורית. המוסד נמצא בטכניון והמנהל שלו הוא שמעון מרום,  CEO.  פעילה דומיננטית ודמונית במכון היא דינה זילבר.

מוסד שמואל נאמן טוען שהם “מכון מחקר למדיניות לאומית המתמקד במחקרי מדיניות בתחומי מדע, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, סביבה, כלכלה, בריאות, חברה, אנרגיה ותשתיות בישראל.  המוסד הוקם בטכניון בשנת 1978 על מנת לסייע בבעיות לאומיות בתחום הפיתוח הכלכלי, המדעי והחברתי של ישראל, ובחזונו להיות מוסד מחקר מוביל לקבלת החלטות אשר תשפענה על החוסן החברתי והלאומי, ועל התפתחותה הכללית של  מדינת ישראל”…..

בינואר 2024 צוות המכון דינה זילבר,  פרופ’ עלי זלצברגר,   ד”ר יעל כהן-רימר,   פרופ’ ראובן כץ,   פרופ’ ברק מדינה,   פרופ’ מרדכי קרמניצר,   פרופ’ מיכאל בירנהק,  רינת קליין פרסמו פמפלט על חשיבות השמירה על הדמוקרטיה בשעות חירום.

מה מפריע להם?  שאי תשתית דוקטרינרית להגנה על זכויות יסוד במצבי חירום…….  הנה תקציר….

מוסד שמואל נאמן פמפלט שמירה על הדמוקרטיה בשעות חירום 1-2024

לאתר המוסד:

https://www.neaman.org.il/Home

הנה סרטון הסברה של קהילה מיטיבה מבית היוצר של עו”ס דליה לב שדה:

בסרטון מופיעה הזונה הסוציאלית הראשית שאחראית לבזבוז הזה, דליה לב שדה, ראש אגף משאבי קהילה, שאומרת “רצינו לייצר תהליכים של מדידה משותפת,  לראות איך אפשר ללמד אחד מהשני, מעשיה משותפת.  עלינו על משהו שהוא חיוני לשטח”.

מישה מאמין לה?  בכל מה שנוגעת עו”ס היא רק הורסת.

https://youtu.be/rXBW8LJyWBc

ראו כאן את אחד המסמכים מתוצרי המחקר המקדים – פרקטיקות מיטיבות לקהילה מיטיבה לקידום מוביליות חברתית וחוסן חברתי

שימו לב כמה פעמים הם חוזרים על המילה “מיטיב”.  זה מיטיב וזה מיטיב.  מרוב “מיטביות” המסמך חשוד בכוונות זדוניות שאותם מסתירים מהציבור באמצעות מילים מפוצצות.

מכיון שהמחקר ממומן בחלקו ע”י אמריקאים, לא מן הנמנע שזהו פשוט ניסיון חברתי על בני אדם, כשבני ובנות ישראל משמשים שפני ניסיון.

PDF – פרקטיקות מיטיבות בקהילה מיטיבה

PDF – איפיון המושג קהילה מיטיבה

ראו כאן מסמך של “מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית” המגדיר מה זה “איפיון המושג קהילה מיטיבה”

מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית איפיון המושג קהילה מיטיבה

PDF – מדדים של קהילה מיטיבה

PDF – קהילה מיטיבה תכנית אסטרטגית

על המסמך הזה חתומים איריס פלורנטין סמנכ”לית במשרד הרווחה, אריאל לוי מנכ”ל ג’וינט אשלים ומיכל כהן מנכ”לית קרן רשי.