פשוט לא יאומן שמשטרת ישראל עדיין מחפשת סוחרי גראס זעירים ודורשת מאסרים של 3 שנים על עסקאות קטנות של 100 ש”ח לגרם. זו פשוט צביעות ממדרגה ראשונה שהמשטרה רודפת אחרי ה”סוחרים” הזוטרים (אלה שמארגנים סידור לחברים שלהם), כאשר כל צמרת המשטרה כולל אלה שיוצאים לדימוס משקיעים בחברות לגידול ומכירה של קנביס רפואי, כולל אהוד ברק שגם הוא מושקע בחברות קנביס רפואי. אז שולחים עו”ד זוטר לבית המשפט לקשקש ש”במעשיו פגע הנאשם במאמצי המדינה למנוע את הפצת הקנביס, שהוא צמח שבו חומרים פעילים פסיכואקטיביים המשפיעים על התודעה ועל הכישורים הקוגניטיביים והמוטוריים. חומר זה מוגדר כיום בפקודת הסמים המסוכנים כסם אסור בהחזקה ובשימוש ללא היתר, קל וחומר שאסור לסחור בו”, אבל צמרת המשטרה כולל אלו שבדימוס מושקעת בהפצת אותו קנביס. https://מהמשטרה לקנאביס: יוחנן דנינו מונה ליו”ר טוגדר https://יורם אוחיון מפקד מרחב ירקון לשעבר נכנס לעסקי הקנאביס: “בעד לגליזציה”, https://קנאביס הביא את אהוד ברק למקום הרביעי בצמרת מקבלי השכר בבורסה …,

כשמעמידים לדין את הסוחרים הפושטים, תובעים משטרתיים כמו יהונתן גנץ טוענים שהחומר מסוכן ושהמדינה מחוייבת למגר את השימוש בקנביס, אבל כשאותם שוטרים משקיעים בחברות הקנביס, בפרוספקטים שלהם הם כותבים שלחומר יש סגולות רפואיות, כולל הקלת כאבים ושיכוך תופעות לוואי של מחלת הסרטן. צביעות יותר גדולה מזו – אין.

בתמונה: עו”ד חן כינור ראש מערך התביעות המשטרתיות של כל מחוז תל אביב, מי ששולחת שוטרים לצוד אזרחים שמעשנים גראס כדי לייצר פרנסה למשטרה ולשופטים. מדובר בבהמת מגדר פמינאצית ידועה.

פה התובע המשטרתי יהונתן גנץ דרש מהשופט איתי הרמלין להטיל 3 שנות מאסר על 40 מכירות של גראס בכמויות זעירות – עסקאות של 100 ש”ח עד כמה מאות שקלים ל”מכירה”, בטענה שזה חומר מסוכן מאוד. קשה שלא להבין איך השופט איתי הרמלין לא צחק לתובע המשטרתי הזה בפרצוף. יהונתן גנץ דרש לראות בכל עסקה כמעשה עברייני עצמאי, ולגזור מתחם עונש לכל עסקה ועסקה בנפרד. מדובר בשטות והבל שחוזרים על עצתמם פעם אחרי פעם. החוק ברור. מדובר בעבירה אחת מרובת פרטים ולא בעבירות שונות ונפרדות, ולכן גזירת העונש היא פעם אחת ולא כמספר העסקאות. ובכל זאת התביעה תמיד מנסה את מזלה, למרות שהחוק והפסיקה אומרים אחרת, והשופטים עוד נותנים לתובעים המשטרתיים הנבלות הללו להמשיך ולטעון את השקרים וההבלים שלהם.

אנו מצטערים שעו”ד יהונתן גנץ צריך להשתפשף בפרקליטות בהגשת תיקים כל כך זוטרים ומטופשים. ככה בפרקליטות משפשפים את “פרחי הפרקליטות” על דמם של האזרחים. הבעיה היא שאלו לו “פרחי פרקליטות” – אלו צמחי טרף שמשתוקקים לראות דם, דם ועוד דם של האזרחים.

פ 37694-03/15 מדינת ישראל נ’ נתנאל אלקיים

1.         הנאשם הורשע לפי הודאתו בעובדותיו של כתב אישום מתוקן ב-21 אישומים של סחר בסמים ובאישום נוסף של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. מכתב האישום שבעובדותיו הודה, עולה כי הנאשם וחברו עמית כרמי ניהלו רשת להפצת חשיש ומריחואנה^[1]. הנאשם קיבל הזמנות מלקוחות והכין את הסמים וכרמי היה מוסר את הסמים ללקוחות ומעביר את התשלום לנאשם. כתב האישום מציין קיומן של יותר מארבעים עסקאות שבהן מכרו הנאשם וכרמי סמים (המספר המדויק גדול יותר ואינו ידוע). רק לגבי חלק מן העסקאות מפרט כתב האישום את הכמויות שבהן מדובר ואת הסכומים ששולמו. במקרים שלגביהם צוינו הפרטים, כמויות המריחואנה שנמכרו נעו בין 4 גרם ל-14 גרם (ברוב המקרים הכמות הייתה בין 4 ל-8 גרם). כמות החשיש שנמכרה הייתה של אצבע או שתיים בכל פעם שנמכר. כל גרם מריחואנה נמכר בכ-100 ₪. למעט עסקה אחת, כל העסקאות שמועדיהן פורטו בכתב האישום בוצעו במשך חודש וחצי שבין 15.1.2015 ל-27.2.2015. עסקה נוספת בוצעה חודש קודם לכן. מועדיהן המדויקים של רוב העסקאות אינם ידועים. לטובת הנאשם יש להניח כי מועדיהן לא חרגו במידה משמעותית ממסגרת הזמן של העסקאות שמועדיהן ידועים. אף התובע בטיעוניו לעונש תיאר את המסכת העבריינית ככזו שהתרחשה בין דצמבר 2014 לפברואר 2015 (כלומר, במשך 3 חודשים). בעת מעצרו ב-27.2.2015 החזיק הנאשם בכ-300 גרם חשיש ובכ-400 גרם מריחואנה.

2.         במעשיו פגע הנאשם במאמצי המדינה למנוע את הפצת הקנביס, שהוא צמח שבו חומרים פעילים פסיכואקטיביים המשפיעים על התודעה ועל הכישורים הקוגניטיביים והמוטוריים. חומר זה מוגדר כיום בפקודת הסמים המסוכנים כסם אסור בהחזקה ובשימוש ללא היתר, קל וחומר שאסור לסחור בו.

קביעת מתחם העונש ההולם:

3.         התביעה סבורה כי יש לראות בכל אחת מעסקאות המכירה משום אירוע נפרד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. בעניין זה הפנתה התביעה לרע”פ 4687/15 אייל פלג נ’ מדינת ישראל (2015) שבו נדחתה בקשת רשות ערעור כשהשופט ג’ובראן ציין שהתייחסות לכל עסקת מכירה כאירוע נפרד היא מחמירה מדי, אך התייחסות לכל העסקאות כולן כאירוע אחד היא מקלה מדי. יש לציין כי באותו מקרה מדובר היה במי שסחר בסמים במשך שנתיים וחצי והשופט ג’ובראן התחשב בעובדה זו. יתר על כן, כאשר בית המשפט העליון אינו נותן רשות ערעור, יש לראות את האמור לגוף הערעור כהערה שאין לה מעמד נורמטיבי של הלכה מחייבת. ההלכה המחייבת בהקשר זה היא זו שפסק בית המשפט העליון בע”פ 4910/13 אחמד בַּני ג’אבֶּר נ’ מדינת ישראל (2014), שלפיה המבחן האם סדרת מעשים תחשב לאירוע אחד או למספר אירועים הוא בשאלה האם המעשים קשורים ביניהם קשר הדוק.

4.         אני סבור שבמקרה זה, שבו מדובר בשני אנשים שהפעילו במשך 3 חודשים רשת למכירת קנביס בכמויות קטנות בכל פעם והחזיקו לשם כך בכמות לא מבוטלת של סמים, יש לראות את המעשים כולם כאירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם. כפי שהסבירה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק הדין בעניין בַּני ג’אבּר, פיצול סדרת מעשים שכזו למספר אירועים אינה נכונה נורמטיבית ורק מכבידה על בית המשפט בקביעת העונש. בהקשר זה יש לציין, שאין כל קשר בין המתחם שבין 8 חודשים מאסר בפועל ל-18 חודשי מאסר בפועל שביקש התובע לקבוע לכל אחד מן האישומים, לבין העונש הכולל של 3 שנות מאסר שביקש לגזור על הנאשם בגין כלל המעשים, שהיה נמוך משמעותית מסכום העונשים המקלים ביותר שניתן היה לגזור על הנאשם לפי המתחמים הנפרדים שהציע. במצב דברים זה לא ברור כלל איזו תועלת צומחת לדעת התביעה מהתייחסות לכל אישום כאירוע נפרד שבגינו היא מציעה מתחם נפרד של עונשים הולמים.

5.         כבסיס לרמת הענישה הנוהגת בעבירות מעין אלה שבהן הורשע הנאשם התייחסתי לחלק מגזרי הדין שאליהם הפנו הצדדים. בת”פ (כפר סבא) 26856-05-16 מדינת ישראל נ’ רמי  (2018) נקבע מתחם עונש הולם שבין 18 ל-40 חודשי מאסר בפועל למי שהורשע ב-73 מקרים של סחר בסמים (גזר הדין אושר בעפ”ג (מחוזי מרכז-לוד) 48325-02-18 מדינת ישראל נ’ רמי  (2018)). בת”פ (פתח תקווה) 51036-08-15 מדינת ישראל נ’ אביחי נהרי (2017) נקבע מתחם עונש הולם שבין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל למי שסחר בכארבעים הזדמנויות בחשיש ובקנביס. בת”פ (פתח תקווה) 29011-08-16 מדינת ישראל נ’ מיכאל ליפצר (2017) נגזר עונש של שלושים חודשי מאסר בפועל על מי שסחר בסמים ביותר מארבעים הזדמנויות. בעפ”ג (מחוזי מרכז-לוד) 23775-04-15 מדינת ישראל נ’ ציון ניצן מדמון (2015) גזר בית המשפט המחוזי שנתיים מאסר בפועל על מי שהורשע בכך שב-16 הזדמנויות מכר חשיש ומריחואנה (לרבות לקטין). בת”פ (ירושלים) מדינת ישראל נ’ חיים עוזר וינברג (2017) נקבע מתחם שבין 12 ל-48 חודשי מאסר בפועל למי שביצע כ-20 עסקאות סמים. ברע”פ פלג שהוזכר לעיל נגזר עונש של 18 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע עשרות רבות של עסקאות סמים.

6.         משמעותית ביותר לקביעת מתחם העונש ההולם היא העובדה שעונשו של עמית כרמי, שותפו של הנאשם לביצוע העבירות, נקבע בבית המשפט המחוזי ל-15 חודשי מאסר בפועל (עפ”ג (תל אביב) 25590-10-16 עמית כרמי נ’ מדינת ישראל (2017). כתב האישום שבו הורשע כרמי היה דומה בחומרתו לזה שבו הורשע הנאשם שבפניי, אך מעט קל יותר שכן בניגוד לאופן הצגתו בכתב האישום שבפניי, שם הוצג כרמי כמי שפעל ברשת הסמים תמורת משכורת ולא כשותף וגם לא יוחסה לו החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית שיוחסה לנאשם שבפניי. מקריאת גזר הדין של כרמי בבית משפט השלום וההכרעה בערעור בעניינו נראה כי בית המשפט מצא נסיבות מקלות בעניינו, אך לא סטה ממתחם העונש ההולם. כלומר, יש לראות בעונש שהוטל כנמצא בקצה התחתון של מתחם העונש ההולם הרלבנטי למעשיו.

7.         לנוכח נסיבות ביצוע העבירות על ידי הנאשם שבפניי ורמת הענישה הנוהגת כפי שתיארתי לעיל אני קובע כי מתחם העונש ההולם למעשיו של הנאשם הוא בין 16 ל-36 חודשי מאסר בפועל.

נסיבותיו האישיות של הנאשם ותסקיר שירות המבחן

8.         מן הראיות שהוצגו בפניי ומתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם מצטיירת תמונת חיים מורכבת. אביו של הנאשם, שנפטר לפני כחמש שנים, היה מכור לסמים ולהימורים והִווה מודל שלילי עבור הנאשם, שהחל בעצמו להשתמש בסמים כבר בגיל 13. בגיל זה גם אובחן הנאשם כלוקה בלקויות למידה, אך מעולם לא טופל. הוא הצליח לסיים את בית הספר, אך ללא תעודת בגרות (נבחן חלקית בלבד). גם את שירותו הצבאי לא הצליח לסיים אלא שוחרר ממנו חודשים ספורים אחרי גיוסו בשל אי התאמה לשירות צבאי. הוריו התגרשו כשהיה הנאשם בן 4 ואביו לא שמר על קשר רציף עם ילדיו ולא גילה בהם עניין. אמו נאלצה לעבוד שעות ארוכות כדי לפרנס את המשפחה. כתוצאה ממצב דברים זה גדל הנאשם בתנאים של הזנחה פיזית ורגשית. בגיל 18 הצטרף הנאשם לעסקו של אביו בניסיון להתקרב אליו, אך בעקבות זאת הסתבך בחובות כבדים שלא השתחרר מהם עד היום. במשך השנים עבד בעבודות שונות.

9.         מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם נטל אחריות מלאה למעשיו ותיאר את הרקע ההתמכרותי למעשיו, שהתבטא בצריכה יומיומית ומסיבית של סמים. את הפנייה לסחר בסמים הסביר בניסיון לזכות ברווחים קלים ומהירים לכיסוי חובותיו. לדבריו, בעת שעבר את העבירות לא נתן את הדעת לאופי מעשיו, לחומרתם ולסיכונים הנשקפים מהם. בפני שירות המבחן הביע חרטה על מעשיו, סיפר שניתק את הקשר עם הגורמים העבריינים שאליהם היה קשור בעבר, הפסיק להשתמש בסמים והשתלב בטיפול ארוך טווח בהתמכרותו.

10.        מתסקיר שירות המבחן עולה עוד שמאז שנעצר ועד היום עבר הנאשם שינוי משמעותי ביותר. בפגישתו הראשונה עם השירות נקט בגישה של אי התמודדות עם קשייו. אחר כך שולב על ידי  שירות המבחן בקבוצה טיפולית לנאשמים הנמצאים ב”מעצר בית”. הנאשם הגיע בקביעות לפגישות הקבוצה ודגימות שתן שנלקחו ממנו העידו כי חדל להשתמש בסמים. לפי התרשמות שירות המבחן הנאשם עבר במסגרת הקבוצה תהליך משמעותי. אחרי סיום הטיפול הקבוצתי שולב הנאשם בסדנת חוק ומשפט שהיא פרויקט משותף של שירות המבחן ושל המרכז הבינתחומי בהרצליה. הנאשם השתתף בסדנה בקביעות וסיים אותה בהצלחה. שירות המבחן התרשם שבתקופה זו העמיקה מודעתו של הנאשם למצבו ההִתמכּרותי. בעקבות הגברת מודעותו זו פנה מיזמתו ליחידה בטיפול בהתמכרויות של עירית חולון. ממידע שנמסר לשירות המבחן מהיחידה לטיפול בהתמכרויות עלה כי הנאשם שיתף פעולה באופן מרשים לאורך כל תכנית הטיפול הארוכה, שראשיתה ביולי 2015, שכללה טיפול פרטני, טיפול קבוצתי ומסירה שגרתית של דגימות שתן, שהצביעו על כך שאינו משתמש עוד בסמים. במסגרת הטיפול שיתף הנאשם בתכנים מעמיקים מעולמו הפנימי. באוקטובר 2016 השלים הנאשם בהצלחה טיפול גם במסגרת מרכז יום של היחידה לנפגעי סמים בתל אביב. במסגרת הטיפול של היחידה לטיפול בהתמכרויות השתתף הנאשם בשני קורסים של “אוניברסיטה בעם” במרכז הבינתחומי בהרצליה וסיים את הקורסים שארכו שנתיים בהצלחה. הסיכום של היחידה לטיפול בהתמכרויות היה שהנאשם עבר כברת דרך ארוכה, כשבתחילה “הגיע עם הגנות והכחשה ביחס להתמכרותו ובהמשך הצליח בהדרגה להכיר במצבו ובקשייו אשר הובילו להסתבכות עם רשויות החוק” ואילו היום “נתנאל מצוי במקום חיובי, מתפקד במישורי חייו השונים: עבודה, זוגיות ויחסים”.

11.        שירות המבחן חיווה דעתו שהנאשם ביצע את העבירות על רקע דפוסים שוליים והתמכרותיים, ושבעקבות נטילת האחריות למעשיו, הערך המרתיע של ההליכים המשפטיים בעניינו והתהליך הטיפולי הממושך שעבר, פחת הסיכון שיעבור שוב על החוק. שורתו התחתונה של התסקיר היא ש”נוכח כל האמור לעיל והתרשמותנו מבחור בוגר, נעדר הרשעות קודמות, אשר התגייס לטיפול כבר בהליך המעצר ומאז משתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול , הן בקהילה והן בשירותנו ומגלה אחריות, רצינות ומאמצים רבים לשיקום מצבו ואורח חייו, אנו סבורים כי קיימת חשיבות באימוץ הפן השיקומי טיפולי במקרה זה”.

12.        שירות המבחן המליץ לגזור על הנאשם מאסר על תנאי משמעותי, לחייבו בביצוע 300 שעות של”ץ ולהעמידו למבחן במשך שנה. את המלצתו זו, שאף אינה כוללת רכיב של עבודות שירות, נימק שירות המבחן בכך שהעבודה מהווה עבור הנאשם מסגרת מארגנת כמו גם מקור ליציבות ולביטחון עבורו.

13.        מן המסמכים שהגישה ההגנה עולה כי הנאשם התגרש בשנת 2017 ועומד להינשא בשנית בספטמבר 2018 (הטיעונים לעונש נשמעו לפני החתונה ואילו גזר הדין ניתן אחריה). צורפו גם תעודות הסיום של סדנת “חוק ומשפט” שבה השתתף הנאשם במרכז הבינתחומי בהרצליה ותעודות סיום של הקורסים “מבוא לפסיכולוגיה” ו”מבוא למנהל עסקים” במסגרת “אוניברסיטה בעם” במרכז הבינתחומי וכן תעודות הסיום של מרכז יום לטיפול בנפגעי סמים מספטמבר 2017 (תוכנית בת שנה) ותעודת הסיום של הטיפול הממושך ביחידה להתמכרויות של עיריית חולון מיוני 2018.

14.        מכתבה של העובדת הסוציאלית רבקה בן אברהם מעיריית חולון לנאשם (נ/2) תמך באמור בתסקיר שירות המבחן. בין היתר כתבה לו העובדת הסוציאלית: “נפגשנו לפני שנתיים וחצי, הגעת לכאן בפעם הראשונה… מספר שהכל בסדר… היינו צריכים לעשות חריש עמוק על מנת… לגלות את הקשיים… את מה שלא בסדר. נכנסת לטיפול במרכז יום. התחלת להבין את ההתמכרות, את היותך מכור ואת ההשלכות שיש לכך. סיימת מרכז יום, וכל מה שהוצע לך בטיפול לקחת בשתי ידיים: טיפול פרטני, קבוצה בשירות מבחן, קבוצת מתחילים, 5 סבבים של קבוצת מתקדמים, וכעת סיימת את השנה השלישית באוניברסיטה בעם עם הפנים לשנה הרביעית ועם הפנים להמשיך הלאה וללמוד באוניברסיטה. עברת שינוי דרמטי. לאחר 10 שנות נישואין בהן ליווה אותך הסם, התגרשת, וכעבור זמן מה נכנסת לזוגיות חדשה ואתה עומד להתחתן ולהקים בית חדש. לאורך כל התקופה אתה עובד בעבודה מסודרת ומתמיד בה. בטיפול התוודעת לכוחותיך וגם לחולשותיך… התמדת להגיע עם הרבה מאוד רצון ומוטיבציה לעשות את השינוי עד הסוף ובמלוא הרצינות… ההכל בסדר של ההתחלה הפך במהלך הטיפול להיות הכל בסדר אמיתי. הכל בסדר עם כוחות להתמודד עם הטוב והפחות טוב…”.

קביעת עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו

15.        סעיף 40ד(א) לחוק העונשין קובע כי אם בית המשפט מצא שהנאשם השתקם, הוא רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם שהגדיר, ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי צורכי שיקומו.

16.        בית המשפט העליון קבע בע”פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ’ מדינת ישראל (2018) כי יש ליישם את סעיף 40(א) בזהירות, אך יש לתת לו משמעות מעשית. בית המשפט ציין כי יש להחיל את הסעיף לא רק במקרים של הרשעה בעבירות קלות. עוד הסביר בית המשפט כי נקודת המוצא בהפעלתו של הסעיף היא העדפתם של שיקולי שיקום. כלומר, אף על פי ששיקולי ההלימה אינם מתפוגגים גם כאשר חלים שיקולי שיקום, “יש להקפיד על כך שהבחירה בעונש לא תפגע באופן ממשי בשיקולי השיקום”. בית המשפט פירט כי בין יתר השיקולים שהוכרו בפסיקה כמצביעים על שיקום: “המוטיבציה שהפגין האדם שהורשע להשתקם; הליך של גמילה מהתמכרות שהוא עובר; השתלבות מוצלחת בהליכים טיפוליים שונים; אינדיקציות לשינוי עמוק בהתנהגות ובדרך החשיבה; הבעת חרטה כנה על המעשים…” (ראו גם אורן גזל אייל, “החריגה ממתחם העונש ההולם”, ספר דורית ביניש, 539 (קרן אזולאי ואורן גזל-אייל עורכים, 2018).   

17.        ממכתבה של העובדת הסוציאלית מהיחידה לטיפול בהתמכרויות ומתסקיר שירות המבחן שאת תוכנם הבאתם לעיל, עולה כי מתקיימים במקרה זה כל השיקולים שהוזכרו לעיל, ויש לראות את הנאשם כמי שהשתקם.

18.        במקרים דומים למקרה שבפניי החליטו בתי המשפט לסטות לעיתים ממתחם העונש ההולם כיוון שקבעו שהנאשם השתקם. ראו למשל ת”פ (כפר סבא) 26856-05-16 מדינת ישראל נ’ רמי  (2018) שבו נגזרו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות במקרה של נאשם שהורשע ב-73 מקרי סחר ובהחזקת סם (גזר הדין אושר בעפ”ג (מחוזי מרכז – לוד) 48325-02-18 מדינת ישראל נ’ רמי (2018)). בת”פ (רמלה) 56897-05-16 מדינת ישראל נ’ אריאל קהתי (2017) נגזרו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודת שירות על מי שמכר סמים ב-32 הזדמנויות והחזיק בכמות סם נוספת. בת”פ (ירושלים) 62059-03-14 מדינת ישראל נ’ חיים עוזר וינברג (2017) נגזר עונש של מאסר על תנאי ובצדו צו לביצוע 300 שעות של”ץ על מי שביצע כ-20 עסקאות סמים וראו גם ע”פ 6161/16 ויקטור יזרעאלוב נ’ מדינת ישראל (2017).  

אחידות הענישה

19.        התביעה טענה כי הואיל ומעשיו של הנאשם שבפניי חמורים יותר מאשר מעשיו של שותפו, אין מקום שעונשו יהיה קל יותר. התביעה אף התייחסה להיבטים השיקומיים שהתקיימו בעניינו של אותו שותף.

20.        אינני מוצא כי העונש שנגזר על השותף יכול להוביל לכך שלא אסטה בעניינו של הנאשם שבפניי ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.

21.        יש לזכור כי חוק העונשין מתייחס לשיקום הן כנסיבה מקלה שאינה קשורה לביצוע העבירה ויכולה להשפיע על מיקומו של העונש שייגזר על הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם (ראו סעיף 40י”א(4) לחוק) והן כהצדקה לסטייה ממתחם העונש ההולם אם צורכי השיקום מחייבים זאת (ראו סעיף 40ד(א) שהוזכר לעיל). בעניינו של השותף התחשב בית המשפט בשיקום כנסיבה מקלה בתוך מתחם העונש ההולם, אך לא מצא כי יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום.

22.        עיון בפסקי הדין של שתי הערכאות שדנו בעניינו של השותף מעלה כי עומק השיקום של הנאשם שבפניי עולה בהרבה על זה של שותפו. בעוד אצל השותף נראו ניצני שיקום, הרי שהנאשם שבפניי השלים מהלך שיקומי מלא. הטלת עונש שווה על שני נאשמים, שמידת שיקומם שונה לחלוטין, אינה תוצאה שוויונית אלא תוצאה מפלה, שכן מדובר בשוויון בין שונים. התעלמות משיקולי השיקום בעניינו של הנאשם שבפניי אך משום העונש שנגזר על שותפו לביצוע העבירה תהווה פגיעה לא ראויה בכבוד האדם שלו.

כליאה, עבודות שירות או של”ץ:

23.        אין כל ספק שכליאתו של הנאשם 3 שנים לאחר ביצוע העבירות ולאחר שעבר תהליך שיקום מקיף ומוצלח, שכלל גמילה מהתמכרות לסמים, תסכן את תוצאותיו המוצלחות של תהליך השיקום. שיקולי השיקום מחייבים לכן שלא לכלוא את הנאשם. בשולי הדברים יש לציין גם כי כליאתו תפגע פגיעה קשה במשפחתו (כאמור לעיל, לפני כחודש נישא).

24.        שירות המבחן ממליץ לחייב את הנאשם בביצוע שירות לתועלת הציבור, כיוון שבניגוד לעונש של מאסר המרוצה בעבודות שירות, ביצוע שירות לתועלת הציבור יאפשר לנאשם להמשיך בעבודתו המקנה לו יציבות בחייו.

25.        התלבטתי האם לאמץ את המלצת שירות המבחן, אך החלטתי כי עומק השיקום של הנאשם הוא כזה שיעמוד בתקופה קצובה של עבודות שירות. מכאן ששיקולי השיקום אינם מחייבים שלא להטיל עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות – עונש שיש בו כדי להביא לביטוי כלשהו את עקרון ההלימה, שהוא העיקרון המנחה בענישה לפי חוק העונשין.

26.        לפיכך, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות במקום ובתנאים שקבע הממונה על עבודות שירות. תחילת ריצוי עונש זה ביום 2.12.2018. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביחידת עבודות השירות במפקדת מחוז מרכז של שב”ס ברמלה בשעה 8:00.

ב.         12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא ישוב ויעבור עבירה שבה הורשע בתיק זה.

ג.          360 ימי פסילת רישיון נהיגה בפועל.

ד.         360 ימי פסילת רישיון נהיגה על תנאי לשלוש שנים שלא ישוב ויעבור עבירה שבה הורשע.

ה.         אני מורה לנאשם לחתום בתוך 7 ימים מהיום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מעבירה שבה הורשע בתיק זה. ההתחייבות תיכנס לתוקף ביום חתימתה ותוקפה למשך 3 שנים. לא יחתום הנאשם על ההתחייבות במועד שנקבע, יאסר למשך 30 יום.

27.        בהתאם להסכמת הצדדים אני מורה לחלט סכום של 50,330 ₪ שנתפס מן הנאשם. בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, נישואיו הטריים והעובדה שהעונש שגזרתי עליו יקשה עליו להתפרנס בתקופת ריצויו, החלטתי שאין מקום לצרף קנס להוראת החילוט. כמו כן אינני מוצא מקום להורות על חילוט הטלפון הנייד שנתפס מן הנאשם, שהמידע הפרטי האצור בו הוא בעל ערך סנטימנטלי לבעליו, אך בשל הזמן שחלף מאז שנרכש הוא אינו בעל ערך כספי ממשי. לפיכך, אני מורה להחזירו לנאשם. סמים שנתפסו, יושמדו.

28.        אני מעמיד את הנאשם תחת פיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום.

29.        המזכירות תשלח העתק פסק הדין לשירות המבחן ולממונה על עבודות שירות..

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, 14 באוקטובר 2018, בנוכחות הצדדים.

^[1] בכתב האישום מכונה המריחואנה קנביס, אף על פי שגם החשיש הוא קנביס. הסיבה לכך נעוצה באזכורו הספציפי של החשיש בפקודת הסמים המסוכנים.