אתמול פורסם שקבוצת פצחנים פלסטינים הצליחה לחדור לאתר משרד המשפטים ולפרסם תכנים שהורידו ממנו 5/4/2024.  אז מה יש שם?

הצליחו לחדור לתיבות דואר של כמה עובדי משרד המשפטים, כגון העוזר של המנכלית לשעבר אמי פלמור, העוזר של האחראית על חופש המידע, מישהי במחלקה הבינלאומית שתפקידה היה להכין לחוות דעת מה לעשות במקרה של הכרזה על מדינה פלסטינית באופן חד צדדי, הודעות על אישורי נסיעה לחו”ל (אבל בלי הצרופות שמראות לאן נסעו ולמה), וגם כמה מזכרים שהכינו במח”ש על חיפושים בתוך טלפונים של שוטרים חשודים באמצעות “פריקת טלפון” והרצתו בתוכנת הרוגלה סלברייט.

בנגלה הראשונה רוב המיילים עצמם נטולים תוכן, וכל מה שאפשר לראות זה מי שלח מייל למי ובאיזה תאריך, ואולי גם את הכותרת.  הרבה מיילים יצאו כך:  “??????”.

אבל בנגלה השניה יש הרבה חומר של פרקליטי מדינה, פרקליטי מחוז שמכתבים זה עם זה על תיקים, אוספים מידע על מומחי הגנה, מקבלים עדכונים מחיים ויסמונסקי, יועצים איך לנפח תביעות גם אם ברור שזה לא מוצדק…….   ווואייי ווואייי מה שהולך שם.

במיילים שעוסקים במענה לאזרחים שביקשו מידע לפי חוק חופש המידע אפשר לראות איך אנשי משרד המשפטים יוצאים מגדרם להסתיר מידע ולחפש מתחת לאדמה נימוקים להסתיר מידע.

מה שכן סנגורים שמייצגים בתיקי מח”ש כן יכולים למצוא שם אוצרות שמסתירים מהם.

להלן כמה טעימות מהשלל:

טעימה ראשונה:  רשימת כתובות הבית והטלפונים האישיים של 1,192 שופטים

להורדה באקסל

רשימת כתובות וטלפונים של 1198 שופטים

 

PDF

רשימת כתובות פרטיות וטלפונים אישיים של 1198 שופטים

תגובה לבקשה לחופש מידע על מימון עורכי דין באירופה למלחמה ב BDS (חרמות על ישראל)

 

מימון עורכי דין למחקר מדינות על החרם על מדינת ישראל

השחרות התשובה לחופש המידע על עלות שכירת עורכי דין למלחמה ב BDS

 

153-17 השחרות מידע על חופש מידע עורכי דין למאבק בחרמות נגד ישראל

פניה של שלומי פרץ מהתנועה למשילות נגד מינוי גלי בהרב מיארה

 

פניה שלומי פרץ התנועה למשילות נגד מינוי גלי בהרב מיארה

 

סיכום דיון במשרד המשפטים איך להתמודד מול האו”ם 2011

מדינת ישראל

משרד המשפטים

 

	מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ)
	ירושלים: כ”ג אדר א’ תשע”א 27 בפברואר 2011
	סימוכין: 803-99-2011-007414

 

סיכום דיון בנושא: הטיפול במסקנות ועדת האו”ם לזכויות אדם, ועדת האו”ם נגד עינויים, וועדת האו”ם לזכויות הילד בעקבות הופעות משלחות ישראל בפני הועדות

 

מועד הדיון:  3/2/2011

 

משתתפים: –     מר מלכיאל בלס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ)

• מר אהוד קינן, היועץ המשפטי, משרד החוץ
• גב’ שרי רובינטשיין, הלשכה המשפטית, משרד החוץ
• אל”מ אלי בראון, היועץ המשפטי, יועמ”ש איו”ש, צה”ל
• מר רוברנט נויפלד, יועמ”ש איו”ש, צה”ל
• אודי שגיא, רמ”ד בטחון, יועמ”ש איו”ש, צה”ל
• מר נמרוד קרין, מחלקת הדין הבינ”ל, צה”ל
• מר דניאל צירוניקוב, מחלקת הדין הבינ”ל, צה”ל
• גב’ דנה צ’רנובסלקי, עוזרת היועץ המשפטי, משטרת ישראל
• מר נובי דובוב, ראש ענף חקירות מחוז ש”י, משטרת ישראל
• מר שמוליק פימנטה, קצין נוער מחוז ש”י, משטרת ישראל
• גב’ תרצה נחשון, קצינת ייעוץ וחקיקה נוער, משטרת ישראל
• גב’ איילת טל, לשכה משפטית, שירות בתי הסוהר
• מר אביתר גורן, לשכה משפטית, שירות בתי הסוהר
• מר גילי מהולל, לשכה משפטית, משרד הבטחון
• מר אודי הלוי, רמ”ח ייעוץ משפטי אופרטיבי, שב”כ
• מר אמיר, רמ”ח פיקוח חוקרים, שב”כ
• מר אסף רדזינגר, היחידה להסכמים בינ”ל, משרד המשפטים
• גב’ הילה קוגלר-רמות, היחידה להסכמים בינ”ל, משרד המשפטים
• גב’ יפעת רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)
• גב’ נעמה פויכטינגר, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)
• מר זמר בלונדהיים, מתמחה, מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ)

 

מצע לדיון: מכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), מר מלכיאל בלס, הטיפול במסקנות ועדת האו”ם לזכויות אדם, ועדת האו”ם נגד עינויים, וועדת האו”ם לזכויות הילד בעקבות הופעות משלחות ישראל בפני הועדות, מיום 16.12.2010; ריכוז הנקודות המרכזיות לדיון בנושא הקמת צוות לבחינת מסקנות ועדת האו”ם לזכויות אדם, ועדת האו”ם נגד עינויים וועדת האו”ם לזכויות הילד בעקבות הופעות משלחות ישראל בפני הועדות.

 

הרקע לדיון: במכתבי מסקנות לאחר הופעות משלחת ישראל בועדת האו”ם נגד עינויים, ועדת האו”ם לזכויות הילד וועדת האו”ם לזכויות אדם, שנשלחו על ידי משרד החוץ ומשרד המשפטים, צוין כי תישקל הקמת צוות בהשתתפות משרד המשפטים, משרד החוץ, שב”כ וצה”ל, שיבחן את מסקנות הוועדות השונות של האו”ם ואת ההיתכנות וכדאיות של יישום חלקן, אם בכלל. באחד המכתבים אף הוצע לשקול מחדש את מדיניות המענה לשאלות הנוגעות לאיו”ש. על רקע מכתבים אלו נשלח המצע הנ”ל כבסיס לדיון בינמשרדי בשני נושאים אלו, כמו גם לגוף המסקנות עצמן.

 

עיקרי הדיון:

התייחסות לשטחי עזה ואיו”ש בדו”חות המוגשים לועדות האו”ם:

1. נציגי משרד המשפטים הציגו את העומד ברקע למציאות הנוכחית, והוא טענתה של מדינת ישראל כי תחולתן של האמנות הבינ”ל המדוברות, שישראל חתומה עליהן, הינה טריטוריאלית, ועל כן אין חובה על המדינה לכלול בדיווחה התייחסות לאזורים שהאמנות לא חלות עליהם. זאת, בניגוד למדינות אחרות אשר רואות את האמנות כחלות על אזורים בהם יש להן שליטה אפקטיבית, ולכן מתייחסות בדיווחיהן גם אליהם.

על בסיס תזה זו, מדינת ישראל אינה כוללת בדו”חות המוגשים לוועדת האו”ם התייחסות לשטחי עזה ואיו”ש, אך נוהגת להשיב לשאלות המועלות בוועדה בעל פה בנוגעים למציאות בשטחים אלו. בהתאם, בכל דו”ח של ועדות אלו נמתחת ביקורת חריפה על עצם סירובה של המדינה להתייחס לשטחים אלו, הנמצאים בשליטתה האפקטיבית (בוודאי שטחי איו”ש).

 

2. נציגי היחידה להסכמים בינ”ל הדגישו את החשיבות בשינוי שכזה אשר יאפשר כלים להתמודד עם המאבק בדה-לגיטימציה המופנית כלפי ישראל בתקופה זו, וכן טענו כי על אף שמדובר בשינוי שאינו דרמטי, עדיין יש לכך משמעות לא מבוטלת מבחינת הוועדות.

נציגי השב”כ תמכו בעמדה זו, מכיוון שממילא נמסר המידע בעל פה, הרי שלאור הצורך בשיפור תדמיתה של ישראל כאמצעי נגד מסע הדה-לגיטימציה המתנהל נגדה בימים אלו, רצוי כי המענה אכן יהיה בכתב. זאת, כמובן, לצד הבהרה מפורשת שאין בכך בכדי להודות בתחולת האמנות באיו”ש.

 

3. מנגד, הציג יועמ”ש איו”ש עמדה לפיה התייחסות בכתב כמוצע עשויה לכרסם בעמדה הישראלית המוצגת בעקביות בדבר תחולת האמנות באיו”ש, וזאת למרות הבהרה מפורשת לפיה אין בשינוי זה בכדי להעיד על השינוי בעמדה העקרונית בנושא. על כן, אין לראות בכך סוגיה טכנית או פרוצדוראלית בלבד, שהרי יש בשינוי בכדי להשפיע על העמדה המהותית בנושא. בנוסף, צוין כי ממילא ספק כמה ערך יהיה לשינוי כזה לאור העמדות הקיימות בוועדה ממילא ביחס לישראל, ובוודאי ביחס לאיו”ש.

נציגי מחלקת הדין הבינ”ל בצה”ל הסכימו לעמדת יועמ”ש איו”ש, והדגישו שבמשפט הבינ”ל שינוי בפרקטיקה הנוהגת עשוי להעיד על שינוי מהותי בעמדה משפטית, ועל כן יש סכנה בעצם השינוי, שבוודאי אינו סמנטי גרידא. בנוסף, צוין כי למיטב ידיעתם גם מדינות אחרות אינן מתייחסות בכתב למציאות בשטחים בשליטתם האפקטיבית.

 

4. היועץ המשפטי של משרד החוץ הצטרף לעמדת נציגי צה”ל, לפיה שינוי שכזה עשוי להיות בעל משמעות משפטית-מהותית. לצד זאת, הודגש עניין התזמון, אשר גם לו משמעות, וכי שינוי שכזה עשוי להיזקף לטובת ישראל על רקע של משא ומתן או סיבה אחרת למתן הקלות או שינויי מדיניות. הובהר כי כרגע עמדת משרד החוץ הינה כי אין מדובר בעיתוי המתאים לשינוי המוצע.

 

הקמת צוות מעקב לבחינה ויישום של מסקנות ועדות האו”ם:

5. כלל המשתתפים בדיון תמכו ברמה העקרונית בהצעה להקים צוות מעקב שכזה, הן מסיבות פרקטיות כגון תיאום בין הגורמים העוסקים בנושא, והן מסיבות מדיניות, כאשר בדיון הועלו הדגשים הבאים בנוגע להרכב ואופן הפעולה הרצוי של הצוות:
   • א. נציגי משרד החוץ והיחידה להסכמים בינ”ל הדגישו את החשיבות המדינית-ציבורית שיש להקמת צוות שכזה, המשקף את הרצינות מצד ישראל בטיפול במסקנות ועדות האו”ם.
   • ב. על הצוות לרכז את הטענות המועלות בוועדות האו”ם השונות, ומהו המענה שיש למדינת ישראל לכל אחת מהן. במקרים בהם ועדות האו”ם טועות או חסר להן מידע, יש להעמיד על טעותן או להשלים להן את פערי הידע בנושא. במקרים בהם אין מדובר בטעות, יגבש הצוות עמדה האם הצעת ועדות האו”ם ראויה לבחינה ויישום אם לאו.
   • ג. צוות המעקב יסייע בריכוז המידע הנדרש מהגופים השונים העוסקים בנושא לקראת תאריכי היעד להגשת דו”חות מטעם המדינה לוועדות האו”ם.
   • ד. על הצוות להיות מורכב לא רק ממשפטנים, ובכל מקרה עליו לכלול אנשי ביצוע, בעלי ניסיון, שיוכלו לקבל מידע מהגופים אותם הם מייצגים בכל עת.
   • ה. הצוות יתמקד במדיניות הקיימת בנהלים, תקנות וצווים אך אינה מיושמת בפועל, כמו גם בטענות בנוגע לבעיות בנהלים, תקנות וצווים עצמם. הצוות גם יוכל להמליץ בעת הצורך על תיקוני חקיקה.

 

מסקנות קונקרטיות שהועלו בדו”חות ועדות האו”ם:

6. טענות בנוגע להתנהלות במחסומים ומעברים:

א. נציגי היחידה להסכמים בינ”ל הדגישו כי יש להפריד בהקשר זה בין כמה רמות. הרמה הראשונה היא המקרה הקונקרטי, אז יש לנו צורך במידע ובדוגמאות ספציפיות בכדי לאמת את הטענות וכן לבדוק את הסיבות להן במידת הצורך. הרמה השנייה היא האם קיים מערך פיקוח ובקרת איכות על המחסומים בכלל. הרמה השלישית היא אם יש נציב תלונות מוגדר לנושא זה, מעבר לתביעה הכללית.

ב. יועמ”ש איו”ש עדכן על סטאטוס המחסומים באיו”ש: בתקופה האחרונה הורדו חלק ניכר מהמחסומים והם כיום ברמה של כ-50% ביחס לכמות המחסומים שהיתה לפני שנתיים; הורדו מאות חסימות; חלק מהמעברים אוזרחו ומתפקדים כעת באופן הדומה למעבר גבול; הכתובת לתלונות נגד חיילים היא מצ”ח.

במישור ההדרכה – יש שני גדודים שכל תפקידם לאכלס מעברים, והם עוברים הכשרות ספציפיות, ונדמה כי אף יש עליהם בקרה. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי אין כיום הרבה תלונות פרטניות.

ג. נציג הלשכה המשפטית במשרד הבטחון הבהיר כי האחריות על המעברים היא של משרד הבטחון, וכי אין להם כיום נציג קבוע המשמש כ”נציב תלונות” לנושא, אך עד היום הגיעו מעט מאד תלונות למנהלת המעברים.

 

7. העברת המבת”ן מהשב”כ למשרד המשפטים: נציגי השב”כ עדכנו כי תהליך העברת המבת”ן נמצא בתהליכי סיום, בהתאם להחלטה שהתקבלה בנושא על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אמנם ההצעה לא יצאה לפועל, אך אין להקל ראש בעצם קבלתה.

 

8. הבטחת ביקורי משפחות לאסירים פלסטינים, לרבות אסירים מעזה:

 

 

9. בשולי הדברים, הציג יועמ”ש איו”ש הציג את פורום תחיקת בטחון באיו”ש שבראשותו, בהשתתפות נציגי מחלקת הדין הבינ”ל בצה”ל, פרקליטות איו”ש, משטרה ושב”כ, המקיים בקרה קבועה על החקיקה באיו”ש. כך, לדוגמא, בימים אלו עובדים על הקלות ברישוי הפגנות בעקבות הערות בג”ץ על הסיורים בחברון, מרחיבים עילות פיצויים וכיוצ”ב. הוצע לציין תהליכים אלו בדיונים בוועדות האו”ם.

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), סיכם:

1. התייחסות לשטחי עזה ואיו”ש בדו”חות המוגשים לועדות האו”ם: ככלל, אני בדעה כי אף אם היתה מתקבלת החלטה לשנות את מדיניות הדיווח לא היה בכך בכדי לפגוע בעמדה המהותית של המדינה בעניין תחולת האמנות באיו”ש, אך בהעדר הסכמה בנושא נותיר את מדיניות הדיווח כמות שהיא.

 

2. הקמת צוות מעקב לבחינה ויישום של מסקנות ועדות האו”ם: בהתאם להסכמת המשתתפים בדיון בנוגע להצעה להקמת צוות שכזה, אבקש ממשרד החוץ ונציגי היחידה להסכמים בינ”ל להציע את המשרדים שרלוונטי שישלחו נציג קבוע לצוות המעקב, ומאילו משרדים נבקש איש קשר (POC) אף אם לא יצורפו לצוות עצמו.

לצוות עצמו שתי תכליות עיקריות: הראשונה, לעבור על מסקנות והמלצות ועדות האו”ם בכדי לאתר מתוכן את אלו שניתן וכדאי ליישם, ולאחר מכן לעקוב אחר התקדמות הטיפול בהן. השנייה, בסיוע לאיסוף נתונים להכנת הדו”חות המוגשים לועדות האו”ם.

לקראת הכינוס הראשון של צוות המעקב, אציע לעבור על המסקנות וההמלצות שצורפו כמצע לדיון זה, כמצע לכינוס הראשון, אשר אדאג לזמנו בהקדם. במפגש זה ארצה לדון בנושא מניעת מפגש עם עו”ד והאפשרות לערער על כך. אפשרות זו אמנם קיימת, אך כיום, ניתן למנוע מפגש כזה במשך 90 יום, אך מעל לעשור לא נמנע מפגש כזה במשך מעל ל-70 יום ולכן נראה כי אין מניעה לקצר את התקופה שנקבעה. דוגמאות נוספות שניתן לדון בהם במפגש הם התהליך הקיים בשב”כ מזה זמן לבחינת האפשרות לקיצור תקופות המעצר, וכן הדיונים בנושא מעצר קטינים ובימ”ש לנוער שמתקיימים אצל המשנה ליועמ”ש (פלילי). מוצע כי הדיון בנושאים אלו יימשך בגופים המקיימים אותם כיום, וצוות המעקב יעקוב אחר התקדמותם.

 

3. מסקנות קונקרטיות שהועלו בדו”חות ועדות האו”ם:
   • א. טענות בנוגע להתנהלות במחסומים ומעברים: מעבר לצורך בכתובת לתלונות קונקרטיות, עקב רגישות הנושא, מוצע לבחון את הצורך בהקמת מערכת בקרת איכות על תפקוד המעברים והמחסומים, כפי שנעשה בנושא גדר ההפרדה. הכוונה הינה לבחינה רוחבית, ממוסדת, הכוללת בדיקות גלויות לצד סמויות. דוגמא טובה לתוצר אפשרי מבחינה רוחבית שכזו הוא הוצאת 60% מהמוכללים ברשימות המנועי שב”כ שבוצעה בשנים האחרונות כפרויקט יזום של השב”כ.
   • ב. פורום תחיקת בטחון באיו”ש: הנושאים העולים בפורום זה הם בדיוק דוגמא למה שניתן היה לדווח באופן יזום אם היינו מגישים דיווח כתוב, אך משאין כך בהתאם להחלטה לעיל, לכל הפחות יש להוסיף את היחידה להסכמים בינ”ל לתפוצה הפורום בכדי שיהיו מעודכנים בנושאים העולים לבחינה ולשינויים שייצאו לפועל בעקבות כך, לשם שימוש בכך בעיתוי המתאים.
   • ג. הבטחת ביקורי משפחות לאסירים פלסטינים: הנושא של עזה הינו מורכב מכיוון שגלעד שליט נמצא בידיהם ולכן זו שאלה רגישה מבחינה מדינית. אך בנוגע לביקורים של משפחות אסירים מיו”ש, ניתן לבחון את הנהלים משום שמדובר בהנחיות פנימיות או החלטות של פקידים אשר ניתנות להגמשה ושינוי, במידת הצורך, באופן קל יחסית.

 

4. נציגי היחידה להסכמים בינ”ל עדכנו כי בחודש נובמבר צפויה הופעה של משלחת ישראלית בפני ועדת האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR), כאשר לקראת הופעה זו נדרשת ישראל להעביר מענה בכתב לרשימת שאלות מקדימות כבר בחודש יולי 2011. . מוצע לקבוע ישיבה של צוות המעקב בחודש אפריל. באחריות היחידה להסכמים בינ”ל להכין מצע המבוסס על הנושאים הבעייתיים הצפויים לעלות בדו”ח הבא, תוך דגש על הנושאים שלא קיבלו מענה בסבב הבירורים הנוכחי.

 

רשם: זמר בלונדהיים

 

147992_סיכום דיון-הטיפול במסקנות ועדות האום בעקבות הופעת משלחות ישראליות בפני הוועדות

הערות של משרד המשפטים להטמעת האמנה הבינלאומית נכג עינויים בחוק העונשין 2015

 

מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי)

‏י”ג באב תשע”ה

29 ביולי 2015

אל: משתתפי הישיבה

 

הנדון: טיוטת תזכיר חוק העונשין (איסור עינויים) – מצע לדיון

 

ביום ….. צפויה להתקיים ישיבה בראשות עו”ד עמית מררי, על מנת לדון בסוגיות שעלו במסגרת גיבוש טיוטת תזכיר חוק העונשין (איסור עינויים). מטרת הישיבה ללבן סוגיות אלו על מנת שניתן יהיה להעביר בעקבותיה טיוטת תזכיר מוכנה לאישור המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי ובינלאומי) ולקדם את תיקון החקיקה, בהתאם להוראת היועץ המשפטי לממשלה. ככל שייוותרו סוגיות לא פתורות, הן יועברו להכרעת המשנים.

 

בישיבה נרצה לדון בסוגיות שקיימת לגביהן מחלוקת, כמו גם בסוגיות נוספות שנראה שיש לדון בהן לשם גיבוש התזכיר:

1. מניע של הפליה לעומת מניע של גזענות:

הגדרת פשע העינויים באמנת העינויים קובעת בין השאר יסוד נפשי של ביצוע העינויים “מכל סיבה ששורשיה בהפליה מכל סוג שהוא“.

• עמדתנו היא כי אין מקום לעשות שימוש ב’מניע של הפליה’ כיסוד נפשי בעבירה פלילית בחוק העונשין. המונח ‘הפליה’ אינה מניע לפעולה אלא היא מהווה פעולה בפני עצמה – מתן יחס שונה מטעמים לא לגיטימיים (כשמדובר בהפליה פסולה). כמו כן, השימוש ב”מניע של הפליה” בחוק העונשין הוא חסר תקדים, כאשר קיים מניע בעל משמעות קרובה בסעיף 144ו לחוק העונשין. שימוש במונחים שונים באותו החוק עשוי אף הוא לעורר שאלות לגבי ההבדל בין הסעיפים וההצדקה להבדל זה. משום כך, אנו סבורים שיש לנסח את עבירת העינויים באופן שישתלב בהקשר הכללי של החוק ולהתחבר להגדרות דומות שכבר קיימות בחוק.

סעיף 144ו לחוק העונשין קובע את הנסיבה המחמירה של עבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור:

144ו.       (א)   העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א’1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו – כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.

(ב)   בסעיף זה, “עבירה” – עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט’ וי”א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרט ט’ סימן ד’, הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה.

 

הגדרת ‘גזענות’ בסימן א’1 לאותו פרק היא:

“גזענות” – רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

עם זאת, כזכור, במסגרת גיבוש תזכיר חוק פשעים נגד האנושות התקיים דיון לגבי ניסוח פשע הרדיפה. באותו הקשר הוחלט לבסוף לא להיצמד למניע הקבוע בסעיף 144ו לחוק העונשין, מכיוון שאין זהות בין בסיסי הגזענות בפשע הרדיפה ובין בסיסי הגזענות והעוינות בסעיף 144ו ומכיוון שיש בסיסים שמופיעים בסעיף 144ו ועשויים לעורר בעייתיות במישור הבינלאומי. משכך, הוחלט באותו הקשר לנסח את המניע בפשע הרדיפה כך:

“מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסעיף 144א או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, מגדר, תרבות או דעה פוליטית”.

לאור כל האמור, אנו סבורים כי נכון יהיה להתאים את המניע שבעבירת העינויים למניע הקבוע בסעיף 144ו בחוק העונשין. ככל שיש בעיה קונקרטית עם בסיסי הגזענות והעוינות שבסעיף זה, ניתן לבחון ביצוע התאמות או לחילופין היצמדות למניע שהוחלט עליו לגבי פשע הרדיפה (אם אכן יש בסיס רציונלי לקישור כזה).

• עמדת מחלקת יעוץ וחקיקה (בינלאומי) והמחלקה לתפקידים מיוחדים (בינ”ל) בפרקליטות (להלן – ‘המחלקות הבינלאומיות’) היא כי קיימת חשיבות רבה בשימוש במונח “הפליה” כפי שנעשה באמנה נגד עינויים ולא להפנות לסעיף 144ו לחוק העונשין. זאת, משני טעמים:
• העמדה העקרונית של המחלקות הבינלאומיות לפיה יש להיצמד ככל הניתן לטקסט אמנת העינויים.
• המניע הקבוע בסעיף 144ו אינו מכסה את כל עילות ההפליה הרלוונטיות ולכן השימוש בו יביא לעיגון צר מדי של עבירת העינויים בדין הישראלי. כך למשל, הוא לא כולל מניע של עוינות כלפי אנשים עם מוגבלויות, שכמובן כשלעצמה מוכרת כעילת הפליה פסולה במשפט הישראלי והבינלאומי. עמדת המחלקות הבינלאומיות היא כי לא נכון לעשות שימוש ברשימה סגורה בהקשר זה, שכן באופן זה קיים חשש מובנה לאבד עילות הפליה מקובלות ורלוונטיות. לשם ההמחשה, סעיף 2 לאמנה בדבר זכויות פוליטיות ואזרחיות קובע רשימה פתוחה של בסיסי הפליה, שרחבה יותר מהמניע הקבוע בסעיף 144ו: “ללא אפליה מכל סוג שהוא, כגון מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית, או אחרת, מוצא לאומי או חברתי, רכוש, יחוס או כל מעמד אחר (status).”

 

2. מטרה להעניש לעומת מניע של נקמה:

הגדרת פשע העינויים באמנת העינויים קובעת בין השאר יסוד נפשי של ביצוע העינויים “במטרה… להענישו על מעשה שביצעו או נחשד בביצועו, הוא או אדם שלישי..”.

• עמדתנו היא כי לא נכון לעשות בהקשר זה שימוש במונח “להענישו”, שכן מונח זה משמש, בחוק הפלילי בכלל ובחוק העונשין בפרט, לענישה על פי דין הנעשית על ידי בית המשפט. אמנם, בהגדרת המונח “עינויים” בנוסח התזכיר מוצע להבהיר – בדומה להבהרה הקיימת באמנה נגד עינויים – כי עינויים אינם כוללים כאב או סבל שנובעים מענישה על פי דין. אף על פי כן, יש מקום ליצור בידול טרמינולוגי ולעשות שימוש במונח אחר. בנוסף, אין זה רצוי שחלופת הענישה תחול בכל מקום שבו היתה חריגה מסוימת מהוראות הדין לגבי ענישה. זאת, לאור העובדה שהענישה תהיה מוזכרת כרכיב ביסוד הנפשי של העבירה, ורק ענישה “על פי דין” מוחרגת מהגדרת “עינויים”. לפיכך, הוצע להגדיר את היסוד הנפשי האמור כיסוד נפשי של “מניע של נקמה על מעשה המיוחס לו או לאחר” – ולא מטרה.
• עמדת המחלקות הבינלאומיות היא כי ההבהרה שבהגדרת “עינויים”, לפיה לא מדובר בכאב או סבל שנגרמו כתוצאה מענישה על פי דין, נותנת מענה לקושי שהועלה. לחילופין, הן מציעות לעשות שימוש במונחים “כתגובה למעשה שביצעו או שנחשד בביצועו” או “כגמול על מעשה שביצעו או שנחשד בביצועו“.

 

3. ביטול סעיף 277 – עבירת לחץ של עובד ציבור

סעיף 277 לחוק העונשין קובע כיום את עבירת לחץ של עובד ציבור:

277. לחץ של עובד ציבור

עובד הציבור העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1)    משתמש, או מורה להשתמש, בכוח או באלימות נגד אדם כדי לסחוט ממנו, או מאחר שהאדם יש לו ענין בו, הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה;

(2)            מאיים על אדם, או מורה שיאיימו עליו, בפגיעה בגופו או בנכסיו, שלו או של אחר שהאדם יש לו ענין בו, כדי לסחוט מן האדם הודיה בעבירה או מידע בדבר עבירה.

• עמדתנו היא כי יש מקום לבטל את סעיף 277 נוכח קביעת עבירת העינויים. עבירת העינויים המוצעת מייתרת כמעט לחלוטין את סע”ק 277(1), שכן היא כוללת את המטרות המנויות באותו סעיף קטן (וכן מטרות נוספות) ואף קובעת עונש חמור יותר באופן משמעותי. אמנם, עבירת העינויים מוגבלת למצבים שבהם נגרם כאב או סבל חמור, כך שברמה העקרונית סעיף 277 עשוי לחול על מקרים של גרימת סבל או כאב שאינם חמורים, שלא כלולים בעבירת העינויים. עם זאת, במצבים כאלה ניתן לעשות שימוש בעבירות האלימות הרגילות בחוק העונשין (תקיפה, גרימת חבלה וכו’), כך שעבירת העינויים תיוחד למקרים החמורים יותר של שימוש לרעה בכוחו של עובד הציבור.

סע”ק 277(2) למעשה מיותר כבר היום, נוכח קיומה של עבירת הסחיטה באיומים בסעיף 428 לחוק העונשין, הקובע עבירה של שבע עד תשע שנות מאסר, בין היתר, למי שמאיים בפגיעה שלא כדין בגופו של אדם או ברכושו כדי להניע אותו או אדם אחר לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. כמו כן, העונש הקבוע בסעיף 428 אף הוא חמור משמעותית מזה הקבוע בסעיף 277 ויותר קרוב לעונש המוצע בגין עבירת העינויים.

יצוין, כי פרקליטות המדינה והמבת”ן סבורים אף הם כי יש מקום לבטל את סעיף 277. למיטב ידיעתם לא נעשה עד היום שימוש בסעיף זה, וממילא השימוש בדין הפלילי יהיה במקרים החמורים יותר, כאשר במקרים הלא חמורים ניתן לעשות שימוש, כאמור, בעבירות האלימות הקיימות ובדין המשמעתי שחל על עובד הציבור. נעשתה גם פניה למח”ש לגבי השימוש בסעיף 277 שטרם נענתה.

משטרה – נבקש לקבל, לקראת הישיבה, נתונים על תיקים בעבירה לפי סעיף 277 – הן תיקים שהסתיימו והן תיקים תלויים ועומדים.

• עמדת המחלקות הבינלאומיות היא כי יש מקום להשאיר את סעיף 277 על כנו משיקולים בינלאומיים. לעמדתם, יש להותיר את עבירת לחץ של עובד ציבורי, על מנת שתחול על מעשים ברף אלימות נמוך יותר. באופן הזה יינתן לבתי המשפט כלי פרשני חשוב, שיאפשר ליצור הבחנה בין מעשים שנופלים בגדר עבירת העינויים לבין מעשים ברף הנמוך. השארת סעיף 277 על כנו תאפשר מצד אחד לשמר את העמדה במישור הבין-לאומי לפיה יש מעשים שאינם עולים לכדי עינויים בשל כך שאינם עומדים ברף החומרה הנדרש, ומצד שני תאפשר לישראל להתמודד עם טענות לפיהן התנהגויות ברף הנמוך אינן מופללות – שכן ניתן יהיה לעשות שימוש בסעיף 277 לגבי אותם מקרים. כמו כן, הדבר יעגן מעין מקבילה לעבירת ill treatment הקבועה בסעיף 16 לאמנה נגד עינויים.

גם דעת הסניגוריה הציבורית נוטה להסתייג מביטול סעיף 277, בשל הערך הדקלרטיבי שלו ומשום שיתכנו מקרים שלא יכנסו לגדר עבירת העינויים המוצעת ועבירות אחרות קיימות.

 

4. יסוד נפשי של כוונה לגרום לכאב או לסבל בעבירת העינויים המוצעת

בטיוטת התזכיר מוצע לקבוע יסוד נפשי של כוונה לגרום לעינויים על ידי העושה. מכיוון שההתנהגות המופללת היא גרימת עינויים – קרי, גרימת כאב או סבל חמור – הרי שמדובר בעבירת תוצאה שניתן לקבוע לגביה יסוד נפשי של כוונה (קרי, רצון לגרום לתוצאה). הוספת דרישה זו נעשתה בין היתר נוכח החלופה של סבל או כאב נפשי בהגדרת העינויים. יסוד הסבל הנפשי ממילא מעורר קושי בהיבט הפלילי, מאחר שמדובר בדבר המצוי לעתים בנבכי נפשו של אדם ומשתנה מאדם לאדם, ולכן לכל הפחות יש מקום לדרוש כי עובד הציבור מתכוון לגרום לסבל זה. כמו כן, דרישת הכוונה מתיישבת עם הגדרת “עינויים” שבאמנת העינויים. מאחר שהרקע לתיקון החוק הוא איסור העינויים שבדין הבינלאומי, הרי שההנחה היתה שאין מקום לקבוע עבירת עינויים רחבה יותר בדין הישראלי מזו שקיימת בדין הבינלאומי. יצוין, כי דרישת הכוונה לא היתה כלולה בתזכיר החוק הממשלתי בנושא עבירת העינויים משנת 1999, אם כי התקבלה בשעתו הערה לתזכיר על כך שיש להוסיפה.

לדעת עו”ד עומרי כהן מפרקליטות המדינה, יש להשמיט את יסוד הכוונה. לדעתו, אין מקום להתנות את העבירה בכך שעובד הציבור חפץ בכאב או בסבל, אלא יש להחיל את העבירה גם על מי שביצע את העינויים מתוך מודעות לגרימת הסבל. זאת, על אחת כמה וכמה נוכח הביטול המוצע של סעיף 277. המשמעות היא שעובד ציבור שגורם לסבל נפשי מתוך אדישות ולא מתוך כוונה – לא עובר עבירה פלילית כלל. כמו כן, לדעת עו”ד כהן, אין מקום לכלול בעבירה אחת את שני סוגי הדרישות במישור הנפשי – גם יסוד נפשי של כוונה (לגרימת הכאב) וגם יסוד נפשי של מטרה/מניע (להוציא הודאה וכו’), מה שלמיטב ידיעתו לא קיים כיום בדין הפלילי הישראלי.

 

נציין, כי נושא נוסף שנבחן על ידינו הוא תיקון עקיף לחוק בתי משפט כך שתיקים הדנים בעבירת העינויים יידונו בבית המשפט המחוזי בדן יחיד ולא בהרכב. בעניין זה אנו ממתינים לקבל את עמדת הרפרנטית הרלוונטית והנהלת בתי המשפט. אם מי מהמשתתפים מבקש להביע עמדה בנושא זה, הוא מוזמן לעשות זאת.

ככל שיש הערות נוספות לתזכיר אנא העבירו אותן ככל האפשר לפני הישיבה על מנת שניתן יהיה לקיים לגביהן דיון מועיל.

 בברכה,

אביגיל סון-פלדמן, עו”ד  יעוץ וחקיקה (פלילי)

הערות של משרד המשפטים להטמעת האמנה הבינלאומית נגד עינויים בחוק העונשין 2015

טבלת מעקב תיקים

 

מספר התיק	שם הנאשם	מועד דיון (אם יש)	פרקליט (אם כבר חולק)
6404/20	חמזה עבאסי	10/03/2021	עומרי
3426/20	קונסטנטין בורובסקי	05/04/2021	אושרה פטל רוזנברג
2377/19	עאישה אפגאני	05/05/2021	נגה בן סידי
2539/20	אבראהים נסאר	10/05/2021	איתמר גלבפיש
9201/18	ראג’י גורבאן	24/05/2021	יאיר חמודות
616/20	טריקו ברהנו	23/06/2021	–
8567/19	וסאם דבס	29/07/2021	עדי שגב
3700/19	אדהאם מוסלמאני	13/09/2021	הילה גורני
5374/20	אדוארד איסטחרוב	14/10/2021	אושרה פטל רוזנברג
7229/20	בארי מירזייב	25/10/2021	–
224/21	אמטאנס אספניולי	29/12/2021
1948/20	איברהים סלימאן	07/02/2022
8199/20	עאווני בן עאמר זיאדאת	טרם נקבע מועד לדיון	–
6338/20	דוד חיים	טרם נקבע מועד לדיון	–
6322/20	חוסיין בן יוסף רחאל	טרם נקבע מועד לדיון	–
5285/20	אשרף טחימר	טרם נקבע מועד לדיון	יעל שרף
5363/20	יאיר פרץ	טרם נקבע מועד לדיון	–
7482/20	עמירם בן אוליאל	טרם נקבע מועד לדיון	–
5864/19	בילאל עבדאללה	טרם נקבע מועד לדיון	עדי שגב
8363/19	רם גרנות	הדיון התקיים ב-02/07/2020, טרם ניתן פסק דין.	אופיר טישלר
2014/20	לורן אנקרי	הדיון התקיים ב-05/01/2021, טרם ניתן פסק דין.	אופיר טישלר
8140/19	אמג’ד ג’בארין	הדיון התקיים ב-28/01/2021, טרם ניתן פסק דין.	ארז בן ארויה
6193/20	אליהו משה בר זכאי	הדיון התקיים ב-10/02/2021, טרם ניתן פסק דין.	עדי שגב
7722/19	היילמייקל טספאי זרסנאי	הדיון התקיים ב-01/03/2021, טרם ניתן פסק דין.	הילה גורני

טבלת מעקב תיקים של משרד המשפטים מהדלפה של פריצת האקרים פלסטינית טבלת מעקב תיקים של משרד המשפטים מהדלפה של פריצת האקרים פלסטינית

 

כתב אישום מתוקן שהכין עו”ד אורי קורב בפרשת אבו חדיר 2014

 

בבית  המשפט  המחוזי בירושלים                                              ת.פ 34700-07-14

בפני הרכב תלתא

חל איסור פרסום על כל פרט העשוי לגלות את זהותם של נאשמים 2 ו- 3

 

 

 

                                      מדינת  ישראל

                                    באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

רח’ עוזי חסון 4, ירושלים

טלפון: 02-6208140, פקס: 02-6246113

 

                                                                                                המאשימה

 

                                            נ    ג    ד

 

 

1. יוסף חיים בן דוד

בן: סעדיה

ת.ז: 039475793

יליד: 02.08.1984

יישוב אדם (כעת במעצר)

 

2.  יאיר בן דוד (קטין)

בן: שמעון

ת.ז: 318349073

יליד: 04.08.1997

רחוב הקבלן ירושלים (כעת במעצר)

 

3.  איתמר אזמה (קטין)

בן: יצחק

ת.ז: 318288529

יליד: 20.11.1997

בית שמש (כעת במעצר)

                                                                                                                                                                                                                                                   הנאשמים

כתב אישום מתוקן

 

הנאשמים מואשמים בזאת , כדלקמן:

 

 

חלק כללי

 

1. הנאשמים 2 ו- 3 הינם בני דודים והנאשם 1 הוא דודם של השניים.

 

2. לנאשם 1 חנות משקפיים בשכונת גאולה בירושלים (להלן – החנות). וברשותו רכב מסוג הונדה מספר 44-874-68 (להלן – ההונדה). הנאשם 1 מטופל בתרופות פסיכיאטריות מזה מספר שנים. בין השאר, סובל הנאשם מ – OCD.

 

3. הנאשם 2 הינו תלמיד ישיבה.

 

4. נאשם 3 למד בישיבה עד מועד סמוך לתחילת שנת 2014, ולאחר מכן עבד בחנות למכירת צעצועים מספר חודשים. לאחרונה הפסיק נאשם 3 לעבוד מתוך כוונה לחזור ללמוד בישיבה. הנאשם 3 סובל מ- OCD ונוטל תרופות פסיכיאטריות לטיפול בנושא.

 

5. בכל המועדים הרלוונטיים לכתב האישום, נהגו הנאשמים 2 ו- 3 להגיע מעת לעת לחנות להתרועע עם הנאשם 1 ולסייע לו בעבודתו.

 

6. בתאריך 1.7.14, על רקע אירוע חטיפתם של הנערים נפתלי פרנקל, גלעד שאער ואייל יפרח ז”ל, שנחטפו ונרצחו בפיגוע לאומני (להלן – הנערים החטופים), יצאו הנאשמים 1 ו- 2, ל”פעולת נקם” בחפים מפשע, במסגרתה ניסו לחטוף קטין בן 7.5 שנים מידיה של אימו שעה שהילכה בטבורה של עיר עם ילדיה הקטינים כשהיא דוחפת עגלת תינוק, ופגעו פיזית בקטין ובאימו. בהמשך אותו לילה, לפנות בוקר, ניסו השניים לשרוף מכוניות של ערבים בשכונת צור באחר.

 

7. בהמשך היום, בתאריך 1.7.14, בשעות הערב, סיכמו הנאשמים 1 ו- 2 כי ייצאו ל”פעולת נקם” נוספת וצירפו את נאשם 3 לתוכניתם הזדונית. בשעות הערב המאוחרות, לאחר הכנה והצטיידות מוקדמת, יצאו הנאשמים לבצע את “פעולת הנקם”. הנאשמים יצאו ל”מסע צייד אדם” שנמשך מספר שעות אל תוך הלילה של 2.7.14, במסגרתו חטפו ורצחו באכזריות את הקטין מוחמד אבו חדיר ז”ל (להלן “הקורבן”), על לא עוול בכפו, אך ורק משום היותו ערבי. המנוח נחנק והוכה בראשו על ידי הנאשמים, ובעודו מחוסר הכרה נשרף למוות על ידם, הכל כמפורט באישום הראשון.

 

8. פרק כללי זה מהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום.

 

אישום ראשון

• העובדות

 

נסיון חטיפת קטין ותקיפה (נאשמים 1 ו- 2)

 

9. בתאריך 07.14 לאחר שנודע להם כי נמצאו גופותיהם של הנערים החטופים, אמר הנאשם 1  לנאשם 2 כי עליהם לבצע פיגוע נקמה בערבים ונאשם 2 הסכים לכך.

 

10. נאשמים 1 ו- 2 תכננו לפגוע פיזית בערבים, בשלב כשלהו, תכננו לתקוף ולחטוף ערבי.

 

11. סמוך לחצות הליל, אסף הנאשם 1 את הנאשם 2 בהונדה מתחנת דלק בשכונת נווה יעקב והשנים נסעו לשכונת בית חנינא והחלו לתור אחר קורבנות פוטנציאלים, שיוכלו להתגבר עליהם ולחוטפם.

 

12. בהוראת הנאשם 1, התיישב הנאשם 2 במושב האחורי בהונדה, כדי שיוכל להכניס את החטוף למושב האחורי. הנאשם 2 החליף את בגדיו כדי לטשטש את חזותו החרדית.

 

13. הנאשמים נסעו ברחבי השכונה כשעה ותרו אחר קורבן.

 

14. בשעה 01:00 לערך, סמוך למסגד בבית חנינא, הבחינו הנאשמים 1 ו- 2 בדימא זלום (להלן – האם) דוחפת עגלת ילדים ומאחוריה שני בניה הקטנים מ’ יליד 11.10.2006 (בן 7.5)  וי’ יליד 4.10.05 להלן (הקטין מ’ והקטין י’).

 

15. נאשם 1 התקרב אליהם ברכבו והוריד את נאשם 2 בסמוך אליהם.

 

16. נאשם 2 הגיח מאחורי הקטין מ’, הקיף עם זרועו את גרונו מאחור בתנוחת חניקה והחל לגרור אותו לכיוון ההונדה. מ’ וי’ החלו לצעוק.

 

17. בתגובה, הסתובבה אמם והסתערה תוך כדי צעקות על נאשם 2 במטרה להציל את בנה מ’ מידיו. בין השניים התפתח עימות פיזי במהלכו משכה האם בשערותיו של נאשם 2 וניסתה לשחרר את בנה מידיו. במקביל, רץ הקטין י’ להזעיק את עזרתם של תושבים במקום.

 

18. נאשם 2 היכה באגרופו בעוצמה בפניה של האם שנפלה לרצפה כתוצאה מכך. הנאשם המשיך להכות ולבעוט בה בחלקי גופה השונים וניסה לסכור את פיה כדי למנוע ממנה לצעוק.
19. במהלך האירוע, צעק נאשם 1 לנאשם 2 להכניס את הקטין מ’ לרכב.

 

20. בשלב זה התקרבו למקום אנשים שהוזעקו על ידי הקטין י’, הנאשם 2 מיהר להיכנס להונדה, והנאשמים 1 ו- 2 נמלטו מהמקום.

 

21. האם שנכנסה למצב של הלם נפשי, נשארה ישובה במקום מבלי יכולת לתקשר עם הסביבה.

 

 

22. בהמשך, פונו הקטין מ’ ואימו מהמקום באמבולנס לקבלת טיפול רפואי בבית חולים. כתוצאה מהמעשים נגרמו למ’ שפשופים בגרונו והוא סבל מכאב ואימו נכנסה למצב נפשי של בלבול וחוסר אורייטציה. האם נשלחה לבדיקה על ידי פסיכיאטר בחדר המיון שהתווה לה תרופות אנטי פסיכוטיות.

 

נסיון לשריפת כלי רכב

 

23. הנאשמים 1 ו- 2 נסעו לחולון לאכול במסעדה, בתחושת אכזבה. לאחר שסעדו את ליבם, החליטו הנאשמים 1 ו- 2 לבצע פעולת נקם בערבים בכך שיפגעו בכלי רכב השייכים להם.

 

24. הנאשמים נסעו לשכונת צור באחר בירושלים. בהגיעם למקום, עצר הנאשם 1 בצמוד לשני כלי רכב , אחד מהם מסוג יונדאי, ונאשם 2 שפך על שני כלי הרכב בנזין. לאחר מכן, זרק הנאשם 2 סמרטוט בוער לעבר ה”יונדאי”, אך הסמרטוט פגע ברצפה. לבקשת נאשם 1 הרים נאשם 2 את הסמרטוט והשליכו על אחד מכלי הרכב.

 

25. בשלב זה בשל הגעתם של עוברי אורח למקום, נמלטו הנאשמים 1 ו- 2.

 

 

 

חטיפתו ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדיר ז”ל

 

תכנון פעולת החטיפה והכנתה

 

26. למחרת האירועים שתוארו לעיל, בתאריך 01.7.14, התקיימה הלוויתם של הנערים היהודים החטופים. בשעות הערב, שהו הנאשמים 2 ו- 3 בחנות עם הנאשם 1. נאשם 1 אמר לנאשם 2 כי עליהם לבצע פיגוע נקם נוסף ונאשם 2 הסכים לכך.

 

27. לאחר מכן, סיפרו הנאשמים 1 ו- 2 לנאשם 3 אודות פעולות הנקם שביצעו בליל אמש ותיארו בפניו את האגרוף והבעיטות שנתן הנאשם 2 לאמם של הקטינים. הנאשמים סיכמו כי יבצעו פעולת נקם בערבים. הנאשמים העלו אפשרויות שונות, בין השאר, כי יחטפו ערבי וירצחו אותו ואם לא יעלה הדבר בידם יפגעו ברכושם של ערבים.

 

28. במטרה להסוות את זהותם היהודית, וכלקח מאירועי הלילה הקודם בו נפלו משקפיו של נאשם 2 בהונדה במהלך פעולת הנקם, ביקש נאשם 2 מנאשם 1 כי ייתן לו עדשות מגע לשימוש בעת ביצוע פעולת הנקם. נאשם 1 סיפק לנאשמים 2 ו- 3 עדשות מגע.

 

29. כמו כן, בשלב כלשהו במהלך הערב, סיכמו הנאשמים כי הנאשמים 2 ו- 3 יחליפו את בגדיהם הרגילים שהינם בעלי חזות חרדית בבגדים שיישוו להם חזות חילונית או ערבית. עוד סיכמו הנאשמים כי כאשר נאשם 1 יצפור להם יהיה זה סימן עבור נאשמים 2 ו- 3 לחזור להונדה. כן קבעו כי במהלך הפעולה ישתמשו בשמות “ערביים”.

 

30. נאשמים 1 ו- 2 סיכמו כי נאשם 2 ייסע לביתו בשכונת הר נוף ונאשם 1 יאסוף אותו בשעות הערב המאוחרות ונאשם 2 עזב את המקום. נאשמים 1 ו- 3 המשיכו לשוחח על פעולת הנקם שבדעתם לבצע.

 

31. נאשמים 1 ו- 3 הצטיידו באזיקונים שהיו בחנות ונסעו לביתו של הנאשם ביישוב אדם והמשיכו בהכנות לקראת ביצוע פעולת הנקם המתוכננת.      בתוך כך, הנאשמים 1 ו- 3 העבירו את כיסא התינוק שהיה בהונדה למכונית אחרת השייכת לנאשם, זאת כדי לפנות מקום במושב האחורי  להכנסת חטוף לרכב. הם העבירו מפתח ברגים מהמכונית האחרת להונדה (להלן   – “הלום”), והצטיידו בבקבוקים ריקים לשם מילויים בבנזין.

 

32. בשעה 23:20 לערך, נסעו הנאשמים 1 ו- 3 לתחנת דלק בחיזמא, מילאו את הבקבוקים הריקים בדלק ותדלקו את ההונדה.

 

33. משם נסעו הנאשמים 1 ו- 3, סמוך לחצות הליל לתחנה המרכזית בירושלים לאסוף את נאשם 2 ולצאת עימו לפעולת הנקם המתוכננת. נאשם 2 נשא על גופו אותה עת סכין והראה אותה לנאשם 1, תוך שהוא מציין כי יוכלו להשתמש בה בשעת הצורך.

 

34. נאשמים 2 ו- 3 החליפו את בגדיהם והסירו את כיפותיהם.

 

 

המסע לאיתור קורבן לחטיפה

 

35. הנאשמים נסעו לאיזור המזרחי של ירושלים, במטרה למצוא קורבן לביצוע זממם. במשך כשלוש שעות, תרו הנאשמים אחר קורבן פוטנציאלי חלש, אותו יוכלו לחטוף ולהתגבר על התנגדותו. במהלך נסיעתם בשעות אלה, ירדו הנאשמים 2 ו- 3 מההונדה מעת לעת בכדי לאתר קורבן, כשנאשם 1 מלווה אותם בהונדה. בחלק מהמקרים ירד נאשם 3 מהרכב כש”הלום” מוסתר על גופו.

 

36. הנאשמים נסעו באיזור שער שכם ובשכונת ואדי ג’וז עד שראו שני ילדים כבני 10. נאשם 3 ירד מהרכב לבדו, שוחח עם אחד הילדים וחזר להונדה. נאשמים 1 ו-2 כעסו על נאשם 3 שכן לפי תוכניתם היה על נאשמים 2 ו- 3 להישאר צמודים יחד.

 

37. הנאשמים המשיכו בחיפושיהם אחרי קורבן והבחינו בחמישה ילדים כבני 10-12. נאשם 1 עצר את ההונדה בסמוך אליהם ונאשמים 2 ו- 3 ירדו מהרכב במטרה להתיידד עם הילדים ולהכניס את אחד מהם לרכב. הנאשמים שהו בקרבתם של הילדים כעשרים דקות וחילקו להם סיגריות. בסופו של דבר, מסיבה שאינה ידועה במדוייק למאשימה, החליטו הנאשמים שאין בידם למצות את נסיון החטיפה כנגד ילדים אלה והמשיכו בדרכם לחיפוש אחר קורבן.

 

38. בעת שחזרו לרכב, החלו הנאשמים להתווכח ביניהם ולהביע כעס ומורת רוח על כך שלא ביצעו את החטיפה.

 

39. משהתייאשו ממציאת קורבן “מתאים” בוואדי ג’וז, בשעה 02:00 לערך, נסעו הנאשמים לשכונת בית חנינא. הנאשמים נסעו הלוך ושוב ברחבי השכונה במטרה למצוא קורבן. כעבור כשעה החלו הנאשמים להתייאש מהסיכוי למצוא קורבן “מתאים” אותו יוכלו לחטוף. בשעה 03:00 לערך, נסעו הנאשמים לחנות בשכונת בית חנינא, וקנו לעצמם משקאות אנרגיה וסיגריות. הנאשמים עישנו ושתו את המשקאות עד שתחושת הייאוש שלהם התפוגגה.

 

40. הנאשמים חזרו לתור אחר קורבן לביצוע זממם. כעבור זמן מה, הבחינו הנאשמים בגבר ואישה כבני חמישים. הנאשמים שקלו לתקוף את השניים ולחטוף אותם, אך בסופו של דבר פסל נאשם 1 אפשרות זו.

 

41. בהמשך, הבחינו הנאשמים בנער מוחמד אבו חדיר ז”ל (“הקורבן”) כשהוא לבדו. נאשמים 2 ו- 3 ירדו מהרכב במטרה לחוטפו והנאשם 1 המשיך בנסיעה במטרה להגיע אליהם.

 

42. במהלך נסיעתו הבחין הנאשם 1 באדם המבקש “טרמפ”. הנאשם שוחח עימו ואמר לו כי יסיע אותו לאחר שיעלה את חבריו להונדה. נאשם 1 מיהר בנסיעה לעבר נאשמים 2 ו- 3 וצפר לעברם כמוסכם כדי שיחזרו להונדה. נאשמים 2 ו- 3 חזרו להונדה ואמרו לנאשם 1 כי היו יכולים לבצע את החטיפה. נאשם 1 השיבם כי הוא מצא יעד לחטיפה בדמות האדם שחיפש “טרמפ”. הנאשמים נסעו לעבר האדם במטרה לחוטפו, אך זה עלה על “טרמפ” אחר, וחייו ניצלו.

 

 

 

חטיפתו ורציחתו של מוחמד אבו חדיר ז”ל

 

43. הנאשמים המשיכו בנסיעה ולפתע, סמוך לשעה 03:45, הבחינו שוב במוחמד אבו חדיר ז”ל (הקורבן).

 

44. נאשמים 2 ו- 3 ירדו מההונדה ופנו לעבר הקורבן. במטרה לוודא כי הקורבן “ערבי” וכדי להתקרב אליו, שאלו אותו נאשמים 2 ו- 3 כיצד מגיעים לשער שכם ולתל אביב. הקורבן החל להשיב להם עד שלפתע חשד בהם. הקורבן קם על רגליו וניסה להתקשר לחברו. בשלב זה, היכה נאשם 3 את הקורבן. הקורבן החל לצעוק ונאשמים 2 ו- 3, החלו למשוך אותו בכח לעבר ההונדה כשנאשם  2 סוכר את פיו של הקורבן בידו.

 

45. אדם שעמד מעברו השני של הכביש צעק לעבר הנאשמים “הלו” “הלו”.

 

46. במקביל, נסע הנאשם 1 לעברם עד שנעצר סמוך אליהם. נאשם 3 נכנס להונדה מאחור כשהוא מושך אחריו את הקורבן בו אחז אותה עת נאשם 2 כשפיו סכור. הקורבן ניסה להתנגד בכל כוחו למעשה, ושלח את רגלו לפתח הדלת ומנע מהנאשמים לסוגרה. הנאשמים 2 ו- 3 נאבקו בקורבן שעה שנאשם 1 החל בנסיעה מהמקום. נאשם 2 נאלץ לעזוב את פיו של הקורבן כדי לגבור על התנגדותו לסגירת הדלת והקורבן החל לזעוק מרה. הקורבן בעט בראשו של הנאשם 2 שבתגובה הטיח בקורבן שהוא ישלם על הבעיטה.

 

47. הנאשמים התגברו על התנגדותו של הקורבן ונאשם 2 הצליח לסגור את הדלת. הנאשם 1 נעל את דלתות הרכב ופתח בנסיעה מהירה לכיוון יער ירושלים.

 

48. בשארית כוחותיו, המשיך הקורבן להלחם על חייו וברכב התפתחה מהומה. נאשם 3 המשיך לאחוז בידיו של הקורבן ונאשם 2 עלה על הקורבן בגופו תוך שהוא סוכר את פיו. נאשם 1 צעק לעברו של נאשם 2 “תגמור אותו” ונאשם 2 חנק את הקורבן בכך שאחז בו בגרוגרת.

 

49. במהלך הנסיעה, ליער ירושלים, חנק הנאשם 2 את הקורבן בגרונו תחילה בכך שאחז בגרוגרתו ובהמשך בכך שלחץ בכוח על צווארו של הקורבן עם מרפקו כשידו השניה דוחפת את המרפק. בשלב מסויים התעייף נאשם 2 מהמאמץ הכרוך בחניקה ונאשם 3 סייע לו בכך שלחץ על מרפקו של נאשם 2.

 

50. בעקבות האמור, סמוך לאחר תחילת פעולת החניקה חדל הקורבן מנסיונותיו לצעוק והכרתו התערפלה לחלוטין עד שאבדה.

 

51. בשלב שאינו ידוע במדוייק למאשימה, סמוך לכניסה ל”יער ירושלים”, אמר נאשם 1 לנאשם 3 כי אם הוא אינו מסוגל לכך, הוא אינו חייב להשתתף בפעולות לקטילת חייו של הקורבן ובשריפתו ואף לא לצפות במעשה.

 

52. מעט לפני כניסתם ליער ירושלים, ביקש הנאשם 1 מנאשמים 2 ו- 3 לקבל לידיו את מכשיר הטלפון של הקורבן. הנאשם 1 זרק את הבטרייה של הטלפון והשמיד כרטיס של הטלפון בסוברו כי מדובר בכרטיס ה”סים”.

 

53. סמוך לשעה 04:00, הגיעו הנאשמים לנקודה באמצע יער ירושלים ונאשם 1 עצר את ההונדה. נאשם 3 יצא מההונדה וראשו של הקורבן וחלק מפלג גופו העליון נשמטו אל מחוץ לכלי הרכב והוא השמיע קולות חרחור.

 

54. נאשם 3 נכנס חזרה להונדה והסב את מבטו מגופו של הקורבן וממעשי הנאשמים. בתגובה לפניה מצידו של נאשם 1, הזכיר לו נאשם 3 כי הלה הבטיח לו שלא יצטרך ליטול חלק במעשה ונאשם 1 אמר לו שלא יביט בהם כדי שלא תיוותר לו צלקת נפשית.

 

55. נאשם 2 שהיה מותש מהמאמץ, אמר לנאשם 1 כי ידיו כואבות וכי הוא ונאשם 3 “עושים את כל העבודה” והוא אינו עושה דבר. נאשם 1 שעמד מחוץ להונדה ביקש להעביר לידיו את הלום.

 

56. הנאשם 1 הניף את הלום והיכה בראשו של הקורבן שתי מכות תוך שהוא צועק לעברו “זה בשביל משפחת פוגל” במכה הראשונה, ו”זה בשביל שלהבת פס”, במכה השניה. בעקבות זאת נפצע הקורבן בראשו ושני כתמי דם החלו להתפשט בכובע ה”סווטשרט” שכיסה את ראשו.

 

57. לאחר מכן, משך נאשם 1 את גופו של הקורבן אל מחוץ להונדה והנאשם 2 יצא אף הוא מההונדה.

 

58. נאשם 1 נעמד ליד הקורבן מחוסר ההכרה, ובעט בו שלוש פעמים תוך שהוא אומר “זה בשביל אייל”, “זה בשביל גלעד”, “זה בשביל נפתלי”, בהתייחסו לנערים החטופים.

 

59. בהמשך, אמר נאשם 1 לנאשם 2 כי עליהם לשרוף את הקורבן, כדי שהקורבן “לא יקום עליהם” וכדי להשמיד ראיות שעלולות לקשרם למעשה.

 

60. נאשמים 1 ו-2 שפכו דלק מהבקבוקים על כל גופו של הקורבן, שהיה מחוסר הכרה באותה עת. לאחר מכן, הצית נאשם 1 את גופו של הקורבן באמצעות מצית. כתוצאה מכך, נגרמה באחת שריפה גדולה והקורבן נשרף למוות בעודו מחוסר הכרה.

 

61. נאשמים 1 ו- 2 נכנסו בבהילות להונדה שעמדה בסמוך לשריפה. נאשם 1 ניסה להניע את הרכב פעמיים ללא הצלחה. נאשם 3, שחרד מהאש שפרצה בסמוך להונדה, ירד מהרכב מבלי שהנאשמים 1 ו- 2 הבחינו בדבר. משעלה בידו של נאשם 1 להניע את ההונדה, החל נאשם 1 לסוע מהמקום כשהוא מותיר אחריו את נאשם 3 שצעק לעברם. הנאשמים 1 ו- 2 הבחינו בשלב זה בנאשם 3 והמתינו לו עד שעלה להונדה.

 

62. לאחר מכן, נסעו הנאשמים ל”גן סאקר”. בהגיעם למקום, יצא הנאשם 3 מההונדה עם גיטרה והתרחק מהמקום. נאשמים 1 ו- 2 שרפו את נעליו של הקורבן ואת הלום. לאחר מכן, השליך נאשם 1 את הלום לפח אשפה.

 

63. משם נסעו הנאשמים לחניון סמוך וניקו את ההונדה. הנאשמים ריססו ספריי ניקוי על המושב האחורי כדי לנקות נוזלי רוק רבים שהגיר הקורבן במהלך הנסיעה. הנאשמים זרקו חלק מבגדיהם ושרפו אותם.

 

 

64. משם, בסמוך לשעה 05:00, נסעו הנאשמים לשותף עיסקי של הנאשם 1 בשכונת ארמון הנציב והשאירו לו מסגרות למשקפיים. משם נסעו הנאשמים לביתו של הנאשם 1 ביישוב אדם שם ניגנו על גיטרות והלכו לישון.

 

65. במעשיהם המתוארים לעיל,

גרמו הנאשמים למותו של אדם בכוונה תחילה. הנאשמים החליטו להמית את מוחמד אבו חדיר ז”ל והמיתוהו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכולים היו לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיהם, ולאחר שהכינו עצמם להמיתו. כמו כן, חטפו הנאשמים אדם כדי להעמידו בסכנת רצח.

בנוסף, ניסו הנאשמים 1 ו- 2 לחטוף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, תקפו קטין וגרמו לו חבלה של ממש, תקפו אדם כשהיו חברים שניים או יותר וניסו לשלח אש במזיד בנכס לא להם.

 

 

          ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים:

 

כל הנאשמים:

1. רצח – עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין התשל”ז – 1977 (להלן – חוק העונשין)
2. חטיפה לשם רצח – עבירה לפי סעיף 372 לחוק.

 

נאשמים 1 ו- 2 בלבד:

3. נסיון לחטיפה לשם כליאה – עבירה לפי סעיף 371 בצירוף סעיף 25 לחוק.
4. תקיפה הגורמת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 382 (א) בנסיבות סעיף 380 לחוק.
5. נסיון הצתה – עבירה לפי סעיף 448 רישא בצירוף עם סעיף 25 לחוק.

 

 

אישום שני (נאשמים 1 ו- 2)

 

העובדות

1. ראאד אבו חליל (להלן – ראאד) הינו בעליה של חנות בכפר חיזמא (להלן – החנות).

 

2. נאשם 1 נטר לראאד מסיבה שאינה ידועה במדוייק למאשימה, על רקע קניה שביצע בחנות.

 

3. בתאריך 15.6.14, אמר נאשם 1 לנאשם 2 כי הוא מעוניין לשרוף לראאד את החנות.

 

4. נאשמים 1 ו- 2 נסעו לחנות כשברשותם דלק בבקבוק. הנאשמים 1 ו- 2 ניפצו את חלונות החנות בעזרת לום ושפכו את הדלק לתוך החנות.

 

5. נאשם 1 הדליק נייר “טישו” ספוג בדלק ונאשם 2 השליך אותו לתוך החנות.

 

6. כתוצאה מכך, פרצה בחנות שריפה שגרמה לנזק בשיעור של כ- 15,000 ₪.

 

7. במעשיהם המתוארים לעיל, שילחו הנאשמים אש במזיד, בנכס לא להם.

 

         

          ב. הוראת החיקוק לפיה מואשמים הנאשמים:

הצתה  – עבירה לפי סעיף 448 רישא לחוק.

 

עדי התביעה:

 

1. סנ”צ אלי כהן, מ.א: 1013788, תשאול ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
2. רס”ב דודו לוי, מ.א: 949479, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
3. רס”מ יצחק לוי, מ.א: 960591, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
4. רס”ב אליהו בן טל, מ.א: 1029750, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
5. רס”ר אליהו זרקוב, מ.א: 1061860, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
6. רס”ב שמעון זכריה, מ.א: 554253, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
7. דותן גרילק, מ.א: 1127927, ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
8. פקד יניב פיאמונטה, מ.א: 1103431, ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
9. רפ”ק גולן מאירי, ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
10. המכונה רפאל, יוזמן על ידי המאשימה.
11. המכונה מימון, יוזמן על ידי המאשימה.
12. המכונה פרנקו, יוזמן על ידי המאשימה.
13. המכונה מיקי, יוזמן על ידי המאשימה.
14. המכונה יורי, יוזמן על ידי המאשימה.
15. המכונה בנצי, יוזמן על ידי המאשימה.
16. המכונה פטריק, יוזמן על ידי המאשימה.
17. המכונה גורדון, יוזמן על ידי המאשימה.
18. המכונה ראם, יוזמן על ידי המאשימה.
19. המכונה שייקה, יוזמן על ידי המאשימה.
20. המכונה אהוד, יוזמן על ידי המאשימה.
21. המכונה אסף, יוזמן על ידי המאשימה.
22. חוסין אבו חדיר, שעאפט.
23. סלהב יזיד, בית חנינה.
24. אדם גולאני, בית חנינה.
25. קרים נתשה, בית חנינה.
26. עלא אדין עיסא, שועפאט.
27. גבי שמאולי, מ.א: 1076389, יס”מ ירושלים.
28. גיא מנוח, מ.א: 1139732, יס”מ ירושלים.
29. סילמאן אבו כדיגה, כפר עקב.
30. עבד אלוהאב צאלח אדין.
31. עופר גיגי, מש”ק עטרות.
32. מוסא זלום, שועפאט, ירושלים.
33. יחיא זלום, שועפאט, ירושלים.
34. מואב אבו חדיר, ירושלים.
35. ראמי זלום, שועפאט, ירושלים.
36. דימא זלום, שעופאט, ירושלים.
37. אמיר אבו חדיר, שועפאט, ירושלים.
38. אנס אבו חדיר, שועפאט, ירושלים.
39. רפ”ק מיכאל ברון, מ.א: 1078831, תחנת שפט, משטרת ישראל.
40. רס”ל רומן יזמסקי, מ.א: 001195940, תחנת שפט, משטרת ישראל.
41. ד”ר פרוכטמן-ברוש הלה, המחלקה לרפואה דחופה הדסה הר הצופים.
42. ד”ר צ’אפצ’אי קטיה, המחלקה לרפואה דחופה הדסה הר הצופים.
43. צוריאל חזי, פראמדיק מ.ר 29.
44. רס”ל האני הנו, מ.א: 1206432, תחנת שפט, משטרת ישראל.
45. יהושע פודיאק,מ.א: 1160290, תחנת שפט, משטרת ישראל.
46. אבירם מויסה, מ.א: 1063536, תשאול ירושלים, משטרת ישראל.
47. רס”מ ארז קדוש, מ.א: 1068980, מת”מ ירושלים, משטרת ישראל.
48. סמ”ר רגב מוהבן, מ.א: 1195841, מפלג חקירות ירושלים.
49. כאפח כואזבה, צור בחר, ירושלים.
50. נועמאן כואזבה, צור בחר, ירושלים.
51. ראאד אבו חליל, חיזמא.
52. רס”ר עידן חי רחמני, מ.א: 1120856, תשאול ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
53. רס”ר חן ויזמן, מ.א: 1151927, תשאול ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
54. ניר בן ארוש, מ.א: 1198548, תשאול ימ”ר ירושלים, משטרת ישראל.
55. אחמד חמד, שועפאט ירושלים.
56. מוחמד אבו חדיר, שועפאט.
57. עותמאן רסאס, מ.פ שועפאט.
58. סיריל לורנט שוויקי, רחוב אדם ארמון הנציב.
59. נתנאל קסדו, מ.א: 1046515, מפלג הונאה, משטרת ישראל.
60. פאבל כץ, מ.א: 1125442, משטרת ישראל.
61. רס”ל שמואל אחונדוב, מ.א: 60076981, בילוש מפלג תפקידים מיוחדים.
62. משה, משטרת ישראל.
63. אסף, משטרת ישראל.
64. רס”מ לילך רנן, מ.א: 1023084, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
65. זוהר אלג’ם, מפלג תשאול, משטרת ישראל.
66. רס”ר אייל טרם, מ.א: 1160373, ימ”ר ירושלים.
67. דוד פרנקו, משטרת ישראל.
68. רס”ל ניר פרידמן, מ.א: 1200641, משטרת ישראל.
69. רפ”ק איציק גור, מ.א: 1063320, משטרת ישראל.
70. רס”ר יונתן ועקנין, מ.א: 1198449, משטרת ישראל.
71. רס”ל עמית דנגור, מ.א 1220490, משטרת ישראל.
72. אריק בזק, משטרת ישראל.
73. עדי יונה, משטרת ישראל.
74. יוסי תורג’מן, זרוע מבצעית, משטרת ישראל.
75. חזות אליה, משטרת ישראל.
76. המכונה 047, משטרת ישראל.
77. דוד דהן, מ.א: 1205996, זמב”צ ימ”ר ירושלים.
78. גל אסטבאן, משטרת ישראל.
79. מפקח דניס פבורניקוב, מ.א: 1121722, משטרת ישראל.
80. רס”ר סמי אבו חלא, מ.א: 1204882, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
81. רפ”ק גאי התשואל, מ.א: 1007640, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
82. פקד ינון הרוש ברוש, מ.א: 1176411, חטיבת הזיהוי הפלילי. משטרת ישראל.
83. מפקח יאיר דלבר, מ.א: 1159094, משטרת ישראל.
84. רס”מ ניר לימואי, מ.א: 1125202, משטרת ישראל.
85. אלון קולשביסקי, מ.א: 1018746, משטרת ישראל.
86. רס”ר גדליה לובין, מ.א: 1118041, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
87. רס”ר משה כהן, מ.א: 1080076, משטרת ישראל.
88. רס”מ שלמה קדוש, מ.א: 1061001, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
89. רס”ר אלון חבר, מ.א: 1123660, מפלג חקירות ירושלים, משטרת ישראל.
90. ד”ר דורפמן פנינה, מנהלת מחלקה פסיכאטרית, פתח תקווה.
91. קרן אטיאס ג’ורג’י, רת”ח טו”ש בימ”ר הדרים.
92. רס”מ אמיר שאולוף, מ.א: 1102136, משטרת ישראל.
93. שי אלפי, משטרת ישראל.
94. סנ”צ עמי לייפר, משטרת ישראל [דו”ח בדיקת זירת עבירה].
95. רפי עזרא, קצין זיהוי ירושלים, משטרת ישראל.
96. מיכה קרסגי, חז”ע ירושלים.
97. ד”ר דן מילר, היחידה לחקירת הצתות, מטא”ר ירושלים.
98. גדי, משטרת ישראל.
99. רפ”ק יעל שלוש, מ.א: 985572, משטרת ישראל.
100. רס”מ ששי עזרא, מ.א: 1016831, משטרת ישראל.
101. יהונתן רוט, מעבדת מאגר הדנ”א, משטרת ישראל.
102. אביבה דלריצ’ה – כרמון, מעבדת מאסר הדנ”א, משטרת ישראל.
103. מיכל בית יוסף, המעבדה לזיהוי טביעות אצבעות, משטרת ישראל.
104. ורד לובשיץ, המעבדה לזיהוי טביעות אצבעות, משטרת.
105. ד”ר חן קוגל, המכון הלאומי לרפואה משפטית [חוות דעת מומחה].
106. ד”ר אבי זלן, המכון הלאומי לרפואה משפטית [חוות דעת מומחה].
107. שרינה ויזל, מעבדת סימנים וחומרים, משטרת ישראל [חוות דעת מומחה – סימנים וחומרים].
108. ירון שור, מעבדת סימנים וחומרים, משטרת ישראל [חוות דעת מומחה – סימנים וחומרים].
109. נדב לוין, ראש מעבדת סימנים וחומרים, משטרת ישראל [חוות דעת מומחה – סימנים וחומרים].
110. פרוטוקול דיון בית משפט השלום, 10471-07-14, בעניינו של יוסף חיים בן דוד מיום 06.07.14.
111. פרוטוקול דיון בית משפט השלום, 10357-07-14, בעניינו של יאיר בן דוד מיום 06.07.14.
112. פרוטוקול דיון בית משפט השלום, 10449-07-14, בעניינו של איתמר אזמה מיום 06.07.14.
113. רפ”ק מיכל לוין אלעד, מ.א: 4106354, מעבדת פיתוח ט.א סמויות
114. רפ”ק אלפונסו בן טולילה, מ.א: 91150105, מעבדת פיתוח ט.א סמויות
115. אורית אסולין, מ.א: 592907, משטרת ישראל.
116. רס”מ דוד סידיס, מ.א: 953158, משטרת ישראל.
117. לילך פרונט, המרכז הלאומי לרפואה משפטית.
118. רפ”ק ארנון גרפיט, ר’ המעבדה לחקירת הצתות, מז”פ.
119. יהונתן רוט, מז”פ, משטרת ישראל.
120. אביבה דלריצ’ה – כרמון, מז”פ, משטרת ישראל.
121. אשירה זמיר, מז”פ, משטרת ישראל.
122. קא”א ניר פינקלשטיין, מז”פ, משטרת ישראל.
123. דניאל עמר, קריית חיים.
124. מומחית חוות דעת ד.נ.א, מז”פ, משטרת ישראל.

 

 

ירושלים,                                                                                                         אורי קורב, עו”ד

מנהל מחלקה בפרקליטות  מחוז ירושלים (פלילי)

להורדה WORD כתב אישום מתוקן חטיפת אבו חדיר חתום אורי קורב

 

חוזה לא חתום בין משרד המשפטים לחברת סלברייט לפריצה לטלפונים ופריקת כל התוכן

 

חוזה משרד המשפטים עם סלברייט לפריצה לטלפונים ופריקתם במשטרה או מעבדת סלברייט

 

טופס הצעת מחיר מחברת סלברייט (פ”ת) המשקפת עלות פריצה ושאיבת נתונים ב 7,700 ש”ח וחקירת עומק משלימה בעוד 4,000 ש”ח

 

הסוכן:  רן ברק.  המפיקה: ינית קמחי.  הצעת המחיר עומדת על 7,700 ש”ח לטלפון רק על שאיבת נתונים באמצעות כלי הנקרא UFED.

רק שתבינו שעל טלפון אחד המשטרה או מח”ש מבזבזים 4,000 ש”ח על פריצה UNLOCK ו 7,700 ש”ח לשאיבה ופריקת הנתונים שלו, כשהסנגוריה משלמת להגנה בתיק כ 2,500 ש”ח קומפלט על הגנה על כל התיק!!!!!

פריצה ושאיבה ראשונית ב UFED ב 7,700 ש”ח.

 

הצעת מחיר לשאיבת נתונים מעמיקה CAS אחרי שכבר נשאבו נתונים, ב 4,000 ש”ח.

 

הזמנת רכש מסלברייט עבור מח”ש ב 2018

 

הזמנת רכש עבור מחש סלברייט עי גלית גאולה וגלעד גור 2018

 

זכ”ד של חוקר מחשבים במח”ש אלון שפיצר

מה שמוזר פה זה שלמעלה כתוב שיניב גרינברג עשה את העבודה ולמטה כתוב שאלון שפיצר עשה את העבודה.

שימו לב יניב גרינברג מופיע עם ת.ז. 34804765 מרח’ לוטוס 8, חיפה.

 

המחלקה לחקירות שוטרים

מזכר:

אל: תיק החקירה	תאריך: 26.12.18
מאת: יניב גרינברג, חוקר מחשב מיומן	תיק מס’: 5907/18
הנדון: הפקת ראיות מטל”ס – חיים אמסלם

1. היום בדקתי את התכנים בטל”ס שנתפס אצל חיים אמסלם.
2. מדובר בטל”ס iPhone SX בצבע שחור אשר סומן ע.ל.
3. נתבקשתי לאתר קשרים של הנדון עם המעורבים שלהלן: אבישי חיים – מס”ט 050-6272691 ו/או 054-2628899; דוד אלבז – מס”ט 054-2531593 ו/או 055-9690069 ו/או 054-2208507; רחמיאל אייסביץ – מס”ט 052-8624162; שלמה מועלם – מס”ט 054-9799999; ומשה כהן – מס”ט 052-2423411; הכל מאוקטובר 2018 ועד היום. ערכתי חיפוש גם לפי שמות המעורבים וגם לפי המס”טים. להלן הממצאים:

א. אבישי חיים: ללא ממצאים בשני המס”טים.

ב. דוד אלבז: מס”ט 0542531593: שמור בשם “לחמניה”. הופק יומן שיחות; מס”ט 0559690069: שמור בשם ” דויד אלבז חדשששששחדש”. הופק יומן שיחות, שיחוח עם משה אלפסי שביום 19.10.18 חיים שולח לו את המס”ט של אלבז, ושיחוח נוסף עם “ששי מתווך קרית אליעזר” שביום 18.10.18 הוא שולח לו את המס”ט של אלבז לתיאום מפגש למחרת; מס”ט 054-2208507: שמור בשם “דויד אלבז חדש” ובווטסאפ בתור “שמן”. הופק שיחוח ווטסאפ.

ג. רחמיאל אייסביץ: שמור בשם “דודו בלנס”. הופק יומן שיחות, שיחוח ווטסאפ פרטי, שיחוח קבוצתי בשם “כיכר מאירוב” שכולו מיום 19.10.18 ועוד שיחוח קבוצתי בשם “סניף ק. אליעזר החמניה”.

ד. שלמה מועלם:

1. כמו כן, נתבקשתי לערוך חיפוש של המילים הבאות: חרירי, לובני, סחיטה, שכירות, חנות, שיפוצים, דמי חסות, איומים, שוטר. להלן הממצאים:

 

לידיעה,

אלון שפיצר,

חוקר מחשב מיומן

זכד אלון שפיצר הפקת ראיות מטלס של חיים אמסלם

 

 

זכ”ד מח”ש על חיפוש במחשב של דני ושניר אלגבי ע”י אלון שפיצר

פרקליטות המדינה

המחלקה לחקירות שוטרים

מזכר:

אל: תיק החקירה	תאריך: 29.7.2019
מאת: אלון שפיצר, ר”צ סייבר מח”ש	תיק מס’: 1114-19
הנדון: חיפוש ראיות בדיסק קשיח – דני ושניר אלגבי – נייד ד.ז14

 

 

1. לבקשת צוות צפון, בדקתי היום את התפוס שבנדון, וזאת במטרה למצוא חומרים הקשורים לחקירה [ר’ טופס הזמנת עבודה].
2. יצוין כי הוצא צו חדירה לחומר מחשב בבימ”ש לצורך כך.
3. מדובר מחשב נייד DELL INSPIRON N5110 המסומן ד.ז14.
4. מאחר ופירוק המחשב הנ”ל מורכב ועלול לפגוע בתפוס, החלטתי לבדוק את הקבצים שבדיסק ע”י הדלקת התפוס וחיפוש ידני בקבצים. מדובר על דיסק קשיח של חברת WD בנפח 750 גיגה.
5. לא נמצא חומר היכול להיות קשור לחקירה.

לידיעה,

אלון שפיצר,

ר”צ סייבר מח”ש

 

זכד – חיפוש ראיות בדיסק קשיח דני ושניר אלגבי נייד ד.ז14

 

 

מזכר של אלון שפיצר ממח”ש על כשלון שחזור התכבויות של ליאב מכלוף

 

המחלקה לחקירות שוטרים

מזכר:

אל: תיק החקירה	תאריך: 12.11.2018
מאת: אלון שפיצר, חוקר מחשב מיומן	תיק מס’:
הנדון: חדירה לטל”ס וניסיון הפקת ראיות התכתבות וואטסאפ – ליאב מחלוף

 

 

1. היום ערכתי ניסיון לשחזר את התכתבות הוואטסאפ בין ליאב מחלוף לבין השוטר החשוד, צורי ארביב, וזאת מאחר וליאב מחק את תוכן ההתכתבות ביניהם.
2. מדובר בטל”ס מסוג Samsung Galaxy S8+ (להלן: “טל”ס המקור“).
3. מאחר ולא ניתן, טכנית, נכון להיום, לבצע העתקה פורנזית ברמה הגבוהה ביותר [Physical] לסוג הטל”ס הנ”ל, עשיתי את הפעולות הבאות:

לקחתי טל”ס Samsung Galaxy S4 GT-I9500 שעבר wipe וכן Factory Reset כדי שכל המידע שהיה בו ימחק (להלן: “טל”ס הבדיקה“).

לאחר מכן ביצעתי Root לטל”ס זה על מנת לקבל הרשאות Admin על המכשיר, וכן התקנתי עליו את הגרסה האחרונה של אפליקציית WhatsApp דרך קובץ apk.

העברתי את תיקיית ה-WhatsApp במלואה מה-root של טל”ס המקור ל-root של טל”ס הבדיקה [יצוין, כי ספריית ה-WhatsApp מכילה 3 תתי-סיפריות: Backups, [Databases, Media.

לאחר מכן, העברתי את כרטיס ה-SIM מטל”ס המקור לטל”ס הבדיקה וזאת על מנת לבצע “איקטוב” לחשבון הוואטסאפ מאחר וה-db של האפליקציה מוצפן.

האפליקציה ביצעה אקטיבציה ותכני הצ’אטים נטענו ע”ג טל”ס הבדיקה.

הכנסתי את טל”ס הבדיקה להעתקה פורנזית באמצעות תוכנה ייעודית וזאת על מנת לנסות ולשחזר את המידע שנמחק ע”י ליאב.

בחומר שהועתק נמצא צ’אט עם מס”ט 050-5064207 [השייך לחשוד, צורי ארביב]. שיחזור ההתכתבויות לא צלח. מה שכן, נמצאו האינדיקציות הבאות:

תחילת ההתכתבויות היו ככל הבנראה החל מיום 29.3.18 ונמשכו על ליום 16.9.18.

החשוד התקשר פעמיים באמצעות האפליקציה לליאב בתאריכים 12.9, 16.9.

1. הפקתי את הצ’אט הנ”ל לדו”ח אשר סומן א.ש1 12.1118.

לידיעה,

אלון שפיצר,

חוקר מחשב מיומן

 

זכד – חדירה לטלס וניסיון הפקת ראיות התכתבות וואטסאפ – ליאב מחלוף

 

“הודעת חשוד” ריקה שהכין חוקר מחש יניב גרינברג עם שאלות שהכין מראש לשוטר ליאור חתם שאשתו התלוננה עליו

 

הודעה מס’:1

اعلان رقم

הודעת חשוד   افادة مشتبه

הודעתו של : الاعلان عن

מס’ זהות:    رقم الهوية

שם פרטי:    الاسم الشخصي

שם משפחה:              إسم العائلة

שם באתיות לטיניות:         الاسم في حروف انكليزية

ליאור

חתם

שם קודם:                                             الاسم السابق

מצב משפחתי:            لحالةالاجتماعية

מין:               الجنس

מספר אישי:

נשוי

ז

תאריך לידה: تاريخ الولادة

מקום לידה:          مكان الولادة

טל. בבית:        تلفون البيت

טל. בעבודה:   تلفون العمل

טל. נייד:   لا سلكي

ישראל

–

מען מגורים:                                                                            العنوان

שם האב:  إسم الاب

שם האם:  إسم الام

רחוב

בית

כניסה

דירה

ישוב

מיקוד

שם ומען מקום העבודה:                                     إسم وعنوان مكان العمل

מקצוע:        المهنة

דרגה:

משטרת ישראל – סיור חיפה

שוטר

 

11/04/18		מח”ש חיפה	ראיתי את הנ”ל ואמרתי לו:
תאריך  تاريخ	שעה  الساعة	מקום חקירת התיק    مكان التحقيق ملف	رأيت المذكور اعلاه وقلت له:

 

אני חוקר/ת מח”ש: انني رجل شرطة

	157		חוקר		יניב	גרינברג	מח”ש חיפה
	מס’ חוקר		דרגה		שם פרטי	שם משפחה	מקום גביית העדות
	الرقم الشخصي		الرتبة		الاسم الشخصي	إسم العائلة	مكان استلام إفادة

 

אני חוקר מח”ש מודיעך כי הנך חשוד ב: (اعلمك انك مشتبه بـ)

(פרט את המעשה המיוחס לחשוד):   (فصل العمل المنسوب للمشتبه به): איומים, הטרדה מאיימת, בכך שאתה מטריד את אשתך טלפונית, ליא חתם, וכן מאיים עליה. כל זאת בניגוד לחוק.

 

זכותך לא לומר דבר, דבריך יתועדו ועשויים לשמש כראיה בבית משפט,  ואולם דע  כי בית משפט יוכל להביא בחשבון את שתיקתך. זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק וזכותך להיוועץ בסנגור ציבורי אם אתה זכאי לכך על פי החוק, לרבות בשל  חוסר באמצעים.

לאחר שקראתי בפני הנ”ל את הכתוב לעיל, הוא/היא אישר/ה בחתימתו/ה כי הבין/ה את החשד נגדו/ה ואת תוכן האזהרה.

بعد ان قرأت المكتوب اعلاه على المذكور اعلاه صادق/صادقت بامضاءه/بامضاءها انه/انها فهم/فهمت الشبه الموجّهة ضده/ها ومضمون التحذير

 

___________________________                                  ________________________________

חתימת החשוד  إمضاء المشبوه/المشبوهة                             חתימת גובה ההודעה   إمضاء متسلم الافادة

 

ולאחר מכן אמר/ה   وبعد ذلك قال/قالت:

 

שאלה: האם אתה מעוניין להיוועץ בעו”ד?

תשובה:

שאלה: מה תגובתך לחשדות?

תשובה:

שאלה: כמה זמן אתה במשטרה?

תשובה:

שאלה: באיזה תפקיד אתה משרת?

תשובה:

שאלה: מה תגובתך לחשדות?

תשובה:

שאלה: כמה זמן אתה וליא נשואים?

תשובה:

שאלה: האם יש לכם ילדים משותפים?

תשובה:

שאלה: איך היית מגדיר את הזוגיות שלכם כיום?

תשובה:

שאלה: מה טיב הקשר ביניכם כיום?

תשובה:

שאלה: האם אתם גרים ביחד?

תשובה:

שאלה: האם יש ביניכם הסכם כלשהו, בכתב או בע”פ, בנוגע למשמורת על ליאל?

תשובה:

שאלה: האם יש ביניכם הליך משפטי תלוי ועומד כלשהו?

תשובה:

שאלה: מה קרה היום בינך לבין ליה?

תשובה:

שאלה: האם התקשרת היום לליה וצעקת עליה?

תשובה:

שאלה: האם איימת על ליה בדרך כלשהי על מנת שתעשה או תמנע מלעשות דבר מה?

תשובה:

שאלה: היכן ליה גרה?

תשובה:

שאלה: האם היית היום ליד ביתה של ליה?

תשובה:

שאלה: מדוע אמרת לליה שאתה על יד ביתה?

תשובה:

שאלה: מדוע אתה וליה לא גרושים רשמית?

תשובה:

שאלה: אתה אדם דתי?

תשובה:

שאלה: מה זה אומר מבחינתך שליה עדיין אשתך על פי הרבנות והדת?

תשובה:

שאלה: מדוע אתה מזהיר את ליה שהיא עדיין אשתך כדת וכדין?

תשובה:

שאלה: מה יקרה לליה אם היא תשכח שהיא אשתך כדת וכדין?

תשובה:

שאלה: האם נכנסת לרכבה של ליה וחיטטת בתכולתו ללא ידיעתה והסכמתה לכך?

תשובה:

שאלה: האם אתה עוקב אחרי ליה באופן כלשהו, במישרין או בעקיפין?

תשובה:

שאלה: אתה בודק את הפרופילים שלה ברשתות חברתיות, כגון פייסבוק, אינסטגרם וכד’?

תשובה:

שאלה: מה הסכום הנקוב בכתובה שערכת במעמד הקידושין שלך ושל ליה?

תשובה:

שאלה: האם אתה רוצה לקיים שלום בית עם ליה ולחזור לזוגיות תקינה עמה?

תשובה:

שאלה: ומה ליה רוצה?

תשובה:

שאלה:

תשובה:

שאלה: יש לך משהו להוסיף?

תשובה:

 

זו הודעתי שהוקראה בפני ואושרה בחתימתי.

 

סיום גביית ההודעה: 11:46

 

הודעה באזהרה שאלות שהכין מראש יניב גרינברג ממחש לשוטר ליאור חתם שהסתבך בגירושין

 

חקירת בעל שאשתו הפעילה בית זונות בשם מכון עיסוי שוקולד בקרית אתא ונתנה שירותי מין לשוטר שלמה שלמה

 

הודעה מס’:1

اعلان رقم

הודעת חשוד   افادة مشتبه

הודעתו של : الاعلان عن

מס’ זהות:    رقم الهوية

שם פרטי:    الاسم الشخصي

שם משפחה:              إسم العائلة

שם באתיות לטיניות:         الاسم في حروف انكليزية

310907068

גאורגי

חודז’ייב

שם קודם:                                             الاسم السابق

מצב משפחתי:            لحالةالاجتماعية

מין:               الجنس

מספר אישי:

נ+4

זכר

תאריך לידה: تاريخ الولادة

מקום לידה:          مكان الولادة

טל. בבית:        تلفون البيت

טל. בעבודה:   تلفون العمل

טל. נייד:   لا سلكي

22.10.66

אוזבקסיטן

–

054-2412214

מען מגורים:                                                                            العنوان

שם האב:  إسم الاب

שם האם:  إسم الام

רחוב

בית

כניסה

דירה

ישוב

מיקוד

גנדי ז”ל

תמרה

פרישמן

48

8

קרית אתא

שם ומען מקום העבודה:                                     إسم وعنوان مكان العمل

מקצוע:        المهنة

דרגה:

מיני מרקט “עדן”, זבולון 80 קרית אתא

עובד

 

18/01/17	10:38	מח”ש חיפה	ראיתי את הנ”ל ואמרתי לו:
תאריך  تاريخ	שעה  الساعة	מקום חקירת התיק    مكان التحقيق ملف	رأيت المذكور اعلاه وقلت له:

 

אני חוקר/ת מח”ש: انني رجل شرطة

	157		חוקר		יניב	גרינברג	מח”ש חיפה
	מס’ חוקר		דרגה		שם פרטי	שם משפחה	מקום גביית העדות
	الرقم الشخصي		الرتبة		الاسم الشخصي	إسم العائلة	مكان استلام إفادة

 

בהמשך לחקירתך מיום 20.11.16, הריני מודיעך כי הנך חשוד ב: (اعلمك انك مشتبه بـ) מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לביצוע פשע.

(פרט את המעשה המיוחס לחשוד):   (فصل العمل المنسوب للمشتبه به):   בכך שנתת לשוטר שלמה שלמה שוחד כדי לקבל הגנה משטרתית וכן תיאמת עמו גרסאות בנוגע לאירועים מושא חקירה זו וכל זה בניגוד לחוק.

 

הינך רשאי להיוועץ עם עו”ד בטרם החקירה.

 

אין אתה/את חייב/ת לומר דבר; כל שתאמר/י עשוי לשמש ראיה נגדך; הימנעות מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדך.

انك لست ملزما ان تقول اية كلمة اذا كان في رغبتك ذلك، لكن كل ما ستقوله ساسجله وسيكون عرضة لاستعماله كدليل. امتناعك عن الاجابة يمكن ان يعزز الادلة ضدك.

לאחר שקראתי בפני הנ”ל את הכתוב לעיל, הוא/היא אישר/ה בחתימתו/ה כי הבין/ה את החשד נגדו/ה ואת תוכן האזהרה.

بعد ان قرأت المكتوب اعلاه على المذكور اعلاه صادق/صادقت بامضاءه/بامضاءها انه/انها فهم/فهمت الشبه الموجّهة ضده/ها ومضمون التحذير

 

 

___________________________                  _____________________________

חתימת החשוד  إمضاء المشبوه/المشبوهة                  חתימת גובה ההודעה   إمضاء متسلم الافادة

 

ולאחר מכן אמר/ה   وبعد ذلك قال/قالت:

 

שאלה: אתה קורא וכותב בעברית?

תשובה: לא (ה”ח: בסמוך לשעה 10:48 עשיתי הפסקה בחקירה על מנת לבדוק אפשרות להבאת מתורגמן. בסמוך לשעה 10:59 חידשתי את החקירה).

שאלה: את השיחה בינינו בעברית אתה מבין?

תשובה: כן.

שאלה : האם אתה רוצה להיוועץ בעו”ד ?

תשובה: לא, לא צריך.

שאלה : למה אתה חושב שהגעת לפה היום לחקירה חוזרת ?

תשובה: לא יודע.

שאלה: אתה מסוכסך עם מישהו?

תשובה: בזמן האחרון אני חושב שלא רבתי, אם אני לא טועה. לא חושב שרבתי עם מישהו, בזמן האחרון לא רבתי, אני חושב ככה. לשאלתך, היה לפני כמה זמן מישהי שעבדה אצל אשתי, אברהים נאדיה, עשתה לי כל מיני דברים, הזמינה את המשטרה, אמרה שאני בכוח רוצה משהו, שאני שמתי דבק בידיות, הזמינה את המשטרה, לקחו אותי בחקירה, מה אני ילד קטן? היא משתמשת בסמים.

שאלה: על מה הסכסוך ביניכם?

תשובה: לא יודע, אף אחד לא יודע. אפילו אחרי זה עשו לי צו הרחקה לה, אני לא באתי והיא באה אליי. אם יש צו הרחקה למה היא באה? אז אמרתי לה למה את עושה דברים כאלה? את לא מתביישת, מה שעשיתי לך בחיים? לקחתי אותך לגמילה וזה. אחרי כמה ימים קראו לי במשטרה ואמרו לי שאמרתי לה שאני עושה לה דברים לא טובים, יש את כל זה במשטרה. לא אני לקחתי אותה לגמילה, אשתי לקחה.

שאלה: על מה היא התלוננה נגדך במשטרה?

תשובה: שאני שמתי דבק בידיות של האוטו.

שאלה: מה עוד היא אמרה שאתה עושה?

תשובה: שאני רוצה בכוח שהיא תלך לזיין. לשאלתך, לא יודע עם מי, עם איזה שהוא אנשים.

שאלה: מה הקשר ביניכם?

תשובה: היא הייתה עובד אצל אשתי.

שאלה: במה?

תשובה: מסאז’ים. מזמן היא עבדה.

שאלה: במשטרה אמרת שהיא עבדה אצלך. מה תגובתך?

תשובה: איך אמרתי את זה, היא עבדה אצל אשתי.

שאלה: בחקירה שעשו לך במשטרה אתה כן חתמת. איך אתה מסביר את זה?

תשובה: אני חושב שזו החתימה שלי (ה”ח: החשוד חותם על המסמך. סומן י.ג.1 18/1/17. בשיחה בע”פ טוען כי החוקר אמר לו לחתום ושזה בסדר והוא מאז לא חותם יותר).

שאלה: עכשיו שהבנת למה הכוונה בסכסוך, יש עוד מישהו שאתה מסוכסך אתו?

תשובה: יש עוד אחד בשם עלי, היה עובד שומר אצל אשתי, הוא בא אצלי כשהייתי בשטיפה, בצומת קרית אתא “רחיצת אושר”, ואמר “לא מגיע לי את הכסף שעבדתי אצלה?”, אמרתי לו שאני לא יודע וכמה זמן הוא עבד, מה? מו? ואף אחד לא דיבר אתי על זה שום דבר.

שאלה: עוד מישהו?

תשובה: עלי זה חבר של נאדיה, הם ביחד משתמשים. לא יודע עוד מישהו.

שאלה: במה אתה עוזר לאשתך בניהול העסקים שלה?

תשובה: בהכל, צריך לעשות חשמל, חשמל, אבל בשנה או יותר משנה היא לא עובדת בכלל, היא משכירה את המקומות. שנה או שנתיים אני לא זוכר. המקומות בשכירות.

שאלה: וכשזה לא היה בשכירות, במה עזרת לה חוץ מחשמל?

תשובה: כל מה שהיה צריך, לפעמים היה צריך לקבל סחורה, שמן, נייר, הייתי מקבל את הסחורה, אם היה צריך שיפוץ, עשיתי שיפוץ.

שאלה: בניהול המקום עזרת לה במשהו?

תשובה: היא הייתה המנהלת, לפעמים הייתה צריכה משהו, הייתי עוזר. לשאלתך, הייתי עובד בתור שומר.

שאלה: למה צריך שומר למכון מסז’ים?

תשובה: אם יש מישהו רוצה משהו שאנחנו לא נותנים, אז צריך.

שאלה: ומה אתה יכול לעשות? איזה סמכויות יש לך? אתה מוסמך להיות שומר?

תשובה: בדיבור.

שאלה: עזרת לה בעוד משהו מבחינת ניהול?

תשובה: לא. הייתי בא לפעמים לפתוח את המקום אם היא לא יכולה לבוא או סוגר את המקום אם היא הולכת לאירועים או משפחה או משהו, לפעמים גם לא הייתי בא והיא ביקשה ממישהו אחר, לא יודע מי.

שאלה: אתה מכיר את העובדים והעובדות שלה?

תשובה: לא כולם.

שאלה: אתה בקשר עם מישהו מהעובדים או העובדות שלה?

תשובה: מה זה בקשר? לפעמים רואים אחד את השני, שלום שלום, מה זה בקשר? לא מתקשרים וזה. יש אחת עובדת, לפעמים אני מתקשר לה פעם בחודש חודשיים, אנה, לא זוכר שם משפחה, היא עברה לחו”ל. נשואה, שולחת תמונות של ילדים. פעם בחודש, שלושה מתקשרת ושואלת מה נשמע.

שאלה: אני שואל אם אתה בקשר עם מישהו מהעובדות של אשתך?

תשובה: ככה אני לא בקשר, רק אם אני רואה בחוץ. לשאלתך, למשל אתה ואני עכשיו מכירים כמה זמן? שעה? אני רואה אותך מחר, אומר שלום שלום, מה שלומך. ככה. לא להתקשר למישהו, אני לא מתקשר, לא מתקשרים. אה, עוד אחת אני בקשר איתה, אולגה יעקובוב, היא לקחה מקום מאשתי. היא עבדה אצל אשתי ועכשיו היא לקחה את המקום בשכירות, כבר שנתיים עובדת שם.

שאלה: איך קוראים למקום שהיא שוכרת מאשתך?

תשובה: שוקולד.

שאלה: איפה הוא נמצא?

תשובה: בקרית אתא, לא יודע רחוב.

שאלה: ברחוב קרן היסוד?

תשובה: לא, לא. אצל אשתי יש שתי מקומות, אז היא פעם נתנה למקום הזה, פעם לשם, או שמה או שמה, אני לא יכול להגיד לך.

שאלה: איזה מקומות יש לאשתך?

תשובה: שוקולד ו-77. מסאז’ים 77.

שאלה: איפה הם נמצאים המקומות האלה?

תשובה: המעפילים וקרן היסוד, בקרית אתא.

שאלה: מה הקשר שלך ושל אשתך היום למקומות האלה?

תשובה: אין קשר. זה בשכירות, שתי המקומות, כבר שנתיים היא לא שמה בכלל. לשאלתך, וגם אני לא. גם אני אין קשר לשמה.

שאלה : תראה, יש לנו די ראיות כדי להוכיח ששיקרת בחקירתך הקודמת בנוגע לקשר שלך לבתי הבושת ברחוב קרן היסוד וברחוב המעפילים בקרית אתא, המכונים “77” ו”שוקולד”. אתה מכחיש את הקשר הזה ?

תשובה: לשאלתך, אני לא קשור למקומות האלה. לפעמים אני הולך רק מקבל שכירות כמו שצריך וזהו. היא משכירה את המקום, עושה את העבודה שמה. אולגה כל חודש משלמת לאשתי 9 אלף שקל שכירות, עכשיו אני יודע שזה על שוקולד. שכירות, כולל ארנונה, פרסום, כולל הכל.

שאלה: ומי משכיר את ה-77?

תשובה: לא יודע איך קוראים להם, אולגה משהו. לשאלתך, אולגה אחרת, לא יודע איך השם משפחה שלה. גם בשכירות שם. אבל זו שמשכירה עכשיו את ה-77 לא עבדה בכלל אצל אשתי. היא בשכירות. אני חושב ככה, אם אני לא טועה.

שאלה: מי זאת מאיה אוליה?

תשובה: לא יודע.

שאלה: מי זאת מילה אלה?

תשובה: זאת, יש תמונה? מוכר לי שם הזה. היא או אצל אולגה עובדת או אצל אולגה השני. או שמה או שמה היא עובדת. מאיה אולה אין דבר כזה. לשאלתך, מאיה יולה היא עובדת אצל אולגה, גם אצל יעקובוב, גם אצל השניה, אפילו הייתה פעם שהיא לא רצית לעבוד אצלהם ושאלה אצלי, איפה אפשר לעבוד אני לא יכולה לעבוד איתם, אז אמרתי לה ללכת מול אצל לב המפרץ. אחר כך, אחרי שבוע שבועיים, היא אומרת “מה אתה לא יודע איפה, יש זיונים, איפה שלחת אותי?”, אמרתי לה שמאיפה אני יודע, אני יודע שיש מול לב המפרץ מקומות, אז היא הלכה לשמה, לא יודע הלכה או לא הלכה ואמרה לי שיש פה זיונים וזהו. אני חושב שהיא נשארה לעבוד אצל מקום ישן. לשאלתך, או שוקולד או 77.

שאלה: איך זה מסתדר שמאיה יולה מדברת איתך על מקומות לעבוד ועל העבודה בשוקולד ו-77, אם אתה, לטענתך, לא קשור למקום ולא בקשר עם העובדות?

תשובה: זה לא עובדת של אשתי, נכון, אז אני מכיר אותה שלום שלום, כמו איך להסביר לך, לא בתור עובדת.

שאלה : אני מזכיר לך כי אתה נמצא במחלקה לחקירת שוטרים, ברור לך כי אתה לא היעד המרכזי של החקירה הזו, אך במידה ולא תשתף פעולה ותמסור את מה שידוע לך ולנו, אזי בלית ברירה, ניאלץ להרחיב את החקירה ולהיכנס לעובי הקורה בנוגע לעסקים שלך. כרגע אני מבקש ממך רק דבר אחד, ספר לי על הקשר שלך עם שלמה שלמה, כיצד הוא החל וכיצד הוא בא לידי ביטוי מתחילתו ועד היום ?

תשובה: אין לי קשר בכלל אתו.

שאלה: על מה דיברת עם שלמה שלמה באותו יום שנפגשתם בכביש ליד שפרעם?

תשובה: לא זוכר. זה היה לפני שנה.

שאלה: דיברת אתו על מה שקרה בינו לבין אולגה?

תשובה: לא. על העובדות לא דיברתי אתו בכלל.

שאלה: אתה יודע מה קרה בין אולגה יעקובוב לשלמה?

תשובה: אתם אמרתם לי ככה, אני לא יודע מה קרה שום דבר.

 

שאלה: מהחקירה שלנו עולה כי אולגה יעקובוב דיווחה לך על כך ששלמה שלמה הגיע לעסק ברחוב קרן היסוד, ביקש לקבל ממנה שירותי מין, ולחץ עליה עד שהסכימה לבסוף לגעת לו באיבר המין ולהביא אותו לסיפוק. ספר לי מה אולגה סיפרה לך ומה הנחית אותה לעשות?

תשובה: לא סיפרו שום דבר, אני לא שאלתי, היא לא אמרה לי שום דבר על זה, אני לא הייתי יודעת, עד עכשיו אני לא יודע.

שאלה: אני מציג לך דברים שהופקו מהנייד שלך. מסמך שסומן י.ג.1 15/12/16. בוא נעבור על הדברים ותתן לי הסבר. נתחיל בהודעה מאשת קשר “R Gala”. מי זאת אשת הקשר הזו?

תשובה: גאלה, לא יודע שם משפחה, היא עובדת אצל אולגה יעקובוב.

שאלה: גאלה שולחת לך קישור לכתבה על פשיטה משטרתית על מבנה שבו ניתנו שירותי מין. מה אתה אומר על זה?

תשובה: שלחה, שלחה (ה”ח: סומן י.ג.2 18/1/17).

שאלה: למה היא שולחת לך את זה?

תשובה: מאיפה אני יודע. לשאלתך, היא לא עובדת אצל אשתי.

שאלה: אתה בקשר טלפוני עם בחורה כלשהי שעובדת ב-77 או בשוקולד ולא משנה אם אצל אשתך או אחת האולגות?

תשובה: פעם ב, כן.

שאלה: עם מי?

תשובה: עם כולן אני יכול, לא זוכר עם מי.

שאלה: למה אתה בקשר עם עובדות שלא עובדות אצל אשתך?

תשובה: לפעמים שואלים אותי כל מיני דברים של החיים, כי אני מבוגר ויש לי ניסיון.

שאלה: ולפעמים אתה בקשר עם עובדות כאלה, שעבדו או לא עבדו אתך אשתך, בנוגע למתי לעבוד, איפה והאם אפשר בכלל לעבוד?

תשובה: פעם, אני אגיד לך, אחת, לא זוכר שם, שאלה אותי אם אפשר לעבוד אצלכם, אמרתי לה זה לא מקום שלי, לא של אשתי, תשאלי את אולגה.

שאלה: אני מציג לך התכתבות נוספת עם איש קשר בשם Advokat Gabi. מה זה ההתכתבות הזו?

תשובה: (ה”ח: ההתכתבות סומנה י.ג.3 18/1/17) את התמונה הזו אני מכיר, זה תמונה ששלחה לי אולגה או גאלה ואני שלחתי לעו”ד.

שאלה: למה שלחת את זה לעו”ד ומה זה התמונה הזו?

תשובה: שרשמו שמה, נתתי לקרוא את זה, ורשמו שמקום סגור, הבעל בית בבית סוהר. שאלתי את אשתי “את בבית סוהר?” היא אמרה שלא ואמרה תשלח לעו”ד שיסתכל מה רשום שמה וזהו, אני שלחתי.

שאלה: תעבור על ההתכתבות הזו ותסביר לי במה מדובר.

תשובה: הנה (ה”ח: מתייחס לתמונה העליונה בעמוד 2 של ההתכתבות הנ”ל), רשום פה ברוסית שבית זונות בקרית אתא, סגרו פה בית זונות, המשטרה עצרה ב-13 לאוקטובר בקרית אתא בית זונות. ככה זה רשום בעיתון. הבית זונות היה בבית מגורים, 3 אנשים, שתי בנות רוסיות ואחד גבר.

שאלה: למה שלחת את התמונה הזו?

תשובה: כי קודם כל זה לא בית זונות ושני בבית מגורים, שכתבה לא נכונה, שיטפל. לשאלתך, לא יודע מה הוא עשה עם זה. התמונה הנוספת למטה, אני לא רואה מה זה.

שאלה: שלחת לאיש הקשר הזה צילום של החלטה על מתן צו להגבלת שימוש במקום. למה?

תשובה: שלחתי לו צו סגירה. לשאלתך, צו סגירה של ה-77.

שאלה: למה אתה שולח לעו”ד צו סגירה של ה-77 ביום 27.10.16 כשלטענתך, המקום מושכר כבר שנה או שנתיים לאולגה?

תשובה: שהמקום עשו צו סגירה, מי שעובד שמה לא נותנים לאשתי כסף בגלל שהמקום סגור.

שאלה: המקום נסגר בגלל אשתך?

תשובה: המקום סגרו סתם, אין סיבה. לשאלתך, היה דיון בבית משפט ואמרו שאין סיבה, פתחו את המקום מחדש. בית משפט פתח.

שאלה: אני מציג לך התכתבות נוספת. מי איש הקשר שאתו אתה מתכתב?

תשובה: (ה”ח: התכתבות סומנה י.ג.4 18.1.17) אלכסנדרה, לא יודע שם משפחה.

שאלה: מה יש בהתכתבות הזאת?

תשובה: היא רוצה לעבוד, אבל אני בגלל שאין לי קשר לזה, אמרתי לה מתי שראיתי אותה ככה בכביש, אמרתי לה שכן, אני אתקשר ככה, אחר כך היא שאלה אותי “למה לא התקשרת לי?” אז אמרתי לה שאין לי את הטלפון שלך, אז היא אמרה לי שלא הבנו אחד את השני ואז היא רשמה משהו ליזה, לא יודע מי זאת (ה”ח: אני מנהל שיחה עם החשוד ומעמת עם כך שהוא עונה לבחורה ששואלת אותו אם לצאת לעבוד ב-77 למרות שלטענתו הוא לא בעל הבית וכלל לא קשור למקום. בסמוך לשעה 12:35 לבקשת החשוד, עשיתי הפסקה לטובת שירותים. בסמוך לשעה 12:37 חידשתי את החקירה).

שאלה: אני מציג לך התכתבות בינך לבין אשת קשר בשם “R Maia-Ulia”. מי זאת אשת הקשר הזו?

תשובה: (ה”ח: ההתכתבות סומנה י.ג.5 18/1/17) מאיה יוליה, היא עובדת אצל אולגה אחת ואולגה שני, לשאלתך, היא עובדת אצל שתי האולגות. אני מכיר אותה טוב, בחורה צעירה, נחמדה.

שאלה: מה טיב הקשר ביניכם?

תשובה: אין קשר, מכירים. לשאלתך, מכיר טוב הכוונה ללב שלה, לב נקי. היא לבד עם הבן שלה.

שאלה: איך הכרתם?

תשובה: הייתי בא אצלהם, שמה בשוקולד, לא, ב-77, היא הייתה עובד שמה “מה נשמע?” זה וזה, וככה, אחד אחד.

שאלה: מתי הכרתם?

תשובה: שנה. אולי יותר אולי פחות.

שאלה: מה עשית שם ב-77 או בשוקולד?

תשובה: אם היה צריך משהו, הייתי בא עם אשתי לקחת שכירות.

שאלה: מה זה האות R שמופיע לך בחלק מאנשי הקשר?

תשובה: חצי מהטלפון ככה. לשאלתך, זה עבודות, רבוטה.

שאלה: איך יש למאיה את הטלפון שלך?

תשובה: אצל כולם יש טלפון שלי. לשאלתך, לא זוכר איך נתתי לה.

שאלה: ספר לי על ההתכתבות הזו בינך לבין מאיה יוליה?

תשובה: היא אומרת שלא יודעת מה לעשות, לא רוצה לשבת בבית, שאלתי את מרי, זאת אולגה יעקובוב משוקולד, היא נתנה אור ירוק, אם 77 יהיה סגור אז היא עובדת אצל האולגה יעקובוב. אם יהיה פתוח 77, אז היא צריכה הולך לשמה. היום משמרת שלי, ובחמש צריך בשוקולד, מה עם עו”ד, בינתיים לא אמר כלום? בהודעה הבאה, שמה עם 77, אולגה, הבעל בית של 77, היא לא עונה לטלפון.

שאלה: תעבור לעמוד השני בהתכתבות הזו. מה רשום שם?

תשובה: יום טוב, ידעתי ש-77 סגרו, יורה פליז פליז פליז, אתה יכול להגיד למרי, לשאלתך, זאת אולגה  יעקובוב, שתתן לי עוד ימי עבודה, אם גם בשבת סגורות, בדרך כלל סגורות, לי ארבע ימים, אם אפשר, זה מקום שלך, אם המקום שלכם, לא שלך, אם אתם לא קשה תדברו איתה בבקשה. זה מקום שלכם, אם לא קשה תדרו בבקשה, בצורה כזה. בקיצור היא רוצה לצאת לשוקולד, לאולגה, ומבקשת איתנו שנדבר עם אולגה שייקח אותה לעבודה.

שאלה: למה היא אומרת שזה מקום שלכם?

תשובה: היא לא יודעת מה בדיוק הולך שם, היא יודעת שזה מקום של אשתי. אני ואשתי בשבילה אותו דבר.

שאלה: למה מאיה פונה אליך ומבקשת שתעזור לה בקשר לעבודה ב-77 ובשוקולד, אם אתה לא קשור בכלל לעסקים האלה?

תשובה: לא יודע למה הן פונות. לשאלתך, מאיה פונה אלי מסיבה שאני לא רוצה להגיד, אלכסנדרה לא יודע למה היא פונה אליי. אני לא עזרתי לה.

שאלה: נעבור לעמוד השלישי של ההתכתבות בינך לבין מאיה.

תשובה: בוקר טוב, מה נשמע? אני חושבת שאתה בעניין שיש בשוקולד סקס, אני יכולה לתת ראש על החותך.

שאלה: אתה רוצה להסביר את ההודעה הזאת.

תשובה: אני לא יכול להסביר. היא רשמה לי הודעה זאת, אני לא יודע.

שאלה: למה היא מיידעת אותך שיש סקס בשוקולד?

תשובה: זה מקום של אשתי, אני ואשתי ביחד, אשתי נתנה את המקום בשביל מסאז’, לא בשביל סקס.

שאלה: מה עשית עם המידע הזה?

תשובה: אמרתי לאשתי שתדבר עם אולגה, אם כן או לא נכון אני לא יודע.

שאלה: דיווחת על זה למשטרה?

תשובה: לא, אמרתי לאשתי.

שאלה: למה לא מסרת את זה למשטרה?

תשובה: לא, אמרתי לאשתי. לשאלתך, אשתי לא עובדת במשטרה. אחר כך היא אמרה שמעצבים היא אמרה את זה שלא לקחו אותה לעבודה.

שאלה: טוב, מה רשום בדף הבא של ההתכתבות?

תשובה: בבקשה מספר טלפון בשוקולד או ביקשתי אולה, היא אמרה לא, יורה לא אמר היום שואלים אותי דשה לפחות נותן טלפון לפה, יורה, אתם יודעים, זה מילה דומה, שאמרו בחדשות, בפייסבוק, כמו שמצאו את הקונדומים, זה מה שהיה בהודעה ששלחתי לעו”ד, זה בסדר? משתגעת, זה בסדר?

שאלה: למה לא קראת שהיא אומרת שהולכים לחקור אותה?

תשובה: היא ביקשה מספר טלפון של שוקולד, אני ביקשתי אולה, היא אמרה לא, יורה לא אמר, היום אותי שואלים, דשה לפחות מספר נותן טלפון.

שאלה: אני מציג לך התכתבות שלך עם אשת קשר בשם “R Mila-Ella”. מי זאת?

תשובה: (ה”ח: ההתכתבות סומנה י.ג.6 18.01.17) אני מכיר אותה ככה, עובדת שמה אצלהם, לשאלתך, אצל אולה, אני חושב שגם שוקולד, גם 77. לא יודע. לשאלתך, היא עבדה אצל אולגה ופעם באתי עם אשתי וראיתי אותה. אשתי דיברה איתה, “מה נשמע? הכל בסדר?” זה.

שאלה: מה רשום בהתכתבות בינך לבין מילה?

תשובה: יורה, יום טוב, סליחה אם משהו לא בסדר. יש מקום בשבילי בשוקולד שתי משמרות? תודה, מלפני זה תודה. רשמתי לה “מוצאים” והיא אמרה ספסיבה. אחר כך התקשרתי לאולגה, נתתי לה מספר טלפון שלה, אמרתי תתקשרי תדברי איתה, או אני אמרתי לה את מספר הטלפון של אולגה. או טלפון שלה לאולגה או להיפך.

שאלה: איך נתת לה טלפון של אולגה כשאתה אומר שככה הכרת אותה?

תשובה: היא עבדה אצל אולגה השניה, לא אצל יעקובוב, השניה.

שאלה: מה הקשר שלך לניר סמימי?

תשובה: זה הבעל של הבת שלי. לשאלתך, הם התגרשו.

שאלה: לניר סמימי יש קשר למשטרה?

תשובה: אחים שלו עובדים שמה. לשאלתך, לא יודע איפה במשטרה.

שאלה: אני שמעתי בטלפון שלך שיחות שאתה חיפשת מקום חדש להשכיר במקום ה-77 שנסגר. למה אתה חיפשת מקום חדש?

תשובה: זה היה לפני חצי שנה, לא זוכר מתי, אשתי אמרה “בוא הולכים למקום אחר, יותר גדול”, אמרתי לה “את יכולה להסתדר עם מקום גדול יותר?” היא רמה שכן, הלכתי איתה, הסתכלנו, בסוף היא אמרה “לא רוצה”. זהו.

שאלה: יש לנו עדויות וראיות שמצביעות על כך ששלמה היה שותה קפה ונשאר לשבת בשוקולד וב-77 גם לאחר סיים לרשום תעודות זהות ולעשות ביקורת. מה תגובתך?

תשובה: הוא לא היה יושב ולא שותה קפה. אני שם ראש שלי, גם לאשתי אמרתי את זה והיא אמרה שגם היא שמה לב לזה. כל העולם שתה אצלי קפה, אצלנו זה כבוד, מציעים לכולם, אבל הוא היחיד שאמר “לא, תודה רבה, אני לא שותה”. זה כמה שאני יודע.

(ה”ח: סמוך לשעה 14:19 חידשנו את החקירה, לאחר ששוחחתי עם החשוד מחוץ לבניין, לבקשתו)

שאלה: אני משמיע לך קובץ אודיו ששמו call_19-55-09_OUT_0548059303, ספר לי מה שמעת בהקלטה הזו?

תשובה: (ה”ח: שמענו עד מונה 03:19) זה אני חושב שמדבר אולגה יעקובוב, אם אני לא טועה, או אולי גאלה, לשאלתך, לא יודע עם מי היא מדברת.

שאלה: על מה הם מדברים?

תשובה: על המקום שסגור או לא סגור, לשאלתך, המקום של 77.

שאלה: אולגה אומרת שם “מה הוא רוצה לעזוב את הזין הזה ככה?”. למה הכוונה?

תשובה: זה על המקום שסגרו (ה”ח: אני משמיע לחשוד שוב את ההקלטה בסביבות מונה 02:18 ועד 03:04) אולגה סיפרה לי ששלמה שלמה שלח שוטרים לסגור את המקום.

שאלה: למה שלמה שלח שוטרים לסגור את המקום?

תשובה: לא יודע. לשאלתך, אני לא הבנתי מה שמעתי, אני גם ככה לא שומע טוב (ה”ח: אני משמיע לחשוד את ההקלטה פעם נוספת ועצרתי במונה 03:14).

שאלה: על מה מדובר פה?

תשובה: אני מבין שמדברים פה על העסק, אולגה אמרה לי ששלמה הוא זה ששלח שוטרים שלקחו את אולגה ועוד בנות. אולגה אמרה שזה גנדאווי אמר לה ששלמה שולח את השוטרים. לשאלתך, לא יודע למה, לא שאלתי, אמרתי לאולגה שלא תתערב ושאני הולך לעו”ד.

שאלה: בוא נמשיך לשמוע את ההקלטה, ממונה 05:00 ועד הסוף. מה שמעת?

תשובה: אני לא שמעתי, רק שמעתי שהוא היה מדבר. רק שמעתי מה שהוא אמר, לא יודע בכלל מי מדבר איתה, היא יושבת בשקט, לא אמרה לו שום דבר.

שאלה: בשיחה הזאת גנדאווי אומר לאולגה על מה שהיא סיפרה לו ששלמה שלמה עשה איתה ושואל אותה מה קורה עם זה. אולגה אומרת לו שהיא דיברה איתך ושאמרת לה לא להתערב ושאתה מטפל בזה. מה תגובתך?

תשובה: הלכתי לעו”ד, נתנו את המסמכים לעו”ד שמפריע לנו לעבוד. היא סיפרה לי שבאה משטרה ומפריע לעבוד, לקחו אותה, סגרו.

שאלה: לא ענית לשאלה.

תשובה: אמרתי לך, היא אמרה שבאה משטרה ולקחה אותה, פעם שניה גם באה משטרה.

שאלה: אולגה אומרת לגנדאווי שהיא סיפרה לך על מה שקרה איתה ועם שלמה שלמה ואמרת לה לא להתערב. איך אתה מסביר את זה?

תשובה: היא לא סיפרה לי על שלמה שלמה.

שאלה: עד היום אתה לא יודע על מה שקרה בין שלמה לאולגה יעקובוב?

תשובה: לא יודע.

שאלה: יש לך משהו להוסיף?

תשובה: לא.

 

זו הודעתי שהוקראה בפני ואושרה בחתימתי.

 

סיום גביית ההודעה: 14:54

חקירה במחש של בעל שאשתו הפעילה בית זונות שוקולד בקרית אתא

 

סיכום תיק החקירה של השוטר שלמה שלמה

מדינת ישראל

משרד המשפטים

 

                                                                                                                                          פרקליטות המדינה

המחלקה לחקירות שוטרים

                                                                                                                        תאריך:            

                                                                                                                        תיק מח”ש:       1646/16

אל: ראש צוות צפון

הנדון: סיכום תיק חקירה

פרטי המתלונן:  מוחמד גנדאוי, ת.ז. 055181002 (להלן: “המתלונן”)

 

פרטי הקורבן:    1. אולגה יעקובוב, ת.ז. (להלן: “יעקובוב” או “מרי”)

2. נאדיה אבראהים, ת.ז. (להלן: “נאדיה” או “לילה”)

 

פרטי החשוד:    1. שלמה שלמה, מ.א. , משרת כסגן נקודת קרית אתא (להלן: “החשוד” או “שלמה”)

2. גאורגי חודז’ייב, ת.ז. , בעלים של בתי הבושת (להלן: “יורה” או “חשוד 2”)
3. יוכבד שלולשוילי, ת.ז. , אשתו של יורה, טוענת שהיא הבעלים (להלן: “יוכבד” או “חתונה”)

 

 

פרטי העבירה:   שוחד, סחיטה באיומים, מעשים מגונים, שיבוש מהלכי משפט

 

1. פרטי האירוע:

 

א. בתאריך:             סמוך ל-14.3.16 ובמשך מספר שנים עוד עשרות בודדות של מקרים

 

ב. במקום:               רח’ קרן היסוד 4 (להלן : “77”) + רח’ המעפילים 27 (להלן: “שוקולד”), קרית אתא

 ג. תקציר האירוע:    החשוד נהג להגיע למקומות הנ”ל, על מדים, ובברכת בעל הבית הבנות היו מאוננות לו עד שהיה מגיע לפורקן מיני, מבלי לשלם כמובן

 

2. פרטי החקירה:

• הודעת מוחמד גנדאוי 4.4.16 [1]:
• לפני כ-3 שבועות עבד כשומר ב-77 והגיע למקום החשוד, שמוכר לו מעבודתו בשיטור העירוני בקרית אתא, על מדים ובמשמרת. אולגה יעקובוב סיפרה לו שהחשוד נכנס עמה לחדר, נעל את הדלת ובמשך מספר דקות היא אוננה לו עד שגמר, אחרי זה יצאו ושטפו ידיים, כמו כן החשוד ביקש ממנה להתפשט והיא סירבה. כמו כן, מההקלטה עולה כי יעקובוב סיפרה על כך ליורה והוא הורה לה לא להתערב ולתת לו לטפל בזה. אתמול שוחח איתה טלפונית והקליט את השיחה.
• השוטר אבי אביטן שהיה עם החשוד נשאר בחוץ והחשוד הורה לו להגיד שהוא רק שוחח עמה, כי המקום מרושת במצלמות. מוסר כי בשיחה עם אבי, הבין כי אבי מבין מה החשוד עשה והמתלונן סיפר לו שכבר לקחו את המצלמות מהמקום ושיספר הכל. בפועל, מוסר כי רק ליורה יש גישה למצלמות שנעולות בקוד.
• החשוד איים על יעקובוב שבמידה ולא תסכים להיכנס עמו לחדר הוא יעשה דברים. יום או יומיים לאחר מכן החשוד שוחח עם שוטר בשם אלי סעדון ושלח אותו לעשות חיפוש. סעדון ערך חיפוש ועיכב את אולגה 77 לתחנה. זאת כמסר משלמה שתבין עם מי יש לה עסק. הבין שזו לא פעם ראשונה ולא הבחורה היחידה.
• מוסר שבעבר כשהיה עובד עם החשוד הוא היה מבקש ממנו כל הזמן ללכת לשוקולד ושם היה נכנס – עם לילה לחדר ל-10 דקות ואז יוצא.
• מוסר נקודות נוספות המצביעות על אופיו של החשוד וכן עבירות נוספות שביצע, אך לגביהן הוחלט שלא לחקור.
• דו”ח האזנה לשיחה בין המתלונן ליעקובוב [ז]: יעקובוב משיבה למתלונן שרוצה לדעת אם יש משהו חדש, שהיא דיברה עם יורה והוא אמר לה לא להתערב ושהוא יטפל בזה. המתלונן כועס ויעקובוב משיבה שהיא מבינה אך צריכה לעשות מה שיורה אמר לה כי היא מפחדת על מקום העבודה שלה. המתלונן מציין שהחשוד חוצפן ושהוא היה בהלם ממה שהיא סיפרה לו ומכך שאמרה לו שזו לא הפעם הראשונה ושהחשוד מרשה לעצמו ככה באור יום להיכנס אליה ולבקש דברים שלא יעלו על הדעת. יעקובוב משיבה שהוא צודק.
• הודעת מוחמד גנדאוי 10.4.16 [1א]: מסר הקלטה נוספת של שיחה מיום 8.4.16 עם גאלה (ה”ח: גולדה דמיר) שבה היא מספרת ששמעה מיעקובוב מה שקרה לה עם החשוד.

טוען כי שוילי יזיד היה עד לשיחה בין החשוד לאבי אביטן בעניין המצלמות במקום. עוד מוסר ששרון סיבוני סירב ללכת עם החשוד לבתי הבושת.

• דו”ח האזנה לשיחה בין המתלונן לגאלה [טז]: גאלה משתפת את המתלונן בכך שנכחה בעת שהחשוד נכנס עם יעקובוב לחדר, ראתה אותו שוטף ידיים אך לא ראתה אותו נכנס לחדר. המתלונן משכנע את גאלה שהפשיטות שקרו לאחרונה הן בגלל החשוד והיא מוסרת שהוא מפגר שבא לעשות ביד ולא קיבל סקס כי הכריח את הבחורה והיא לא הסכימה. המתלונן אומר שבשוקולד הוטא עשה אותו דבר וגאלה אומרת שאם תתלונן עליו הוא יישב בכלא. גאלה מאשרת למתלונן ששמעה מיעקובוב שהחשוד ביקש ממנה לשכב אתו ועוד דברים, היא סירבה והוא ניסה לשכנע אותה והציע לה ללכת לבית מלון ולקחת חדר. המתלונן אומר שהוא לא מתבייש וגאלה אומרת שהבינה שזו לא פעם ראשונה.
• הודעת מוחמד גנדאוי 14.4.16 [1ב]: ב-11.4.16 תומר שמחון עדכן אותו שנערך מפגש בכביש בין החשוד ליורה ביום שבת 9.4.16. באותה שבת טוען כי קיבל שתי שיחות טלפון מהחשוד ולא ענה לו, מאוחר יותר פגש את החשוד ואת יוסף סוואעד בנקודה, סירב לשוחח עמו ולאחר שיוסף הסיע את החשוד לביתו וחזר לנקודה הוא מסר למתלונן שהחשוד מבקש שיפסיק את התהליך הזה וכי ייתכן שאשת החשוד תתקשר אליו.
• הודעת מוחמד גנדאוי 3.1.18 []: לא היה בקשר עם החשוד מאז החקירה. לא היה מעולם בקשר עם נאדיה. יודע שהחשוד היה עמה בקשר טלפוני כי החשוד עצמו סיפר לו על כך. להערכתו כשנתיים לפני המקרה החשוד שוחח עמה. ראה במו עיניו את החשוד מחבק ומנשק את נאדיה ושמע מרבים שהוא היה נכנס עמה לחדר. אישית הגיע עם החשוד פעמיים או שלוש ל-77 וירד למטה כי לא היו אנשים, החשוד נשאר ולא יודע מה היה עושה. טוען ששמע מאחת הבנות מה שקרה בין החשוד ליעקובוב, דיבר אתה ולקח את הטלפון שלה ואז התקשר אליה וככה הקליט אותה. דרכה הגיע גם לגאלה. מוסר שהחשוד הוא זה ששלח צוות בריונות ל-77 כדי להעביר מסר, ולא שלח לשוקולד כי שם מקבל מכל הבנות את מה שהוא רוצה. טוען שיש עוד בחורה עם קעקוע ברגל, מנהריה, שהחשוד היה גם איתה. מוסר כי היה מגיע עם החשוד לשוקולד ולא היו אנשים, רק הבנות, הוא היה לוקח את אחת הבנות לחדר וקורא לו לראות איזה ג’קוזי, הוא היה יוצא החוצה והחשוד היה חובר אליו כעבור 15-20 דק’. מוסר שכאשר יורה נכח בביקורים שעשה עם החשוד, הוא לא היה עושה כלום, מאשר ששלמה ויורה חברים טובים ויורה היה נותן לשלמה מה שהיה מבקש. מוסר ששלמה היה אומר לו פעמים רבות “בוא נלך ליורה”, והיו הולכים ל-77 או לשוקולד, שם היו פוגשים את יורה ושלמה היה שותה אתו קפה ומדברים, לא יודע על מה. פעם אחת ישב אתם ביחד בשוקולד, לאחר השיפוץ. שולל שאולגה או גאלה ידעו שהן מוקלטות וכי לחץ עליהן לספר לו מה שקרה. שולל שאמר לגאלה שיעזור לה בתיק משטרתי או שהתקשר שוב ושוב לבנות כדי שיסכימו לספר לו מה קרה עם החשוד. שמע מספר פעמים את החשוד משוחח עם יורה בטלפון, היה אומר “מה נשמע יורה?” ומתרחק. עבד רבות עם החשוד, שולל שיש לו בעיה בשלפוחית שבגינה הוא נדרש פעמים רבות לשירותים.
• שרון סיבוני [16]: מוסר כי היה עובד עם החשוד הרבה והוא היה מגיע ל-77 לעיתים קרובות, שותה קפה ומשוחח עם יורה, הוא אמר לחשוד שזה לא לרוחו ובתגובה החשוד דיווח למנהלת שלו ולקצין, אבי כהן למיטב זכרונו, שהוא מסרב להגיע עם החשוד למאתרים, הוא הסביר לה מה קרה ואחרי כמה ימים החשוד התנצל בפניו. חושב שרשם על זה מזכר. מציין החשוד היה מגיע ל-77 עשרות פעמים לבדוק בדוקאים, חושב שהוא מגיע לשם כי אוהב להסתכל בבנות, היה זורק הערות לגבי המראה שלהן. היה עד לשיחות טלפון בין שלמה ליורה שבהן החשוד היה שואל מתי הוא שם או מתי הוא בא וכד‘. מוסר שהם חברים. עוד מוסר על שיחה של שלמה עם עובדת ערביה שהייתה בשוקולד לגבי תלונה שהגישה לפני כשנתיים, חושב שהוא גם שוחח עם הערביה הזו ב-77.
• יהודית מלכא 22.1.18 []: לא אותר מזכר של שרון סיבוני. זוכרת ששרון סירב לעלות עם החשוד לבתי בושת כי חש שזה לא קשור לעבודה, מאשרת את דברי שרון בנוגע לאירוע.
• שווילי יזיד [17]: שמע שאבי אמר בנוגע לשמועה שרצה על המקרה “אם ישאלו אותי אני אגיד הכל”. כשעבד עם החשוד היו מגיעים הרבה ל-77, החשוד היה שואל את הבנות איפה בעל הבית וכשהוא היה נמצא היה משוחח אתו. שמע מהמתלונן שהחשוד איים על הבחורה שלא רצתה לשכב אתו.
• יוסף סוואעד [23]: ביום שבת אחת, החשוד פנה אליו וביקש שימסור למתלונן שהוא רוצה לדבר אתו ושייכנס אליו, הוא מסר זאת למתלונן ואז שניהם נכנסו לתוך המקלט וסגרו את הדלת.
• תומר בן שמחון [12]: יודע שהחשוד ויורה חברים (לא ברור איך). שבת בבוקר עבד עם החשוד במחסום, יורה הגיע מהצד השני של הכביש, החשוד חצה לכיוונו והם שוחחו מחוץ לרכב למשך כ-5 או 10 דק’. בתום השיחה החשוד נראה ממש לחוץ והיה נראה מבואס. כשחזרו לנקודה, החשוד אמר שהוא רוצה להתפטר ולוקח עו”ד.
• זאב כהן [13]: היה עם החשוד בעת שראו את מורן, נערת ליווי למיטב ידיעתו, בכביש. החשוד נסע אחריה ואמר שצריך לשוחח אתה בקשר לבנה, יצא מהרכב וחזר כעבור חצי שעה בערך. היו עוד פעמים ששלמה עלה לביתה לבד בשביל למסור הזמנה וכד’, חוזר אחרי כ-20 דק’. היתה עוד בחורה גרושה שהוא עזר לה. לא נרשמו על כך דוחות. מציין שהיה לו טלפון שלה והיה מתקשר לראות אם היא בבית. היה עם החשוד מספר פעמים ב-77 ופעם אחת הוא נכנס לבד ופגש שם בחור קווקזי רזה שהיה אחראי. בשוקולד גם הלך אתו מספר פעמים, פגש שם בחורה ערביה בשם לילה, ביקש שתראה לו את החדרים ונכנס אתה לחדר, יצא כעבור 5-10 דק’. מציין שלאחר מכן הוא שוחח אתה ושאל למה עברה מה-77 לשוקולד. מציין שהחשוד הכיר גם את הבעלים, יורי, ראה אותם מדברים ולוחצים ידיים.
• אבי אביטן [14]: קרוב משפחה של החשוד. המתלונן טען שיש לו דיסק ובו רואים את החשוד נכנס ל-77 עם בחורה לחדר ואותו עומד בחוץ. זה היה במשמרת בוקר. לאחר שהמקרה התפרסם, החשוד פנה אליו והוא אמר לו כי במידה וייקרא למח”ש, יספר את מה שקרה. אמר לחשוד שהוא לא יודע למה הוא נכנס פנימה והחשוד הסביר שיש לו בעיה בשלפוחית והיה צריך להיכנס דחוף לשירותים, לכן נכנס, שטף ידיים ויצא. במשמרות הבאות שלהם יחד היו לחשוד הרבה כניסות ויציאות לשירותים וזה הפך לבדיחה. לא זוכר שזה היה גם לפני המקרה. מוסר שהבעלים של ה-77 הוא יורי. קרה שפגשו את יורי ב-77 והוא והחשוד בירכו זה את זה לשלום.
• אלי סעדון [15]: בהוראת ק. אג”מ ובהתאם לצו שהגיע באמצעות הדר צור, הלך לעשות חיפוש ב-77. היה במקום עם שרון סיבוני שלא נכנס. לא ידוע לו על קשר של החשוד למקום ולא קיבל ממנו הנחיה כלשהי בנוגע לחיפוש.
• שרעבי ציון [19]: פקח. עבד משמרת עם החשוד שבמהלכה הגיעו ל-77 והחשוד אמר שהוא נכנס להתפנות וביקש שיחכה לו בניידת. אחרי 5 דק’ הוא חזר והם נסעו מהמקום. מציין שהחשוד מכיר טוב את בעל הבית.
• תיק פל”א 123974/16: נסגר מחוסר ראיות.
• ד.פ. אלי סעדון 21.3.16: קיבל צו חיפוש לביצוע ב-77 למקום המשמש למתן שירותי מין בתשלום. ביצע את החיפוש ב-10 בבוקר עם פקח בשם שרון. רק יעקובוב נכחה במקום, טענה שהיא בעלת המקום ושוכרת אותו מיורה. לא איתר דבר המראה על שירותי מין. עיכב אותה לתחנה.
• ידיעה 16-0126-619 13.3.16: מקור חי, מנוכחות באירוע – ה-77 מכון ליווי, נותן שירותי מין בתשלום, שייך ליורה (6.13 – הוצא צו חיפוש ע”י צביקה אמיר).
• חקירת אולגה 21.3.16: נחקרה בחשד לניהול מקום העוסק בזנות. מסרה ששוכרת את המקום מיורה. הכחישה ושוחררה בערובה שלא תיכנס ל-77 למשך שבוע.
• תיק פל”א 141660/16:
• ד.פ. השוטרים 2.4.16: התבקשו ע”י ק. אג”מ עמית (פולק – י.ג.) לפצח את ה-77. ראו במקום נערה עירומה, נדז’דה קרפוחין, עושה ללקוח עירום הרפיה באבר מינו. הלקוח מסר עדות. בחדר אחר, גולדה דמיר היתה עירומה עם לקוח אחר, עירום גם כן, הלקוח מסר עדות לפיה גם הוא קיבל הרפיה תמורת תשלום. במקום היה גם השומר אבראהים ח’אלדי ולקוח נוסף שחזר על התיאור של השניים הקודמים בנוגע למה שקרה בינו לבין אחת הבנות. הבנות והשומר נשאלו לזהות בעל המקום ולא השיבו. בהנחיית ק. אג”מ 3 הבנות (השלישית – ויקטוריה שבצ’נקו) והשומר עוכבו לתחנה.
• הבנות והשומר נחקרו הורחקו בערובה ל-15 יום. יעקובוב זומנה גם כן לחקירה ומסרה כי יוכבד היא בעלת העסק. נדז’דה הודתה כי הייתה עירומה בעת העיסוי ומזמזה את הלקוח, שפשפה גוף בגוף. הודתה שעשתה הרפיה ללקוח. מסרה שלקוחות משלמים לה, היא נותנת את הכסף ליעקובוב ומקבלת חצי על כל לקוח. נדז’דה נחקרה שוב וחידדה כי יעקובוב מסרה לה שהעבודה היא עיסוי עם הרפיה שהבחור גומר, ובלי זיון. גולדה מסרה כי יורה מנהל את המקום. ויקטוריה מסרה כי בהנחיית אולגה היא מעסה כשהיא בהלבשה תחתונה בלבד.
• בתיק מסמך לפיו הכניסה לעסק הייתה מכוח חוק רישוי עסקים, בשל החשד שבמקום מבוצע עיסוק של חדרים להשכרה. בסיכום התיק נרשם כי נעשה ביקור יזום במקום בהנחיית ק. אג”מ ולא ברור מקור הסמכות. החיפוש לא תועד ולא נתפס דבר. התיק סוכם ב-20.7.16 וככל הנראה נתבקשה השלמה והוא המשיך להיחקר ביום 6.3.17. ב-23.10.17 הוחלט לסגור מחוסר אשמה נגד הבנות ומחוסר ראיות נגד יוכבד, השומר אבראהים ויעקובוב.
• בתיק יש הסכם שכירות בין יוכבד לבין אולגה רודנקו מיום 1.7.15 ועד 30.6.16; והסכם נוסף מיום 1.10.16 עד 31.12.17.
• עמית פולק 9.1.18 []: לא מכיר את שמות בתי הבושת 77 ושוקולד, לא זכור לו הוראה לפשוט על המקום. כשעומת עם המסמכים מוסר כי זה בוצע ככל הנראה כפשיטה ולא כחיפוש ולכן לא היה צו אלא כניסה מכח ח’ רישוי עסקים. מוסר כי ייתכן והסיבה לפשיטות המרובות בפרק הזמן הרלוונטי לחקירה נובעת ממידע מודיעיני.
• תיק פל”א 162660/16: נסגר מחוסר ראיות.
• ד.פ. השוטרים 14.4.16: התבקשו לבצע חיפוש ב-77 שנותן שירות מיני תמורת כסף. במקום אותרו 3 בחורות, יעקובוב, דינה צופריק ודמיר גולדה ולקוח שמסר עדות כי קיבל עיסוי בעירום מלא שלו ושל המעסה עם הרפיה.
• ידיעה 16-0160-559 31.3.16: מקור חי, מנוכחות באירוע – ה-77 בית בושת, מנוהל ע”י אולגה. במערכת דוח בדוקאי על אולגה מ-21.3.16 (4.4.16 – הוצא צו).
• הבנות נחקרו, הכחישו קיומם של שירותי מין בתשלום במקום וסירבו לחתום על ערובה לפיה הן יורחקו מהמקום ל-15 יום. הלקוח העיד כי קיבל עיסוי בעירום שלו ושל המעסה והרפיה. יעקובוב ציינה כי היא אחראית מטעם בעל המקום שהזכירה בחקירות הקודמות (יורה – י.ג.), היא משלמת משכורת לבנות האחרות. דמיר גולדה מסרה כי בעל המקום הוא יורה.
• תיק פל”א 444720/16: בפשיטה על המקום ע”פ צו אותרו 2 לקוחות עירומים שוכבים על גבם ולצידם 2 נערות חשופות חזה. הלקוחות מסרו ששילמו 200 ₪ על מסאז’ והרפיה, ציינו שאין מין מעבר לכך. נכחה במקום בחורה נוספת בשם סבטלנה תירונוב ושומר בשם רומן גרינברג.
• אולג שילמן: מנהל שבוע את ה-77, לפניו חושב שיורי בעל המקום ניהל אותו. אוסף כסף מהבנות, חצי ממה שעולה העיסוי, ומעביר אותו ליורי.
• מושקין מריאנה: נתפסה חשופת חזה עם לקוח עירום. מכחישה.
• יוליה פרובצ’ישן: נתפסה חשופת חזה עם לקוח עירום. מכחישה שהייתה חשופה, מודה שהלקוח היה עירום כי רצה מסאג’ בישבן. יורי סידר לה את העבודה, מוסרת את הנייד של חשוד 2. מציינת שיורה משלם את המשכורת שלה. אך לבסוף נשאלה מי מנהל את המקום ומסרה שיורי או אישה שלו.
• הודעת (גאלה) גולדה דמיר [9ב]: לא מכירה את החשוד. ראתה אותו ב-77 יוצא מהשירותים. אחרי שהוא יצא עם יעקובוב מהחדר, היא סיפרה לה שהוא לא מנומס ויש לו הרבה דרישות והוא רצה לצאת איתה פרטי. טוענת כי המתלונן הבטיח לעזור לה בסגירת תיק אם תלכלך על החשוד, ידעה שהיא מוקלטת והעצימה את הדברים. טוענת שיעקובוב סיפרה לה שהמתלונן איים עליה כי במידה ולא תספר על החשוד יהיו לה בעיות (גאלה נחקרה במשטרה 2.4.16, הוקלטה בשיחה ע”י המתלונן ב-8.4.16, טוענת שחודש המתלונן רדף אחריה שתלשין על החשוד). מציינת שיורה מחזיק את העסק. (עדות גרועה מאד – לשקול עדות חוזרת).
• הודעת יוכבד שלולשוילי 20.11.16 [26]: אשתו של יורה. מנהלת של ה-77, מכון עיסוי. משכירה את השוקולד ליעקובוב. טוענת שלא מכירה את החשוד. לא שמעה על המקרה.
• הודעת חשודה – יוכבד שלולשוילי 7.1.18 []: משכירה את בתי הבושת מזה כ-4 או 5 שנים. טוענת שיורה לא קשור לעסק. מוסרת על קשר מאד טוב בינה לבין נאדיה בעבר עד שגילתה על השימוש שלה בסמים והעיפה אותה ובתגובה היא הלינה על יורה ששם לה דבק במנעול. עומתה עם הטענה שנאדיה הסתכסכה עם יורה על רקע גילוחי מצלמות בחדרים, שוללת וטוענת כי המצלמות קיימות רק בפרוזדור וכי אסור לצלם בחדרים. כשעומתה עם מצלמות שהתגלו בחדר ההלבשה, מאשרת וטוענת שכל הצוות ידע. מוסרת כי היא פתחה את חשבון הפייסבוק של העסקים וכי רק לה יש גישה, לא זוכרת את המייל. שוללת שהיה חדר ריקוד ב-77 וטוענת כי יורה לא יודע דבר כי רק היא הייתה שם, למעט פעם או פעמיים שפחדה להישאר לבד עם הבנות. טוענת כי בעלה לא בקשר עם העובדות וכי התכתובות שנמצאו בנייד שלו הן שלה, טוענת שלבעלה יש כמה טלפונים והטלפון שתפסנו נמצא בבית או אצלה רוב הזמן. מאשרת שהמחשב שנתפס אצל ארנלה שייך ל-77, אך מוסרת שהמצלמות לא מחוברות ואין מי שצופה בהן ואין אינטרנט. בבדיקה מול ארנלה עלה כי יש אינטרנט והוא על שם החשודה. מוסרת שאין משמעות לכך שהשם משתמש במחשב וב-DVR זה יורה. היא מנהלת את הפייסבוק של שוקולד ואת האתר אינטרנט. היא התנהלה מול עו”ד גבי שמואלי לעניין הסרת צו הסגירה על ה-77. מכחישה חברות בין יורה לשלמה.
• הודעת יורה 20.11.16 [27]: מוסר כי הוא היחיד שעושה שימוש בנייד, לפעמים נותן לילדים או לאנשים בחוץ לעשות שיחות. מכחיש קשר עם שוטרים. טוען שה-77 של אשתו והעסק הסמוך של הבת שלו, מגיע לשם פעם בשבוע או פעם בשבועיים להסתכל. מכיר את החשוד מביקורות שעשה בעסק של אשתו. קיבל את הטלפון שלו משכן, לא זוכר מי, כדי שיהיה לו למי להתקשר אם יש בעיות בעסק, אבל לא עשה בו שימוש. מאשר קיום של מפגש בכביש בינו לבין החשוד, לא זוכר מה היה. החשוד היה בביתו בתפקיד בגלל אירוע בין הבת שלו לבעלה. טוען כי לא שמע על מקרה שבו החשוד קיבל שירות מאחת הבנות, אולי אשתו יודעת. ייתכן שזה קרה.
• דוח האזנה 20.11.16 [קלא]: בשיחה בין ר’ הצוות ליורה, הכחיש הנ”ל ידע על החשדות כלפי שלמה ומסר כי הוא אפילו לא היה שותה אצלו כוס מים, רק רושם תעודות זהות וזהו.
• הודעת יורה 18.1.17 [27א]: מוסר על סכסוך שלו עם נאדיה, לא יודע למה. עומת עם כך שבמשטרה מסר שהיא הייתה עובדת שלו וטוען כי חתם בלי לקרוא כי סמך על החוקר ומאז לא חותם. טוען שאינו בקשר עם העובדות של אשתו אך ממקם עצמו בבתי הבושת כשומר, איש שיפוץ וכעזרה כללית לאשתו. מזה כשנתיים הוא ואשתו לא קשורים ל-77 ולשוקולד והם מושכרים. מוסר שיש עובדת בשם מאיה יולה שעובדת אצל יעקובוב ואולגה השניה והיא פעם אמרה לו שלא רוצה לעבוד שם יותר, הוא הפנה אותה למקום בצ’ק פוסט והיא רשמה לו שה מקום של זיונים ובסוף חזרה לעבוד ב-77 או בשוקולד. עומת עם הודעות שמהן עולה כי הוא יכול לקבוע מי מהבנות עובדת איפה וכד’, טוען שסתם פונות אליו כי לא מבינות ורואים בו ובאשתו גוף אחד. לגבי ההודעה שבה עובדת רושמת שיש סקס בשוקולד, מוסר שדיווח לאשתו ומאוחר יותר אותה עובדת מסרה שאמרה זאת רק מעצבים כי לא קיבלו אותה לעבודה. טוען שהחשוד מעולם לא שתה אתו קפה בבתי הבושת. לאחר שמיעת ההקלטה של יעקובוב עם המתלונן, מוסר שיעקובוב סיפרה לו שהחשוד שלח שוטרים לסגור את המקום, ככה המתלונן אמר לה, הוא אמר לה שלא תתערב ושהוא ייקח עו”ד.
• הודעת יורה 27.12.17 []: טוען כי החשבונית שנתפסה על שמו בעסק ישנה ומהתקופה שהעסק היה של אשתו והיא כנראה לקחה את החשבונית. מוסר על קשר קרוב מאד לנאדיה עד שגילו כי משתמשת בסמים ולקחו אותה לגמילה, אחרי שגילו כי חזרה לסמים, אשתו זרקה אותה. טוען כי נאדיה התלוננה עליו במשטרה כדי לנקום באשתו על שפיטרה אותה. טוען שאין לו גישה למצלמות של השוקולד וה-77 ולא היתה לו למעט אפליקציה שהתקינו לו בטלפון ולא עשה בה שימוש (ה”ח: יודע להשיב על שאלות הנוגעות לעסקים אך כל כמה זמן כאילו נזכר ומשיב שלא יודע וצריך לשאול את אשתו). מוסר שהחשוד לא היה מסכים לשתות מים או קפה. שולל כיבוי מצלמות כשהחשוד היה מגיע או ידיעה שלו על משהו שקרה בינו לבין נאדיה או בחורה אחרת במקום.
• הודעת יורה 7.1.18 []: טוען שמאז שה-77 מושכר, מזה כשנתיים שלוש, לא היה במקום למעט פעם שבא להחליף מנורה. בתקופה שאשתו ניהלה את המקום היה עוזר לה כמו איש תחזוקה. לא יודע דבר על הפרסום של אתר האינטרנט שוקולד. הוא התקין חלק מהמצלמות ב-77 ובשוקולד. הוא שיפץ את ה-77 ואת העסק של ארנלה. טוען שארנלה לא יודעת על ה-DVR וכי הוא לא מקליט, זה פשוט נשאר איך שהיה פעם. טוען שלא צפה מרחוק כי לא היה אינטרנט. היה צופה מרחוק רק בשוקולד. לגבי המייל של 777shokolad מוסר שזה שלו ושל אשתו, לא משתמש ולא יודע למה הוא משמש. מאשר כי בתקופה שבה אשתו ניהלה את הבתי בושת היה יושב במשרד, לא נשאר הרבה זמן ורק לסידורים. לא קיבל דבר מהבנות או מאדם אחר. מאשר שלפני כ-7 או 8 שנים היה חדר ריקוד ב-77. מכחיש מצלמה בחדר ההלבשה של הבנות. נשאל אם אשתו יודעת על ההתכתבויות שלו עם הבנות שעובדות בבתי הבושת ומשיב שחושב שאשתו לא יודעת על זה (ה”ח: סותר את גרסת אשתו, לפיה היא זו שמתכתבת עם הבנות מהנייד שלו).
• הודעת החשוד 20.11.16 [28]: נהג לבקר ב-77 ובשוקולד לבדוק בדוקאים, שפיכות אלכוהול וכד’, היה נכנס לשירותים כי יש לו בעיה של ערמונית מוגדלת. מאשר שיורה הוא הבעלים של 77 ושוקולד. טוען שלא מכיר את השם של לילה (=נאדיה). שוחח עם יעקובוב על אחותה ז”ל שבעלה לא נותן לה לראות את ילדיה. זה היה באחת הפעמים שנכנס בבוקר להשתמש בשירותים של ה-77. היא היחידה שאתה דיבר. נכנס איתה לחדר כי היה אזרח בחוץ והיא לא רצתה שישמע, נגע בקיר, לכן יצא ושטף ידיים. היה סה”כ 2, 3 דק’ בחדר איתה, פעם אחת ויחידה. לא שוחח עם אף אחת מהבנות שעובדות במקומות הנ”ל בטלפון. מאשר מפגש עם יורה במהלך ביקורת רכב. טוען כי יורה עצר מיוזמתו כשהבחין בו בכביש וירד להגיד לו שלום, הוא היה באמצע רישום של דוח. יורה צחק, שאל אם הכל בסדר והמשיך בנסיעה (ה”ח: יורה ותומר בן שמחון מוסרים גרסה שונה). בהמשך מוסר כי התכוון למפגש אחר ובמפגש שהיה ליד המלמ”ש יורה עצר והוא חצה את הכביש אליו כי הוא קרא לו, שוחחו 2 דק’ שיחת חולין ונפרדו. אין לו טלפון של יורה ולא בקשר אתו. טען כי אין במכון השיזוף ובפנצ’ריה הסמוכה שירותים (ה”ח: שקר – במכון השיזוף יש שירותים. בפנצ’ריה לא בדקתי. בהמשך טען שלא יודע לגבי מכון השיזוף אבל בפנצ’רייה וב”אור לי מותגים” אמרו שאין). טוען שהמתלונן איים עליו שיומו קרב ובקרוב הוא ייעצר וזאת כי הוא חושב שהוא הלשין לקצינים בתחנה שהמתלונן שומר בבית זונות, כשנשאל השיב שגם יורה אמר לו שהמתלונן חופר לבנות ומשכנע אותן להגיש תלונה (ה”ח: עומד בסתירה לטענה של יורה שלא ידע דבר על מה שקרה לכאורה בין שלמה ליעקובוב). טוען שהשוטרים בנקודה שומרים לו טינה כי היה קפדן בענייני משמעת. טוען לפני כ-10 חודשים עשה בדיקה וגילו שיש לו ערמונית מוגדלת. מכחיש שנכנס עם לילה לחדר לבד. יודע שיורה העיף אותה מהעבודה כי התדרדרה לסמים, פגש אותו ואותה ושמע משניהם שהיא הגישה עליו תלונה על גרימת נזק.
• הודעת החשוד 27.12.17 []: מכחיש את החשדות נגדו. שולל קשר עם נאדיה. מאשר שהיה ב-77 חדר ריקוד. שולל מגע כלשהו עם נאדיה. ידע איפה היא גרה כי הגיע לשם פעם למסור הזמנה לבית משפט וראה אותה, אך לא חיפש אותה. טוען שהמתלונן השפיע גם עליה שתעליל עליו וכי הוא איים עליו שיהרוס לו את החיים כי חושב שהלשין עליו שעבד כשומר ב-77. שולל חברות עם יורה. מכחיש קשר לחיפושים שנ ערכו ב-77, לרבות זה של אלי סעדון. טוען כי לא התריע בפני יורה על פשיטות כי לא ידע עליהן.
• הודעת יעקובוב 20.11.16 [2ג]: תחילה מכחישה את קיום האירועים וטענה כי המתלונן שידל אותה להתלונן על החשוד עקב סכסוך ביניהם וברגע שחליטה לסרב לו החלו להגיע משטרות ולעכב אותן לתחנה. טענה כי הייתה שיחת טלפון אחת שבה המתלונן התקשר לגאלה וניסה לשדל אותה ללכת יחד איתה למח”ש ולספר שהחשוד מכריח אותה להיכנס עמו לחדר ולתת לו שירותי מין. השיחה הייתה מוקלטת אך הנייד שלה נשבר וגם גאלה החליפה מכשיר. גם אליה המתלונן התקשר כל ערב ומבקש לדבר איתה והיא הייתה מחפשת תירוץ להתחמק, אך פחדה ולכן נפגשה עמו בתחנת דלק ושם הוא אמר לה שהיא חייבת להתלונן, היא סירבה ואז החלו להגיע צוות בריונות. מציינת שהמתלונן ביקש מיורה ויוכבד לעבוד כשומר. מאשרת גם שהיא עובדת של יורה ושהוא הבעלים של ה-77 והשוקולד. לאחר שעומתה עם ההקלטה של גאלה והמתלונן, אמרה שהיא לא מבינה למה גאלה תומכת במתלונן ואולי בגלל שהבטיח שיסגור לה תיק. אולם כשעומתה על שיחתה עם המתלונן, ביקשה הפסקה ואז סיפרה את האמת, שמאז שהחלה לעבוד אצל יורה ב-1.1.16 החשוד הגיע פעמיים כשהייתה לבד עם הפקח אבי אביטן, בבוקר. אביטן חיכה בחוץ והחשוד נכנס, ופעם נוספת החשוד הגיע בערב. במקרים הללו ביקש להיכנס ולשוחח עמה דקה בחדר, היה מוריד את המכנס קצת, מבקש שתגע באבר מינו, שם יד על החזה שלה, ביקש גם שתרד לו אך סירבה ואמרה לו לא להגזים. נגעה באבר מינו עד שגמר, הוא היה מבקש שתצא איתו לדירה ויקיימו יחסי מין ומשוויץ בכוחו כשוטר. שמחה שהחלה להגיע המשטרה כי זה אמר שהחשוד הפסיק להגיע. טוענת שנכנס רק אתה ולא עם בנות אחרות, לא יודעת למה. בפעם השלישית שהחשוד הגיע, בערב, לבד, המתלונן ראה אותו יוצא ושוטף ידיים. בפעם הראשונה לא הבינה מה החשוד רוצה, לכן הלכה עמו ואז הוא הוריד את המכנס ואמר לה לגעת באבר שלו, כשהיססה אמר לה שלא תדאג כי הוא שוטר ואף אחד לא יידע. טוענת שאבי ראה את שלה נכנס לחדר איתה באחת הפעמים. גאלה ראתה אותו שוטף ידיים ולאחר מכן שאלה אותה מה הוא עושה שם בשירותים, ואז היא סיפרה לה כשהייתה לה הזדמנות והיו לבד, כי הייתה עצבנית על כך שהוא מרשה לעצמו לבקש ממנה למצוץ לו ולשכב אתו אחרי שהכריח אותה לעשות לו ביד. גאלה ייעצה לה להגיד לחשוד שהיא תתלונן עליו אך לא עשתה זאת. מתארת שבמקרים אחרים שבהם הגיע למקום הייתה מתחמקת ממנו ואז הוא הבין שבערב היא יכולה להתחמק אז הגיע בבוקר. הוא לא שילם ואל דרשה ממנו לשלם כי הייתה בשוק וכי הוא השתמש בזה שהוא שוטר ויכול לעשות משהו לא טוב מצד אחד ומצד שני לעזור לה בכל מה שתצטרך. אחרי שסירבה לשכב אתו החשוד אמר לה לחשוב טוב טוב לפני שהיא עונה לו ושהוא נותן לה כמה ימים לחשוב על כך. אחרי כל ביקור שלו היו מגיעים למקום לעשות ביקורת ועושים בלגן. כשהיה מגיע לעשות ביקורת, הוא לא היה נכנס והיא היתה יוצאת ונותנת לו תעודה מזהה ואז היה שואל אותה אם היא החליטה ומוסיף שהכל יהיה בסדר ושהוא יסדר אותה. אחרי שהמתלונן אמר שהתלונן על החשוד הוא הפסיק להגיע למקום. החשוד שאל את יורה אם מסר ליעקובוב את המקום והוא השיב שזה מקום שלו והיא שומרת עליו. 3 המפגשים היו בטווח של שבועיים. מציינת כי החשוד היה מגיע כל ערב אבל לא נכנס לעסק. כשבוע לאחר המפגש האחרון החלו המעצרים. מתארת כי המתלונן שמע אותה מספרת לגאלה על מה שקרה, מקללת את החשוד וקוראת לו סוטה. אחרי זה הוא פנה אליה ושוחח עמה ואמר לה שהוא יודע שזו לא הפעם הראשונה וכי ראה אותו כבר נכנס במקום אחר כמה פעמים. טוענת שלא סיפרה על המפגשים הללו ליורה כי פחדה מתגובתו במיוחד לאור עברה (עברה אונס בגיל 11 וכשסיפרה לאביה הוא האשים אותה והיכה אותה עד שנזקקה לבית חולים) ומה ששומעים בהקלטה מתייחס לכך שחקרו אותה על כך שהיא בעלת המקום. טוענת כי לו יורה היה יודע משהו הוא היה בא ושואל אותה על כך וזה לא קרה. מציינת שאשתו של יורה לא מגיעה הרבה לעסק.
• מזכר – שיחה חופשית עם המתלוננת אולגה [צז]: הודתה בפני החוקרת שירן כי החשוד הגיע אליה 3 פעמים, פעמיים בבוקר ופעם בערב וביקש שתבצע בו מין אוראלי, היא סירבה והוא ביקש שתיגע באבר מינו וגמר. בערב, ראה אותו המתלונן שוטף ידיים. לא סיפרה בעדות כי פחדה. כמו כן, החשוד רצה לשכב אתה והציע שייפגשו בחדר שכור אך היא סירבה והחשוד ביקש שתחשוב על זה.
• הודעת יעקובוב 2.1.18 []: טוענת שכעת היא בעלת העסק של השוקולד ויוכבד כבר לא קשורה למקום. טוענת שאת ה-77 מכירה מ-2015, הייתה שם כמה חודשים. מאשרת שאת הפרסום באינטרנט יוכבד עשתה.
• הודעת ארנלה מילר 7.1.18 []: (בתם של יורה ויוכבד, בעלת מכון שיזוף צמוד ל-77 – י.ג.). העסק שלה קיים מזה כ-3 שנים. המחשב שנתפס נמצא שם מהתחלה, אמה הביאה לה אותו, עשתה בו שימוש פעמים בודדות עד שנהרס לטענתה. טוענת שלא יודעת את הסיסמא למחשב ולא ידעה על קיומו של DVR בעסק.
• הודעת אולגה רודנקו 4.1.18 []: שוכרת את ה-77 מיוכבד (=חתונה – י.ג.). שכרה אותו לפני 4 שנים, נכנס להיריון והייתה בהפסקה ואז חזרה להשכירו לפני כשנתיים. אין לה קשר ליורה. בשנה הראשונה שכרה וניהלה גם את השוקולד.
• הודעת אולג שילמן 4.1.18 []: (בעלה של אולגה רודנקו – י.ג.) יורה הוא בעל הבית של הדירה שלהם. העסקים מושכרים מאשתו. שיפץ את העסק של ארנלה ונהיה חבר של יורה. ליורה אין קשר לעסקים. חוזר בו מהאמירה לגבי מצלמות בחדרים ומסביר שהיו כבלים של מצלמות בחדרים והוא ניתק הכל. מוסר שחתונה סיפרה לאשתו על ה-DVR שמצאו אצל ארנלה (שולל את מה שמסרה אשתו – י.ג.).
• הודעת יבגניה ארליך 3.1.18 []: מנהלת חשבונות של החשודה, בעסקים 77 ושוקולד, בד”כ מתנהלת מולה, לפעמים מול יורה. מאשרת שלפני כשנתיים שלוש החשודה השכירה את העסקים, יעקובוב לקוחה שלה והשניה לא. מוסרת שיוכבד משלמת את כל החשבונות, כולל הפרסום, ואת השכירות לבעל הבית והאולגות משלמות לה על שכירות נטו. מוסרת שיש שתי עובדות שמקבלות משכורת בשוקולד.
• מזכר [נג]: המתלונן שוחח עם זאב כהן והנ”ל מסר כי החשוד והשומר של בתי הבושת, אבראהים ח’אלדי, נפגשו וככל הנראה, תיאמו גרסאות.
• דוח האזנה – שיחה בין המתלונן לחשוד [נד]: שיחה מבוקרת מיום 29.5.16, המתלונן מנסה לשכנע את החשוד שהוא לא התלונן עליו, למרות השמועות שרצות, והחשוד רק מנסה להסיט את נושא השיחה ואומר שהוא בטוח שלאור הדברים שהוא עושה הוא לא יפתח עליו את הפה, מציין שישמח לדבר אתו ב-4 עיניים ושהוא לא כועס עליו.
• פורום סקס – 77 – 4.11.13 []: גולש בפורום משתף בחוויותיו מהמקום, שילם עבור עיסוי בעירום מלא כולל הרפיה, אך ללא אקסטרות, במחיר של 100 ₪ ל-10 דק’.
• אתר אינטרנט shokoshokolad []: מפורסם מספר הטלפון של המקום (זהה למספר הנייד שנתפס בעת החיפוש במקום – י.ג.), יש תמונות עירום של בחורות, תמונות של החדרים במקום ומציעים שירותים של עיסוי אירוטי, דיסקרטי, ועיסוי VIP.
• אתר אינטרנט com []: מפורסם השוקולד – עיסוי חושני, ארוטי, “מבחר בנות מטריפות שיפנקו אותך לאורך הגוף ברמה שלא הכרת”, “עושות כל סוגי המסאז’ים + BOODY (ללא מין!)”, יש תמונות של המקום ומפורסם מספר הטלפון ומפת הגעה (ה”ח: בחדירה לנייד של יורה נמצאה קבלה ע”ס 3,300 ₪ לקריות באינטרנט עבור פרסום עסק של עיסוי ארוטי, עם מספר נייד של יורה וקבלה ע”ש יוכבד).
• ממצאים מחדירה לנייד של שוקולד []: יש הודעות מלקוחות ששואלים על שעות הפעילות ורוצים עוד פרטים על המסאז’. בהודעה אחת מישהו שואל אם זה בטוח לבוא. באנשי הקשר שמורים מספרים תחת שמות כגון: “איפה גומר”; “גלה זקוזי”; “יודע 250”; “יודע ושואל”; “יודע+”; “יש חדשות”; “למה אין סקס”; “מזין שכל יודע”; “מכיר 100 פעם”; “מכיר מסטלבט”; “מסג סקסי”; “משחקי שליטה”; “משטרת ישראל”.
• הודעת אבראהים ח’אלדי 20.11.16 [24]: מכחיש ידיעה על האירוע של החשוד עם יעקובוב. מכחיש עבודה כשומר בבית הבושת. מגיע הרבה למקום. מכיר את שלמה מעבודתו בחקלאות ברמת יוחנן. לא שוחח עם החשוד הרבה מאד זמן. מאשר שהיו ביניהם שיחות טלפון ושהיה מגיע אליו לשדה גם (חקירה גרועה – יש לחזור).
• מחשב מעסק של ארנלה מילר []: נמצאו ראיות לכך שנעשתה צפייה במצלמות של ה-77 באינטרנט. סרטונים רבים גם היו שמורים על המחשב עצמו ורבים יותר שוחזרו באמצעות תוכנה ייעודית. בסרטונים הללו ניתן לראות את יורה מבקר במקום לא מעט ואף יושב במשרד. כמו כן, אותרה מצלמה בחדר ההלבשה שצילמה את הבנות מתלבשות ומתפשטות.

 

3. תיעוד רפואי: לא רלוונטי.

5. מוצגים:
6. חומר מודיעיני:

 

• ידיעה

 

6. ממצאים:

א. לחשודים

7. סיכום והמלצה:

לאור ממצאי החקירה, ממליץ .

  

                                                                                                                        יניב גרינברג – חוקר

                                                                                                                        צוות צפון

 PDF

תיק מחש 1646-16 סיכום תיק חקירה שלמה שלמה קיבל אוננות בבית זונות שוקולד

 

דו”ח שאיבת מידע מהטלפון של השוטרת מירב סופר (הפצת תמונות עירום לסביות)

השוטרת מירב סופר הפיצה תמונות עירום וציצי לשוטרות לסביות אחרות כדי לפתות אותן.

 

המחלקה לחקירות שוטרים

מזכר:

אל: תיק החקירה	תאריך: 6.5.19
מאת: יניב גרינברג, חוקר מחשב מיומן	תיק מס’: 2890/18
הנדון: בדיקה והפקת תכנים ממחשב נייד  – מירב סופר

 

1. מיום 1.5.19 ועד היום, לבקשת החוקרת רווית בינשטוק, עיינתי בתכנים מהמחשב הנייד של המעורבת שבנדון.
2. מדובר במחשב Dell Vostro 5471 P88G (S/N: JTS2M42), בצבע כסף, המסומן ד.ז2 1.4.19.
3. התכנים הועתקו בצורה לוגית, ישירות ממחשב החשודה להחסן נייד ומשם הועברו למחשב המעבדה.
4. המחשב מריץ מערכת הפעלה מסוג Windows 10 Home שהותקנה ביום 5.9.18; שם המחשב: meirav soffer; מוגן בסיסמא: MS170274; וקיים בו פרופיל משתמש פרטי אחד בשם: meira.

הופקו צילומי מסך של שם המחשב ושם המשתמש- ראה קבצים “שם המחשב” ו”שם המשתמש” בדו”ח הממצאים.

5. הכונן הקשיח מחולק לשתי מחיצות: 1) (C:\) OS – שעליה יושבים קבצי המערכת ופרופיל המשתמש הנ”ל עם תיקיות המסמכים והמדיה המובנות של מערכת ההפעלה; 2) (D:\) DATA שבה שתי תיקיות: 1) Dropbox בנפח GB213; 2) גיבוי דרובוקס (ה”ח: הטעות במקור) בנפח GB3. מעיון בתכנים עולה כי התיקייה הראשונה מכילה את כל התכנים שבשנייה, יחד עם גיבוי נוסף של כונן חיצוני (תת תיקייה בשם: “כונן חיצוני 1 טרה-העתקה”) ותכנים נוספים.
6. להלן פירוט של מה שנתבקשתי לאתר והממצאים שעלו בבדיקה או היעדרם:
   • א. תמונה של חזה חשוף (מתוארכת לשנים 2014-2015):

אותרו שמונה עותקים זהים של תיקייה בשם “תכתובת שלי וענבל גלעדי 28.04.2015” המכילה 85 תמונות של צילומי מסך של פלאפון, אשר מתעדים צ’אט של Facebook Messenger בין “שלי שאול” ל”ענבל גלעדי”. בין הצילומים הללו יש תמונות אינטימיות ששלחו שני הצדדים, לרבות תמונות חזה חשוף ששלחה ענבל. כל העותקים של התיקייה נוצרו בתאריך 6.10.2018, בין השעות 15:16 – 18:45.

לציין, כי במצב הבדיקה הנוכחי לא ניתן לבדוק האם התמונות הללו נשלחו לצד ג’ כלשהו בשל הצפנת הכונן הקשיח, אולם לא נמצאה לכך אינדיקציה כלשהי בחומר שנבדק.

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “א”.

• ב. תכתובות מתוך חשבון הפייסבוק של שלי שאול (ה”ח: הגרוש של החשודה) או תצלומי מסך של התכתבויות בין שלי שאול לנשים אחרות באמצעות אפליקציית FaceBook Messenger:

אותרו תיקיות ותצלומי מסך רבים של התכתבויות בין שלי שאול לנשים אחרות (ה”ח: וגם גברים) באמצעות FaceBook Messenger, כדלקמן[1]:

• אותרו 2 תיקיות זהות בשם “גלית לוי” [6.10.18, 15:20 ו-18:08], בכל תיקייה יש 2 צילומי מסך של התכתבות כנ”ל. כמו כן, אותר קובץ תמונה בשם “תמונה גלית לוי 06.12.14” [6.11.17, 11:51] המכיל תמונה של שלי וגלית יחד מתוך רשת חברתית (ה”ח: ככה”נ Facebook).
• אותרו 2 תיקיות זהות בשם “טובית קפורי” [6.10.18, 15:20 ו-18:08], בכל תיקייה יש 2 צילומי מסך של התכתבות כנ”ל.
• אותרו 2 תיקיות זהות בשם “יערית לוי” [6.10.18, 15:20 ו-18:08], בכל תיקייה יש 2 צילומי מסך של התכתבות כנ”ל.
• אותרו 2 תיקיות זהות בשם “לילך כספי” [6.10.18, 15:20 ו-18:18], בכל תיקייה יש 2 קבצי PDF: “1” ו-“2” המכילים צילומי מסך רבים של התכתבויות עם נשים. בקובץ “1”: Orly Chiche, אתי בוזגלו, Nurit Levi, Shelly Shaked Adv וכן צילומי מסך של היסטוריית חיפושים. בקובץ “2”: לילך כספי, Galit Levi-Amiga. יחד עם צילום מסך של דוא”ל ששלח שלי לחשודה וצילום מסך של “יומן הפעילויות” המראה גם היסטוריית חיפושים.

על כל הצילומים בקבצים הנ”ל מופיע כיתוב בתחתית “Scanned by CamScanner”. מבירור במרשתת עולה כי מדובר ביישומון לסריקת ועריכת מסמכים ותמונות, שניתן לסנכרן בין מספר מכשירים. כלומר, במידה והיישומון קיים בטל”ס של החשודה ושל שלי שאול, היא יכולה בלחיצת כפתור לסנכרן תמונות ומסמכים מטל”ס אחד לאחר.

• אותרו 2 תיקיות זהות בשם “מיכל חסידים” [6.10.18, 15:20 ו-18:18], בכל תיקייה יש צילום מסך של התכתבות כנ”ל.
• אותרו 3 קבצים זהים בשם “הודעה לסיגל אלמוג 20.03.17” של צילום מסך של הודעה ששלח שלי שאול ל”סיגל אלמוג” ב-FaceBook.

כל התיקיות והקבצים הנ”ל הועתקו והופקו לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “ב”.

• ג. תוכנות נוזקה למיניהן היכולות לשמש לצורך חדירה לדוא”ל או חשבונות פייסבוק וכיוצ”ב, ובפרט אם שימשו כנגד שלי שאול [מס”ט 050-6273349; דוא”ל: [email protected], [email protected], [email protected], [email protected]] וענבל גלעדי [מס”ט 050-5074630]:

אותרה תוכנה בשם “fklogger” של חברת “IWANTSOFT” אשר משמשת לצורך ניטור פעילות במחשב, ובין היתר: הקשות מקלדת, תוכנות בשימוש, אתרים שגלשו בהם וכד’. התוכנה מוסתרת מכל משתמש, מלבד הבעלים. היא ניתנת לגישה מרחוק, היות והיא מבצעת דיווח אוטומטי למקום נבחר שהוגדר מראש (דוא”ל, חשבון דרופבוקס וכד’). ניתן גם להגדיר שהתוכנה תשלח התראות בכל פעם שמקלידים ביטויים שהוגדרו מראש (ה”ח: קובץ הסבר על פעילות התוכנה צורף לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “ג”).

שימוש בתוכנה זו יכול להניב סיסמאות ושמות משתמש של חשבונות דוא”ל, רשתות חברתיות וכד’, ולאפשר כך גישה לאותם חשבונות.

לציין, כי לא נמצא זכר להתקנה של התוכנה ע”ג המחשב דנן. אולם, די בכך שהיא הותקנה על מחשב ששלי שאול עושה / עשה בו שימוש על מנת שתהיה לחשודה גישה לדוא”ל ולרשתות החברתיות שבהן שלי משתמש.

קבצי ההתקנה של התוכנה הועתקו והופקו לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “ג”.

• ד. תכתובות עם טל גלעדי באמצעות דוא”ל או פייסבוק: לא אותרו.
• ה. בדיקה של חשבונות פייסבוק נוספים שעשו בהן שימוש במחשב זה:

מבדיקת היסטוריית הגלישה בדפדפן Chrome עלה כי התחברו מהמחשב לפייסבוק, מלבד מירב סופר, החשבונות הבאים: Rami Almog, חגית ממן, אלון לחם, Haim Kuchnsky, רוני לוי, (1) ניסים מצלאוי.

• ו. בדיקת היסטוריית החיפוש באינטרנט בעניין פריצה לחשבונות פייסבוק או דוא”ל:

במחשב מותקנים שני דפדפנים: Internet Explorer ו-Chrome. בבדיקת היסטוריית הגלישה עלה כי באקספלורר יש נתונים החל מ-30.12.18, אולם נעשה בו שימוש מועט; בכרום יש נתונים החל מ-5.1.19 ונעשה בו שימוש רב. בשניהם לא נמצא זכר לכניסה לחשבון דוא”ל או פייסבוק של שלי שאול, כמו כן לא אותר חיפוש כלשהו בנוגע לכיצד ניתן לפרוץ חשבונות כאלו.

• ז. האם היה לשלי ולחשודה חשבון פייסבוק משותף או כתובת דוא”ל משותפת: לא נמצא תימוכין לכך שהיה או שישנו חשבון משותף כלשהו למירב ושלי. לציין, כי אין דרך לדעת האם חשבון מסוים משמש רק את האדם שעל שמו הוא נקרא או אדם נוסף.

 

 

7. ממצאים נוספים שאותרו ועשויים להיות רלוונטיים לחקירה:
   • א. אותרו 2 תיקיות זהות בשם “אתרי הכרויות שלי” ובכל אחת מהן שבעה קבצים: צילומי מסך של התכתבות בפייסבוק עם “יורם לוי” ודוא”ל של שלי שאול.

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – א”.

• ב. אותרו 2 תיקיות זהות בשם “חקירה חוף מוש אילת 13.07.15” שבכל אחת מהן 39 תמונות של שלי שאול עם אישה על חוף הים. על גבי התמונות מופיע תאריך 13.06.15.

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ב”.

• ג. אותרו 16 תיקיות זהות בשם “מלון אגמים” (כאשר 8 מתוכן נמצאות בתוך תיקיית אב בשם “שלי מלון אגמים אילת” יחד עם העתק של 4 קבצים נוספים מתוך התיקייה), כשבכל אחת מהן יש 2 תתי תיקיות: 1) 1.3.14 – ובה 8 סרטונים של שלי עם אישה במלון; 2) 28.2.14 – ובה 7 קבצים: 6 תמונות ועוד סרטון של שלי עם אישה במלון.

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ג”.

• ד. אותרו שני קבצים זהים בשם “דוח פעילות שלי שאול 02.04.2015” ובו פירוט פעולות וממצאי מעקב מטעם “אביה חקירות וביטחון”.

הקובץ הועתק והופק לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ד”.

• ה. אותרו 6 קבצים זהים בשם “רשימת כתובות מאהבות שלי 14.10.15” שכל אחד מהם מכיל רשימה 13 נשים ומידע אישי עליהן.

הקובץ הועתק והופק לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ה”.

• ו. אותרו 7 תיקיות, 6 זהות ואחת זהה חלקית, בשם “שלי בנעמי שמר 17.04.2015“, שבכל אחת 18 קבצים, סרטונים, תמונות, וקובץ מערכת של מצלמות אבטחה שבהן נתפס שלי (ה”ח: בתיקייה שזהה חלקית יש רק 5 מהקבצים הנ”ל).

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ו”.

• ז. אותרו והועתקו תמונות רבות שעשויות להיות רלוונטיות לחקירה. מדובר בתמונות שבהן נראים צילומי מסך שככה”נ נעשו מטל”ס של שלי שאול או מחשבון דוא”ל של שלי, ומכילים, בין היתר: התכתבויות של שלי, מיקומים של שלי וכד’. על החוקרת המטפלת לעבור על התמונות ולהכריע בדבר הרלוונטיות שלהן. אציין להלן רק חלק מהתמונות שלהבנתי עשויות להיות רלוונטיות לחקירה:
  • תיקיית Camera Uploads: הועתקה בחלקה מגיבוי הדרופבוקס. מכילה 730 קבצים. להלן פירוט חלקי:
    • צילומי מסך של התכתבות עם Shirel Avahan.
    • צילומי מסך של התכתבות עם איריס בן זיקרי.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Nurit Levi (יש תמונות שבהן נורית רושמת ככה”נ לחשודה “הניסיון להרס נכשל !!” – קבצים בשם: 2016-05-24 22.15.30, 2016-05-25 01.19.19).
    • צילומי מסך של התכתבות עם Galy Hoz.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Ganit Golan.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Yaarit Levi.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Eddie Israel.
    • צילומי מסך של התכתבות עם אבי סיקסיק.
    • צילומי מסך של התכתבות עם טובית קפורי.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Liora Cohen.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Hagit Hilely Bezalel.
    • צילומי מסך של התכתבות עם שרון יחזקאל.
    • צילומי מסך של התכתבות עם יגאל הבשור.
    • צילומי מסך של התכתבות עם ציון כהן.
    • צילומי מסך של התכתבות עם שלומי אוזרקו.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Michal Shriki.
    • צילומי מסך של התכתבות עם זאב דוד.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Eran Cohen.
    • צילומי מסך של התכתבות עם אסנת גרוסמן אלייה.
    • צילומי מסך של התכתבות עם מיכל חסידים.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Galit Levi-Amiga.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Yeshuroon Uprimny.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Sapir David.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Hila Dvir.
    • צילומי מסך של התכתבות עם חגית שחף.
    • צילומי מסך של התכתבות עם סיגי בן ברוך.
    • צילומי מסך של התכתבות עם אילנית בן לולו.
    • צילום מסך של התכתבות עם Anstasya Dolev.
    • צילומי מסך של התכתבות עם Keren Malka Hatab.
    • צילומי מסך של התכתבות עם אתי בוזגלו.
    • צילומי מסך של מיקום הטל”ס של שלי שאול. ניתן לראות כי לחשודה היה מעקב אחרי הטל”ס גם כאשר הוא היה בחו”ל.
    • צילומי מסך שנראה כי צולמו מתוך חשבון פייסבוק או דוא”ל של שלי שאול.
    • צילום מסך של “פתק” עם סיסמאות של מירב ושל שלי (קובץ בשם: 2014-08-18 01.13.16).
    • צילום מסך שבו רואים את פרטי הטל”ס של שלי ותאריך הגיבוי שלו (קובץ בשם: 2014-10-15 09.59.28).
    • צילומי מסך מחשב שבו רואים דוא”ל של שלי שאול (קבצים בשם: 2014-10-15 10.01.18, 2014-10-30 07.58.21, 2014-10-30 07.59.47, 2014-10-30 08.00.38).
    • צילום מסך של תיבות הדוא”ל אשר מקושרות לטל”ס ובהן ניתן לראות כי יש שני חשבונות דוא”ל של החשודה ואחת של שלי (קובץ בשם: 2014-12-13 22.44.45).
    • צילום מסך של דוא”ל שבו מתריעים בפני שלי על כך שמישהו ביקש סיסמא חדשה עבור חשבון הפייסבוק שלו (קובץ בשם: 2014-12-13 23.23.42).
    • בנוסף, התיקייה מכילה צילומים של פעילות של שלי ושל אחרים הקשורים אליו ברשתות החברתיות.

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ז”, תת-תיקייה “1”.

• תיקיית “תמונות אייפון”: הועתקה בחלקה מגיבוי הדרופבוקס. מכילה תת תיקייה “תמונות אייפון 23.1.15” ובתוכה 7 תתי תיקיות (1-7) קבצים. הרבה מהקבצים זהים לאלו המפורטים בס”ק 1 לעיל. נוסף על האמור לעיל, ניתן למצוא:
  • צילומי מסך של התכתבות עם Or Nails (תת תיקייה “2”).
  • צילומי מסך של התכתבות עם Dudi Hod (תת תיקייה “2”).
  • צילומי מסך של התכתבות עם החשודה (תת תיקייה “2”).
  • צילום מסך מתוך תיבת הדוא”ל (Gmail) של שלי שאול (קבצים בשם: IMG_0174, IMG_0336; תת תיקייה “3”).
  • צילום מסך של תיבת ההודעות ב-Facebook Messenger של שלי (קובץ בשם: IMG_2234. תת תיקייה “7”).
  • צילום מסך של התכתבות עם Alex Gilenson (תת תיקייה “7”).

התיקייה הועתקה והופקה לדו”ח הממצאים בתיקייה שסומנה “נוספים – ז”, תת-תיקייה “2”.

8. לציין, כי כל הממצאים שאותרו בתיקיות Dropbox הועתקו ללא מאפיינים היות ואלה אינם שמורים על גבי המחשב, אלא בחשבון ה-Dropbox של החשודה.
9. דו”ח הממצאים המכיל את כל הקבצים המפורטים לעיל נצרב ע”ג תקליטור ריק מתוכן, סומן י.ג1 6.5.19 והועבר לעיון החוקרת המטפלת.

לידיעה,

יניב גרינברג,

חוקר מחשב מיומן

[1] ראה עוד צילומים כנ”ל, בתפזורת, כמפורט בסעיף 7.ז. להלן.

PDF

דוח חיפוש בטלפון של שוטרת מירב סופר שהפיצה תמונות עירום לשוטרות לסביות

 

מידע שאספו במשרד המשפטים על מצבו הרפואי של גיא זומר

 

תשובה של הסיוע המשפטי מדוע הם הפנו אישה שאיננה זכאית לעו”ד טלי מגל

 

תשובה של ליאת הראל בהמת מגדר מהסיוע המשפטי תא מדוע שלחו אישה לא זכאית לטלי מגל

 

 

כתב תביעה שהגיש האבא יעקב בן יששכר נגד מדינת ישראל בפנסילבניה על חטיפת ביתו עי עובדות סוציאליות

 

 

 

כתב תביעה שהגיש האבא יעקב בן יששכר נגד מדינת ישראל בפנסילבניה על חטיפת ביתו עי עובדות סוציאליות

טבלת אקסל ללא שמות מתמחים על מקומות העסקה של 906 מתמחים עם פירוט איפה מקבלים אתיופים

 

חופש מידע רשימת 906 מתמחים של משרד המשפטים ב 2017 עם ציון מוצא אתיופי

פרקליטה רעות אבירי מבקשת בתפוצת נאטו טיפים איך להפיל מומחה הגנה שפיק מסאלחה

שימו לב:  זו פריבילגיה שאין לסנגורים.  הפרקליטות מבקשות בתפוצת נאטו ממי שחקר מומחה הגנה שייתן טיפים איך להפיל אותו.

Date : 12/12/2017 6:50:48 AM
From : “Reut Abiri”<[email protected]></[email protected]>
To : “Praklitut Plilit – All”<[email protected]></[email protected]>
Subject : ד”ר שפיק מסאלחה- פסיכולוג מומחה מטעם ההגנה
Attachment : 729215_image001.png;729215_image002.png;

אשמח לתובנות והערות ממי שחקר את המומחה הנ”ל וכמובן פס”ד של בתיהמ”ש בעניינו.

הנ”ל נתן חוו”ד פסיכולוגית בתיק ואני עתידה לחקור אותו נגדית בשבוע הבא.

 

תודה!

 

בברכה,

רעות אבירי, עו”ד | פרקליטות מחוז מרכז (פלילי)

טלפון: 03-6940634   פקס: 02-6462846

דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

 

 

הפרקליטה רחלי חזן פלדמן מדריכה את גל רוזנצווייג איך להתגבר על מחדל אי שמירת ד.נ.א. להגנה

Date : 12/12/2017 10:09:20 AM
From : “Racheli Hazan Feldman”<[email protected]></[email protected]>
To : “Gal Rozenzvaig” <[email protected]>, “Praklitut Plilit – All”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: עזרה בפסיקה – אי שמירת דגימת ד.נ.א. עבור ההגנה – כמחדל וכנזק ראייתי
Attachment : החלטה לא להתיק עדות מומחה בשל השמדת המוצגים.pdf;729220_image001.png;729220_image002.png;

הי גל,

 

במשפט החוזר של אדריאן שורץ עלתה טענת הגנה מן הצדק מכמה טעמים, בין היתר בשל טענת הסנגורים כי הבדיקות שהמדינה ביצעה פגעו בפרפרטים ואף גרמו להכחדתם כליל, ובכך נגרמה פגיעה קשה בזכות העיון של המבקש בחומר ראיות רלוונטי.

ההרכב דחה את טענת ההגנה מן הצדק במלואה – ההחלטה אצלי (לא פורסמה כיוון שהדיון התנהל בדלתיים סגורות).

 

מאידך, בקובץ המצורף צירפתי החלטה של בית המשפט השלום המקבלת את טענת ההגנה לנזק ראייתי, לא ידוע לי אם היה ערעור, אך זה “רק” בית משפט שלום.

רחלי

 

 

רחלי חזן פלדמן, עו”ד | פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי)

טלפון: 03-6949340   פקס: 03-6919108

דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

 

From: Gal Rozenzvaig
Sent: Tuesday, December 12, 2017 9:45 AM
To: Praklitut Plilit – All
Subject: עזרה בפסיקה – אי שמירת דגימת ד.נ.א. עבור ההגנה – כמחדל וכנזק ראייתי

 

שלום לכולם,

אודה לפסיקה בסוגיה הבאה לצורך תיק רצח מתנהל שבנוי בעיקר על ראיות פורנזיות בדגש על ד.נ.א.  ניטלה דגימת ד.נ.א. מרכב שלפי חוות דעת מומחה מתאימה לנאשם בהסתברות של מעל אחד למיליארד.  יתכן ותעלה טענה לפיה נגרם להגנה נזק ראייתי בשל מחדל שבאי נטילת דגימה נוספת עבור ההגנה או שמירת חלק מהדגימה שניטלה.  האם מוכרת לכם פסיקה בנושא – בייחוד בהקשר לראיית הד.נ.א.?

תודה  גל

 

תכתובת בין יעלה הראל פרקליטה שיודעת שלא יהיה עונש מאסר למתמחה שלה לנפח תיק

Date : 12/12/2017 8:18:53 AM
From : “Ruth Erez”<[email protected]></[email protected]>
To : “Yeela Harel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון
Attachment : 729219_image001.png;729219_image002.png;

לא ניתן לפתיחה. עובדת עליו? לא משנה אחתום על העותק כשהתיק יגיע. מעניין מה יגיד שרעבי?

 

From: Yeela Harel
Sent: Tuesday, December 12, 2017 10:17 AM
To: Ruth Erez
Subject: RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

רצ”ב.

אתקן את המכתב.

הכתובת הרשומה היא המעודכנת.

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

From: Ruth Erez
Sent: Tuesday, December 12, 2017 10:15 AM
To: Yeela Harel
Subject: RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

 

הי יעלה,

 

צרפת את מכתב התשובה בלבד. האם החשוד לא עבר כתובת? תבדקי את כתובתו במכתב השימוע. הייתי מוסיפה למכתב שהוא רשאי לעלות את טענותיו שהעלה בשימוע בביהמ”ש. תשאירי את המאסר בפועל…. לא שאני מצפה לזה אבל עו”ש לא מופרך למרות שנסיים בפחות.

 

From: Yeela Harel
Sent: Tuesday, December 12, 2017 9:46 AM
To: Ruth Erez
Subject: RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

 

בוקר טוב,

רצ”ב כתב האישום לאישורך ומכתב התשובה לחשוד.

תשומת לבך להערה בעניין האפשרות של מאסר בתחתית כתב האישום- האם להורידה או להשאירה?

אעדכן את עו”ד שרעבי בדוא”ל.

מחר אהיה במשרד, אז אוכל למלא את הפרטים החסרים במכתב לחשוד ולשלוח אותו.

יעלה.

 

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

 

From: Ruth Erez
Sent: Tuesday, December 12, 2017 8:40 AM
To: Yeela Harel
Subject: RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

 

יעלה יקירה מתי נתקדם בתיק? רוצה להעביר אותו לטיפול מתמחתי? מעדיפה שתתקדמי בפרנקל.

 

From: Yeela Harel
Sent: Sunday, December 10, 2017 11:19 AM
To: Ruth Erez
Subject: RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

 

תודה.

אתקן.

 

נשלח מ-VMware Boxer

 

בתאריך 10 בדצמ׳ 2017 11:05, Ruth Erez <[email protected]> כתב:

כבר בדקתי את המקורי ולכן הערתי שצריך להוסיף את “ופגע בפרטיותה”.

 

צריך להשיב לעו”ד שרעבי וכן מכתב קצר לחשוד הדוחה את טענות השימוע.

 

ככל שאת זקוקה לסיוע – מיכל תעשה כן.

 

להת’

 

From: Yeela Harel
Sent: Sunday, December 10, 2017 11:02 AM
To: Ruth Erez
Subject: RE: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

 

מה ששלחתי לך זה כתב האישום המתוקן לצורך ההסדר.

בתנופה יש את המקורי שהכנתי לפני שחשבנו על הסדר מותנה. הוא כולל את הפגיעה בפרטיות.

אוודא שהכל כתוב שם.

 

נשלח מ-VMware Boxer

 

בתאריך 10 בדצמ׳ 2017 10:58, Ruth Erez <[email protected]> כתב:

תהני ותחכימי בקורס.

 

אני יודעת אבל מבקשת להוסיף בעובדות בסיפא לסעיף 4 “ופגע בפרטיותה”.

 

התיק אצלך במשרד?

 

From: Yeela Harel
Sent: Sunday, December 10, 2017 10:47 AM
To: Ruth Erez
Subject: Re: הי יקירה תהיי בקשר לגבי התיק של פלאפון

 

בוקר טוב.

אני בקורס. אצלצל בהפסקה.

בכל מקרה כתב האישום המקורי מוכן וכולל את הפגיעה בפרטיות.

 

נשלח מ-VMware Boxer

 

בתאריך 10 בדצמ׳ 2017 10:30 AM, Ruth Erez <[email protected]> כתב:

יעלה הראל פרקליטה בסייבר מדריכה מתמחה לנפח תיק בכוונה

 

והנה התשובה לעו”ד אריה שרעבי:

Date : 12/13/2017 9:21:13 AM
From : “Ruth Erez”<[email protected]></[email protected]>
To : “[email protected]”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Ruth Erez” <[email protected]>, “Yeela Harel”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: תשובתנו בעניין מרשתכם, גב’ שרון לביא
Attachment : 729228_image001.png;729228_image002.png;

עו”ד שרעבי הנכבד,

לאור עמדת מרשתך, שקלנו שוב את מכלול הנסיבות הקשורות לתיק, והחלטנו להגיש כתב-אישום בעבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב.

בכבוד רב,

רותי ארז

 

בברכה,

רות ארז, עו”ד | פרקליטות מחוז תל – אביב (פלילי)

טלפון: 03-6970216   פקס: 03-6919108

דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

From: אריה שרעבי [mailto:[email protected]]
Sent: Thursday, December 07, 2017 12:36 PM
To: Yeela Harel
Subject: RE: תשובתנו בעניין מרשתכם, גב’ שרון לביא

 

גברת הראל הנכבדה

עיינתי בתשובתך ולא נחה דעתי ממנה ובמיוחד מוסבים הדברים על גובה הפיצוי. לא רק שהתביעה בחרה ליתן לחשוד פרס בדמות ויתור על הגשת אישום נגדו בעבירות של פגיעה בפרטיות וחדירה לחומר מחשב , שהפכו להיות מכת  מדינה , ותחת זאת עשתה עימו חסד והסתפקה בהסדר מותנה תוך העלמת עין מן העבירות האמיתיות שהחשוד הודה בהן בחקירתו במשטרה .זאת אף זאת  החוק מאפשר לתביעה לדרוש פיצוי של 29000 שח.. במקרה דנן הסתפקה התביעה בפיצוי של שליש מהמגיע ולא רק זאת אלא שהוא ישולם לשיעורים לאחר שההסדר ייחתם. ככלל בהסדרים שכאלה הפיצוי משולם עי הנאשם  עובר למתן גזר דין. הנאשם גרם למרשתי  נזקים נפשיים חרדות ופחדים שגרמו לה להיזקק לטיפול נפשי הנמשך עד היום.

הנאשם התחמק עוד מלקבל לידיו את כתב התביעה שהוגש נגדו ונגד  חברת פלאפון וירד למחתרת. על התנהגות שכזו לא מקבלים פרסים. מכתב ההתנצלות אמור להגיע למרשתי שהיא הנפגעת ממעשיו של הנאשם. לאור האמור אודה אם דבריי יישקלו ברצינות.

בברכה אריה שרעבי עוד

From: Yeela Harel [mailto:[email protected]]
בליןם

Sent: Tuesday, December 05, 2017 2:10 PM
To: אריה שרעבי
Subject: RE: תשובתנו בעניין מרשתכם, גב’ שרון לביא

 

צודק, אני מתנצלת.

רצ”ב המכתב.

 

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

From: אריה שרעבי [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 05, 2017 12:16 PM
To: Yeela Harel
Subject: RE: תשובתנו בעניין מרשתכם, גב’ שרון לביא

גב’ הראל שלום,

לא צורף קובץ למייל כנראה בשגגה.

בברכה,

אריה

From: Yeela Harel [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 05, 2017 8:15 AM
To: [email protected]
Subject: תשובתנו בעניין מרשתכם, גב’ שרון לביא

 

בוקר טוב,

רצ”ב מכתב תשובה למכתבכם מיום 19.11.17.

בברכה,

יעלה הראל.

 

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

מייל בין יערה הראל לדפנה יבין על לקוח של בסרגליק (משה ניסן)

Date : 12/13/2017 1:08:06 PM
From : “Dafna Yavin”<[email protected]></[email protected]>
To : “Yeela Harel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: משה ניסן- בהמשך לשימוע שנערך היום, 13.12.17 (בעניינו של החשוד מעמותת עזר מציון)
Attachment : 729234_image001.png;729234_image002.png;

יעלה תודה. מסכימה עם כל מילה. את יכולה להעלות את הדברים בתנופ”ה או שאני אעשה זאת? אנא הכיני כתב אישום לאישורי והעבירי אלי את התיק. נודיע מחר לעו”ד בסרליק את החלטנו. תודה! דפנה

 

From: Yeela Harel
Sent: Wednesday, December 13, 2017 2:58 PM
To: Dafna Yavin
Subject: משה ניסן- בהמשך לשימוע שנערך היום, 13.12.17 (בעניינו של החשוד מעמותת עזר מציון)

 

הי דפנה,

עברתי על המסמכים שהסנגור העביר לנו במסגרת השימוע.  מדובר באסופה של מסמכים רפואיים בעניין בו האומנה הקטין של החשוד, מסמכים מהבנק אודות המצב הכלכלי של המשפחה ומכתבי המלצה על החשוד.

באשר למסמכים בעניין בנו (בן אומנה) הקטין של החשוד- מצבו הרפואי אינו שפיר, בלשון המעטה, אך מצב זה הועלה זה מכבר בדיון המעצר לפני כשנתיים. הקטין עתיד לעבור ניתוח ברגליו ושיקום במסגרת הגן ובמסגרת נוספת לאחר הניתוח.

מבחינת המצב הכלכלי- צורפו חלקי מסמכים מהבנק המעידים של יתרת חובה של כ-21,000 ₪ בחשבונו של החשוד.

צורפו, כאמור לעיל, גם מכתבים המשבחים את החשוד אודות מעשי החסד שעשה עם אחרים, ובין היתר מכתב מאביה של קטין שבעבר הייתה במשפחת אומנה בבית החשוד.

אין ספק שמדובר במי שפעל בחייו לטובת הזולת, פעמים רבות ללא תמורה.

עם זאת, וכפי שנקבע בפס”ד לופוליאנסקי, אין במעשי חסד כדי להקהות את חומרת העבירה של נטילת שוחד ע”י עובד ציבור, ובעיקר במקרה כמו בעניינו של החשוד בתיק זה, אשר שימש כזרועו הארוכה של ביהמ”ש, ושאמור היה לפקח על ביצוע גז”ד על מורשעים בפלילים.

לאור זאת, דעתי היא שאין מנוס מהגשת כתב האישום נגד החשוד. כמובן שנסיבותיו האישיות ישקלו בכובד ראש באשר לעונש, אם וככל שיורשע או יבקש להגיע להסדר טיעון.

אני זמינה בטלפון ובדוא”ל בכל עניין.

תודה,  יעלה.

 

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

מייל בין יעלה הראל לקצין מבחן צחי נחמיאס

ממתי קצין מבחן מתכתב עם פרקליטה?

Date : 12/13/2017 2:12:54 PM
From : “צחי נחמיאס”<[email protected]></[email protected]>
To : “Yeela Harel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : אסף בן עטר

היי יעלה,

אנחנו מנסים להשיג את אסף במשך כמה ימים ולא מצליחים.  הוא היה אמור להגיע למפגש האחרון של הסדנא ולא הגיע. לא ברור לנו מה קורה איתו. האם יש דרך נוספת להשיג אותו מלבד מספר הטלפון הנייד?  אודה לעזרתך,

צחי נחמיאס קצין מבחן למבוגרים הרצליה טלפון 09-9593305 פקס 02-5085990

 

עוד מייל בין הפרקליטה יעלה הראל לקצין מבחן צחי נחמיאס

 

Date : 12/13/2017 2:58:30 PM
From : “צחי נחמיאס”<[email protected]></[email protected]>
To : “Yeela Harel”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: דניאל לופוננקו- הסדר מותנה
Attachment : 729239_image001.png;729239_image002.png;

היי יעלה,

עד כה דניאל לא גיבש תכנית של”צ וניתק איתנו את הקשר.  לאור ההתנהלות שלו, הזמן הרב שחלף, הניסיונות הרבים שעשינו עבורו, להערכתי הוא לא מתאים לתכנית.

תודה צחי

From: Yeela Harel [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 05, 2017 5:22 PM
To: צחי נחמיאס
Subject: RE: דניאל לופוננקו- הסדר מותנה

תודה רבה.

נשלח מ-VMware Boxer

בתאריך 5 בדצמ׳ 2017 15:19, צחי נחמיאס <[email protected]> כתב:

מעדכן שהוא יצר קשר עם מסגרת השל”צ ויפגש איתם מחר.  אמשיך לעדכן

From: Yeela Harel [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 05, 2017 9:47 AM
To: צחי נחמיאס
Cc: לינור דמתי; Ruth Erez
Subject: RE: דניאל לופוננקו- הסדר מותנה

 

תודה.  אחכה לעידכונך.

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

 

From: צחי נחמיאס [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 05, 2017 9:44 AM
To: Yeela Harel
Cc: לינור דמתי
Subject: RE: דניאל לופוננקו- הסדר מותנה

 

היי יעלה,

נפגשתי עם דניאל ב19/11 לאחר ניסיונות רבים של תיאום פגישה. מאז טרם גיבש תכנית של”צ. מסר כי לא יוכל לשלם את הקנס שיוטל עליו. אני בספק אם יוכל לעמוד בתכנית. הוא אמור לחזור אליי היום ולעדכן אותי אם הוא מתקדם.

אעדכן.  תודה, צחי

 

From: לינור דמתי
Sent: Tuesday, December 05, 2017 9:06 AM
To: צחי נחמיאס
Subject: FW: דניאל לופוננקו- הסדר מותנה

 

היי צחי,  אודה לעזרתך

From: Yeela Harel [mailto:[email protected]]
Sent: Monday, December 04, 2017 5:41 PM
To: לינור דמתי
Cc: Ruth Erez
Subject: דניאל לופוננקו- הסדר מותנה

 

לינור ערב טוב,

האם התקדמו העניינים מול דניאל לופוננקו? האם הצלחתם להיפגש עימו?  אודה על קבלת עידכון.  תודה,  יעלה.

יעלה הראל, עו”ד | מחלקת הסייבר, פרקליטות המדינה

טלפון: 03-6979594  פקס: 03-6919108  דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

 

עדכונים סלקטיביים של חיים ויסמונסקי על פסיקות אמריקאיות

Date : 12/13/2017 6:30:23 PM
From : “Haim Vismonski”<[email protected]></[email protected]>
To : “Forum Internet Law”<[email protected]></[email protected]>
Subject : ארה”ב (בימ”ש מדינתי לערעורים): בימ”ש מצווה על בעל מכשיר אייפון למסור את קוד הנעילה שלו לרשויות החקירה
Attachment : In the matter of Grand Jury investigation – פסק הדין.pdf;729240_image001.png;729240_image002.png;

שלום רב,

כידוע, נושא הסמכות לדרוש מסירת ססמה לכניסה לטלפון / מפתח הצפנה הוא נושא שמעסיק רבות את רשויות החקירה וכן גם את בתי-המשפט בארה”ב, שם אין הסדרה חוקית מפורשת של הסמכות (כפי שיש באנגליה למשל, וכפי שהוצע לקבוע אצלנו במסגרת הצעת חוק החיפוש).

 

על רקע האמור, ראו נא החלטתו של ביהמ”ש לערעורים של מדינת מסצ’וסטס בעניין ערעורו של נאשם, אשר כתב האישום מייחס לו עבירות של הכאת קטינים, על החלטת הערכאה דלמטה להורות לו למסור לידי המשטרה את סיסמת הכניסה (PIN) למכשיר האייפון שלו. הנאשם סירב לציית לצו והגיש את הערעור נשוא פסק-דין זה (ומנגד, הגישה המדינה בקשה לצו ביזיון בית-משפט).

ביהמ”ש לערעורים קבע כי על הנאשם למסור את סיסמת הכניסה, וזאת על בסיס העובדה שכבר נקבע בעבר שהתיקון החמישי לחוקה האמריקנית (החיסיון מפני הפללה עצמית) לא יקום במקרים שבהם המידע שאותו מוסר הנאשם לידי רשויות החקירה הוא “מובן מאליו” (foregone conclusion). המבחן שנקבע בעבר כדי לקבוע האם מידע מסוים הוא “מובן מאליו” היא השאלה האם המידע שאותו מסר הנאשם מוסיף למידע שכבר נמצא בחזקת המדינה. כדי לבסס את חריג המידע ה”מובן מאליו”, על המדינה לעמוד במספר תנאים: (1) עליה להראות את קיומה של הראיה המבוקשת; (2) עליה להראות כי הראיה המבוקשת בשליטת הנאשם; (3) עליה להצביע על האותנטיות של הראיה המבוקשת.

לטענת המדינה, מסירת סיסמת הכניסה לאייפון על-ידי הנאשם לא תוביל למסירת מידע חדש, אלא רק תוכיח מידע שכבר ידוע למדינה – שהנאשם הוא בעליו של מכשיר האייפון ובעל השליטה בו. ביהמ”ש קיבל טענה זו וקבע שהמדינה הוכיחה ברמה מספקת כי היא יודעת שמכשיר האייפון הוא בבעלות הנאשם ואף יודעת כי יש במכשיר האייפון מידע שיכול להיות רלוונטי לחקירה.

בברכה, חיים

 

 

ד”ר חיים ויסמונסקי, עו”ד | מנהל מחלקת הסייבר

טלפון: 03-6949380; פקס: 02-6468009

דוא”ל: [email protected]

__________________________

פרקליטות המדינה 

 

להלן דוגמיות מיילים של העוזר של אמי פלמור ושל מזכיר הוועדה להצעת מועמדים למשרת יועמ”ש

מייל 1

Date : 1/8/2022 8:47:56 PM
From : “VaadaAG”<[email protected]></[email protected]>
To : “Tommy Baum”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: עו”ד גלי בהרב-מיארה – השגה

---

 

מייל 2

Date : 1/8/2022 8:47:36 PM
From : “VaadaAG”<[email protected]></[email protected]>
To : “Tommy Baum”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: השגה – עו”ד רז נזרי

---

מייל 19

Date : 8/26/2018 6:20:18 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 16:00 הפסקה קצרה

---

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 09:20:17 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman
נושא: 16:00 הפסקה קצרה
‏‏מועד: יום חמישי 06 ספטמבר 2018 16:00-16:15.
היכן:

 

מייל 20

Date : 8/26/2018 6:20:12 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 13:00 ארוחת צהרים

---

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 09:20:11 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman
נושא: 13:00 ארוחת צהרים
‏‏מועד: יום חמישי 06 ספטמבר 2018 13:00-14:00.
היכן:

 

מייל 21

Date : 8/26/2018 6:20:06 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 10:30 סדנת פלייבק

---

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 09:20:04 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman
נושא: 10:30 סדנת פלייבק
‏‏מועד: יום חמישי 06 ספטמבר 2018 10:30-13:00.
היכן:

 

מייל 22

Date : 8/26/2018 6:19:49 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 08:30 בוקר טוב משפיעים

---

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 09:19:48 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman
נושא: 08:30 בוקר טוב משפיעים
‏‏מועד: יום חמישי 06 ספטמבר 2018 08:30-09:00.
היכן:

 

מייל 23

Date : 8/26/2018 6:19:34 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 09:00 שיחה עם ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום

---

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 09:19:32 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman
נושא: 09:00 שיחה עם ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום
‏‏מועד: יום חמישי 06 ספטמבר 2018 09:00-10:15.
היכן:

 

מייל 24:

Date : 8/26/2018 6:19:34 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 09:00 שיחה עם ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום

---

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 09:19:32 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman
נושא: 09:00 שיחה עם ציון אילוז, פרקליט מחוז דרום
‏‏מועד: יום חמישי 06 ספטמבר 2018 09:00-10:15.
היכן:

 

מייל 25:

Date : 8/26/2018 1:15:42 AM
From : “Dror Yosef”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: דיווח דוקסנטר לתאריך 26/08/2018
Attachment : 547793_ATT00005.gif;547793_ATT00006.gif;547793_ATT00007.gif;547793_ATT00001.gif;547793_ATT00002.gif;547793_ATT00003.gif;547793_ATT00004.gif;

---

מאת: [email protected]
נשלח: יום ראשון 26 אוגוסט 2018 04:15:41 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Dror Yosef
נושא: דיווח דוקסנטר לתאריך 26/08/2018

Date : 8/20/2018 2:31:53 PM
From : “Dror Yosef”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

 מאת: Eli Mogilevski
נשלח: יום שני 20 אוגוסט 2018 17:31:52 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Liron Avner; Dror Yosef
נושא: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

דרור היקר-

התואיל בטובך לסגור את העניין מול מיטל לפני לחתכך לעולם שכולו פיצות וטרמיסו.

From: Meital Katz (Meida)
Sent: Monday, August 20, 2018 5:13 PM
To: Yifat Raveh‏ <[email protected]>; Dror Wagshal‏ <[email protected]>; Liron Avner‏ <[email protected]>
Cc: Eli Mogilevski‏ <[email protected]>; Noa Losner‏ <[email protected]>; Einat Gideoni‏ <[email protected]>
Subject: FW: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

שלום לכולם,

 

אנו מצויים ביום ה- 60 מאז הוגשה הבקשה.

מאחר וטרם גיבשנו מוענה מוסכם, יש לקבל את אישורה של המנכ”לית להארכת המועד למתן מענה לפונה.

 

דרור, יפעת, עינת – אודה לעדכון בדבר יישום החלטת הממשלה ועמדתכם ביחס למסירת המידע המבוקש. כמו כן, אבקשכם לפרט כיצד לדעתכם יש לנמק לפונה את הצורך שלנו בהארכת זמן.

 

אלי, לירון – אודה להארכת מועד בהתאם לדברים.

 

בברכה,

 

 

מיטל כץ, עו”ד

הממונה על העמדת מידע לציבור | משרד המשפטים

טל’ 02-6466807, פקס: 02-6467654

 

“כחלק מהשירות שניתן לך במשרד המשפטים אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר ‘כל זכות’ בכתובת: kolzchut.org.il/justice כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!”

 

 

 

 

From: Hofesh.Meida

 

From: Meital Katz (Meida)
Sent: Monday, July 16, 2018 11:49 AM
To: Dror Yosef; Yifat Raveh; Dror Wagshal; Orit Sandler
Cc: Noa Losner; Einat Gideoni; Marganit Levy; Yael Amid; Michal Avraham; Assaf Radzyner; Reut Bing; Einat Gideoni; Naama Feuchtwanger
Subject: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

היי,

אין בעיה לרשום את זה, אבל ההסבר שהצעת יכול לשמש אותנו לצורך הארכת המועד למתן מענה ולא כ”תשובת ביניים”.

עד שאנחנו לא דוחים את הבקשה או מוסרים את המידע – הזמנים ממשיכים לרוץ.

 

מיטל

 

From: Dror Yosef
Sent: Monday, July 16, 2018 11:39 AM
To: Yifat Raveh‏ <[email protected]>; Meital Katz (Meida)‏ <[email protected]>; Dror Wagshal‏ <[email protected]>
Cc: Noa Losner‏ <[email protected]>; Einat Gideoni‏ <[email protected]>; Marganit Levy‏ <[email protected]>; Yael Amid‏ <[email protected]>; Michal Avraham‏ <[email protected]>; Assaf Radzyner‏ <[email protected]>; Reut Bing‏ <[email protected]>; Einat Gideoni‏ <[email protected]>; Naama Feuchtwanger‏ <[email protected]>
Subject: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

היי,

אכן המועדים עברו. עם זאת ניתן לומר שאנו נמצאים בשיח מתמיד מול הרלב”ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) וגורמים רלוונטיים נוספים. בשבועיים הקרובים הנושא יוכרע אצל מנכ”לית המשרד ושרת המשפטים.

האם אפשר לומר שברגע שתהיה הכרעה נעדכן אותם בנוסף לתשובת הביניים שיש להוציא בהקדם?

דרור

 

דרור יוסף | עוזר למנהלת הכללית | משרד המשפטים

טל’ 02-6466533/4 | פקס’ 02-6467002 |פלא’ 054-6626468

כחלק מהשירות שניתן לך אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר ‘כל זכות‘ – כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!

 

 

 

 

From: Yifat Raveh
Sent: Monday, July 16, 2018 11:35 AM
To: Meital Katz (Meida); Dror Yosef; Dror Wagshal
Cc: Noa Losner; Einat Gideoni; Marganit Levy; Yael Amid; Michal Avraham; Assaf Radzyner; Reut Bing; Einat Gideoni; Naama Feuchtwanger
Subject: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

דרור (יוסף) – כמתכלל העניין מול ועדת המנכ”לים – התוכל להשיב?

 

From: Meital Katz (Meida)
Sent: Monday, July 16, 2018 11:28 AM
To: Dror Yosef; Dror Wagshal; Yifat Raveh
Cc: Noa Losner; Einat Gideoni; Marganit Levy; Yael Amid; Michal Avraham; Assaf Radzyner; Reut Bing; Einat Gideoni; Naama Feuchtwanger; Yifat Raveh
Subject: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

שלום לכולם,

 

מהתכתובות אני מבינה שמשרד המשפטים פועל בערוצים שונים על מנת לקדם את החלטת הממשלה, אך טרם יצאו מידיו מסמכים סופיים שניתן לפרסמם לציבור – המסמכים עוד מצויים בשלבי עיצוב (סעיף 9(ב)(2) לחוק), או שמדובר במסמכים פנימיים, בהם התייעצויות פנימיות או טיוטות שנכתבו לצורך קבלת החלטה (סעיף 9(ב)(4) לחוק).

 

אפשרות אחת, היא לתת תשובה כזו לפונה. אני מניחה שזו לא התשובה הרצויה מבחינתנו כיוון שהמועדים שבהחלטת הממשלה חלפו.

 

אפשרות שניה, היא להאריך את המועד למתן מענה (בשלב ראשון ארכת ממונה ולאחר מכן ארכת מנכ”לית) ולהמתין עם מתן התשובה לפי חוק חופש המידע. לא הצלחתי להבין כמה זמן יידרש כדי שיהיו בידנו מסמכים סופיים שניתן יהיה לשולח לפונה. אם מדובר על יותר מ- 3 חודשים, זה בעייתי מבחינת חופש המידע שכן החוק מחייב מתן מענה בתוך 120 יום לכל היותר (בכפוף לארכת מנכ”לית כמובן).

 

כיצד לדעתכם יש להתקדם בעניין המענה לבקשה הזו?

בברכה,

מיטל

 

 

מיטל כץ, עו”ד

הממונה על העמדת מידע לציבור| משרד המשפטים

טל’ 02-6466807, פקס: 02-6467654

 

“כחלק מהשירות שניתן לך במשרד המשפטים אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר ‘כל זכות’ בכתובת: kolzchut.org.il/justice כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!”

 

 

 

 

 

 

From: Dror Wagshal
Sent: Thursday, July 12, 2018 5:55 PM
To: Yifat Raveh‏ <[email protected]>; Hofesh.Meida‏ <[email protected]>
Cc: Noa Losner‏ <[email protected]>; Einat Gideoni‏ <[email protected]>; Marganit Levy‏ <[email protected]>; Dror Yosef‏ <[email protected]>; Yael Amid‏ <[email protected]>; Michal Avraham‏ <[email protected]>; Assaf Radzyner‏ <[email protected]>; Reut Bing‏ <[email protected]>; Einat Gideoni‏ <[email protected]>; Naama Feuchtwanger‏ <[email protected]>; Yifat Raveh‏ <[email protected]>
Subject: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

מכל מקום, בנוגע לקידום התקנות – יעל אמיד עבדה על התקנות האלה הרבה מאוד זמן עם משרד התחבורה על-מנת להביא אותם לרמה ראויה לפרסום.

לאחר מכן נותרו עוד מספר הערות נדרשות ממספר רפרנטים בייעוץ וחקיקה.

 

אני שלחתי מייל (מצ”ב) ב-27 ליוני לרפרנטים בבקשה להתייחס לתקנות בתוך שלושה שבועות (קרי עד סוף שבוע הבא).

בינתיים התקבלה תשובה מהמחלקה הבינ”ל בלבד.

 

מקווים לסיים בקרוב.

 

דרור וגשל, עו”ד | ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים

פנימי: 6332 |טלפון: 02-6466332 | נייד: 052-3373506| פקס: 02-6467032

[email protected]

 

From: Dror Wagshal
Sent: Thursday, July 12, 2018 5:50 PM
To: Yifat Raveh; Hofesh.Meida
Cc: Noa Losner; Einat Gideoni; Marganit Levy; Dror Yosef
Subject: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

הי,  מצטער שרק עכשיו ראיתי את ההתכתבות הזו. דרור יוסף מרכז את הטיפול בהחלטה הזו מטעם משרד המשפטים והוא מעדכן מעת לעת את ועדת המנכ”לים בעניינים הנוגעים למשרד המשפטים.  האם לא ניתן להסתפק בהעברת הדיווח האחרון שהועבר לוועדה?

דרור?

 דרור

דרור וגשל, עו”ד | ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי), משרד המשפטים

פנימי: 6332 |טלפון: 02-6466332 | נייד: 052-3373506| פקס: 02-6467032

[email protected]

 

From: Yifat Raveh
Sent: Monday, June 25, 2018 11:19 AM
To: Hofesh.Meida
Cc: Noa Losner; Einat Gideoni; Dror Wagshal; Marganit Levy
Subject: FW: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

מיטל שלום,

 

נושא הטכוגרף בטיפול דרור (ומשרד התחבורה).

 

לגבי סעיף 11 להחלטת הממשלה –  קיימתי ב-2017 דיונים בהשתתפות הגורמים הרלבנטיים (הן גורמי האכיפה והן גורמי הסניגוריה). מסקנת הדיונים היתה, בקצרה, כי מחד גיסא אין מניעה, במישור העקרוני של זכות הגישה לערכאות, לכך שגישה זו תותנה בהקשר התעבורתי במיצוי הליך מינהלי של בקשת ביטול.

 

עם זאת, מבחינה פרקטית הסתבר, כי חלק ניכר מהבקשות להישפט נובע מעילות שבהן מרבית הבקשות לביטול נדחות (גרסאות סותרות בין שוטר לנהג או עניינים מסוימים הנובעים מדו”חות מצלמה), ומשכך אין טעם להתנות את הבקשה להישפט בבקשת ביטול – דבר שלא יפחית באופן משמעותי מהעומס על המערכות. כמו כן הסתבר שחלק משמעותי מהעומס על בתי המשפט נובע מהזמנות לדין, שלגביהן בקשת ביטול כלל לא רלבנטית.

 

במהלך הדיונים עלתה הצעה להעביר חלק מהעבירות למסלול מינהלי, דבר שהוא מחוץ לגדר החלטת הממשלה 2779.

 

לאחרונה מצוי בשלבי הקמה צוות שיבחן אופציה זו (בראשות מרגנית לוי המכותבת למייל זה).

 

 

סעיף 12 – בטיפולה של עינת גדעוני, שקיימה ישיבות וגובשה הצעת חוק שהטיוטה שלה מצויה על שולחן השרה.

 

 

From: Hofesh.Meida
Sent: Sunday, June 24, 2018 10:54 AM
To: Noa Losner
Subject: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

שלום נעה,

מצ”ב בקשת חופש מידע.

 

אודה לקבל עמדתכם ביחס למסירת המידע המבוקש

או הפנייתי לגורם הרלוונטי.

 

בברכה,

 

מיטל כץ, עו”ד

הממונה על העמדת מידע לציבור| משרד המשפטים

טל’ 02-6466807, פקס: 02-6467654

 

“כחלק מהשירות שניתן לך במשרד המשפטים אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר ‘כל זכות’ בכתובת: kolzchut.org.il/justice כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!”

 

 

 

 

 

From: Yehiel Marchak
Sent: Thursday, June 21, 2018 3:21 PM
To: Hofesh.Meida‏ <[email protected]>
Subject: RE: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

ייעוץ וחקיקה (פלילי).

 

יכולה לפנות לנועה לוזנר והיא תפנה אותך לרפרנטים המתאימים במחלקה.

 

אין צורך לכתב אותי להמשך הטיפול בבקשה זו.

 

תודה

 

From: Hofesh.Meida
Sent: Thursday, June 21, 2018 11:54 AM
To: Yehiel Marchak
Subject: עמותת אור ירוק – בקשה לפי חוק חופש מידע – מספרנו 238/18

 

שלום חיליק,

מצ”ב בקשת חופש מידע של עמותת אור ירוק.

הוא מבקש לקבל מידע אודות פעילותנו במסגרת החלטת ממשלה 2779 בעניין בטיחות בדרכים (סעיפים 6, 11, 12)

להלן לינק להחלטה –

https://www.gov.il/he/Departments/policies/2017_dec2779

 

מי מטפל בעניין זה בייעוץ וחקיקה?

יש גורמים וספים שצריכים לתת את דעתם לדעתך?

 

תודה על העזרה,

 

מיטל כץ, עו”ד

הממונה על העמדת מידע לציבור| משרד המשפטים

טל’ 02-6466807, פקס: 02-6467654

 

“כחלק מהשירות שניתן לך במשרד המשפטים אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר ‘כל זכות’ בכתובת: kolzchut.org.il/justice כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!”

 

 

 

 

From: [email protected] <[email protected]>
Sent: Thursday, June 21, 2018 11:08 AM
To: Hofesh.Meida‏ <[email protected]>
Cc: Bakara-Fo‏ <[email protected]>
Subject: בקשה לקבלת מידע מכח חוק חופש המידע מספר סימוכין: 117531 – [email protected]

 

שלום רב,
מצ”ב בקשת חופש מידע שהוגשה לרשות בה הנך ממונה באמצעות שירות הטפסים הממשלתי.
יתכן וקבצים נוספים צורפו לטופס ומופיעים בעמודים לאחריו.
להזכירך, מענה לבקשת חופש מידע יינתן על ידי הרשות לא יאוחר מ-30 יום מקבלת הבקשה.
אין להשיב למייל זה. את אישור קבלת הבקשה יש לשלוח למבקש המידע על פי הפרטים המופיעים בטופס.

לטיפולך נודה.

 

מייל 35

Date : 8/20/2018 6:29:12 AM
From : “Emi Palmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: 18:30 צילומים לערוץ i24 בנושא הפללת לקוחות זנות
Attachment : 547731_סגירת ריאיון לערוץ I24;

________________________________

מאת: Merav BarhoumבשםEmi Palmor
נשלח: יום שני 20 אוגוסט 2018 09:29:09 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Mancal-Yoman; Yuval Goren
עותק: Suzanne Dassouky; Yehuda Ben-Yaakov; Adina Rachamim; Amir Haran
נושא: 18:30 צילומים לערוץ i24 בנושא הפללת לקוחות זנות
‏‏מועד: יום שני 20 אוגוסט 2018 18:30-18:50.
היכן: בנמל יפו, הכניסה מרחוב יהודה הימית. האנגר 1 קומה 2 מעל מסעדת הזקן והים (אפשר לכתוב בוויז ערוץ i24) – חנייה מתחת להאנגר – יובל גורן סידר חנייה

 

מייל 36

Date : 8/16/2018 6:53:24 AM
From : “Dror Yosef”<[email protected]></[email protected]>
To : “FW-DrorY”<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: המרכז להעצמת האזרח
Attachment : 547697_image001.jpg;547697_image002.jpg;

 

 מאת: Yehuda Ben-Yaakov
נשלח: יום חמישי 16 אוגוסט 2018 09:53:23 (UTC+02:00) ירושלים
אל: Dror Yosef; Eli Mogilevski; Liron Avner
נושא: RE: המרכז להעצמת האזרח

דרור, הוסמכת כעו”ד!

 

From: Dror Yosef
Sent: Thursday, August 16, 2018 9:35 AM
To: Yehuda Ben-Yaakov; Eli Mogilevski; Liron Avner
Subject: המרכז להעצמת האזרח

 

היי,

ראו את ההתכתבות מטה עם המרכז להעצמת האזרח.

יש להם פרויקט שנקרא “המוניטור” בו הם מפרסמים דוחות בנושא הצלחת הממשלה ליישם את החלטותיה. לאחר ההתכתבות הזו והפנייה שלי דיברתי עם מנהלת המרכז (בשרשור מטה).

 

אנא שימו לב שהדיווחים שאתם מעבירים מדוייקים ותבקשו לקבל עדכון או טיוטה בטרם הוצאת הדוח שלהם. אתמול גם היחידה למיגור גזענות טענו את אותו הדבר.

 

דרור

 

From: Einat Fischer Lalo [mailto:[email protected]]
Sent: Wednesday, December 20, 2017 3:26 PM
To: Dror Yosef
Cc: Noa Rosenfeld
Subject: RE: יישום החלטת ממשלה 2607

 

דרור שלום, נעים להכיר

 

שמי עינת ואני המנכ”לית החדשה של המרכז להעצמת האזרח.

 

עודכנתי ע”י נועה ואשמח מאד לשוחח כשתוכל.

 

מספר הנייד שלי – 054-6606040

 

תודה מראש,

עינת

 

 

 

 

 

התחל הודעה מועברת:

מאת: Dror Yosef <[email protected]>
תאריך: 19 בדצמבר 2017 בשעה 12:20:11 GMT‎+2‎
אל: Noa Rosenfeld <[email protected]>
עותק: אוריה גפן <[email protected]>
נושא: תשובה:⁨ RE: יישום החלטת ממשלה 2607⁩

היי נועה,

אני רק רוצה להזכיר את שנעשה בזמן המעקב האחרון שלכם כדי להבהיר מספר דברים.

לאחר שדיווחנו לכם בשמחה ובכנות על ההתקדמות, לרבות קשיים אובייקטיביים עימם התמודדנו, אתם בחרתם לפרסם נתונים שלא עולים בקנה אחד עם הדיווח שלי או עם המצב בשטח ביום פרסום הדו”ח בנושא שנכתב ללא בקשה לקבל ההתייחסות בסמוך ליום הוצאתו. עוד הוספתם להתראיין על כך בתקשורת ולהוציא כתבות עם אותם נתונים שקריים בעיתונות.

 

לאחר הפנייה שלי אלייך, ולאחר שלא הסכמת לחזור בך מהפרסום, למרות שהוכחתי לך שהנתונים שפרסמתם הם לא הנתונים שדיווחתי לגוני ולמרכז, הפנית אותי למנכ”ל המרכז שכיום כבר לא נמצא בו, אך בגלל אילוצים טכניים (בדיוק עזב את המרכז וראיין מחליפים פוטנציאלים) לא יצא לנו לשוחח על הנושא.

 

לכן, בהמשך ישיר לתקשורת שנגדעה בינינו, אבקש לשוחח עם מנהל המרכז החדש על הנושא, בטרם אעביר דיווחים נוספים למרכז.

 

יש חשיבות גבוהה מאוד לשיקוף הפעילות הממשלתית לציבור, אך שקיפות איננה מוגדרת כהצגת מצג שווא שלילי השונה מהפעולות שנעשות במציאות ומהדיווחים המתועדים.

 

בברכה,

דרור

דרור יוסף | עוזר למנהלת הכללית | משרד המשפטים

טל’ 02-6466533/4 | פקס’ 02-6467002 |פלא’ 054-6626468

כחלק מהשירות שניתן לך אנו מזמינים אותך להיכנס לאתר ‘כל זכות‘ – כי יש לך את הזכות לדעת מהן הזכויות שלך!

 

 

 

 

 

 

 

 

From: Noa Rosenfeld [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 19, 2017 12:02 PM
To: Dror Yosef
Cc: אוריה גפן
Subject: FW: RE: יישום החלטת ממשלה 2607

 

צהריים טובים דרור,

כפי שכתבה אוריה אנחנו עוקבים אחר החלטת הממשלה החדשה בנושא,

נשמח להתייחסותכם.

במידה ותרצה שנפנה לגורם אחר במשרד, אנא אמור לנו למי.

תודה

נועה

 

 

From: אוריה גפן [mailto:[email protected]]
Sent: Tuesday, December 19, 2017 10:32 AM
To: Noa Rosenfeld
Subject: Fwd: RE: יישום החלטת ממשלה 2607

 

 

———- Forwarded message ———-
From: “Dror Yosef” <[email protected]>
Date: Dec 18, 2017 5:09 PM
Subject: RE: יישום החלטת ממשלה 2607
To: “אוריה גפן” <[email protected]>
Cc:

שלום רב,

נא לבקש מנועה לפנות אלי.

 

בברכה,

דרור

 

From: אוריה גפן [mailto:[email protected]]
Sent: Monday, December 18, 2017 2:23 PM
To: Dror Yosef
Subject: יישום החלטת ממשלה 2607

 

היי דרור,

קוראים לי אוריה גפן ואני מתמחה במרכז להעצמת האזרח בתכנית המוניטור. במסגרת ההתמחות אני עוקבת אחר יישום החלטת ממשלה 2607 – הטבות למשרתים בשירות המילואים מתאריך 14.4.17. (קישור להחלטה – http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2017/Pages/dec2607.aspx).

 

בהחלטה ישנם כמה סעיפים רלוונטיים למשרד המשפטים:

 

3. להנחות את שרת המשפטים להמשיך בבחינת פטור מתשלום אגרות בתחומים שלהלן: • רישום משכנתא בגין דירה ראשונה לרבות אגרת בקשה, בתקנות המקרקעין (אגרות), התשל”ה-1974. • פטור מתשלום אגרות לפי תקנות רואי החשבון, התשט”ז–1955. פטור מאגרות או תשלומים לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ”ו-1995. • פטור מאגרות או תשלומים לפי חוק הסיוע משפטי, התשל”ב-1972. והכל על מנת ליישם את סעיפים 1(ב), (ג), (ד) בהחלטה 1447, כל אחד בתחום אחריותו.   ט. הרחבת תחולת חוק הארכת מועדים ביחס לרשויות ציבוריות להטיל על שרת המשפטים, בהסכמת משרד האוצר, לבחון ולתקן את חוק הארכת מועדים, התשל”ה-1974 (להלן – חוק הארכת מועדים), באופן שייקבע כי חייל שנקרא לשירות מילואים בהתאם לסעיפים 8 ו-9 לחוק שירות המילואים, והוא חייב בתשלום לרשות ציבורית או בעשיית פעולה כלפי רשות ציבורית, במועד שחל בתקופת שירותו, יחולו לגביו הוראות חוק הארכת מועדים, בשינויים המחויבים וזאת גם ללא הכרזה של שר הביטחון בצו על השירות כשירות חירום. י. קביעת מועד מבחן מיוחד לחיילי מילואים הממשלה רושמת לפניה כי שרת המשפטים תקנה את התקנות המפורטות להלן, כך שייקבע בהן מועד בחינה מיוחד לחיילי מילואים שנקראו לשירות מילואים בשירות פתע, כמפורט להלן: 1. תקנות שמאי מקרקעין (בחינות), התשס”ו 2006. 2. תקנות רואי חשבון, התשט”ז-1955. 3. תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות המעשיים), התשכ”ג-1962. 4. תקנות המתווכים במקרקעין, תשנ”ז-1997. 5. תקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ”ח- 1968. שרת המשפטים תפעל להשלמת פרסום תיקון כאמור גם בתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), תשל”ג-1972.     *ראיתי ששרת המשפטים הרחיבה את ההפחתה של 50% וההפחתה באגרות שמאי מקרקעין ומתווכים אושרה, אך ראיתי גם שגפני הגיש ריביזיה על תקנות רואי החשבון ותקנות החוקרים הפרטיים. תוכל לעשות לי סדר בסעיף זה?   לגבי שני הסעיפים האחרים לא מצאתי מידע – אודה מאוד לעזרתך בנושא.   תודה מראש ושבוע נעים, אוריה גפן 054-3158234

 

מייל 37 הפרקליט אדם סרי מבקש עזרה

Date : 3/23/2015 4:17:45 PM
From : “Adam Sery”<[email protected]></[email protected]>
To : “Praklitim-Artzi”<[email protected]></[email protected]>
Subject : בקשה לסיוע בעצה / פסיקה בנושא סמכות שוטר לדרוש הצגת תעודת זהות
Attachment : 305613_image001.jpg;

 

חברות וחברים,

 

נודה לכל תובנה / פסיקה בנושא הבא:

שוטרים ניגשים אל אזרח בדרישה להצגת תעודת זהות .

האזרח אינו חשוד בעבירה כלשהי אולם נמצא בסיטואציה שבאופן לגיטימי מעוררת עניין משטרתי (התקהלות של אנשים בחצר מבנה ציבורי בשעת לילה מאוחרת ותוך שימוש באלכוהול והקמת רעש)

האזרח מסרב להזדהות. השוטרים מודיעים לו שהוא מעוכב לצורך זיהוי. הנ”ל נמלט. השוטרים דולקים אחריו ועוצרים אותו לאחר מאבק אלים.

נשאלת השאלה האם קמה לשוטרים סמכות לדרוש מהאזרח להציג תעודת זהות באותן הנסיבות .

מוכר לנו ס’ 2 לחוק החזקת תעודת זהות והצגתה, וכן ת”פ 14037-03-09 מ”י נ’ ניסים , של השופטת תדמור זמיר בשלום קריות, עליו לא הוגש ערעור, ולפיו למרות אותו סעיף אין סמכות לדרוש הצגת תעודת זהות אלא בהתקיים חשד סביר לעבירה וסמכות עיכוב לפי חוק המעצרים.

השאלה העיקרית היא האם מאז פס”ד ניסים הנ”ל נתקלתם בסיטואציה דומה / פסק דין אחר שעסק בנושא

השאלה לצורך סיכומים ביום ה

תודה !

 

    אדם סרי, עו”ד

                                                                           סגן בפרקליטות מחוז חיפה – פלילי

 

מייל 38 הפרקליטה לירן ממן מבקשת עזרה

Date : 3/23/2015 5:16:05 PM
From : “Liran Maman”<[email protected]></[email protected]>
To : “Praklitut Plilit – All”<[email protected]></[email protected]>
Subject : גזרי דין (עבירות של ניצול קטין לזנות, בעילה אסורה בהסכמה, לקוחו של קטין)..

שלום לכולם,

אודה על הפנייתכם לפסיקה רלבנטית לביצוע עבירות של ניצול קטין לזנות +בעילה אסורה בהסכמה + לקוחו של קטין (יחד ולחוד).

מדובר במקרה בו קטינה בת 15 קיימה יחסי מין עם נאשם, המבוגר ממנה בכ-40 שנה, בתמורה לתשלום כספי (מספר הזדמנויות).

אותו נאשם מכיר לה אחרים אשר גם מקיימים עמה יחסי מין/אקטים מיניים בתמורה לתשלום כספי (מספר הזדמנויות).

יוער כי אחד הנאשמים לא היה מודע לגילה של הקטינה ולפיכך הואשם רק בביצוע עבירה של ‘לקוחו של קטין’.

תודה רבה

בברכה,

לירן ממן, עו”ד | פרקליטות מחוז מרכז

טלפון: 03-6970250 [פנימי: 250] | דוא”ל [email protected]

 

מייל 39 כרמית בן אליעזר מבקשת עזרה

Date : 11/4/2013 12:37:33 PM
From : “Carmit Ben Eliezer”<[email protected]></[email protected]>
To : “Praklitim_Ta-Ezrahi”<[email protected]></[email protected]>
Cc : “Yael Lange”<[email protected]></[email protected]>
Subject : התייעצות – בקשה לזמן כעד מטעמי מי שהגיש תצהיר מטעם נתבע אחר שיצא מהתיק

שלום לכולם,

 

בתיק שבטיפולי נתבעה המדינה ומספר כלי תקשורת בתביעת לשון הרע.

 

כל הנתבעים הגישו תצהירי עדות ראשית, והתיק קבוע להוכחות.

 

אחד מכלי התקשורת הגיש תצהיר שטוב לי, ולאחר מכן, הוא הגיע לפשרה עם התובע ויצא מהתמונה.

 

אני רוצה לבקש מביהמ”ש לזמן את אותו מצהיר להעיד. ביהמ”ש כנראה חושב שאין לי זכות כי הוא ביקש ממני לנמק את בקשתי וכו’.

 

האם מישהו מכיר פסיקה/כתב משהו דומה בעבר על כך שזכותי לזמן מי שנתן תצהיר בתיק כעד מטעמי?

 

נכון שלא הסתמכתי עליו בהגנתי (כי הרי התגוננתי והגשתי תצהיריי לפני שראיתי את שלו), אבל בכל זאת..

 

תודה מראש,

 

כרמית

 

נ.ב – הצדיקים שעונים מתבקשים להגדיל צדיקותם ולכתב גם את יעל לנגה הסטודנטית שלי על המענה.

 

 

 

כרמית בן אליעזר , עו”ד

סגנית בכירה א’ לפרקליטת מחוז תל אביב אזרחי

טלפון ישיר: 03-6949398 פקס ישיר: 02-6467400

Date : 11/4/2013 1:14:55 PM
From : “Moshe Tadmor”<[email protected]></[email protected]>
To : “Carmit Ben Eliezer” <[email protected]>, “Praklitim_Ta-Ezrahi”<[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “Yael Lange”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: התייעצות – בקשה לזמן כעד מטעמי מי שהגיש תצהיר מטעם נתבע אחר שיצא מהתיק

החלטת בית המשפט בעניינכן – מוזרה לי.

 

הטענה שלכן צריכה להיות שבית המשפט ראוי שייתן צו בכל מקום בו יש סבירות שמי שבא להעיד יש לו מידע שיכול לחדד את המחלוקות בתיק  ולתת סימנים של אמת בעובדות.

 

צד לא מוגבל להזמנת עדים שפעלו מטעמו.

 

צד רשאי לזמן אפילו את עדי הצד שכנד – גם אם פעלו מטעמו של הצד שכנגד, ולכך יש הנחיות באתיקה – שנועדו להגן על הצד שכנגד – אם יש לו סיכון שהזימון יפעל לרעתו (ואז הוא יכול לזמן את העד בעצמו, במקומך).

 

במקרה שלכם – מדובר בצד שאיננו בתיק [ויכול שאיננו חזיתית מול המדינה, בעצם], ולכן – אין סיכון שיפגע.

 

אם יש סיכון שהעד עלול להעיד באופן שיזיק לאותו כלי תקשורת, ושיצורף שוב לתביעה,  אני מציע שתסכמו עם כלי התקשורות, שלא תנצלו את העדות של העד נגדו, ובכל מקרה – לא תזמנו את אותו צד כנבע או צד ג’ שוב לתיק.

 

אם תהיה הסכמה של הצד שמטעמו פעל העד, שאתם תזמינו אותו לעדות – בית המשפט לא יוכל לסרב…

 

את התצהיר לא חייבים להגיש; ניתן לשמור אותו ולעמת את העד איתו אם יהיהי עד עויין.

 

בהצלחה

Date : 11/4/2013 1:28:37 PM
From : “Orly Amitai”<[email protected]></[email protected]>
To : “Moshe Tadmor” <[email protected]>, “Carmit Ben Eliezer” <[email protected]>, “Praklitim_Ta-Ezrahi”<[email protected]></[email protected]></[email protected]></[email protected]>
Cc : “Yael Lange”<[email protected]></[email protected]>
Subject : RE: התייעצות – בקשה לזמן כעד מטעמי מי שהגיש תצהיר מטעם נתבע אחר שיצא מהתיק

אני מניחה שבית המשפט רוצה לשמור על המסגרת הדיונית שקבע…בבחינת “מיטת סדום” לפרצ’.

משה- במחוזי ת”א סורבתי  לא מכבר מלהביא עד הזמה/משלים, למרות שפרשת ההגנה טרם החלה והצורך בעד אחד מהשניים עלה רק לאחר מינוי מומחה כלכלי מטעם בית המשפט!

כעת, משהוגש ערעור ע”י התובעים לעליון (זכו “רק” ב-20% מתביעתם)- נערער גם אנחנו, לרבות על שתי החלטות הבינים שמנעו מאיתנו הבאת עד שלא בשליטתנו, ואשר היה בו כדי לשפוך הרבה אור על האמת…

 

מייל  – התנגדות הפרקליטים לגוף ביקורת על פרקליטים

 

Date : 3/23/2015 3:02:04 PM
From : “Nadav Binenbaum”
To : “Raz Nizri”
Cc : “Praklitim-Artzi”
Subject : Re: הודעה מארגון הפרקליטים
Attachment : 305612_image001.jpg;305612_image002.jpg;

לעניות דעתי, מוטב היה לגורם שלא הוקם עליו גוף ביקורת ייחודי, להימנע מלהתבטא כנגד מאבק הפרקליטים במסגרת סכסוך עבודה מוכרז, בתשובה לדוא״ל שהופץ לפרקליטים בלבד. דוח הצוות המשותף מדבר בעד עצמו, וכך גם פרוטוקולים של הועדה לביקורת המדינה (ולא ועדת הכנסת) לכל אורך השנים – לרבות הדיון היחידי שבו ניתנה הזדמנות לועד הפרקליטים לשאת דברים (אז הובהר שלא תהיה ביקורת אישית). כפי ששמענו בפגישות השונות, ההחלטה הסופית להקים גוף ביקורת נבעה כנראה מלחצים שאינם ממין העניין.

 

‫ב-23 במרץ 2015, בשעה 16:22, ‏‏Raz Nizri ‏<[email protected]> כתב/ה:‬

חברי הפרקליטים שלום רב,

מאחר שבמייל מטה הוזכרו ציטוטים מתוך דו”ח הצוות ל”בחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות”, בו הייתי חבר, וחודד ענין הביקורת הפרטנית וקבלת תלונות מן הציבור, אבקש – למען הדיוק ושלמות התמונה – להעיר מספר הערות.

א. כבר במהלך דיוני הצוות נשמעו דעות שונות הן באשר לאפשרות שגוף הביקורת יבדוק גם תלונות פרטניות במקרים מסויימים והן בשאלת קבלת תלונות מן הציבור. בסמוך לאחר הגשת הדו”ח הודיע היועץ ליו”ר ועדת הכנסת דאז על החלטתו להקים גוף ביקורת על מערך התביעה ברוח המודל שהוצע ע”י אנשי ייעוץ וחקיקה, שכלל גם אפשרות לבירור תלונות פרטניות בשני סוגי מקרים. במכתבו זה לכנסת [מיום 22.4.12] גם הודיע היועץ, בין היתר, כי בתום שנה מתחילת פעילות היחידה יבחן האם יש מקום לאפשר גם טיפול בתלונות המוגשות מקרב הציבור.

 

ב. בין אפריל 12, המועד בו הוגש דו”ח הצוות, ועד ליולי 13, המועד בו הודיעו לכנסת היועץ המשפטי ושרת המשפטים על המתווה שגובש, התקיימו עוד דיונים רבים בכנסת ובמשרד המשפטים, בהם עלתה שוב, וביתר שאת, שאלת אפשרות קבלת תלונות מן הציבור. במהלך תקופה זו, ונוכח דעות שונות וביקורות שעלו בענין זה בכנסת ומחוצה לה, הודיע היועץ כי באין נסיבות לחרוג ייפתח בעתיד גוף הביקורת גם לתלונות מן הציבור.

 

ג. בסופו של דבר, לאחר הדיונים הרבים האמורים, ומשחלף זמן רב מפרסום הדו”ח, הסכימו היועץ המשפטי ושרת המשפטים על מסמך העקרונות, אשר נחתם ביום 16.9.13. בצד עקרונות וכללים חשובים שנועדו לשמור על עצמאות התביעה ויכולתו של כל פרקליט או תובע להפעיל את שיקול דעתו המקצועי באופן עצמאי וללא מורא, קבע מסמך העקרונות גם את האפשרות לקבלת תלונות מן הציבור.

 

ד. מצ”ב לעיונכם פרוטוקול דיון הועדה לביקורת המדינה מיום 8.7.13, בו הציגו היועץ והשרה את הסיכום אליו הגיעו. נוכח האמור במייל מטה בדבר אפשרות קבלת תלונות מן הציבור, אני מפנה תשומת לבכם גם לדברים של פרקליט המדינה לשעבר, כפי שהם מובאים בפרוטוקול הדיון בכנסת [הדברים המלאים מצויים בנייר המצורף].

 

משה לדור:

לכולם שלום. אדוני היושב-ראש, זאת הזדמנות מצוינת להתייצב בפניכם ולהציג את עמדת פרקליטות המדינה, את עמדת פרקליט המדינה בעניין הזה.

אמון הציבור הוא הנכס החשוב ביותר של הפרקליטות ואנחנו הראשונים לזהות את החשיבות של כך. לא משום שאנחנו מפונקים ואנחנו רוצים לחשוב שמאמינים בנו, אלא משום שאם הציבור לא ייתן אמון בפרקליטות ההליך המשפטי שאנחנו מופקדים עליו לא ייצא לדרך נכונה בהמשך הדרך. אנחנו מחויבים לייצר את האמון בציבור.

גוף שאיננו מוכן שיבקרו אותו איננו זכאי לצפות לכך שיתנו בו אמון. אנחנו מבקשים את הביקורת ואת הבקרה, לא רק במסגרת “זבובים על הקיר” שאולי יכולים איכשהו לחדור לחדרינו, אלא גם על-ידי מערכות מסודרות, שחלקן הגדול קיים כבר היום.

…………

הצענו – זאת הצעה שלנו – אחרי שהוחלט שהמגמה הכללית היא להיזקק, בין היתר, לתלונות מקרב הציבור, אני באופן אישי פניתי לשרת המשפטים ואמרתי לה: אני לא רוצה שום עיכוב, לא של שנה ולא של חצי שנה. אין לזה שום טעם. מהיום הראשון אפשר יהיה להגיש תלונות על כל מי שמופיע בבתי-המשפט ושלפי השקפת הפונה אולי מעד, לא פעל כראוי. זאת עמדתה של הפרקליטות, שהתלונות יוגשו מייד, מההתחלה, ובלי שום עיכוב ודחייה. [ההדגשה אינה במקור – ר.נ]

………….

 

ה. עיניכם הרואות – בסופו של תהליך ולאחר דיונים רבים החליטו היועץ ושרת המשפטים כי נכון יהיה שהגוף גם יקבל תלונות מן הציבור. גם פרקליט המדינה דאז חשב בסופו של דבר שיש לאפשר זאת מהיום הראשון של פעולת הנציבות [אם כי למען ההגינות צריך לומר – והדברים גם עולים מהטקסט – כי הוא התנגד לכך נחרצות מלכתחילה, אך לאחר שהיועץ והשרה החליטו שיהיו תלונות מן הציבור, חשב שאין מקום לעכב זאת ויש לאפשר זאת מיידית עם הקמת הגוף].

 

ו. כמי שליווה מקרוב והיה שותף לדיונים בענין זה בשנים האחרונות, מוכרות לי בהחלט האמוציות הרבות בנושא, וחילוקי הדעות הלגיטימיים באשר לעצם קיומו של הגוף ולאופן פעולתו. טבען של מחלוקות שבסופן מתקבלת הכרעה, וראש המערכת של כולנו – היועץ המשפטי לממשלה – קיבל החלטה בענין זה, בתיאום עם שרת המשפטים דאז. בשבועות האחרונים, עוד לפני הפתיחה בעיצומים, השקיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עשרות שעות, אם לא למעלה מכך, בדיונים עם נציגי ועד הפרקליטים ועם הנציבה [לחלקם הייתי שותף] במאמץ להגיע להסכמות על אופן פעולת גוף הביקורת ברוח העקרונות שנקבעו . אני מקוה עד מאוד שלטובת המערכת בה כולנו משרתים ולטובת האינטרס הציבורי לו כולנו מחוייבים, יובן ויופנם שאת הנעשה בענין זה של קבלת תלונות מן הציבור אין להשיב ויסתיים בהקדם סכסוך העבודה, תוך הגעה להסכמות על נוהל הפעולה בהתאם למסמך העקרונות.

 

תודה וחג שמח,

רז

 

 

From: Yael Blondheim
Sent: Thursday, March 19, 2015 1:54 PM
To: Praklitim-Artzi
Subject: הודעה מארגון הפרקליטים

לפרקליטים שלום,

מצ”ב לעיונכם דו”ח הצוות ל”בחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות” שהוגש באפריל 2012 ליועץ המשפטי לממשלה.

מסתבר, כי טענות רבות שאנו משמיעים היום כנגד הביקורת הפרטנית על עבודת הפרקליטים, הושמעו בשעתו על ידי חברי הוועדה הנ”ל שמינה היועץ המשפטי לממשלה.

כחברים בצוות מונו בכירים דאז בפרקליטות (מר שוקי למברגר, מר יהודה שפר, מר אלעד רוזנטל ומר עמית אופק) ובמחלקת ייעוץ וחקיקה (גב’ אורית קורן, מר מייק בלס), וכן נציגי לשכת היועץ המשפטי לממשלה (מר רז נזרי וגב’ נועה מישור). הצוות ישב ארוכות על המדוכה, הופיעו בפניו נציגים רבים, קוימו פגישות רבות ומקיפות, ובכלל זה נסעו חברים בצוות לחו”ל על מנת לבחון את השאלה האם קיים תקדים לקיומו של גוף ביקורת ייעודי על התביעה הממשלתית, וכן כדי ללמוד על אופן הבקרה הקיים ביחידות ביקורת ברחבי העולם ביחס לתביעה הממשלתית.

קריאת הדו”ח מעלה בבירור כי הקמתו של גוף הביקורת במתכונתו הנוכחית סוטה באופן ניכר בסוגיות עקרוניות, וללא כל הנמקה לכך, מהמלצות הצוות המקצועי שהוקם.

וכך נאמר בדו”ח מסקנות הועדה, עד דעת כלל חברי הוועדה:
“על יסודו, הצוות סבור כי אין צורך בהוספה של אמצעי נוסף שייעודו בירור תלונות. ריבוי מנגנונים עלול לעורר קושי וסרבול, שלא יתרום לשיפור מערך הפרקליטות והתביעה, ועלול לשמש ככלי שתוצאתו פגיעה בעצמאות הפרקליטים והתובעים …שונה המצב לגבי ביקורת מערכתית יזומה על התפקוד הארגוני של מערכי הפרקליטות והתביעה” (סעיפים 102-103 לדו”ח).

המלצתה החד משמעתית של הנהלת הפרקליטות בדו”ח המסכם היתה, ממש כפי שאנו טוענים כיום, כי “אין מקום להקים גוף נפרד ונוסף לבירור תלונות פרטניות כנגד פרקליטים” (סעיף 122), וכי “הקמת גוף ביקורת שיענה לצרכים אלה עומד בניגוד גמור לעקרון עצמאות התביעה, ומגלה גם שאין כדוגמתו בכל העולם” (סעיף 116).

בדיוק כפי שאנו טוענים כיום, עמדו בכירי הפרקליטות בדו”ח על הקושי שב”מינוי גוף ללא הסמכה פורמאלית בחוק שגבולות פעולתו אינם ברורים ותחומי סמכותו אינם קבועים”. עוד הוסיפו, כי גוף שכזה “טומן בחובו סיכון לא מבוטל של הרחבה וגלישה במדרון חלקלק של מוסד הביקורת לתחומים שנמצאים בליבת פעולת התביעה ומהווים את הבסיס לעצמאותה” (סעיף 127.1)

יתירה על כן, נציגי הנהלת הפרקליטות ציינו בדו”ח, לעמדתנו בצדק רב, כי “כל גוף ביקורת חדש מחויב להיות בעל סמכות לבקר גם את החלטות היועץ המשפטי עצמו, שאם לא כן לא יהיה בו כדי לתרום משמעותית לאמון הציבור או לתת מענה לביקורת המוטחת בתיקים הרגישים” (סעיף 124.9). עם זאת, גוף הביקורת כיום אינו רשאי לבקר את החלטות היועץ המשפטי לממשלה עצמו (ר’ סעיף 3(ד) ל”מסמך העקרונות המסדיר את פעולותיו של מבקר הפרקליטות”).

יצוין, כי נציגי הנהלת הפרקליטות בוועדה אף סברו כי יש לדחות את עמדת נציגי ייעוץ וחקיקה ולשכת היועץ שגרסו כי יש לאפשר לנציבות לבחון תלונות פרטניות רק במקרים חריגים (כגון במקום בו התגלה, אגב הביקורת המערכתית, אירוע הדורש לדעת הנציב/ה בירור, או כאשר היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו לברר אירועים ספציפיים, סעיף 135).

בכל אופן, הוסכם על כל נציגי הוועדה פה אחד כי אין כל מקום לאפשר הגשת תלונות לנציבות הביקורת על ידי עורכי דין, נאשמים וכלל הציבור הרחב. כל חברי הוועדה ציינו כי “יש להיזהר מלייצר כלי ניגוח נגד התובעים שישמשו כדי להטיל מורא ולהרתיעם מלבצע את תפקידם. כלי ניגוח שכאלה עשויים להסיט את המיקוד מניהול הליכים אל עבר התנהלות התובע, ויאפשרו להפוך את המדינה ממאשימה לנאשמת, כאשר התובע עצמו הוא היושב על ספסל הנאשמים” (סעיף 92) – ממש כפי טענתנו כיום.

דא עקא, כי על פי “מסמך העקרונות” המסדיר את פעילותו של גוף הביקורת, רשאי גוף זה “לברר תלונות על ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט” – כאמור בניגוד גמור להמלצותיה הגורפות של הועדה המקצועית שהוקמה, ואשר היו מקובלות על כל חבריה פה אחד.

כפי העולה מדו”ח הביקורת הראשון של גוף הביקורת שפורסם בינואר 2015, מטרתו הראשונה של הגוף הינה ביקורת פרטנית, ורק במקום השני מונחת הביקורת המערכתית (ר’ עמוד 6 לדו”ח וכן לכל אורך הדו”ח).

כעולה מדו”ח הביקורת, נדונו במהלך תשעת חודשי פעילותו הראשונה של הגוף, 210 תלונות פרטניות, כאשר 205 (!) מתוכן הינן תלונות שהוגשו על ידי הציבור, 4 הוגדרו “בירור יזום של הנציבה” (אך מצוין כי גם הן נוכח פניות שהיו אליה), ופניה אחת על ידי שרת המשפטים לשעבר (ר’ עמוד 47 לדו”ח הביקורת).

עינינו הרואות, כי הביקורת הפרטנית אשר מקורה בפניות הציבור, ואשר נדחתה פה אחד על ידי הועדה המקצועית שהוקמה בנושא, הינה לב ליבה של עבודת גוף הביקורת באופן הטומן בחובו סכנה גדולה לעצמאות התביעה, ועשוי להוביל לפגיעה אנושה במערכת אכיפת החוק ובעצמאות שיקול דעתו של הפרקליט.

עוד חשוב להדגיש כי מנתוני דו”ח הביקורת עולה כי 77% מהתלונות הוגשו נגד הפרקליטות וזאת על אף שהפרקליטים הינם 29% בלבד מכלל המבוקרים. גם נתון זה אומר דרשני ומלמד כי הפרקליטות עשויה להפוך לכלי ניגוח בידי בעלי עניין המעוניינים בהחלשתה, והביקורת למעשה מתמקדת, בש.ג – בנו, הפרקליטים שנמצאים בחזית.

סיכומו של דבר, הקמת גוף ביקורת אשר מברר תלונות פרטניות כנגד פרקליטים עומדת בניגוד למושכלות יסוד של מערכת היררכית, טומנת בחובה סכנה גדולה לעצמאות התביעה, אינה מביאה במניין השיקולים את זכויותיו של הפרקליט כעובד וכנילון, ועתידה להחליש את מערכת אכיפת החוק בישראל.

ארגון הפרקליטים ימשיך בפעולותיו לביטול קיומה של אפשרות הביקורת הפרטנית על מנת
שהפרקליטים יוכלו להוסיף ולבצע את עבודתם ללא מורא, בנחישות ובאומץ, אל מול האתגרים הרבים העומדים בפני החברה הישראלית.

ארגון פרקליטי המדינה
[תיאור: תיאור: cid:[email protected]] <http://goo.gl/g3oQV8> [תיאור: תיאור: cid:[email protected]] <http://www.twitter.com/prklitim>

<פרוטוקול הועדה לביקורת המדינה – 8.7.13.doc>

Date : 3/23/2015 5:45:24 PM
From : “Limor Peled”<[email protected]></[email protected]>
To : “Praklitim-Artzi”<[email protected]></[email protected]>
Attachment : 305616_ezrahi_20150319_10150806.pdf;

שלום לכולם,

 

לצערנו, מסקנותיו של דוח הצוות לבחינת אפשרות הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות, מתבררות כנכונות מידי יום. איומים מצד עורכי דין, לעתים אף תוך כדי ההליך המשפטי, כי יפנו לנציבות, בעיקר בנוגע להתנהלות מקצועית יומיומית הולכים וגוברים ופרקליטים מקבלים תלונות הנוגעות לעבודתם השוטפת, אותה נשלחו לבצע עבור הפרקליטות, זאת ללא הצדקה וללא הגנות מינמאליות ובסיסיות.

 

צדק אם כן צוות המשפטנים בקובעו כי “המציאות הישראלית מוכיחה עד כמה יש להיזהר מיצירת כלי ניגוח נגד התובעים שישמשו כדי להטיל מורא ולהרתיעם מלבצע את תפקידם” ובמסקנתם הברורה כי נוכח הבחינה שנערכה בארץ ובעולם אין מקום להקים גוף נפרד ונוסף לבירור תלונות פרטניות מהציבור נגד פרקליטים אשר עלול להביא לפגיעה בעצמאות הפרקליטים ולהחלשתם. לא ניתן להתעלם ממסקנות ברורות וחשובות אלה המפרטות פגיעה בפרקליטים ובשלטון החוק. סטיה ממסקנות אלה צריכה להיות מבוססת על אדנים מוצקים ולגישתנו אין בתשובתו של רז כדי להניח נימוק מהותי המצדיק את הביקורת האישית על הפרקליט הבודד.

 

מצ”ב לידיעתכם מכתב שקיבל/ה לאחרונה פרקליט/ה ממחוז אזרחי מהנציבה, במסגרתו נדרש להבהיר את פנייתו למצהיר, בבקשה להשמיט מתצהירו את דעתו האישית, דעה שלא עלתה בקנה אחד עם עמדתה של המדינה באותו מקרה. נאמר לנו כי פנייה זו היתה על דעתם של מנהלים בכירים ולבקשתם ובסופו של דבר אף הוחלט כי התצהיר יוגש כפי שהוא ללא ההשמטות שהתבקשו. למרות זאת הפרקליט הוא שנדרש להבהיר את “התנהלותו” ולקבל מכתב לפיו “התנהלות זו מעלה חשש לכאורה לחוסר תקינות מבלי שנפרט מעבר לכך כרגע”. למכתב זה לא צורף מכתב התלונה ולא פורט מי הוא המתלונן.

 

אנו עדיין מקווים שיעשו מאמצים עילאיים לסיומו של הסכסוך שהוכרז כדין ולהפנמת הטענות הרבות והצודקות שאנו מעלים, שאף מצאו ביטוי במסקנותיו של צוות מקצועי כאמור ובכלל זה המסקנה כי אין מקום להקים גוף נוסף לבירור תלונות מהציבור עליה חתומים כל חברי הצוות.

 

בברכה,

 

לימור פלד

 

From: Nadav Binenbaum
Sent: Monday, March 23, 2015 5:02 PM
To: Raz Nizri
Cc: Praklitim-Artzi
Subject: Re: הודעה מארגון הפרקליטים

 

לעניות דעתי, מוטב היה לגורם שלא הוקם עליו גוף ביקורת ייחודי, להימנע מלהתבטא כנגד מאבק הפרקליטים במסגרת סכסוך עבודה מוכרז, בתשובה לדוא״ל שהופץ לפרקליטים בלבד. דוח הצוות המשותף מדבר בעד עצמו, וכך גם פרוטוקולים של הועדה לביקורת המדינה (ולא ועדת הכנסת) לכל אורך השנים – לרבות הדיון היחידי שבו ניתנה הזדמנות לועד הפרקליטים לשאת דברים (אז הובהר שלא תהיה ביקורת אישית). כפי ששמענו בפגישות השונות, ההחלטה הסופית להקים גוף ביקורת נבעה כנראה מלחצים שאינם ממין העניין.

 

 

‫ב-23 במרץ 2015, בשעה 16:22, ‏‏Raz Nizri ‏<[email protected]> כתב/ה:

חברי הפרקליטים שלום רב,

מאחר שבמייל מטה הוזכרו ציטוטים מתוך דו”ח הצוות ל”בחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות”, בו הייתי חבר, וחודד ענין הביקורת הפרטנית וקבלת תלונות מן הציבור, אבקש – למען הדיוק ושלמות התמונה – להעיר מספר הערות.

א.       כבר במהלך דיוני הצוות נשמעו דעות שונות הן באשר לאפשרות שגוף הביקורת יבדוק גם תלונות פרטניות במקרים מסויימים והן בשאלת קבלת תלונות מן הציבור. בסמוך לאחר הגשת הדו”ח הודיע היועץ ליו”ר ועדת הכנסת דאז על החלטתו להקים גוף ביקורת על מערך התביעה ברוח המודל שהוצע ע”י אנשי ייעוץ וחקיקה, שכלל גם אפשרות לבירור תלונות פרטניות בשני סוגי מקרים. במכתבו זה לכנסת [מיום 22.4.12] גם הודיע היועץ, בין היתר, כי בתום שנה מתחילת פעילות היחידה יבחן האם יש מקום לאפשר גם טיפול בתלונות המוגשות מקרב הציבור.

ב.       בין אפריל 12, המועד בו הוגש דו”ח הצוות, ועד ליולי 13, המועד בו הודיעו לכנסת היועץ המשפטי ושרת המשפטים על המתווה שגובש, התקיימו עוד דיונים רבים בכנסת ובמשרד המשפטים, בהם עלתה שוב, וביתר שאת, שאלת אפשרות קבלת תלונות מן הציבור. במהלך תקופה זו, ונוכח דעות שונות וביקורות שעלו בענין זה בכנסת ומחוצה לה, הודיע היועץ כי באין נסיבות לחרוג ייפתח בעתיד גוף הביקורת גם לתלונות מן הציבור.

ג.        בסופו של דבר, לאחר הדיונים הרבים האמורים, ומשחלף זמן רב מפרסום הדו”ח, הסכימו היועץ המשפטי ושרת המשפטים על מסמך העקרונות, אשר נחתם ביום 16.9.13. בצד עקרונות וכללים חשובים שנועדו לשמור על עצמאות התביעה ויכולתו של כל פרקליט או תובע להפעיל את שיקול דעתו המקצועי באופן עצמאי וללא מורא, קבע מסמך העקרונות גם את האפשרות לקבלת תלונות מן הציבור.

ד.       מצ”ב לעיונכם פרוטוקול דיון הועדה לביקורת המדינה מיום 8.7.13, בו הציגו היועץ והשרה את הסיכום אליו הגיעו. נוכח האמור במייל מטה בדבר אפשרות קבלת תלונות מן הציבור, אני מפנה תשומת לבכם גם לדברים של פרקליט המדינה לשעבר, כפי שהם מובאים בפרוטוקול הדיון בכנסת [הדברים המלאים מצויים בנייר המצורף].

משה לדור:

לכולם שלום. אדוני היושב-ראש, זאת הזדמנות מצוינת להתייצב בפניכם ולהציג את עמדת פרקליטות המדינה, את עמדת פרקליט המדינה בעניין הזה.

אמון הציבור הוא הנכס החשוב ביותר של הפרקליטות ואנחנו הראשונים לזהות את החשיבות של כך. לא משום שאנחנו מפונקים ואנחנו רוצים לחשוב שמאמינים בנו, אלא משום שאם הציבור לא ייתן אמון בפרקליטות ההליך המשפטי שאנחנו מופקדים עליו לא ייצא לדרך נכונה בהמשך הדרך. אנחנו מחויבים לייצר את האמון בציבור.

גוף שאיננו מוכן שיבקרו אותו איננו זכאי לצפות לכך שיתנו בו אמון. אנחנו מבקשים את הביקורת ואת הבקרה, לא רק במסגרת “זבובים על הקיר” שאולי יכולים איכשהו לחדור לחדרינו, אלא גם על-ידי מערכות מסודרות, שחלקן הגדול קיים כבר היום.

…………

הצענו – זאת הצעה שלנו – אחרי שהוחלט שהמגמה הכללית היא להיזקק, בין היתר, לתלונות מקרב הציבור, אני באופן אישי פניתי לשרת המשפטים ואמרתי לה: אני לא רוצה שום עיכוב, לא של שנה ולא של חצי שנה. אין לזה שום טעם. מהיום הראשון אפשר יהיה להגיש תלונות על כל מי שמופיע בבתי-המשפט ושלפי השקפת הפונה אולי מעד, לא פעל כראוי. זאת עמדתה של הפרקליטות, שהתלונות יוגשו מייד, מההתחלה, ובלי שום עיכוב ודחייה.  [ההדגשה אינה במקור – ר.נ]

………….

ה.       עיניכם הרואות – בסופו של תהליך ולאחר דיונים רבים החליטו היועץ ושרת המשפטים כי נכון יהיה שהגוף גם יקבל תלונות מן הציבור. גם פרקליט המדינה דאז חשב בסופו של דבר שיש לאפשר זאת מהיום הראשון של פעולת הנציבות [אם כי למען ההגינות צריך לומר – והדברים גם עולים מהטקסט – כי הוא התנגד לכך נחרצות מלכתחילה, אך לאחר שהיועץ והשרה החליטו שיהיו תלונות מן הציבור, חשב שאין מקום לעכב זאת ויש לאפשר זאת מיידית עם הקמת הגוף].

ו.        כמי שליווה מקרוב והיה שותף לדיונים בענין זה בשנים האחרונות, מוכרות לי בהחלט האמוציות הרבות בנושא, וחילוקי הדעות הלגיטימיים באשר לעצם קיומו של הגוף ולאופן פעולתו. טבען של מחלוקות שבסופן מתקבלת הכרעה, וראש המערכת של כולנו – היועץ המשפטי לממשלה – קיבל החלטה בענין זה, בתיאום עם שרת המשפטים דאז. בשבועות האחרונים, עוד לפני הפתיחה בעיצומים, השקיעו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה עשרות שעות, אם לא למעלה מכך, בדיונים עם נציגי ועד הפרקליטים ועם הנציבה [לחלקם הייתי שותף] במאמץ להגיע להסכמות על אופן פעולת גוף הביקורת ברוח העקרונות שנקבעו . אני מקוה עד מאוד שלטובת המערכת בה כולנו משרתים ולטובת האינטרס הציבורי לו כולנו מחוייבים, יובן ויופנם שאת הנעשה בענין זה של קבלת תלונות מן הציבור אין להשיב ויסתיים בהקדם סכסוך העבודה, תוך הגעה להסכמות על נוהל הפעולה בהתאם למסמך העקרונות.

תודה וחג שמח,

רז

From: Yael Blondheim
Sent: Thursday, March 19, 2015 1:54 PM
To: Praklitim-Artzi
Subject: הודעה מארגון הפרקליטים

לפרקליטים שלום,

מצ”ב לעיונכם דו”ח הצוות ל”בחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות” שהוגש באפריל 2012 ליועץ המשפטי לממשלה.

מסתבר, כי טענות רבות שאנו משמיעים היום כנגד הביקורת הפרטנית על עבודת הפרקליטים, הושמעו בשעתו על ידי חברי הוועדה הנ”ל שמינה היועץ המשפטי לממשלה.

כחברים בצוות מונו בכירים דאז בפרקליטות (מר שוקי למברגר, מר יהודה שפר, מר אלעד רוזנטל ומר עמית אופק) ובמחלקת ייעוץ וחקיקה (גב’ אורית קורן, מר מייק בלס), וכן נציגי לשכת היועץ המשפטי לממשלה (מר רז נזרי וגב’ נועה מישור). הצוות ישב ארוכות על המדוכה, הופיעו בפניו נציגים רבים, קוימו פגישות רבות ומקיפות, ובכלל זה נסעו חברים בצוות לחו”ל על מנת לבחון את השאלה האם קיים תקדים לקיומו של גוף ביקורת ייעודי על התביעה הממשלתית, וכן כדי ללמוד על אופן הבקרה הקיים ביחידות ביקורת ברחבי העולם ביחס לתביעה הממשלתית.

קריאת הדו”ח מעלה בבירור כי הקמתו של גוף הביקורת במתכונתו הנוכחית סוטה באופן ניכר בסוגיות עקרוניות, וללא כל הנמקה לכך, מהמלצות הצוות המקצועי שהוקם.

וכך נאמר בדו”ח מסקנות הועדה, עד דעת כלל חברי הוועדה:
“על יסודו, הצוות סבור כי אין צורך בהוספה של אמצעי נוסף שייעודו בירור תלונות. ריבוי מנגנונים עלול לעורר קושי וסרבול, שלא יתרום לשיפור מערך הפרקליטות והתביעה, ועלול לשמש ככלי שתוצאתו פגיעה בעצמאות הפרקליטים והתובעים …שונה המצב לגבי ביקורת מערכתית יזומה על התפקוד הארגוני של מערכי הפרקליטות והתביעה” (סעיפים 102-103 לדו”ח).

המלצתה החד משמעתית של הנהלת הפרקליטות בדו”ח המסכם היתה, ממש כפי שאנו טוענים כיום, כי “אין מקום להקים גוף נפרד ונוסף לבירור תלונות פרטניות כנגד פרקליטים” (סעיף 122), וכי “הקמת גוף ביקורת שיענה לצרכים אלה עומד בניגוד גמור לעקרון עצמאות התביעה, ומגלה גם שאין כדוגמתו בכל העולם” (סעיף 116).

בדיוק כפי שאנו טוענים כיום, עמדו בכירי הפרקליטות בדו”ח על הקושי שב”מינוי גוף ללא הסמכה פורמאלית בחוק שגבולות פעולתו אינם ברורים ותחומי סמכותו אינם קבועים”. עוד הוסיפו, כי גוף שכזה “טומן בחובו סיכון לא מבוטל של הרחבה וגלישה במדרון חלקלק של מוסד הביקורת לתחומים שנמצאים בליבת פעולת התביעה ומהווים את הבסיס לעצמאותה” (סעיף 127.1)

יתירה על כן, נציגי הנהלת הפרקליטות ציינו בדו”ח, לעמדתנו בצדק רב, כי “כל גוף ביקורת חדש מחויב להיות בעל סמכות לבקר גם את החלטות היועץ המשפטי עצמו, שאם לא כן לא יהיה בו כדי לתרום משמעותית לאמון הציבור או לתת מענה לביקורת המוטחת בתיקים הרגישים” (סעיף 124.9). עם זאת, גוף הביקורת כיום אינו רשאי לבקר את החלטות היועץ המשפטי לממשלה עצמו (ר’ סעיף 3(ד) ל”מסמך העקרונות המסדיר את פעולותיו של מבקר הפרקליטות”).

יצוין, כי נציגי הנהלת הפרקליטות בוועדה אף סברו כי יש לדחות את עמדת נציגי ייעוץ וחקיקה ולשכת היועץ שגרסו כי יש לאפשר לנציבות לבחון תלונות פרטניות רק במקרים חריגים (כגון במקום בו התגלה, אגב הביקורת המערכתית, אירוע הדורש לדעת הנציב/ה בירור, או כאשר היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו לברר אירועים ספציפיים, סעיף 135).

בכל אופן, הוסכם על כל נציגי הוועדה פה אחד כי אין כל מקום לאפשר הגשת תלונות לנציבות הביקורת על ידי עורכי דין, נאשמים וכלל הציבור הרחב. כל חברי הוועדה ציינו כי  “יש להיזהר מלייצר כלי ניגוח נגד התובעים שישמשו כדי להטיל מורא ולהרתיעם מלבצע את תפקידם. כלי ניגוח שכאלה עשויים להסיט את המיקוד מניהול הליכים אל עבר התנהלות התובע, ויאפשרו להפוך את המדינה ממאשימה לנאשמת, כאשר התובע עצמו הוא היושב על ספסל הנאשמים” (סעיף 92) – ממש כפי טענתנו כיום.

דא עקא, כי על פי “מסמך העקרונות” המסדיר את פעילותו של גוף הביקורת, רשאי גוף זה “לברר תלונות על ידי כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של פרקליט” – כאמור בניגוד גמור להמלצותיה הגורפות של הועדה המקצועית שהוקמה, ואשר היו מקובלות על כל חבריה פה אחד.

כפי העולה מדו”ח הביקורת הראשון של גוף הביקורת שפורסם בינואר 2015, מטרתו הראשונה של הגוף הינה ביקורת פרטנית, ורק במקום השני מונחת הביקורת המערכתית (ר’ עמוד 6 לדו”ח וכן לכל אורך הדו”ח).

כעולה מדו”ח הביקורת, נדונו במהלך תשעת חודשי פעילותו הראשונה של הגוף, 210 תלונות פרטניות, כאשר 205 (!) מתוכן הינן תלונות שהוגשו על ידי הציבור, 4 הוגדרו “בירור יזום של הנציבה” (אך מצוין כי גם הן נוכח פניות שהיו אליה), ופניה אחת על ידי שרת המשפטים לשעבר (ר’ עמוד 47 לדו”ח הביקורת).

עינינו הרואות, כי הביקורת הפרטנית אשר מקורה בפניות הציבור, ואשר נדחתה פה אחד על ידי הועדה המקצועית שהוקמה בנושא, הינה לב ליבה של עבודת גוף הביקורת באופן הטומן בחובו סכנה גדולה לעצמאות התביעה, ועשוי להוביל לפגיעה אנושה במערכת אכיפת החוק ובעצמאות שיקול דעתו של הפרקליט.

עוד חשוב להדגיש כי מנתוני דו”ח הביקורת עולה כי 77% מהתלונות הוגשו נגד הפרקליטות וזאת על אף שהפרקליטים הינם 29% בלבד מכלל המבוקרים. גם נתון זה אומר דרשני ומלמד כי הפרקליטות עשויה להפוך לכלי ניגוח בידי בעלי עניין המעוניינים בהחלשתה, והביקורת למעשה מתמקדת, בש.ג – בנו, הפרקליטים שנמצאים בחזית.

סיכומו של דבר, הקמת גוף ביקורת אשר מברר תלונות פרטניות כנגד פרקליטים עומדת בניגוד למושכלות יסוד של מערכת היררכית, טומנת בחובה סכנה גדולה לעצמאות התביעה, אינה מביאה במניין השיקולים את זכויותיו של הפרקליט כעובד וכנילון, ועתידה להחליש את מערכת אכיפת החוק בישראל.

ארגון הפרקליטים ימשיך בפעולותיו לביטול קיומה של אפשרות הביקורת הפרטנית על מנת
שהפרקליטים יוכלו להוסיף ולבצע את עבודתם ללא מורא, בנחישות ובאומץ, אל מול האתגרים הרבים העומדים בפני החברה הישראלית.

ארגון פרקליטי המדינה