איך קורה שעו”ד אלמונית עם חובות במע”מ שלא שילמה, צצה פתאום גם כמייצגת של המרגל אסף שמואלביץ וגם כעותרת בעליון נגד חקירות מחדל פלישת הנוחבות?  העתירה שעדי ריטיגשטיין אייזנר הגישה קבועה לתאריך 17/1/2024 בשעה 13:00.  לדברי השופט נועם סולברג “רשמנו לפנינו כי חלה התקדמות משמעותית בשיג ושיח המתקיים בין המשיבים”.  הדיונים נדחו כדי “לאפשר למשיבים למצות את השיח לגבי סוגיות הדורשות ליבון נוסף ביניהם”.

במקביל הצטרפה לעתירתה של עדי ריטיגשטיין תנועתו של הג’ינג’י הנמיוצגת ע”י עו”ד סתיו לבנה יהב.  את מבקר המדינה מייצגת עו”ד אליה צונץ.  את גלי בהרב מיארה ואת השב”כ והמוסד מייצג יונתן ברמן.

בתאריך 1/2/2024 עמותת אומ”ץ הגישה עתירה למנוע את חקירות מחדל הנוחבה ע”י מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.  בג”ץ 1015/24.  העו”ד שאומ”ץ שכרה היא עדי ריטיגשטיין אייזנר.  במקביל אותה ריטיגשטיין מייצגת את המרגל אסף שמואלביץ.

הנה המרגל עם חברתו נועה גדות. VIDEO

ברוך איבצ’ר (המנטור של רני רהב) שלח כסף לעמותת אומ”ץ שהיתה רדומה

שימו לב:  אומ”ץ לא היתה פעילה במשך יותר מ 5 שנים.  כל החומר באתר שלהם מצביע על פעילות ישנה מאוד.  פתאום אומ”ץ קמה לתחייה?

התורם העיקרי של אומ”ץ היה ברוך איבצ’ר, עו”ד ואיש עסקים שגר בפרו שהוא מולטי מולטי מיליארדר.  איבצ’ר בן 85 ואת כל התרומות שלו בישראל מנהל רני רהב.

רני רהב בהיותו צעיר ופישר קטן נדבק לאיבצ’ר (כשאיבצ’ר עוד גר בארץ) שהיה גדול ממנו ב 35 שנים.  רני רהב ליקק לו וליקק לו ואיבצ’ר פתח לו את עולם העסקים.  איבצ’ר פתח לו סוכנות פרסום ב 50%-50% בעלות, וקישר אותו אל לאה רבין, מפלגת העבודה וליוזמות השלום עם ערפאת.  רהב בילה המון זמן ברמאללה אצל ערפת וסוהא, וקיבל את תקציב “יוזמות השלום” של עראפאת.

כשאיבצ’ר עבר לפרו, הבינו כל הברנז’אים שאם רוצים תרומה מפרו בטעם של סביצ’ה, צריך ללקק לרני רהב.  הוא זה שמחליט, ואיבצ’ר מגבה אותו כמו אבא רוחני.

כל התרומות של ברוך איבצ’ר מחולקות ע”י רני רהב אישית

בין התרומות הגדולות של איבצ’ר (שעברו דרך הידיים של רני רהב), היו התרומות לאוריאל רייכמן, ולבית ספר שהקים. אוריאל רייכמן אפילו הקים לכבוד איבצ’ר אודיטוריום על שמו…  מכספו של איבצ’ר כמובן.

בזכות התרומות לאוריאל רייכמן, רני רהב יכול להפעיל שופטים לעשות מה שבא לו, באמצעות לחישה קלה על אוזנו של רייכמן, ומשם הלאה לכל שופט שצריך לתת לו הוראות…..

ועכשיו לשאלה הגדולה, מה מניע את רני רהב, לבקש מאיבצ’ר שישלח 300,000 ש”ח (פחות מ $100,000) תרומה לאומ”ץ, שהיא עמותה מתה, כדי להגיש בגץ למניעת חקר מחדל הנוחבה?????

הנה הדיווח של אומץ ב 2022 לרשם העמותות.  התרומה היחידה שהתקבלה היתה 300,000 ש”ח מפרו, ולא היתה שום פעילות ב 2022.

העתירה של אומ”ץ למנוע חקירת מחדל הנוחבה – בגץ 1015/24

עו”ד עדי ריטיגשטיין אייזנר הגישה עתירה מטעם אומ”ץ למנוע ממבקר המדינה לאסוף חומרים לחקר המחדל והבגידה של בכירי צה”ל ביום פלישת הנוחבה.  בג”ץ 1015/24.  בבג”ץ זה מבקר המדינה אמור להגיש תשובה היום 10/4/2024.

במקביל עו”ד עדי ריטיגשטיין אייזנר מייגגת את המרגל 007 ג’יימס בונד אסף שמואלביץ שהוא עו”ד.

שבוע אחרי שהגישה עדי ריטיגשטיין אייזנר מה שהגישה, הגיש הג’ינג’י מאיכות השלטון עתירה נוספת על אותו דבר.  עתירתו נדחתה בשל קיומה של העתירה המוקדמת, והוא ו 89 העותרים שלו הגישו בקשה להצטרף לעתירה של אומץ.

נציין שעמותת אומ”ץ הגישה בקשה לפטור מאגרה, והרשמת פטרה את אומ”ץ מתשלום אגרה לבג”ץ.

כשאלעד שרגא הגיש את העתירה שלו שבוע אחר כך הוא טען ש” בעתירה המוקדמת הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה, וקיים חשש של ממש שהיא לא תידון בסופו של דבר אילו הסוגיה הכספית לא תיפתר”…..

את העתירה של אלעד שרגא השופט מינץ דחה והזמין אותם להצטרף לעתירה של עדי ריטיגשטיין אייזנר.  אבל זו היתה החלטה מטופשת ומסרבלת.  מינץ היה צריך פשוט לאחד את העתירות בלי זיוני מוח ובלי כפל עבודה.

שימו לב:  עו”ד עדי ריטיגשטיין אייזנר נואשת לכסף.  יש נגדה תיק פלילי על העלמות מס. מק”מ 30369-12-22 מדינת ישראל נ’ עדי ריטיגשטיין אייזנר.  הנ”ל חטפה קנס מנהלי.  את כתב האישום הגישה נגדה סיון רז ארדיטי.

עתירה של לשעברים מצה”ל וג’ינג’י למנוע חקירת התרדמה ב 7/10/2023 בג”ץ 1135-24

עכשיו קבלו בדיחה.  כל אלה שנרדמו בלילה של ה 7 באוקטובר 2023, ושלפני כן היו בטוחים שהחמאס מורתע לא רוצים שתהיה חקירה.  כולם לשעברים בצה”ל, שב”כ, אמ”ן ומל”ל.  הם הגישו עתירה למנוע ממבקר המדינה אנגלמן שמנגלמן לחקור את הבגידה.  בידור. בג”ץ 1135/24.

עוד מעט גם יוציאו הצעת חוק שכל מי שאומר שהבכירים בצה”ל והשב”כ בגדו בנו יחטוף כתב אישום. אולי עכשיו כל מי שחושב שהיתה בגידה צריך להחליף ז’רגון ולהשתמש במילים “הפרת אימונים”…. אותו דבר שמייחסים לביבי וכידוע הרף להפרת אימונים הוא מאוד נמוך…..

לטענת ה”עותרים” מבקר המדינה ישבש את החקירה האמיתית והחשש הגדול הוא שיבוש.

כתבה של השופר איתמר לוין בניוז 1 6/2/2024

התנועה לאיכות השלטון ועשרות בכירים לשעבר בכוחות הביטחון מבקשים מבג”ץ (6.2.24) להורות למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, להפסיק את בדיקת המחדלים שקדמו לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. זוהי העתירה השנייה המוגשת בנושא, לאחר עתירתה של תנועת אומ”ץ בשבוע שעבר.

בין העותרים בעתירה הנוכחית: ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק; הרמטכ”לים לשעבר משה יעלון ודן חלוץ; המפכ”לים לשעבר אסף חפץ, רפי פלד, שלמה אהרונישקי ורוני אלשיך; ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו; ראש השב”כ לשעבר, כרמי גילון; האלופים במילואים מנדי אור, אילן בירן, דוד בן-בעש”ט, יצחק בן-ישראל, אביהו בן-נון, אייל בן-ראובן, עמוס גלעד, דן הראל, יורם יאיר, ידידיה יערי, דודי כהן, משה עברי-סוסניק, דני רוטשליד, אמנון רשף, אודי שני ויום-טוב סמיה. חלק מן העותרים הם יריבים גלויים של בנימין נתניהו, ולצידם – מי שעד היום טרם התבטאו פוליטית. חלק מן העותרים מונו לתפקידיהם בידי נתניהו וממשלותיו.

בתמונה:  כרמי גילון מי שהיה ראש השב”כ.  הוא טען שהימין הדתי יותר גרוע מהחמאס, דאעש והאירניים, שהימניים הדתיים הם משיחיים ושכולן מובילים את מדינת ישראל לטרפת ואבדון.  איזה בידור.  כנראה הוא שכח להשוות את הדתיים לנוחבה……

ה”עותרים” טוענים, כי החלטתו של אנגלמן לפתוח כבר כעת בבדיקה תשבש את הראיות ותפגע ביכולתה של ועדת חקירה ממלכתית להגיע לחקר האמת; הליך הביקורת מוגבל באמצעים העומדים לרשותו, ובהשוואה לוועדת חקירה ממלכתית; הבדיקה תפגע קשות בצה”ל ובשירותי הביטחון בזמן לחימה, בעוד שהם יתקשו להתגונן בפני הביקורת; ההחלטה היא חריגה, תקדימית ובלתי מנומקת; וקיים חשש כבד שמקורה בשיקולים זרים.

לדברי התנועה, אנגלמן עצמו נמנע מפתיחת בדיקה במהלך המלחמה והוא יודע היטב מה ההשלכות החמורות שלה, כולל לאחר התרעתו מפניה של הרמטכ”ל, רב-אלוף הרצי הלוי – אך למרות זאת החליט על בדיקה חסרת תקדים בזמן לחימה. התנועה אינה אומרת במפורש מהם השיקולים הזרים שהיא מייחסת לאנגלמן, אם כי מזכירה את התנגדותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרט ולבדיקת המחדלים בכלל. העתירה הוגשה באמצעות עוה”ד אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר וסתיו לבנה-להב.

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-481409-00.html

PDF – העתירה של הג’ינג’י

עדכון:  יש פסק דין 11/2/2024

נדחה ע”י השופט דוד מינץ אבל לא לגוף העתירה, אלא מהסיבה ששבוע לפני כן הוגשה עתירה קודמת באותו נושא, בג”ץ 1015/24, והשופט קבע שהדרך הנכונה היא להצטרף לעתירה הקודמת, ולא להגיש עתירה חדשה.

הנימוק שלעותרים האלה יש תצהירים של מפקדים לשעבר בצה”ל השופכים אור, לא היה משכנע.

השופט ד’ מינץ:

1. עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נוציא מלפנינו צו על תנאי נגד משיב 1, מבקר המדינה, המורה לו לבוא וליתן טעם מדוע לא יחדל מקיומו של הליך ביקורת על הדרג המדיני והצבאי בעניינים הקשורים למלחמת “חרבות ברזל” וזאת עד לסיום המלחמה והקמת ועדת חקירה ממלכתית. עוד התבקשנו ליתן צו הצהרתי נגד משיב 1 המורה לו להימנע מפרסום דו”ח בעניין מלחמת חרבות ברזל עד אשר יוגשו ממצאיה של ועדת החקירה הממלכתית שתוקם לחקר המלחמה.

2. העתירה הוגשה ביום 6.2.2024. העותרים ציינו בעתירתם כי מספר ימים עובר להגשתה הוגשה לבית משפט זה עתירה נוספת העוסקת באותה תשתית עובדתית (בג”ץ 1015/24; להלן: העתירה המוקדמת). על רקע זה, ביום 6.2.2024 הוריתי לעותרים להודיע מדוע לא תידחה עתירתם על הסף משעה שיש באפשרותם לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. זאת בהתאם לכלל שנקבע בעניין בג”ץ 5322/21 כספי נ’ ממשלת ישראל, פסקאות 3-2 (14.9.2021) (להלן: עניין כספי), לפיו מקום שבו הוגשה עתירה ציבורית-כללית, על המבקש להשמיע את קולו באותו עניין לפנות לבית המשפט בבקשת הצטרפות בגדרי אותה עתירה ואין מקום להגשת עתירה נוספת.

3. בתגובתם מיום 8.2.2024 טענו העותרים כי אין מקום להחיל עליהם את הכלל שנקבע בעניין כספי. לטענתם, עתירתם רחבה יותר בהיקפה מהעתירה המוקדמת, מניחה תשתית עובדתית ומשפטית רחבה יותר מהעתירה המוקדמת, כוללת סוגיות משמעותיות שלא ניתנה להן התייחסות בגדרי העתירה המוקדמת, ומבוקשים בה צווים נוספים אשר אינם נכללים בעתירה המוקדמת. כמו כן, העותרים הם בכירים לשעבר בכוחות הביטחון וחלקם גם עובדי משרד מבקר המדינה לשעבר, אשר מכירים את הליך הביקורת מקרוב, ויש בתרומתם המחודשת כדי לשפוך אור על סוגיות נוספות שלא באו לידי ביטוי בעתירה המוקדמת. לעתירה אף צורפו תצהירים של בעלי תפקיד בכירים לשעבר במשרד מבקר המדינה ובצה”ל, המסייעים גם הם בתקיפת עמדתו של משיב 1. המדובר אפוא בעתירה הפורשת תשתית עובדתית ומשפטית רחבה מזו שהונחה בעתירה המוקדמת, ומן הראוי שהיא תונח לפני בית המשפט בבואו לדון בעניין. למעשה, בהינתן התרומה המחודשת המשמעותית המובאת בעתירה, גם בהתאם להלכה שנקבע בעניין כספי יש להורות על בירורה.

4. העותרים הוסיפו וציינו כי בשונה מעניין כספי, עתירתם הוגשה בחלוף פחות משבוע ימים ממועד הגשת העתירה המוקדמת. כמו כן, מאז ניתן פסק הדין בעניין כספי במקרים רבים הוחלט שלא ליישם את ההלכה שנקבעה בו, וכך יש לעשות גם במקרה זה. בנוסף, העותרים פעלו למיצוי הליכים מול משיב 1 ולהתמודדות סדורה עם טענותיו ונימוקיו, ויישום עניין כספי על ענייננו יוביל לפגיעה בחובת מיצוי ההליכים וליצירת תמריץ שלילי להגשת עתירות נמהרות ולפגיעה ביעילות הדיון ובגישה לערכאות. ולבסוף, בעתירה המוקדמת הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה, וקיים חשש של ממש שהיא לא תידון בסופו של דבר אילו הסוגיה הכספית לא תיפתר. נוכח כל האמור טענו העותרים כי אין מקום לדחות את עתירתם על הסף, ולכל היותר יש לצרף את עתירתם לעתירה המוקדמת.

5. לאחר עיון בעתירה, בעתירה המוקדמת ובתגובת העותרים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומה של עתירה תלויה ועומדת העוסקת באותה סוגיה בה עוסקת העתירה דנן, ובהינתן אפשרותם של העותרים לפנות בבקשת הצטרפות לעתירה המוקדמת (וראו למקרים נוספים בהם יושמה ההלכה שנקבעה בעניין כספי: בג”ץ 4031/22 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ’ שר התקשורת (22.6.2022); בג”ץ 4218/22 אמת ליעקב בע”מ נ’ ועדת המחירים – כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ”ו-1996 (30.6.2022) (להלן: עניין ועדת המחירים); בג”ץ 546/22 אלימלך נ’ משטרת ישראל (26.1.2022)).

6. אין חולק כי מדובר בענייננו בעתירה העוסקת בסוגיה ציבורית-כללית, ושעובר להגשתה הוגשה עתירה נוספת העוסקת באותה סוגיה ממש. במצב דברים זה, כפי שנקבע בעניין כספי, לא היה מקום להגיש עתירה חדשה והיה על העותרים לפנות בבקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת. העותרים סבורים כי אין מקום להחיל את עניין כספי על עתירתם נוכח התרומה המחדשת הניכרת המובאת בעתירתם למול העתירה המוקדמת. ברם תרומתה המחדשת של העתירה דנן תיבחן במסגרת בקשה להצטרפות לעתירה המוקדמת, וככל שיימצא כי יש בכך ממש, קולם יישמע במסגרת בירורה של אותה עתירה. לא רק שאין בתרומה המחדשת הנטענת כדי להימנע מהחלת עניין כספי אלא להיפך – הותרת העתירה על כנה בשל נימוק זה חותרת תחת ההלכה שנקבעה בעניין כספי, שנועדה למנוע את עקיפת הצורך להגיש בקשת הצטרפות לעתירה קיימת באמצעות הגשת עתירה חדשה.

7. אוסיף כי אין בעובדה שהעתירה הוגשה רק מספר ימים לאחר העתירה המוקדמת כדי להצדיק הימנעות מהחלת עניין כספי (וראו למשל בעניין ועדת המחירים). גם לא מצאתי כי יש בטענת העותרים בנוגע לפגיעה בחובת מיצוי ההליכים ובמתן תמריץ להגשת עתירות נמהרות כדי להצדיק הימנעות מהחלת עניין כספי. טענה זו אינה ייחודית לעניינם של העותרים, ומכל מקום היא באה על פתרונה בכך שהגשת עתירה מבלי להציג תשתית מלאה ומפורטת דיה ומבלי לערוך מיצוי הליכים מלא ומשמעותי כנדרש, דינה ממילא להידחות על הסף. ולבסוף, אף לא מצאתי כי יש בעצם העובדה שהוגשה בעתירה המוקדמת בקשה לפטור מתשלום אגרה כדי להצדיק הימנעות מהחלת עניין כספי. ככל שאכן תימחק העתירה המוקדמת בשל עניין זה, תהא פתוחה לפני העותרים הדרך להגיש עתירה עצמאית.

העתירה נדחית אפוא על הסף.

ניתן היום, ‏ב’ באדר א התשפ”ד (‏11.2.2024).

_________________________

PDF

מאגר גמלאי השב”כ נפרץ….  איזה בידור

רוצים עוד בידור?  יש צא”פ בישראל שחתמה עליו השופטת אושרי פרוסט פרנקל מתאריך 12/1/2024 על כך ששירות הביון של הפרסים חדר ל”שובל” מאגר המידע של אתר גמלאי צה”ל והשב”כ.

במאגר כלול מידע על 2,000 לשעברים.  ההישג של שירותי הריגול הפרסיים הוא בזכות חפרפרת בצה”ל.  מאגר המידע של המוסד “אגמון” לא נפרץ.  המאגר מכיל מידע מביך, לא רק תעודות זהות וכתובות, אלא גם את כל התביעות שלהם לפנסיה, להגדלת משכורת, לקידום, תאונות עבודה ובקשות מקצין התגמולים של צה”ל.

פרטים נוספים ב”חרבות ברזל 94″ ובאתר הצרפתי Intelligence Online

כמה מבין העותרים כלולים במאגר שנפרץ?????

ועל שאבי שמעתם????

חרבות ברזל 87 איפה היו 8 שעות? רונן בר מסביר “הסתמכנו על כלי בינה מלאכותית SHABI ולא הקשבנו לתצפיתניות כי שאבי שלל תרחיש של מתקפת נוחבה”

עדכון 16/6/2024 עו”ד אפי דמרי הגיש עתירה לבגץ שהפרקליטות תסביר למה לא מעמידים לדין את המפעילים של המרגל.